בס"ד

אז לאחר הבטחות רבות על כך שאכתוב על מפלגת נעם, סוף סוף נמצא הזמן לשבת מול המקלדת ולעמוד בהתחייבות שלי. אבל קודם כל אפתח בגילוי נאות. עד אתמול בלילה עבדתי כעצמאי עבור משרד היח"צ שעושה את הדוברות למפלגת נעם ולפני כן עבדתי עבורם בחצי משרה על היח"צ של תנועת חזון. כאמור, כל זה היה עד אתמול בלילה, ומהבוקר התחלתי לעבוד בדוברות של מפלגת עוצמה יהודית.

ועכשיו לעניינינו. הבדיחה מספרת כי בהוראת רבני הר המור, השבת הקרובה (דברים) לא תהיה השנה שבת 'חזון' אלא שבת 'נעם'. אבל האמת לא כל כך רחוקה מהבדיחה הזאת. מפלגת נעם הוקמה לאחר שתנועת חזון נכשלה במטרה הסופית שלה. נכון, תנועת חזון הצליחה ליצור תודעה וליצור שיח, אבל בסופו של יום המטרה שלהם הייתה שתבוא אליהם אחת המפלגות ותגיד להם שהם מוכנים לקדם את הנושאים שחשובים לתנועה (שבת במרחב הציבורי, שמירה על הרבנות הראשית, שמירה על קדושת הכותל, וכמובן גולת הכותרת - התא המשפחתי היהודי) ובתמורה כל מי שחתם על 'האמנה הישראלית' של התנועה יצביע לאותה המפלגה.

כאמור, המהלך בסופו של דבר לא הצליח, ואף מפלגה או פוליטיקאי לא ניסה לעשות איתם את ההסכם הזה. הגיעה מערכת בחירות נוספת ובחזון חשבו איך לקדם את זה הפעם, וכך עלה הרעיון להקים מפלגה חדשה. את הרעיון הם כנראה לקחו מאלי ישי ויהדות התורה. הם ראו איך השניים סיכמו על כך שישי פורש מהמירוץ מצד אחד, אבל מצד שני הוא מקבל בתמורה תפקידים מיהדות התורה. בסופו של דבר ברגע שאתה מאיים על מפלגה אחרת עם מצביעים שמצביעים לך והקולות עלולים להגיע בסופו של דבר אל הפח, כבר הרבה יותר קל לעשות איתם עסקים.

לנעם יש היתרון אחד ברור. הם אולי לא שווים הרבה קולות, אבל מדובר ב"מצביעי ברזל". זאת אומרת שכל אותם המצביעים בטוח שהם יצביעו למי שיורו להם, ובמקרה הזה, למי שהרב טאו יאמר להם. לכן הקולות האלו הם בטוחים והם שווים הרבה מאוד. רק נזכיר שבבחירות הקודמות הגיעו ביהדות התורה לשיא המנדטים שלהם, שמונה מנדטים, ולא מן הנמנע שזה בזכות אותו הסכם עם אלי ישי. הסכם דומה עם נעם (כפי שנחתם בין הצדדים, אבל עוד לא נקדים את המאוחר) יכול להבטיח עבור יהדות התורה את המנדט השמיני שעד היום נמצא במחולקת משפטית האם הוא מגיע להם או לליכוד.

על מנת שנעם ייחשבו ברצינות, הם עשו הכל על פי הספר. קנו מפלגה בשמונים אלף שקלים, שכרו משרד פרסום, משרד יח"צ והתחילו לעבור ברצינות, אפילו יותר משאר המפלגות. מרגע זה המפלגה פעלה בשני מישורים, האחד זה כאמור להציג רצינות, והשני זה להשיג את אותם הסיכומים של הפסקת הריצה תמורת קידום האג'נדה שלהם. הכתובת הראשונה כמובן הייתה איחוד מפלגות הימין. בנעם רצו למנוע את חזרתם של בנט ושקד למפלגה ובמקביל להכניס את עוצמה יהודית חזרה לשם. אילו המהלך היה מצליח, ככל הנראה המפלגה כלל לא הייתה נרשמת לבחירות לכנסת ה-22.

למה דווקא עוצמה יהודית? יש מספר סיבות לכך. הסיבה העיקרית היא שאומנם תהום פעורה בין ההשקפות של הר המור והכהניסטים, אבל בסוגיות הליבה שכרגע הכי חשובים לאנשי הר המור, עוצמה יהודית מייצגת היטב את עמדותיהם. לכן, בנעם רצו שעוצמה יהודית תכנס לכנסת במקומות ריאלים על מנת שיהיו להם שני נציגים (או יותר) שילחמו על הנושאים האלה אחרי הבחירות. במקביל, התחילו במו"מ גם עם יהדות התורה על מנת שגם נציגיהם יתמכו באותם הנושאים תמורת תמיכה פומבית של הר המור במפלגה. בצורה הזאת, אם התכניות היו מצליחות להם, היו להם שתי מפלגות שונות שמקדמות את הנושאים החשובים שלהם.

לכאורה תמוהה למה בכלל הם פנו ליהדות התורה, הרי כל הנושאים האלה הם אינטרס חרדי מובהק. אלא שהפוליטיקאים החרדים ממש לא אוהבים לעסוק בנושאי דת ומדינה. למעשה, הם נדרשים לנשואים האלה רק במקרים שבהם התקשורת החרדית או מובלי דעת קהל מעלים את הנושא על סדר היום ואז הם נדרשים לטפל. כל עוד זה לא קורה, הח"כים החרדים מעדיפים לעצום עיין ולא להיגרר לנושאים האלו שרק מוציאים את הציבור החרדי רע. ההסכם עם נעם בעצם יגרום לכך שהח"כים החרדים יתייחסו לנושא יותר ברצינות כי הם מחויבים לכך.

באיזה שהוא שלב הגיעו גם בנעם וגם בעוצמה יהודית שאולי לא חייבים את כל התרגילים האלה, ואם הם ירוצו ביחד יכול להיות שהם יוכלו לעבור את אחוז החסימה ולקדם את הנושאים האלה ביחד. בנעם היו מהוססים אבל בכל זאת נערכה פגישה בין שתי המפלגות וגובשה טיוטת הסכם לכך שהם ירוצו ביחד. לא, לא מדובר בספין, אלא במהלך שיהווה אופציה אם ברגע האחרון התוכנית של שתי המפלגות לא יתממש. במקביל, כל מפלגה עסקה בניסיונות שלה להמשיך ולנהל מו"מים נוספים. עוצמה יהודית המשיכה לנסות להתחבר עם הימין המאוחד ואילו בנעם המשיכו את המגעים עם יהדות התורה.

ביום חמישי בצהריים, יום סגירת הרשימות, הגיעו בנעם להסכם מסוים עם יהדות התורה, שאת פרטיו נגלה ככל הנראה לקראת סוף מערכת הבחירות. בעוצמה יהודית ידעו את מטרתם של נעם ושהם לא יכולים להגיד כבר עכשיו שהם מתכוונים לתמוך ביהדות התורה (בהמשך נסביר מדוע) ולכן הם אמרו שהפרידה בין שתי המפלגות הייתה בעקבות חוסר הסכמה על שילוב נשים או חילונים ברשימה, דבר שלא מתאים לעוצמה יהודית. אבל האמת היא שאדווה ביטון נכנסה לרשימה רק ברגע האחרון (היו איתה מגעים לפני כן, אבל החתימה הסופית הייתה לאחר הפרידה מנעם) ובזמן הזה לא היו כלל נשים או חילונים ברשימה (אולי רק בשמות שצריך למלא בהמשך בשביל הגשת הטפסים). יוצא מכאן שכלל לא מדובר בכך שבעוצמה יהודית "השתמשו וזרקו בנעם" אלא היה פה שיתוף פעולה מלא בין שתי המפלגות, ואפילו צעד מטעם עוצמה יהודית "להכשיל" את ההסכם על מנת שנעם יצליחו להמשיך בתכנית שלהם.

כרגע בנעם ממשיכים בכל הכוח, ואת התשובה לשאלה למה הם ממשיכים לרוץ קיבלנו כולנו היום. אבל לפני כן נחזור קצת אחורה. מי שזוכר תנועת חזון עלתה לכותרות בזכות השלטים שתלתה ברחבי הארץ תחת הסלוגן "אבא + אמא = משפחה". בהתחלה עוד היו מקומות שהסכימו לפרסם אותם, אבל לאחר לחץ כבד מצד ארגוני ה"גאווה" השלטים הוסרו. אצל מפלגה הכללים אחרים. אחד הסעיפים בחוקי הבחירות הוא שנותני שירות פרסום לא יכולים למנוע ממפלגה לפרסם אצלה אלא אם מדובר בתוכן מסית או בלתי הולם. 

גם פה נקלעה מפלגת נעם לקשיים כאשר מספר חברות פרסום משמעותיות סרבו לפרסם את הפרסומים שלהם. מפלגת נעם עתרה לוועדת הבחירות הראשית נגד אותן החברות, ולפני כשבוע וחצי הם אף קיבלו חוות דעת של היועמ"ש שתמוכת בגרסתם שחייבים לכפות על גופי הפרסום לפרסם את הקמפיין של המפלגה. היום החליט השופט ניל הנדל (ממלא המקום של יו"ר הוועדה, השופט חנן מלצר, שפסל את עצמו בלהתעסק עם נעם בגלל קשרים שיש לו לטענתו עם הרב טאו) שאכן יש צדק בטענות של מפלגת נעם ובמפלגה יכלו לרשום לעצמם הישג נוסף.

שאלת השאלות כעת היא מה יקרה הלאה. עדיין לא ברור מתי בדיוק יהיה הרגע בו יודיעו במפלגת נעם על כך שהם פורשים מהמירוץ, אבל נכון לרגע זה, זאת עובדה מוגמרת (לא לוקח סיכונים למקרה שיהיו שינויים). עד אז נמשך הקשר גם עם יהדות התורה וגם עם עוצמה יהודית, במקביל לפרסומים של המפלגה. בנעם יודעים שכבר עכשיו הם נהנים מאנשים שמתלהבים מהמסרים שלהם וחושבים להצביע למפלגה, אך הם לא נמנים להר המור ומוסדותיה. לכן, כאמור, נמשך שיתוף הפעולה גם עם עוצמה יהודית על מנת שהם אלו שיקבלו את הקולות של אותם האנשים שלא יצביעו בעקבות הרב טאו ליהדות התורה. ושוב, כל זה במטרה שיהיו כמה שיותר נציגים שיקדמו את האג'נדה שלהם בכנסת.

* אין בהודעה זאת נקיטת עמדה כלפי אחת המפלגות אלא הכל נכתב מתוך הסתמכות על מה שקרה באמת. כאמור, עבדתי עם נעם וכעת אני עובד עם עוצמה יהודית, ולכן הקשר האישי שלי שווה לשתי המפלגות. אני מתנצל מראש אם זה היה נראה שאני נוקט עמדה.

* הסיבה שלא התבטאתי במהלך היום (למעט פעם אחת, בטעות) בנשא של עוצמה יהודית היא כי לא רציתי לעשות את זה לפני שאני כותב את הגילוי הנאות. 

‏פרדוקס ה"בגידה מבפנים" וההתנתקות

ככל שאתה **פחות** מאמין ב"בגידה" ו**יותר** מאמין ב"מחדל מערכתי", כך המסקנה שלך לגבי יו"ש וההכרח לתקוף את המחבלים לפני שהם תוקפים אותנו אמורה להיות יותר ימנית.

כי אם צה"ל קרס מול 60 ק"מ של גדר בעזה, כי המחבלים היו ראשונים לתקוף אותנו – איך בדיוק נגן על 700 ק"מ בלב המדינה?

בלי תיאוריית בגידה מבפנים, המסקנה נשארת אחת וברורה:  

נסיגה מיו"ש היא לא סיכון מחושב.  

היא התאבדות קיומית.  

7 באוקטובר הוכיח שהמערכת פגיעה ולכן ההתנתקות הייתה טעות איומה ביותר.  

אבל ביו"ש הפגיעות הזו תעלה לנו פי 10 יותר קורבנות.

יש תאוריה שלטת בעולם שפגיעה באוזון וההתחממות הגלובלית הם מעשה ידי אדם ובאשמת המהפכה התעשייתית, סגן נשיא ארה"ב מטעם הדמוקרטים אל גור גם זכה בפרס נובל לשלום בשל קידום העניין הזה, הקטע שיש לשמאל בארצות המערב נטייה להאשים את האדם הלבן בכל הדברים הרעים עלי אדמות.

לעומתו יש כמה קולות בודדים שמנסים לצעוק שהמלך עירום קולות כמו ד"ר גבי אביטל שסיבכו אותו בעניין זה, מפה לשם יש די הרבה הוכחות שההתחממות הגלובלית דווקא נובעת מגז מתאן שנפלט מהפרשות של צאן ובקר, כך שאם תהפכו לצמחונים ותצרכו פחות מתעשיית הבשר כך ההתחממות הגלובלית תרד.

מפה לשם בועידת מונטריאול בשנת 1989 הוחלט שהעולם המערבי יפסיק להשתמש בקררים שפוגעים באוזון ותורמים להתחממות הגלובלית, הקררים שפוגעים באוזון כבר מחוץ לחוק ועכשיו מנסים להשתמש בקררים תורמים פחות להתחממות הגלובלית.

גם ישראל חתומה על התוכנית הזאת ולאחרונה החלה לחלק רישיונות לטכנאי מיזוג אויר בדומה לרשיונות חשמל, למה? כי לטכנאי מיזוג אויר פתאום נהייתה אחריות הרבה יותר כבדה כי לא די שהוא צריך לדאוג גם שהקררים שהוא מכניס למערכות עכשיו הם קררים ידידותיים לסביבה, הוא גם צריך לקנות ציוד מיוחד לכל קרר חדש וגם לקבל הדרכה לכל קרר.

העניין הוא שהשאיפה היא להגיע לקררים הטבעיים בעתיד עם אפס פגיעה באוזון ועם תרומה מינימלית להתחממות הגלובלית אבל עד שהאנושות תגיע לקררים הטבעיים בכל מערכת יש קררי ביניים ויש להם כמה תכונות בעייתיות: חלקם נפיצים, חלקם דליקים, חלקם רעילים, חלקם מתמוססים במים, חלקם עושים קורוזיה לצינורות נחושת ונדש צינורות ברזל, חלקם לא עובדים טוב עם שמני מדחס מינרליים וחייבים שמן סינטטי, חלקם יקרים, חלקם לא יעילים, חלקם מסריחים, חלקם עובדים רק בלחצים גבוהים מאוד או בטמפרטורות נמוכות מאוד, חלקם גורמים לכויות קור ולחלק מהם יש כמה מהתכונות הבעיתיות שמניתי.

עכשיו יש מעט מאוד מערכות שאפשר פשוט להחליף קרר אחד ישן בקרר חדש בלי להחליף חלק מהמערכת או כולה וכל פעם שיש צורך להחליף קרר אז צריך לבדוק מהם הנחיות בהבטיחות וסדר הפעולות להחלפת קרר ספציפי זה.

מה שמסבך את העניין זה שועידת מונטריאול הכתיבה לנו לו"ז ויש קפיצה כל 5 שנים, כל 5 שנים נפסלים קררים מסויימים וצריך להחליף את הקררים והמערכות עד שנהייה עם מערכות קירור ומיזוג,  זה כולל מערכות מיזוג תעשתיות, ביתיות, רכבים, מעבדות, חדרי ניתוח, חדרים נקיים במפעלים,  מקררים תעשייתיים, ביתיים ובקיצור כל מה שמקררים וממזגים.

הקפיצה האחרונה היתה ב2024, הקפיצה הבאה בשנת 2029, מה שכל זה אומר שאתם תשלמו הרבה יותר כסף על קירור ומיזוג אויר בשנים הקרובות, ואם אתם לא מאמינים שזה נצרך-לא שואלים אתכם.

שאלה:  

למה הפרקליטות שבאה להאשים אדם, ההוצאות של הפרקליטים המאשימים הם על חשבון המדינה, ואילו ההוצאות על עורכי דין מטעם ההגנה הם על חשבון הנאשם? בנוסף לבזבוז זמן שהכול בא על חשבונו הפרטי.

התשובה:  

הפרקליטות אמורה לרצות **רק את חקר האמת**. לא אכפת לה בכלל אם הנאשם יצא זכאי – בתנאי שהוא באמת זכאי.  

ככה זה בכל משפט רגיל בעולם.

אבל במשפט נגד נתניהו זה כבר מזמן לא "רגיל".  

הפוליטיזציה בולטת לעין: הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה אינן נייטרליות. הן פשוט נגד הימין ונגד נתניהו. פעם אחר פעם בית המשפט נאלץ לתקן אותן, כי הן הלכו שמאלה או "נגד ביבי" יותר מדי.

לכן חייבים להקים **פרקליטות נייטרלית חדשה** שתנהל את התיק נגד נתניהו,  

וכל ההוצאות של ניהול התיק הזה – של הפרקליטים, של היועמ"שית ושל כל הצוות – יֵצאו **על חשבונם הפרטי או על חשבון המפלגות שהם מייצגים**.

לא ייתכן שמשפט פוליטי ימומן על חשבון **המדינה** שהם מנסים להפיל.

איזה עוד מנהיג הוביל אותנו לכזה שפל שהנשיא הכי אוהב ישראל בהיסטוריה

אסר במילים הכי מפורשות על ישראל להפציץ בלבנון???!!!???

אמנם היא עצמה לא נתפסה בגניבה ישירה.  

היא רק האימא של הגנב.

בהעלמת עין, ביד רוחצת יד, מי שהיה אמור להעמיד אותו לדין — היא הגנה עליו.  

ואלה שמחזיקים בה בתפקיד גם אחרי שפוטרה, אולי הם עצמם לא עושים את המעשים המעוותים שהיא עושה, ואפילו פסקו נגדה כמה פעמים.  

ובכל זאת הם מגלגלים עיניים, מעבירים את התפוח הלוהט אליה, ומסבירים שהם “סומכים עליה”. כאילו.

ואותה בדיוק הגישה חוזרת מול הרשות הפלסטינית.  

הם עצמם לא מחבלים, חלילה.  

רק מחבלים מסתתרים מאחוריהם, מתפתחים תחת חסותם, והרשות — במו ידיה — מעבירה כסף למשפחות המחבלים.

מתברר שכמו שיש “אימא של גנב”,  

כך יש גם “אימא של מחבלים”.

לראות במהירות 1.25

🔊 מה באמת עושה כיפת ברזל ? כאן תראו מה המצלמה תפסה- איך כיפת ברזל פועלת,

וגם מהם הפיצוצים ששומעים

תסתכלו משמאל למרפסת העליונה.

הכיפה מתרוממת לאוויר,💫 כל הזמן תבדקו עדיין האם יש רקטה של האויב שהכיפה יכולה לפגוע בה.

המצלמה תחזור ימינה ומיד יהיה הפיצוץ.

אחרי הפיצוץ, נשאר ענן קטן בצורת מדוזה.

ותשימו לב🔥 שאין ליד הפיצוץ שום דבר אחר ! אין שום טיל אחר או מטרה שהיא הצליחה לפגוע בה .

תחשבו האם זה נקרא יירוט ,

או פיצוץ עצמי 🧨של כיפת ברזל ,מכיוון שלא הייתה שום מטרה של האויב בסביבה.

📢חשוב להישאר לסוף הסרטון, לצפות עוד מס' דקות להסבר.🥁

כדאי להגביר את המהירות בלחיצה על גלגל השיניים למהירות 1 ורבע

נא לא להתייחס אם לא ראיתם את  הסרטון,

תמיד יהיו מצקצקים בלשונם,

דיון עובדתי לגופו של סרט הוא עניין אחר.

נייר עמדה: משוואת העומק האסטרטגי – מדוע נסיגה מיו"ש היא חוסר היתכנות ביטחונית

​1. תקדים הפינוי כשינוי פרדיגמה

המלחמה שפרצה לפני כשנתיים וחצי יצרה מציאות ביטחונית חדשה: מדינת ישראל אינה מוכנה עוד שתושביה יחיו בצמוד לגבול מאוים. הפינוי המסיבי של תושבי הצפון ועוטף עזה הוכיח כי ביום פקודה, צה"ל נאלץ לרוקן חבלים שלמים כדי להגן על חיי אזרחים. אולם, יש להבין כי פינוי זה התאפשר רק בזכות קיומו של "עורף" בטוח במרכז הארץ.

​2. המלכוד הגיאוגרפי: כשאין לאן לסגת

נסיגה מיהודה ושומרון תהפוך את מרכז הארץ – הלב הפועם של הכלכלה, התשתיות והאוכלוסייה הישראלית – לקו הגבול. כאן עולה שאלת היסוד: לאן יפנו מיליוני אזרחים?

​היעדר עורף: אם גוש דן, השרון וירושלים הופכים לחזית, אין למדינת ישראל שטח חלופי המסוגל לקלוט מיליוני מפונים. הנגב והערבה אינם מהווים מענה לוגיסטי להיקף כזה.

​שיתוק לאומי: בניגוד לפינוי יישובי הספר, פינוי המרכז משמעותו קריסה מוחלטת של רציפות התפקוד של המדינה.

​3. היתרון הטופוגרפי והאיום הישיר

יש להדגיש את המשמעות הצבאית של השטח:

​שליטה בגובה: רכס ההרים של יו"ש שולט באופן מוחלט על שפלת החוף. בעין בלתי מזוינת ניתן לצפות מגב ההר על מסלולי ההמראה בנת"בג ועל מגדלי המשרדים בתל אביב. נסיגה משמעה הפקרת נכסים אסטרטגיים אלו לאיום ישיר של נ"ט ונשק תלול-מסלול.

​יחס השטח: שטח יהודה ושומרון גדול פי 15 מרצועת עזה. אם מעזה הקטנה נדרש פינוי של עשרות אלפים, הרי שמאיום מיו"ש מדובר בסדרי גודל שהמדינה פשוט לא יכולה להכיל או למגן.

​4. הדרישה המקצועית: חובת הדיווח של צה"ל

כשם שמערכות המדינה (כדוגמת הפרקליטות) יודעות לדרוש חוות דעת מקצועיות מהשב"כ כדי להגן על אינטרסים מוסדיים (כמו סוגיית הפוליגרף), כך מחויבת צמרת צה"ל להציג לדרג המדיני ולציבור חוות דעת אסטרטגית מחייבת.

​על חוות הדעת לקבוע כי:

​נסיגה מיו"ש מהווה פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה בשל אובדן העומק האסטרטגי.

​אין היתכנות לוגיסטית להגנה על תושבי המרכז במקרה של נסיגה, שכן אין מרחב פינוי זמין.

​סיכום

האמת המקצועית חייבת להיאמר: ללא שליטה ביהודה ושומרון, מדינת ישראל הופכת למדינה ללא עורף. במצב כזה, מושג ה"פינוי" הופך לחסר משמעות, שכן לא יישאר שום שטח בטוח שאליו ניתן יהיה להתפנות.

​זה מזכיר את המחלוקת סביב הסכם השילומים מגרמניה; היו שראו בכך כניעה, אך הרוב הבינו שזהו כורח המציאות. גם כאן, אין שום סיבה לתקוף את המשפחות. צריך להבין את המורכבות שלהן ולהסביר לציבור את המניעים, בלי להפנות אליהן אצבע מאשימה.