פעם שלישית כבר אסמיק

אני נהנה לדון איתך גם, תודה.

ואם תהית אם אתה מתבלבל ביני לבין קראנץ, דע לך שאתה לא הראשון ובטח שלא האחרון, אבל אנחנו מגיבים לרוב על דברים שונים מלבד בפורום בישול ומתכונים, שם הוא המומחה הגדול יותר, כי אני רק שם בתור תחביב והוא כבר מקצועי.

לא רציתי להסגיר אותך

1. תכונות: רגועה, ומופרעת בו זמנית. אוהבת להקשיב.

2. מוזיקה, צילום ועוד

3. חסרונות: מדברת המוןן, קשת החלטה

4. כולם פה מיוחדים. כיף לשמוע מכם!

5. לך עם האמת שלך, בלי לעגל פינות

6. אין לי רב כרגע....

7. סטודנטית תואר ראשון. בעתיד מקווה לעבוד עם נוער

8. יושר, שמחה, מידות כמובן... בעיתו ובזמנו... לא עכשיו...

כאפה/

הילד צורך טיפול.

מה קורה ילד?

1.עקשנות, חפרנות, גאווה, כעס, חנפנות, ניצול האחר, שקרנות

2.לשכב על המיטה ולבהות בתקרה

3.ראה סעיף 1,2

4.אין

5.שיעשו בשבילי את הכל ואני ארוויח

6.אין

7.אין ולא יהיה

8.נראית כמו בר רפאלי או גל גדות, אשת עסקים שמרוויחה 80 אלף בחודש לפחות

טוב אתה!!

לא הייתי כותב את 8..

1. תכונות: חבר טוב, חכם. כאן בפורום אני מביע את עצמי די הרבה. אז תקראו ותכירו.

2. תחביבים: לא נכנס לפינה הזאת. תחביב שפיתחתי לאחרונה זה לכתוב בפורום מתוך כוונה שמה שאני כותב יהיה טוב ערב ומועיל. אבל הרבה יותר כיף שלא יודעים מי אני ואז יש לי רשת בטחון לעשות טעויות (ואני עושה טעויות). אז לא מפרט יותר מדי.

3. חסרונות: יש כמה. אני משתדל לא להשתמש בהם. אני מזכיר דוגמאות בסעיף 2 ובסעיף 5.

4. ניק/ית מוערך ולמה: יש פה המון. יש הרבה חברים פה עם המון חכמה, ויש הרבה עם המון רגישות ואכפתיות. יש גם עם שניהם. אני מעריך את הבגרות שאפשר לראות אצל חלק מהחברים פה. את היכולת להכיל כאב.

לא מרגיש בנוח להטיל קנאה במעשה בראשית, או להחמיא רשמית לכל מיני בנות כאן שבאמת הראו המון בגרות ואכפתיות ורגישות. אבל בדרך כלל יש לי נטיה לראות את הטוב באנשים ולהעריך אותם - אם הגבתי פעם למשהו שכתבת בצורה חיובית, בטח אם כתבתי שאני מעריך את הגישה שלך, כנראה אתה ניק מוערך (אם לא הגבתי בכלל, יכול להיות שפשוט כתבת כל כך מושלם שלא רציתי להרוס)

5. עקרונות: לא לעשות דברים שאצטער עליהם אחר כך. לא לפחד לעשות דברים שאחר כך אצטער שלא עשיתי. לצערי אני לא תמיד עומד בעקרונות האלה. משתדל לא להתחייב ליותר מדי עקרונות שאחר כך אצטרך להגן עליהם.

6. השקפה/מי הרב שלך: י"ג עיקרים זה הדבר היחיד שאני ממש זהיר לא לחצות. אני שייך למגזר הדתי לאומי אבל לא מחויב להשקפה שלו. יש כמה רבנים לא מפורסמים שאני מתייעץ איתם בשאלות שאני לא יודע לבד (או כשאני מתעצל לבדוק בספרים)

8. מה חשוב בבת זוג: אם היא מכאן, אז היא כנראה בסעיף 4. כמובן זה לא הדבר היחיד.

9. למה אני בכלל כותב פה? אני באמת צריך שאנשים פה יכירו אותי? אולי כדי לכתוב את 4? או בשביל סעיף 8? אבל אם הייתי מרגיש בנוח עם סעיף 8 הייתי כותב אותו בצורה מפורטת יותר, וכנראה גם את סעיף 1. כנראה אני באמת לא סגור על עצמי. אז זה סעיף 3.

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

חזק, ואשריך!

למה זה מפתיע?

תודה!

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

אבל ב״ה מצליחים

מצוין שבטח, ישתבח שמו

כיף לקרוא,

מעריך אותך גם ומהממת את בעצמך

בס"ד

אני אכן לא פה, עזבתי את הפורומים הפתוחים די מזמן האמת. 

בכל מקרה, אני מאשרת את כל מה שהוא כתב על עצמו, שווה לכם

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

(בן 22)

1. תכונות: רגוע, שמח, שטותניק קצת, עמוק, רגיש, אכפתי, ישיר וכנה.. 

2. תחביבים: אוהב לכתוב, לצייר, לקרוא, ללמוד דברים חדשים, לחשוב, לטייל, מחשבים, ועוד כהנה וכהנה

3. חסרונות: הרבה... לפעמים מדבר בשקט מידי

4. ניק/ית מוערך ולמה: לא נמצא פה מספיק בשביל לומר

5. עקרונות: לשמור על ההלכה.. ארץ ישראל.. להיות נחמד לאנשים ולהתחשב בהם

6. השקפה/מי הרב שלך: בגדול ישיבת מרכז הרב. הפוסק שלי כרגע הוא הרב דוב ליאור.

7. תעסוקה עכשיו ולעתיד: לומד בישיבה, בעתיד - לא יודע. אולי משהו בתחום האומנות (גרפיקה וכאלה), כנראה יהיה קשור לחינוך גם כן.. לא יודע.

8. מה חשוב בבן/בת זוג:  מחפש מישהי זורמת, עמוקה, ספונטנית, רוצה בית של תורה וחיים של תורה, שתהיה פתוחה לקבל דעות שונות, מבינה עניין, חכמה, אנרגטית, יצירתית.. מבחינת הרמה התורנית – לא חייבת להיות ממש דוסית, אבל כן מחוייבת להלכה ועם רצון וחיבור חזק אל תורה וקודש. (אני גם רוצה להמשיך ללמוד כמה שנים בישיבה לפי היכולת אז מישהי שרואה בזה משהו חיובי;) )


9. שאלה שפיספסתי או סתם שבא לכם לשתף...

אממ אני כרגע לומד בישיבת מרכז הרב, שיעור ה', מתכנן להמשיך ללמוד עוד כמה שנים אם תהיה אפשרות בע"ה, ובמהלכן להתגייס (שירות מקוצר) דרך הישיבה.

(יש לי כרטיס ב"שליש" עם קצת יותר פרטים, אם מישהו מעוניין אוכל להפנות אותו לשם בפרטי)

בהצלחה

1. תכונות: עומק, רוחניות, שמחה, כנות, לב טוב

2. תחביבים: תחום הטיפול והנפש, לשיר, שפות

3. חסרונות: קושי בלהתמקד (פיזור), ניהול זמן גם אולי

4. ניק/ית מוערך ולמה: לא אפרט במסגרת שאלון זה

5. עקרונות: אמת, שלום ואהבה מעל הכל. 

6. השקפה/מי הרב שלך: הרבה סגנונות. לאומיות עם חסידות ונטיה לעולם החרדי (שזה בעצם חרד"ל?)/צדיקים בדורנו וכן כאלה שנפטרו.. 

7. תעסוקה עכשיו ולעתיד: רוצה מאוד בתחום הטיפול הנפשי

8. מה חשוב בבן/בת זוג: לעוף הכי גבוה שאפשר בעבודת ה', נשמה חסידית, רגישות, הכלה, חוכמה, יודע לאהוב (ואם מתחבר למיסטיקה זה בונוס)

9. שאלה שפיספסתי או סתם שבא לכם לשתף... שזאת פעם אחרונה בעז"ה שאני ממלא שאלון כזה, כי זהו. אני מתחתנת בעז"ה.

1. תכונות: עדין, מסודר, אחראי, בוגר, עמוק, רוחני, בעל יכולה שיחה והקשבה.

2. תחביבים: לימוד תורני בתחומי נפש האדם, מוסר, מעט חסידות, השקפה ואמונה יהודית, ניגון בגיטרה, כתיבה לעיתים רחוקות, קירוב רחוקים.

3. חסרונות: לעיתים סגור ופחות פתוח לסביבה, לא מרבה לשתף, פרפקציוניסטיות יתר.

4. ניק/ית מוערך ולמה: קשה לומר מכיוון שלא פעיל פה המון זמן.

5. עקרונות: "בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך" - הכנסת דרך השם בכל סיטואציה בחיים, מחויבות לאמת, הסתכלות באור חיובי על הזולת, למרות דרכי השם השונות.

6. השקפה/מי הרב שלך: משולבת בין החרד"לי לחרדי, מקבל את האמת ממי שאמרה.

7. תעסוקה עכשיו ולעתיד: קצין בקבע בחיל האוויר, כאשר הדגש הוא על מינון של עבודה רוחנית בעיקר, והעבודה הגשמית היא רק נלוות.

8. מה חשוב בבן/בת זוג: לרוב, העולם מחפש את נקודות הדמיון שיש לו עם הצד השני, בעייני, הדבר החשוב הם נקודות השוני.

במקומות שבהם בני האדם שונים, שם נבחן הקשר בינהם, ואני מאמין במשפט שהרב שמחה כהן שליט"א אמר בנושא, והוא: "כמעט כל גבר יכול להתחתן עם כל אישה, ובלבד שידעו לנהל את חסרונותיהן".

או במילים אחרות, חז"ל אומרים ש3 דברים אדם צריך לחפש בבת זוגו: חיבור חיצוני, ערכים משותפים (יעד משותף) ורגש. השניים הראשונים הם החשובים, האחרון יתפתח עם הקשר.

השאלה היחידה שאני שואל את עצמי, האם מי שעומד מולי הוא בעל יכולת לנהל חסרונות בחיים - ע"פ דרך התורה,

ולכן אני מעמיד כל נתון במבחן האמת, והרבה מהנתונים שאני רואה שאנשים מחפשים בחיים, בעייני הם לא נתוני אמת על מנת לבחון האם מי שעומד מולי יכול להיות בן או בת זוגי (כגון השכלה, עיר מגורים, גיל וכדומה)

9. ...

". חכם חתיך אתלט צדיק ועניו."

שפתיים ישק

קצת פרטים, אפעס.

1. רגיש, מכיל.

2. לקרוא, ללמוד.

3. אישי מדי.

4. כמעט כולם, אנשים טובים שכותבים לעניין ומנסים לעזור מתי שאפשר.

5. יש לי רגישות ללהגיד סיסמאות, אז אדלג על זה.

6. אישי מאוד. זה בין הדברים שהכי חשובים לי. ב"ה זכיתי קצת להחשף לעולמות שונים ומגוונים וזה כיף.

7. עבודה עם אנשים, גם עכשיו גם בעתיד.

8. הכלה, חשיבה עצמאית, ערכיות, שאיפה 'דתית' גבוה דהיינו עומק.

בס"ד ובהשתדלותינו!

בת 25 

 תכונות: שמחה, חברותית זורמת וקלילה וגם רצינית ושקולה, אנטיליגנטית עם ראש על הכתפיים, אחראית ומסודרת. מזרימה שיחה- מדברת..חח ויודעת להקשיב, נעימה ומאירת פנים, גם חוש הומור זה טוב

 תחביבים: מוזיקהההה, סריגה, קריאה, הופעות ותרבות תורנית


עקרונות: טובה תורה עם דרך ארץ. דוגלת בחיי תורה ועבודה!

השקפה/מי הרב שלך: דתיה לאומית תורנית (בוגרת אולפנה..מדרשה..שיעורי תורה..תרבות תורנית בראש טוב)

הלכה כפסיקה ספרדית ( שולחן ערוך, הרב עובדיה זצ"ל)

תעסוקה עכשיו ולעתיד: חינוך (הוראה)..ולהמשך..יש עוד שאיפות ורצונות..אבל בינתיים ה' יודע

 מה חשוב בבן זוג: בחור דתי לאומי תורני, שומר תורה ומצוות ומקפיד על הלכה. שעשה שירות צבאי .

דוס קליל זורם בראש טוב ופתוח (מבחינה אישיותית ותרבותית).  אינטיליגנט  עם כיוון בחיים- עבודה/לימודים, בעל יכולת הכלה, 
חם שמח ונעים, מסודר ואיש שיח- מדבררר

 

טוב אז אם נשמע שיש כיוון..אני כאן פתוחה לשמוע הצעות גם לא ישירות מכאן אם מכירים משהו שעונה על זה

הצלחה לכולם ובשורות טובות בע"ה!!

1. תכונות: 
חיובי ואופטימי, אוהב ללמוד ולהעמיק, סקרן, ביישן, עדין, לא צפוי (כלפי חוץ אני משדר אופי רגוע ומיושב אבל בפנים יש בי צד שובב ושטותניק), אוהב שקט (לא סובל מקומות המוניים ורועשים).
2. תחביבים:
לבשל, לטייל בנחת, לשאוף אויר צלול.
3. חסרונות: 
קצת חסר סבלנות לתהליכים ארוכים ולפעמים מחפש קיצורי דרך בחיים (לדוג' - החלום שלי הוא למצוא אישה שתוך פגישה אחת כבר נדע שזה זה).
4. ניק/ית מוערך ולמה:
כל הניקים שהופכים את הפורום הזה למקום מחזק ונותן כוחות...
5. עקרונות: 
התפילה צריכה להיות נוגעת ומשמעותית ולהגיע מעומק הלב, 'וטהר ליבנו לעבדך באמת'.
6. השקפה/מי הרב שלך: 
דתי לאומי (מקבל ומתחזק מכל הסגנונות, "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ". אין כמו ללכת לטיש במאה שערים בליל שבת, להתפלל בבוקר עם 'זילברמן' בחורבה, ובמנחה להתפלל במניין ספרדי בכותל). הרב שלי הוא בעיקר אבא שלי, אבל יש עוד כמה רבנים (אני מתחבר בעיקר לרבנים עם הסתכלות חיובית ובריאה על המציאות).
7. תעסוקה עכשיו ולעתיד: 

עכשיו בחור ישיבה. בעתיד כנראה משהו בתחום המחשבים (אולי גם חקלאי מהצד, הלוואי...).
8. מה חשוב בבן/בת זוג:

יראת שמיים, מחפשת להקים בית של קדושה וטהרה מתוך חיות ושמחה, לא מושלמת, עדינה, עמוקה, מחפשת את המשמעות שבדברים, קלילה (קצת שובבה), עם ברק בעיניים, ישרה וכנה, אוהבת את החיים בצורה תמימה ופשוטה. בונוס: אוהבת טבע (במיוחד של ארץ ישראל).

עדיפות למישהי שתסכים ללמוד בפגישות - תניא / עין איה / סיפורי מעשיות וכדו'.

לגבי שם, גיל, כתובת וכו' תיכנסו לכרטיסים אישיים.

הי, שמי...., מתכונותיי הבולטות: שמחה, קלילה, לוקחת את החיים בקלות, שוכחת מהר, אוהבת אנשים בטירוף אבל גם אוהבת שקט, מאד זורמת, אני חושבת שאני בן אדם טוב, אוהבת לטייל, לנגן, לצייר, להיות בטבע כמה שיותר, מאד מחוברת לאדמה, לא מפחדת מנמלים וחרקים,

החסרונות שלי הן גם מעלות אבל ביקשתם אז הנה: פזיזה, שוכחת בקלות, קלילה, קצת בלגניסטית, אפילו אוהבת בלגן, בלגן שמח כזה

מעריכה את @אנונימי פלוס כי יש לו תגובות חכמות ובכללי נראה לי הוא חכם,

מאד מעריצה אנשים חכמים וחכמה

עקרונות: יש מלא, בעיקר רמה דתית זה לא משהו שאני מתפשרת עליו, לגור במקום שקט, להיות מחובר לטבע, מוזיקה כדרך חיים וחינוך ילדים להיות הכי צדיקים שאפשר.

השקפה: זה קצת מסובך, משהו מעורבב מחרדי ודת'ל תורני, קרוב להשקפה של הרב טל או הרב שלמה יהודה (הינוקא) מי שמכיר.. שומעת שידוכים מ-2 הציבורים, חרדי (מגניב ובלתי רגיל בלבד) או חרד'ל\ דת'ל תורני 

תעסוקתי כרגע: לומדת תואר ראשון בהוראת המוזיקה, מאוהבת במוזיקה בצורה מטורפת, כל סוגי המוזיקה, מקלאסי עד ישראלי כולל מוזיקה הודית, סינית, מוזיקה אינסטורמנטלית, אופרה, ב

ישראלי אוהבת בעיקר שירים ישנים של נעמי שמר, חווה אלברשטיין וכ'ו, מתכוונת בעזרת ה' להמשיך לעסוק במוזיקה, אולי גם בחינוך ולהיות רועת צאן, אם לא יתאפשר לי אסתפק בילדיי שלי בתור צאן אבל נהיה חייבים לגור בכפר ,

חשוב לי בבן הזוג שיהיה צדיק, שלא יהיה מקובע , שיאהב מוזיקה מאד מאד\יעסוק במוזיקה או לפחות יהיה אמן, ממש מעדיפה שלא יהיה לו סמארטפון

חשוב מאד: רוצה לגדל כלב שמירה כחיית מחמד, סוס וגם עז (בעזרת ה', עז לא כזה קריטי אבל בונוס)

יאללה בהצלחה לכולם

אם מישהו מתבייש לפנות ישירות יכול לפנות דרך @ברוקולי השדכנית המהוללה של'נו

1. עמוקה ושטותניקית כאחד, חברותית אך מאוד לא נסחפת, עם אמונה תמימה בה' אך דעתנית ואוהבת לחפור.
2.סדנאות נפש גוף, ריקודים,זומבה, יוגה, מדיטציה, ללכת לטישים חסידיים, לטייל, קייאקים,מעגלי שירה, לקרוא, ללמוד, פויקה, מנגל, להיות עם המשפחה, לבלות עם חברות.
3.לא יודעת לבשל טוב, קנאית ותחרותית. רחפנית.(קצת מכל דבר כמובן)
4.מעריכה טיפוס שמודע לעצמו, לא שחצן, חושב לעומק, עם טוב לב, מכיל ורגיש לשני. 
5. עקרונות- ללכת אחרי תחושות הלב ולא כי כולם עושים. וחקור לעומק כל דבר.

6. הרב שלי זה אבא שלי(הוא באמת רב...)

7.תעסוקה- עסק עצמאי.
8.בחור שאעריך ואוהב, עובד, בעל תואר או השכלה, איש משפחה ומידות "מאנש"
9.בחור מגיל 30 ומעלה, בוגר, מכיל עולמות ואנשים שונים ומורכבויות בחיים, מצד שני לא אחד שכל דבר נסחף אחר הזרם

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

ואז מתברר שנכסי צאן ברזל הם המצאה המצאתית, כפי שהראה הרב מונדשיין ב"סיפורים וגלגוליהם"

פרק ג:

תודה שהבאת את דמותו המיוחדת לידיעתי.

יישר כחך.

וחייב לומר שזה מרשים שרב חב"דניק לא עושה הנחות לסיפורי חסידים, ומראה עד כמה מקורותיהם של הסיפורים הכי קלאסיים הם בעצם מפוקפקים ביותר.

האמונה היהודית לא צריכה חיזוק מסיפורי 'מויפתים' חסרי ביסוס...

והלך הרוח הקיים בקרב קהילות חסידויות מסויימות לעשות את המיסטיקה והמויפתים עיקר ואת התורה טפלה חייב לעבור כבר מן העולם.

אם עד עכשיו חשבתי שיש מקום להציץ מדי פעם על סיפורים בעלוני שבת מסויימים ואולי לקבל איזה חיזוק (על אף הספקנות, כמובן שעליה לא ויתרתי). מעתה אדע שזה בזבוז זמן מוחלט.

כה חבל שאנשים עם כוונות טובות משקיעים את מרצם וזמנם בלערוך ולפרסם סיפורים מפוקפקים ובכך מטילים בספק גם סיפורים מחזקים אמיתיים, הגם שהאמיתיים פחות מפוצצים...