משהו שלי עוזר

להיות החברה הכי טובה של עצמך.

כלומר, להתנהג עם עצמך בצורה שהיית מתנהגת עם החברה הטובה והיקרה לך ביותר.

להתנהג באמפתיה

לפרגן

לומר מילים טובות

לעודד 

לא להקטין את עצמך

לא לכעוס על עצמך

לסלוח לעצמך

לחתור לפתרון בזמנים של ייאוש

לא לומר על עלייך דברים כמו "בחיים אני לא יצליח" "איזה סתומה אני" "אני כישלון" וכו' וכו' כי את בחיים לא תגידי את זה לחברה שלך אפילו אם היא לא הצליחה במשהו

אין שום סיבה לא לומר את הדברים האלו לעצמינו.

תמיד שימי למולך את עצמך כבן אדם הכי יקר לך.

עם הזמן את תראי שאת יותר רוצה לדאוג לעצמך, את תרגישי יותר חשובה ושווה בעינייך.

אבל כמו שרשמתי בכותרת 

זו דרך חיים

זה לא בא ברגע

זו עבודה תמידית של לקבל ולהכיל את עצמך איך שאת נראית ועם כל הטעויות והחסרונות שבך.

ואגב, את תראי שגם היחס שלך כלפי אחרים משתנה.

אדם לא יכול לאהוב אנשים אחרים אם הוא לא אוהב קודם את עצמו כמו שנאמר

"ואהבת לרעך כמוך"

קודם תאהב את עצמך ואחר כך תשווה את האהבה הזאת לאחרים.

ואם תסתכלי על אנשים כמו מדריכים, מנחים וכו', לא סתם הם מסוגלים לאהוב ולהיות שם בשביל כל כך הרבה אנשים, יש להם הרבה אהבה לתת כי זה נמצא אצלם במלאי.

אם את רוצה לדבר על זה עוד אז בכיף באישי

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

דימוי עצמי ואהבה עצמית אלו שני דברים שונים. אבל יותר מכך שאלו שני דברים שונים - אלו שני הפכים. ויותר מכך שאלו שני הפכים אלו שני דברים מנוגדים שעובדים ביחס הפוך (ככל שיש מאחד יש פחות מהשני ולהפך). 

דימוי עצמי זו המחשבה שאני x (זה יכול להיות שאני סקרן, מקשיב, עוזר, אלוף בלשחק טאקי, וכ'ו). דימוי עצמי זו תפיסה שמגדירה את מי שאני בעיני עצמי - בגלל משהו שאני חושב או עושה. מין הגדרה שאנחנו מגדירים את עצמינו בעיני עצמינו. ויש כאן משהו מאוד מגביל. משום שאם אני לא עונה להגדרות הללו - אני ארגיש דיכאון וסבל - כי כשמשהו מגדיר את האני שלי ואת הזהות שלי אני חייב לעשות אותו ואני אפחד שלא לעשות אותו. (אני חייב לעשות אותו ואפחד מכך שלא אעשה אותו כי באיזו שהיא צומת בחיים נוצרה האמונה שבלעדי זה אני לא ראוי לאהבה - בעיני עצמי ולכן גם לא בעיני אחרים. - החובה הזו מובילה לריצוי או לאגרסביות) 

אהבה עצמית מתגלה כשמשילים מעלינו את המעיל המגושם של הדימוי העצמי, כשנותנים לעצמינו להיות. כשמוותרים על הצורך לייצג משהו - ופשוט חיים את מי שאנו. כשאנחנו מרשים לעצמינו להיות מי שאנו, אנחנו נותנים ומגלים את האהבה שבנו לעצמינו כמו שאנו. (דימוי עצמי יונק מתפיסת "עצמי" נרטיבית אוטוביוגרפית - העצמי מוגדר כסך כל החוויות, העבר, האמונות, והמחשבות שלי.  אהבה עצמית נבנית כשתפיסת העצמי זה פשוט ההויה שקיימת ברגע הזה, המציאות בכאן ועכשיו - ולא העבר או מה שאני חושב על עצמי.) 

ביטחון עצמי זה היכולת להיות מי שאני ולתת לעצמי להיות מי שאני. ביטחון עצמי הולך יד ביד עם פגיעות ארעיות ואומץ. אנחנו מכילים את זה שאנו ארעיים, חסרים, פגיעים, טועים. זה היכולת לומר באומץ "היי אני לא יודע אפשר עזרה?" - היכולת להתחשב באומץ בצרכים שלנו כבני אדם בעלי צרכים מסויימים ולא לרaצות אחרים או את החברה.  ביטחון עצמי זה היכולת להכיר בכך שאנחנו פגיעים ועדיין להeראות ולקבל את האנושיות שלנו.

אהבה קבלה וביטחון עצמי קיימים בנו - לא לומדים לאהוב את עצמנו - אבל כן לומדים לפשוט את מעיל האשיות שמגביל אותנו וחוסם את האהבה שקיימת בנו בפנים.   

אין דבר כזה דימוי עצמי לאהוב את עצמינו. (יש, אבל זה לא אהבה\ביטחון באמת) 

כשאנו עושים משהו בגלל דימוי עצמי - בסיטואציה שלנו תהיה מוטיבציה שמונעת מפחד. מעבר לכל מה שכתבתי על פחד בתגובה הקודמת - מוטיבציה שמונעת מפחד היא מוטיבציה מאוד חזקה, אבל היא מוטיבציה שעובדת לטווח קצר. (לברוח מאריה, להספיק את החומר במרתון של לילה שלם לפני המבחן וכ'ו). הוא יכול להניע אותך אבל הוא לא אפקטיבי לטווח הארוך, הוא גם לא אפקטיבי כשיש עוד תחומים בחיים שצריך לטפל בהם- זו מוטיבציה ממוקדת לטווח הקצר.

ויקטור פרנקל קרא להשתפרות ולהשתנות - נואו-דינמיקה . הוא טען שבשביל כל משמעות בחיים אנחנו צריכים משהו לשאוף אליו מעבר למה שאנחנו. אז איך זה מסתדר עם ה"אני מספיק טוב במי שאני"? אתה יכול לענות כמו שחוקרת המשמעות  אמילי סמית טוענת - שהמשמעות לא נותנת אושר - והחשיבה שכן הופכת אנשים לאומללים. אנחנו לא עושים משהו משמעותי כדי שזה יעשה אותנו מאושרים. כלומר אנחנו חסרים נעשה משהו משמעותי כדי להרגיש אושר. לא. משמעות לא מביאה אושר ואושר לא קשור למשמעות. הנואו-דינמיקה - ורצון לשאוף למשהו - לא לא אומר שאני חסר ולא מספיק, זה לא קשור למי שאני. זה בסך הכל רצון שיש בי אבל זה לא אומר עליי משהו - זה אומר שאני עושה משהו שמשמעותי לי ואני עושה אותו בכאן ועכשיו. משמעות, כמו אהבה היא בכאן ועכשיו. 

אתה יכול גם לענות שברגע שמשהו מגיע ממיקוד שליטה פנימי ולא חיצוני, מבפנים, אנחנו עושים כי אנחנו רוצים לא כי אנחנו חסרים. כשאנחנו עושים כי אנחנו חסרים אנחנו מתמקדים במה שאין, ובמה שחסר לנו, כשאנחנו עושים כי אנחנו רוצים אנחנו מתמקדים בעשייה שלנו - בכאן ועכשיו. 

פעם מישהו הגיע לחכם אחד ושאל אותו - איך אני יכול להשיג את אושר? אז החכם ענה לו - איפה איבדת אותו?

התשובה שאני בוחר לענות לשאלה הזו היא שברגע שאנחנו משילים את המעיל של הדימוי העצמי - אנחנו אוהבים, טובים, מוסריים, ושמחים, הטבע הפנימי שלנו הוא טוב. אנחנו לא צריכים להשתנות, אנחנו צריכים לגלות את מה שאיבדנו על ידי ההסתרה של המעיל הזה. 

אין דבר כזה משהו שמגדיר את מי שאני - הדימוי הוא לא מראה הוא מסכה.

האני שלנו משתנה וחי בחיים, הדימוי העצמי שלנו בעיני עצמינו הוא קיבעון שמקבל קיום בפני עצמו בגלל פחד.

לדעתי זו לא טרמינולוגיה אלא זה ממשי וזו תפיסת עצמי שונה לגמרי - משהו שעשיתי מגדיר את העצמי (דימוי עצמי). לבין מודעות ערה בכאן ועכשיו. וזהו. אבל אין לי בעיה שנשאר חלוקים.

ואיך מורידים את ה"מעיל" הזה?

אני לא בטוח שאני אוכל לענות לזה תשובה טובה - וכתובה, כי זה תשובה שקשורה לעולם החוויה.

מודעות לרגע הזה, למציאות, ושחרור מהעבר, ואיזון ואהבה שלנו את עצמינו. 

איך עושים את זה? רוב הטכניקות הרגשיות ורוב הגישות הטיפוליות - (גם אם הם עצמם לא מודעים לזה) מנסים לעשות את זה. יש גישות מדהימות, ואפשר לעשות (חלק מזה) גם בצורה ה"מודעת" - אבל אני מתחבר גם לגישה של לעשות את זה "רגשית -מדיטטיבית" את עם עצמך - ובצורה מסוימת.

פעם קראתי ספר של אדם חכם מאוד מאוד מאוד מאוד רגשית. הוא אמר - איך מורידים את המעיל? לעשות על זה מדיטציה ולהתבונן בזה. ובהתחלה שקראתי לא הבנתי - זה היה נשמע הזוי. רציתי לזרוק את הספר. אחרי חצי שנה שלמדתי עוד דברים הבנתי מה הוא רוצה. לא הצלחתי להבין כי לא הייתי במקום של יכולת הבנה. אבל גם לא היה לי יכולת הבנה כי רגשית לא הבנתי מה זה אומר.

אם תרצי אני אוכל להמליץ לך על ספרים שאולי אם תרצי תוכלי להיעזר בהם. הם יותר טובים ממני.

===============================================================

בראשי פרקים

הדבר הראשון זה ההבנה הרגשית זה שאנחנו זה לא המחשבות שלנו.

הדבר השני זה ההבנה הרגשית זה שאנחנו זה לא הרגשות שלנו. יש הבדל עמוק בין אדם שעולה לו מחשבה מסוימת  - או שהוא חווה רגש (נניח של פחד), לבין אדם שהוא חושב או מרגיש (פוחד).

הדבר השלישי זה ההבנה הרגשית שאנחנו זה פשוט המציאות ברגע הזה ומתוך מודעות לרגע הזה.

הדבר הרביעי זה הפירוק של רגשות מודחקים מהעבר (יש דרכים) וחיבור עם כל החלקים שבנו.  

=================================================================

בהצלחה!

בס"ד

להכיר את היכולות שלי, הדברים הטובים והמעלות שבי. לכתוב אותן, לשנן אותן ולחפש איפה הם מתגלים במציאות. כשאני מוצאת להיות ברגע הזה, לשמוח בזה, ואפילו לכתוב בסוף כל יום את המקרים האלו- וגם לכתוב את כל הדברים שהערכתי בעצמי באותו יום- כדי לתרגל עין טובה על עצמי.

בנוסף, מוציאים מהמחשבה שאני צריכה להיות משהו מסוים, להתנהג בצורה מסוימת, להתלבש, לחשוב כמו שאני חושבת שצריך להיות- אלא פשוט להיות אני עצמי כולל כל מה שיש באני שלי- ולקבל את זה בלי שום תנאי! ולעשות מה שעושה לי טוב וגורם לי להרגיש טוב!

אחרי שמגלים את הדברים הטובים שבי, מתרגלים לראות אותם במציאות, ומקבלים את עצמי כמו שאני- הרבה יותר אוהבים את עצמנו, וגם מאמינים לאחרים שאומרים עלינו דברים טובים. וזה משפיע ומשפר הכל- גם הביטחון, האהבה וכו'....

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.