שעון הקיץ בישראל – ויקיפדיה

בנוגע לצום זה חרטא, הצום נטו הוא 25 שעות והרבה יותר נוח לצום ביום(שיש דברים שניתן לעשות) מאשר לשבת בשעה 20 בערב הצום ולחכות ללא מעש עד שיהיה 23 ויהיה ניתן להירדם.

בנוגע לחילול שבת, זה דווקא הפוך, כששבת נכנסת מאוחר(19:30)- רוב החילונים שנוסעים לארוחת שבת לא יחללו שבת בנסיעתם(כי הם אוכלים ב20-21 כל השנה), ואילו דווקא כשתיכנס שבת מוקדם מאוד(16:15) אין ספק שיחללו שבת-כנ"ל לגבי פעילות של תחבורה ציבורית ובתי עסק ביום שישי, שפועלים סמוך מאוד ואף אחרי כניסת שבת כשהיא נכנסת ב16.

בצאת השבת אומנם קיים חילול שבת, אך מי שיבדוק היטב יגלה וימצא שהוא מתקיים בכל השנה בין בשעון חורף ובין בשעון קיץ.

האוטובוסים הראשונים(לפחות איפה שאני גר-ת"א) לרוב יוצאים שעה-שעתיים לפני צאת שבת, אך יש לציין שכמות קווי האוטובוסים במוצאי שבת פחותה מכמותם ביום שישי.

בנוגע לליל הסדר, יש משהו בטענה הזאת, אבל ניתן להיערך ללילה הזה בהתאם(וכבר המשנה עוסקת באיך למנוע מהילדים להירדם). נוסף על כך, צריך לזכור שמהות ליל הסדר היא בלילה, ולכן להתחיל את ליל הסדר לפני השעה 20 תפגום בהרגשת "ליל השימורים".דווקא לגבי זמני סעודות שבת לא בדיוק הבנתי את הנקודה, הרי רוב האנשים נוהגים לאכול ארוחת ערב(ביום רגיל) ב20-21, אז למה בשבת זה פתאום מפריע.

לגבי התפילה בבוקר, זה אכן יכול להפריע למי שמתפלל מוקדם בזמני הקצה של שעון הקיץ(ובמיוחד אם שעון קיץ יוחל כל השנה ונעבור לאיזור זמן 3+), אין לכך פיתרון קסם, אבל ניתן להתפלל קצת יותר מאוחר(ב7).

בנוסף, אם כבר דיברנו על תפילה-בשעון קיץ זמן ק"ש הרבה יותר מאוחר, וזה מאפשר למתפללים(במיוחד בשבת שמתחילים ב-8 ויש פסוקי דזימרא ארוכים) לא לפספס קריאת שמע בזמנה.

הוא עיקר הסיבה לתפיסה שהדתיים נגד שעון הקיץ.

רק מה שלא ברור, מדוע הנושא הדי טכני הזה הפך לשסע עמוק בין דתיים לחילונים(במיוחד לפני כעשור)?

שהיה חשוב להם לקום לסליחות וכו' וכו' כמבואר שם.

1) יום כיפור וצום גדליה יסתיימו מוקדם.

2) ליל הסדר ייסתים בשעה סבירה

3) בשבת האיזון בין היום ללערב יהיה יותר טוב, אחר הצהריים יתקצר, אבל הערב יתארך.

4) תהיה אפרות לאכול מלווה מלכה בלי לחץ ועם תאבון.

5) יהיה אפשר להתפלל שחרית מוקדמת בלי לחששו שזה לפני הזריחה.

ככשבת נכנסת הכי מאוחר, מסיימים להתפלל ערבית של שבת באיזור 20:30 (בערך, דקה לפה, דקה לשם), ומתחילים לאכול לא יאוחר מ21:00, שעה סבירה ביותר ומסיימים בערך בין 22:00 ל22:30, לא ממש מאוחר.

והם לא צריכים לקום מוקדם, מה גם שהם יכולים לישון בצהרי שישי.

לכן אמרתי שהם יכולים לישון בליל שבת יותר מאוחר מהרגיל(22:30 לדוגמא)

ובכל מקרה לא יהיו מרוכזים במתרחש.

יהיו נוכחים למחצה לשליש ולרביע.

לכן כתבתי "משמעותית".

אני חושב שילדים לא צריכים לישון כזה מוקדם(21) ויכולים להישאר כל יום עד 22, וזה מה שהייתי עושה בעצמי כשהייתי ילד קטן.

וחוץ מזה, כשאירועים אחרים מתנהלים בשעות כאלה אף אחד לא מתלונן(חתונה, בר מצווה, אירועים משפחתיים אחרים.

דווקא לילדים שעון קיץ מצוין, הרי בחושך הם אינם יכולים לשחק בגינה ולהיות בכללי בפעילות מחוץ לבית, ולכן דווקא כאשר מחשיך רק ב20, יש להם יותר זמן לפעילויות אחר הצהריים(במיוחד ביום חול).

ילד הולך לישון לפני 21 בכל מקום ובכל גיל כך ש12 שעות שינה הוא יקבל רק אם יישן עד 9 בבוקר.

עם כל ההתנפלות עליי באשכול, מה כבר הצעתי שילד ישן ב22 ויקום ב8 בשבת, מה כל כך נורא בכך זה 10 שעות שינה(והוא עוד יכול לנוח בשבת).

אגב, רק כשתדעו רק בארצנו הלחוצה מתחילים את יום הלימודים/העבודה כל כך מוקדם, ברוב הארצות באירופה מתחילים את בית הספר ב9 בערך(וזה דבר שניתן לאמץ בחום מהגויים).

דבר נוסף, להתכונן לשבת כשהיא נכנסת ב16 זה פשוט סיוט(צריך להתחיל להתכונן בחמישי ואולי אפילו כבר ברביעי וזה גומר לך את כל השבוע), ויותר מתסכל כששבת יוצאת ב17 כאילו מה כבר יש לעשות עד איזור 20-21(סתם זמן מבוזבז)?

וילד שרגיל לקום ב 6-7 לא יקום ב 8-9 גם אם ילך לישון ב 1 בלילה. 

כל השינויים של שעון קיץ-חורף משבשים לילדים את השעון ולוקח כמה ימים לאזן. 

בעד שעון קיץ כל השנה

אבל זאת רק דוגמא איך שינוי בשעה מוציא ילדים מריכוז. גם סעודת שבת בשעה 8-9 בערב במידה והילדים נשארים דופקת להם את השינה.

וסתם ככה כאבא לתינוקות מאוד עוזר שהילדים ב 7 בערך כבר הולכים לישון. גם להם יש מספיק שעות שינה וגם לך יש את השקט והזמן בערב לקניות, יציאות, ניקיון, עבודה וכו'

למעשה כל השנה צריכה להיות ע"פ שעון חורף וכך היה לאורך ההיסטוריה. שעון קיץ נקרא "daylight savings time" שזה בעצם שעון שלא מותאם ולא מתאים לקו האורך אלא תפקידו לחסוך בחשמל (לפני 30 שנה חשבו ככה, היום אין לכך תימוכין מדעיים ומה גם שמחיר התאורה הוא פרומיל ממה שהיה עם נורות להט).

ברור לגמרי לכל אדם רציונלי שחי על פני כדור הארץ שהנץ החמה לא צריך להיות ב-7:00 וסוף זמן ק"ש לא צריך להיות 9:45...

לפני חצי שנה ביקרתי בבית של בחור מאוהל שרה של נטורי קרתא והשעון מכוון לפי השקיעה (קוראים לזה זמן ארץ ישראל)

בכל מקרה, הקביעה לפי קו האורך - GMT - היא הגיונית יחד עם היותה הסכמיית, והונהגה באירופה כבר במאה ה-19. מה שאין כן שינוי שעון פעמיים בשנה לפי התיאוריה המפוקפקת שזה מפחית את צריכת החשמל.

ליהדות זה לא אמור להיות קשור, דא עקא, יש גם שעות עבודה קבועות שגורמות למתפללים שעובדים לא להתפלל כראוי במשך חודשים ארוכים.

ברם לעובדים שצריכים לצאת מוקדם אין פתרון שאינו כרוך בדיעבדים ועגמות נפש

להתחיל לעבוד מאוחר יותר ולסיים מאוחר יותר(בשעה)

לתגובה מעליי שהציעה לאנשים לקום מוקדם יותר, וזלזלה בשעות השינה שלהם.

אגב בנוסף, אומנם אני מסכים איתך שאם יהיה שעון קיץ בחורף זה יגרום לבעיות לאנשים מסויימים בתפילת שחרית.

אך בד בבד, שעון חורף באותה תקופה גורם לאנשים לבעיות עם תפילת מנחה(ולעיתים גם עם ערבית).

אם אתה רומז לכך שניתן להתפלל מנחה באיזור העבודה-אותו דבר גם לגבי שחרית.

במקרה שהזריחה מאוחרת מדי,מי שצריך להגיע מוקדם לעבודה, ייסע לעבודה ויתפלל שם(לאו דווקא בעבודה עצמה אלא בבית כנסת קרוב) אחרי הזריחה. 

תאמין לי שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים), ולכן רוב האנשים(לאו דווקא הדתיים) מאוד בעד ביטול שעון החורף ומעבר לשעון קיץ קבוע.

אין צורך בבית כנסת קרוב והתפילה קצרה.

בשחרית אתה צריך זמן ומקום מסודר (להנחת תפילין ומקום לשבת, ס"ת).

אין מקום להשוואה בכלל בין התארגנות לשחרית להתארגנות למנחה.

ערבית אפשר להתפלל גם בשעות הלילה המאוחרות.

ולא תמיד יש מניינים מאוחרים

אני לדוגמא, מסיים כל יום בצבא בשעה 19:45(סתם צוחקים על הג'ובניקים, אנחנו עושים עבודה מאוד חשובה).

וכמעט אף פעם, אין מניין בבסיס. אם ערבית הייתה ב20, הייתי יכול למצוא בנקל מניין ליד הבסיס. אבל עכשיו אני לא ממש מכיר את האיזור(שלישות רמת גן) ולא יודע איפה יש מניינים מאוחרים וכמה הם קרובים/רחוקים, ולרוב אני מתפלל ביחיד.

אגב, בחנוכה שעון החורף הוא בכלל צרה צרורה וגורם לאנשים להדליק נרות חנוכה הרבה אחרי צאת הכוכבים.

ודווקא רוב אלו שיוצאים יומיות לא נשארים עד שמונה.

כשאני הייתי ג'ובניק היה מניין בבסיס רק בשעון חורף.

בקיץ לא היה אף אחד בבסיס כשהיה אפשר להתפלל ערבית.

אני חושב שאת הבעיה בשלישות אני יכול לפתור לך. פנה באישי.

בערב ואפשר ללכת ולהתפלל מחוץ לבסיס.

אני בקורס תכנות של שח"ר(חרדים), ומכיוון שזה אמור להיות קורס "אינטנסיבי"(והוא לא) שבו כל טיפת זמן היא חשובה, אנחנו מתפללים מנחה בכיתה, וערבית אמורה להיות ב20 כשמשתחררים.

הבעיה היא שלמרות שאנחנו כמעט שני מניינים בקורס ומדובר ב"חרדים", הרוב הגדול חותך הביתה איך שנגמר הקורס...

אף אחד לא גר בבני ברק, וגם מי שכן לא נראה לי שמתפלל במניין...

בכל מקרה, יש פתרונות לערבית באזור.

וגם מסתמא הקורס הזה לא ארוך במיוחד.

ד"ש לסרן ד.ל.

הוא כבר נהיה רב סרן.

אם חצי שנה זה לא ארוך, אני לא יודע איזה קורס כן ארוך...

אני יודע שהוא מתכנת בשלישות ברמ"ג.

לא ידעתי שמדובר בחצי שנה...

בהצלחה רבה!

ושוב - אני חושב שאני יודע איך למצוא לך מניין בגזרה או בדרך הביתה.

בכל מקרה, שעון קיץ לא היה עוזר לך.

מנייני ערבית היו מתחילים ב-18:00~ במקום ב- 17:00~

את השם המלא ואת האפשרות למניין.

כשהתכוונתי לשעון קיץ דיברתי על שעון קיץ מלא-מלא שבו ערבית ב20+

או לקבוע שעון קיץ של שעתיים בחורף - שיעביר את הזריחה לשמונה בבוקר...

בקום המדינה, היה שעון קיץ כפול בקיץ של 48(בגלל הרצון לחסוך באנרגיה בזמן מלחמת העצמאות)

אבל שילוב של שני הנונים הללו ביחד(יום ארוך ושעון קיץ) מוביל לתוצאה האידאלית מבחינתי

הרי על זה מדובר...

ב5 אנשים עוד בעבודה - אקטואליה וחדשות

גם אם נשנה את מה שאפשר לשנות, אתה עדיין תתפלל ביחידות.

לכשימלאו לך 22 ותועסק לכל הפחות במקום עבודה אחד. וגם בגיל 32 תחזור, ואז אולי תבין שיש הבדל מה בין גחמות של נערים מתפנקים שרוצים לקום ב-8 בבוקר, לבין גבר שמפרנס משפחה וחייב להיות בעבודה ב-8

אבל תודה ששאלת.

אני בטוח שממרום גילך המופיע בכרטיס האישי, למדת לא לזלזל באנשים בגלל גילם ודעותיהם.

שעון קיץ בחורף

שעון חורף בקיץ

ככה זה שלא חשוך כבר בשעה חמש אחה"צ וגם לא חשוך רק בשמונה בערב

הבחורי ישיבות תן להם מניין בשבת ב 8 והם מרוצים עד הגג.  

אבא שלי היה מעיר אותי בשבת בבוקר ב 5:45 ועוד אומר לי אתה מאחר. התימנים של היום זה ממש לא התימנים של פעם.

דוד שלי סיפר לי שהם היו קטנים לא היו אומרים תפילה ב 5 או 6 היו מגיעים בלילה ושהיא קצת אור היו מתחילים.

בפרט בשבת.

רק בגלל שהיום יצאתי מהעבודה בחמש וכבר היה חשוך אז בא לי הרעיון הזה

בכל מקרה אני מעדיף שעון חורף כל השנה. 

והבחירה היא בין ליל שבת ארוך ליום שבת ארוך.

מכיוון שביום נוח לעשות הרבה יותר פעילויות, עדיף שהיום יהיה ארוך ולא הלילה.

את מסכימה שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים)?

ולכן עדיף(גם מבחינת אנרגיה אבל לא רק) עוד שעת יום אחר הצהריים מאשר עוד שעת אור בשעות הבוקר המוקדמות.

בכל מקרה אני מעדיף באופן אישי את התקופה של סיוון-תמוז(יוני-יולי) אז יש כ-14 שעות אור היממה, וכולם מרוצים-גם המשכימים וגם שאר האנשים שפעלים יותר אחר הצהריים.

אבל הוא בעיקר מתעורר כאשר אני רואה שבשעה 16:30 כבר מתחיל להחשיך, וב17 חושך מוחלט(וגם כשקר אבל זה סיפור אחר).

בימים הגשומים, גם כשהשמש לכאורה "זורחת" לא ממש מרגישים/רואים את זה.

וחוץ מזה שמתחיל להיות אור קצת לפני הזריחה.

ושוב, בכללי אני ממש לא אוהב את החורף-כך שהחשיכה רק מוסיפה לתחושה.

נץ ב- 6:40~ חודש בשנה גם בחורף.

זמן הנחת תפילין הוא בערך שעה לפני הנץ.

ולפני ואחרי יש שבוע של פער של דקה-שתיים מהקצה.

אין מה לומר ממש אמצע הלילה...

וברצינות, 20 וחצי היא השעה הנורמלית לעריכת קידוש(הרבה יותר מ17:30 עכשיו לדוגמה), ובשעה הזו נערכים כל האירועים המרכזיים.

במושגים כללים השעה הזאת נקראת "פריים-טיים", ולא בכדי.

כל כך הרבה מדברים אצלנו על ההיבט הדתי של שעון הקיץ,

על הצום הארוך ביום כיפור ועל ליל הסדר שמתחיל מאוחר.

אבל צריך לזכור שמדובר כולה על יומיים.

יומיים מאוד חשובים בלוח השנה היהודי, אבל בסדר, נצום עוד שעה, נישן צהריים בערב ליל הסדר. נסתדר.

אבל למה אף אחד לא מדבר על הבעיה האמיתית בשעון קיץ? והיא נוגעת ליום יום, במשך כל תקופת הקיץ. 

לא מזמן הלכתי לאסיפת הורים. המורה המסור הקדיש שלוש דקות לעדכון במצבו של הילד,

ועוד עשר דקות למונולוג שכולו זעקה על נזקי שעון הקיץ.

"אתם לא מבינים כמה זה מייאש", אמר, "אני מקבל בבוקר כיתה עם ילדים שפשוט בוהים בי.

אני כל כך מרחם עליהם. אתה רואה כמה חסרה להם השינה.

ואני מבין בדיוק מה קרה אצלם בבית הלילה, כי גם אני אבא,

וגם אני יודע שאין שום צ'אנס להרדים ילדים לפני רדת החשכה". 

אגב, מי בכלל מדבר על להרדים.

אי אפשר אפילו להתחיל את טקסי ההשכבה (אוי, זה לא נשמע טוב)

שכוללים ארוחת ערב, מקלחות, צחצוח שיניים, סיפור לפני השינה ובסוף צעקות "לכו כבר לישון".

פשוט אין סיכוי להתחיל את כל אלה כשהכול כל כך מואר בחוץ.

וכך מדי בוקר בכל תקופת שעון הקיץ מגיעים למערכת החינוך

מאות אלפי ילדים עייפים, מכל המגזרים, מילדי העובדים הזרים ועד ילדי מאה שערים.

כולם גורדו הבוקר מהמיטה. האם אפשר לאמוד בסכומי כסף את הנזק שנגרם למשק הישראלי?

זה מוזר לי לדבר על כסף בהקשר החינוכי הזה, אבל מה לעשות שככה זה היום, פוליטיקה חדשה.

ובכן, אתם יודעים איזו פגיעה עתידית יש כאן בכלכלה של ישראל בדור הבא?

ובשבת זה בולט עוד יותר. עד שאני חוזר מבית הכנסת הילדים כבר ישנים.

זה הזוי. אני לפעמים תוהה איך נראה יום שישי בעיניהם של בני השלוש-ארבע בתקופה הזו:

פתאום מקלחים אותם באמצע היום, מלבישים אותם בבגדי שבת הכי חגיגיים,

עורכים שולחן עם מפה לבנה, ואז אבא חוזר הביתה עם שני מלאכי השרת שאומרים ביחד,

המלאך הטוב והמלאך הרע, "אה, שעון קיץ. טוב, נו, תברך אותם בשקט שלא יתעוררו"

(לפחות היו עוזרים לי, המלאכים, להעביר אותם מהספה למיטה). 

וכמה סמלי שהילד שלפעמים לא זכה לשמוע קידוש בליל שבת, גם לא זוכה להגיע ער להבדלה.

עד שאני חוזר מערבית של מוצאי שבת, הקטנים לא תמיד מחזיקים מעמד.

תינוקות שנשבו.

...

שיחזירו לילדינו את שעות השינה האבודות.

אנחנו מזדעקים לא מעט על מספר הילדים בישראל שנמצאים מתחת לקו העוני, ובצדק,

אבל מי ידאג למאות אלפי ילדים במדינה שנמצאים בימים אלה הרבה מתחת לקו הערנות?

מקור:

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11275

אם הילדים עייפים בבוקר, כיצד הם לא מוכנים לישון בערב שלמחרת לפני רדת החשיכה...

וכבר הערתי שברוב מדינות אירופה הלימודים מתחילים אחרי 8.

ולגבי שבת, כשחתונות ואירועים מרכזיים יהיו בשעה 17 אז אחשוב ש20 וחצי לקידוש זה מאוחר מדי.

אני יכול לכתוב לך מאמר שלם על הגרעון הגדול שבכניסת שבת מוקדמת מאוד.

הקניות המוקדמות(כבר באמצע השבוע), הבישולים שמתחילים עוד לפני שחשבת מה לבשל, קוצר הזמן, ספקות חילולי השבת שאנשים מגיעים אליהם, כיבוי המנוע ממש בכניסת שבת בהגעה להתארח ועוד ועוד.

אז בוא נכניס אותה ב13 בצהריים, תמיד יש לחץ לא...

משפחת שוורצקופף הייתה בלתי נסבלת הרבה לפני שהחליטה להכניס את השבת מוקדם באופן קבוע, אבל האקט הזה, הסכימו כל השכנים, השלים את התמונה. משפחת שוורצקופף כמובן לא הייתה המשפחה היחידה שלקחה חלק במנהג המתנשא הזה, אבל היא הייתה ללא ספק המעצבנת שבהן. כל שישי של קיץ בחמש ועשרים בדיוק, אב המשפחה אבנר היה יוצא את ביתו לבוש בגדי שבת כשפניו נוהרות ומדושנות. תמיד היה מקפיד לחלוף בדרכו על פני חלונות השכנים שהיו עסוקים באותה עת בהתרוצצות מבוהלת אחרי מגהצים ופלטות, כדי שיוכלו שכניו המזיעים להביט בעיניים כלות ביהודי המצטיין הזה שלא שמע מימיו על לחץ של שישי או על טקט.
אשתו של שוורצקופף, דרורה, הייתה יוצאת באותה שעה בדיוק למרפסת עם קפה, עוגה וספרון תהילים קטן כדי לשוח עם קונה, ולהוציא את העיניים לשפרה מכניסה ג' שכל יוצאי חלציה עסוקים היו בניסיון משולב להוציא את נשמתה מבעוד יום.
אפשר להניח ששכניהם של משפחת שוורצקופף הקדישו את תפילות השבת, שאליהן היו מגיעים באיחור, לבקשה מריבונו של עולם שישיב למשפחת שוורצקופף את גמולה בראשה עוד השנה. ובאמת תפילה היוצאת מעומקא דליבא אף פעם לא שבה ריקם, ומעשה שהיה כך היה.
היה זה בעוד אחד מימי השישי הלחוצים, עת משפחת שוורצקופף התמרקה לה כבר מאשמורת ראשונה של בוקר והדליקה נרות כשהשמש עוד קפחה על הארץ בתשעים מעלות. בשעה חמש וחצי אבנר כבר היה כהרגלו בבית הכנסת, דרורה ישבה כהרגלה במרפסת, והמשיח, מה הסיכוי, הגיע.
כן, מתברר שאפילו מישהו שמחכים לו אלפי שנים יכול לבוא בהפתעה, ותוכלו לשער בנפשכם את שמחתם של כל היושבים בציון עת התפרסמה הגעתו של משיחנו.
ובכן, צריך לומר שמחתם של כמעט כל היושבים בציון, כי משפחת שוורצקופף המרגיזה בכלל לא שמעה על כל זה, כי היא כאמור הכניסה שבת מוקדם ועל כן לא קיבלה על זה פוש באנדרואיד או הודעה בווטסאפ.
כל עם ישראל ובכללם השכונה של שוורצקופף עשו דרכם ירושלימה כדי להספיק לשבות עם המשיח, ורק אבנר הזחוח ישב לו בבית הכנסת, תוהה לעצמו לאן נעלמו כל המתפללים. לרגע הוא דאג שמא שוב הכניס את השבת כבר בחמישי, אבל מבט חפוז בלוח השנה שעל הקיר הפריך את התאוריה הזאת. דרורה שוורצקופף גם היא לא הבינה לאן נעלמו כל השכנים, ולמי בדיוק היא אמורה להוציא את העיניים עם הנחת שלה כשאף אחד לא בסביבה. ארוחת ליל שבת חלפה לה בדממה מוזרה, ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, חמין לא געה. כולם היו מאוד נבוכים מהסיטואציה, כי מה הטעם בארוחת שבת מוקדמת בלי תבלין של עליונות על האחר. בקיצור, משפחת שוורצקופף הרגישה רע עוד לפני שהבינה מה הפסידה בירושלים. וזה כשלעצמו היה יכול להיות עונש מספק, אבל מכיוון שניתנה רשות למשחית להשחית יצא שאותה שבת יצאה מחוברת לראש השנה. כן.
מפה לשם משפחת שוורצקופף המסכנה, שכבר בסעודה שלישית של שבת התחרטה על מעשיה הרעים, נאלצה לסחוב יחד עוד יומיים של ראש השנה לבד בכל אזור החיוג ובלי בעל תוקע. התשובה שהם עשו במהלך השבת-חג הייתה בהתאם לכך כל כך שלמה, שלקראת שקיעה של יום טוב שני החליט אבנר שוורצקופף להוציא את החג מוקדם כדי לא להיות צדיק הרבה. כשהדליק את הסמארטפון ונחשף לגאולתן של ישראל, אסף את משפחתו ונסע על 140 לפגוש את המשיח בהר הבית, בתקווה שאולי יספיקו לפחות להבדיל יחד.
כשהגיעו בני משפחת שוורצקופף עם הפורד פוקוס החבוטה שלהם למרגלות ההר, מצאו המון אדם משולהב ועצבני. "איפה המשיח?", שאל אבנר. "הלך", הסביר לו איש מזוקן. "מה קרה?". "הכול עבר חלק עד שהמשיח גילה שיש משפחה שחוגגת ראש השנה". "מה הבעיה לחגוג את ראש השנה?", שאל אבנר בתמימות. "בימות המשיח כל המועדים עתידין להיבטל", ציטט המזוקן את המובן מאליו, "כשהמשיח גילה שיש מי שחוגג ראש השנה בהתרסה אפיקורסית, הוא החליט שהעם עדיין לא בשל לגאולה והלך".
משפחת שוורצקופף המסכנה שבה הביתה מרוסקת מהידיעה שמנעה במו ידיה את הגאולה היותר שלמה. בתפילת הנעילה של אותה שנה שפך אבנר את מר שיחו מול ארון הקודש הפתוח והתוודה על חטאו בפני חברי הקהילה. "אנא סלחו לי", הוא ביקש בבכי, "מעתה לא אטיל יותר ספק בזמני כניסת השבת כפי שהם מופיעים בעיתונות המודפסת", הוא הבטיח, וזו באמת הייתה יכולה להיות התנצלות ראויה לולא המשיך במליצה - "ויפה שעה אחת קודם".

אם לא היה שעון קיץ - אף אחד לא היה מכניס שבת "מוקדם".

הסאטירה הזו נכתבה בגלל שיש כאלה שנאלצים לקבל שבת מוקדם כדי שהילדים עוד יהיו ערניים.

ובכל מקרה, אני לא מחזיק מהשטויות של הליצן הזה.

שאוהבים להקדים באופן כללי.

זכותך לא להתחבר ל"ליצן" הזה(אגב הלבנת פנים), אבל הוא מייצג קול מאוד גדול במגזר הדתי (ובוודאי שבמגזר הכללי).

בנוסף, אם אני לא טועה גם ידידיה מאיר בירך על הארכת שעון הקיץ בחודש תשרי.

אגב, כניסת שבת מאוחרת חוסכת הרבה חלולי שבת במגזר הכללי.

ולגופו של מאמרו - עיין עירובין מג.

המקסימום שלדעתי צריך להיות הוא 10 שעות.

נאמר שילד בן 3-4 קם בשבת ב8 בבוקר(בהנחה שהוא הולך לתפילה בגילו הצעיר, אם לא הוא יכול לקום גם ב10)

הוא יכול לישון ב22, ויהיו לו 10 שעות שינה, אם הוא יהיה עדיין עייף הוא יוכל להשלים שעות בשבת עצמה.

אם תרגיל את הילדים לישון בשבת בשעות יותר מאוחרות מעכשיו(ואולי אף בשאר השבוע) הם יתרגלו לכך.

בשום סיטואציה.

אני דיברתי על מצב שבו ילד ישן ביום-יום ב21(מ21 עד 7 יש 10 שעות) ובשבת הוא נשאר ער עוד שעה.

ובכללי, מירוץ החיים בישראל כבר יצא מכל פרופורציות, הרצון להקדים ולרדוף אחרי כל דבר גורם לאנשים לצאת מהבית לעבודה בחמש לפנות בוקר.

אנחנו כנראה מדברים על שתי תפיסות עולם הפוכות לחלוטין שלעולם לא יפגשו.

אולי השוני הזה נובע גם מהסביבה(ת"א מול יו"ש), אולי מהחברה(דתית או חילונית-למרות שאני דתי), ואולי מסיבות אחרות.

לעולם לא נגיע לעמק השווה בדיון הזה ועל כן עדיף לסיים אותו עכשיו.

הוא גם תוצאה של מרוץ החיים שאתה מתלונן עליו.

תחשוב על זה.

המטרה בשעון הקיץ היא לווסת את השעות, ששעות האור יהיו בשעות הפעילות של בני האדם.

בשעון הקיץ לא רודפים אחרי שום דבר, הכל מתנהל לאט וברוגע ובלי דד ליין קצר ומאיים.

לא סתם המוטיב החוזר של החורף בספרות הוא דכדוך ואפלוליות, ואילו  בקיץ המוטיב הוא בהירות ושלווה.

ריבוי שעות האור שקיבלנו בקיץ הוא ברכה מאת ה', ולא (כמו שכמה גורסים כאן) צרה שגורמת סבל.

וידוע המדרש על אדם הראשון שהחשיך עליו עולמו...

ואני גם אח בכור עם אחות קטנה.

מעולם לא אני ולא אחותי לא ישנו ב19 וגם לא ב20, תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

אל תשכח שגני ילדים נסגרים רק ב8:30, ויש אפשרות להביא ילדים גם ב9.

ככה שבגיל 3-4 אין צורך לקום ב7 ובוודאי לא ב6.

כי הרגילו אותו לישון ב19 ולקום ב6.תרגיל אותו לישון ב21 ולקום ב7:30 והוא יתרגל(אחרי כמה ימים)

כל המתנגדים הגדולים פה לשעון הקיץ כותבים זאת כשהשעה נושקת לחצות, כנראה שבכל זאת אין להם בעיה עם שעות מאוחרות.

בשעה ההופכית(אחר הצהריים) ועכשיו לא יכולים...

לפני 6 בבוקר...

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

לפעמים נאמנות פוליטית גוברת אפילו על ביקורת עצמית, וזה באמת מדאיג כשאנשים מפסיקים לשאול שאלות קשות.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.