קורבן פסח. ועוד. עד שאלוקים יאמר אחרת.

כך שלפי הבנתי זהו רצון ה' הפשוט.

בנוסף, סיבות של העלאת החול לקודש.

בינתיים החיות מאוד סובלות ויש מי שיאמר שזה טרף ואסור באכילה

וצריך גם טהרה....

ותכלס למיטב ידיעתי אסור לקחת כקורבן (פסח למשל) בעל חיים ששרד את המשלוחים החיים (כשיש הרבה מאוד שלא שורדים וזורקים אותם לים)

והוא מלא צואה ובעיות בריאותיות ופגיעה גופנית כתוצאה מהמסע שעבר ומהצפיפות והחום שבמשלוחים החיים

אין כמעט גידול בשר לאכילה בארץ

מספר 'המשלוחים החיים' ב-2016 לשיא 571,972

זה מה שראיתי שיש נתונים

מיבאים מאוסטרליה, דרום אמריקה, אירופה. עד כמה שאני יודעת בארץ אין גידול בסדר גודל כזה של בעלי חיים לשחיטה והרוב מגיע במשלוחים החיים

דווקא מקריאת התורה רואים שאכילת הבשר היא נפילה מוסרית, ורק כקורבן יש לזה מקום.

אין לי מקורות להביא לך

גם תפילין רבנים אמרו לצמחונים שיכולים לעשות מבהמה שמתה מוות טבעי- ויש מקומות שעושים תפילין כאלה.

רוצה מקור גם לזה? אין לי

פשוט תשאל רב

נכון שמדברים על אכילת בשר בגמרא ובהלכות אבל אין חיוב הלכתי לאכול בשר

חוץ מקורבן פסח שחייב מהתורה

כמו שאין פסוק שאומר שחייב לאכול בשר

זה מגוחך לבקש פסוקים כאלה- ואם פעם היה שוקולד כמו שיש היום אולי היו אומרים אין שמחה אלא ביין ושוקולד, זה עדין לא הופך את זה לחיוב הלכתי. נו באמת....

ומה עם זה שזה נאמר רק בכניסה לארץ? וכי ירחק ממך המקום

ומה היה לפני? לא היו אוכלים סתם ככה כי בא לי, היו צריכים להקריב קורבן ורק אז היתה מותרת האכילה.

בלי הקרבת קורבן לה' זה היה רצח- "דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך"

את זה התורה אמרה לא אני בויקרא דרך אגב

איפה הפניתי לפסוקים לפני, לא הפניתי?

וכן מקריאת התורה, אם זה בהיתר אחרי הסיפור של נוח ואם זה ממה שהבאתי פה זה מה שאני מבינה

נכון לא מתקדמים לשום מקום

קורבן פסח זה חיוב מהתורה לאכול בשר

אין שמחה בבשר ויין- זה לא חיוב הלכתי 

ודרך אגב עד המהפכה התעשייתית בשום מקום בעולם לא נהגו לאכול כל כך הרבה בשר- בטח שלא בשר כל יום אולי פעם בשבוע היו אוכלים בשר

שום כפר לא היה יכול לגדל בעלי חיים בקנה מידה שזה נעשה היום והיחס אליהם היה שונה

למיטב ידיעתי בפסח יש לנו זכר לקורבן הפסח ואנחנו עדין לא חידשנו את הקרבת הקורבנות

והקורבנות יהיו מהצומח- לפחות יש דעות כאלה

יש דעות שכבר היום אנחנו במעמד של הקרבה מהצומח

כאשר זה יחודש בע"ה יש הלכות של מומים וכל זה. ספק גדול לדעתי אם בעל חיים שזוכה ליחס של בעלי החיים הנשחטים היום רשאי להיות מוקרב כקורבן

כי נכון להיום זה לא מספיק חשוב לי כדי לוותר על התועלת הבריאותית (ובעיקר על ההנאה, אם להודות על האמת) שבאכילת בשר, אבל ייתכן שמתישהו בעתיד אעשה את המהלך הזה.

עכשיו לעניין העקרוני:

1. גרימת סבל לצורך הנאה:

א. לא מוסרי לפגוע, לגרום לסבל או לרצוח מישהו אחר בשביל הנאה אישית.

ב. למרות הנ''ל - יש שיקולי רווח/הפסד גם בגרימת סבל לאחרים.

למשל: להעביד מישהו בשביל הכסף שהוא מקבל ממך (יש שיראו בזה 'ניצול' של כוח או עליונות כלכלית...) או לקחת ממנו כסף על מוצר/שירות שהוא צריך (כנ''ל) זו 'פגיעה' לצורך הנאה שהיא לגיטימית לחלוטין, גם הטלת מיסים ועבודה בכפייה (שירות צבאי למשל) לצורך הכלל או נזקקים בחברה נחשבות לגיטימיות. להבדיל - גם שלילת חירות מאדם שפוגע באחרים למען רווחתם נחשב מעשה לגיטימי וגם הרג של אנשים לצורך הגנה על אחרים מפניהם או אפילו כנזק משני במצב דומה נחשב כמוסרי במקרים מסוימים.

2. ההבדל בין בעלי חיים לבני אדם:

א. בעלי חיים אינם שווי ערך לבני אדם, כמובן יש הרבה מה לדון בקביעה הזו מהיבטים שונים (מה מייחד את האדם מבעלי חיים אחרים, מה למשל בדבר בני אדם בעלי פיגור או חסרי מודעות עם דעת אפילו פחותה משל בעלי חיים וכו') אבל מאחר ואני מניח שאת מסכימה לה נקבל אותה כאקסיומה לצורך העניין.

ב. אמנם צער בעלי חיים אסור ולא מוסרי (אם כי יש הבדל גם בצער עצמו בין בעל חיים לבין בני אדם שכן עיקר הסבל הוא לא במישור הפיזי אלא במודעות, שאצל בעלי חיים היא לא רק פחותה אלא ככל הנראה לא ניתנת להשוואה ולא נמצאת על אותה הסקלה של בני האדם - גם אם הנוירונים פועלים באופן זהה והאותות החשמליים מראים על סבל במידה דומה), אבל צריך להבחין בין גרימת צער לבין הריגה שבה אין צער או שיש סבל מזערי (ולכן נכנס כשיקול כאמור ב1ב). הריגה היא לא מוסרית בגלל 'קדושת החיים', וכשזה נוגע לבעלי חיים צריך להבין אם ולמה שתהיה קדושה או ערך בחיים שלהם (מה גם שדווקא העובדה שהם שימושיים לאדם גורמת למינים האלה לשגשג יותר מאחרים ואף לחיות בתנאים טובים יותר. ונכון, השאלה הזו תקיפה גם לגבי כמה וכמה בני אדם ).

3. נקודת הגישה לשאלה:

בטבע יש שרשרת מזון, יש בעלי חיים אוכלי עשב ויש שהתזונה שלהם מבוססת או משולבת בשר, ביניהם בני האדם [שאלת אגב - האם גם לגבי שאר בעלי החיים הטורפים אכילת בשר היא לא מוסרית? למה לא להגן על אוכלי העשב גם מפני בעלי החיים הטורפים (ובזה בעצם להרוג אותם...)?].

ההסתכלות בשאלת הצמחונות לא צריכה להיות כאילו האדם הוא ניטרלי ועכשיו השאלה היא אם להרוג בעלי חיים בשביל מותרות הנאה ותזונה, אלא האם נכון לוותר על הצורך והתועלת הלא מאוד הכרחיים האלה מסיבה מוסרית. אמנם ההבחנה הזו לא מאוד משמעותית להכרעה בשאלה אם הריגה מוסרית או לא, אבל היא כן אמורה להיכנס במערך השיקולים (כלומר, לעמוד בבסיסו).

4. מבחינה תורנית (כי זה תמיד נכנס לדיון הזה) :

א. מצד אחד התורה התירה לאכול בשר, ולא רק שהתירה אלא אפילו ציוותה להקריב ולאכול בזמנים מסוימים. אז נכון שזה שהתורה התירה משהו לא הופך אותו זה לדבר מוסרי וראוי לכתחילה בהכרח (ע''ע עבדות ו'אשת יפת תואר'), אבל אם התורה ציוותה עליו כנראה שהיא לא רואה בזה דבר שנוגד את המוסר (עכ''פ לא באופן מוחלט וגורף).

ב. מצד שני נראה שהתורה התירה אכילת בשר בדיעבד שכן ע''פ הפשט אדם היה צמחוני ורק אחרי המבול נאמר "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל" (נכון שכבר קין היה רועה צאן והקריב בעלי חיים, אבל אכילה לכאורה הותרה רק אחר כך). ולא רק זה אלא התורה גם נתנה לאכילת בשר הרבה סייגים והגבלות כמו 'אבר מן החי', שחיטה, איסור דם (''כי הדם הוא הנפש''), 'אותו ואת בנו', ''שבעת ימים יהיה עם אמו'', שילוח הקן, איסור בשר תאווה במדבר וכו' (כמובן שעל הרבה מהאיסורים אפשר להתווכח אם הטעם שלהם הוא מוסרי או אחר ואכמ''ל). כל אלו, יש יאמרו, גם אם לא אוסרים כליל עכ''פ מורים על מגמה (בדומה להגבלות ולסייגים על העבדות ולגבי אשת יפת תואר).

גם חז''ל קבעו ש"עם הארץ אסור לאכול בשר" וסיפרו על רבי שנענש על שלא חמל על עגל אלא שלח אותו לשחיטה (לענ''ד עיקר העניין שם היה מידותי ולאו דווקא בגלל שהעגל לא אמור היה להישחט שכן רבי צדק ש''לכך נוצרת'', אבל העניין המידותי מראה על המגמה, מה גם שהוא חשוב כשלעצמו).

5. הערה אחרונה: צמחוניים - קחו בחשבון שאם תצליחו לשכנע קרניבורים שאין הבדל בין להרוג בעלי חיים לצורך אכילת בשר ללהרוג בני אדם הם עלולים להתחיל לאכול גם בני אדם אוכלי עשב...

למשל הפסקה הבאה

"במצב הנוכחי, אם נחדל מאכילת בשר, לא ברור שהדבר ‏ייטיב עם אותם מינים שאנו רגילים לאכול מבשרם. מפני שאם ‏לא נמשיך לגדלם ולהרבותם לצורכי אכילה, אזי מספרם ‏באוכלוסיית החי יקטן מאוד. שכן כיום הם מתרבים מאוד ‏בהשגחת האדם, ואילו היו משחררים את כל הבהמות ‏והתרנגולות לחופשי, תוך זמן קצר היו נשארים מהם מתי מעט ‏‏(עיין ברבנו בחיי, רד"ק, מלבי"ם בראשית א, כט; ומלבי"ם ורש"ר הירש שם ט, ג).‏"

והשאלה:

אני עוף או פרה, מה אכפת לי שאוכלוסיית הבקר או העופות תתמעט

אם אני חופשי בטבע ולא נתון לחסדי האדם?

באיזה מובן ריבוי אוכלוסיית החי משרתת את החיות עצמן?

אז המנגנונים לקיום המין מוטבעים בהם, וממילא התרומה של השבי עבור המין בכללו

לא הכרחית להציל אותו מהיכחדות.

המנגנון הקיומי שטבוע בהם לא מעיד על האינטרסים (ככל שאפשר לקרוא לזה "אינטרס")

של הפרטים.

וזה נכון גם לגבי בני האדם, שאם הפרט יכל "לתכנת" את חלק מדחפיו על פי האינטרסים

הצלולים שלו, יתכן מאוד שהיה מוותר על חלקם.

למרות שאני מודה שברגע שאנחנו מרחיקים בין הדחף של הפרט לבין

מה שבעינינו הוא האינטרס: נוחות, חופש, מרחב תנועה, יש פה בעייתיות רצינית.

מצד שני זה לא שחור או לבן

אם תהיה תנועה לכיוון הזה ויהיו פסי ייצור מוסריים יותר אז

זה עדיין לא אומר שפסי הייצור הרגילים ייעלמו (לצערי)

אם הרבה אנשים יקבלו על עצמם לא לאכול מפסי ייצור 

לא מוסריים ויהיה גוף (פרטי? ציבורי? לא יודע) אמין

שנותן דיווח שקוף לגבי מוסריות הייצור -

אז אני מאמין שמי שירצה לקיים רצון השם ביתר הידור

בכך שהוא אוכל בשר, יסכים גם לשלם יותר.

אם דנים על מציאות אוטופית בה פסי היצור הרגילים ייעלמו (לפחות בקרוב)

אז באותה מידה אפשר לומר שבמציאות הזאת לא יהיה עוני,

או שהעניים יוכלו להרשות לעצמם כספית גם את זה

אבל אנחנו לא במציאות אוטופית

בעולמנו כיום, מה שכן אפשר לקדם זה מה שדיברתי עליו

וגם במצב כזה פסי הייצור הרגילים לא ייעלמו

שיזמים יראו שקיים עכשיו פוטנציאל ויילכו על הרעיון של המדד

או שהיצרנים יפתחו פסי ייצור מוסריים ושקופים

מספיק לי שיהיה אטליז אחד בירושלים / ת"א שמתחייב לקנות

רק תוצרת כזאת וזה ייצא לדרך

בינתיים לא מוכר לי שיש יוזמה כזאת כמובן

(לדעתי עובד הרבה יותר טוב מבחירות, 

אבל לא אהרוס את השרשור עם החפירות שלי

בנושא בחירות )

גם בבחירות לא כל קול משפיע..

בפעם האחרונה והיחידה שהצבעתי הקול שלי הלך לפח

א. לדעתי זו כן השאלה המרכזית, אבל השרשור שלך אז נעבור הלאה.

ב. לגבי התעשייה - מההיכרות האישית שלי גידול הבהמות (לבשר ולחלב) נעשה בתנאים טובים מאוד, לאין ערוך מאלו שמצויים בטבע. מתפרסמים מדי פעם סיפורי זוועה על אכזריות של עובדים בתהליך השינוע והשחיטה, זה אכן מקומם וצריך לטפל בזה (ואכן מטפלים, גם אם לא מספיק ולאו דווקא מי שצריך). אבל אני לא חושב שהצמחונות היא הפתרון, והיא אפילו מחמיצה את המטרה כי במקום לדבר על הנקודה האמיתית שרוב הציבור כן מזדהה איתה והיה פועל בשבילה מסיטים בזה את הדיון לעניין שכתבת שהוא פחות מרכזי מבחינתך.

לגבי הטענה על שרשרת המזון - אני מסכים שזו טענה לא מאוד משמעותית (כמו שכתבתי בעצמי בתגובה הקודמת), ואני מסכים שזה שאנחנו יצורים תבוניים (ואולי גם מוסריים, דיון פילוסופי שכבר דנו בו בעבר כמה פעמים ואכמ''ל) אמור להשפיע על ההתנהגות שלנו. אבל זה כן משנה את נקודת המוצא - גם מבחינה רגשית (ההבדל בין האם מדובר בלאסור את המותר או להתיר את האסור) וגם מבחינה מהותית (לומר שזו מציאות העולם ולכן ה'אשמה' והאחריות בחוסר המוסריות היא לא עלינו אלא על הטבע/אלוהים).

(אגב, לא מהסיבה שציינת...)

אני לא צימחונית כי אני טוענת שלא סתם מדבר הוא מעל מדרגת חי, ובטח ובטח כשהוא יהודי ויכול לקדש את החי ולהעלות אותו דרגה.
בפועל אני די צמחונית כי בלוטות הטעם שלי מפונקות ולא אוהבת בשרי ודגים.

אני מאמינה שאם אני מכוונת בתחילת הסעודה שבזכות האוכל שאני אוכלת יהיה לי יותר חשק וכח לעבוד את ה' יתברך אני נותנת קדושה לאוכל ומעלה אותו דרגה.

חוץ מזה- מה עם זה שתובעים את האדם על דברים שיכל להנות בהם ולא נהנה? (אני לא זוכרת ממש איך זה אבל משהו כזה)
 

וגם לצמחים יש רגש. אתה יודע שאם אומרים לצמחים מילים רעות הוא לא יצמח טוב? למה שלא תצא בהגנה על הטבע ולא תתן לבע"ח לאכול עשבים, עלים וכו'?

למה שטויות? 

בפרקי דרבי אליעזר פרק לד כך: "בשעה שכורתים את עץ האילן, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולו נשמע".

והגמרא במסכת פסחים דף קי עמוד ב' מסופר על אדם ששלטו בו כישופים והיה דואג מאוד. נשען על עץ דקל והעץ התייבש ומת ממגעו של אותו אדם.

ואני בטוחה שיש עוד הוכחות.

זה מה שאני הבנתי, ואם אתה חושב אחר אתה מוזמן להסביר. 
לא רק לשלול.

אבל זה שיש אולי אפשרות לגדל בתנאים אחרים את בעלי החיים לא הופך ללא מוסרי לאכול אותם.
ואין לי מושג איך מגדלים את בעה"ח אבל נראה לי שהם צריכים תנאים אחרים ממה שאנחנו חושבים ואולי זה בכלל לא סבל בשבילם צורת הגידול הזו? שוב פעם- אני לא יודעת איך מגדלים אני רק שואלת על השערה שלי.

איך יודעים אם מי שכותב הוא אשה או גבר?

אני בשרי כי אני יודע שגם אם הייתי משוכנע שהטבעוניים צודקים

לא היה לי מספיק אופי להיות טבעוני

הדיון מרתק ועומד בפני עצמו,

כל הצדדים מביאים מידע וטיעונים לא פשוטים לכאן ולכאן,

אבל אני לא אשקר לגבי עצמי ואגיד שההכרעה שלי נובעת

מעמדה מוסרית מנומקת.

ולגבי "מי שיש לו זמן", "יש דברים שיותר חשובים בעיניי"

על זה בדיוק דנים, למה מוות וסבל של בעלי חיים לא יעמוד באמת

במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו

להשלים עם אכזריות זה תקדים מסוכן ומדרון חלקלק

בשורה אחרונה מסכים איתך לגמרי שאם יעלה הרף המוסרי של האנושות הבעיה תיפתר מאליה

בגלל ההרגל

בגלל שזה טעים

זה הכל

תגידי איסור צער בעלי חיים וימצאו לך מיליון תירוצים למה זה בסדר ומותר (כשהאמת הפשוטה היא שזה לא אמור לקבל כשרות)

תגידי חמלה- ויגידו לך לחמול על בני אדם ולא על בעלי חיים

תגידי להם בריאות ואולי ישנו קצת ועדין זה לא מה שישנה להם- (אלא כמענה לבריאות ספציפית שאנשים נתקלים בה)

תגידי להם על הנזקים הסביבתיים- הכרתי מעט מאוד דתיים שאיכפת להם מהסביבה, ואם כבר איכפת להם הם לא מהדתיים החזקים

והאמת שממש קל לשנות הרגלים. 

חבל...

יש גם רבנים שאומרים שזה לא כשר, לא המצאתי את זה. תעשיית הבשר מאוד אכזרית.
על הרג של אפרוחים זכרים למשל היה דיון ובשנות השמונים נפסק שאסור גם אם יש תועלת למגדלים בזה, איכשהו אחר כך היו שהתירו....
תחפשי מידע על הנושא במקום לתקוף.
הלוואי שהצער היחיד שהיה פוגש את בעלי החיים האלה היה השחיטה, בשמחה הייתי אוכלת בשר

זה מדהים בעיניי שיש שכל כך מחמירים תמיד בכשרות ואוכלים רק כשרות מסויימת בדברים שתכלס כשרים! וכשזה מגיע לבשר הם יוציאו יותר כסף על כשרות מהודרת שיש מצב שהם אוכלים טרף בגלל האכזריות של תעשיית הבשר. הרבה דתיים חזקים ורציניים שלא מוכנים אפילו לשקול במחשבתם שמה יש פסול בדרך בה אנחנו מתייחסים לבעלי החיים שברשותנו

מבחינת כשרות יש הלכות של איזה בעל חיים מותר לשחוט ואיך

ומטרת ההלכות היא למנוע צב"ח מיותר- זו רוח ההלכה- אי אפשר להפריד בין צב"ח להלכות כשרות

שחיטה זו הכשרת הבעל חיים לאכילה- אחרת אסור לאכול , אז אי אפשר להגיד שזה אוסר את החיה.. אבל יש צורה לאיך לעשות זאת.

וההלכה היא שאסור צער מיותר

היא שזה חייב להיות ישר וחד כדי למנוע צער מיותר

האם אני טועה?

יהיו צמחונים?

הרי לא ישחררו את כל הרפתות והלולים לטבע, זה לא טוב לא להם ולא לטבע.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז