המחלוקות כגון בדבר היחס לארץ הישראל, לשלטון, להתיישבות, למינון בין עבודה לתורה, וכיוצא בזה, אולי מגרדים במקצת את השורשים שמניבים את ההדרדרות בעבודת השם וקיום המצוות.
הסוגייה כאן היא על יסודות האמונה היהודית, החדרת הוודאות על חשיבות התורה, אמיתותה, הקדשת החיים עבורה, וההנחה שהיא חיינו ואורך ימינו.
על עקרונות בסייסים אלו, שכלל גדולי הדורות כתבו ספרים שלמים עליהם, אני מדבר.
לגמרי החרדים המודרניים, אסכם במשפט אחד - אשמח שתראה לי גדול דור אחד בשנים האחרונים שעונה להגדרה זו. לא תמצא, מדוע? פשוט, החרדים המודרניים אימצו לעצמם "הקלות" בנושאים מסוימים שהם בל יעבור בציבור החרדי, וזאת בניגוד מוחלט לרבנים המובילים את הציבור הנ"ל.
זה כרגע לא משנה מדוע אימצו הקלות אלו,
אך הדבר ברור, הם כצאן אשר אין להם רועה, ובגלל הסתירה הפנימית שהם חווים בין הרצון לערב בחייהם מודרניזציה, לבין האדיקות בתורה, האם נמצאים על חבל דק מאוד, ולא ארחיב עוד כאן.
אין צודק או לא, יש מי קרוב ומי קרוב יותר.
וזאת בוחנים על פי "מהי ההשפעה ברמת האיכות והכמות שהדרך מביאה איתה, בציבור המסוים" ואת זה אפשר לבחון.
אינני מתייחס לשחור לבן אדום, אלא לצנוע ולא צנוע.
נורמות מבוססות על אנשים שעיצבו את הנורמות הללו.
היבדלות היא לא הכרח רעה, אםא יש לה אינטרס מובהק להגן על ערכיך.
אני בטוח שתסכים איתי, שהלבוש החרדי הוא צנוע, וזה העיקר. כשמסתכלים לצד השני, יש מינון גדול בהרבה של לבוש לא צנוע, שמגיע מהתערבבות עם סביבה מערבית חילונית, שנובע ממקום אמיתי של שילוב של חיי הארץ עם התורה, כחלק מהתפיסה הדתית לאומית, זה מבורך, רק ש...שכחו קצת לחזק את היסודות התורניים בדרך הזו, על מנת להקדים חיסון למכה שנקראת החברה החילונית, שלאט לאט משפיע ומפתחת נורמות בקרב הציבור הדתי בכללו, ובעוד 30 שנה, מה שהיום נקרא לבוש חילוני, יקרא נורמה חברתית, למה? כי זו נורמה. נכון! אך לנורמה שורשים, והאם הם מושתתים על אידיאל יהודי? לא.
), התייחסו בזילזול כלפי בחורי ישיבות וכדי לרומם את מעמדם הוא תיקן שבחורי הישיבות ילבשו דווקא לבוש מכובד שכזה.
