בכל מדינה בעולם לאורך ההיסטוריה, ככל שהכלכלה היתה חופשית יותר, המצב של כולם השתפר - אבל במיוחד של העניים והחלשים ביותר בחברה. 

קח למשל את שוק המזון הישראלי - יש היום חסמי ייבוא על תוצרת חקלאית כך שכמעט ולא מייבאים פירות, ירקות, חלב ומוצריו, ביצים ובשר. 

מחירי המזון בישראל מאוד מאוד יקרים. 

אם יסירו את חסמי הייבוא, המחירים יצנחו. 

עכשיו, האדם העשיר שיש לו כסף, לא באמת מעניין אותו אם אבוקדו עולה 20 או 40 שקלים לק"ג, אבל עבור האדם העני, זה הבדל עצום. זה ההבדל בין לקנות אבוקדו לבין לא לקנות אבוקדו. 

בשכבות החלשות, ההוצאה העיקרית אחרי דיור היא מזון. 

הוזלת מחירי המזון, זה משהו שישפר מאוד את חייהן של השכבות החלשות. 

אותו הדבר לגבי הביטוח הלאומי:

כיום, הביטוח הלאומי הוא למעשה מס. אף אחד מאיתנו לא קיבל פוליסה מהביטוח הלאומי.

זה גם הגוף שמתקבלות בגללו הכי הרבה תלונות מוצדקות מהציבור. השירות שם מזעזע.  

אם יהיה חוק שמחייב כל אדם לעשות ביטוח בחברה פרטית, תהיה תחרות בין החברות השונות, המחירים יירדו והפוליסות ישתפרו. 

תחרות גורמות להתייעלות, ירידה במחירים ושיפור במוצרים. 

כך זה עובד בכל תחום שהוא וזה מה שקידם את העולם למצב שבו הוא נמצא היום. 

מי שמרוויחים מכך הם בעיקר השכבות החלשות. 

שכר המינימום הוא חוק פופוליסטי שפוגע דווקא בחלשים - כלומר, אם חושבים על הקונספט הזה למשך יותר מעשר שניות, אי אפשר להימנע מלהגיע למסקנה שזה פשוט רעיון רע שפוגע בהכי חלשים בחברה.

ודאי שזה יעזור להם. 

למה? 

כיוון שהאמת העצובה היא, שמספר השקלים הוא חסר משמעות. השאלה היא מה ניתן לקנות בכמות השקלים שיש לאדם בכיס. 

אז אפשר להגדיל את מספר השקלים שיש לאדם בכיס - היי, בונצואלה, כולם מליארדרים... יש להם ערימות על גבי ערימות של בוליברים... - אבל מה זה עוזר להם אם הם הם לא יכולים לקנות איתם כלום? אם כושר הקניה שלהם הוא אפסי? 

וזה בדיוק מה ששכר המינימום עושה - מקטין את כושר הקניה.

וכרגיל, מי שהכי נפגע מזה, הן דווקא השכבות החלשות. 

שלא לדבר על המסכנים שהתפוקה שלהם פשוט לא מצדיקה שכר מינימום שיישארו מובטלים מבלי יכולת לרכוש ניסיון ולשפר את מעמדם.  

קצבאות מסוימות לא יבוטלו - מי שכבר מקבל קיצבה, היא לא תישלל ממנו ומי שנולד למשל נכה, יקבל קיצבה. 

כל היתר, יעברו למודל של ביטוח פרטי חובה - בדומה לביטוח הבריאות או הרכב. 

אין שום מוצר שלא שווה לייבא אם המחירים יהיו גבוהים. 

וכן, פירות וירקות יעלו מעט. גם הבשר, הביצים, מוצרי החלב ויתר מוצרי המזון. 

נניח במצרים שעובדים יום שלם בשביל איזה משהו ששווה לאיזה חמש שקל

ומסודן כולם ברחו ופה יותר טוב להם כי השכר גבוה.

המחירים לא ירדו ל10 אגורות ללחם, ולאנשים לא יהיה את הכסף לשלם על הלחם.

המחירים נניח ירדו בשלוש שקל, אבל השכר ירד ל15 שקל מ29.

עיפרון עולה שקל. 

נניח שיש לך עובד שמייצר 40 עפרונות בשעה ושכר המינימום הוא 50 שקלים בשעה. 

מה תעשה? 

יש לך כמה אפשרויות:

1. לפטר את העובד שאתה מפסיד עליו כסף. 

2. להעלות מחירים - מה שיגרום לכך שלעובד שלך, יהיה יותר קשה לקנות עכשיו עפרון למרות שהשכר שלו עלה. 

3. לסגור את העסק - מה שקורה הרבה מאוד פעמים וגורם שוב, לפיטורין של העובדים החלשים. 

אם תבחר באפשרות השניה - וכולם יבחרו כמוך, למעשה, כל המוצרים שמיוצרים ע" פועלים שמרוויחים שכר מינימום יעלו - כלומר, המוצרים הזולים יתייקרו ואלה שמרוויחים שכר מינימום, יוכלו לקנות פחות. (העשירים קונים מוצרים יותר איכותיים בד"כ ולכן גם יותר יקרים. המוצרים הזולים, אלה שהעניים צורכים, יתייקרו). 

למעשה, המחשבה שאפשר לשים שרירותית מחיר מינימלי על שווי עבודה של בנאדם, היא מגוחכת לחלוטין. 

יש אנשים שהעבודה שלהם פשוט לא שווה שכר מינימום שעתי. 

מה לעשות? זה המצב. 

ולכן, שכר מינימום פוגע בחלשים ביותר בחברה. 

מה לעשות אין צדק בעולם.

ואם השכר שלו ירד גם יהיה לו קשה לקנות את העיפרון כי לא יהיה לו כסף לזה גם אם זה יעלה שקל לא יהיה לו את השקל הזה

שווי של עבודה לא נמדד לפי רמת הקושי שלה - אלא לפי ההיצע והביקוש. 

לדפוק את הראש בקיר במשך יום שלם זה מאוד מאוד קשה - אבל אני לא אשלם שקל אם תבחר לעבוד בזה. 

זה מאוד צודק. 

אם השכר שלו יירד, העיפרון יהיה זול יותר כיוון שהייצור יהיה זול יותר וכדי להישאר רלבנטי מול המתחרים, היצרן יהיה חייב לשמור על מחיר תחרותי. 

אם יש שכר מינימום, אותו עובד שהיצרן מפסיד עליו, פשוט לא יעבוד ויישב בבית - בעוד שאם לא היה שכר מינימום, הוא היה יכול לעבוד בשכר מאוד נמוך, לרכוש מיומניות, להגביר את קצב הייצור שלו ולהרוויח הרבה יותר לאחר תקופה מסוימת. 

זה טיבו של ניסיון תעסוקתי. 

שכר המינימום יותר מצב שאנשים מסוימים לא מסוגלים אפילו להגיע למצב שבו הם צוברים ניסיון תעסוקתי. 

קודם כל, בהרבה מקרים, יש אפשרות רביעית - להקטין את הרווח של בעל העסק, והעסק עדיין יישאר רווחי. אני מניח, שבחלק גדול של המקרים, מה שקורה זה שילוב בין העלאת מחירים, לצמצום הרווח של המעסיק.

גם אם מייקרים את המוצר, עדיין, מי שהשכר שלו עלה [ונשאר בעבודתו] מרוויח.

החשבון די פשוט.

אם 100% מעלות העיפרון הייתה שכר מינימום של עובדים בישראל, אז עליה של 10% בשכר המינימום הייתה מעלה ב10% את מחיר העיפרון. ולא הייתה לזה משמעות עבור העובד.

מאחר שחלק מהעלות של העיפרון היא אחרת [למשל חומרי גלם מיובאים, שכר מנהלים], מחיר העיפרון יעלה בפחות מ10%, והעובד ירוויח.

לגבי פיטורי עובדים שלא ישתלמו למעסיק - בעיקרון זה נכון. וברור שלכן אי אפשר להעלות בהרבה את שכר המינימום. ייתכן שבהעלאה קטנה של שכר המינימום התועלת תהיה גדולה יותר מהנזק [כי את רוב מוחלט של העובדים ישתלם עדיין להעסיקפ, וייתכן שלא. אין לי כלים להעריך את זה.

אם העסק כ"כ גדול וריווחי, אז סביר להניח שיש לו מניות שיש להן בעלים ואם הריווחיות של בעלי המניות תרד, הם ידרשו את ראשו של המנכ"ל על מגש. 

ככה זה עובד. 

בכל מקרה, אפילו החברה הכי ריווחית בעולם לא תפסיד ביודעין על עובד שלה. 

למה אתה חושב שכל הייצור של נייקי ואפל, למשל, עבר לסין?

למה קומברס העבירה את הפעילות שלה מישראל להודו? 

בכל מקרה, מבחינת עסקים קטנים ובינוניים שהם לא טייקונים, מדובר במכת מוות. 

45,000 עסקים נסגרים בישראל מדי שנה. כ-250,000 מפוטרים. 

לשכר המינימום יש חלק לא מבוטל בזה. 

לגבי עליית מחיר העפרון - אתה שוכח שהודות לחוקים סוציאליסטים אחרים, יש הבדל בין שכר לבין עלות מעביד. 

מה שיגרום בפועל לעפרון להתייקר ביותר מ-10% והעובד יפסיד. 

לגבי פיטורים - עובדה שזה מה שקורה. גם אם מעלים קצת את שכר המינימום, האנשים הכי חלשים בחברה יהיו אלה שיפוטרו. אותם למעשה, דן שכר המינימום לחיי עוני. 

לאיזה אדם יש זכות מוסרית להגיד שהתועלת (שכלל לא קיימת, אבל נניח לזה) עבור חלק גדולה מהנזק עבור מיעוט שאותם אתה דן לחרפת רעב?

מי נתן לאדם את הזכות המוסרית לקבוע את זה? 

אם עלות השכר היא ביחס לינארי לשכר, העלאה של השכר ב10% תעלה את עלות השכר ב10%, לא משנה מה היחס בין השכר לעלות השכר.

האם אתה טוען שעלות השכר גדלה יותר מ10% בגלל העלאת שכר מינימום? איזה מרכיב בעלות השכר אינו ביחס לינארי לשכר, וגם אינו קבוע? האם יש איזה שהוא רכיב בעלות השכר שגדל בצורה מעריכית ביחס לשכר?

יש את מרכיב הסיכון של מעסיק. 

ככל שמעסיק שוכר אדם בתשלום גבוה יותר, הוא מסתכן יותר, אבל נניח לזה. 

שכר המינימום עלה בכ30% בשמונה השנים האחרונות, ומדד המחירים לצרכן לא עלה ב30%, הוא עלה בכ4%.

האם כל העובדים בשכר מינימום פוטרו, כי זה נהיה לא רווחי להעסיק אותם - גם לא. ע"פ שיעור האבטלה, אני מעריך שרוב גדול של המועסקים בשכר מינימום נשארו בעבודתם, או לחילופין הצליחו להשתלב מחדש בשוק העבודה.

אני לא אומר האם התועלת מצדיקה את הנזק, וגם ברור שיש גבול שממנו העלאת שכר המינימום תפגע דרסטית בתעסוקה, אבל אני מסיק מהנתונים שעבור הרבה עובדים העלאת שכר המינימום היא העלאה אמיתית בשכר הריאלי.

http://portal.idc.ac.il/he/schools/economics/programs/ugrad/documents/11.pdf

בעמוד 20 יש טבלה שמראה עליה נומינלית בשכר המינימום לעומת העליה הריאלית. (המקורות מופיעים שם). 

זה אמנם רק עד שנת 2014, אבל בהחלט ניתן לראות כי בין השנים 2011 ו-2014, שהשכר הנומינלי עולה בצורה מרשימה למדי, השכר הריאלי נשאר בערך כפי שהוא ואפילו יורד קצת. 

ככה זה - אי אפשר לקבוע שרירותית כמה שווה עבודתו של אדם. 

כן, יהיו אנשים שירוויחו מזה כמה גרושים, אולי. 

מצד שני, יהיו אנשים שיפסידו את מקום העבודה שלהם. 

לגבי אחוז האבטלה - המספר הזה משקר בארץ. 

לאורך השנים, מספר המועסקים במגזר השירותים הציבוריים בישראל עמד על 30% מכלל המועסקים במשק.. 

בעשור האחרון המספר הזה נופח ל-35%. זה אומר יותר מחצי מליון משרות בעשור על חשבון משלם המסים. 

זו הסיבה לאחוזי האבטלה הנמוכים.

זה מאוד קל להוריד את אחוזי האבטלה כשפשוט מייצרים עוד ועוד משרות ממשלתיות - לכן, זו לא אינדיקציה. 

משנת 2011 ועד היום שכר המינימום עלה מכ-3900 שקלים ל-5000 שקלים אבל הם שווים היום 4700 שקלים במונחים של 2011. 

כלומר, מדובר על תוספת לאנשים שמרוויחים שכר מינימום של 800 שקלים. 

מצד שני, 45,000 עסקים נסגרו ורבע מיליון עובדים הלכו הביתה בעקבות סגירת אותם עסקים. 

אז יש מי שהרוויח - העובדים הכמעט הכי חלשים - אבל יש את מי שהפסיד - העובדים הכי חלשים. 

אגב, שמת לב שהקרמבו כבר לא עטוף בנייר כסף אלא מגיע באריזות פלסטיק? 

זה בגלל שהם היו עטופים ידנית ובאיזשהו שלב, זה הפסיק להיות משתלם. 

במה אתה חושב שעוטפות הקרמבו הולכות לעבוד עכשיו? 

מה יעשו עובדי פיניציה או נגב קרמיקה? 

מה שכן, בצד החיובי, שכר המינימום מוביל לפיתוח מואץ של טכנולוגיות שנועדו להחליף עובדים אנושיים יקרים. 

למשל, סניפי מזון מהיר שבהם מזמינים אוכל דרך מחשב במקום דרך עובד או בוטים שנותנים שירות באתרי אינטרנט. 

יש לי אפילו חבר שהקים סטארט-אפ מאוד מוצלח שמייצר בוטים שמדברים - מה שצפוי לשנות את כל עולם השירות לקוחות (מן הסתם יש לו מתחרים בתחום) - אבל התוצאה תהיה שבשנים הקרובות, אנשים שעובדים בשירות לקוחות, ייאלצו לחפש עבודה חדשה...

וזו עוד נקודה: 

חברה חייבת שיהיה לה שירות לקוחות. הרבה מהעובדים שם מרוויחים מינימום והעלאתו גורמת נזק לחברה. 

אנשי פיתוח רואים צורך וממלאים אותו.

הענין הוא, שזה לא קורה בין לילה. כך שהעלאת שכר המינימום ועליית אחוזי האבטלה, לא חייבים להתרחש באותו זמן בדיוק. 

החברה עדיין חייבת עובדי שירות לקוחות וייקח לה זמן להחליף את האנשים ברובוטים - אז זה יקרה 

שכר המינימום הריאלי יכול לעלות, כפי שרואים לאורך הגרף.

זה מנוגד לחשבון שעליית שכר המינימום ב10%, תייקר את המחירים ב10%. לפי אותו חשבון, שכר המינימום הריאלי לא אמור לעלות בכלל.

אני לא יודע למה באותן 4 שנים מסויימות דווקא שכר המינימום הריאלי לא עלה. אבל לאינפלציה יש גם גורמים אחרים, ויכול להיות שפשוט העלו אותו פחות מקצב האינפלציה, ולא ההעלאה גרמה לה.

החישוב שלי על העלאת שכר המינימום לעומת המדד, לקוח מנתוני שכר המינימום שמופיעים בויקיפדיה, וממחשבון מדד שמצאתי באחד האתרים.

אני לא יודע האם שכר המינימום טוב, ובמצב היום נראה לי שלא נכון להעלות אותו. 

אבל הפגיעה בכדאיות של העסקת עובדים חלשים שעלולה להיות מפתיחת חופשית של השק ליבוא, מנגד, מהפסקת ההגנה על היצוא [הגנה על היצוא  - למשל דרישות להדדיות באי הטלת מכסים], בהתאם לשיטה של זהות, נראית לי הרבה יותר חמורה מהנזק שגורם להם שכר המינימום כיום.

גם השכר הממוצע והחציוני עולה. 

השאלה היא למה גורמת העלאה מלאכותית של שכר המינימום בצורה שרירותית?

היא גורמת לארבעה דברים:

1. עליה אמיתית בשכר של מפסר קטן על עובדים ששווה למעסיק להמשיך ולהעסיק אותם - עד שהכטנולוגיה תייתר את עבודתם. 

2. עליית מחירים כללית. 

3. פיטורים של עובדים שלא שווים העסקה לאחר העלאת שכר המינימום. 

4. סגירת עסקים שלא יכולים להמשיך ולהתקיים בגלל עלויות השכר. 

לכן, שכר המינימום פוגע בעיקר בחלשים ביותר וחמור מכך - מונע מהם מלהשתפר ולצבור מיומנויות שיעלו את שכרם בעתיד. 

הוא למעשה דן אותם לחיי עוני לכל ימי חייהם. 

לגבי ה"פגיעה" בחלשים בגלל פתיחת השוק לתחרות:

זו לא פגיעה. 

לדרוש מכלל האזרחים לשלם יותר על סחורה עלובה כדי שיהיו אנשים שיקבלו שכר, זו פגיעה. 

כבר עדיף לתת לאותם אנשים קצבאות כי זה בפועל ה"שכר" שלהם. 

מעבר לעובדה שגם אותם חלשים קונים את אותם מוצרים עלובים ובמחיר יקר - כך שגם מהבחינה הזאת הם נפגעים. 

אגב, אם לא היה שכר מינימום, אז השוק הישראלי היה יכול להתחרות בלא מעט תעשיות בייבוא מחו"ל - אבל שוב, שכר המינימום פוגע בחלשים ביותר בחברה וחברות נסגרות כאן אחת אחרי השניה. 

תעשיות שלמות נכחדו - כמו למשל, תעשיית הטקסטיל. 

תחרות היא לא פגיעה באף אחד. העובדה שנותנים לך לבחור ממי לקנות לא פוגעת באף אחד ואם זה באמת כ"כ חשוב לך או לאחרים לקנות דווקא תוצרת ישראלית - אז אף אחד לא ימנע מכם לשלם יותר על סחורה פחות טובה בשם האידיאל הזה. 

אם אדם יבחר לקנות מיובא זול וטוב במקום מקומי יקר וגרוע - אז לא התחרות "פוגעת" בתעשיה המקומית, אלא הוא עצמו בבחירה שלו. 

כן. 

הם נורא מסכנים שם. 

אולי כדאי שנכין חבילות סיוע כדי לעזור למסכנים שחיים שם... מעניין שאין בריחה המונית של שוויצרים לישראל... 

במיוחד לא לשוויצרים "מדינה נטרלית" שסגרו לנו את השער בזמן השואה.

שיתחננו שנתן להם לאירופה המוסלמית להיכנס לפה.

אתה בטוח שאין שם שכר מינימום?

וכן. אני בטוח. 

בחוק לא קבוע שכר מינימום. 

ממש כיף לחיות שם.

יותר מאשר בברזיל, ארץ הקפיטליזם הבלתי מרוסן,

שכדור הארץ שטוח. 

יש עובדות. 

הוא בור. 

סה טו. 

אתה בכח רוצה לעשות מעצמך צחוק שוב? 

מה הבעיה? שהם מעלים אותו בלי פרופציה.

אחרי צבא שנכנסתי לשוק התעסוקה השכר מינימום היה קצת פחות מ-19 ש"ח לשעה. עכשיו כמעט 25 לשעה. 

ל2000 לירות מצריות בחודש. [כ400 ש"ח].

פערים כאלה, לא נובעים משכר מינימום. אם היו מעלים שכר המינימום במצרים לרמת שכר המינימום בישראל, היו מפטרים את רוב העובדים, כי גם למעסיקים שם אין כסף לשלם.

לעומת זאת, רוב העובדים במדינת ישראל מרוויחים יותר משכר המינימום, בלי שהחוק מחייב את זה. זה קשור ליכולת של עובדים מקצועיים להפיק יותר, ושל מצב המשק שמשפיע על כל המשכורות.

שכר המינימום יכול להעלות את השכר בקצת, במדינה שמצבה הכלכלי מאפשר למעסיקים לשלם, לא בכ"כ הרבה.

מאנשים שעובדים, וישלמו ביטוח לאומי, אבל לא יקבלו ממנו כל קצבה כאשר יזדקקו לו, ויחויבו לבטח את עצמם בנוסף באופן פרטי?

בפועל, הרי גם ה"ביטוח" הלאומי הוא מס לכל דבר וענין. 

זה אומר שיצטרכו לחשוב איך לחלק את תקציב המדינה בצורה כזאת שמי שצריך להמשיך לקבל את הקצבה שלו, יקבל אותה. 

אנשים ששילמו כל החיים לביטוח הלאומי וצריכים היום את הקצבה שלהם, זה לא הוגן לשלול מהם אותה גם אם המערכת עד עכשיו היתה איומה. 

השיטה עכשיו היא מעוותת ומושחתת מהיסוד ואין פתרונות קלים ופשוטים. 

מה שכן, הביטוח הפרטי יעלה פחות מהביטוח הלאומי ומדינת ישראל תוכל לחסוך הון על החיסכון שבהפעלת המערך הלא יעיל של הביטוח הלאומי - כך שלא בטוח שמשלם המסים יינזק מזה בצורה משמעותית אם בכלל.  

שכבר שילם 10-40 שנה ביטוח לאומי?

נתת שתי דוגמאות שונות מאוד.

אפשר לעשות את זה בצורה עסקית לחלוטין. החברה מבטחת מישהו, כי סטטיסטית משתלם לה לבטח אותו במחיר שהוא משלם.

בשיטה הזו, יגבו מהעניים המרודים ומהמיליארדרים הגדולים, את אותו סכום.

במצב כזה, ביטוח חובה אומר, שהמדינה מחייבת את עוטף הקרמבואים שירוויח 4000 ש"ח לחודש [שנשאר בתפקיד בגלל ביטול שכר המינימום]. סכום משמעותי מדי חודש לפוליסת הביטוח, מלבד מס ההכנסה השטוח מהשקל הראשון שהוא ישלם.

שיטה אחרת היא השיטה של מס בריאות. המדינה גובה מהאזרחים לפי ההכנסה, וקופת החולים חייבות לקבל את כל מי שרוצה לעבור עליהן, מקבלות את המס שלו, ומחוייבות לתת לו שירותים ע"פ הכללים שהמדינה קובעת.

זו שיטה שמבוססת על המון רגולציה.

אימוץ שלה בתחום הביטוח, ייצור עיוות מובנה. אין לחברות הביטוח אינטרס לדאוג לאוכלוסיות החלשות כלכלית. להפך, האינטרס שלהן יהיה להבריח אותן. האוכלוסיות האלה הן הפסדיות עבור החברה -  משלמות הרבה פחות מאוכלוסיות אחרות, וכנראה בסופו של דבר יקבלו יותר. האינטרס היחיד שלהם לדאוג לאותן אוכלוסיות הוא אימת הרגולוטור. 

כמו שכל אזרח חייב להיות חבר בקופת חולים או שכל אזרח שרוכש רכב, חייב לעשות ביטוח חובה. 

בשיטה הזאת, יהיו רבדים שונים של ביטוח. 

כמו שיש אנשים שבוחרים לעשות רק ביטוח צד ג ולא מקיף. 

וכן, בריאות זה דבר חשוב ויקר - אבל בגלל התחרות בין חברות הביטוח המחירים יירדו עבור כולם. 

גם ברמה המוסרית - אתה שוכח את מעמד הביניים.

נניח זוג משלם בכל שנה 3000 שקלים מס בריאות. זה 36,000 שקלים בשנה. הם לא עולים כ"כ הרבה למערכת. 

כעבור עשור, הילד שלהם זקוק לטיפול מציל חיים שעולה כחצי מליון שקלים שלא כלול בסל התרופות האחיד. 

הילד שלהם ימות בגלל שהם שילמו את ביטוח הבריאות של אנשים אחרים. 

עכשיו, תוכל בבקשה להסביר לי איך זה הוגן או מוסרי? 

אז בריאות, איכות חיים ותוחלת החיים הם פונקציה של כסף. 

אין שום דבר מוסרי או הוגן בלתת לאדם אחד שנות חיים על חשבון אדם אחר. 

במודל של ביטוח הרכב, כל אחד ירכוש את רובד הביטוח המתאים לו מבחינת יכולת כלכלית ודאגה לעתיד. 

נראה כמה אנשים יסכימו לוותר על האייפון שלהם עבור מכשיר סיני זול וביטוח רפואי מקיף יותר. 

לשיטה, ביחס לביטוח.

אז אני מבין שאתה מציע דומה למודל הראשון, אבל רק בחלוקה לרמות שונות של ביטוח, אבל את הרמה הבסיסית אתה תחייב לשלם.

כלומר, אתה מתכוון לחייב את מי שמרוויח 4000 ש"ח בחודש לשלם פוליסה על ביטוח בסיסי, סכום שצריך להיות משמעותי מאוד עבורו, וכנ"ל לגבי הסטודנט, שמתחנן שתניח לו לשלוש שנים, כי בקושי הוא מסוגל לעבוד כדי לממן את התואר, והוא מוכן לקחת את הסיכון לא להיות מבוטח לשלוש שנים, כדי לרכוש בינתיים השכלה ומקצוע, ורק אח"כ לשלם פוליסה? 

כל אדם יחוייב לרכוש לו פוליסת ביטוח אישית ותנאיה יהיו בהתאם למה שישלם. 

באופן אישי, אני לא הייתי מחייב אנשים לרכוש ביטוח - אבל אז יהיו כאלה שיגידו שאני רוצה להשליך אנשים מהצוק וכו'... (כמובן שלא האנשים חסרי האחריות עצמם שלא דאגו לביטוח שלהם אחראיים, אלא אני אחראי למצבם...). 

כן. אני מתכוון לחייב אנשים לשלם סכום משמעותי מבחינתם. 

ככה עובדת רווחה בכל מקום. 

מי שרוצה מדינת רווחה, צריך לשלם. 

מדינות רווחה ממסות בכבדות את העניים שלהן. (כך זה למשל במדינות סקנדינביה היכן שהמס כמעט שטוח והעניים ממוסים בכבדות). 

ושוב, מבחינתי, מי שאידיוט, שלא יעשה ביטוח. 

אבל מבחינה ציבורית, זה ייתפס כמשהו רע ויהיו פוליטיקאים ציניים שישחקו על הרגשות ולא על השכל (כמו שהם תמיד עושים). 

גם 20 ש"ח זה הסף העליון של מחיר האבוקדו, כאשר הסף התחתון הוא סביב ה-10 ואף מתחת לכך(בעונה המתאימה)

הזהב הירוק: 44 שקל לקילו אבוקדו

כתבה מהשנה שעברה... 

אגב, בעוד שנתיים, המחיר צפוי להרקיע שחקים בגלל מזג האויר שהיה השנה ופגע בשתילים צעירים. 

אנחנו פחות או יותר המדינה היחידה שאצלה יש את המושג של "פרי עונתי" - כיוון שאם זו לא העונה כאן, זו העונה במקום אחר. 

וכדי שלא תגידי שזה קרה רק פעם אחת, אז הנה כתבה דומה מ-2015: 

מחירי האבוקדו זינקו במאות אחוזים, המסעדנים סופגים את העלות בינתיים

ואחת מ-2013:
מדוע זינקו מחירי האבוקדו למעל 40 שקל לקילו? - וואלה! עסקים וצרכנות

אבוקדו – ויקיפדיה

רק זן אחד מבשיל בין אפריל ליוני

רובם לפחות מאוגוסט עד נובמבר. ככה שהגיוני שבתקופה שאין הרבה זנים שמבשילים יהיה חוסר (היצע ביקוש וכו) 

הכתבות האלו מיולי אוגוסט. היום בשופרסל אונליין עולה 20 שקל

אבוקדו הוא לא מוצר צריכה בסיסי כמו עגבניה, גמבה,מלפפון, תפו"א וכו'.

מי שרוצה לקנות אותו צריך לשלם, גם תאנים טריות עולות יקר(באיזור ה-25 ש"ח לק"ג) ומופיעות רק בעונתן ומי שאוהב ורוצה משקיע.

בכל מקרה, אם תבטל את שכר המינימום זה לא ישנה בכלל(אולי אפילו ירע) לשכבות החלשות, מכיוון שהם ירוויחו פחות וכוח הקניה שלהם עדיין יישאר נמוך(כי הם אלו שבעיקר מרוויחים שכר מינימום)

http://www.bgu.ac.il/~luski/papers/Minimum_wage_for_the_young_people_and_Negative_income_tax_for_the_older_people.pdf

אין שום הגיון בלהחליט שרירותית עבור אנשים מהו מוצר צריכה בסיסי. 

איך בדיוק את קובעת את זה? 

אני קובע שעגבניה היא מותרות ואבוקדו הוא מוצר צריכה בסיסי. 

זהו, קבעתי. 

ובכל העולם הוא עולה גרושים. 

אגב, גם עגבניות יכולות להגיע ל-15 שקלים לק"ג וכנ"ל לגבי מלפפונים. 

ולא כתבתי שהמחירים יוזלו בגלל שכר המינימום אלא בגלל פתיחת השוק לייבוא. 

כרגע, שוק המזון סגור לייבוא ומנוהל בשיטה סובייטית. 

לגבי שכר המינימום - גם אם מבחינה ריאלית, השכר של חלק מהעובדים יעלה באחוזים בודדים בגל העלאת שכר המינימום - מה יעשו אלה שעבודתם לא שווה שכר מינימום ופשוט יפטרו?

מה יעשו עסקים שלא יוכלו לעמוד בעלויות השכר הגבוהות וייאלצו לסגור ולפטר את כל העובדים שלהם?

איך הם ירשו לעצמן מוצר צריכה בסיסי כמו אבוקדו? 

יש תקופות שזה יותר זול ויש תקופות שזה יותר יקר.

אגב, גם 20 שקלים זה המון. 

בכל מדינה מערבית אחרת אתה תקנה 4 ק"ג ולא 1. 

ומה זאת אומרת שרק זן אחד מבשיל בין אפריל ליוני? אנחנו חיים בעולם שטוח שבו עונות השנה בכל העולם זהות? 

אי אפשר למצוא מדינה שבה מבשילים עוד זנים?

זה פרי שבמדינת ישראל רק עשירים יכולים להרשות לעצמם. 

קבוצת לחץ של חקלאים שבחרו לגדל גידולים שלא מתאימים לאקלים הישראלי ממררת את החיים לכל שאר האזרחים ובמיוחד, לשכבות החלשות. 

באותה כתבה רשום שהמחירים ברשתות השיווק(לא AMPM ומכולות) עמדו בממוצע על 20 ש"ח שזה סביר ביותר לעונה(אמצע הקיץ, כאשר עונת האבוקדו היא בעיקר בחורף), בעונתו הרגילה יעמוד האבוקדו על 10 ש"ח בממוצע.

אלה היו המחירים והם עדיין מגיעים לשם מדי פעם. 

גם בכתבה מצוין שיש מחירים מוצהרים ברשתות, אבל בפועל, אין סחורה. (ואגב, המחירים ברשתות שכלל לא היתה להם סחורה, היו 25 שקלים לק"ג ואצל רמי לוי - שמוכר במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות - בקצת פחות). 

גם עכשיו, המחיר אולי לא מאוד יקר, אבל יש זן עלוב וקטן עם טעם מגעיל שלא מבשיל. 

הייתי היום בסופר, ראיתי את הסחורה, וויתרתי.

ולא!

20 שקלים לק"ג זה לא סביר בשום מקום אחר בעולם בשום עונה - אז למה כאן זה נראה לך סביר? 

למה זה הגיוני שאזרח ישראלי צריך לתכנן שלושה ימים מראש אם הוא רוצה לאכול אבוקדו כדי לקנות אותו בזמן להבשיל? למה לא מוכרים אבוקדו בשל - כמו בכל מקום אחר בעולם? 

כשהייתי במקסיקו, חייתי על אבוקדו. כל יום הייתי קונה שניים-שלושה והם תמיד היו בשלים וטעימים הרבה יותר מהזבל - וכן, זה זבל כיוון שאת הסחורה הישראלית האיכותית, מייצאים למדינות שבהן יש תחרות ואנחנו נשארים עם הזבל - שמוכרים בארץ.

הגבוהים במקסיקו שבגלל תנאי אקלים, הרקיעו שחקים עד למחיר האיום של 11.5 שקלים לקילו (ועיגלתי למעלה). 

זה מחיר שיא אחרי שהוא עלה השבוע ב-7%. 

למה ישראלים לא יכולים להינות מאחד הפירות הכי מזינים שקיימים באיכות גבוהה ובמחיר נמוך? 

פשוט לא להאמין שאזרחי ישראל צריכים למנוע מעצמם מוצר בסיסי שעולה גרושים בכל העולם בגלל שכמה חקלאים בישראל החליטו לגדל כאן גידולים שלא מתאימים לאקלים הישראלי. 

טירוף מוחלט.  

במדד החופש היא ממוקמת הרבה מתחת ישראל.

מחירי האבוקדו שם נמוכים, כי חלק גדול מהאבוקדו שמגדלים בעולם מגודל שם.

[ומן הסתם,גם בגלל שהמשכורות שם נמוכות יותר, כולל של בעל החנות ונהג המשאית, בגלל המצב הכלכלי בכלל המדינה].

אם היית מראה מקור אמין שהאבוקדו בסינגפור זול יותר מישראל, זה היה יכול לבסס יותר את הטענות שלך.

מחירי האבוקדו שם נמוכים כי עלות הגידול שם נמוכה והאקלים מתאים. 

לא מצאתי בסינגפור מחיר לק"ג, אבל באנגליה, מארז של ארבע אבוקדו (משהו כמו 800 גרם) עולה 2.75 ליש"ט בסופר יקר יחסית. 

זה 11 שקלים ל-800 גרם של אבוקדו בשל ומוכן לאכילה בסופרמרקט יקר בתקופה שבה מחיר האבוקדו בכל העולם מרקיע שחקים בגלל יבול דל במקסיקו.  

אננס - למה צריכים לקנות סחורה ישראלית עלובה וחסרת טעם במחיר מופקע במקום לייבא ממדינות שבהן האקלים אשכרה מתאים לגידול הזה? 

למה אבטיח עולה כאן ברמי לוי כ-20 שקלים כשבמרחק של 3 שעות מכאן - למשל בארמניה - אפשר לקנות אבטיח בדולר ואפילו בפחות? 

בכלל, למה יש "עונתיות" בפירות וירקות?

למה מונעים מכלל אזרחי מדינת ישראל לקנות את הפירות והירקות שהם רוצים כמו בכל מקום אחר בעולם? 

למה אנחנו חיים בעונש?

מזל שאין אף יצרן סמארטפונים ישראלי - כיוון שאז, המדינה היתה מטילה מכסים של 250% על ייבוא סמארטפונים כדי לתמוך בתעשיה המקומית וכל אזרחי ישראל היו נתקעים עם מכשירים מיושנים באיכות עלובה במחיר מופקע. 

בעצם... בא לא ניתן להם עוד רעיונות... 

שיוכלו להרעיב אותנו מתי שרק יתחשק להם.

אם אתה לא מבין את הערך שיש בחקלאות עצמאית ובאי תלות בעולם בנושא מזון, אתה לא בכיוון.

את חושבת שמדינת ישראל מקיימת את עצמה מבחינה תזונתית? אפילו קרובה לזה? 

את יודעת כמה אחוז מהלחם שאת אוכלת, מקורו בחיטה ישראלית? בערך 0%. (כלומר, בדיוק 0%. החיטה הישראלית לא מתאימה לאפיית לחם). 

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/248/439.html

אני במיוחד אוהב את החלק הזה:

"החיטה הישראלית היא חיטה רכה עם 11 אחוזי חלבון שמתאימה לאפיית ביסקוויטים, עוגות ופיתות. הלחם נאפה מחיטה קשה, שאחוז החלבון בה מגיע ל-14 אחוזים. אף שהחיטה הישראלית איכותית פחות, נקבע שמחירה יהיה זהה למחיר החיטה האמריקאית הקשה, שנחשבת חיטה מובחרת. לא זו בלבד שמחירה של החיטה הישראלית גבוה יחסית לאיכותה, הרי ש-17 טחנות הקמח הפועלות בישראל חייבות לרכוש את החיטה הישראלית כתנאי לקבלת רישיון יבוא חיטה".

מי את חושבת משלם את המחיר הזה? הצרכנים. 

מי הכי נפגע? 

השכבות הכי חלשות. 

את יודעת שעושים שימוש בכלים שצורכים נפט כדי לגדל את היבול ולאסוף אותו - שמעת פעם על מאגר נפט שהתגלה בישראל? 

תלות מוחלטת במדינות אחרות בנושא התזונה. 

לא. 

אין שום ערך מיוחד בחקלאות וזה מה שאנשים כמוך צריכים להבין.

זה מוצר כמו כל מוצר אחר - כמו מכוניות, תרופות, חשמל, מוצרי חשמל או כל דבר אחר.  

הגיע הזמן לצאת מהקיבעות המחשבתי הזה שאילפו את כל ילדי מדינת ישראל להאמין בו מבלי לחשוב או לפקפק בו לרגע אחד קצר.

אין ערך מיוחד בחקלאות. 

אנחנו חיים בעולם שיש בו עוד מדינות. יש מדינות שיש להם יתרון בייצור מוצרים שונים אבל גרועות בייצור דברים אחרים. 

אין שום טעם ושום הגיון בלהתעקש לייצר דברים שאנחנו פשוט לא מספיק טובים בהם ביחס לאחרים תוך כדי התעללות בשכבות החלשות. 

אי תלות בעולם בנושא מזון? 

אנחנו לא קרובים לשם וגם לא נהיה קרובים לשם. 

אין כמעט מדינות כאלו בעולם וודאי שישראל היא לא אחת מהן. 

המצב כיום הוא שהחינוך נשלט לחלוטין ע"י פקידים: אם זה התכנים, השכר או כל דבר אחר. 

כמו כל דבר שנשלט ע"י פקידים ממשלתיים, המערכת היא פשוט איומה. 

למשל, ציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנט להוראה הוא 488. הרבה מתחת לממוצע. 

העניים, מתבססים על מערכת החינוך הזאת כמעט בלעדית כיוון שבד"כ אין להורים את הידע כדי לעזור לילדים שלהם ושיעורים פרטיים עולים כסף. 

כך נוצר מצב שהשכבות החלשות מקבלות מערכת עלובה ואין להם אפשרות לשדרג אותה על חשבונם. 

לעומתם, השכבות החזקות יותר, יכולים לממן לילדים שלהם שיעורים פרטיים או ללמד אותם בעצמם את החומר. 

למה זה קורה? 

כי אין תחרות בין בתי הספר ולהמערכת לא מתגמלת מורים טובים. 

למעשה, משרד החינוך ניתק את הקשר בין הלקוחות - ההורים והתלמידים - לבין מספקי השירות שהם בתי הספר והמורים. 

זהות רוצה לתקצב כל תלמיד בסכום זהה שאותו הוריו יוכלו לממש בכל בית ספר שהוא. 

זה ייצור תחרות בין בתי הספר ויעלה את הרמה שלהם. 

המצב כרגע הוא שאנשים עפ יכולות גבוהות של למידה והדרכה, פשוט הולכים למקומות בהם הם מתוגמלים לפי היכולות שלהם - אבל במודל של שיטת השוברים, מנהל בית הספר יוכל לתגמל את המורים הטובים ביותר בהתאם ליכולות שלהם. 

כשהרמה של בתי הספר תעלה, הראשונים שירוויחו מכך יהיו השכבות החלשות. 

חוץ מזה, כלום.

בבחירות קודמות הסקרים הראו 6-7, ולא עברו.

היום הסקרים מראים 2% ומטה, בפועל לא יהיו להם אפילו 30,000 קולות.

3/4 מהמצביעים שלהם עזבו.

הרבה מכרים שלי שהצביעו זהות אומרים שהם לא יחזרו על השטות הזאת.

האם לקנות מגנום שוקולד או שוקולד לבן בחוף ביום הבחירות?...

אבל המגנום הלבן מוצלח באופן חריג. 

חבל שאין מגנום בטעם שוקו אבל עם ציפוי שוקולד לבן...

במגנום זה יותר טעים

דרך עמק פסגות (כביש 4578) בין היישוב בית אל ליישוב פסגות
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, צמתים כמוקדי סיכון

מתחיל בצומת המשטרה הבריטית על כביש 60 ומסתיים בצומת גבעת כח על כביש 444 (קרוב לאלעד)
עובר ליד היישובים עטרת, נווה צוף (חלמיש), בית אריה, עופרים.
כביש ללא שוליים, חסרה תאורה לאורך הכביש, עיקולים רבים, צמתים כמוקדי סיכון.

אני אסביר. אתמול בלילה הייתה לי שיחה מאוד ארוכה עם מקורב לחבר כנסת מהקואליציה. בין היתר הוא סיפר לי שיצא לו לנסוע בשבוע שעבר בצומת שדיברתי איתו עליה, שאני עובר בה מידי יום, שהיא מאוד פקוקה ועמוסה. הוא אמר לי שהוא גם נתקע בה, אבל מצד שני שהוא רואה שגם המאמצים הצליחו, והתחילו שם את הבנייה לרמזור והרחבת הצומת.

זה בדיוק הסיפור. לפני כמה חודשים שהייתי בכנס עם השרה מירי רגב, כשכולם קפצו לשרה, אני קפצתי על העוזר שלה ושאלתי אותו מתי יתחילו העבודות על הצומת הזאת. שראש המועצה פרסם פוסט על שדרוג כביש בקרבת מקום, הגבתי לו על אותה צומת ספציפית. ככה פועלים, לא נראה לי שרשור בפורום יעזור.

בסוף אנשים כאלה מחפשים את השם שלהם בגוגל עם מייל התראה כמו שאתה בטח יודע. לפעמים מספיק לאזכר את השם שלהם והם רואים או הנציגים שלהם רואים.

זה עדיין לא קרה...

למה לא מקדמים את הכפלת כביש הגישה 466 ליישוב בית אל?

"נעלמו לי ראשי הרשויות ביהודה ושומרון"

מרב מיכאלי מפקירה את תושבי יהודה ושומרון

בבית אל פנו לאבו מאזן: דבר עם מרב מיכאלי

אבל האמת היא שהוא לא עמוס, ויש כבישים יותר דחופים

דרך עמק פסגות (כביש מס' 4578) - קטע הכביש מעין תות לפסגות (מסתיים בצומת יחי"ש ציון)

אין תאורה, אין שוליים, סיבובים מסוכנים, בעיות שדה ראיה, צמתים כמוקדי סיכון

אחד מהכבישים המסוכנים לנסיעה... במיוחד שרכב יכול להפתיע אותך באחד הסיבובים

שצריך לשדרג אותם?

מי שמכיר כבישים ביהודה ושומרון שצריך לשדרג אותם - שיכתוב כאן

כביש מסוכן, גם אם הוא נידח, חייב טיפול.

לא שאני הבנתי מה מטרת השרשור, אבל טענות לעניין בבקשה...

יש חשיבות במאבק על תפיסת שטח ויש ערך עצום בבניה לגובה. בעיקר כלכלי, אבל לא רק.

זה כלכלי לירון זמביש וסמוטריץ'.

אולי אני טועה ויש עוד ערך לבנייה לגובה, אבל בשלושה דברים אני לא טועה-

הפוליטיקאים הללו לא עמדו לנו בשעת דחקנו, הם לא יצאו להגנתנו, ולהיפך, הם הצטרפו לדוחקים אותנו ופתחו במסעות הרס הגבעות.

העוקף הוא פלסטר לשטף דם פתוח. הדם שוטף את הפלסטר. כשיקום שוב ארגון טרור כמו גוב האריות, העוקף יהפוך למלכודת מוות בדיוק כמו חווארה וגרוע מכך.

בנייה לגובה בתוך היישוב יצהר לא תפתור את בעיית ההשתלטות הערבית, ויצהר תהפוך לגטו נקודה.

וישוב גדול עם אוכלוסיה משמעותית, מאפשר כלכלה יותר טובה לכל הסביבה - בישוב גדול יהיה סופרמרקט פעיל כל היום ולא רק צרכניה קטנה לשעות ספורות. בישוב גדול יהיה סניף של קופת חולים שיתן יותר שירותים. בישוב גדול לכל מיני מהישוב ומחוצה לו יהיה שווה לפתוח עסקים ולהציע שירותים.

אם יש יותר מסה של תושבים באופן כללי - יותר יתפתחו מרכזי העסקים הגדולים, כמו שער בנימין או מתחם רמי-לוי אריאל.

זה ממש לא סותר את פרוייקט החוות - להפך, החוות והגבעות הם 'לוחמי הסיירת' והישובים הגדולים והמבוססים הם 'הגדודים'. צבא צריך גם את זה וגם את זה.

גם החלוצים האמתיים בחוות, משמעותי להם שיש במרחק 5 דקות נסיעה או 15 דקות נסיעה, מכולת, מרפאה ויש בישוב הסמוך תופרת. גם להם משמעותי עוד יותר מלאחרים, שיש בישוב קרוב חנות חומרי בנין וציוד לחורף.

מקרה שאני מכיר: תושבת חווה, הייתה גננת בישוב סמוך. אם לא היתה שם מסה של תושבים, לא היה נפתח גן ולה לא היתה פרנסה במרחק סביר.

אם אחרי אירועים כאלו נמשיך "להפטיר כאשתקד" (מ2 הצדדים!) המצב לא טוב.

הבעיה היא אחוז החסימה הגבוה, שגודע יצירתיות ויוזמה , בטענה ל"שריפת קולות".

מקוןה שיקרה הנס ויפחיתו אותו

כמו רשיון מונית או מכסת ביצים.

אלו הרגעים שאני מזמזם את שיר הסזון.

ככה זה ברוב המקרים, ולתשומת ליבך, גם מחדלי יוהכ לא הפילו את המערך...

לפי ויקיפדיה "תוצאותיהן (של בחירת תשל"ד, מיד לאחר המלחמה) הושפעו במידה רבה מהמלחמה, אם כי מלוא ההשלכות של המשבר ניכרו רק כעבור ארבע שנים בבחירות לכנסת התשיעית."

זו אמירה עדינה ומתחמקת, כי בחירות 1977 הושפעו בעיקר מפרשיות השחיתות שנחשפו אז והתאבדותו של השר אברהם עופר. (וגם זה לא הספיק, כי זה רק חצה את הקולות של המערך. המהפך האמיתי היה בכלל ב1982 כשהימין קיבל את מירב הקולות)

בקיצור, מה שהשפיע זה לא ממש המלחמה.

למרבה הצער - כי ימין הוא לא, לכל היותר, ימין תבוסתני שעושה את מה שהשמאל דורש ממנו. אבל כישורי המשחק של ביבי פועלים ניסים על קהל הבוחרים שלו, ואלה ימשיכו להצביע לו שוב ושוב, עד לפרישתו לגמלאות או לעולם שכולו טוב.

סמוטריץ אחרי כזה מלא עשיה אמיתית ולא דיבורים 69 ישובים ,כבישים ביוש, אחלה כלכלה ורוטמן מספר אחת של הרפורמה המשפטית סטרוק פשוט בנתה את יו"ש חוות, גבעות פשוט הכל ... ומילה שלי יש עוד שחקני מפתח שיצתרפו : 1) עופר וינטר 2) צביקה מור 3) בראלה קרומבי 4) ארז בינר רשימה חלקית ...

הימור אם מפת המפלגות נשארת ככה:

הליכוד:32-37

שס:9-11

יהדות התורה:8

הציונות הדתית:8-12

בן גביר:5-7

בנט:5-8

גנץ:8-15

לפיד:10-17

הדמוקרטים:11-16

ישר: 0-5

חדש תל:5

ראמ:5

בלד, המילואיניקים לא עוברים!

בס"ד

סמל ישוב זה אירוע חשוב, ואני ממש לא מזלזל בו. מצד שני אי אפשר להכניס תחת ההגדרה 'יישובים חדשים' את הישובים נריה (450 משפחות), לשם (700 משפחות), כרם רעים (200 משפחות) שבות רחל (150 משפחות) ויישובים נוספים.

יישובים חדשים, בהחלט יש, ב"ה. לא 69.

(ואגב, נא לא לכרוך ביחד את נושא החוות ואת נושא הגבעות. רק לפני פחות מחודש הסבירו לנו סמוטריץ' וסטרוק שזה לא אותו דבר ומה צריך לחזק ומה צריך לפנות)

הם בהחלט דוחפים ומעודדים את הקמת החוות והגבעות, לגמרי. תשאל את כל מי שנמצא שם.

מה שטענו שצריך לפנות זה מקומות בהם הבניה העצמאית, מעכבת את הבניה המסודרת שאמורה להיות הרבה יותר משמעותית.

(אין לי מושג מי צודק בוויכוח הספציפי על הפרטים באותו אירוע ומסכים לגמרי שהאירוע ההוא וההסברה סביבו היו אמורים להראות אחרת לגמרי).

גם באופן אישי אני לא רואה הבדל משמעותי בין החוות לבין הגבעות. אבל בשורה התחתונה, שהם הסבירו את המהלך, הייתה הפרדה ברורה בין החוות לבין הגבעות. צד אחד הוצג כמעשה פטריוטי בעוד לגבי הצד השני השתמשו במילים קשות יותר.

בדקת כמה בתים נבנים ברגעים אלו ממש?!

(לא מצדיק את האירוע שאיני יודע את פרטיו, בגדול החבר'ה שלך בליכוד התעקשו במו"מ הקואליציוני, שהריסת מקומות חדשים יישארו באחריותם בטענות בטחוניות.

בוודאי שהשאיפה צריכה להיות לבניה מסודרת ומתוכננת ולא למערב פרוע. אמנם המציאות בשטח מצריכה 'נחשונים' שהולכים לפני המחנה).

עד היום הצליחו הרבה פעמים להלבין אותם ולתת להם אישור. לא תמיד הצליחו ולפעמים גם לא רצו מכל מיני סיבות (ע"ע מועצת גוש עציון).

בתים "לבנים" זה הדבר הכי חשוב בטווח הארוך ממליון סיבות ולהתעלם מזה זה פשע.