נאום בר-אילן של ראש הממשלה נתניהו נישא בדיוק בשבוע בו נאם, לפני אלפיים שנה, נציג של עם ישראל שהוכיח לגויים החמדנים (בני מצרים, כנען, ישמעאל ושות') שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וגם תישאר שלו
ממש השבוע, לפני אלפיים שנה ממש, נשמע נאום היסטורי הרבה יותר משמעותי מנאומו של נתניהו באוניברסיטת בר-אילן – נאום שהיו לו גם השלכות מעשיות.
היה בישראל אדם שלאו דווקא היה מנהיג אמיץ וחזק. הוא דווקא היה מגובן ונמוך, אבל נתן תשובה ניצחת לאומות העולם, ובזכות זה קנה את עולמו והבריח מארץ ישראל את אומות העולם שטענו על בעלות ביהודה וירושלים, כפי שמספרים לנו חכמינו ז"ל.
כ"ה בסיוון היה היום בו ננאם הנאום האמיץ והחזק מול מנהיגי אומות העולם של אז, בהוראתו של אלכסנדר מוקדון. בניגוד להיום, הנאום לא עסק ב"מדינה פלשתינית מפורזת", אלא אמר את האמת הצרופה כמות שהיא; והוא ניצח את אומות העולם, שנאלצו לברוח. ליהודי הזה קראו גביהה בן פסיסא.
אנו מביאים קטע משיחתו של הרבי מלובביץ', שאקטואלי במיוחד לאור נאום בר-אילן.
***
"במגילת תענית מסופר מה שהתרחש ביום זה לפני אלפי שנים, ואילו לא היינו יודעים שזה התרחש אז – סבורים היינו שסיפור זה הודפס בעיתוני כ"ה בסיוון תשמ"א.
"המאורע שהתרחש בכ"ה בסיוון הוא כדלהלן:
"בני ישמעאל, בני מצרים ובני כנען פנו בתלונות על היהודים למי ששלט, ויכול היה לפעול עליהם, בטענה שהארץ בה דרים היהודים אינה שייכת להם.
"בני ישמעאל טענו שהיא שייכת להם, היות שישמעאל הוא יורשו של אברהם; בני מצריים טענו שכל מה ששייך ליהודים, נלקח על-ידיהם מהמצרים בעת יציאת מצרים, ואף הביאו לכך ראיה מהכתוב בתורה: 'וינצלו את מצריים'; ובני כנען טענו: 'ארץ כנען שלנו'. דרישתם, אפוא, מגוי זה הייתה שיפעל על היהודים שימסרו להם את ארץ ישראל.
"כדי להגיב על טענותיהם, שלחו היהודים את גביהה בן פסיסא, אשר לא התפעל מבני ישמעאל, מצריים וכנען, ובהוכחות מהתורה דחה את כל טענותיהם; ולא זו בלבד, אלא אף הוכיח להם שהם צריכים לשלם עוד ליהודים.
"כיוון שענה את התשובה בסגנון כזה אשר גם גוי הבין אותה, והיות שענה את תשובותיו על-פי התורה – תורת אמת – נתקבל המענה אצל אותו גוי. ובעקבות כך אמר (אותו גוי) לבני ישמעאל, בני מצריים ובני כנען: 'תשובה ניצחת השיב אתכם אם אתם מחזירין תשובה – מוטב. ואם לאו – הרי אתם לו לעבדים'. כששמעו זאת, ביקשו שלושה ימים כדי לענות לו, וכלשון הסיפור: 'הלכו ולא מצאו תשובה. מיד הניחו בתיהם כשהם מלאים, שדותיהם כשהם זרועות, כרמיהם כשהם נטועות, הלכו וברחו להם'. ולכן, מסופר במגילת תענית, קבעו יום זה – כ"ה בסיוון – ליום טוב.
"ולכן, יש להפיק מכך הוראה ברורה בכל שנה ושנה בהגיע התאריך כ"ה בסיוון, ובמיוחד שהמצב עתה הוא בדיוק רב כהמצב דאז!



























