הוא לא יקבל את הכמעט שני מנדטים של פעם קודמת, להרבה אנשים משם נמאס מהדרך ומאחוז החסימה הגבוה.

אבל מי אומר שחייבים להיות ח"כ, העיקר זה שהדברים יזוזו לכוון הנכון.

הנה אני לא ח"כ, והצלחתי בעזרת ה' להפיץ את הסיסמאות השלום שלי המבוססות על 2 ארצות לשני עמים.

אני לא מדבר על מי שיזם את המהלך, אני מדבר על מי שמוביל.. 

בס"ד

הם לא באים מטעם מיכאל ולא מטעם אלי ישי אלא הם באו מתוך עצמם והתאגדו ביחד לאחר שהם ראו את הצורך באיחוד הזה על מנת לשמור על קולות הימין, על התורה ועל הארץ.

נכון שהיה מפגש בין הרב מאזוז לבין בן ארי, אבל חוץ מזה כל הפעילות היא חיצונית וכמעט ללא קשר לעוצמה יהודית, ואני יודע על הודעה מתחילת השבוע מאיתמר בן גביר שבו הוא מבקש שזה אפילו לא יראה כאילו זה בא מצדם.

חבל לפתל תקוות שווא

עד כמה שזה מצער אני די מבין את שני הצדדים

בס"ד

וזה יפה, אבל גם להם יש אשמה בכך!

אם כל אחד שהיה מצער על כך ורוצה את האיחוד היה שולח מייל אחד, הודעה אחת, מעביר מסר ללשכות שלהם ומסביר להם למה חשוב להתאחד ושזה רצון האנשים וזה יחזק אותם, אז התמונה היום הייתה יכולה להיות אחרת לחלוטין!

אבל הציבור לצערי אדיש.

הוא רק רוצה איחוד, אבל הוא לא עושה בפועל שום דבר בשבילו.

וכן, החבר'ה שכן עוסקים בניסיון לאחד (כמו בדף הפייסבוק 'לשם איחוד התורה והארץ') לא מתכוונים לנוח עד יום חמישי הבא שיסגרו הרשימות. עד אז הם מתכוונים לעבוד בשביל שהאיחוד הזה יקרה. השאלה אם אנחנו נעזור להם או נמשיך רק לדבר ולא לעשות כלום, כולל לא לפתח תקוות שווא. כיום זה הדבר הכי פשוט לעשות וזה לא יותר מחמש דקות מול המחשב או הפלאפון - ותרמת עוד משהו למען האיחוד.

(ואני לא מתכוון לתקוף ח"ו אישית לא אותך ולא אף אחד אחר בהודעה הזאת, אלא את התופעה הזאת)

כי לדעתי האפשרות של שניהם רצים בנפרד ונכנסים היא מנצחת בהרבה יותר נקודות... ולענ"ד זאת אפשרות קיימת. 

אתה באמת חושב שיש אפשרות מציאותית כזאת שגם עוצמה יהודית וגם העם איתנו לא יעברו את אחוז החסימה?!

("ואני יודע על הודעה מתחילת השבוע מאיתמר בן גביר שבו הוא מבקש שזה אפילו לא יראה כאילו זה בא מצדם." וזה מסביר את זה שאתה טוען שזה לא בא מהם. לי אין שום אינטרס שהאיחוד הזה יקרה ואין לי בעיה להגיד שפעילים בולטים של בן ארי מובילים את המהלך)

בעזרת ה' יתברך

איך שזה נראה אלי ישי לא רוצה להצטייר כמפלגה כהנטיסטית קיצונית, מובן בצדק, כשמיכאל נכנס לכנסת הוא היה קורבן תם, איש ספר מלומד, כך כולם התייחסו אליו אפשר לראות את זה בראיונות הראשונים שלו לתקשורת, איך שהוא דיבר בשקט... חודש - חודשיים, לקח קורסים אצל איתמר ועכשיו הוא פרובקטור מוצלח, הבעיה שמבחינת הרבה אנשים הוא שרף את עצמו (אני אישית מכיר כמה כאלה), נכון ישנם גם כאלה שרק בזכות הפרובקציות אוהבים אותו וכך הוא קנה שם, אבל בגלל זה אין פלא שאלי ישי ירצה אותו על הכתפיים שלו. 

כמה רעיונות מעשיים - מרדכי אתה מוזמן להעלות אותם ל"אנשי המטה" כלשונך:

א. בן ארי יעזוב את הפוליטיקה (או לכל הפחות איתמר וברוך) ויימנו במקום כהניסט שעדיין לא שרף את עצמו, כמו מה שעשו עם אריה קינג (אפשר אולי להריץ אותו?)

ב. שיחתמו הסכם עם העם איתנו לבלוק טכני שבו מצד אחד רק בן ארי נכנס - כסא אחד (בטח במשחק הזה יש גם כמה כסאות כל אחד מכניס) ומיד אחרי הבחירות בן ארי יתפצל מהמפלגה, שזה יהיה ברור בתשדיר הבחירות לבוחרים של ישי שבן ארי מתאחד רק בשביל שלא יזרקו מנדטים, כך לא יהיה דילמה להרבה מתלבטי ישי-בן ארי, מצביעים למפלגה אחת שמקדמת את שניהם כך גם בן ארי יכנס (עכשיו הוא בטוח לא נכנס).

לאנששי איש הדיבורים יש מה להיות בלחץ

ואורי אריאל, הבעיה זה חבריו הניאו אורטודכסים על גבול הרפורמה

לפחות 3 מבני משפחתי הקרובים חשים כמותך

ואפשר להגיד שבאידיאולגיה המרחק יחסית ביני לבן ארי מאוד מאוד קרוב...

אגב גם עם אלי ישי, אולי אפילו יותר. כשהוא היה בש"ס זה אומר להצביע לדרעי - וזה "טוב ורע יחדיו", עכשיו הטוב נפרד מהרע... 

אם לא היה את ישי, אז זה היה או בן ארי או כלום. אז מילא, מה אכפת לי לבזבז שעתיים נסיעה? 

תרשה לי לפקפק בזה. 

(באסה שלא הייתי חכם לתעד את הדרך שהביאה אותי לאופטימיות הזאת [ניתוח ברשתות החברתיות] אולי הייתי גורם לך להיות אופטימי כמוני )

יכולת גם לכתוב לאלי ישי 10 מנדטים לבית היהודי 40 ולליכוד 50.

אם כבר לדמיין אז תעשה את זה בגדול.

3 מנדטים זה אומר בין 90,000 ל 130,000 אנשים. (המנדט הוא כמות המצביעים חלקי 120, בד"כ זה נע בין 30 ל40 אלף, בבחירות הקרובות יש לי תחושה שיצביעו הרבה אזרחים. כל ציבור יותר התקדד לתוך עצמו, חילונים מרגישים הזדמנות לנצל את הכנסת למשוך לשינויים חסרי תקדים בסטטוס קוו ומהצד השני חרדים)

ארבע מנדטים זה אומר משהו כמו 150,000 גם אם תוסיף את כל "תושבי השכונות" (שכמעט אף אחד לא הצביע בבחירות הקודמות) כל הכהניסטים (שלא 'התפקחו') כל אוהדי בית"ר המג'נונים ועוד מלא מתנחלים קשה לי להאמין שתגיע ל100,000 איש. 

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה