בכל מדינה בעולם לאורך ההיסטוריה, ככל שהכלכלה היתה חופשית יותר, המצב של כולם השתפר - אבל במיוחד של העניים והחלשים ביותר בחברה. 

קח למשל את שוק המזון הישראלי - יש היום חסמי ייבוא על תוצרת חקלאית כך שכמעט ולא מייבאים פירות, ירקות, חלב ומוצריו, ביצים ובשר. 

מחירי המזון בישראל מאוד מאוד יקרים. 

אם יסירו את חסמי הייבוא, המחירים יצנחו. 

עכשיו, האדם העשיר שיש לו כסף, לא באמת מעניין אותו אם אבוקדו עולה 20 או 40 שקלים לק"ג, אבל עבור האדם העני, זה הבדל עצום. זה ההבדל בין לקנות אבוקדו לבין לא לקנות אבוקדו. 

בשכבות החלשות, ההוצאה העיקרית אחרי דיור היא מזון. 

הוזלת מחירי המזון, זה משהו שישפר מאוד את חייהן של השכבות החלשות. 

אותו הדבר לגבי הביטוח הלאומי:

כיום, הביטוח הלאומי הוא למעשה מס. אף אחד מאיתנו לא קיבל פוליסה מהביטוח הלאומי.

זה גם הגוף שמתקבלות בגללו הכי הרבה תלונות מוצדקות מהציבור. השירות שם מזעזע.  

אם יהיה חוק שמחייב כל אדם לעשות ביטוח בחברה פרטית, תהיה תחרות בין החברות השונות, המחירים יירדו והפוליסות ישתפרו. 

תחרות גורמות להתייעלות, ירידה במחירים ושיפור במוצרים. 

כך זה עובד בכל תחום שהוא וזה מה שקידם את העולם למצב שבו הוא נמצא היום. 

מי שמרוויחים מכך הם בעיקר השכבות החלשות. 

שכר המינימום הוא חוק פופוליסטי שפוגע דווקא בחלשים - כלומר, אם חושבים על הקונספט הזה למשך יותר מעשר שניות, אי אפשר להימנע מלהגיע למסקנה שזה פשוט רעיון רע שפוגע בהכי חלשים בחברה.

ודאי שזה יעזור להם. 

למה? 

כיוון שהאמת העצובה היא, שמספר השקלים הוא חסר משמעות. השאלה היא מה ניתן לקנות בכמות השקלים שיש לאדם בכיס. 

אז אפשר להגדיל את מספר השקלים שיש לאדם בכיס - היי, בונצואלה, כולם מליארדרים... יש להם ערימות על גבי ערימות של בוליברים... - אבל מה זה עוזר להם אם הם הם לא יכולים לקנות איתם כלום? אם כושר הקניה שלהם הוא אפסי? 

וזה בדיוק מה ששכר המינימום עושה - מקטין את כושר הקניה.

וכרגיל, מי שהכי נפגע מזה, הן דווקא השכבות החלשות. 

שלא לדבר על המסכנים שהתפוקה שלהם פשוט לא מצדיקה שכר מינימום שיישארו מובטלים מבלי יכולת לרכוש ניסיון ולשפר את מעמדם.  

קצבאות מסוימות לא יבוטלו - מי שכבר מקבל קיצבה, היא לא תישלל ממנו ומי שנולד למשל נכה, יקבל קיצבה. 

כל היתר, יעברו למודל של ביטוח פרטי חובה - בדומה לביטוח הבריאות או הרכב. 

אין שום מוצר שלא שווה לייבא אם המחירים יהיו גבוהים. 

וכן, פירות וירקות יעלו מעט. גם הבשר, הביצים, מוצרי החלב ויתר מוצרי המזון. 

נניח במצרים שעובדים יום שלם בשביל איזה משהו ששווה לאיזה חמש שקל

ומסודן כולם ברחו ופה יותר טוב להם כי השכר גבוה.

המחירים לא ירדו ל10 אגורות ללחם, ולאנשים לא יהיה את הכסף לשלם על הלחם.

המחירים נניח ירדו בשלוש שקל, אבל השכר ירד ל15 שקל מ29.

עיפרון עולה שקל. 

נניח שיש לך עובד שמייצר 40 עפרונות בשעה ושכר המינימום הוא 50 שקלים בשעה. 

מה תעשה? 

יש לך כמה אפשרויות:

1. לפטר את העובד שאתה מפסיד עליו כסף. 

2. להעלות מחירים - מה שיגרום לכך שלעובד שלך, יהיה יותר קשה לקנות עכשיו עפרון למרות שהשכר שלו עלה. 

3. לסגור את העסק - מה שקורה הרבה מאוד פעמים וגורם שוב, לפיטורין של העובדים החלשים. 

אם תבחר באפשרות השניה - וכולם יבחרו כמוך, למעשה, כל המוצרים שמיוצרים ע" פועלים שמרוויחים שכר מינימום יעלו - כלומר, המוצרים הזולים יתייקרו ואלה שמרוויחים שכר מינימום, יוכלו לקנות פחות. (העשירים קונים מוצרים יותר איכותיים בד"כ ולכן גם יותר יקרים. המוצרים הזולים, אלה שהעניים צורכים, יתייקרו). 

למעשה, המחשבה שאפשר לשים שרירותית מחיר מינימלי על שווי עבודה של בנאדם, היא מגוחכת לחלוטין. 

יש אנשים שהעבודה שלהם פשוט לא שווה שכר מינימום שעתי. 

מה לעשות? זה המצב. 

ולכן, שכר מינימום פוגע בחלשים ביותר בחברה. 

מה לעשות אין צדק בעולם.

ואם השכר שלו ירד גם יהיה לו קשה לקנות את העיפרון כי לא יהיה לו כסף לזה גם אם זה יעלה שקל לא יהיה לו את השקל הזה

שווי של עבודה לא נמדד לפי רמת הקושי שלה - אלא לפי ההיצע והביקוש. 

לדפוק את הראש בקיר במשך יום שלם זה מאוד מאוד קשה - אבל אני לא אשלם שקל אם תבחר לעבוד בזה. 

זה מאוד צודק. 

אם השכר שלו יירד, העיפרון יהיה זול יותר כיוון שהייצור יהיה זול יותר וכדי להישאר רלבנטי מול המתחרים, היצרן יהיה חייב לשמור על מחיר תחרותי. 

אם יש שכר מינימום, אותו עובד שהיצרן מפסיד עליו, פשוט לא יעבוד ויישב בבית - בעוד שאם לא היה שכר מינימום, הוא היה יכול לעבוד בשכר מאוד נמוך, לרכוש מיומניות, להגביר את קצב הייצור שלו ולהרוויח הרבה יותר לאחר תקופה מסוימת. 

זה טיבו של ניסיון תעסוקתי. 

שכר המינימום יותר מצב שאנשים מסוימים לא מסוגלים אפילו להגיע למצב שבו הם צוברים ניסיון תעסוקתי. 

קודם כל, בהרבה מקרים, יש אפשרות רביעית - להקטין את הרווח של בעל העסק, והעסק עדיין יישאר רווחי. אני מניח, שבחלק גדול של המקרים, מה שקורה זה שילוב בין העלאת מחירים, לצמצום הרווח של המעסיק.

גם אם מייקרים את המוצר, עדיין, מי שהשכר שלו עלה [ונשאר בעבודתו] מרוויח.

החשבון די פשוט.

אם 100% מעלות העיפרון הייתה שכר מינימום של עובדים בישראל, אז עליה של 10% בשכר המינימום הייתה מעלה ב10% את מחיר העיפרון. ולא הייתה לזה משמעות עבור העובד.

מאחר שחלק מהעלות של העיפרון היא אחרת [למשל חומרי גלם מיובאים, שכר מנהלים], מחיר העיפרון יעלה בפחות מ10%, והעובד ירוויח.

לגבי פיטורי עובדים שלא ישתלמו למעסיק - בעיקרון זה נכון. וברור שלכן אי אפשר להעלות בהרבה את שכר המינימום. ייתכן שבהעלאה קטנה של שכר המינימום התועלת תהיה גדולה יותר מהנזק [כי את רוב מוחלט של העובדים ישתלם עדיין להעסיקפ, וייתכן שלא. אין לי כלים להעריך את זה.

אם העסק כ"כ גדול וריווחי, אז סביר להניח שיש לו מניות שיש להן בעלים ואם הריווחיות של בעלי המניות תרד, הם ידרשו את ראשו של המנכ"ל על מגש. 

ככה זה עובד. 

בכל מקרה, אפילו החברה הכי ריווחית בעולם לא תפסיד ביודעין על עובד שלה. 

למה אתה חושב שכל הייצור של נייקי ואפל, למשל, עבר לסין?

למה קומברס העבירה את הפעילות שלה מישראל להודו? 

בכל מקרה, מבחינת עסקים קטנים ובינוניים שהם לא טייקונים, מדובר במכת מוות. 

45,000 עסקים נסגרים בישראל מדי שנה. כ-250,000 מפוטרים. 

לשכר המינימום יש חלק לא מבוטל בזה. 

לגבי עליית מחיר העפרון - אתה שוכח שהודות לחוקים סוציאליסטים אחרים, יש הבדל בין שכר לבין עלות מעביד. 

מה שיגרום בפועל לעפרון להתייקר ביותר מ-10% והעובד יפסיד. 

לגבי פיטורים - עובדה שזה מה שקורה. גם אם מעלים קצת את שכר המינימום, האנשים הכי חלשים בחברה יהיו אלה שיפוטרו. אותם למעשה, דן שכר המינימום לחיי עוני. 

לאיזה אדם יש זכות מוסרית להגיד שהתועלת (שכלל לא קיימת, אבל נניח לזה) עבור חלק גדולה מהנזק עבור מיעוט שאותם אתה דן לחרפת רעב?

מי נתן לאדם את הזכות המוסרית לקבוע את זה? 

אם עלות השכר היא ביחס לינארי לשכר, העלאה של השכר ב10% תעלה את עלות השכר ב10%, לא משנה מה היחס בין השכר לעלות השכר.

האם אתה טוען שעלות השכר גדלה יותר מ10% בגלל העלאת שכר מינימום? איזה מרכיב בעלות השכר אינו ביחס לינארי לשכר, וגם אינו קבוע? האם יש איזה שהוא רכיב בעלות השכר שגדל בצורה מעריכית ביחס לשכר?

יש את מרכיב הסיכון של מעסיק. 

ככל שמעסיק שוכר אדם בתשלום גבוה יותר, הוא מסתכן יותר, אבל נניח לזה. 

שכר המינימום עלה בכ30% בשמונה השנים האחרונות, ומדד המחירים לצרכן לא עלה ב30%, הוא עלה בכ4%.

האם כל העובדים בשכר מינימום פוטרו, כי זה נהיה לא רווחי להעסיק אותם - גם לא. ע"פ שיעור האבטלה, אני מעריך שרוב גדול של המועסקים בשכר מינימום נשארו בעבודתם, או לחילופין הצליחו להשתלב מחדש בשוק העבודה.

אני לא אומר האם התועלת מצדיקה את הנזק, וגם ברור שיש גבול שממנו העלאת שכר המינימום תפגע דרסטית בתעסוקה, אבל אני מסיק מהנתונים שעבור הרבה עובדים העלאת שכר המינימום היא העלאה אמיתית בשכר הריאלי.

http://portal.idc.ac.il/he/schools/economics/programs/ugrad/documents/11.pdf

בעמוד 20 יש טבלה שמראה עליה נומינלית בשכר המינימום לעומת העליה הריאלית. (המקורות מופיעים שם). 

זה אמנם רק עד שנת 2014, אבל בהחלט ניתן לראות כי בין השנים 2011 ו-2014, שהשכר הנומינלי עולה בצורה מרשימה למדי, השכר הריאלי נשאר בערך כפי שהוא ואפילו יורד קצת. 

ככה זה - אי אפשר לקבוע שרירותית כמה שווה עבודתו של אדם. 

כן, יהיו אנשים שירוויחו מזה כמה גרושים, אולי. 

מצד שני, יהיו אנשים שיפסידו את מקום העבודה שלהם. 

לגבי אחוז האבטלה - המספר הזה משקר בארץ. 

לאורך השנים, מספר המועסקים במגזר השירותים הציבוריים בישראל עמד על 30% מכלל המועסקים במשק.. 

בעשור האחרון המספר הזה נופח ל-35%. זה אומר יותר מחצי מליון משרות בעשור על חשבון משלם המסים. 

זו הסיבה לאחוזי האבטלה הנמוכים.

זה מאוד קל להוריד את אחוזי האבטלה כשפשוט מייצרים עוד ועוד משרות ממשלתיות - לכן, זו לא אינדיקציה. 

משנת 2011 ועד היום שכר המינימום עלה מכ-3900 שקלים ל-5000 שקלים אבל הם שווים היום 4700 שקלים במונחים של 2011. 

כלומר, מדובר על תוספת לאנשים שמרוויחים שכר מינימום של 800 שקלים. 

מצד שני, 45,000 עסקים נסגרו ורבע מיליון עובדים הלכו הביתה בעקבות סגירת אותם עסקים. 

אז יש מי שהרוויח - העובדים הכמעט הכי חלשים - אבל יש את מי שהפסיד - העובדים הכי חלשים. 

אגב, שמת לב שהקרמבו כבר לא עטוף בנייר כסף אלא מגיע באריזות פלסטיק? 

זה בגלל שהם היו עטופים ידנית ובאיזשהו שלב, זה הפסיק להיות משתלם. 

במה אתה חושב שעוטפות הקרמבו הולכות לעבוד עכשיו? 

מה יעשו עובדי פיניציה או נגב קרמיקה? 

מה שכן, בצד החיובי, שכר המינימום מוביל לפיתוח מואץ של טכנולוגיות שנועדו להחליף עובדים אנושיים יקרים. 

למשל, סניפי מזון מהיר שבהם מזמינים אוכל דרך מחשב במקום דרך עובד או בוטים שנותנים שירות באתרי אינטרנט. 

יש לי אפילו חבר שהקים סטארט-אפ מאוד מוצלח שמייצר בוטים שמדברים - מה שצפוי לשנות את כל עולם השירות לקוחות (מן הסתם יש לו מתחרים בתחום) - אבל התוצאה תהיה שבשנים הקרובות, אנשים שעובדים בשירות לקוחות, ייאלצו לחפש עבודה חדשה...

וזו עוד נקודה: 

חברה חייבת שיהיה לה שירות לקוחות. הרבה מהעובדים שם מרוויחים מינימום והעלאתו גורמת נזק לחברה. 

אנשי פיתוח רואים צורך וממלאים אותו.

הענין הוא, שזה לא קורה בין לילה. כך שהעלאת שכר המינימום ועליית אחוזי האבטלה, לא חייבים להתרחש באותו זמן בדיוק. 

החברה עדיין חייבת עובדי שירות לקוחות וייקח לה זמן להחליף את האנשים ברובוטים - אז זה יקרה 

שכר המינימום הריאלי יכול לעלות, כפי שרואים לאורך הגרף.

זה מנוגד לחשבון שעליית שכר המינימום ב10%, תייקר את המחירים ב10%. לפי אותו חשבון, שכר המינימום הריאלי לא אמור לעלות בכלל.

אני לא יודע למה באותן 4 שנים מסויימות דווקא שכר המינימום הריאלי לא עלה. אבל לאינפלציה יש גם גורמים אחרים, ויכול להיות שפשוט העלו אותו פחות מקצב האינפלציה, ולא ההעלאה גרמה לה.

החישוב שלי על העלאת שכר המינימום לעומת המדד, לקוח מנתוני שכר המינימום שמופיעים בויקיפדיה, וממחשבון מדד שמצאתי באחד האתרים.

אני לא יודע האם שכר המינימום טוב, ובמצב היום נראה לי שלא נכון להעלות אותו. 

אבל הפגיעה בכדאיות של העסקת עובדים חלשים שעלולה להיות מפתיחת חופשית של השק ליבוא, מנגד, מהפסקת ההגנה על היצוא [הגנה על היצוא  - למשל דרישות להדדיות באי הטלת מכסים], בהתאם לשיטה של זהות, נראית לי הרבה יותר חמורה מהנזק שגורם להם שכר המינימום כיום.

גם השכר הממוצע והחציוני עולה. 

השאלה היא למה גורמת העלאה מלאכותית של שכר המינימום בצורה שרירותית?

היא גורמת לארבעה דברים:

1. עליה אמיתית בשכר של מפסר קטן על עובדים ששווה למעסיק להמשיך ולהעסיק אותם - עד שהכטנולוגיה תייתר את עבודתם. 

2. עליית מחירים כללית. 

3. פיטורים של עובדים שלא שווים העסקה לאחר העלאת שכר המינימום. 

4. סגירת עסקים שלא יכולים להמשיך ולהתקיים בגלל עלויות השכר. 

לכן, שכר המינימום פוגע בעיקר בחלשים ביותר וחמור מכך - מונע מהם מלהשתפר ולצבור מיומנויות שיעלו את שכרם בעתיד. 

הוא למעשה דן אותם לחיי עוני לכל ימי חייהם. 

לגבי ה"פגיעה" בחלשים בגלל פתיחת השוק לתחרות:

זו לא פגיעה. 

לדרוש מכלל האזרחים לשלם יותר על סחורה עלובה כדי שיהיו אנשים שיקבלו שכר, זו פגיעה. 

כבר עדיף לתת לאותם אנשים קצבאות כי זה בפועל ה"שכר" שלהם. 

מעבר לעובדה שגם אותם חלשים קונים את אותם מוצרים עלובים ובמחיר יקר - כך שגם מהבחינה הזאת הם נפגעים. 

אגב, אם לא היה שכר מינימום, אז השוק הישראלי היה יכול להתחרות בלא מעט תעשיות בייבוא מחו"ל - אבל שוב, שכר המינימום פוגע בחלשים ביותר בחברה וחברות נסגרות כאן אחת אחרי השניה. 

תעשיות שלמות נכחדו - כמו למשל, תעשיית הטקסטיל. 

תחרות היא לא פגיעה באף אחד. העובדה שנותנים לך לבחור ממי לקנות לא פוגעת באף אחד ואם זה באמת כ"כ חשוב לך או לאחרים לקנות דווקא תוצרת ישראלית - אז אף אחד לא ימנע מכם לשלם יותר על סחורה פחות טובה בשם האידיאל הזה. 

אם אדם יבחר לקנות מיובא זול וטוב במקום מקומי יקר וגרוע - אז לא התחרות "פוגעת" בתעשיה המקומית, אלא הוא עצמו בבחירה שלו. 

כן. 

הם נורא מסכנים שם. 

אולי כדאי שנכין חבילות סיוע כדי לעזור למסכנים שחיים שם... מעניין שאין בריחה המונית של שוויצרים לישראל... 

במיוחד לא לשוויצרים "מדינה נטרלית" שסגרו לנו את השער בזמן השואה.

שיתחננו שנתן להם לאירופה המוסלמית להיכנס לפה.

אתה בטוח שאין שם שכר מינימום?

וכן. אני בטוח. 

בחוק לא קבוע שכר מינימום. 

ממש כיף לחיות שם.

יותר מאשר בברזיל, ארץ הקפיטליזם הבלתי מרוסן,

שכדור הארץ שטוח. 

יש עובדות. 

הוא בור. 

סה טו. 

אתה בכח רוצה לעשות מעצמך צחוק שוב? 

מה הבעיה? שהם מעלים אותו בלי פרופציה.

אחרי צבא שנכנסתי לשוק התעסוקה השכר מינימום היה קצת פחות מ-19 ש"ח לשעה. עכשיו כמעט 25 לשעה. 

ל2000 לירות מצריות בחודש. [כ400 ש"ח].

פערים כאלה, לא נובעים משכר מינימום. אם היו מעלים שכר המינימום במצרים לרמת שכר המינימום בישראל, היו מפטרים את רוב העובדים, כי גם למעסיקים שם אין כסף לשלם.

לעומת זאת, רוב העובדים במדינת ישראל מרוויחים יותר משכר המינימום, בלי שהחוק מחייב את זה. זה קשור ליכולת של עובדים מקצועיים להפיק יותר, ושל מצב המשק שמשפיע על כל המשכורות.

שכר המינימום יכול להעלות את השכר בקצת, במדינה שמצבה הכלכלי מאפשר למעסיקים לשלם, לא בכ"כ הרבה.

מאנשים שעובדים, וישלמו ביטוח לאומי, אבל לא יקבלו ממנו כל קצבה כאשר יזדקקו לו, ויחויבו לבטח את עצמם בנוסף באופן פרטי?

בפועל, הרי גם ה"ביטוח" הלאומי הוא מס לכל דבר וענין. 

זה אומר שיצטרכו לחשוב איך לחלק את תקציב המדינה בצורה כזאת שמי שצריך להמשיך לקבל את הקצבה שלו, יקבל אותה. 

אנשים ששילמו כל החיים לביטוח הלאומי וצריכים היום את הקצבה שלהם, זה לא הוגן לשלול מהם אותה גם אם המערכת עד עכשיו היתה איומה. 

השיטה עכשיו היא מעוותת ומושחתת מהיסוד ואין פתרונות קלים ופשוטים. 

מה שכן, הביטוח הפרטי יעלה פחות מהביטוח הלאומי ומדינת ישראל תוכל לחסוך הון על החיסכון שבהפעלת המערך הלא יעיל של הביטוח הלאומי - כך שלא בטוח שמשלם המסים יינזק מזה בצורה משמעותית אם בכלל.  

שכבר שילם 10-40 שנה ביטוח לאומי?

נתת שתי דוגמאות שונות מאוד.

אפשר לעשות את זה בצורה עסקית לחלוטין. החברה מבטחת מישהו, כי סטטיסטית משתלם לה לבטח אותו במחיר שהוא משלם.

בשיטה הזו, יגבו מהעניים המרודים ומהמיליארדרים הגדולים, את אותו סכום.

במצב כזה, ביטוח חובה אומר, שהמדינה מחייבת את עוטף הקרמבואים שירוויח 4000 ש"ח לחודש [שנשאר בתפקיד בגלל ביטול שכר המינימום]. סכום משמעותי מדי חודש לפוליסת הביטוח, מלבד מס ההכנסה השטוח מהשקל הראשון שהוא ישלם.

שיטה אחרת היא השיטה של מס בריאות. המדינה גובה מהאזרחים לפי ההכנסה, וקופת החולים חייבות לקבל את כל מי שרוצה לעבור עליהן, מקבלות את המס שלו, ומחוייבות לתת לו שירותים ע"פ הכללים שהמדינה קובעת.

זו שיטה שמבוססת על המון רגולציה.

אימוץ שלה בתחום הביטוח, ייצור עיוות מובנה. אין לחברות הביטוח אינטרס לדאוג לאוכלוסיות החלשות כלכלית. להפך, האינטרס שלהן יהיה להבריח אותן. האוכלוסיות האלה הן הפסדיות עבור החברה -  משלמות הרבה פחות מאוכלוסיות אחרות, וכנראה בסופו של דבר יקבלו יותר. האינטרס היחיד שלהם לדאוג לאותן אוכלוסיות הוא אימת הרגולוטור. 

כמו שכל אזרח חייב להיות חבר בקופת חולים או שכל אזרח שרוכש רכב, חייב לעשות ביטוח חובה. 

בשיטה הזאת, יהיו רבדים שונים של ביטוח. 

כמו שיש אנשים שבוחרים לעשות רק ביטוח צד ג ולא מקיף. 

וכן, בריאות זה דבר חשוב ויקר - אבל בגלל התחרות בין חברות הביטוח המחירים יירדו עבור כולם. 

גם ברמה המוסרית - אתה שוכח את מעמד הביניים.

נניח זוג משלם בכל שנה 3000 שקלים מס בריאות. זה 36,000 שקלים בשנה. הם לא עולים כ"כ הרבה למערכת. 

כעבור עשור, הילד שלהם זקוק לטיפול מציל חיים שעולה כחצי מליון שקלים שלא כלול בסל התרופות האחיד. 

הילד שלהם ימות בגלל שהם שילמו את ביטוח הבריאות של אנשים אחרים. 

עכשיו, תוכל בבקשה להסביר לי איך זה הוגן או מוסרי? 

אז בריאות, איכות חיים ותוחלת החיים הם פונקציה של כסף. 

אין שום דבר מוסרי או הוגן בלתת לאדם אחד שנות חיים על חשבון אדם אחר. 

במודל של ביטוח הרכב, כל אחד ירכוש את רובד הביטוח המתאים לו מבחינת יכולת כלכלית ודאגה לעתיד. 

נראה כמה אנשים יסכימו לוותר על האייפון שלהם עבור מכשיר סיני זול וביטוח רפואי מקיף יותר. 

לשיטה, ביחס לביטוח.

אז אני מבין שאתה מציע דומה למודל הראשון, אבל רק בחלוקה לרמות שונות של ביטוח, אבל את הרמה הבסיסית אתה תחייב לשלם.

כלומר, אתה מתכוון לחייב את מי שמרוויח 4000 ש"ח בחודש לשלם פוליסה על ביטוח בסיסי, סכום שצריך להיות משמעותי מאוד עבורו, וכנ"ל לגבי הסטודנט, שמתחנן שתניח לו לשלוש שנים, כי בקושי הוא מסוגל לעבוד כדי לממן את התואר, והוא מוכן לקחת את הסיכון לא להיות מבוטח לשלוש שנים, כדי לרכוש בינתיים השכלה ומקצוע, ורק אח"כ לשלם פוליסה? 

כל אדם יחוייב לרכוש לו פוליסת ביטוח אישית ותנאיה יהיו בהתאם למה שישלם. 

באופן אישי, אני לא הייתי מחייב אנשים לרכוש ביטוח - אבל אז יהיו כאלה שיגידו שאני רוצה להשליך אנשים מהצוק וכו'... (כמובן שלא האנשים חסרי האחריות עצמם שלא דאגו לביטוח שלהם אחראיים, אלא אני אחראי למצבם...). 

כן. אני מתכוון לחייב אנשים לשלם סכום משמעותי מבחינתם. 

ככה עובדת רווחה בכל מקום. 

מי שרוצה מדינת רווחה, צריך לשלם. 

מדינות רווחה ממסות בכבדות את העניים שלהן. (כך זה למשל במדינות סקנדינביה היכן שהמס כמעט שטוח והעניים ממוסים בכבדות). 

ושוב, מבחינתי, מי שאידיוט, שלא יעשה ביטוח. 

אבל מבחינה ציבורית, זה ייתפס כמשהו רע ויהיו פוליטיקאים ציניים שישחקו על הרגשות ולא על השכל (כמו שהם תמיד עושים). 

גם 20 ש"ח זה הסף העליון של מחיר האבוקדו, כאשר הסף התחתון הוא סביב ה-10 ואף מתחת לכך(בעונה המתאימה)

הזהב הירוק: 44 שקל לקילו אבוקדו

כתבה מהשנה שעברה... 

אגב, בעוד שנתיים, המחיר צפוי להרקיע שחקים בגלל מזג האויר שהיה השנה ופגע בשתילים צעירים. 

אנחנו פחות או יותר המדינה היחידה שאצלה יש את המושג של "פרי עונתי" - כיוון שאם זו לא העונה כאן, זו העונה במקום אחר. 

וכדי שלא תגידי שזה קרה רק פעם אחת, אז הנה כתבה דומה מ-2015: 

מחירי האבוקדו זינקו במאות אחוזים, המסעדנים סופגים את העלות בינתיים

ואחת מ-2013:
מדוע זינקו מחירי האבוקדו למעל 40 שקל לקילו? - וואלה! עסקים וצרכנות

אבוקדו – ויקיפדיה

רק זן אחד מבשיל בין אפריל ליוני

רובם לפחות מאוגוסט עד נובמבר. ככה שהגיוני שבתקופה שאין הרבה זנים שמבשילים יהיה חוסר (היצע ביקוש וכו) 

הכתבות האלו מיולי אוגוסט. היום בשופרסל אונליין עולה 20 שקל

אבוקדו הוא לא מוצר צריכה בסיסי כמו עגבניה, גמבה,מלפפון, תפו"א וכו'.

מי שרוצה לקנות אותו צריך לשלם, גם תאנים טריות עולות יקר(באיזור ה-25 ש"ח לק"ג) ומופיעות רק בעונתן ומי שאוהב ורוצה משקיע.

בכל מקרה, אם תבטל את שכר המינימום זה לא ישנה בכלל(אולי אפילו ירע) לשכבות החלשות, מכיוון שהם ירוויחו פחות וכוח הקניה שלהם עדיין יישאר נמוך(כי הם אלו שבעיקר מרוויחים שכר מינימום)

http://www.bgu.ac.il/~luski/papers/Minimum_wage_for_the_young_people_and_Negative_income_tax_for_the_older_people.pdf

אין שום הגיון בלהחליט שרירותית עבור אנשים מהו מוצר צריכה בסיסי. 

איך בדיוק את קובעת את זה? 

אני קובע שעגבניה היא מותרות ואבוקדו הוא מוצר צריכה בסיסי. 

זהו, קבעתי. 

ובכל העולם הוא עולה גרושים. 

אגב, גם עגבניות יכולות להגיע ל-15 שקלים לק"ג וכנ"ל לגבי מלפפונים. 

ולא כתבתי שהמחירים יוזלו בגלל שכר המינימום אלא בגלל פתיחת השוק לייבוא. 

כרגע, שוק המזון סגור לייבוא ומנוהל בשיטה סובייטית. 

לגבי שכר המינימום - גם אם מבחינה ריאלית, השכר של חלק מהעובדים יעלה באחוזים בודדים בגל העלאת שכר המינימום - מה יעשו אלה שעבודתם לא שווה שכר מינימום ופשוט יפטרו?

מה יעשו עסקים שלא יוכלו לעמוד בעלויות השכר הגבוהות וייאלצו לסגור ולפטר את כל העובדים שלהם?

איך הם ירשו לעצמן מוצר צריכה בסיסי כמו אבוקדו? 

יש תקופות שזה יותר זול ויש תקופות שזה יותר יקר.

אגב, גם 20 שקלים זה המון. 

בכל מדינה מערבית אחרת אתה תקנה 4 ק"ג ולא 1. 

ומה זאת אומרת שרק זן אחד מבשיל בין אפריל ליוני? אנחנו חיים בעולם שטוח שבו עונות השנה בכל העולם זהות? 

אי אפשר למצוא מדינה שבה מבשילים עוד זנים?

זה פרי שבמדינת ישראל רק עשירים יכולים להרשות לעצמם. 

קבוצת לחץ של חקלאים שבחרו לגדל גידולים שלא מתאימים לאקלים הישראלי ממררת את החיים לכל שאר האזרחים ובמיוחד, לשכבות החלשות. 

באותה כתבה רשום שהמחירים ברשתות השיווק(לא AMPM ומכולות) עמדו בממוצע על 20 ש"ח שזה סביר ביותר לעונה(אמצע הקיץ, כאשר עונת האבוקדו היא בעיקר בחורף), בעונתו הרגילה יעמוד האבוקדו על 10 ש"ח בממוצע.

אלה היו המחירים והם עדיין מגיעים לשם מדי פעם. 

גם בכתבה מצוין שיש מחירים מוצהרים ברשתות, אבל בפועל, אין סחורה. (ואגב, המחירים ברשתות שכלל לא היתה להם סחורה, היו 25 שקלים לק"ג ואצל רמי לוי - שמוכר במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות - בקצת פחות). 

גם עכשיו, המחיר אולי לא מאוד יקר, אבל יש זן עלוב וקטן עם טעם מגעיל שלא מבשיל. 

הייתי היום בסופר, ראיתי את הסחורה, וויתרתי.

ולא!

20 שקלים לק"ג זה לא סביר בשום מקום אחר בעולם בשום עונה - אז למה כאן זה נראה לך סביר? 

למה זה הגיוני שאזרח ישראלי צריך לתכנן שלושה ימים מראש אם הוא רוצה לאכול אבוקדו כדי לקנות אותו בזמן להבשיל? למה לא מוכרים אבוקדו בשל - כמו בכל מקום אחר בעולם? 

כשהייתי במקסיקו, חייתי על אבוקדו. כל יום הייתי קונה שניים-שלושה והם תמיד היו בשלים וטעימים הרבה יותר מהזבל - וכן, זה זבל כיוון שאת הסחורה הישראלית האיכותית, מייצאים למדינות שבהן יש תחרות ואנחנו נשארים עם הזבל - שמוכרים בארץ.

הגבוהים במקסיקו שבגלל תנאי אקלים, הרקיעו שחקים עד למחיר האיום של 11.5 שקלים לקילו (ועיגלתי למעלה). 

זה מחיר שיא אחרי שהוא עלה השבוע ב-7%. 

למה ישראלים לא יכולים להינות מאחד הפירות הכי מזינים שקיימים באיכות גבוהה ובמחיר נמוך? 

פשוט לא להאמין שאזרחי ישראל צריכים למנוע מעצמם מוצר בסיסי שעולה גרושים בכל העולם בגלל שכמה חקלאים בישראל החליטו לגדל כאן גידולים שלא מתאימים לאקלים הישראלי. 

טירוף מוחלט.  

במדד החופש היא ממוקמת הרבה מתחת ישראל.

מחירי האבוקדו שם נמוכים, כי חלק גדול מהאבוקדו שמגדלים בעולם מגודל שם.

[ומן הסתם,גם בגלל שהמשכורות שם נמוכות יותר, כולל של בעל החנות ונהג המשאית, בגלל המצב הכלכלי בכלל המדינה].

אם היית מראה מקור אמין שהאבוקדו בסינגפור זול יותר מישראל, זה היה יכול לבסס יותר את הטענות שלך.

מחירי האבוקדו שם נמוכים כי עלות הגידול שם נמוכה והאקלים מתאים. 

לא מצאתי בסינגפור מחיר לק"ג, אבל באנגליה, מארז של ארבע אבוקדו (משהו כמו 800 גרם) עולה 2.75 ליש"ט בסופר יקר יחסית. 

זה 11 שקלים ל-800 גרם של אבוקדו בשל ומוכן לאכילה בסופרמרקט יקר בתקופה שבה מחיר האבוקדו בכל העולם מרקיע שחקים בגלל יבול דל במקסיקו.  

אננס - למה צריכים לקנות סחורה ישראלית עלובה וחסרת טעם במחיר מופקע במקום לייבא ממדינות שבהן האקלים אשכרה מתאים לגידול הזה? 

למה אבטיח עולה כאן ברמי לוי כ-20 שקלים כשבמרחק של 3 שעות מכאן - למשל בארמניה - אפשר לקנות אבטיח בדולר ואפילו בפחות? 

בכלל, למה יש "עונתיות" בפירות וירקות?

למה מונעים מכלל אזרחי מדינת ישראל לקנות את הפירות והירקות שהם רוצים כמו בכל מקום אחר בעולם? 

למה אנחנו חיים בעונש?

מזל שאין אף יצרן סמארטפונים ישראלי - כיוון שאז, המדינה היתה מטילה מכסים של 250% על ייבוא סמארטפונים כדי לתמוך בתעשיה המקומית וכל אזרחי ישראל היו נתקעים עם מכשירים מיושנים באיכות עלובה במחיר מופקע. 

בעצם... בא לא ניתן להם עוד רעיונות... 

שיוכלו להרעיב אותנו מתי שרק יתחשק להם.

אם אתה לא מבין את הערך שיש בחקלאות עצמאית ובאי תלות בעולם בנושא מזון, אתה לא בכיוון.

את חושבת שמדינת ישראל מקיימת את עצמה מבחינה תזונתית? אפילו קרובה לזה? 

את יודעת כמה אחוז מהלחם שאת אוכלת, מקורו בחיטה ישראלית? בערך 0%. (כלומר, בדיוק 0%. החיטה הישראלית לא מתאימה לאפיית לחם). 

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/248/439.html

אני במיוחד אוהב את החלק הזה:

"החיטה הישראלית היא חיטה רכה עם 11 אחוזי חלבון שמתאימה לאפיית ביסקוויטים, עוגות ופיתות. הלחם נאפה מחיטה קשה, שאחוז החלבון בה מגיע ל-14 אחוזים. אף שהחיטה הישראלית איכותית פחות, נקבע שמחירה יהיה זהה למחיר החיטה האמריקאית הקשה, שנחשבת חיטה מובחרת. לא זו בלבד שמחירה של החיטה הישראלית גבוה יחסית לאיכותה, הרי ש-17 טחנות הקמח הפועלות בישראל חייבות לרכוש את החיטה הישראלית כתנאי לקבלת רישיון יבוא חיטה".

מי את חושבת משלם את המחיר הזה? הצרכנים. 

מי הכי נפגע? 

השכבות הכי חלשות. 

את יודעת שעושים שימוש בכלים שצורכים נפט כדי לגדל את היבול ולאסוף אותו - שמעת פעם על מאגר נפט שהתגלה בישראל? 

תלות מוחלטת במדינות אחרות בנושא התזונה. 

לא. 

אין שום ערך מיוחד בחקלאות וזה מה שאנשים כמוך צריכים להבין.

זה מוצר כמו כל מוצר אחר - כמו מכוניות, תרופות, חשמל, מוצרי חשמל או כל דבר אחר.  

הגיע הזמן לצאת מהקיבעות המחשבתי הזה שאילפו את כל ילדי מדינת ישראל להאמין בו מבלי לחשוב או לפקפק בו לרגע אחד קצר.

אין ערך מיוחד בחקלאות. 

אנחנו חיים בעולם שיש בו עוד מדינות. יש מדינות שיש להם יתרון בייצור מוצרים שונים אבל גרועות בייצור דברים אחרים. 

אין שום טעם ושום הגיון בלהתעקש לייצר דברים שאנחנו פשוט לא מספיק טובים בהם ביחס לאחרים תוך כדי התעללות בשכבות החלשות. 

אי תלות בעולם בנושא מזון? 

אנחנו לא קרובים לשם וגם לא נהיה קרובים לשם. 

אין כמעט מדינות כאלו בעולם וודאי שישראל היא לא אחת מהן. 

המצב כיום הוא שהחינוך נשלט לחלוטין ע"י פקידים: אם זה התכנים, השכר או כל דבר אחר. 

כמו כל דבר שנשלט ע"י פקידים ממשלתיים, המערכת היא פשוט איומה. 

למשל, ציון הפסיכומטרי הממוצע של סטודנט להוראה הוא 488. הרבה מתחת לממוצע. 

העניים, מתבססים על מערכת החינוך הזאת כמעט בלעדית כיוון שבד"כ אין להורים את הידע כדי לעזור לילדים שלהם ושיעורים פרטיים עולים כסף. 

כך נוצר מצב שהשכבות החלשות מקבלות מערכת עלובה ואין להם אפשרות לשדרג אותה על חשבונם. 

לעומתם, השכבות החזקות יותר, יכולים לממן לילדים שלהם שיעורים פרטיים או ללמד אותם בעצמם את החומר. 

למה זה קורה? 

כי אין תחרות בין בתי הספר ולהמערכת לא מתגמלת מורים טובים. 

למעשה, משרד החינוך ניתק את הקשר בין הלקוחות - ההורים והתלמידים - לבין מספקי השירות שהם בתי הספר והמורים. 

זהות רוצה לתקצב כל תלמיד בסכום זהה שאותו הוריו יוכלו לממש בכל בית ספר שהוא. 

זה ייצור תחרות בין בתי הספר ויעלה את הרמה שלהם. 

המצב כרגע הוא שאנשים עפ יכולות גבוהות של למידה והדרכה, פשוט הולכים למקומות בהם הם מתוגמלים לפי היכולות שלהם - אבל במודל של שיטת השוברים, מנהל בית הספר יוכל לתגמל את המורים הטובים ביותר בהתאם ליכולות שלהם. 

כשהרמה של בתי הספר תעלה, הראשונים שירוויחו מכך יהיו השכבות החלשות. 

חוץ מזה, כלום.

בבחירות קודמות הסקרים הראו 6-7, ולא עברו.

היום הסקרים מראים 2% ומטה, בפועל לא יהיו להם אפילו 30,000 קולות.

3/4 מהמצביעים שלהם עזבו.

הרבה מכרים שלי שהצביעו זהות אומרים שהם לא יחזרו על השטות הזאת.

האם לקנות מגנום שוקולד או שוקולד לבן בחוף ביום הבחירות?...

אבל המגנום הלבן מוצלח באופן חריג. 

חבל שאין מגנום בטעם שוקו אבל עם ציפוי שוקולד לבן...

במגנום זה יותר טעים

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

ומעוור לחלוטין מאג'נדה

כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן

מאשר שמאלן כמוך.

אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.

מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.

-אבל הם יירו באוויר!!

-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?

במיוחד כשהפוסל...

כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,

כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,

כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים

כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.

יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.

ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח

כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה

כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.

אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.

פול חייל שלי פול

בחור שלי עדין

אם לא תיפול היום

מחר תעמוד לדין

המפקד שלך

משפט ועוד משפט

אליו לא נשלחה

מילת עידוד אחת

הרשו לו להרשות לך

עבור האגו

לירות קליעים של פלסטיק

ולשחק בלגו

מהערוץ של אלחנן גרונר:

*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*

"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.

בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.

כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.

כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.

ב"ה זה גרם להם להתרחק.

זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.

כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.

זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!

שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"

מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות

ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק

הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו

ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)

שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.

אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות

אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.

אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.

את כולה

אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.

אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.

העברתי את ההודעה למקום

כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות

שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון

בס"ד

(הסקר משבוע שעבר. אתמול לא פורסם סקר בגלל תשעה באב)

גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי

בס"ד

בפועל, הם סוקרים אותה.

יפה.

אבל זה כמובן לא מספיק.