קריאה שלישי(ת) - הקרע בימין וההצלה שהוא יכול להביא - אקטואליה וחדשות
ברשותכם, קצת היסטוריה:
תחילת דרכו של בנט היתה מפלגת "הישראלים" שהקים (למי שזוכר),
והוא נענה להצעתו של אורי אורבך ז"ל
להתמודד ב"בית היהודי" - לרשימה ולראשות כאחד.
מתחילת הדרך היה ברור שהוא בא לעשות סיבוב,
וכבר כשהתמודד מול זבולון אורלב,
הזהרתי מפניו את כל מי שהיה מוכן לשמוע
(כן, אני יודע שזה לא היה פופולרי אז, אך העדפתי את אורלב).
המפד"ל הוותיקה, שמסיבות מוצדקות מאסה בהתנהלות העסקנית של אורלב וחבריו,
קפצה בשתי ידיים על ההזדמנות שנקרתה בפניה להיפטר ממנו, בלי לחשוב על ההשלכות
שבהנחת כל הביצים בסל של בנט.
עיני מרבית אנשיה טחו מראות מי הוא ולאן הוא רוצה להגיע,
או העדיפו לשתוק וליישר קו עם מקהלת הצוהלים על בגדי המפד"ל החדשים.
את הילד הקטן (מיכאל בן ארי) שניסה לזעוק שהכתרת בנט
מהווה קיפול כל דגלי הציונות הדתית מרצון (כך שמעתי ממנו כבר אז באזני) -
דאגו להשתיק ולסמן כקיצוני, פלגן ומקלקל שמחות.
בניגוד לאורלב שחי כל ימיו את העשייה והפוליטיקה הציוניות-דתיות,
והיה בשר מבשרה,
בנט לא גדל בערוגות של העשייה הדתית לאומית,
אלא הצניח עצמו אחרי קריירה פרטית בצבא ובהייטק.
היתה לו מטרה אחת בלבד - הן בהקמת הישראלים והן במעבר לבית היהודי:
להגיע לראשות הממשלה. מלבד זאת לא עניין אותו דבר.
משהבין שהאיחוד בין המפד"ל לתקומה אחרי שנים של פילוגים מייצר מפץ פוליטי,
הבין שכדאי לו להתחיל שם במקום במפלגה חדשה שאיש אינו יודע לאן תגיע, אם בכלל.
אם יצליח להתקדם משם - מה טוב.
אם לא - תמיד יוכל לצאת ולהקים מפלגה אחרת...
הוא ושקד לא היו מעולם חלק מהמפלגה,
אלא מדבקה שהודבקה עליה בצורה מלאכותית למדי.
בנט ידע זאת, אך שיטה לכל אורך הדרך בציונות הדתית וברבניה,
שחששו לצאת נגדו גם כאשר הבינו שהבחירה בו היתה שגויה.
מעולם לא היתה כאן חתונה ולא נישואין.
לכל היותר מה שמכונה בימינו: "זוגיות".
ממילא אין כאן גירושין,
לבנט לא ממש אכפת ממפלגת הציונות הדתית,
הוא לא עושה דבר כדי למנוע פגיעה בילדים וגם לא עשה זאת בשום שלב.
להפך: הוא פעל להרוס ככל שניתן את המפד"ל הוותיקה,
ולהקים על חורבותיה ובכוחה האלקטורלי את מפלגת הישראלים
(אגב - החלוקה כאן בין "בית יהודי" דייקא לבין "ישראלים", משמעותית מאוד, ואכמ"ל).
זו היתה מטרתו לכל אורך הדרך.
כך ניסה להכניס גרומים נוספים מחוץ לציונות הדתית,
דבר שלא ממש עלה בידו מכמה סיבות (ראה ערך ינון מגל, רונן שובל וכו').
בפיצול הנוכחי לא היה שום ניסיון להיפרד מהקו של תקומה.
לו היתה זו המטרה,
ניתן היה לפעול כדי לנתק את הקשר בין שתי המפלגות
(דבר שיו"ר תקומה ניסה לעשות כבר ערב הבחירות האחרונות).
היה כאן ניסיון להימלט מהזהות המגדרית המעיקה,
אל הישראליות האוורירית והמשחררת.
בנט מעולם לא רצה מפלגה ציונית דתית,
אך הבין שה"משקולת" של הציבור הזה,
כבדה לו מדי (ע"ע אלי אוחנה והניסיון לפרוש מהממשלה לפני מספר שבועות).
הוא החליט באופן חד צדדי לפרק את הזוגיות,
ולהשליך את המאהבת שלו לגורלה שבורה ובוכייה.
השתמש וזרק.
