בס"ד
- 14 שבועות לבחירות -
משל לזוג שכפו עליו לחיות ביחד ולהתחתן. בהתחלה כולם חשבו שהשידוך הזה יעלה יפה, אך מהר מאוד הבינו שהפער בין בני הזוג הוא עמוק מאוד. במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות לגישור, על מנת למנוע גירושין כואבים ולפגוע בילדים, אך כל אלה לא הואילו. הפער רק גדל והתעצם. לכולם כבר היה ברור שלא רחוק היום שבו גירושין יהיו דבר בלתי נמנע, אלא דבר הכרחי. גם לטובתם של בני הזוג וגם לטובתם של הילדים. זה הסיפור של השבוע האחרון, בו הודיעו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד על פרישה ממפלגת הבית היהודי, והקמתה של מפלגה חדשה - הימין החדש.
מהרגע שבו יצאה לתקשורת ההזמנה מטעמם שלבנט ושקד למסיבת עיתונאים, דקות אחדות אחרי יציאת השבת, היה ברור לכולם שזה הכיוון. אומנם עוד הייתה מחלוקת בין הפרשנים האם מדובר בפרישה של בנט ושקד בלבד, או שמדובר בהכרזה על ריצה נפרדת ממפלגת תקומה, אבל על הכיוון כולם הסכימו. והאמת זה בכלל לא משנה, לאחר שח"כ שולי מועלם-רפאל הודיעה גם היא על הפרישה לטובת המפלגה החדשה, התוצאה היא בסופו של דבר אותה התוצאה. אם זאת לא היפרדות מתקומה, אז זאת היפרדות מהקו של תקומה.
במשך תקופה ארוכה הכין בנט את הקרקע לקראת עזיבת המפלגה, שלו ושל שקד. בנט ערך פגישות ארוכות עם הרב זלמן מלמד, וארוכות עוד יותר עם הרב חיים דרוקמן, במטרה להפוך את הפרידה בין המפלגות לדבר קל. הרב דרוקמן היה שותף מלא לכל התהליך. על פי דיווח של כתב חברת החדשות, יאיר שרקי, ביום חמישי האחרון ישב בנט עם הרב דרוקמן במשך שש שעות ועבר איתו על כל פרטי התהליך. גם ההזמנה של הח"כים הנותרים לפגישה בבית הרב, היא רעיון של בנט עצמו, וכן גם התוכניות לעתיד המפלגה.
אומנם זה נשמע לא הגיוני במחשבה ראשונה, אבל במחשבה שניה המטרה של בנט ברורה.
בנט יודע שמי שיגרום את פירוקה של מפלגת הבית היהודי, אז הוא גם יהיה זה שיינזק מכך. הציבור לא אוהב שמפרקים אחדות, גם אם היא לא מצליחה, ומי שמפרק אותה משלם את המחיר האלקטוראלי. כמובן שבנט לא רוצה לשלם את המחיר, אבל גם את המשך האחדות הוא לא רוצה. מה גם שהקמפיין של מפלגת תקומה בשבועות האחרונים רק הקשו עוד יותר על התהליך בכך שהציגו באופן חד משמעי שהם בעד אחדות. לכן בנט הכין היטב את הקרקע לפני ההכרזה על הקמת המפלגה, על מנת לדאוג שהעזיבה שלהם לא תעורר עליהם גל של ביקורת על פירוד המחנה. זה כלל לא רק פגישות עם הרבנים, אלא גם עם עיתונאים בכירים בציונות הדתית (חגי סגל ממקור ראשון, עמנואל שילה מבשבע, ועוזי ברוך מערוץ 7), על מנת לשמוע את דעתם על המהלך. כך קיווה בנט לעשות גירושין עם מינימום פגיעה בילדים.
הפרישה של בנט ושקד מהבית היהודי היא אומנם גזרת מוות על מפלגת הבית היהודי, אך מצד שני "תרומת האבירים" שתעשה המפלגה, יכולה להציל את חייהם של מפלגות הימין האידאולוגיות. עד עכשיו מאחורי הקלעים דובר על איחוד בין מפלגת עוצמה יהודית לבין מפלגת 'יחד' של אלי ישי. בשבוע שעבר עוד נשמעו קולות מטעם עוצמה יהודית על כך שהפעם הם לא מתכוונים לרוץ עם אלי ישי. לטענתם, על פי פילוח הקולות מהבחירות הקודמות, הם הביאו את מרבית המצביעים. אבל בעוד האיומים נשמעים, מאחורי הקלעים כבר התחילו המגעים לקראת ריצה משותפת של שתי המפלגות. כל המטרה הייתה רק בשביל להקשיח עמדות לקראת המשא ומתן.
במוצאי השבת כבר הכל נראה אחרת. הפרישה של בנט, שקד ומועלם, פתחה את האפשרות ליצירת מפלגת ימין אידאולוגית שתורכב מרשימות הבית היהודי, תקומה, עוצמה יהודית ויחד. כבר במוצאי השבת הביעו כל ראשי המפלגות תמיכה במהלך וקראו איש לרעהו להצטרף לרשימה מאוחדת. אך הצהרות הם השלב הקל. כעת צריכים לחכות לראות איך יתפתחו הדברים במפלגות תקומה והבית היהודי, ורק לאחר מכן, שיהיה יו"ר ורשימה לכל מפלגה, יצטרכו כל ראשי המפלגות לשבת סביב שולחן אחד ולקבוע איך תראה הרשימה המאוחדת. לכולם ברור שזה לא היה פשוט בכלל. לכולם ברור שזה יגרום ללא מעט חיכוכים. אבל לכולם גם ברור שאין דרך אחרת על מנת לצלוח את אחוז החסימה, להיכנס לכנסת ולא לאבד שוב מנדטים יקרים לימין.
הקרב על הבית
בינתיים בבית היהודי מתחילים קרבות הירושה. שני המועמדים המרכזיים לרשת את תפקיד היו"ר הם הח"כים הנותרים - מוטי יוגב והרב אלי בן דהן. גם רשימת המועמדים שרוצים להתמודד על מקום ברשימת המפלגה, התחיל להכניס מעט צבע במערכת הפריימריז של הבית היהודי. עד עכשיו מעטים האמינו שיש להם סיכוי לקבל מקום ריאלי ברשימה לכנסת לאור כל השריונים השונים. אך העזיבה גרמה לכך שהפריימריז במפלגה שוב יעוררו עניין. אפשרות נוספת שעומדת כעת על שולחנה של המפלגה היא שבגלל העלות הכספית הגבוה והזמן הדוחק, בכלל לא יערכו פריימריז במפלגה, אלא וועדה מסדרת היא זאת שתקבע את שיבוץ הרשימה. אופציה אחרת היא שההצבעה תערך בין חברי מרכז המפלגה בלבד. אך נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא. במיוחד לאור האשמות שמזכ"ל המפלגה, ניר אורבך, שהיה יד ימינו של בנט, הוא זה שבוחש בכל החוטים, ויש מי שחושש שהוא עושה את זה למענו של בנט.
לעומת זאת בתקומה העניינים כבר התחממו עוד לפני כן. ההודעה של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שבכוונתו לרוץ מול היו"ר המכהן אורי אריאל גרמה לשטח להתחיל להתחמם. לכולם ברור שהסיכויים של סמוטריץ' לנצח את אריאל הם גבוהים מאוד. מאז כניסתו של סמוטריץ' למפלגה הוא למעשה זה שמנהיג אותה ביד רמה, בזמן שאריאל נגרר אחריו. גם אורי אריאל עצמו מבין את זה. לכן הודיע על אריאל שהוא רץ לתפקיד יו"ר המפלגה בלבד, ואם יפסיד, יפרוש מהחיים הפוליטיים. אחת השמות הבולטים ברשימת המתמודדים על הרשימה היא ח"כ לשעבר אורית סטרוק, שהודיעה השבוע לחברי האיחוד הלאומי, על התמודדותה בבחירות הקרובות שיערכו בח' שבט (14/1).
הבלבול הגדול הזה בתוך המפלגות הימין, הוא הגורם המרכזי לפערים הגדולים בסקרים שפורסמו בתחילת השבוע. מפלגת 'הימין החדש' זכתה ל14 מנדטים בסקר המפרגן ביותר, ואילו לשישה מנדטים בלבד אצל מינה צמח ומנו גבע בסקר הנמוך ביותר. 8 מנדטים הבדל. המסקנה מהסקרים, שנערכו יום לאחר ההודעה של בנט ושקד, היא שהסוקרים, והציבור בכלל, עדיין לא יודע איך להתייחס לכל ההתפתחויות בימין. התמונה תתחיל להתבהר רק אחרי שיוחלט באיזה אופן תרוץ מפלגת הבית היהודי ומי יהיו השותפים שלה. כמו כן, גם ההרכב של מפלגת 'הימין החדש' עדיין לא ידוע מלבד זהות שני יושבי הראש המשותפים, ורק אחרי שהציבור יכיר את הרשימה שלהם, יהיה ניתן להתחיל לסקר ברצינות את כל מה שקורה במפלגות הימין.
ירידה לצורך עליה
בשבוע האחרון נדמה שמפלגת כולנו של השר כחלון, מתפרקת לחלוטין.
רק אתמול (שני) הודיע השר יואב גלנט על כך שהוא עובר למפלגת הליכוד במטרה להתמודד דרך שם על תפקיד שר הביטחון. מיד לאחר מכן נפגש השר כחלון גם ח"כ רחל עזריה ובפגישה זאת הודיעה לה כחלון על כל שהיא לא תמשיך לקדנציה הבאה. שם נוסף שעובר מפלגה הוא ח"כ מייקל אורן שע"פ הדיווחים עדיין לא החליט האם לחבור גם לליכוד או שמא להצטרף דווקא למפלגת 'הימין החדש' של בנט ושקד. ואם כל זה לא מספיק, אז גם ח"כ אלי אלאלוף הודיע בשבוע שעבר על כך שהוא פורש מהחיים הפוליטיים.
המציאות הזאת דווקא עלולה מאוד לעזור לכחלון. הוא זקוק עכשיו לשינוי פני המפלגה שלו לקראת הבחירות הקרובות. כחלון הבין שהרשימה החברתית שהובילה אותו לניצחון בבחירות האחרונות בגלל המצע החברתי שלה, היא זאת שעלולה להזיק לו בבחירות האלו אחרי הקול הצורם שהגיע מכיוון משרד האוצר בסוף הקדנציה. לכן דווקא שינוי פני הרשימה והכנסת שמות חדשים ורעננים, יכולה להטיב מאוד עם כחלון.
צעירים עם מרץ
פגישתם של חמשת מחברי סיעת המחנה הציוני בשבוע שעבר שבו הם בדקו את האפשרות על מעבר למפלגת מרץ, לא מעידה רק על המצב הרעועה שבו נמצאת מפלגת העבודה, אלא גם על ההפתעה שמאוד יכול להיות שתגיע ממפלגת השמאל מרץ. במהלך השנים האחרונות עזבו את מרץ כל מנהיגיה הזקנים של המפלגה, זהבה גלאון, אילן גילאון ולאחרונה גם מוסי רז (דבר שנכפה עליו בעקבות תקנון המפלגה). כמו כן, המפלגה תקיים לראשונה פריימריז פתוחים שהן אלו שיקבעו את שיבוץ חברי המפלגה. כל זה עלול להביא לכך שמרץ תהיה אחת מהפתעות של הבחירות, ותצליח להביא מספר רב של מנדטים מהצפוי.
אחד השמות שהצטרפו השבוע לרשימת המועמדים לקראת הפריימריז הוא שמו של איש השמאל יריב אופנהיימר. אני מניח שאיש מבין הקרואים לא מסכים עם רוב דעותיו של מזכ"ל שלום עכשיו לשעבר, אך אם זאת, ואם העובדה שכניסתו לכנסת עלולה להזיק לימין, הצטרפותו של אופנהיימר טובה לשינוי השיח בכנסת. אופנהיימר הוכיח בשנים האחרונות שמבחינתו גם אם לא מסכימים, חשוב לשמוע ולהכיר את דעותיהם של הצד השני. אין לו בעיה לשבת עם אנשי ימין ולא להסכים איתם על כלום, אבל זה יהיה מתוך כבוד והערכה. אחרי הכנסת החולפת, וכל חילופי הדברים שהיו בה לא פעם, גם זה דבר שנצרך בכנסת ישראל.
