אני מבין למה זה גורם לך לא להצביע לו, אבל לא מבין למה זה גורם לך להתנגד לו כל כך ולהעדיף מפלגה שלחולקת על עמדתויך לגמרי וגם מקדמת זאת.
 

באופן אישי אני סבור שאם במקום לבזבז את עשרים השנים האחרונות בריצות עקרות לכנסת,

פייגלין היה מקים מקבילה ימנית ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה",

מפיץ ניירות עמדה, כותב הצעות חוק ופועל מול חברי כנסת מכלל המפלגות -

כל אחד מול הדברים המשותפים ביניהם -

הוא היה משפיע הרבה יותר ומשיג חלק רב יותר ממטרותיו.

מכוני מחקר וכדומה נועדו להעלות רעיונות לשיח,

וסופם שהם מוצאים את הכלים הפוליטיים לקדם אותם.

הכנסת נועדה להצלחות פוליטיות.

פייגלין הוכיח שהוא איש חזון, אידאולוג והוגה דעות,

וככזה זה המגרש המתאים לו.

בקדנציה הקצרה שלו הוא הוכיח שהוא לא דמות פוליטית שיכולה להצליח ולהשיג קבלות על עשייה.

מקומו אינו בכנסת.

אין לי מושג איך הוא יעבוד בכנסת הבאה כיו"ר מפלגה עם אנשי מקצוע. בינתיים מלחמות ילדים קטנים של ימין/שמאל ריק הפכו פתאום לדיון על ערכים.

פתאום רבנים מתחילים לתקוף אותו לגופו של עניין ולהתייחס לאיך הם היו רוצים שתיראה המדינה, פתאום  אנשי תקשורת מציגים בגלוי את העמדות הסוציאליסטיות שלהם שהיו עד עכשיו מובנות מאליהן ופתאום... לא.

ועדיין מפחיד אותי גונן שגב ואלכס גולדפרב. זה סיכון, שקיים גם בימין החדש.

אלא לאיחוד הימין וכבר המלצתי לך לעשות זאת.

האם פייגלין עורר דיון?

כן.

האם אפשר לעורר דיון בלי לרוץ לכנסת?

כן.

האם יש קשר בין יכולת לעורר דיון לבין יכולת לעבוד בכלים פוליטיים?

לא. בפרט אחרי שהוכח ההפך.

ואחזור שוב:

פייגלין ניסה לענות בגיליון השבת של "בשבע" על החשש מתסמונת שגב-גולדפרב-נודלמן,

ולשם כך טען שנציגי מפלגות הימין האחרות נאמנים פחות מחברי מפלגתו,

ושחברי מפלגתו לא יעזו לסטות ממצע המפלגה...

העובדה שהוא משוכנע שחברי מפלגתו מחויבים לכל סעיפי המצע שלו,

ולא יסטו ממנו גם כאשר הוא יעמוד למבחן אם הוא משתלם פוליטית,

מוכיחה שהוא באמת לא מבין פוליטיקה (אם חיפשת מה מערכת הבחירות הזו מוכיחה).

לטובת פרטים אחרים?

ומה יהיה סדר העדיפויות במקרה של סתירה?

או של וויתור על דבר אחד בשביל אחר?

(הרי לדבריך@Admin, היום הוא מבין פוליטיקה - אומנות האפשר).

האם סדר העדיפויות שלו זהה לשל חבריו לרשימה (שהוא טוען שנאמנים יותר מח"כי הימין האחרים)?

האם הם לא יוותרו על דברים מסוימים בשביל אחרים?

ומי קובע על מה מוותרים במקרה של מחלוקת?

(אם הסדר הוא לפי הפרקים בספר שלו - א"י היא האחרונה).

החבר'ה שם אמרו די במודע שהדרישות שלהם בתחומי א"י זה שימור המצב הקיים.

מבחינה אידיאולוגית אני נוטה חזק לזהות. פרקטית לא יודע.

ולא יהסס להיכנס לממשלה שתפגע בהתיישבות וכדומה.

אפילו בלי שגב-גולדפרב-נודלמן...

למה אתה עדיין מתלבט?!

ואני מעדיף את ארץ ישראל עשירה יותר.

ככה זה עובד: 2 עשורים מדינת ישראל עודדה בתקציבים וכו' אנשים לעבור ליו"ש וזה לא קרה. תמריצים כלכליים (וגם אסון אוסלו) עשו את זה פי 10 יותר טוב.

הוא לא באמת נשמר, ואכמ"ל.

אם לא תלחם - המצב הקיים ישתנה לרעתך.

תמריצים כלכליים - זה שהשוק חושב שזה צעד נכון ולכן זה קורה.

הראשון נגמר מתישהו, השני עובד קבוע.

אם הממשלה נותנת הנחות במיסים זה גם נקרא עידוד

במחילה, יש ערכים חשובים יותר מעוד קצת כסף.

אני מניח שכשאתה מוציא כסף על משהו - זה בגלל שהוא חשוב יותר מהכסף.

עכשיו תחליט אם ההתיישבות חשובה יותר או פחות.

ארץ עשירה תהיה תחת פחות סכנה קיומית.

הכסף פה הוא חשוב. מאוד. מדינת ישראל הייתה תלויה בלחץ אמריקאי שנים בין השאר בגלל סיבות כלכליות. היום כבר לא.

שוק חופשי אמיתי (ורמת חיים טובה יותר) תגרום לכך שיהודים יעלו לפה ממדינות המערב כי אפשר להתעשר פה. זה לבד יכול לשנות את כל המפה מכ"כ הרבה וריאציות.

האם יש מקום לשיפור?

כן.

האם זה אומר שצריך להפוך כאן הכל?

לא.

ישראל מתקדמת יפה מאוד בהתפתחות אטית.

ניסיון להפיכה יכול אמנם לקדם מאוד,

אבל גם עלול ליצור חוסר יציבות שיערער הכל.

בינתיים, למרות שאנחנו עשירים מתמיד,

נופלים כאן טילים על גוש דן מעזה, מה שלא היה כשהיינו עניים יותר.

גם לא ראיתי גל עלייה ששינה כאן משמעותית את המפה,

למרות שאנחנו עשירים הרבה יותר מבעבר.

גם אמריקה מעיקה כרגע פחות מבעבר,

ואעפ"כ הדאגה הגדולה כרגע היא תוכנית טראמפ.

מה שמוכיח שהכסף והתלות באמריקאים אינם חזות הכל.

אם אתה מוכן לקחת סיכון של עוד טילים מיו"ש

בתמורה לסיכוי שישראל תהיה עשירה הרבה יותר - בהצלחה עם זה.

מלבד כמות הכסף, שכמובן היא חשובה.

עד כמה המדינה מייצרת בעצמה את מוצרי היסוד שלה. כאשר מוצר יסודי מיובא, יש כאן תלות כפולה. תלות בכך שתהיה מדינה שתמכור את המוצר, ותלות במדינה שתקנה יצוא ישראלי מקביל. 

ככל שהתלות ביבוא גדולה יותר, כך ההשלכות של סנקציות כלכליות, על היצוא או היבוא, יכולות להיות כבדה יותר.

בתחום הזה, דווקא מעורבות ממשלתית בשוק שמשמרת יצור של מוצרי יסוד פחות רווחיים בישראל, עשוי להקטין את התלות.

כשאתה תלוי ביבוא, גם היבואן שלך תלוי בך. 

כשאתה מייצא - גם היצואן שלך תלוי בך. 

זה לבד מוריד את העוינות בפועל. תסתכל על מדינה כמו תורכיה שהשלטון שלה הוא שלטון אוייב אבל בפועל יש איתה יחסים יחסית תקינים משיקולים כלכליים.

המערב יכול להטיל סנקציות על איראן, כי התלות של איראן במדינות המערב שקונות את הנפט שלה, גדולה בהרבה מהתלות של מדינות המערב בנפט.

אבל בהחלט קיים הצד שאתה מדבר עליו, רק שזה עצמו התלבטות. האם מעדיפים כמה שיותר עצמאות, או תלות הדדית.

בשביל צעדים מהסגנון שהימין ה"משיחי" חולם עליהם, תלות הדדית איננה טובה.  

משמח אותי השיח שפייגלין מעורר,
אבל לא בוחרים אדם רק בגלל זה.

ולו חלקי.

אני כן מאמין בזה לגלעד אלפר וליבי מולד.

לכן טוב עשה שהציע אנשים מסוגם לתפקידי השרים

מטעם המפלגה, ולא אותו.

"להבדיל מכחול לבן אצלם זה באמת "אין יותר ימין ושמאל רק פייגלין לפני הכל" - בגלל זה הוא בכלל לא מועמד לתפקיד שר מטעם המפלגה שלו? 

"הוא לא יהסס במידה ולא יקבל את כל מבוקשו לקחת אותנו לבחירות חוזרות בלי טיפת מצפון" - שטויות. הוא אמר במפורש שהוא ידרוש בהתאם למספר המנדטים שיקבל ושהוא מודע לזה שהוא לא יקבל כל מה שהוא רוצה. 

"פייגלין קורה תיגר על כל השיטה הנוכחית, פייגלין פשוט אנרכיסט" - אני מניח שאתה פשוט לא יודע מה משמעות המילה "אנרכיסט". נוותר לך. 

אחלה משלים. אני מציע לעדכן את לה פונטיין שקם לו מתחרים... 

מי שרוצה דיון ענייני, לא כותב כפי שהוא כתב. 

אם הוא יצליח - הוא ירשום הצלחה פוליטית שכל חברי הכנסת אי פעם,

גם אלו עם רקורד פרלמנטרי שמאפיל על זה שלו -

יכולים לחלום עליו בלילה.

אם הוא מצליח בפוליטיקה = פוליטיקאי מוצלח

ולהקים מפלגה ולהכניס אותה לכנסת = תהליך פוליטי מבריק.

ואני אף פעם לא אבין מנין התדהמה של עיתונאים כשפוליטיקאי

משנה את דעותיו.

כשיש לו דעות הזויות הם תוקפים אותן.

כשהוא מעז להחליף את דעותיו - שוב תוקפים את זה.

העיקר שלעיתונאים יש פרנסה...

אפשר לחשוב שבכל שני וחמישי מפלגות כמו "זהות" מוקמות

ועוברות אחוז חסימה גבוה...

מיתוג מחדש לבד, לא עושה היסטוריה.

צריכים גאונות, צריכים מחשבה פוליטית רצינית.

כמובן שעוד נשאר הרבה מה לעשות -

אבל המהלכים של "זהות" מעידים כאלף עדים

שפייגלין התבגר.

ואם כבר קורצים...

אז הנה עוד קריצה - אלי ישי...

ועוד אחת - עוצמה יהודית

בסופו של דבר המסר (בעיקר קפיטליזם) זה מסר שתפס חזק בעשור האחרון בעקבות פעילות של הרבה אנשים. פייגלין הוא אכן אחד מהם, אבל ממש לא היחיד שבהם.

בועז ארד הקים את התנועה הליברלית החדשה ב-2011, אחר כך הליברלים בליכוד, היה נסיון דומה להקים ארגון כזה במרצ (שנכשל),  אחר כך "חופש לכולנו" והחבר'ה שלה ועוד הרבה אחרים.

התל"ח קצרה בהצלחה לא רעה את פירות המחאה החברתית ב-2011,

שגויסו על ידי "דה מרקר" לטובת מסרים כלכליים ליברליים,

כשנוצר עניין עצום בציבור בסדר יום כלכלי - על חשבון הבטחוני ודת ומדינה, למשל.

והאמת שתחילת התהליך אפילו מוקדמת יותר.

אוסלו וההתנתקות הלמו בימין והבהירו לו את הסכנה בכוח שבידי המדינה.

הזעזוע משני אלה הבהיר לימין בכלל ולציונות הדתית בפרט שלא יצמחו דברים טובים

אם ממשיכים להאמין בכוחה של המדינה להוביל אידאולוגיה.

קרנות אמריקאיות כמו "תקווה", "הקרן המרכזית לישראל" ועוד השקיעו בכל מיני

גופים אקדמיים ומכוני מחקר, קמו "מרכז שלם" השמרני, המכללה למדינאות,

בהמשך גם פורום קוהלת שטיפל בענייני משפט וכלכלה.

"אם תרצו" תקפה את מעורבות "הקרן החדשה לישראל" ואת הנטיה הקיצונית 

שמאלה של האקדמיה, "לאטמה" את צביעות התקשורת.

בוגרים משניהם נקלטו באתר "מידה" שקידם בצורה חדה ובוטה מסרים של

שמרנות משפטית, ימין מדיני וליברליזם כלכלי.

כתיבה של עומר מואב שעבד ב"מרכז שלם", של בועז ארד (מכון "איין ראנד")
ואורי כץ (שניהם מ"מכון ירושלים לחקר שווקים" - שבדירקטוריון שלו יושבים עידו
[אח של] ודפנה נתניהו - מו"ל מגזין "מראה", וכן פרופסורים ליברטריאנים
מאונ' ג'ורג' מייסון המתמחה בכלכלה אוסטרית; אורי כץ בהמשך עבד ב"פורום קוהלת"),

הטמיעה בקרב רבים את תפיסת הכלכלה הליברלית.

אמנם רוב התקציבים היו של האסכולה הניאו-שמרנית שתומכת במפלגה

הרפובליקנית בארה"ב (ומציפה את היוטיוב עם המון סרטונים יעילים מאוד 

שמעבירים את ההשקפה שלהם בנושאים פוליטיים שונים),

אבל אין ספק שהם תרמו לבניית הקהל הליברלי הכלכלי בארץ.

בתוך כל אלה פייגלין באמת לא בורג משמעותי,

אבל בלי ספק הראשון שהולך להביא את התפיסה הפוליטית הליברלית בצורה

קוהרנטית ואיכותית במצעה של מפלגה, שכנראה תיכנס לכנסת.

יפה. אתה כותב מעניין ובאופן מכבד.

מה זה תל"ח?

בס"ד

(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)

גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי

בס"ד

בפועל, הם סוקרים אותה.

יפה.

אבל זה כמובן לא מספיק.

שיורה לעסקנים שלו להתחנחן במקומות הנכונים כשזה יהיה מדובר בצרכים שלו.

הנציב דיבר על אנשים כמותו. ישעיהו דיבר על אנשים כמותו. לא דומה למלאך ה' צבקות, לא הוא ולא שכמותו.

לא יפה

קודם ביקרת את נתניהו שהוא תוקף אותם ואחר כך ינצל אותם,

ועכשיו מה פתאום נתניהו בכלל מתערב בנושא הזה.

זה יפה שאתה יודע למנף את הדברים של עצמך להרחבת יריעת הביקורת.

שיתעסק עם סמוטריץ' ויתן או לא יתן לו שיריונים ברשימת הליכוד

לעזרת ישראל מייד צר בהוראתו של נתניהו, לכן הוא אמור להגן עליהם.

(לא מתייחס לדברים עצמם)

הוא פתח בקמפיין נגד חרדים, והיום חטף בחזרה.

נתניהו כמביט מן הצד, חושב שאם יצטרף לקמפיין של סמוטריץ' הוא יבטיח לעצמו את ראשות הממשלה לאחר הבחירות, והוא טועה.

וכשנתניהו מגן על החיילים שהוא שלח - אין לזה שום קשר לסמוטריץ'

התחיל לקרוא מדף המסרים של סמוטריץ'

שאתה מאמין לשטויות של עצמך.

בניגוד לנתניהו, סמוטריץ' מעולם לא דיבר ולא ידבר נגד רבנים, כמה שהדברים שלהם קשים.

איתן קיפצי! זכות להכיר אותך

הרי גם אויל מחריש חכם יחשב. לא ידעת?

בנתיים כולם רואים את האווילות שלך

אומר שהציונות הדתית נעלה על החרדים - ומיד לאחר מכן דמיינתי את התגובה שלך.

מוטב שתשתוק. ייטיב לך וייטב לנו.

ואחרי הבחירות תמיד אפשר להתנצל וכו'...

כמובן אני לא מסכים עם סגנון הדברים של נתניהו אבל מה לעשות הוא לא גדל על 'הזהר בגחלתן ...'

אבל בכללי בעולם חייב להיות תגובה שכן מותר גם ל'איש הפשוט' להגיב.

לא יודע, אבל לא יכול להיות שהרבנים, שהם באמת גדולי תורה, תוקפים ציבורים שלמים על השקפת עולם- שהם אמנם מתנגדים לה, אבל יש לה 'בית אב' מאד גדול- ורק הרבנים שלנו, אם יראו לנכון, יגיבו.

כאילו אני אפילו יכול להבין על מה הביקורת של הרבנים מופנית. אבל ההכללה, החריפות, ראיית הדברים רק לצד אחד בלי מורכבות, זה כל כך קשה ומרתיח.. כאילו הרבנים שלהם בגלל עת לעשות לד' תוקפים בכל הכח-אותנו- ואנחנו צריכים לספוג הכל בשקט..

מורכב אמרתי?

למה לגנות דברים שאני חושב שציבור שלם יגנה בהתאם נקרא לתקוף? (באמת שואל על המינוח, גם בחדשות)

שאלה נוספת שצריכה להישאל, היא לגבי דברי גפני בתגובה לנתניהו:

"דברי גדולי התורה הם קודש הקודשים של עם ישראל, ומפיהם אנו חיים. מי שאינו חי את עולם התורה ואינו מבין את עומק דבריהם, מוטב שלא ימהר לפרשם, ובוודאי שלא לתוקפם. היזהרו בגחלתן"

האם באמת יש כאן "עומק דבריהם"? או שפשוט קרוביו של הרב לנדו מחדירים לו מסרים שהם רוצים שיישמעו בקול כפי שנעשה עם הרב קנייבסקי זצ"ל?

מי הוא נתניהו שיפער את פיו נגד רבנים, גם אם הם לשיטתו מ"המגזר הלא נכון".

הוא לא היה צריך להגיב, וגם אם נקלע למצב שהוא חייב לרצות בן ברית שכינה אותו שקרן בן שקרן, שיעשה זאת על פי משנתו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב.

כולל בשבוע שעבר.

וגפני, במקום להכיר טובה, אומר בקול שהיתה טעות ללכת עם נתניהו.

עכשו יצא המרצע מן השק, ומסתבר שעל רקע זה שלח את סולית הנעל שלו, סמוטריץ', להתקוטט עם החרדים.

וסמוטריץ' נתן עבודה.

בעוד פחות ממאה ימים יתחילו הלכלוכים לצאת החוצה. הרבה פופקורן יאכל באותו לילה

פוגעים אלקטורלית בליכוד. כשיצאו לבחירות, היה עדיף לנתניהו אלקטורלית לחדד עמדות מול החרדים כמו שרבים המליצו לו לעשות. זה לא היה פוגע בו אחרי הבחירות - אם המספרים יסתדרו, הם יהיו איתו בין כך.

אבל הוא בחר להראות נאמנות לגוש ולמרות הנזק האלקטורלי והחומר שזה נותן לתעמולה של האופוזיציה - התאמץ והעביר כשהבחירות כבר מרחפות את חוק יסוד לימוד תתורה ואת חוק המעצרים, לפני כן העביר את חוק המעונות ועוד לא דיברנו על זה שכבר שנה החרדים תוקעים חקיקה של הקואליציה, אבל אנשיהם יושבים על השיברים בכל המשרדים שלכאו' השר או סגנו התפטרו.

אחרי כל זה הם היו אמורים להעריץ את נתניהו ולשבח אותו מעל כל במה, במקום זאת ותוך כפיות טובה נוראית גולדקנוף עושה הכל כדי להכשיל את נתניהו, כולל הפגנות פרועות ודרעי וגפני 'מסתפקים' בדיבורים על הצטרפות לשמאל.

שני החוקים האלה היו צריכים לעבור לפני שנתיים, והיום אף אחד כבר לא היה זוכר אותם.

אבל מישהו יעץ לו להמתין לחודש האחרון, כדי שגם יאכל את הדגים הבאושים, וגם יסולק מהעיר.

אני לא יכול לומר בוודאות שהסוחר הממולח גולדקנופף סגר כבר עם אייזנקוט, אבל סימנים בולטים מראים שכך הדבר.

רחמנות על מה שהיה פעם "המחנה הלאומי"

עוד לפני המלחמה היתה טיטות חוק גיוס, שיכל להסדיר את מעמד לומדי התורה, גם תוך כדי המלחמה היו נוסחים שבנשיכת שפתיים חברי הקואליציה היו מוכנים להצביע עליהם.

אבל לחרדים כל מה שנתנו לא הספיק. יצא המרצע מן השק, הם מדברים על 'לומדי התורה', על זה גם סוכם בהסכמים הקואליציוניים. אבל הם לא הסתפקו בפחות מחוק שיפטור את כל השבבניקים יושבי הברזלים והנופשים בתילאנד.

גם לצביעות הזאת, רוב הקואליציה הסכימה באב להצביע, מתוך הבנה שבטחון ישראל זה לא להפקיר את השלטון לשותפים של עבאס. אבל, היו חמישה חכים בליכוד שזה היה מוגזם להם. אם החרדים היו מצביעים זה יכל לעבור, אבל גם לזה גודקנוף רצה להתנגד למראית עין ושאחרים יעשו לו את העבודה השחורה - כאן זה נפל.

שקרא לא קאי - השקר של העסקנות החרדית כבר לא יכול להחזיק. כדאי שיתחילו לדבר אמת...

סופר, וולדינגר, סלומון, סמוטריץ', ועוד אחד ששכחנו את שמו.

גם לשיטתך, חמישה בליכוד, ועוד גולדקנופף אחד, אפשר היה להעביר ברוב 65 נגד 52.

עכשו תוסיף עליהם את סוררי הציונות הדתית, ואין לך חוק

שלפחות לא יהיו כאלו שכל ילד יכול להפריך.

סמוטריץ' אינו חבר כנסת...

לחוק שהביאו להם מהחלומות. ככה הם תמיד היו אין חדש. לכאלה אנשים אסור לעשות טובות. אף פעם לא.