הרב פרץ, סמוטריץ, ובן גביר נוהגים בצניעות ולא לוקחים לעצמם קרדיט, וטוב שכך. או במילים אחרות, השגת הכרה דה יורה זה מה שנתניהו עשה, והרב פרץ, סמוטריץ, ובן גביר, במחילה מכבודם, לא עשו.
נתניהו עשה, אולי בטרם פרישתו מהחיים הציבוריים, ואולי בעיצומו של פלונטר פרלמנטרי שעוד יתברר בהמשך כמכה קלה בכנף.
ומנגד סמוטריץ', כמשל, ימשיך להדהד אני, ואני, ואני... בעוד הוא נחשף יותר ויותר ככלי מדיני ריק.
וזה מחזיר אותנו לסוגיה עקרונית באשר ליעדי הציונות הדתית. עמדתי נותרה ולפיה הנציגים בכנסת צריכים לקדם ערכים יהודיים, דהיינו להיות מפלגה דתית לאומית כמו פעם.
בטרם מועד ג', בראש מפלגה דתית לאומית לא צריך להציב אשה חילונית, ואם אשה בדווקא אז דניאלה ויס, ולא איילת שקד.
)