הדיון נסב סביב סוגיית בורותו של הנוער בישראל ותרומת הטלוויזיה לכך. בדיון נבדקה אפשרות סגירת הטלוויזיה החינוכית לנוכח הירידה במספר הצופים בתכניות.
בפני חברי הכנסת הוצגו קטעים מתכניות על מנת לשכנעם שיש בכוחן של התכניות כדי להעשיר את ילדי ישראל ולתרום באופן משמעותי להשכלתם הכוללת בתחומים שונים.
לאחר שהוצגו הקטעים טען יו"ר האיחוד הלאומי, חבר הכנסת יעקב כץ, כצלה, כי התכנים העולים מתוכם אינם מאפיינים אחוז גדול אוד של ילדי ישראל המבקשים למצוא בתכניות ערכי מסורת וציונות. בתגובה לדברים הציע יו"ר ועדת החינוך, חבר הכנסת זבולון אורלב, כי רשות השידור תעשה שימוש בשירותיו של חבר הכנסת כץ כיועץ לשילוב תכנים יהודים וציוניים בתכניות הטלוויזיה לילדים ובני נוער.
הצעתו זו של אורלב זכתה להסכמה בקרב באי הוועדה. בין הנוכחים בדיון היו חתן פרס ישראל יהורם גאון והעיתונאי בן כספית. גאון התייחס לדבריו של אורלב ואמר כי ראוי וחשוב שחבר הכנסת כץ ינסה להנחיל את ערכי ה"ושיננת לבניך" שיש בו עצמו.
בהתייחסו לרמת הידע אצל ילדי ישראל הגדיר גאון את הנוער בישראל כ"ילדים חכמים". העיתונאי בן כספית תיקן את גאון ואמר כי הנוער אינו חכם אלא מתוחכם וכי אמנם ניתן לתת לו לתקן מחשב אך בתחומי הידע הכללי והמורשת אין לו ידע מינימאלי.
בשלב זה הפתיע כספית בהערכה שהביע כלפי הנוער הכתום. הוא סיפר כי במהלך ימי ההתנתקות סיקר את האירועים ונחשף לנוער הכתום והכיר אותו. לדבריו מדובר ב"אי של שפיות" בים הבורות האופף את הנוער בישראל.
