חוצמזה, אף חרדי לא גר ביו''ש מסיבות אידיאולוגיות אלא בגלל שזול שם. ואני לא מדבר על ליצמן שמשתייך לכת גור וגור בכלל לא גרים ביהודה ושומרון. לגור הייתה קהילה בעמנואל אבל הם נטשו אותה בגלל שהם החליטו לעזוב את יו''ש

אם הייתי נולדת לציבור הזה/חרדלים  ומוצאת את עצמנו עם שבעה ילדים שלומדים במוסדות טובים ולא מתעללים בהם (אני מניחה שיש לא מעט כאלה) - כנראה שהייתי חושבת על הקמח שקודם לתורה

זה שחרדים עוברים ליו"ש כי זול שם זו תשובה מרגיעה - זה מה שיביא ריבונות, אלו מליון היהודים שחולמים עליהם ביוש

כנראה מרמת אביב ג' לא נראה נהירה

הממשלה הבאה צריכה לחבר אותן טריטוריאלית, ולסיים אחת ולתמיד את "הכיבוש" בצד הדרומי מערבי של ירושלים.

זה ברור שאם מחברים את מישור אדומים לירושלים ברצף טריטוריאלי, וגם עד ים המלח, הלך על המדינה הפלשתינית. 

בתווך נמצאת חאן אל אחמר.

נתניהו מנסה להשיג הסכמה שקטה מהאמריקאים לפינוי שלה, והוא לא מקבל בגלל חשיבותה האסטרטגית.

כשהכריז: חאן אל אחמר תפונה בקרוב עם הסכמה (של הפולשים) או בלעדיה, הוא האמין שהאמריקאים יעלימו עין, אבל הם לא. על פניו זו סוגיה בתכנית המאה של טראמפ. 

כך ואחרת, מיד אחרי הבחירות היא תוצג במלואה. נתניהו מנצל את הזמן ושואל מידי יום- מי אתם רוצים שיתמקח מהצד הישראלי על תכנית המאה, ולפיד וגנץ, וגם בנט וסמוטריץ' שותקים. אולי שקד תספר לנו למה כולם שותקים.

קרא אותו היטב ואמור בעצמך:

מה הם נתנו בו תמורת התמיכה בהם שלא עשו עד היום?

מה יהדות התורה היתה עושה אחרת אלמלא ההסכם הזה?

עד שחתמו עליו - יכולתי להשלות את עצמי שיעשו יותר ממה שכתוב בו.

אחרי שחתמו - אני מבין שלא יעשו דבר.

אם כדי לקבל את תמיכתם של אלו ששלמות הארץ בנפשם,

הם מוכנים רק לכתוב שאינם מעוניינים בנסיגות ויפעלו ע"פ ה"מועצת" שלהם בנושא הקריטי הזה,

ואפילו לא מוכנים להתחייב שיתנגדו לכך או שלא ישבו בממשלת שמאל - ז.א. שהם לא יעשו דבר נגד נסיגות.

שים לב שמתווה הכותל לא מופיע בהסכם, ולא בכדי;

את מתווה הכותל יזמו החרדים, ואלמלא אורי אריאל שאיגף אותם מימין,

הוא היה מיושם במלואו בתמיכתם הבלתי מסויגת.

לשאלתך, אין בהסכם שום התחייבות קונקרטית אלא הצהרות בלבד,

וממילא אין בו שום דבר מחייב שיצטרכו לעמוד בו לאחר הבחירות ולהביא קבלות על עשייה.

מבחינתי לפחות, ההסכם הזה הוא החמצה גדולה מאוד.

@חסוי מאוד - זה ההסכם.

א. כמו שכתבתי, אם לפני ההסכם הייתי יכול להשלות את עצמי שתתן יותר,

אם זה המקסימום שיכל להשיג - כלומר המקסימום שג' מוכנה לתת לנאמני א"י -

ההסכם הזה מוכיח סופית שהיא לא מוכנה לתת כלום, גם עבור תמיכה פומבית.

מסתמן שההסכם הזה מכריע את הכף מבחינתי לטובת ימינה.

כשיעקב שטרנברג מעיד שהרב גרשון אדלשטיין עבר על כל מילה,

וההסכם הזה מוכיח שהם לא מוכנים לסנדל את עצמם במילימטר בעניין שלמות הארץ -

אני מבין שבשעת מבחן הם לא ישמרו על נאמנות אליה.

נראה שאתה מעדיף להמשיך להשלות את עצמך. אני הפסקתי אחרי ההסכם הזה.

ב. לא בטוח כלל שליצמן יהיה כאן עוד כמה חודשים, ולגבי 'דגל' - השאלה היא לא חברי ה'מועצת' אלא היו"ר.

שים לב שבשם הצלת עולם התורה מצליח ח"כ אחד למשוך את כולם לכיוון שלו בעניין חוק הגיוס.

בשם אותו הערך, יכול גם להיות ח"כ אחר שימשוך את כולם לכיוון אחר, וד"ל.

הרב יצחק זילברשטיין היה עמוק בתמונה גם בתקופת חותנו הרב אלישיב. זה לא עזר לנו.

השיח של התגרות או לא  - לא היה רלוונטי. את הגירוש יזמה ממשלת ישראל. לא האומות.

פרוש היה ידיד ההתיישבות, ובכל זאת ישב בממשלה הגרועה ביותר להתיישבות.

אגב - נגד הקיצוצים בתקציב בתחילת אותה קדנציה, הוא לפחות שבת רעב. מה עשה נגד הגירוש?

יכול מאוד להיות שהבנת טוב ממני לאן הדברים הולכים. אני חשבתי שהרב דוד חי ידרוש הרבה יותר תמורת תמיכה.

מצער מאוד שהוא מכר את קולו וקולות תלמידיו תמורת כלום ושום דבר.

עדיין אני מעדיף את זה ע"ג ימינה....

פרוש על בצלאל?

מקלב על מוטי יוגב?

אייכלר על עידית סילמן?

יעקב אשר על אופיר סופר?

ליצמן על אורית סטרוק?

בימינה יש רוב בכל סיטואציה (עד 12 מנדטים) למפלגות האחרות על פני הימין החדש.

כשזה כל מה שיהדות התורה מוכנה לתת תמורת תמיכה בעלת פוטנציאל של מנדט - 

אני חושב שאעדיף את ימינה.

המסקנה שלי מההסכם הזה היא, שגם כשאני מוכן לתמוך ביהדות התורה ולשתף איתה פעולה,

היא מזלזלת בי, ברבותיי ובערכים שלי ולא מוכנה לעשות ולתת כלום בשבילנו.

מ"מ, לא מתכוון להלחם במצביעי האגודה. הם לפחות מחזקים את גוש הימין ולא זורקים קולות לפח.

לכן גם אין בהסכם הזה לא כתוב כלום.

באופן כללי, ההסכם הזה ממש לא מפתיע. לצפות שהם לא יַתנו הימנעות מנסיגות בהחלטת המועצת זה די מופרך.

יכול להיות שאתה צודק במה שאתה אומר, ועדיין- אם בגלל ההצבעה שלי יכנס ח"כ מהימין החדש שיתמוך בפונדקאות ללהטב"ים או בחבורה ציבורית בשבת- מה זה שווה לי? אם הוא יתמוך בקיצוץ תקציבי ישיבות חרדיות- אני לא מתכוון להצביע לו.
לעומת זאת, למרות מה שנראה, החרדים לא ימכרו את א"י. לא שהם צדיקים גדולים, אבל הם יודעים שהציבור שלהם נהיה יותר ימני. חוצמזה, השמאל היום שונא חרדים, והם לא יצטרפו לשמאל שכזה.

(נכון שלא נשכח להם את פשע ההתנתקות. אבל אני מאמין שהם החכימו מאז. ובאוסלו, אם איני טועה, הם לא תמכו. כלומר, גם להם יש גבולות.)

לטענת @הסטורי, הרב דוד חי תמך אז במפלגת האיחוד הלאומי שבראשה עמד אביגדור ליברמן.

לא בדיוק אחד שעושה מה שועדת הרבנים אמרה בענייני דת ומדינה...

(אחריו ברשימה היו הרב בני אלון מטעם מולדת, יורי שטרן מטעם ישראל ביתנו וצבי הנדל מטעם תקומה).

http://a7.org/im/fkY5fRgoaHdY31zZ2R0A==/170045/image.png

זה אולי נשמע מוזר, תמיכה כזו שלא כוללת אמירה להצביע להם, אבל גם הרצי"ה הביע תמיכה ברב כהנא ובמפד"ל במקביל [וקלפי בוודאי הצביע רק לאחת המפלגות].

כמו שכתב @הסטורי, יש חרד"לים רבים שמתלבטים בין טב לג' (עד אתמול הייתי ביניהם).

יש כאן פוטנציאל של כמה עשרות אלפי קולות שג' יכלה לקבל, ולא היתה מוכנה לתת בשבילם שום דבר.

יכלו לאפשר לרב דוד חי להופיע בפני ה"מועצת" בכל מקרה שעולה שאלה כזו? יכלו.

יכלו להתחייב שבקווי היסוד של הממשלה יופיעו סעיפים כאלה ואחרים לטובת ההתיישבות? יכלו.

יכלו להתחייב לדרוש את "חוק הרבצ"ר" שגיבש בצלאל? יכלו.

יכלו להתחייב לעצמאות לת"תים הציוניים? יכלו.

יכלו להתחייב למנות לפחות מישהו מטעמם שידאג לת"תים הציוניים (כמו שהתחייבו לאלי ישי)? יכלו.

אני יכול להמשיך בדוגמאות שקשורות לסעיפים שמופיעים בהסכם.

השורה התחתונה היא שהם לא נתנו כלום.

יכול להיות שתכניס מישהו מהימין החדש, ויכול גם להיות שתכניס מישהו אחר (אורית סטרוק, למשל).

אולי החרדים לא יתמכו בנסיגות, אבל גם לא יעשו דבר לקידום ההתיישבות - מסגירת המנהל האזרחי ועד ריבונות.

הם אפילו לא הבטיחו (סרבו להבטיח!), כך שלא תוכל לטעון שהם לא קיימו...

וגם מה שכתבו וחתמו, לא ברור שיקיימו.

זו בדיוק הבעיה. הם לא מעוניינים בנסיגות, אבל לשם "הצלת עולם התורה" - יאפשרו אותן.

הם "מחויבים לאפשר חיים תקינים ביו"ש" אבל "התקציבים בקושי מספיקים לנו, אז אין לנו לתת"...

בשורה התחתונה, כשהרב דוד חי יצטרך משהו, הוא יודע היטב שהיחיד שיתן לו מענה הוא בצלאל.

כמו שעשתה בזמן הגירוש. היא יכלה לחתום על כל מילה כבר בבחירות תשס"ג.

התוצאה היתה זהה. אין כאן שום מחויבות לא"י.

הרי בדיוק בגלל זה כתוב: "תמשיך במדיניות זו" - "תמשיך" פירושו: כמו שהיה עד היום ללא שינוי.

הם עצמם מעידים שאינם משנים דבר מכפי שנהגו.

מה בדיוק קיבלת כאן?!

אחר מחכ"ת, בצלאל לא אמור להיות מחויב לרב שפרש מועד רבני מפלגתו ותמך במפלגה אחרת (שנכשלה בבחירות וממילא לא יכלה לתת לו דבר).

אל דאגה. גם יהדות התורה לא מחויבת לו כלל. היא מחויבת קודם כל לרבנים שלה ולצורכי הציבור שלה.

אין לו על מי לסמוך שם. הסוגיות שחשובות לו, אינן חשובות להם. הן יהיו בתחתית סדר העדיפויות, והתוצאות תהיינה בהתאם.

הסוגיות שחשובות לרב דוד חי הן בדיוק הסוגיות שחשובות לבצלאל.

הוא עוסק בהן קודם כל כי הוא רואה בהן ערך.

עניינים פנימיים של בת ים אמורים להיות מטופלים ע"י הרשות המקומית.

בכל מקרה, לא נשמע שמדובר בסוגיות לאומיות או כאלה שיהדות התורה תעסוק בהן.

זה אפילו לא מוזכר בהסכם.

השינוי ההיסטורי בחתימת ההסכם עם הציונות הדתית, נגד פינוי שטחים:

"אנחנו חתמנו על הסכם, ההסכם הזה לא נעשה על ידינו לבד.

עד היום אנחנו לא הצבענו נגד ארץ ישראל.

מעולם לא הצבענו על פינוי ישובים או לפגוע במתיישבים ביו"ש.

כתבנו בהסכם שנמשיך את המדיניות הזו.

אחד הדברים המרכזיים שמרן הרב שך דיבר זה לא לריב עם אמריקה.

היום אמריקה זה משהו אחר, נמצאים בקדנציה של טראמפ,

תמונת המצב שאנחנו לא הולכים נגד ארה"ב.

לגבי ההסכם, ההסכם זה סטטוס קוו בעניין. לא השתנה דבר וחצי דבר".

ח"כ גפני: "ההסכם - מתאים לדעת הרב שך" - כיכר השבת

יגדיל את אחוז הימניים והדתיים בת"א(אני בעצמי תושב שכונה בדרום ת"א).

א. אתה לא באמת יודע כמה ימינה תקבל.

אני זוכר שבבחירות תשע"ג, התווכחתי עם אחד מרבני הישיבה שרצה להצביע טב כדי להכניס את ר' הלל הורביץ. הוא הכניס את שולי מועלם...

ב. בהתחשב בעובדה שיכולת המיקוח של בצלאל תלויה בכמות המנדטים של סיעתו,

הכנסת סילמן מוסיפה מנדט לסיעת בצלאל ושות' ומגדילה את היכולות ומרחב התמרון שלו

(ויוצרת מאזן של 3-5 בינו לבין בנט-שקד).

ג. פינדרוס כנראה יכנס. השאלה היא על הבא בתור אחריו, או על המועמד מטעם ש"ס בהסכם העודפים (אבוטבול).

ג. בהתחשב בקולות חרד"ליים רבים שתקבל ג' (אתה לא היחיד...) - פינדרוס בפנים.

מ"מ, אלו שמוכנים ללכת איתם אישית - מסתבר שאם מציעים להם מקום בכנסת, לא יסרבו.

זה שונה ממי שהיה לו מקום בכנסת וחשב שיקבל יותר אבל קיבל פחות.

זה מראה שלא כדאי לבנות עליהם לעתיד.

מפלגות הציונות הדתית - הלכו איתם אך ורק בלית ברירה (והיו בדיון ברחלים שיקולים כבדי משקל).

ג. אולי לא ציפית מהם ליותר, אבל ציפית שהרב דוד חי יסתפק בכ"כ מעט?!

במ"א כתבתי מה יכל לדרוש וגם לקבל:

זו לא רק הקהילה. - אקטואליה וחדשות

מוזמן לעיין בהסכם שהשיג אלי ישי:

https://a7.org/?file=20190819001330.png

סעיפים ד' וה' מפרטים היטב את שנכתב בצורה ערטילאית לחלוטין בסעיף א' בהסכם שחתם הרב דוד חי.

ככלב השב על קאו.

ולאנשים האלה אתה הולך להצביע.

יש לך את זה ביותר מביך?

בהתחשב בקולות חרד"ליים רבים שתקבל ג' (אתה לא היחיד...) - פינדרוס בפנים.

בימינה סבורים שיקבלו 7~. מנדט יותר או מנדט פחות.

זה לא רוני ססובר בכל מקרה. לכל היותר מתן כהנא.

יכול להיות גם אופיר סופר או עידית סילמן.

שי מיימון- תושב מצפה כרמים, וגם הוא עדיף על פינדרוס.

היא עצמה ידועה כמחללת שבת ואוכלת שרצים. 

נשרוף את המועדון ונקים ממשלת שמאל.

את באמת מעדיפה ממשלת שמאל?

מצד שני, עשויים להיות כאלו שיקנו את הקמפיין של איתמר ש"ממש עוד קצת והוא עובר" וככה נפסיד קולות נוספים.

את זה אני מנסה למנוע.

אם אתה רוצה לעצור את כל המעשים השליליים של אגודת ישראל.

מצד שני, גם לחרדלים ישנה זכות בחירה והם רשאים להשתמש בה

אנחנו לא חושבים שהם יותר צדיקים. אבל הם בהחלט אופציה פחות גרועה מימינה. לפחות בהצבעות על זכויות ללהטב"ים הם לא יגמגמו...

אני לא מכיר את ליצמן באופן אישי. אבל מדיבור עם אנשים שמכירים אותו יותר ממני- אני בהחלט דן אותו לכף זכות שהוא לא הכיר את המקרה.

מנגד אני לא מבין איך אנחנו חיים עם הדרייפוס של מדינת ישראל כבר כל כך הרבה שנים.

1. עמיר כן רצח את רבין (ראה כמה וכמה מאמרים באתר "א. א. קונספירציות" וגם את הפוסט של יגל הנקין על תאוריית הכדורים שהוחלפו)

2. "משפט צדק" כל פעם מקבלת את מספר הקולות השווה למספר העוקבים של עמוד המפלגה בפייסבוק, שזה כ-500. למישהו הזיזו הקולות האלה? גזר הדין של עמיר בוטל הוא הומתק? מי שרוצה לפעול לשחרורו, מוזמן להשתמש בשיטות הרבה יותר הגיוניות כמו למצוא מספיק תורמים ואז לשכור לוביסטים, לנהל קמפיין ציבורי מקצועי ועוד.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

הוא מאמין בהעתק והמשך של תפיסת הבית היהודי עם איילת שקד, ינון מגל, ואלי אוחנה.

מעוז ולייטנר הם דמויות בעיתיות בעיניו.

חוץ מזה שמעוז אכן בעייתי, סתם בזבז כסא בכנסת ארבע שנים. לא מועיל בכלום וגורם אנטגוניזים לכל מה שכולנו מסכימים עליו.

לא מכיר את לייטנר ושות', אבל אם באמת היה רוצה מקום בכנסת ולא סתם לעקוץ את ג', היה מתחיל מלהתאחד עם 'הקהל' ועם 'אח"י'.

היו מוסיפים עוד 1500 קולות ביחד, וכל קול חשוב.

להזכירך שזה יותר ממספר הקולות שהלך הנוכל לחפש בפחי האשפה של ועדת הבחירות המרכזית.

לגבי 'נעם' ההערכה הפשוטה שלי, אין לי מושג מה סמוטריץ' חשב, שאכן הם ישרפו מעט מאוד והרבה יותר מזה מהמתלבטים בין הצה"ד לכל מיני מפלגות "מרכז" יעזבו.

כלומר - צירוף מעוז היה מקטין את הסיכוי לממשלת ימין.

הפעם לא ישרפו לשמאל כמה מנדטים של מרץ ושל בל"ד.

ולגוש הימין, עוד לפני שהתחלנו בכלל, הולכים להישרף כמה מנדטים של וינטרים וחרדים.

אולי בסוף הרב אברג'יל יורה לחסידיו להצביע לבן גביר (הם מאוד מקורבים), אבל עדיין המצב לא טוב. הכל תלוי בהעלאת שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.

אלא כדי להביע תמיכה.

אתה בעצם אומר שהוא "סתם" התפקד? בשביל האמירה שבזה

וזה אמירה משמעותית (אומר זאת כאחד שסיכוי סביר שלא אצביע להם עדיין) שמפקד בכיר במילואים במלחמה הנוכחית מביע אמון בסמוטריץ' בהינתן ההישגים וההתנהלות במלחמה.

לדעתי זה מעניין מאוד ומשמעותי שהוא ואיתם שהיו מפקדים במלחמה במילואים כעת מביעים תמיכה במפלגה של סמוטריץ',

אצל נתניהו יש את אלישע מדן וטליק גווילי ששילמו מחיר גדול במלחמה ותומכים בו,

אצל אייזנקוט יש בכירים לשעבר,

אצל גולן יש אנשי מחאה,

אצל וינטר יש אזרחים שהיו מעורבים במלחמה.

זה מעניין ומעורר מחשבה מה כל מפלגה מציגה

נער גבעות עם כבשים נראה כמו ילד שטעה בדרך.

… לא מדברים?

אפשר גם באופן הדרגתי, בדיוק כמו הגאולה שמתקדמת הדרגתית מול העיניים שלנו עם ההשתתפות שלנו

אם הוצע לבצע שינויים במערכת המשפט בהסכמה ובאופן הדרגתי, למה לא לבצע אותו דבר ביו"ש, בלי מהפכות קיצוניות ובאופן הדרגתי.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

…עומדות היו רגלנו בשעריך ירושלים.

תיזהר מחרדים, הם יחזירו אותך לאוסטרליה...

זה לא בדיחה.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

יהיה לחץ "להתאחד" איתו בפעם הבאה ולתת לו מקום ריאלי. איתמר בן גביר וחבריו עשו את זה במשך עשרים שנה עד שזה עבד להם.

למעשה הוא לא יקבל חצי אחוז.

לדעתי.

עכשיו הוא נכנע ל'אישה חרדית עכשיו' ולקמפייו הזה וצירף לרשימה שלו אישה חרדית שמאלנית.

כרגע לרש"פ יש אינטרס ברור לא לחמם את הגזרה.

אם הרש"פ יחליטו לפתוח במלחמה דומה למה שהחמאס עשה.

ה7/10 יראה קטן לעומת מה שהם עלולים לעשות.

הם הרבה יותר מאורגנים. יותר חמושים. כמות גדולה יותר ופרוסים כל יותר שטח שמכיל אזרחים.

ה' עוזר לנו שזה לא יקרה.

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).