שעון הקיץ בישראל – ויקיפדיה

בנוגע לצום זה חרטא, הצום נטו הוא 25 שעות והרבה יותר נוח לצום ביום(שיש דברים שניתן לעשות) מאשר לשבת בשעה 20 בערב הצום ולחכות ללא מעש עד שיהיה 23 ויהיה ניתן להירדם.

בנוגע לחילול שבת, זה דווקא הפוך, כששבת נכנסת מאוחר(19:30)- רוב החילונים שנוסעים לארוחת שבת לא יחללו שבת בנסיעתם(כי הם אוכלים ב20-21 כל השנה), ואילו דווקא כשתיכנס שבת מוקדם מאוד(16:15) אין ספק שיחללו שבת-כנ"ל לגבי פעילות של תחבורה ציבורית ובתי עסק ביום שישי, שפועלים סמוך מאוד ואף אחרי כניסת שבת כשהיא נכנסת ב16.

בצאת השבת אומנם קיים חילול שבת, אך מי שיבדוק היטב יגלה וימצא שהוא מתקיים בכל השנה בין בשעון חורף ובין בשעון קיץ.

האוטובוסים הראשונים(לפחות איפה שאני גר-ת"א) לרוב יוצאים שעה-שעתיים לפני צאת שבת, אך יש לציין שכמות קווי האוטובוסים במוצאי שבת פחותה מכמותם ביום שישי.

בנוגע לליל הסדר, יש משהו בטענה הזאת, אבל ניתן להיערך ללילה הזה בהתאם(וכבר המשנה עוסקת באיך למנוע מהילדים להירדם). נוסף על כך, צריך לזכור שמהות ליל הסדר היא בלילה, ולכן להתחיל את ליל הסדר לפני השעה 20 תפגום בהרגשת "ליל השימורים".דווקא לגבי זמני סעודות שבת לא בדיוק הבנתי את הנקודה, הרי רוב האנשים נוהגים לאכול ארוחת ערב(ביום רגיל) ב20-21, אז למה בשבת זה פתאום מפריע.

לגבי התפילה בבוקר, זה אכן יכול להפריע למי שמתפלל מוקדם בזמני הקצה של שעון הקיץ(ובמיוחד אם שעון קיץ יוחל כל השנה ונעבור לאיזור זמן 3+), אין לכך פיתרון קסם, אבל ניתן להתפלל קצת יותר מאוחר(ב7).

בנוסף, אם כבר דיברנו על תפילה-בשעון קיץ זמן ק"ש הרבה יותר מאוחר, וזה מאפשר למתפללים(במיוחד בשבת שמתחילים ב-8 ויש פסוקי דזימרא ארוכים) לא לפספס קריאת שמע בזמנה.

הוא עיקר הסיבה לתפיסה שהדתיים נגד שעון הקיץ.

רק מה שלא ברור, מדוע הנושא הדי טכני הזה הפך לשסע עמוק בין דתיים לחילונים(במיוחד לפני כעשור)?

שהיה חשוב להם לקום לסליחות וכו' וכו' כמבואר שם.

1) יום כיפור וצום גדליה יסתיימו מוקדם.

2) ליל הסדר ייסתים בשעה סבירה

3) בשבת האיזון בין היום ללערב יהיה יותר טוב, אחר הצהריים יתקצר, אבל הערב יתארך.

4) תהיה אפרות לאכול מלווה מלכה בלי לחץ ועם תאבון.

5) יהיה אפשר להתפלל שחרית מוקדמת בלי לחששו שזה לפני הזריחה.

ככשבת נכנסת הכי מאוחר, מסיימים להתפלל ערבית של שבת באיזור 20:30 (בערך, דקה לפה, דקה לשם), ומתחילים לאכול לא יאוחר מ21:00, שעה סבירה ביותר ומסיימים בערך בין 22:00 ל22:30, לא ממש מאוחר.

והם לא צריכים לקום מוקדם, מה גם שהם יכולים לישון בצהרי שישי.

לכן אמרתי שהם יכולים לישון בליל שבת יותר מאוחר מהרגיל(22:30 לדוגמא)

ובכל מקרה לא יהיו מרוכזים במתרחש.

יהיו נוכחים למחצה לשליש ולרביע.

לכן כתבתי "משמעותית".

אני חושב שילדים לא צריכים לישון כזה מוקדם(21) ויכולים להישאר כל יום עד 22, וזה מה שהייתי עושה בעצמי כשהייתי ילד קטן.

וחוץ מזה, כשאירועים אחרים מתנהלים בשעות כאלה אף אחד לא מתלונן(חתונה, בר מצווה, אירועים משפחתיים אחרים.

דווקא לילדים שעון קיץ מצוין, הרי בחושך הם אינם יכולים לשחק בגינה ולהיות בכללי בפעילות מחוץ לבית, ולכן דווקא כאשר מחשיך רק ב20, יש להם יותר זמן לפעילויות אחר הצהריים(במיוחד ביום חול).

ילד הולך לישון לפני 21 בכל מקום ובכל גיל כך ש12 שעות שינה הוא יקבל רק אם יישן עד 9 בבוקר.

עם כל ההתנפלות עליי באשכול, מה כבר הצעתי שילד ישן ב22 ויקום ב8 בשבת, מה כל כך נורא בכך זה 10 שעות שינה(והוא עוד יכול לנוח בשבת).

אגב, רק כשתדעו רק בארצנו הלחוצה מתחילים את יום הלימודים/העבודה כל כך מוקדם, ברוב הארצות באירופה מתחילים את בית הספר ב9 בערך(וזה דבר שניתן לאמץ בחום מהגויים).

דבר נוסף, להתכונן לשבת כשהיא נכנסת ב16 זה פשוט סיוט(צריך להתחיל להתכונן בחמישי ואולי אפילו כבר ברביעי וזה גומר לך את כל השבוע), ויותר מתסכל כששבת יוצאת ב17 כאילו מה כבר יש לעשות עד איזור 20-21(סתם זמן מבוזבז)?

וילד שרגיל לקום ב 6-7 לא יקום ב 8-9 גם אם ילך לישון ב 1 בלילה. 

כל השינויים של שעון קיץ-חורף משבשים לילדים את השעון ולוקח כמה ימים לאזן. 

בעד שעון קיץ כל השנה

אבל זאת רק דוגמא איך שינוי בשעה מוציא ילדים מריכוז. גם סעודת שבת בשעה 8-9 בערב במידה והילדים נשארים דופקת להם את השינה.

וסתם ככה כאבא לתינוקות מאוד עוזר שהילדים ב 7 בערך כבר הולכים לישון. גם להם יש מספיק שעות שינה וגם לך יש את השקט והזמן בערב לקניות, יציאות, ניקיון, עבודה וכו'

למעשה כל השנה צריכה להיות ע"פ שעון חורף וכך היה לאורך ההיסטוריה. שעון קיץ נקרא "daylight savings time" שזה בעצם שעון שלא מותאם ולא מתאים לקו האורך אלא תפקידו לחסוך בחשמל (לפני 30 שנה חשבו ככה, היום אין לכך תימוכין מדעיים ומה גם שמחיר התאורה הוא פרומיל ממה שהיה עם נורות להט).

ברור לגמרי לכל אדם רציונלי שחי על פני כדור הארץ שהנץ החמה לא צריך להיות ב-7:00 וסוף זמן ק"ש לא צריך להיות 9:45...

לפני חצי שנה ביקרתי בבית של בחור מאוהל שרה של נטורי קרתא והשעון מכוון לפי השקיעה (קוראים לזה זמן ארץ ישראל)

בכל מקרה, הקביעה לפי קו האורך - GMT - היא הגיונית יחד עם היותה הסכמיית, והונהגה באירופה כבר במאה ה-19. מה שאין כן שינוי שעון פעמיים בשנה לפי התיאוריה המפוקפקת שזה מפחית את צריכת החשמל.

ליהדות זה לא אמור להיות קשור, דא עקא, יש גם שעות עבודה קבועות שגורמות למתפללים שעובדים לא להתפלל כראוי במשך חודשים ארוכים.

ברם לעובדים שצריכים לצאת מוקדם אין פתרון שאינו כרוך בדיעבדים ועגמות נפש

להתחיל לעבוד מאוחר יותר ולסיים מאוחר יותר(בשעה)

לתגובה מעליי שהציעה לאנשים לקום מוקדם יותר, וזלזלה בשעות השינה שלהם.

אגב בנוסף, אומנם אני מסכים איתך שאם יהיה שעון קיץ בחורף זה יגרום לבעיות לאנשים מסויימים בתפילת שחרית.

אך בד בבד, שעון חורף באותה תקופה גורם לאנשים לבעיות עם תפילת מנחה(ולעיתים גם עם ערבית).

אם אתה רומז לכך שניתן להתפלל מנחה באיזור העבודה-אותו דבר גם לגבי שחרית.

במקרה שהזריחה מאוחרת מדי,מי שצריך להגיע מוקדם לעבודה, ייסע לעבודה ויתפלל שם(לאו דווקא בעבודה עצמה אלא בבית כנסת קרוב) אחרי הזריחה. 

תאמין לי שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים), ולכן רוב האנשים(לאו דווקא הדתיים) מאוד בעד ביטול שעון החורף ומעבר לשעון קיץ קבוע.

אין צורך בבית כנסת קרוב והתפילה קצרה.

בשחרית אתה צריך זמן ומקום מסודר (להנחת תפילין ומקום לשבת, ס"ת).

אין מקום להשוואה בכלל בין התארגנות לשחרית להתארגנות למנחה.

ערבית אפשר להתפלל גם בשעות הלילה המאוחרות.

ולא תמיד יש מניינים מאוחרים

אני לדוגמא, מסיים כל יום בצבא בשעה 19:45(סתם צוחקים על הג'ובניקים, אנחנו עושים עבודה מאוד חשובה).

וכמעט אף פעם, אין מניין בבסיס. אם ערבית הייתה ב20, הייתי יכול למצוא בנקל מניין ליד הבסיס. אבל עכשיו אני לא ממש מכיר את האיזור(שלישות רמת גן) ולא יודע איפה יש מניינים מאוחרים וכמה הם קרובים/רחוקים, ולרוב אני מתפלל ביחיד.

אגב, בחנוכה שעון החורף הוא בכלל צרה צרורה וגורם לאנשים להדליק נרות חנוכה הרבה אחרי צאת הכוכבים.

ודווקא רוב אלו שיוצאים יומיות לא נשארים עד שמונה.

כשאני הייתי ג'ובניק היה מניין בבסיס רק בשעון חורף.

בקיץ לא היה אף אחד בבסיס כשהיה אפשר להתפלל ערבית.

אני חושב שאת הבעיה בשלישות אני יכול לפתור לך. פנה באישי.

בערב ואפשר ללכת ולהתפלל מחוץ לבסיס.

אני בקורס תכנות של שח"ר(חרדים), ומכיוון שזה אמור להיות קורס "אינטנסיבי"(והוא לא) שבו כל טיפת זמן היא חשובה, אנחנו מתפללים מנחה בכיתה, וערבית אמורה להיות ב20 כשמשתחררים.

הבעיה היא שלמרות שאנחנו כמעט שני מניינים בקורס ומדובר ב"חרדים", הרוב הגדול חותך הביתה איך שנגמר הקורס...

אף אחד לא גר בבני ברק, וגם מי שכן לא נראה לי שמתפלל במניין...

בכל מקרה, יש פתרונות לערבית באזור.

וגם מסתמא הקורס הזה לא ארוך במיוחד.

ד"ש לסרן ד.ל.

הוא כבר נהיה רב סרן.

אם חצי שנה זה לא ארוך, אני לא יודע איזה קורס כן ארוך...

אני יודע שהוא מתכנת בשלישות ברמ"ג.

לא ידעתי שמדובר בחצי שנה...

בהצלחה רבה!

ושוב - אני חושב שאני יודע איך למצוא לך מניין בגזרה או בדרך הביתה.

בכל מקרה, שעון קיץ לא היה עוזר לך.

מנייני ערבית היו מתחילים ב-18:00~ במקום ב- 17:00~

את השם המלא ואת האפשרות למניין.

כשהתכוונתי לשעון קיץ דיברתי על שעון קיץ מלא-מלא שבו ערבית ב20+

או לקבוע שעון קיץ של שעתיים בחורף - שיעביר את הזריחה לשמונה בבוקר...

בקום המדינה, היה שעון קיץ כפול בקיץ של 48(בגלל הרצון לחסוך באנרגיה בזמן מלחמת העצמאות)

אבל שילוב של שני הנונים הללו ביחד(יום ארוך ושעון קיץ) מוביל לתוצאה האידאלית מבחינתי

הרי על זה מדובר...

ב5 אנשים עוד בעבודה - אקטואליה וחדשות

גם אם נשנה את מה שאפשר לשנות, אתה עדיין תתפלל ביחידות.

לכשימלאו לך 22 ותועסק לכל הפחות במקום עבודה אחד. וגם בגיל 32 תחזור, ואז אולי תבין שיש הבדל מה בין גחמות של נערים מתפנקים שרוצים לקום ב-8 בבוקר, לבין גבר שמפרנס משפחה וחייב להיות בעבודה ב-8

אבל תודה ששאלת.

אני בטוח שממרום גילך המופיע בכרטיס האישי, למדת לא לזלזל באנשים בגלל גילם ודעותיהם.

שעון קיץ בחורף

שעון חורף בקיץ

ככה זה שלא חשוך כבר בשעה חמש אחה"צ וגם לא חשוך רק בשמונה בערב

הבחורי ישיבות תן להם מניין בשבת ב 8 והם מרוצים עד הגג.  

אבא שלי היה מעיר אותי בשבת בבוקר ב 5:45 ועוד אומר לי אתה מאחר. התימנים של היום זה ממש לא התימנים של פעם.

דוד שלי סיפר לי שהם היו קטנים לא היו אומרים תפילה ב 5 או 6 היו מגיעים בלילה ושהיא קצת אור היו מתחילים.

בפרט בשבת.

רק בגלל שהיום יצאתי מהעבודה בחמש וכבר היה חשוך אז בא לי הרעיון הזה

בכל מקרה אני מעדיף שעון חורף כל השנה. 

והבחירה היא בין ליל שבת ארוך ליום שבת ארוך.

מכיוון שביום נוח לעשות הרבה יותר פעילויות, עדיף שהיום יהיה ארוך ולא הלילה.

את מסכימה שהרבה יותר אנשים פעילים בין השעה 17 ל18 אחר הצהריים מאשר בין השעה 6 ל-7 בבוקר(בשעות הללו טמון ההבדל בין השעונים)?

ולכן עדיף(גם מבחינת אנרגיה אבל לא רק) עוד שעת יום אחר הצהריים מאשר עוד שעת אור בשעות הבוקר המוקדמות.

בכל מקרה אני מעדיף באופן אישי את התקופה של סיוון-תמוז(יוני-יולי) אז יש כ-14 שעות אור היממה, וכולם מרוצים-גם המשכימים וגם שאר האנשים שפעלים יותר אחר הצהריים.

אבל הוא בעיקר מתעורר כאשר אני רואה שבשעה 16:30 כבר מתחיל להחשיך, וב17 חושך מוחלט(וגם כשקר אבל זה סיפור אחר).

בימים הגשומים, גם כשהשמש לכאורה "זורחת" לא ממש מרגישים/רואים את זה.

וחוץ מזה שמתחיל להיות אור קצת לפני הזריחה.

ושוב, בכללי אני ממש לא אוהב את החורף-כך שהחשיכה רק מוסיפה לתחושה.

נץ ב- 6:40~ חודש בשנה גם בחורף.

זמן הנחת תפילין הוא בערך שעה לפני הנץ.

ולפני ואחרי יש שבוע של פער של דקה-שתיים מהקצה.

אין מה לומר ממש אמצע הלילה...

וברצינות, 20 וחצי היא השעה הנורמלית לעריכת קידוש(הרבה יותר מ17:30 עכשיו לדוגמה), ובשעה הזו נערכים כל האירועים המרכזיים.

במושגים כללים השעה הזאת נקראת "פריים-טיים", ולא בכדי.

כל כך הרבה מדברים אצלנו על ההיבט הדתי של שעון הקיץ,

על הצום הארוך ביום כיפור ועל ליל הסדר שמתחיל מאוחר.

אבל צריך לזכור שמדובר כולה על יומיים.

יומיים מאוד חשובים בלוח השנה היהודי, אבל בסדר, נצום עוד שעה, נישן צהריים בערב ליל הסדר. נסתדר.

אבל למה אף אחד לא מדבר על הבעיה האמיתית בשעון קיץ? והיא נוגעת ליום יום, במשך כל תקופת הקיץ. 

לא מזמן הלכתי לאסיפת הורים. המורה המסור הקדיש שלוש דקות לעדכון במצבו של הילד,

ועוד עשר דקות למונולוג שכולו זעקה על נזקי שעון הקיץ.

"אתם לא מבינים כמה זה מייאש", אמר, "אני מקבל בבוקר כיתה עם ילדים שפשוט בוהים בי.

אני כל כך מרחם עליהם. אתה רואה כמה חסרה להם השינה.

ואני מבין בדיוק מה קרה אצלם בבית הלילה, כי גם אני אבא,

וגם אני יודע שאין שום צ'אנס להרדים ילדים לפני רדת החשכה". 

אגב, מי בכלל מדבר על להרדים.

אי אפשר אפילו להתחיל את טקסי ההשכבה (אוי, זה לא נשמע טוב)

שכוללים ארוחת ערב, מקלחות, צחצוח שיניים, סיפור לפני השינה ובסוף צעקות "לכו כבר לישון".

פשוט אין סיכוי להתחיל את כל אלה כשהכול כל כך מואר בחוץ.

וכך מדי בוקר בכל תקופת שעון הקיץ מגיעים למערכת החינוך

מאות אלפי ילדים עייפים, מכל המגזרים, מילדי העובדים הזרים ועד ילדי מאה שערים.

כולם גורדו הבוקר מהמיטה. האם אפשר לאמוד בסכומי כסף את הנזק שנגרם למשק הישראלי?

זה מוזר לי לדבר על כסף בהקשר החינוכי הזה, אבל מה לעשות שככה זה היום, פוליטיקה חדשה.

ובכן, אתם יודעים איזו פגיעה עתידית יש כאן בכלכלה של ישראל בדור הבא?

ובשבת זה בולט עוד יותר. עד שאני חוזר מבית הכנסת הילדים כבר ישנים.

זה הזוי. אני לפעמים תוהה איך נראה יום שישי בעיניהם של בני השלוש-ארבע בתקופה הזו:

פתאום מקלחים אותם באמצע היום, מלבישים אותם בבגדי שבת הכי חגיגיים,

עורכים שולחן עם מפה לבנה, ואז אבא חוזר הביתה עם שני מלאכי השרת שאומרים ביחד,

המלאך הטוב והמלאך הרע, "אה, שעון קיץ. טוב, נו, תברך אותם בשקט שלא יתעוררו"

(לפחות היו עוזרים לי, המלאכים, להעביר אותם מהספה למיטה). 

וכמה סמלי שהילד שלפעמים לא זכה לשמוע קידוש בליל שבת, גם לא זוכה להגיע ער להבדלה.

עד שאני חוזר מערבית של מוצאי שבת, הקטנים לא תמיד מחזיקים מעמד.

תינוקות שנשבו.

...

שיחזירו לילדינו את שעות השינה האבודות.

אנחנו מזדעקים לא מעט על מספר הילדים בישראל שנמצאים מתחת לקו העוני, ובצדק,

אבל מי ידאג למאות אלפי ילדים במדינה שנמצאים בימים אלה הרבה מתחת לקו הערנות?

מקור:

https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11275

אם הילדים עייפים בבוקר, כיצד הם לא מוכנים לישון בערב שלמחרת לפני רדת החשיכה...

וכבר הערתי שברוב מדינות אירופה הלימודים מתחילים אחרי 8.

ולגבי שבת, כשחתונות ואירועים מרכזיים יהיו בשעה 17 אז אחשוב ש20 וחצי לקידוש זה מאוחר מדי.

אני יכול לכתוב לך מאמר שלם על הגרעון הגדול שבכניסת שבת מוקדמת מאוד.

הקניות המוקדמות(כבר באמצע השבוע), הבישולים שמתחילים עוד לפני שחשבת מה לבשל, קוצר הזמן, ספקות חילולי השבת שאנשים מגיעים אליהם, כיבוי המנוע ממש בכניסת שבת בהגעה להתארח ועוד ועוד.

אז בוא נכניס אותה ב13 בצהריים, תמיד יש לחץ לא...

משפחת שוורצקופף הייתה בלתי נסבלת הרבה לפני שהחליטה להכניס את השבת מוקדם באופן קבוע, אבל האקט הזה, הסכימו כל השכנים, השלים את התמונה. משפחת שוורצקופף כמובן לא הייתה המשפחה היחידה שלקחה חלק במנהג המתנשא הזה, אבל היא הייתה ללא ספק המעצבנת שבהן. כל שישי של קיץ בחמש ועשרים בדיוק, אב המשפחה אבנר היה יוצא את ביתו לבוש בגדי שבת כשפניו נוהרות ומדושנות. תמיד היה מקפיד לחלוף בדרכו על פני חלונות השכנים שהיו עסוקים באותה עת בהתרוצצות מבוהלת אחרי מגהצים ופלטות, כדי שיוכלו שכניו המזיעים להביט בעיניים כלות ביהודי המצטיין הזה שלא שמע מימיו על לחץ של שישי או על טקט.
אשתו של שוורצקופף, דרורה, הייתה יוצאת באותה שעה בדיוק למרפסת עם קפה, עוגה וספרון תהילים קטן כדי לשוח עם קונה, ולהוציא את העיניים לשפרה מכניסה ג' שכל יוצאי חלציה עסוקים היו בניסיון משולב להוציא את נשמתה מבעוד יום.
אפשר להניח ששכניהם של משפחת שוורצקופף הקדישו את תפילות השבת, שאליהן היו מגיעים באיחור, לבקשה מריבונו של עולם שישיב למשפחת שוורצקופף את גמולה בראשה עוד השנה. ובאמת תפילה היוצאת מעומקא דליבא אף פעם לא שבה ריקם, ומעשה שהיה כך היה.
היה זה בעוד אחד מימי השישי הלחוצים, עת משפחת שוורצקופף התמרקה לה כבר מאשמורת ראשונה של בוקר והדליקה נרות כשהשמש עוד קפחה על הארץ בתשעים מעלות. בשעה חמש וחצי אבנר כבר היה כהרגלו בבית הכנסת, דרורה ישבה כהרגלה במרפסת, והמשיח, מה הסיכוי, הגיע.
כן, מתברר שאפילו מישהו שמחכים לו אלפי שנים יכול לבוא בהפתעה, ותוכלו לשער בנפשכם את שמחתם של כל היושבים בציון עת התפרסמה הגעתו של משיחנו.
ובכן, צריך לומר שמחתם של כמעט כל היושבים בציון, כי משפחת שוורצקופף המרגיזה בכלל לא שמעה על כל זה, כי היא כאמור הכניסה שבת מוקדם ועל כן לא קיבלה על זה פוש באנדרואיד או הודעה בווטסאפ.
כל עם ישראל ובכללם השכונה של שוורצקופף עשו דרכם ירושלימה כדי להספיק לשבות עם המשיח, ורק אבנר הזחוח ישב לו בבית הכנסת, תוהה לעצמו לאן נעלמו כל המתפללים. לרגע הוא דאג שמא שוב הכניס את השבת כבר בחמישי, אבל מבט חפוז בלוח השנה שעל הקיר הפריך את התאוריה הזאת. דרורה שוורצקופף גם היא לא הבינה לאן נעלמו כל השכנים, ולמי בדיוק היא אמורה להוציא את העיניים עם הנחת שלה כשאף אחד לא בסביבה. ארוחת ליל שבת חלפה לה בדממה מוזרה, ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, חמין לא געה. כולם היו מאוד נבוכים מהסיטואציה, כי מה הטעם בארוחת שבת מוקדמת בלי תבלין של עליונות על האחר. בקיצור, משפחת שוורצקופף הרגישה רע עוד לפני שהבינה מה הפסידה בירושלים. וזה כשלעצמו היה יכול להיות עונש מספק, אבל מכיוון שניתנה רשות למשחית להשחית יצא שאותה שבת יצאה מחוברת לראש השנה. כן.
מפה לשם משפחת שוורצקופף המסכנה, שכבר בסעודה שלישית של שבת התחרטה על מעשיה הרעים, נאלצה לסחוב יחד עוד יומיים של ראש השנה לבד בכל אזור החיוג ובלי בעל תוקע. התשובה שהם עשו במהלך השבת-חג הייתה בהתאם לכך כל כך שלמה, שלקראת שקיעה של יום טוב שני החליט אבנר שוורצקופף להוציא את החג מוקדם כדי לא להיות צדיק הרבה. כשהדליק את הסמארטפון ונחשף לגאולתן של ישראל, אסף את משפחתו ונסע על 140 לפגוש את המשיח בהר הבית, בתקווה שאולי יספיקו לפחות להבדיל יחד.
כשהגיעו בני משפחת שוורצקופף עם הפורד פוקוס החבוטה שלהם למרגלות ההר, מצאו המון אדם משולהב ועצבני. "איפה המשיח?", שאל אבנר. "הלך", הסביר לו איש מזוקן. "מה קרה?". "הכול עבר חלק עד שהמשיח גילה שיש משפחה שחוגגת ראש השנה". "מה הבעיה לחגוג את ראש השנה?", שאל אבנר בתמימות. "בימות המשיח כל המועדים עתידין להיבטל", ציטט המזוקן את המובן מאליו, "כשהמשיח גילה שיש מי שחוגג ראש השנה בהתרסה אפיקורסית, הוא החליט שהעם עדיין לא בשל לגאולה והלך".
משפחת שוורצקופף המסכנה שבה הביתה מרוסקת מהידיעה שמנעה במו ידיה את הגאולה היותר שלמה. בתפילת הנעילה של אותה שנה שפך אבנר את מר שיחו מול ארון הקודש הפתוח והתוודה על חטאו בפני חברי הקהילה. "אנא סלחו לי", הוא ביקש בבכי, "מעתה לא אטיל יותר ספק בזמני כניסת השבת כפי שהם מופיעים בעיתונות המודפסת", הוא הבטיח, וזו באמת הייתה יכולה להיות התנצלות ראויה לולא המשיך במליצה - "ויפה שעה אחת קודם".

אם לא היה שעון קיץ - אף אחד לא היה מכניס שבת "מוקדם".

הסאטירה הזו נכתבה בגלל שיש כאלה שנאלצים לקבל שבת מוקדם כדי שהילדים עוד יהיו ערניים.

ובכל מקרה, אני לא מחזיק מהשטויות של הליצן הזה.

שאוהבים להקדים באופן כללי.

זכותך לא להתחבר ל"ליצן" הזה(אגב הלבנת פנים), אבל הוא מייצג קול מאוד גדול במגזר הדתי (ובוודאי שבמגזר הכללי).

בנוסף, אם אני לא טועה גם ידידיה מאיר בירך על הארכת שעון הקיץ בחודש תשרי.

אגב, כניסת שבת מאוחרת חוסכת הרבה חלולי שבת במגזר הכללי.

ולגופו של מאמרו - עיין עירובין מג.

המקסימום שלדעתי צריך להיות הוא 10 שעות.

נאמר שילד בן 3-4 קם בשבת ב8 בבוקר(בהנחה שהוא הולך לתפילה בגילו הצעיר, אם לא הוא יכול לקום גם ב10)

הוא יכול לישון ב22, ויהיו לו 10 שעות שינה, אם הוא יהיה עדיין עייף הוא יוכל להשלים שעות בשבת עצמה.

אם תרגיל את הילדים לישון בשבת בשעות יותר מאוחרות מעכשיו(ואולי אף בשאר השבוע) הם יתרגלו לכך.

בשום סיטואציה.

אני דיברתי על מצב שבו ילד ישן ביום-יום ב21(מ21 עד 7 יש 10 שעות) ובשבת הוא נשאר ער עוד שעה.

ובכללי, מירוץ החיים בישראל כבר יצא מכל פרופורציות, הרצון להקדים ולרדוף אחרי כל דבר גורם לאנשים לצאת מהבית לעבודה בחמש לפנות בוקר.

אנחנו כנראה מדברים על שתי תפיסות עולם הפוכות לחלוטין שלעולם לא יפגשו.

אולי השוני הזה נובע גם מהסביבה(ת"א מול יו"ש), אולי מהחברה(דתית או חילונית-למרות שאני דתי), ואולי מסיבות אחרות.

לעולם לא נגיע לעמק השווה בדיון הזה ועל כן עדיף לסיים אותו עכשיו.

הוא גם תוצאה של מרוץ החיים שאתה מתלונן עליו.

תחשוב על זה.

המטרה בשעון הקיץ היא לווסת את השעות, ששעות האור יהיו בשעות הפעילות של בני האדם.

בשעון הקיץ לא רודפים אחרי שום דבר, הכל מתנהל לאט וברוגע ובלי דד ליין קצר ומאיים.

לא סתם המוטיב החוזר של החורף בספרות הוא דכדוך ואפלוליות, ואילו  בקיץ המוטיב הוא בהירות ושלווה.

ריבוי שעות האור שקיבלנו בקיץ הוא ברכה מאת ה', ולא (כמו שכמה גורסים כאן) צרה שגורמת סבל.

וידוע המדרש על אדם הראשון שהחשיך עליו עולמו...

ואני גם אח בכור עם אחות קטנה.

מעולם לא אני ולא אחותי לא ישנו ב19 וגם לא ב20, תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

אל תשכח שגני ילדים נסגרים רק ב8:30, ויש אפשרות להביא ילדים גם ב9.

ככה שבגיל 3-4 אין צורך לקום ב7 ובוודאי לא ב6.

כי הרגילו אותו לישון ב19 ולקום ב6.תרגיל אותו לישון ב21 ולקום ב7:30 והוא יתרגל(אחרי כמה ימים)

כל המתנגדים הגדולים פה לשעון הקיץ כותבים זאת כשהשעה נושקת לחצות, כנראה שבכל זאת אין להם בעיה עם שעות מאוחרות.

בשעה ההופכית(אחר הצהריים) ועכשיו לא יכולים...

לפני 6 בבוקר...

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

גם אתה היית רואה אם היית גר באיזורים מסויימים בארץ.

ראיתי כיפת ברזל רודף אחרי טיל ופוגע בו לפחות שלושים פעמים. ראיתי שיגורים של כיפת ברזל יוצאים מהקנים. ראיתי והחזקתי בידיים המון רסיסים - גם של מיירטים.

אולי מישהו השתיל לי שבב עם דמיונות לתוך הראש, כשנכנסים לעולם הקונספירציות אפשר להיות מאד פוריים ואין גבול לאפשרויות. 

שעומד בדרישות של השר לוין ושל בגץ גם יחד

כך או כך הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי

מקווה שהפצר החדש יעשה ניקיון בפצריה

או לפחות תשתנה שם רוח המפקד

אבל תודה שהחזרת את הנושא החשוב הזה לדיון

ומתנערים מזה.

עכשיו יש להם מפקד חדש

גם בזה.

השאלה היא כמה יש עוד לחדש?

אין מה לדון בזה.

צריך עובדות הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם, צריך אכיפה (ועובדות לגביה הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם), וצריך שכל אחד יחנך בבית את עצמו ואת ילדיו.

נגמר. הלאה לפוליטיקה הזולה הבאה.

מה יהודי עושה בחוץ לארץ?? 🤨

לפי חלק מהדעות, לפחות... נדמה לי שבתקופת מלחמת העולם השניה, יהודים שברחו ליפן לא ידעו באיזה יום לשמור שבת... 

… אנחנו מתפללים שלש פעמים ביום באופן הזה.

עוד לא החליטו לשנות את הנוסח.

שאנחנו מתפללים השיבה שופטינו אז זה מתיר לעוות צדק ומשפט?

גם אין קשר בין שינוי הנוסח לשאלה אם אנחנו בגלות. כן נפסק לא לקרוע על ערי יהודה וירושלים כי הם בשלטון ישראל, ונפסק לומר הלל בברכה ביום העצמאות כי יצאנו בו מעבדות לחירות (כלומר סיום שעבוד מלכויות סיום הגלות)

צריך לגור בארץ.

גם סטמר לא נמנעים מלגור בארץ

… עם יציאת השבת וקראתי חדשות נוראות על מוות בתאונת דרכים של איש יקר שזכיתי להכיר אותו ואת משפחתו בביקורי בארץ ובאופן ספונטני כתבתי את מה שכתבתי מתוך סערת רגשות. מצטער אם גרמתי למישהו עגמת נפש.

לגופו של עניין תרבות הנהיגה בארץ היא זוועתית, האכיפה רשלנית וקורבנות תאונות הדרכים בארץ זה לא גזרה מהשמיים.

מצופה ממך לעדכן אותנו, איך נאכפים חוקי התנועה בארץ הקנגורו.

…ניידות ממושבות נמצאות בכל פינה לזהות נהגים שנוסעים ללא רשיון , ללא משמעת נתיבים, ללא נתינת זכות קדימה וכדומה. . מצלמות מהירות ונסיעה באור אדום יש בכל פינה .

הכל עניין של הפניית תקציבים למקומות הנכונים.

אני שומע כל הזמן פרסומות חסרות תכלית של הרלב"ג ושואל את עצמי למה להוציא תקציבי פרסום יקרים במקום לתקצב יותר ניידות, מצלמות ועוד אמצעים יעילים לפתרון הבעיה.

כי פגשתי אותם בבית כנסת באזור שלי, שהוא כללי, לאו דווקא חרדי.

הם אוספים כסף במקומות שאנשים תורמים, וזה לא בהכרח מקומות של חרדים. אז מחר אתה יכול לפגוש אותם מתחת לבית שלך.

ועכשיו כשפסק נגדם, פתאום זה לא מתאים.

הם עושים חילול השם של הרמה השפלה ביותר.

ד"א זה לא כ"כ חריג שבחורי ישיבה מתרימים לישיבה שלהם

באמת לא מעניין אותי מי צודק ולמי מותר לקרוא לעצמו פוניבז'. בעיקרון מהמעט שאני מבין, רק מתחילת שנהל תשפ"ז יחול עליהם האיסור הזה, אבל זה באמת לא משנה.

ממה שאני מכיר בעולם החרדי, בחורים שאוספים כסף לישיבה, זה או לת"ת (תומכי תורה - עזרה של הישיבה לתלמידים וחתנים מעוטי יכולת) או אסיפת כספים נקודתית לבניית ספרייה וכדו' (כשהייתי בישיבה קטנה חרדית, היו אוספים לפני פורים לספרייה של הישיבה. אבל היה סתם בכמה רחובות ליד הישיבה, בעיקר כדי להעסיק את הילדים). וגם זה, בדרך כלל באזור מסוים או לפי כתובות של בוגרים. ככלל, תלמידים לא עומדים כמו בבית כנסת קבצנים ומתרימים בשביל האחזקה השוטפת של הישיבה שלהם.

נראה שאתה מזדהה כנראה עם צד אחד, ומעמיד פני תם כאילו אין לך דעה בעניין,

אני יושב בבית כנסת שאליו מגיעים המון בחורים לא פעם ולא פעמיים, לא בהכרח אוהב את זה,

אבל לא רואה בזה דבר כזה הזוי,

מה שאתה כותב זו דמגוגיה זולה במיטבה,

כמובן שיש הרבה ישיבות, אבל יש משפחות רבות שמבחינתם זו הישיבה שמייצגת את תפיסת עולמם, כמובן שזכותך המלאה כפי שנראה עשית לא לתרום, אבל כזו צרות עין, שאכפת לך שחלילה מישהו יתרום להם כמה פרוטות,

עוד לא ראיתי

אבל אני חייב לפתוח בזה שאתה משתמש בהרבה מילים שיפוטיות (מעמיד פני תם, דמגוגיה זולה במיטבה, כזו צרות עין). זה לא תמיד נעים לקרוא את זה. אבל זו הערת אגב.

לגופו של עניין:

אין לי דעה לגבי מי צודק בדיון עצמו. אין לי מושג על סמך מה הרב מרקוביץ חושב שמגיע לו והרב פלוני חןשב שלא מגיע לו. באמת אין לי מושג.

ברמה האישית, מבחינתי יש אנשים טובים בכל צד ובימים שהייתי בחרדי היו לי חברים משני הפלגים והערכתי מאוד את הנחמדעם והחכמים שביניהם, ללא הבדל. מבחינת קשר לצד מסוים בפוניבז' - צר לי ידידי, אין לי חיבה לישיבה הזו ולא למגזר שהיא מייצגת, משום כיוון.

מבחינת התנהלות, כתבתי בצורה ברורה בהודעה הראשונה, שלטעמי הרב מרקוביץ לא נהג בהגיון ובאחריות בכך שהוא לא עזב את פוניבז' מזמן והקים לו ישיבה משלו. הוא אדם אחד ועד כמה שהוא ראוי, הוא יוכל לבסס טת מעמדו בעצמו. בצד השני יושבים הרבה אנשים שנמצאים שם הרבה שנים וחלקם אינטגרליים בישיבה (כמו המנהל ואוספי הכספים וכו'), אז טבעי שהציפייה תהיה ממנו, לקום וללכת, לא מתוך צדק אלא דווקא מתוך אחריות לכבוד התורה (אתה לא תאמין, אבל ממש לאחרונה אמר לי את זה בדיוק, אדם שמאוד מחובר ושותף בהגיונות הפלג הירושלמי וכו).

עד כאן דברים שלא מאוד רלוונטיים לפתיחת השרשור, אבל הוצהרו בפירוש בפתיחת הדברים.

אני מדבר על תופעה שרב מבוגר רוצה לפתוח ישיבה, אז שיילך ויפתח ישיבה. למה הוא שולח בחורים לקבץ נדבות בבתי כנסת? קורה שישיבה עושה אירוע התרמה גדול והיא פונה לציבור, אבל זו תמיד ישיבה קיימת שפונה בדרכים יחסית מכובדות, לבוגרים, שכנים ומקסימום בפרסומות באינטרנט, ובוודאי לא שולחת תלמידים לשוטט ולקבץ נדבות. מה גם, שתמיד סרטון הישיבה וההיסטוריה שלה חשוף לציבור כפרסומת.

כאן מדובר בפנייה לציבור שמבזה את התלמידים, במצג שווא לציבור התורמים ובכלל בהקמת מוסד שלא ברור למה הוא מוקם. הרי אם מדובר בישיבה שנפתחת, למה שלא יסדרו את ההיבט הכלכלי בדיוק כמו כל ישיבה שמוקמת. הרי לא מדובר באנשים טיפשים או חסרי ניסיון.

זה מה שאני מבהיר, וכמובן מי שבא לו - שיתרום לאן שבא לו.

אני לא בא להצדיק שום צד מבעלי המחלוקת. למעשה, כמעט מאז שהתחיחו המחלוקות היו אנשים טובים שניסו לשבת על הגדר או אפילו לפשר. המציאות היא ששני הצדדים דחו והפריעו לכל גורם כזה, וזה ממש לא כבוד גדול לאף אחד.

כן אציין שהתופעה הזו חוזרת על עצמה הרבה. גם במחלוקת היעב"ץ והרב אייבשיץ, היו רבנים שניסו לפשר וכמדומני הרב חיים רפפורט כתב אז בכאב שחבל שאף צד לא מוכן להקשיב ולהגיע להבנות.

כשלא עובדים, כסף הופך לאישיו ובסוף פועלים באופן לא ראוי להשיג כסף.

כך כבר פירשו רבותינו על המשנה במסכת אבות:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,

סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,

יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;

שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,

וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

וְאַתֶּם,

מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:" (מסכת אבות פרק ב משנה ב)

רש"י שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:"
 

הרמב"ם שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

הטור:

"ואחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, שאם אין לו מה יאכל העוני יעבירנו על דעת קונו.

ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, כמו שמצינו בחסידים הראשונים שהיו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע וזה וזה נתקיים בידן, כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט.

וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה.

ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה, שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר, ואפילו לישבע באמת, כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת.

ויזהר מלהשתתף עם העו"ג, דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם יראתו ועובר משום לא ישמע על פיך. מיהו אם נשתתף ונתחייב לו שבועה, יכול לקבלה. ומיהו אין כל אדם יכול לעמוד בזו, וגם רש"י התירם שאין עכשיו עו"ג." (טור אורח חיים סימן קנו)

הבית יוסף:

"ואח"כ ילך לעסקיו וכו' כלומר ולא תימא למה אתה אומר ילך לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעולם בתורה לכך אמר מדה טובה הוא שילך לעסקיו כדתנן (פ"ב דאבות) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפי' לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו." (על הטור באורח חיים סימן קנו וכך הוא פסק בשולחן ערוך)

"ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה מה שהביא רבינו הסיפא ולא הביא הרישא יפה ת"ת עם ד"א וכו' הוא לפי דנראה דהתנא מדבר בשתי כתות מישראל הא' הם התגרים דפורשין בספינות הים והולכים בסחורות בדרך רחוקה וארז"ל ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה בתגרין ועליהם אמר יפה תורה עם ד"א דאצל כת זו ד"א עיקר והתורה טפלה ולכן אמר יפה הוא דיהיה יודע מה שכתוב בתורה שיגיעת שניהם משכחת עון וכת אחרת הם לומדי תורה ויושבים בביתם שהתורה אצלם הוא עיקר אמר עליהם וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון דבכת זו צריך שיתפרנס במלאכה והוא יושב בביתו ועוסק בתורה כי בזה יש לתורה קיום אצל כת זו. ורבינו מדבר כאן בכת זו שיושבי' בביתם ומתפרנסים במלאכה או בשאר עסקים כגון רבית וכיוצא כדי שיוכל לישב בביתו וללמוד תורה על כן הביא על זה הסיפא נ"ל אמת וצדק:" (על הטור באורח חיים סימן קנו)

רבותינו היו חכמים, מי שמשנה ופועל נגדם בסוף משלם מחיר.

בפני עצמה, ניהול חינוכי של המוסד.

אחרת גם הטענה שלך צריכה להיות מופנת לראשי ישיבה/רבני עיר/ר"מים בציונות הדתית שמקבלים על זה משכורת.

חוץ מזה שכל ישיבה זקוקה לתקציב, כמו שתיאטרון הבימה זקוק לתקציב או כל מוסד

לגבי ראשות ישיבה והיתר להתפרנס מלימוד תורה - זה אכן נושא השרוי במחלוקת בין הפוסקים.

(בכלל, זה קצת עצוב שכל כך הרבה לומדים תורה בישיבות ובודדים מהם למדו הלכות תלמוד תורה מהתחלה ועד סוף ברמב"ם או בטור או בשולחן ערוך...

זה כמו שאנשים לא ילמדו הלכות חגים לקראת החגים.)

זה שהטענה נכונה על רבים בציונות הדתית זה לא סותר את נכונותה.

לא הבנתי איך הטענה שלך בסוף רלוונטית להלכה או לדברי רבותינו.

(ואגב, אפשר לוותר על התקציבים לשניהם)

אבל ממה שאני מבין, זה הרבה יותר מסכסוך פרטי בין גיסים. זה הפך לוויכוח מגזרי בין פלגים אידיאולוגים ליטאים.

הנקודה היא לא למצוא מקום ללמוד. באמת שיש הרבה מקומות. הויכוח הוא מיהו הפלג האידיאולוגי שממשיך את המותג "פוניבז', אם הישיבות". לכן זה לא סתם לפרוש ולהקים במקום אחר.

כמובן שמבחינתי זו בדיוק הסיבה לא לתרום, רק מסביר למה זה לגיטימי מבחינתם.

ברור שלא הינו בקלות מוותרים.