שלום וברכה
עמידה בחוסר מעש אל מול פשעים הוא אכן חטא חמור ביותר, במקרה והמעש שלנו היה יכול לעצור בעד הרעה. עמידה בחוסר מעש בדבר שהמעש שלנו לא יכול להשפיע כלל, אינו עוון, ודי בגילוי דעת שהפשע נעשה שלא על דעתנו.
הציבור החרדי על פי הוראות רבותיו, נקראים לדגל פעם אחרי פעם להתארגנות מול ענינים שאנו יכולים להשפיע בהם, לחיים טובים יותר וטהורים יותר. בדיוק כך היינו פועלים אילו המעשים שלנו היו יכולים לעצור בעד המגפים האלות, והמנופים שהונפו על גופותיהם ובתיהם של אחינו בני ישראל מיישבי חבל עזה וישובי השומרון שפונו לדאבונינו. אבל אחרי שהפשע של ההתנתקות יצאה לדרך ונהפכה להחלטה מעשית [בממשלה בה היו חברים נציגי המיישבים], שוב אין בעמידה מול המפנים שום תועלת מעשית, אלא רק התכתשות ללא תועלת, מלחמת אחים וסכנת נשפות ושפיכות דמים, וזו איננה חובה הלכתית ומוסרית. אדרבה.
בהצלחה - מנשה ישראל
מתוך האתר הידברות של הרב זמיר כהן


מהשבכ




























