הביאור של הרמב"ם אודות טעמי המצוות, שבאה להחליף עבודות הע"ז לעבודת הבורא, עיקר כוונתו שבכל עניין תשוקה שהננו נמצאים בעולם אנו מרגישים שכך צריך להיות, אלא שחליפות הס"א מחלפת עבודה זו ליחס שלילי של ע"ז וכפירה, ועל כן באה התורה לגלות את התוכן הפנימי האמיתי המכוון בחפץ זה.
והתשוקה הזאת, אם נבוא להתבונן על מה הונחה בעיקרה תשוקה זו ולמה צריכה כך להיות, על זה אנו משיבים: "במופלא ממך אל תדרוש" (חגיגה יג), אנו רוצים רק להבין שמושגי התורה אינם שוללים את החפצים הטבעיים, אלא שהיא מבררת את העומק שבטבע, ודיה לנו להסביר את טעמי התורה שהיא מגלית ומטעמת לנו את החפצים הישרים שבהויה, זהו תוכן כוונת הרמב"ם ז"ל בסדר מהלך הטעמים שלו בשלישי במורה נבוכים.
(רזי לי ריא)
@ארץ השוקולד @בא לי בירה @והוא ישמיענו@ע מ @תתן אחרית לעמך@בוער לארץ השלמה @לעבדך באמת! @פרח-אש@בת מלך!!!! @חן, @חיפושית~@בתוך בני ישראל@תופסת אומץ@אמיץ(ה) @אוא"ר @אוי טאטע! @אילת השחר @נעה ונדה
