והרמב"ם האריך שזה חובה, הוא צריך לוודא שהיא מוצאת חן בעיניו

וצריכים להיות מאוד מאוד אמיתיים, זהירים ויראי שמים

(כמובן חוץ מהענין הבלתי מוסרי שבזה.. כמו שאומרים- אתה נפגש עם בחורה, לא עם תמונה...) 

שלוקח לי בדיוק חצי שנייה לבדוק אם היא מוצאת חן בעיני.

שאר הזמן שאני מסתכל עליה זה מדרך ארץ בסיסית,

וכדי שאולי בכל זאת היא תמצא חן בעיני, אם זה עוד לא קרה.

אישית, משתדל מאוד מאוד לא לבחון,

או בקטע שבא לקחת ממנה משהו, ח"ו,

אבל מודה באשמה שלעיתים אני נהנה.

בן אדם, וזה..

אגב, הרמב"ם לא כ"כ מאריך (אישות ג, יט):

"ולא יקדש אשה עד שיראנה ותהיה כשרה בעיניו

שמא לא תמצא חן בעיניו ונמצא מגרשה

או שוכב עמה והוא שונאה".

רק צ"ע למה הוא לא מביא את הפס' ואהבת לרעך כמוך, שהגמ' מביאה.

זה מהנה לראות בת יפה?

זה משהו שבתור בת אני לא אבין?

אוף, כאילו מה זה עושה?

זה כמו (סליחה על הדוגמה הלא קשורה להבדיל להבדיל) אוכל?

אני לא מצליחה להבין

@כי בשמחה תצאו.

זה אחרת לגמרי

שמירת הברית.

גם לבנות, אבל זה לא אותו הדבר בכלל.

מה לעשות..

הסתכלות ואפילו התבוננות לא משפיעה או עושה משהו.. 

(כאילו אין איזה הרגשה של הנאה או לא יודעת אפילו איך להסביר את זה. זה פשוט מרגיש סתמי וזהו. כמו להסתכל על בובה.)

לדוג' אם בחורה תפתח רגשות זה כבר עניין אחר לגמרי

גבר (לפי מיטב הבנתי ) לא צריך בהכרח לפתח רגשות כדי להגיע לתאווה.. 

ואי מרגיש לי לא נעים לדבר על זה.. מחילה.. 

"גבר (לפי מיטב הבנתי ) לא צריך בהכרח לפתח רגשות כדי להגיע לתאווה.."

אבל לא בגלל שמותר להן להרהר! אלא בגלל שהיצר חלש יותר, ויש פחות חשש שיגיעו לזה.

לפי רוב הפוסקים, כל הרהור הוא לא תתורו.

זה לא 'יש', זה דעת כל האחרונים (וכך נפסק להלכה) מלבד אחד שלשיטתו זה 'רק' דבר רע ולא איסור מוחלט.

@פה לקצת

זה מהנה עושה טוב?

|עולם הפוך אני רואה|

לראות ים, שקיעה וואלה יפה.

אבל לא עד רמה של איבוד חושים.. קצת מוגזם לא?

אני רואה ים או שקיעה ואין לי תאווה..

אז אוקי זה מושך,

אבל אם זה מוזיקה לא טובה-לא מכניסה, לא רוצה, לא מעוניינת

יש שליטה. 

נכון, לפעמים זה מושך אם שומעים שיר של זמר לא דתי באיזה חנות,

וזה נשאר במוח כמה זמן. 

ואז שאדם עובד על זה, 

בעומק..- כמה האדם הזה שר והוא רחוק מה', ושזה מטמא את הנפש הנשמה וכו',

אז לאט לאט יהיה לו ברור כ"כ שזה לא לשמוע שיר כזה, והוא יתרחק ויגיע למצב של דחיה.

עכשיו קצת הבנתי...

ואם הצלחתי סוף סוף להבין

בנים=נמשכים ליופי ? מאוד. (לעומת בנות שזה במצב רגיל)

קראתי שלפני חטא אדם הראשון זה לא היה כ-ז-ה מושך...

אחרי החטא זה נעשה עוד יותר מושך ברמה שאפשר להגיע לחטאים

אבל מי ששומר על עצמו זה בכלל לא מנהל אותו. תלוי באדם..

וכן זה לגמרי מוסכם שהקב"ה ברא את זה 

לטובה. בדיוק מושלם.

וכיום יצר הרע נכנס לתוכנו. 

כלומר, הבחירה שלנו גדלה פי כמה.

אם פעם יצר הרע היה חיצוני, והיה אפשר לבחור לא להכניס אותו,

היום הוא בתוכנו. וזה מלחמה גדולה..

אבל מקבלת התורה בהר סיני

אנחנו מצויים לעבוד את ה' "בכל לבבנו" כלומר ב2 היצרים שלנו,

יצר טוב ויצר רע. 

זה שילוב שצריך לעמול ולעבוד ולבנות אותו בטהרה קדושה ודיוק.

שיהיה כרצון ה' יתברך.

בעצם הטוב והרע התערבבו, והעבודה היא לברור את הטוב ולהעלות אותו.

מהדיבור עד כה על ראיה חיצונית.

אז בסופו של דבר מה שמנהל זה 

האופי?

או החיצוניות?

זאת ממש מלכודת.

מעניין לשמוע על זה מהצד השני..

ובלי קשר אתה כותב מדהים

יש משקל ליופי, 

החל מילד בגן שבוחר חברים שנראים לו חיצונית שווים\מושכים\.

ועד אלינו שאנחנו בוחרים חברים גם ע"פ חיצוניות (וברור ברור שלא רק) 

והכי חשוב הפנימיות. 

אז בעצם, מה העניין וההבדל בין בן לבת? 

אצל בן המשקל של היופי היא ממש משמעותי?

@טובים מאורות

א. נכון שיש ב"יופי" משהו מעבר לנתון החומרי נטו - אבל יופי אינו רק "רוחני". לעיתים ממש ההיפך.

"שקר החן והבל היופי", זה חיצוני. העיקר המהות. "אשה יראת ה' היא תתהלל" - אומר הגר"א, שכשיש יראת ה', היא תתהלל, בחן וביופי. אז הצד החיצוני יכול לבטא משהו מהמהות.

ב. הצגת הדברים, כאילו הבחורה מתלבטת אם הבחור מספיק מכיל וכו' - ואילו הבחור, "משהו בחיצוניות" לא מסתדר לו, היא מוגזמת. יש דברים כאלה. אבל אצל אנשים רציניים, משני הצדדים - העיקר זה האופי, המהות, ההתחשבות וכו'. ותחושת "לא יכול/ה" בגלל מראה - יכולה לפעמים להיות אצל שניהם. אולי בפרמטרים שונים.

ג. ש"יותר קל להתחתן" עם מישהו שמכירים מבני עקיבא וכד' - זה ממש לא נכון. גם, "אין נביא בעירו".. זה לא נתפס על המישור של נישואין, פעמים רבות. וגם - אדרבה. בגלל שנישואין זה משהו אחר לגמרי - מי שמגיע לא על סמך היכרות מהתנועה, אלא מחדש לגמרי, בכיוון אמיתי של רצון לבנות בית - מתגלים כחות ואישיות, שלא מכירים מלפני כן. הרצון המשותף לבנות משהו חדש - מגלה כחות שלא היו ניכרים מקודם.

לא תמיד מכירים "את האישיות" מקודם - ולא תמיד נכון שעדיף בלי "המודל של חתן-כלה". אמנם יש גם סיפורי הצלחה מכאלה שהכירו עוד קודם לכן - אבל יש גם ממש ההיפך. פתאום, כאיש ואשה, מגלים שזה בכלל לא מי שהם חשבו מהתנועה...

ד. אכן, צריך להחליט בישוב הדעת. חלק מישוב הדעת, זה לא לאבד את הרעננות של ההיכרות, אחרי שכבר מכירים די טוב זה את זה. זה לא אמור לקחת "המון זמן". היכרות של נישואין - לא תהיה ממילא לפני כן, והיא נבנית בתוך השנים. כמובן, צריך, כנ"ל, לשקול היטב לפני כן בישוב הדעת, אבל לא להקצין גם לכיוון הזה.

ה. "קשר של היכרת טבעית", אינו יותר בנוי ויציב. זו אשליה. זה בזבוז של כחות שאמורים להיות בנישואין בלבד. לא פעם, גורם שמגיעים לנישואין כבר קצת "שחוקים". כשיש את החידוש, אחרי היכרות הולמת, אפשר לקחת אותה לאורך שנים רבות.

קל וחומר, אלה שהתחתנו "יותר מאוחר"... בדיעבד, בוודאי כדאי לכאלה לקחת את היתרונות מהגיל וישוב הדעת. אבל לעשות מזה "לכתחילה"?.. מה פתאום... אין "בניה ויציבות" לפני נישואין. זו אשליה קשה (לא במקרה, רואים שברחוב, שעושים שם כל מיני "הכנות ממושכות" מקודם - אחוז הגירושין גדול בהרבה).

רגש, אינו חייב להיות "בא והולך". זה רגש שטחי. אכן, צריך שיהיה רצון חזק ויציב. רצון כזה, מתבסס מתוך נישואין, מתוך בנין של משפחה כמו שצריך. לא מתוך שחיקתו ע"י תקופה ממושכת קודם לכן.

לגבי "ב", אמרתי שאנשים רציניים, עיקר עניינם זה האופי והמהות. היופי לפעמים יכול לעכב, משני הצדדים. זה לא כמו "סקוטי".. 

אני לא מדבר, כמובן, דווקא "מבחינת היופי".. אלא בכללי. שהיכרות כביכול "טבעית" וממושכת - אינה טובה יותר. ופעמים רבות להיפך.

אני מסכים איתך, שאם הכירו קודם לא באופן ממוקד-נישואין, אז יתכן מצב שבגלל זה, בעיה כלשהי ביופי חיצוני, תעכב פחות. זו עצה שיש לה מקום לפעמים.

["אין נביא בעירו", הכוונה היתה שפעמים רבות, דווקא מי שהכירו "מהתנועה" זמן ממשוך, לא נתפסת כאופציה לנישואין]

אני גם דיברתי על אנשים מסוג אלה שמכירים כאן. ובכלל, דיברתי על מציאות רצויה מצד מה שצריך להיות בנישואין, באופן שיש היכרות בסיסית - ויש חידוש ורעננות. באמת לא כ"כ מענין אותי מה עושים כאלה וכאלה.. ציינתי עובדה, שאצל אלו שחושבים באופן קיצוני ש"היכרות ממושכת" עוזרת - אחוז הגירושין גדול בהרבה.

עשרה דייטים כדי לקבוע החלטה לנישואין - אינם באים בהכרח מ"רגשנות יתר". כמו שגם משיכה של התלבטות, אינה מראה על יותר ישוב הדעת או יותר סיכוי להצלחה בהמשך.

צריך שתהיה ודאות סבירה בהחלטה.

זה שיש כך ויש כך - עדיין אינו אומר מה נכון.

ראיתי מקרים מאד מוצלחים כאלה. עשרה דייטים ממושכים, זה זמן די רב. כלל לא בטוח שיכירו משהו נוסף אח"כ.. לפעמים כן, ולפעמים לא. אי אפשר לקבוע מסמרות. כל אחד כמו שהוא. 

באמת כתבת מדהים ומפחיד...

אבל הוא התמקד פתאום באופי. וזה אחר לגמרי

"תוסיפי לזה את החוסר באהבה, שיגרה יומיומית לא חוויתית במיוחד, 
פתאום מגיעה מישהי,
טובה , חמודה, רגשית..

קיצור זה מעלה את הכול כמה רמות.."

עכשיו הדברים מדוייקים יותר.

אבל יש בחינה שזה הטבע של האיש. 

 "יש בעולם אנשים שנותנים משמעות גדולה יותר לדברים אחרים."

למה התכוונת?

על פגישה למטרת חתונה בעז"ה

ויש כימיה מעולה במיוחד (כלומר זה הדדי, והקשר מתקדם)

אחרי 2 הנתונים הנ"ל

השאלה היא,

באיזה קטע הוא מסתכל..

להחמיא לי? להנות? 

מה העניין של ההסתכלות.

אם זה בקטע של לשמח ולעשות טוב,

אז מדי פעם זה מחמיא.. ולא אכפת.

אבל אם זה בקטע לא שייך (והגבול די דק..) אז הייתי מעדיפה שלא ודוחה אותי.

כי מרגיש לי לא אמיתי.

@פוטפוט יוכל לומר

למרות שזה היה נשמע שזה מקטע שהקשר טוב,

אז הגיוני שההסתכלות היא ממקום של אהבה. (לא אומרת שזה נכון הלכתית ההסתכלות היותר ממה שצריך)

1. מחמיא 

אבל מעדיפה שלא.. 

@קרן-הפוך

ואני אסביר - 

זה סבבה שהוא נהנה מאיך שאני נראית.

אבל שישתדל לא להראות את זה...

מסובך?

ככה זה נשים

הן מסובכות!!!

מה זה הבחור הזה?

מושכת אותו להסתכל וזה דבר שמלמד על ענינו בלבד 

אין שום דבר שדומה לזה אולי תכלית חיבור האדם ליוצרו

אבל התאווה מתבטלת הרבה פעמים אם מערבים את השכל

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון… 

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

למשל, אם אתה לוחם ומתאמן הרבה וגם ממש אכפת לך מהחברים לצוות, וקופץ מתחת לאלונקה. זה חלק ממך…

זה דברים שאתה פרקטית עושה.

ומסכימה שהטייטל לא חשוב (גבעתי או סיירת מטכל? זה בעיקר טייטל)

להסתיר? נגד. לא חייב לספר הכל בדייט ראשון. אבל להתחתן בלי שהיא יודעת שיש לך דירה? אחרי שהתארס לא מספיק סמך עליה בשביל לספר?

או כשהם ממש היו כשהחתונה על הפרק וברור שזה רציני?

וכהערת שוליים אכתוב שגם מתגובה לטייטלים יש מה ללמוד על האדם… אין דבר שיותר מעורר בי בחילה מאנשים שמתלהבים על טייטלים…

אני למשל ידעתי שבעלי הייטקיסט אבל רק אחרי שהתארסנו גיליתי במקרה כמה בדיוק הוא מרוויח. ורק שבוע שעבר גיליתי כמה יש לו בחסכונות...

אבל זה ממש תלוי אם זה בהסתרה או פשוט כי זה לא חשוב.

לא היה לי משנה הכסף, אס לא טרחתי לשאול, אבל אם הייתי שואלת הוא היה עונה בלי בעיה וזה מה שחשוב. זה בהחלט עוזר לביטחון של הקשר לדעת שהכסף הוא בכלל לא חלק מהשיקולים - הרי התארסתי איתו בלי לדעת מה המשכורת, אבל להסתיר בכוונה תחילה זה בעייתי

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

לק"י

פעם הוא היה באמת פעיל...

(למרות שנראה לי שעכשיו שוב יש בו יותר פעילות).

פעם הייתה פה סוג של קהילה נקרא לזה.

היו דיונים מחכימים על כל המסביב, כולל דיונים תורניים מחשבתיים עמוקים, צחוקים בכמויות, גם מריבות..

היה אחרת לגמרי. אני חושב שגם לא מעט דייטים יצאו מכאן.

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

בונים באהבה 19-29 ❤️ 5

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜