הוא 18"... 

הרי לא מדברים על דברים תיאורטיים.

הרצי"ה זצ"ל, כשנשאל על גיל חתונה לבנים, ענה בזו הלשון, "גיל ההתחתנות מתחיל כדברי חז"ל - מן בן שמונה עשרה עד בן עשרים וארבע".

בשו"ע גם כתובים דברים לגבי שמירת הלשון...

לכתוב לו, "מעקם ומשקר במצח נחושה דברים מפורשים".. "עם הארץ"... אין לכך כל צורך לדיון.

אפשר פשוט לכתוב שכן כתוב שם כך וכך. 

אין כל צורך - ואסור - לכנות כינויים. וגם לטובת טיעוניך זה לא מוסיף..

אתה יכול להעיר לו בדיוק על הנקודה שרצית לומר.

אדם יכול לטעות במה כתוב או לא. זה לא בהכרח "משקר במצח נחושה"... בינתיים, בדיון, בסופו של דבר יצא דווקא לך לעבור על הלכות שהן כנראה חמורות מההלכה שרצית לומר - שיש לגביה דעות בנוגע לזמננו.

היהודי כתב מה שחשב שכתוב בשו"ע.

ולגבי דעתך - מה אני יכול לעשות...

אני עשיתי את שלי - להעיר בנחת על דבר שלדעתי הוא עבירה בין אדם לחברו.

רוצה - תקבל; לא רוצה - לא יכול להכריח... בחירה חופשית.

החיים נראים אחרת בגיל 18 ובגיל 22-20

אבל אין לו את הבגרות הנפשית של גבר בן 30

בגיל 18 אדם יכול להיות עובד ה' לכל דבר ולחשוב שהוא מוכן לנישואים גם כי יש את הרצון לזוגיות שמשפיע

אבל לא בהכרח שיש לו את המוכנות הנפשית לזה

יש לא מעט זוגות שמתחתנים צעירים מאוד ובסוף אתה רואה גרושים בני 21-23 עם ילד או שניים, או אנשים שחיים יחד אבל לא מאושרים 

כשאדם מכניס את עצמו מהר מדי למחויבות של נישואים, הוא יכול לראות בזה יותר מאוחר כמשהו שכובל אותו. לדעתי יש חשיבות גם לתקופה קצרה של רווקות ושל בניית האישיות שלא במסגרת של נישואין. בגיל צעיר מדי אין מספיק הסתכלות רחבה של כל מה שהמחויבות הזו דורשת. אם הוא יחכה אפילו שנה שבה ינסה לחיות חיים עצמאיים יש מצב שיוכל להבין את כל ההשלכות ויהיה מוכן יותר לחיים של מחויבות.

זה לא קשור לעבודת ה' ולא ברור לי למה שתראה את זה כשני דברים שהולכים ביחד

וואוווו....בול! מלאא נקודות למחשבה....

ואכמ"ל.

שמעתי את ה"לא בשל" הזה המון בישיבה. אני חושב שזה עשה לי נזק שקשה לתאר.

זה היה הנוהל בישיבה. "לא בשל" x 100.

כשבגיל הרבה יותר צעיר אמר לי אחד מגדולי הדור להתחתן בגיל 18. ואחרי שנים רבות אמר לי צדיק חשוב מאוד שהייתי אמור להתחתן אז ופספסתי.

אז שההנהגה הזאת תשאר אצל מה שאמר אותה שיתמודד עם ההשלכות שלה.

זה שקר של יצר הרע, מהסוג שעוקר לך את הביטחון בה' וגורם לך לחשוב שאתה קובע.

כאילו שהעבודה העצמית שלך תקבע לך את הזיווג.

שום השתדלות לא תקבע לך כלום, אתה אמור להיות אדם מאמין.

ק"ו בשידוכים ששם אמרו גדולי ישראל שאין שום השפעה חיצונית.

ככה שנותרת לאדם רק אפשרות אחת, לדפוק לעצמו את העתיד.

ולא שמעתי פה שום טענה נגדית.

השטות הזאת של אדם שלא מוכן באה מאנשים שהאמונה שלהם רעועה, ולא רק זה, הם גם מנסים להפיץ את זה הלאה כדי שעם ישראל יהיה מקולקל כמו שהוא היום.

העדות שלך לא מוכיחה שלא היית יכולה להתחתן בזמנו, וגם לו יצוייר שכן היא גם לא ראיה לכלל הציבור.

חז"ל כתבו אחד לאחד מה חובה.

השאר זה פרשנות שיוצאת מכך.

וכל מי שאומר אחרת סתם ממציא תירוצים בשביל היצר הרע.

לפחות תהיו אמיתיים עם עצמכם. זה חסרון באמונה לתלות את קיום המצווה החשובה הזאת ב"כוחי ועוצם ידי" הזה.

זה שלא התחתנת אז, זה כי כך ה' החליט.

לא כי לא היית מוכנה, או שהעדפת שלו או שאת אומרת תודה על זה או שהבחור עוד לא התגייר או נולד או נחת מהשמים או וואטאבר.

יש לה' את החשבונות שלנו, וכל מי שיגיד אחרת צריך קצת לעבוד על האמונה שלו (וברור שזה כולל אותי גם).

לרוץ מיד לקרוא את הקונטרסים של הצדיק מיבניאל על זיווגים. ויפה שעה אחת קודם.

מה הקשר?

אם בנאדם בן 18 הוא אותו בן אדם 10 שנים מאוחר יותר זה בעיה רצינית

אבל זו המציאות מה לעשות? בן אדם בן 18 כיום לא יכול להתפרנס ולא בשל נפשית בדרך כלל.

אחד הדברים שמאפשרים בשלות נפשית היא היכולת לדאוג לצריכך הבסיסיים בלי עזרה מהוריך, זה מתחילים לעשות במקרה הטוב כיום סביב גיל 22 וזו אכן בעיה רצינית.

הניתוק מהמציאות הוא להתעלם מזה.

אז אנחנו בבעיה שבבגרות ביולוגית-מינית הבן אדם לא מתפרנס ולא בשל נפשית, מה עושים?

אי אפשר להגיד שאם בנאדם לא בשל בגיל 18 אז גם בגיל 30

לשאלתך מה עושים. זה עניין של חינוך מההורים

הוא אולי יודע קצת יותר. ספק אם עבד על המידות שלו, ספק אם לא. עוד יותר ספק אם הצליח.

רוב האנשים לא משתנים. לכל היותר קונים טבע שני וגם זה נדיר מאוד.

אם מישהו אוהב ללכת עם שיער ארוך, לעשן נרגילה ולישון 90 אחוז מהיום בגיל 17 ובגיל 22 זה בעיה. בגיל 28 זה בכלל דפוק.

מבחינת מידות ואופי כן. אנשים פחות משתנים וזה קשה אבל גם בזה אנשים משתנים

השאלה פה היא על שינוי שרלוונטי לשידוכים.

גם גבר מעשן יכול להתחתן עם אישה שלא סובלת עישון. אפשר להפגש בזה באמצע.

כנראה שאבד עליו הכלח.

שוב, הכל פה אליבא דידך.

חז"ל לא כתבו בשום מקום על בשלות לחתונה. זה מושג מומצא שאין לי מושג מאיפה הוא בא.

האפשרות היחידה שאדם לא יהיה מוכן לתחונה זה כי יש לו מידות גרועות עד כדי כך שהוא לא רואה אנשים מולו.

רוב האנשים לא נשארים נרקיסיסטים אחרי גיל 13.

במסכת "דמיונותייך הפרועים" דף כ"א ע"ב

במאי

אם האדם מתאים לחיי נישואין - אפשרי.

אם לא, אז לא. ורוב בני ובנות ה-18 לא מוכנים, והרצון מגיע ממקום טבעי אבל לא מבוסס.

זה אידאלי וככה צריך להיות

רק הבעיה שהחברה שאנחנו גדלים בה לא מטפחת את זה או מעודדת או מכוונת לזה,

ולכן בפועל אפשר למצוא כאלה בני 18 שרוצים להתחתן אבל:

- לא מספיק מכירים את עצמם ומודעים לעצמם

- בלי גב כלכלי מאחוריהם

- לא התחילו תואר/צבא וכו'

- לא מספיק בשלים נפשית 

די והותר

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי