שעון הקיץ בישראל – ויקיפדיה

בנוגע לצום זה חרטא, הצום נטו הוא 25 שעות והרבה יותר נוח לצום ביום(שיש דברים שניתן לעשות) מאשר לשבת בשעה 20 בערב הצום ולחכות ללא מעש עד שיהיה 23 ויהיה ניתן להירדם.

בנוגע לחילול שבת, זה דווקא הפוך, כששבת נכנסת מאוחר(19:30)- רוב החילונים שנוסעים לארוחת שבת לא יחללו שבת בנסיעתם(כי הם אוכלים ב20-21 כל השנה), ואילו דווקא כשתיכנס שבת מוקדם מאוד(16:15) אין ספק שיחללו שבת-כנ"ל לגבי פעילות של תחבורה ציבורית ובתי עסק ביום שישי, שפועלים סמוך מאוד ואף אחרי כניסת שבת כשהיא נכנסת ב16.

בצאת השבת אומנם קיים חילול שבת, אך מי שיבדוק היטב יגלה וימצא שהוא מתקיים בכל השנה בין בשעון חורף ובין בשעון קיץ.

האוטובוסים הראשונים(לפחות איפה שאני גר-ת"א) לרוב יוצאים שעה-שעתיים לפני צאת שבת, אך יש לציין שכמות קווי האוטובוסים במוצאי שבת פחותה מכמותם ביום שישי.

בנוגע לליל הסדר, יש משהו בטענה הזאת, אבל ניתן להיערך ללילה הזה בהתאם(וכבר המשנה עוסקת באיך למנוע מהילדים להירדם). נוסף על כך, צריך לזכור שמהות ליל הסדר היא בלילה, ולכן להתחיל את ליל הסדר לפני השעה 20 תפגום בהרגשת "ליל השימורים".דווקא לגבי זמני סעודות שבת לא בדיוק הבנתי את הנקודה, הרי רוב האנשים נוהגים לאכול ארוחת ערב(ביום רגיל) ב20-21, אז למה בשבת זה פתאום מפריע.

לגבי התפילה בבוקר, זה אכן יכול להפריע למי שמתפלל מוקדם בזמני הקצה של שעון הקיץ(ובמיוחד אם שעון קיץ יוחל כל השנה ונעבור לאיזור זמן 3+), אין לכך פיתרון קסם, אבל ניתן להתפלל קצת יותר מאוחר(ב7).

בנוסף, אם כבר דיברנו על תפילה-בשעון קיץ זמן ק"ש הרבה יותר מאוחר, וזה מאפשר למתפללים(במיוחד בשבת שמתחילים ב-8 ויש פסוקי דזימרא ארוכים) לא לפספס קריאת שמע בזמנה.

הוא עיקר הסיבה לתפיסה שהדתיים נגד שעון הקיץ.

רק מה שלא ברור, מדוע הנושא הדי טכני הזה הפך לשסע עמוק בין דתיים לחילונים(במיוחד לפני כעשור)?

שהיה חשוב להם לקום לסליחות וכו' וכו' כמבואר שם.

1) יום כיפור וצום גדליה יסתיימו מוקדם.

2) ליל הסדר ייסתים בשעה סבירה

3) בשבת האיזון בין היום ללערב יהיה יותר טוב, אחר הצהריים יתקצר, אבל הערב יתארך.

4) תהיה אפרות לאכול מלווה מלכה בלי לחץ ועם תאבון.

5) יהיה אפשר להתפלל שחרית מוקדמת בלי לחששו שזה לפני הזריחה.

ככשבת נכנסת הכי מאוחר, מסיימים להתפלל ערבית של שבת באיזור 20:30 (בערך, דקה לפה, דקה לשם), ומתחילים לאכול לא יאוחר מ21:00, שעה סבירה ביותר ומסיימים בערך בין 22:00 ל22:30, לא ממש מאוחר.

והם לא צריכים לקום מוקדם, מה גם שהם יכולים לישון בצהרי שישי.

לכן אמרתי שהם יכולים לישון בליל שבת יותר מאוחר מהרגיל(22:30 לדוגמא)

ובכל מקרה לא יהיו מרוכזים במתרחש.

יהיו נוכחים למחצה לשליש ולרביע.

לכן כתבתי "משמעותית".

אני חושב שילדים לא צריכים לישון כזה מוקדם(21) ויכולים להישאר כל יום עד 22, וזה מה שהייתי עושה בעצמי כשהייתי ילד קטן.

וחוץ מזה, כשאירועים אחרים מתנהלים בשעות כאלה אף אחד לא מתלונן(חתונה, בר מצווה, אירועים משפחתיים אחרים.

דווקא לילדים שעון קיץ מצוין, הרי בחושך הם אינם יכולים לשחק בגינה ולהיות בכללי בפעילות מחוץ לבית, ולכן דווקא כאשר מחשיך רק ב20, יש להם יותר זמן לפעילויות אחר הצהריים(במיוחד ביום חול).

ילד הולך לישון לפני 21 בכל מקום ובכל גיל כך ש12 שעות שינה הוא יקבל רק אם יישן עד 9 בבוקר.

עם כל ההתנפלות עליי באשכול, מה כבר הצעתי שילד ישן ב22 ויקום ב8 בשבת, מה כל כך נורא בכך זה 10 שעות שינה(והוא עוד יכול לנוח בשבת).

אגב, רק כשתדעו רק בארצנו הלחוצה מתחילים את יום הלימודים/העבודה כל כך מוקדם, ברוב הארצות באירופה מתחילים את בית הספר ב9 בערך(וזה דבר שניתן לאמץ בחום מהגויים).

דבר נוסף, להתכונן לשבת כשהיא נכנסת ב16 זה פשוט סיוט(צריך להתחיל להתכונן בחמישי ואולי אפילו כבר ברביעי וזה גומר לך את כל השבוע), ויותר מתסכל כששבת יוצאת ב17 כאילו מה כבר יש לעשות עד איזור 20-21(סתם זמן מבוזבז)?

וילד שרגיל לקום ב 6-7 לא יקום ב 8-9 גם אם ילך לישון ב 1 בלילה. 

כל השינויים של שעון קיץ-חורף משבשים לילדים את השעון ולוקח כמה ימים לאזן. 

בעד שעון קיץ כל השנה

אבל זאת רק דוגמא איך שינוי בשעה מוציא ילדים מריכוז. גם סעודת שבת בשעה 8-9 בערב במידה והילדים נשארים דופקת להם את השינה.

וסתם ככה כאבא לתינוקות מאוד עוזר שהילדים ב 7 בערך כבר הולכים לישון. גם להם יש מספיק שעות שינה וגם לך יש את השקט והזמן בערב לקניות, יציאות, ניקיון, עבודה וכו'

למעשה כל השנה צריכה להיות ע"פ שעון חורף וכך היה לאורך ההיסטוריה. שעון קיץ נקרא "daylight savings time" שזה בעצם שעון שלא מותאם ולא מתאים לקו האורך אלא תפקידו לחסוך בחשמל (לפני 30 שנה חשבו ככה, היום אין לכך תימוכין מדעיים ומה גם שמחיר התאורה הוא פרומיל ממה שהיה עם נורות להט).

ברור לגמרי לכל אדם רציונלי שחי על פני כדור הארץ שהנץ החמה לא צריך להיות ב-7:00 וסוף זמן ק"ש לא צריך להיות 9:45...

לפני חצי שנה ביקרתי בבית של בחור מאוהל שרה של נטורי קרתא והשעון מכוון לפי השקיעה (קוראים לזה זמן ארץ ישראל)

בכל מקרה, הקביעה לפי קו האורך - GMT - היא הגיונית יחד עם היותה הסכמיית, והונהגה באירופה כבר במאה ה-19. מה שאין כן שינוי שעון פעמיים בשנה לפי התיאוריה המפוקפקת שזה מפחית את צריכת החשמל.

ליהדות זה לא אמור להיות קשור, דא עקא, יש גם שעות עבודה קבועות שגורמות למתפללים שעובדים לא להתפלל כראוי במשך חודשים ארוכים.

ברם לעובדים שצריכים לצאת מוקדם אין פתרון שאינו כרוך בדיעבדים ועגמות נפש

להתחיל לעבוד מאוחר יותר ולסיים מאוחר יותר(בשעה)

לתגובה מעליי שהציעה לאנשים לקום מוקדם יותר, וזלזלה בשעות השינה שלהם.

אגב בנוסף, אומנם אני מסכים איתך שאם יהיה שעון קיץ בחורף זה יגרום לבעיות לאנשים מסויימים בתפילת שחרית.

אך בד בבד, שעון חורף באותה תקופה גורם לאנשים לבעיות עם תפילת מנחה(ולעיתים גם עם ערבית).

אם אתה רומז לכך שניתן להתפלל מנחה באיזור העבודה-אותו דבר גם לגבי שחרית.

במקרה שהזריחה מאוחרת מדי,מי שצריך להגיע מוקדם לעבודה, ייסע לעבודה ויתפלל שם(לאו דווקא בעבודה עצמה אלא בבית כנסת קרוב) אחרי הזריחה. 

תאמין לי שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים), ולכן רוב האנשים(לאו דווקא הדתיים) מאוד בעד ביטול שעון החורף ומעבר לשעון קיץ קבוע.

אין צורך בבית כנסת קרוב והתפילה קצרה.

בשחרית אתה צריך זמן ומקום מסודר (להנחת תפילין ומקום לשבת, ס"ת).

אין מקום להשוואה בכלל בין התארגנות לשחרית להתארגנות למנחה.

ערבית אפשר להתפלל גם בשעות הלילה המאוחרות.

ולא תמיד יש מניינים מאוחרים

אני לדוגמא, מסיים כל יום בצבא בשעה 19:45(סתם צוחקים על הג'ובניקים, אנחנו עושים עבודה מאוד חשובה).

וכמעט אף פעם, אין מניין בבסיס. אם ערבית הייתה ב20, הייתי יכול למצוא בנקל מניין ליד הבסיס. אבל עכשיו אני לא ממש מכיר את האיזור(שלישות רמת גן) ולא יודע איפה יש מניינים מאוחרים וכמה הם קרובים/רחוקים, ולרוב אני מתפלל ביחיד.

אגב, בחנוכה שעון החורף הוא בכלל צרה צרורה וגורם לאנשים להדליק נרות חנוכה הרבה אחרי צאת הכוכבים.

ודווקא רוב אלו שיוצאים יומיות לא נשארים עד שמונה.

כשאני הייתי ג'ובניק היה מניין בבסיס רק בשעון חורף.

בקיץ לא היה אף אחד בבסיס כשהיה אפשר להתפלל ערבית.

אני חושב שאת הבעיה בשלישות אני יכול לפתור לך. פנה באישי.

בערב ואפשר ללכת ולהתפלל מחוץ לבסיס.

אני בקורס תכנות של שח"ר(חרדים), ומכיוון שזה אמור להיות קורס "אינטנסיבי"(והוא לא) שבו כל טיפת זמן היא חשובה, אנחנו מתפללים מנחה בכיתה, וערבית אמורה להיות ב20 כשמשתחררים.

הבעיה היא שלמרות שאנחנו כמעט שני מניינים בקורס ומדובר ב"חרדים", הרוב הגדול חותך הביתה איך שנגמר הקורס...

אף אחד לא גר בבני ברק, וגם מי שכן לא נראה לי שמתפלל במניין...

בכל מקרה, יש פתרונות לערבית באזור.

וגם מסתמא הקורס הזה לא ארוך במיוחד.

ד"ש לסרן ד.ל.

הוא כבר נהיה רב סרן.

אם חצי שנה זה לא ארוך, אני לא יודע איזה קורס כן ארוך...

אני יודע שהוא מתכנת בשלישות ברמ"ג.

לא ידעתי שמדובר בחצי שנה...

בהצלחה רבה!

ושוב - אני חושב שאני יודע איך למצוא לך מניין בגזרה או בדרך הביתה.

בכל מקרה, שעון קיץ לא היה עוזר לך.

מנייני ערבית היו מתחילים ב-18:00~ במקום ב- 17:00~

את השם המלא ואת האפשרות למניין.

כשהתכוונתי לשעון קיץ דיברתי על שעון קיץ מלא-מלא שבו ערבית ב20+

או לקבוע שעון קיץ של שעתיים בחורף - שיעביר את הזריחה לשמונה בבוקר...

בקום המדינה, היה שעון קיץ כפול בקיץ של 48(בגלל הרצון לחסוך באנרגיה בזמן מלחמת העצמאות)

אבל שילוב של שני הנונים הללו ביחד(יום ארוך ושעון קיץ) מוביל לתוצאה האידאלית מבחינתי

הרי על זה מדובר...

ב5 אנשים עוד בעבודה - אקטואליה וחדשות

גם אם נשנה את מה שאפשר לשנות, אתה עדיין תתפלל ביחידות.

לכשימלאו לך 22 ותועסק לכל הפחות במקום עבודה אחד. וגם בגיל 32 תחזור, ואז אולי תבין שיש הבדל מה בין גחמות של נערים מתפנקים שרוצים לקום ב-8 בבוקר, לבין גבר שמפרנס משפחה וחייב להיות בעבודה ב-8

אבל תודה ששאלת.

אני בטוח שממרום גילך המופיע בכרטיס האישי, למדת לא לזלזל באנשים בגלל גילם ודעותיהם.

שעון קיץ בחורף

שעון חורף בקיץ

ככה זה שלא חשוך כבר בשעה חמש אחה"צ וגם לא חשוך רק בשמונה בערב

הבחורי ישיבות תן להם מניין בשבת ב 8 והם מרוצים עד הגג.  

אבא שלי היה מעיר אותי בשבת בבוקר ב 5:45 ועוד אומר לי אתה מאחר. התימנים של היום זה ממש לא התימנים של פעם.

דוד שלי סיפר לי שהם היו קטנים לא היו אומרים תפילה ב 5 או 6 היו מגיעים בלילה ושהיא קצת אור היו מתחילים.

בפרט בשבת.

רק בגלל שהיום יצאתי מהעבודה בחמש וכבר היה חשוך אז בא לי הרעיון הזה

בכל מקרה אני מעדיף שעון חורף כל השנה. 

והבחירה היא בין ליל שבת ארוך ליום שבת ארוך.

מכיוון שביום נוח לעשות הרבה יותר פעילויות, עדיף שהיום יהיה ארוך ולא הלילה.

את מסכימה שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים)?

ולכן עדיף(גם מבחינת אנרגיה אבל לא רק) עוד שעת יום אחר הצהריים מאשר עוד שעת אור בשעות הבוקר המוקדמות.

בכל מקרה אני מעדיף באופן אישי את התקופה של סיוון-תמוז(יוני-יולי) אז יש כ-14 שעות אור היממה, וכולם מרוצים-גם המשכימים וגם שאר האנשים שפעלים יותר אחר הצהריים.

אבל הוא בעיקר מתעורר כאשר אני רואה שבשעה 16:30 כבר מתחיל להחשיך, וב17 חושך מוחלט(וגם כשקר אבל זה סיפור אחר).

בימים הגשומים, גם כשהשמש לכאורה "זורחת" לא ממש מרגישים/רואים את זה.

וחוץ מזה שמתחיל להיות אור קצת לפני הזריחה.

ושוב, בכללי אני ממש לא אוהב את החורף-כך שהחשיכה רק מוסיפה לתחושה.

נץ ב- 6:40~ חודש בשנה גם בחורף.

זמן הנחת תפילין הוא בערך שעה לפני הנץ.

ולפני ואחרי יש שבוע של פער של דקה-שתיים מהקצה.

אין מה לומר ממש אמצע הלילה...

וברצינות, 20 וחצי היא השעה הנורמלית לעריכת קידוש(הרבה יותר מ17:30 עכשיו לדוגמה), ובשעה הזו נערכים כל האירועים המרכזיים.

במושגים כללים השעה הזאת נקראת "פריים-טיים", ולא בכדי.

כל כך הרבה מדברים אצלנו על ההיבט הדתי של שעון הקיץ,

על הצום הארוך ביום כיפור ועל ליל הסדר שמתחיל מאוחר.

אבל צריך לזכור שמדובר כולה על יומיים.

יומיים מאוד חשובים בלוח השנה היהודי, אבל בסדר, נצום עוד שעה, נישן צהריים בערב ליל הסדר. נסתדר.

אבל למה אף אחד לא מדבר על הבעיה האמיתית בשעון קיץ? והיא נוגעת ליום יום, במשך כל תקופת הקיץ. 

לא מזמן הלכתי לאסיפת הורים. המורה המסור הקדיש שלוש דקות לעדכון במצבו של הילד,

ועוד עשר דקות למונולוג שכולו זעקה על נזקי שעון הקיץ.

"אתם לא מבינים כמה זה מייאש", אמר, "אני מקבל בבוקר כיתה עם ילדים שפשוט בוהים בי.

אני כל כך מרחם עליהם. אתה רואה כמה חסרה להם השינה.

ואני מבין בדיוק מה קרה אצלם בבית הלילה, כי גם אני אבא,

וגם אני יודע שאין שום צ'אנס להרדים ילדים לפני רדת החשכה". 

אגב, מי בכלל מדבר על להרדים.

אי אפשר אפילו להתחיל את טקסי ההשכבה (אוי, זה לא נשמע טוב)

שכוללים ארוחת ערב, מקלחות, צחצוח שיניים, סיפור לפני השינה ובסוף צעקות "לכו כבר לישון".

פשוט אין סיכוי להתחיל את כל אלה כשהכול כל כך מואר בחוץ.

וכך מדי בוקר בכל תקופת שעון הקיץ מגיעים למערכת החינוך

מאות אלפי ילדים עייפים, מכל המגזרים, מילדי העובדים הזרים ועד ילדי מאה שערים.

כולם גורדו הבוקר מהמיטה. האם אפשר לאמוד בסכומי כסף את הנזק שנגרם למשק הישראלי?

זה מוזר לי לדבר על כסף בהקשר החינוכי הזה, אבל מה לעשות שככה זה היום, פוליטיקה חדשה.

ובכן, אתם יודעים איזו פגיעה עתידית יש כאן בכלכלה של ישראל בדור הבא?

ובשבת זה בולט עוד יותר. עד שאני חוזר מבית הכנסת הילדים כבר ישנים.

זה הזוי. אני לפעמים תוהה איך נראה יום שישי בעיניהם של בני השלוש-ארבע בתקופה הזו:

פתאום מקלחים אותם באמצע היום, מלבישים אותם בבגדי שבת הכי חגיגיים,

עורכים שולחן עם מפה לבנה, ואז אבא חוזר הביתה עם שני מלאכי השרת שאומרים ביחד,

המלאך הטוב והמלאך הרע, "אה, שעון קיץ. טוב, נו, תברך אותם בשקט שלא יתעוררו"

(לפחות היו עוזרים לי, המלאכים, להעביר אותם מהספה למיטה). 

וכמה סמלי שהילד שלפעמים לא זכה לשמוע קידוש בליל שבת, גם לא זוכה להגיע ער להבדלה.

עד שאני חוזר מערבית של מוצאי שבת, הקטנים לא תמיד מחזיקים מעמד.

תינוקות שנשבו.

...

שיחזירו לילדינו את שעות השינה האבודות.

אנחנו מזדעקים לא מעט על מספר הילדים בישראל שנמצאים מתחת לקו העוני, ובצדק,

אבל מי ידאג למאות אלפי ילדים במדינה שנמצאים בימים אלה הרבה מתחת לקו הערנות?

מקור:

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11275

אם הילדים עייפים בבוקר, כיצד הם לא מוכנים לישון בערב שלמחרת לפני רדת החשיכה...

וכבר הערתי שברוב מדינות אירופה הלימודים מתחילים אחרי 8.

ולגבי שבת, כשחתונות ואירועים מרכזיים יהיו בשעה 17 אז אחשוב ש20 וחצי לקידוש זה מאוחר מדי.

אני יכול לכתוב לך מאמר שלם על הגרעון הגדול שבכניסת שבת מוקדמת מאוד.

הקניות המוקדמות(כבר באמצע השבוע), הבישולים שמתחילים עוד לפני שחשבת מה לבשל, קוצר הזמן, ספקות חילולי השבת שאנשים מגיעים אליהם, כיבוי המנוע ממש בכניסת שבת בהגעה להתארח ועוד ועוד.

אז בוא נכניס אותה ב13 בצהריים, תמיד יש לחץ לא...

משפחת שוורצקופף הייתה בלתי נסבלת הרבה לפני שהחליטה להכניס את השבת מוקדם באופן קבוע, אבל האקט הזה, הסכימו כל השכנים, השלים את התמונה. משפחת שוורצקופף כמובן לא הייתה המשפחה היחידה שלקחה חלק במנהג המתנשא הזה, אבל היא הייתה ללא ספק המעצבנת שבהן. כל שישי של קיץ בחמש ועשרים בדיוק, אב המשפחה אבנר היה יוצא את ביתו לבוש בגדי שבת כשפניו נוהרות ומדושנות. תמיד היה מקפיד לחלוף בדרכו על פני חלונות השכנים שהיו עסוקים באותה עת בהתרוצצות מבוהלת אחרי מגהצים ופלטות, כדי שיוכלו שכניו המזיעים להביט בעיניים כלות ביהודי המצטיין הזה שלא שמע מימיו על לחץ של שישי או על טקט.
אשתו של שוורצקופף, דרורה, הייתה יוצאת באותה שעה בדיוק למרפסת עם קפה, עוגה וספרון תהילים קטן כדי לשוח עם קונה, ולהוציא את העיניים לשפרה מכניסה ג' שכל יוצאי חלציה עסוקים היו בניסיון משולב להוציא את נשמתה מבעוד יום.
אפשר להניח ששכניהם של משפחת שוורצקופף הקדישו את תפילות השבת, שאליהן היו מגיעים באיחור, לבקשה מריבונו של עולם שישיב למשפחת שוורצקופף את גמולה בראשה עוד השנה. ובאמת תפילה היוצאת מעומקא דליבא אף פעם לא שבה ריקם, ומעשה שהיה כך היה.
היה זה בעוד אחד מימי השישי הלחוצים, עת משפחת שוורצקופף התמרקה לה כבר מאשמורת ראשונה של בוקר והדליקה נרות כשהשמש עוד קפחה על הארץ בתשעים מעלות. בשעה חמש וחצי אבנר כבר היה כהרגלו בבית הכנסת, דרורה ישבה כהרגלה במרפסת, והמשיח, מה הסיכוי, הגיע.
כן, מתברר שאפילו מישהו שמחכים לו אלפי שנים יכול לבוא בהפתעה, ותוכלו לשער בנפשכם את שמחתם של כל היושבים בציון עת התפרסמה הגעתו של משיחנו.
ובכן, צריך לומר שמחתם של כמעט כל היושבים בציון, כי משפחת שוורצקופף המרגיזה בכלל לא שמעה על כל זה, כי היא כאמור הכניסה שבת מוקדם ועל כן לא קיבלה על זה פוש באנדרואיד או הודעה בווטסאפ.
כל עם ישראל ובכללם השכונה של שוורצקופף עשו דרכם ירושלימה כדי להספיק לשבות עם המשיח, ורק אבנר הזחוח ישב לו בבית הכנסת, תוהה לעצמו לאן נעלמו כל המתפללים. לרגע הוא דאג שמא שוב הכניס את השבת כבר בחמישי, אבל מבט חפוז בלוח השנה שעל הקיר הפריך את התאוריה הזאת. דרורה שוורצקופף גם היא לא הבינה לאן נעלמו כל השכנים, ולמי בדיוק היא אמורה להוציא את העיניים עם הנחת שלה כשאף אחד לא בסביבה. ארוחת ליל שבת חלפה לה בדממה מוזרה, ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, חמין לא געה. כולם היו מאוד נבוכים מהסיטואציה, כי מה הטעם בארוחת שבת מוקדמת בלי תבלין של עליונות על האחר. בקיצור, משפחת שוורצקופף הרגישה רע עוד לפני שהבינה מה הפסידה בירושלים. וזה כשלעצמו היה יכול להיות עונש מספק, אבל מכיוון שניתנה רשות למשחית להשחית יצא שאותה שבת יצאה מחוברת לראש השנה. כן.
מפה לשם משפחת שוורצקופף המסכנה, שכבר בסעודה שלישית של שבת התחרטה על מעשיה הרעים, נאלצה לסחוב יחד עוד יומיים של ראש השנה לבד בכל אזור החיוג ובלי בעל תוקע. התשובה שהם עשו במהלך השבת-חג הייתה בהתאם לכך כל כך שלמה, שלקראת שקיעה של יום טוב שני החליט אבנר שוורצקופף להוציא את החג מוקדם כדי לא להיות צדיק הרבה. כשהדליק את הסמארטפון ונחשף לגאולתן של ישראל, אסף את משפחתו ונסע על 140 לפגוש את המשיח בהר הבית, בתקווה שאולי יספיקו לפחות להבדיל יחד.
כשהגיעו בני משפחת שוורצקופף עם הפורד פוקוס החבוטה שלהם למרגלות ההר, מצאו המון אדם משולהב ועצבני. "איפה המשיח?", שאל אבנר. "הלך", הסביר לו איש מזוקן. "מה קרה?". "הכול עבר חלק עד שהמשיח גילה שיש משפחה שחוגגת ראש השנה". "מה הבעיה לחגוג את ראש השנה?", שאל אבנר בתמימות. "בימות המשיח כל המועדים עתידין להיבטל", ציטט המזוקן את המובן מאליו, "כשהמשיח גילה שיש מי שחוגג ראש השנה בהתרסה אפיקורסית, הוא החליט שהעם עדיין לא בשל לגאולה והלך".
משפחת שוורצקופף המסכנה שבה הביתה מרוסקת מהידיעה שמנעה במו ידיה את הגאולה היותר שלמה. בתפילת הנעילה של אותה שנה שפך אבנר את מר שיחו מול ארון הקודש הפתוח והתוודה על חטאו בפני חברי הקהילה. "אנא סלחו לי", הוא ביקש בבכי, "מעתה לא אטיל יותר ספק בזמני כניסת השבת כפי שהם מופיעים בעיתונות המודפסת", הוא הבטיח, וזו באמת הייתה יכולה להיות התנצלות ראויה לולא המשיך במליצה - "ויפה שעה אחת קודם".

אם לא היה שעון קיץ - אף אחד לא היה מכניס שבת "מוקדם".

הסאטירה הזו נכתבה בגלל שיש כאלה שנאלצים לקבל שבת מוקדם כדי שהילדים עוד יהיו ערניים.

ובכל מקרה, אני לא מחזיק מהשטויות של הליצן הזה.

שאוהבים להקדים באופן כללי.

זכותך לא להתחבר ל"ליצן" הזה(אגב הלבנת פנים), אבל הוא מייצג קול מאוד גדול במגזר הדתי (ובוודאי שבמגזר הכללי).

בנוסף, אם אני לא טועה גם ידידיה מאיר בירך על הארכת שעון הקיץ בחודש תשרי.

אגב, כניסת שבת מאוחרת חוסכת הרבה חלולי שבת במגזר הכללי.

ולגופו של מאמרו - עיין עירובין מג.

המקסימום שלדעתי צריך להיות הוא 10 שעות.

נאמר שילד בן 3-4 קם בשבת ב8 בבוקר(בהנחה שהוא הולך לתפילה בגילו הצעיר, אם לא הוא יכול לקום גם ב10)

הוא יכול לישון ב22, ויהיו לו 10 שעות שינה, אם הוא יהיה עדיין עייף הוא יוכל להשלים שעות בשבת עצמה.

אם תרגיל את הילדים לישון בשבת בשעות יותר מאוחרות מעכשיו(ואולי אף בשאר השבוע) הם יתרגלו לכך.

בשום סיטואציה.

אני דיברתי על מצב שבו ילד ישן ביום-יום ב21(מ21 עד 7 יש 10 שעות) ובשבת הוא נשאר ער עוד שעה.

ובכללי, מירוץ החיים בישראל כבר יצא מכל פרופורציות, הרצון להקדים ולרדוף אחרי כל דבר גורם לאנשים לצאת מהבית לעבודה בחמש לפנות בוקר.

אנחנו כנראה מדברים על שתי תפיסות עולם הפוכות לחלוטין שלעולם לא יפגשו.

אולי השוני הזה נובע גם מהסביבה(ת"א מול יו"ש), אולי מהחברה(דתית או חילונית-למרות שאני דתי), ואולי מסיבות אחרות.

לעולם לא נגיע לעמק השווה בדיון הזה ועל כן עדיף לסיים אותו עכשיו.

הוא גם תוצאה של מרוץ החיים שאתה מתלונן עליו.

תחשוב על זה.

המטרה בשעון הקיץ היא לווסת את השעות, ששעות האור יהיו בשעות הפעילות של בני האדם.

בשעון הקיץ לא רודפים אחרי שום דבר, הכל מתנהל לאט וברוגע ובלי דד ליין קצר ומאיים.

לא סתם המוטיב החוזר של החורף בספרות הוא דכדוך ואפלוליות, ואילו  בקיץ המוטיב הוא בהירות ושלווה.

ריבוי שעות האור שקיבלנו בקיץ הוא ברכה מאת ה', ולא (כמו שכמה גורסים כאן) צרה שגורמת סבל.

וידוע המדרש על אדם הראשון שהחשיך עליו עולמו...

ואני גם אח בכור עם אחות קטנה.

מעולם לא אני ולא אחותי לא ישנו ב19 וגם לא ב20, תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

אל תשכח שגני ילדים נסגרים רק ב8:30, ויש אפשרות להביא ילדים גם ב9.

ככה שבגיל 3-4 אין צורך לקום ב7 ובוודאי לא ב6.

כי הרגילו אותו לישון ב19 ולקום ב6.תרגיל אותו לישון ב21 ולקום ב7:30 והוא יתרגל(אחרי כמה ימים)

כל המתנגדים הגדולים פה לשעון הקיץ כותבים זאת כשהשעה נושקת לחצות, כנראה שבכל זאת אין להם בעיה עם שעות מאוחרות.

בשעה ההופכית(אחר הצהריים) ועכשיו לא יכולים...

לפני 6 בבוקר...

…. ותחבר את זה להשקפותיו הפוליטיות אולי תבין. התממות וגלגול עיניים באמת גורמים לחוסר הבנה.

ראה אברנבנאל ור"ע ספורנו ור' אליעזר מבלגנצי והמצודת דוד על הפסוק.

המאה ה13, המאה ה14, המאה ה12 והמאה ה15 בהתאמה.

אי לכך לא הבנתי את ההוכחה שלך. מה ההוכחה?

פסוק ניתן לשנות משמעןת מקורית.

כמו חדש אסור מן התורה

את העם והארץ.

....יש להבחין בין הפשט המקראי והפרשנות הקלאסית (לפיה מדובר באויבי ישראל מבחוץ, כמו הבבלים, שילכו ויעזבו את הארץ בעת הגאולה) לבין הדרש המוכר בימינו בשיח הציבורי. בלשון הדיבור המודרנית, לעיתים קרובות משתמשים בפסוק זה שלא כפשט המקורי, אלא כתיאור לכך שהרס וחורבן פנימיים או שונאים צומחים מתוך העם עצמו ("ממך יצאו"). אולם, אצל רש"י וברוב מפרשי הפשט הראשונים (כמו אבן עזרא ורד"ק), הכוונה היא שהמחריבים החיצוניים יתפנו מן הארץ ויעזבו אותה לטובת שבי ציון.

מי שיש בו אהבת ישראל יאמץ את הפשט כי זה נבואת נחמה וזה רוב המפרשים.

מי שיש בו שנאת ישראל כמובן שיאמץ את הדרש .

....רק מי שמאמץ את הדרש שונא בפרוש אנשים מעם ישראל, מכנה אותם בשמות כמו:

"היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת", בוגדים, קפלניסקים ועוד

טעיתי,

הם יהודים כמוני,

אבל הם טועים לגמרי...

ויש גם בין הדתיים שטועים לגמרי.

ואין מונופול על היהדות לאף אחד.

אבל - אל תהיה בטוח שכולם יחזרו בתשובה.

עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: (וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

במקורות קדומים רבים, וכן בסידורים של יהודי תימן מופיע הניסוח "לתכן עולם במלכות שדי", במקום "לתקן עולם במלכות שדי". קו זה משתלב יותר טוב מול נוסחו של החלק השני של התפילה "ועל כן נקוה", המוקדש רובו ככולו לבקשה להשראת מלכות ה' בעולם, ואינו עוסק בסוגיות תיקון העולם[4].

הטלויזיה הייתה דולקת בשעות הצהריים לפני כניסת השבת,

והייתה תכנית על 2 אטאיסטים, אחד חרדי לאומי לשעבר,

והוא אמר שחבר שלו הסביר שצריך לעקור את אלוהים מתוכו.

אני הזדעזתי וכיביתי מיד את הטלויזיה.

ואני לא אומר שחרדי שפוסל יהודי "חילוני" טוב יותר. כולנו יהודים לא גויים.

כלומר הם שונאי ישראל בעיניך

גם חת"ס עוות את חדש אסור מן התורה?

וריהל עוות את ושם ינוחו יגיעי כוח.

והמשורר בראש השנה את טהור עיניים. וכדוצה. אז מה?

מה תאמר על "מהרו את המנה לעשות את דבר אסתר וחשבו עם הקונה"?

הערבים יצאו מהארץ ויחזרו לערב כמו הפשט.

אלו שאתה מאוד דואג להם...

מה הסיפור הזה על סיורים בתוך כפרים ערבים???? - אקטואליה וחדשות

מה השרשור הזה, אם לא עלילות על יהודים והאשמת הקורבן קלאסית?!

יש סיורים בארץ ישראל, בכפרים שהמהרסים והמחריבים שפלשו לארץ עדיין נמצאים בהם. בקרוב הערבים יהיו בערב והיהודים, חוץ מאלו שבחרו להוציא את עצמם מהכלל, יהיו בכל ארץ ישראל.

...מכוון שפיקוח נפש דוחה שבת אז ארץ ישראל דוחה שבת.

למיישבי ארץ ישראל בשרשור אחד, ופושט טלפיך ואומר ראו טהור אני - כשאתה פותח שרשור שני נגד שנאה?!

נ.ב.

בכל זאת לגופה של שאלה, נצטוונו להלחם על כיבוש ארץ ישראל והחזקתה - המלחמה מצדיקה כניסה יזומה לסכנת נפשות (בשונה משלוש עבירות, שוודאי אם אפשר לברוח - זה מה שצריך לעשות). לעומת זאת, כשמדובר על ישוב ארץ ישראל כפרט, ההלכה מתירה רק חילול שבת ע"י גוי.

הסיורים האלה מתקיימים מאז הרצח של דוד רובין הי"ד ואחיקם עמיחי הי"ד שנרצחו כשטיילו בנחל תלם. עשרות רבות של שנים, ואפילו לא שמעת עליהם עד עכשיו. טיולים בטבע הארץ ישראלי, בנחלים ובוואדיות, בהרים ובגבעות.

אבל גם אם היה, אז מה הטענה פה בדיוק? ערבי שנכנס ליישוב יהודי לא רוצחים אותו, ויהודי שנכנס לכפר ערבי אמור לצאת בדיוק באותו אופן - בחיים.

… אחלה. אני כבר מתאר איך תתנהגו אם השלטון יתחלף. מעניין מי יהיה הסילמן הבא?

• הערבי - החולם על נפילת מדינת ישראל ומצביע הרשימה המשותפת בבחירות?

• היהודי החילוני השמאלני הכופר - החולם על התבוללות? שמבחינתו היהדות היא לא שונה מדת אחרת?

• או אולי אתה חושב שהיהודי הדתי המאמין בה' -

  הוא הבעיה מבחינתך?

דבר אחד בטוח - גם הרשע הגדול,

ברצונו שלו או נגד רצונו שלו - עושה רצונו של מקום ונכנע תחתיו והכל בהסתרה מדוייקת.

והבחירה בידינו.

הערבי "ממך יצאו".

היהודי ישוב בתשובה.

והיהודי הדתי המסוים יבין שאין לו מונופול על אהבת עם ישראל וארץ ישראל.

בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,

אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.

לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.

על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.

הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,

רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).

כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.

אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.

ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.

נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!

התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!

יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.

ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!

אלא שאסור לזלזל ביכולות וברצונות של האויב.

להגיד ''לא ניתן לעצור'' זה פשוט לא נכון,

פשוט זנחו לחלוטין את השמירה על הגדרות מתוך מחשבה שהצד השני רוצה שקט ושהגדרות לא יאפשרו חדירה.

הרי אם ''לא ניתן לעצור'' אז אין שום כשל, לא מודיעיני ולא מבצעי, כי פשוט אי אפשר. אבל בוודאי שהיו כשלים, ובוודאי שאם לא היו כשלים אז לא הייתה חדירה.

השכול לא רלוונטי. אם אייזנקוט היה מסתגר בביתו וכאבו - היה מקום לומר שעל ההחלטות המופקרות שלו ובראשן הקטנת הצבא - הוא כבר שילם את המחיר.

מי שרוצה להיות במדמנה הפוליטית, לא יכול לצפות שהשכול יתן לו פריוילגיות כל שהן.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.

לי זה מרגיש מוגזם מידי.

בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.

הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.

זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.

את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.

הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.

באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.

הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.