אתמול והיום הרוחות סוערות בעיקר במחנה המיושב, הבריא והדואג לדמוקרטיה. לדברי המחנה נפל דבר בישראל ולא סתם דבר אלא כמעט אסון לאומי, לוועדה לבחירת שופטים נבחרו שני חברי כנסת המזוהים עם הימין. שוד ושבר... פרופ'  קרמינצר הגדיל ואמר בתוכנית רדיו היום (מהזיכרון בלבד) "כי זה בלתי אפשרי שהוועדה תייצג רק צד אחד בעם וכי הוועדה לבחירת שופטים צריכה לייצג את כלל החברה בישראל". לאחר מפלת מפלגת העבודה בבחירות לפני שנים רבות התבטא מנהיג העבודה בן-אהרון ואמר "העם גנב לנו את המדינה".

ובכן, אין כאן גניבה ואין כאן מהומה. יש כאן הזדמנות לייצוג אמיתי של כלל החברה בישראל.

האליטה של רחביה התרגלה לראות בהרכב בית המשפט העליון כבר עשרות שנים את דומיה בלבד על כס המשפט. לצד האליטה היה לנו שופט מזרחי אחד תורן ועוד שופט דתי אחד לרפואה אבל מרבית חברי בית המשפט נתפסו ע"י הציבור כבעלי עמדה דומה, תבנית נוף מולדתם, מורם... פרופ' אהרון ברק. אין בכך כדי להגיד שהרכב בית המשפט העליון בישראל אינו מקצועי ואינו נאמן אבל בהחלט יש כאן אמירה בקשר לייצוג של החברה בישראל על מגוון דעותיה בהרכבו.

בית המשפט העליון אינו בית משפט רגיל השופט ראיות מול חוק. זהו בית משפט הקובע תקדימים ומתווה בפועל את הפרשנות לחוק ואת הנורמה השיפוטית הראויה בישראל וככזה הוא מתייחס גם לקודי התנהגות ולנורמות תרבותיות. דווקא הרכב בית המשפט העליון צריך להיות מייצג את העם. הימין בישראל למד לחיות עשרות שנים בהרכב מסוים, לא תמיד הוא אהב את פסיקותיו של בית המשפט אבל בהחלט קיבל אותם בהיותנו מדינת חוק.

קולות היללה, הנהי והבכי מצד חלקים בציבור על שינוי בהרכב שניים מנציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים מדאיגים ומרמזים על אי נכונותו של חלק זה בציבור לקבל עליו את דין הדמוקרטיה. דווקא הציבור הנאור הדוגל אידיאולוגית בכל הזדמנות בחשיבות הדמוקרטיה מתקשה לקבל אותה ואת השלכותיה כאשר דעתו נמצאת במיעוט.