קורבן פסח. ועוד. עד שאלוקים יאמר אחרת.

כך שלפי הבנתי זהו רצון ה' הפשוט.

בנוסף, סיבות של העלאת החול לקודש.

בינתיים החיות מאוד סובלות ויש מי שיאמר שזה טרף ואסור באכילה

וצריך גם טהרה....

ותכלס למיטב ידיעתי אסור לקחת כקורבן (פסח למשל) בעל חיים ששרד את המשלוחים החיים (כשיש הרבה מאוד שלא שורדים וזורקים אותם לים)

והוא מלא צואה ובעיות בריאותיות ופגיעה גופנית כתוצאה מהמסע שעבר ומהצפיפות והחום שבמשלוחים החיים

אין כמעט גידול בשר לאכילה בארץ

מספר 'המשלוחים החיים' ב-2016 לשיא 571,972

זה מה שראיתי שיש נתונים

מיבאים מאוסטרליה, דרום אמריקה, אירופה. עד כמה שאני יודעת בארץ אין גידול בסדר גודל כזה של בעלי חיים לשחיטה והרוב מגיע במשלוחים החיים

דווקא מקריאת התורה רואים שאכילת הבשר היא נפילה מוסרית, ורק כקורבן יש לזה מקום.

אין לי מקורות להביא לך

גם תפילין רבנים אמרו לצמחונים שיכולים לעשות מבהמה שמתה מוות טבעי- ויש מקומות שעושים תפילין כאלה.

רוצה מקור גם לזה? אין לי

פשוט תשאל רב

נכון שמדברים על אכילת בשר בגמרא ובהלכות אבל אין חיוב הלכתי לאכול בשר

חוץ מקורבן פסח שחייב מהתורה

כמו שאין פסוק שאומר שחייב לאכול בשר

זה מגוחך לבקש פסוקים כאלה- ואם פעם היה שוקולד כמו שיש היום אולי היו אומרים אין שמחה אלא ביין ושוקולד, זה עדין לא הופך את זה לחיוב הלכתי. נו באמת....

ומה עם זה שזה נאמר רק בכניסה לארץ? וכי ירחק ממך המקום

ומה היה לפני? לא היו אוכלים סתם ככה כי בא לי, היו צריכים להקריב קורבן ורק אז היתה מותרת האכילה.

בלי הקרבת קורבן לה' זה היה רצח- "דם יחשב לאיש ההוא, דם שפך"

את זה התורה אמרה לא אני בויקרא דרך אגב

איפה הפניתי לפסוקים לפני, לא הפניתי?

וכן מקריאת התורה, אם זה בהיתר אחרי הסיפור של נוח ואם זה ממה שהבאתי פה זה מה שאני מבינה

נכון לא מתקדמים לשום מקום

קורבן פסח זה חיוב מהתורה לאכול בשר

אין שמחה בבשר ויין- זה לא חיוב הלכתי 

ודרך אגב עד המהפכה התעשייתית בשום מקום בעולם לא נהגו לאכול כל כך הרבה בשר- בטח שלא בשר כל יום אולי פעם בשבוע היו אוכלים בשר

שום כפר לא היה יכול לגדל בעלי חיים בקנה מידה שזה נעשה היום והיחס אליהם היה שונה

למיטב ידיעתי בפסח יש לנו זכר לקורבן הפסח ואנחנו עדין לא חידשנו את הקרבת הקורבנות

והקורבנות יהיו מהצומח- לפחות יש דעות כאלה

יש דעות שכבר היום אנחנו במעמד של הקרבה מהצומח

כאשר זה יחודש בע"ה יש הלכות של מומים וכל זה. ספק גדול לדעתי אם בעל חיים שזוכה ליחס של בעלי החיים הנשחטים היום רשאי להיות מוקרב כקורבן

כי נכון להיום זה לא מספיק חשוב לי כדי לוותר על התועלת הבריאותית (ובעיקר על ההנאה, אם להודות על האמת) שבאכילת בשר, אבל ייתכן שמתישהו בעתיד אעשה את המהלך הזה.

עכשיו לעניין העקרוני:

1. גרימת סבל לצורך הנאה:

א. לא מוסרי לפגוע, לגרום לסבל או לרצוח מישהו אחר בשביל הנאה אישית.

ב. למרות הנ''ל - יש שיקולי רווח/הפסד גם בגרימת סבל לאחרים.

למשל: להעביד מישהו בשביל הכסף שהוא מקבל ממך (יש שיראו בזה 'ניצול' של כוח או עליונות כלכלית...) או לקחת ממנו כסף על מוצר/שירות שהוא צריך (כנ''ל) זו 'פגיעה' לצורך הנאה שהיא לגיטימית לחלוטין, גם הטלת מיסים ועבודה בכפייה (שירות צבאי למשל) לצורך הכלל או נזקקים בחברה נחשבות לגיטימיות. להבדיל - גם שלילת חירות מאדם שפוגע באחרים למען רווחתם נחשב מעשה לגיטימי וגם הרג של אנשים לצורך הגנה על אחרים מפניהם או אפילו כנזק משני במצב דומה נחשב כמוסרי במקרים מסוימים.

2. ההבדל בין בעלי חיים לבני אדם:

א. בעלי חיים אינם שווי ערך לבני אדם, כמובן יש הרבה מה לדון בקביעה הזו מהיבטים שונים (מה מייחד את האדם מבעלי חיים אחרים, מה למשל בדבר בני אדם בעלי פיגור או חסרי מודעות עם דעת אפילו פחותה משל בעלי חיים וכו') אבל מאחר ואני מניח שאת מסכימה לה נקבל אותה כאקסיומה לצורך העניין.

ב. אמנם צער בעלי חיים אסור ולא מוסרי (אם כי יש הבדל גם בצער עצמו בין בעל חיים לבין בני אדם שכן עיקר הסבל הוא לא במישור הפיזי אלא במודעות, שאצל בעלי חיים היא לא רק פחותה אלא ככל הנראה לא ניתנת להשוואה ולא נמצאת על אותה הסקלה של בני האדם - גם אם הנוירונים פועלים באופן זהה והאותות החשמליים מראים על סבל במידה דומה), אבל צריך להבחין בין גרימת צער לבין הריגה שבה אין צער או שיש סבל מזערי (ולכן נכנס כשיקול כאמור ב1ב). הריגה היא לא מוסרית בגלל 'קדושת החיים', וכשזה נוגע לבעלי חיים צריך להבין אם ולמה שתהיה קדושה או ערך בחיים שלהם (מה גם שדווקא העובדה שהם שימושיים לאדם גורמת למינים האלה לשגשג יותר מאחרים ואף לחיות בתנאים טובים יותר. ונכון, השאלה הזו תקיפה גם לגבי כמה וכמה בני אדם ).

3. נקודת הגישה לשאלה:

בטבע יש שרשרת מזון, יש בעלי חיים אוכלי עשב ויש שהתזונה שלהם מבוססת או משולבת בשר, ביניהם בני האדם [שאלת אגב - האם גם לגבי שאר בעלי החיים הטורפים אכילת בשר היא לא מוסרית? למה לא להגן על אוכלי העשב גם מפני בעלי החיים הטורפים (ובזה בעצם להרוג אותם...)?].

ההסתכלות בשאלת הצמחונות לא צריכה להיות כאילו האדם הוא ניטרלי ועכשיו השאלה היא אם להרוג בעלי חיים בשביל מותרות הנאה ותזונה, אלא האם נכון לוותר על הצורך והתועלת הלא מאוד הכרחיים האלה מסיבה מוסרית. אמנם ההבחנה הזו לא מאוד משמעותית להכרעה בשאלה אם הריגה מוסרית או לא, אבל היא כן אמורה להיכנס במערך השיקולים (כלומר, לעמוד בבסיסו).

4. מבחינה תורנית (כי זה תמיד נכנס לדיון הזה) :

א. מצד אחד התורה התירה לאכול בשר, ולא רק שהתירה אלא אפילו ציוותה להקריב ולאכול בזמנים מסוימים. אז נכון שזה שהתורה התירה משהו לא הופך אותו זה לדבר מוסרי וראוי לכתחילה בהכרח (ע''ע עבדות ו'אשת יפת תואר'), אבל אם התורה ציוותה עליו כנראה שהיא לא רואה בזה דבר שנוגד את המוסר (עכ''פ לא באופן מוחלט וגורף).

ב. מצד שני נראה שהתורה התירה אכילת בשר בדיעבד שכן ע''פ הפשט אדם היה צמחוני ורק אחרי המבול נאמר "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל" (נכון שכבר קין היה רועה צאן והקריב בעלי חיים, אבל אכילה לכאורה הותרה רק אחר כך). ולא רק זה אלא התורה גם נתנה לאכילת בשר הרבה סייגים והגבלות כמו 'אבר מן החי', שחיטה, איסור דם (''כי הדם הוא הנפש''), 'אותו ואת בנו', ''שבעת ימים יהיה עם אמו'', שילוח הקן, איסור בשר תאווה במדבר וכו' (כמובן שעל הרבה מהאיסורים אפשר להתווכח אם הטעם שלהם הוא מוסרי או אחר ואכמ''ל). כל אלו, יש יאמרו, גם אם לא אוסרים כליל עכ''פ מורים על מגמה (בדומה להגבלות ולסייגים על העבדות ולגבי אשת יפת תואר).

גם חז''ל קבעו ש"עם הארץ אסור לאכול בשר" וסיפרו על רבי שנענש על שלא חמל על עגל אלא שלח אותו לשחיטה (לענ''ד עיקר העניין שם היה מידותי ולאו דווקא בגלל שהעגל לא אמור היה להישחט שכן רבי צדק ש''לכך נוצרת'', אבל העניין המידותי מראה על המגמה, מה גם שהוא חשוב כשלעצמו).

5. הערה אחרונה: צמחוניים - קחו בחשבון שאם תצליחו לשכנע קרניבורים שאין הבדל בין להרוג בעלי חיים לצורך אכילת בשר ללהרוג בני אדם הם עלולים להתחיל לאכול גם בני אדם אוכלי עשב...

למשל הפסקה הבאה

"במצב הנוכחי, אם נחדל מאכילת בשר, לא ברור שהדבר ‏ייטיב עם אותם מינים שאנו רגילים לאכול מבשרם. מפני שאם ‏לא נמשיך לגדלם ולהרבותם לצורכי אכילה, אזי מספרם ‏באוכלוסיית החי יקטן מאוד. שכן כיום הם מתרבים מאוד ‏בהשגחת האדם, ואילו היו משחררים את כל הבהמות ‏והתרנגולות לחופשי, תוך זמן קצר היו נשארים מהם מתי מעט ‏‏(עיין ברבנו בחיי, רד"ק, מלבי"ם בראשית א, כט; ומלבי"ם ורש"ר הירש שם ט, ג).‏"

והשאלה:

אני עוף או פרה, מה אכפת לי שאוכלוסיית הבקר או העופות תתמעט

אם אני חופשי בטבע ולא נתון לחסדי האדם?

באיזה מובן ריבוי אוכלוסיית החי משרתת את החיות עצמן?

אז המנגנונים לקיום המין מוטבעים בהם, וממילא התרומה של השבי עבור המין בכללו

לא הכרחית להציל אותו מהיכחדות.

המנגנון הקיומי שטבוע בהם לא מעיד על האינטרסים (ככל שאפשר לקרוא לזה "אינטרס")

של הפרטים.

וזה נכון גם לגבי בני האדם, שאם הפרט יכל "לתכנת" את חלק מדחפיו על פי האינטרסים

הצלולים שלו, יתכן מאוד שהיה מוותר על חלקם.

למרות שאני מודה שברגע שאנחנו מרחיקים בין הדחף של הפרט לבין

מה שבעינינו הוא האינטרס: נוחות, חופש, מרחב תנועה, יש פה בעייתיות רצינית.

מצד שני זה לא שחור או לבן

אם תהיה תנועה לכיוון הזה ויהיו פסי ייצור מוסריים יותר אז

זה עדיין לא אומר שפסי הייצור הרגילים ייעלמו (לצערי)

אם הרבה אנשים יקבלו על עצמם לא לאכול מפסי ייצור 

לא מוסריים ויהיה גוף (פרטי? ציבורי? לא יודע) אמין

שנותן דיווח שקוף לגבי מוסריות הייצור -

אז אני מאמין שמי שירצה לקיים רצון השם ביתר הידור

בכך שהוא אוכל בשר, יסכים גם לשלם יותר.

אם דנים על מציאות אוטופית בה פסי היצור הרגילים ייעלמו (לפחות בקרוב)

אז באותה מידה אפשר לומר שבמציאות הזאת לא יהיה עוני,

או שהעניים יוכלו להרשות לעצמם כספית גם את זה

אבל אנחנו לא במציאות אוטופית

בעולמנו כיום, מה שכן אפשר לקדם זה מה שדיברתי עליו

וגם במצב כזה פסי הייצור הרגילים לא ייעלמו

שיזמים יראו שקיים עכשיו פוטנציאל ויילכו על הרעיון של המדד

או שהיצרנים יפתחו פסי ייצור מוסריים ושקופים

מספיק לי שיהיה אטליז אחד בירושלים / ת"א שמתחייב לקנות

רק תוצרת כזאת וזה ייצא לדרך

בינתיים לא מוכר לי שיש יוזמה כזאת כמובן

(לדעתי עובד הרבה יותר טוב מבחירות, 

אבל לא אהרוס את השרשור עם החפירות שלי

בנושא בחירות )

גם בבחירות לא כל קול משפיע..

בפעם האחרונה והיחידה שהצבעתי הקול שלי הלך לפח

א. לדעתי זו כן השאלה המרכזית, אבל השרשור שלך אז נעבור הלאה.

ב. לגבי התעשייה - מההיכרות האישית שלי גידול הבהמות (לבשר ולחלב) נעשה בתנאים טובים מאוד, לאין ערוך מאלו שמצויים בטבע. מתפרסמים מדי פעם סיפורי זוועה על אכזריות של עובדים בתהליך השינוע והשחיטה, זה אכן מקומם וצריך לטפל בזה (ואכן מטפלים, גם אם לא מספיק ולאו דווקא מי שצריך). אבל אני לא חושב שהצמחונות היא הפתרון, והיא אפילו מחמיצה את המטרה כי במקום לדבר על הנקודה האמיתית שרוב הציבור כן מזדהה איתה והיה פועל בשבילה מסיטים בזה את הדיון לעניין שכתבת שהוא פחות מרכזי מבחינתך.

לגבי הטענה על שרשרת המזון - אני מסכים שזו טענה לא מאוד משמעותית (כמו שכתבתי בעצמי בתגובה הקודמת), ואני מסכים שזה שאנחנו יצורים תבוניים (ואולי גם מוסריים, דיון פילוסופי שכבר דנו בו בעבר כמה פעמים ואכמ''ל) אמור להשפיע על ההתנהגות שלנו. אבל זה כן משנה את נקודת המוצא - גם מבחינה רגשית (ההבדל בין האם מדובר בלאסור את המותר או להתיר את האסור) וגם מבחינה מהותית (לומר שזו מציאות העולם ולכן ה'אשמה' והאחריות בחוסר המוסריות היא לא עלינו אלא על הטבע/אלוהים).

(אגב, לא מהסיבה שציינת...)

אני לא צימחונית כי אני טוענת שלא סתם מדבר הוא מעל מדרגת חי, ובטח ובטח כשהוא יהודי ויכול לקדש את החי ולהעלות אותו דרגה.
בפועל אני די צמחונית כי בלוטות הטעם שלי מפונקות ולא אוהבת בשרי ודגים.

אני מאמינה שאם אני מכוונת בתחילת הסעודה שבזכות האוכל שאני אוכלת יהיה לי יותר חשק וכח לעבוד את ה' יתברך אני נותנת קדושה לאוכל ומעלה אותו דרגה.

חוץ מזה- מה עם זה שתובעים את האדם על דברים שיכל להנות בהם ולא נהנה? (אני לא זוכרת ממש איך זה אבל משהו כזה)
 

וגם לצמחים יש רגש. אתה יודע שאם אומרים לצמחים מילים רעות הוא לא יצמח טוב? למה שלא תצא בהגנה על הטבע ולא תתן לבע"ח לאכול עשבים, עלים וכו'?

למה שטויות? 

בפרקי דרבי אליעזר פרק לד כך: "בשעה שכורתים את עץ האילן, קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, ואין קולו נשמע".

והגמרא במסכת פסחים דף קי עמוד ב' מסופר על אדם ששלטו בו כישופים והיה דואג מאוד. נשען על עץ דקל והעץ התייבש ומת ממגעו של אותו אדם.

ואני בטוחה שיש עוד הוכחות.

זה מה שאני הבנתי, ואם אתה חושב אחר אתה מוזמן להסביר. 
לא רק לשלול.

אבל זה שיש אולי אפשרות לגדל בתנאים אחרים את בעלי החיים לא הופך ללא מוסרי לאכול אותם.
ואין לי מושג איך מגדלים את בעה"ח אבל נראה לי שהם צריכים תנאים אחרים ממה שאנחנו חושבים ואולי זה בכלל לא סבל בשבילם צורת הגידול הזו? שוב פעם- אני לא יודעת איך מגדלים אני רק שואלת על השערה שלי.

איך יודעים אם מי שכותב הוא אשה או גבר?

אני בשרי כי אני יודע שגם אם הייתי משוכנע שהטבעוניים צודקים

לא היה לי מספיק אופי להיות טבעוני

הדיון מרתק ועומד בפני עצמו,

כל הצדדים מביאים מידע וטיעונים לא פשוטים לכאן ולכאן,

אבל אני לא אשקר לגבי עצמי ואגיד שההכרעה שלי נובעת

מעמדה מוסרית מנומקת.

ולגבי "מי שיש לו זמן", "יש דברים שיותר חשובים בעיניי"

על זה בדיוק דנים, למה מוות וסבל של בעלי חיים לא יעמוד באמת

במקום גבוה בסדר העדיפויות שלנו

להשלים עם אכזריות זה תקדים מסוכן ומדרון חלקלק

בשורה אחרונה מסכים איתך לגמרי שאם יעלה הרף המוסרי של האנושות הבעיה תיפתר מאליה

בגלל ההרגל

בגלל שזה טעים

זה הכל

תגידי איסור צער בעלי חיים וימצאו לך מיליון תירוצים למה זה בסדר ומותר (כשהאמת הפשוטה היא שזה לא אמור לקבל כשרות)

תגידי חמלה- ויגידו לך לחמול על בני אדם ולא על בעלי חיים

תגידי להם בריאות ואולי ישנו קצת ועדין זה לא מה שישנה להם- (אלא כמענה לבריאות ספציפית שאנשים נתקלים בה)

תגידי להם על הנזקים הסביבתיים- הכרתי מעט מאוד דתיים שאיכפת להם מהסביבה, ואם כבר איכפת להם הם לא מהדתיים החזקים

והאמת שממש קל לשנות הרגלים. 

חבל...

יש גם רבנים שאומרים שזה לא כשר, לא המצאתי את זה. תעשיית הבשר מאוד אכזרית.
על הרג של אפרוחים זכרים למשל היה דיון ובשנות השמונים נפסק שאסור גם אם יש תועלת למגדלים בזה, איכשהו אחר כך היו שהתירו....
תחפשי מידע על הנושא במקום לתקוף.
הלוואי שהצער היחיד שהיה פוגש את בעלי החיים האלה היה השחיטה, בשמחה הייתי אוכלת בשר

זה מדהים בעיניי שיש שכל כך מחמירים תמיד בכשרות ואוכלים רק כשרות מסויימת בדברים שתכלס כשרים! וכשזה מגיע לבשר הם יוציאו יותר כסף על כשרות מהודרת שיש מצב שהם אוכלים טרף בגלל האכזריות של תעשיית הבשר. הרבה דתיים חזקים ורציניים שלא מוכנים אפילו לשקול במחשבתם שמה יש פסול בדרך בה אנחנו מתייחסים לבעלי החיים שברשותנו

מבחינת כשרות יש הלכות של איזה בעל חיים מותר לשחוט ואיך

ומטרת ההלכות היא למנוע צב"ח מיותר- זו רוח ההלכה- אי אפשר להפריד בין צב"ח להלכות כשרות

שחיטה זו הכשרת הבעל חיים לאכילה- אחרת אסור לאכול , אז אי אפשר להגיד שזה אוסר את החיה.. אבל יש צורה לאיך לעשות זאת.

וההלכה היא שאסור צער מיותר

היא שזה חייב להיות ישר וחד כדי למנוע צער מיותר

האם אני טועה?

יהיו צמחונים?

הרי לא ישחררו את כל הרפתות והלולים לטבע, זה לא טוב לא להם ולא לטבע.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה