על פירוק חיזבאללה.
ומה עם חמאס לבנון?
ומה עם ארגוני טרור נוספים?
שלוש הנחיות צריכות לקבל המשלחת הישראלית לשיחות:
1. פירוק כל ארגוני הטרור והוצאתם אל מחוץ לחוק.
2. הסוגיה "הפלשתינית" לא תעלה כלל ואם תעלה- המשלחת הישראלית תנטוש את השיחות.
3. תיקוני גבול עם לבנון, וקביעת הגבול הבינלאומי על נהר הליטני.
סתם, אפשר לסכם עם ממשלת לבנון כל דבר, היא ממשלה חסרת משמעות ולכן כל סיכום איתה הוא חסר משמעות. אני מבין לגמרי, שכדי לטשטש את הביקורת הבין לאומית, רה"מ צריך להסכים לשיחות סרק הללו. כל עוד שבמקביל צה"ל ממשיך לכתוש אותם - זה בסדר
מהווה הכרה דה פאקטו במדינת ישראל, וזה הישג בפני עצמו.
יתכן שהצרפתים דחפו אותם למהלך זה בגלל מעמדם הבינלאומי שהולך ונשחק.
היה לנו פעם הסכם שלום עם הלבנונים שהופר בטרם יבשה בו הדיו. אולי יוציאו אותו מהגניזה כבסיס להסכם חדש ורציני יותר.
כך או כך, בניגוד לטראמפ החדש שיש לי עליו ביקורת עקבית, על הנוצרי הלבנוני אני סומך יותר.
הלבנוני יכול מאוד לרצות - הרצונות שלו חסרי משמעות. הוא לא באמת שולט במדינה שלו. מקסימום התועלת שהוא יכול להביא, זה אם הוא לא יפריע לנו במנגנונים הבין לאומיים.
לא מסוגל להבין את כפיות הטובה שלך (כמו כל תשקורת השמאל) לטראמפ. אני אומנם כופר בהתרברבות שלו שבלעדיו מדינת ישראל לא היתה קיימת, כי נצח ישראל לא ישקר - אבל בדרך הטבע, לולי העזרה חסרת התקדים שלו, היינו ח"ו עומדים היום מול אירן עם רצון, החלטה ויכולת להשמיד אותנו.
אין יותר אבסורד, מלהתלהב מהלבנוני המגוחך ולרדת על טראמפ.
מי שאמר שערי גהינום בעזה והתקפל, ורילוקיישן ושוב התקפל, יתקפל גם באיום שלו על מיצרי הורמוז, וכך היה.
במקום הספינות האירניות הטבועות אפשר לבנות או לרכוש חדשות.
כאן המקום לקרדיט לנתניהו שחיסל את הרוצח האירני, ואת סביבתו הקרובה. הם כבר לא יתכננו פעולות נגד ישראל, וגם המחליף שלו לכאורה לא נראה בציבור כי חושש לחיו. כן יאבדו כל אויבך השם.
פעם אחר פעם הוא מרדים אותם עם 'משא ומתן', ובדיוק כשהם משוכנעים שסיבבו אותו, הם חוטפים את המכה. אין לי מושג איך הם קנו את ההצגה פעם שניה, עד שחמינאי וכל צוותו היו מספיק מטומטמים להתכנס באותו חדר.
אני מאוד מעריך את נתניהו על ההנהגה של הפעולה נגד אירן, אבל מי שחושב שהוא וטראמפ לא מתואמים עד הכדור האחרון, כולל כשהם מציגים לתקשורת 'חילוקי דעות' ו'פערים' - עיוור לחלוטין ולא רואה מה הולך כאן בשנה וחצי מאז טראמפ נבחר.
היה להדליף לברק רביד שהוא מסוכסך עם ביבי.
האידיוט פרסם את זה כמובן וזה שימש להרדמת האוייב.
לעצם ההתנהלות של טראמפ, את הכסף סופרים במדרגות. במשא ומתן בפקיסטן- ישראל לא מיוצגת. טראמפ אוהב את ישראל (לכאורה) אבל לפני זה הוא אוהב את עצמו. האירנים כאמור מבינים טראמפית, שלא מעוניין בהמשך המלחמה.
כל כך השתכנעת מההדהוד של עצמך, עד שגם כאשר כבר ברור שזו היתה הצגה ונתניהו וטראמפ היו מתואמים ונשארו מתואמים, עד הפסיק האחרון - אתה משכנע את עצמך שטראמפ עובד עלינו.
כפי שציינתי, אם האירנים היו מבינים טראמפית, אחרי שפעם אחת הוא עשה להם תרגיל של כביכול מו"מ, כשברגע שהם משוכנעים שהם מורחים אותו - אנחנו מכים בהם - חמינאי וכל מקורביו, לא היו מתכנסים בחדר אחד, רגע אחרי 'פגישת מו"מ'.
טראמפ לא רוצה בחירות אמצע ברקע של מלחמה פעילה, ואולי חיילים אמריקאים נופלים. אמת, הוא אוהב את ישראל אבל האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו גוברים כאמור.
הוא עשה לאירנים תרגיל הטעיה ראשון שהצליח, ושוב עשה תרגיל שהצליח, ועכשו עליו להוציא שפן נוסף, ונראה על פניו שאין לו. הביקור המתוכנן בסין מעסיק אותו יותר.
לגבי אירן, כל הצמרת שלה חוסלה, ועכשו יש הנהגה חדשה שגם היא על הכוונת. אם תתכופף- זה הסוף הפנימי שלה, ואם לא תתכופף- גם זה הסוף שלה. לכן היא מושכת זמן, ובינתיים זה עובד. בינתיים!
עכשיו אתה מודה, שבפעמיים הקודמות שדנת אותו לחובה, הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. היה מצופה ממך לתת לו יותר קרדיט, אחרי שהזחיחות שלך וחוות הדעת שלך לגביו התנפצו פעם אחר פעם.
אבל לא רק
החוצה.
ולא הסכים לטרנספר את ישמעאלי צפון הרצועה דרומה.
על מה אתה מדבר.
מי שלא הסכימו, בשום שלב, שמעבר רפיח יפתח - זה המצרים שבגין באיוולתו מסר להם אותו.
בשלב שטראמפ דיבר על טרנספר - יכלנו מבחינתו לעשות מה שאנחנו רוצים, הבעיה, בדיוק כמו עם שערי הגיהנום - שלא רצינו.
נתניהו הבהיר לטראמפ, שיותר דחוף לו להחזיר את החטופים, אמנם לא בכל מחיר, אבל כן בכל מחיר שלא יאפשר להם לעשות טבח נוסף. אמר טראמפ - ביקשת, קיבלת!
טראמפ, לבקשת נתניהו, הצליח להביא הסכם שהחזיר את כל החטופים, במחיר יחסית לדרישות חמאס העקביות, מאוד נמוך - חצי מהרצועה בידינו, רשמית יש החלטה על פירוק - אבל עדיין להסכם הזה יש מחירים, אחד המחירים, ש(לצערי) ממשלת ישראל הסכימה לו - זה השארות העזתים.
מגוחך אחרי שקיבלנו מה שביקשנו, להאשים את טראמפ.
ולכן פנה לישראל, לבקשת עזרה תמורת שלום בר קיימא.
אני מאמין לו ב- 70 אחוז, ולטראמפ ב- 40 אחוז.
אבל במדינה רב לאומית שהוא עומד בראשה זה באמת לא פשוט.
כך או כך, יותר משאני מודאג מחילוקי דעות פנימיים שיצופו בלבנון, אני צופה התפרצות מחודשת של פרעות קפלן, והאשמת ישראל בהצגת "עמדות קשוחות", ולא ירפו לפני פיצוץ השיחות.
בימין שותקים, במקום להזהיר את הציבור מפני תבשילי קפלן, והאברמוביצ'ים למיניהם.
מנהיג זר שעוזר לנו כמוהו - אתה דן לחובה בכח, תוך האשמתו בכל מה שנתניהו לא רצה
ואת נשיא לבנון, ראש מדינת אויב, שחיזבאלה יושבים בממשלה שלו - אתה דן לכף זכות בכח. הוא חתום מלפני שנה וחצי ולא בפעם הראשונה, על מחוייבות לפירוק חיזבאלה ולא ניסה אפילו לבצע.
1. היחלשות אירן מייתרת את חיזבאללה בלבנון, מה שלא היה לפני שנה וחצי.
2. צריך להיות נאיבי על סטרואידים כדי להאמין שמיליציה חמושה בתוך לבנון משרתת את השלטון (עלאק) המרכזי.
טרי מהיום.
הוא שאמרנו, טראמפ החדש נכנס למערכה מול אירן כדי לחמוד את הנפט שלה, ולא בגלל אהבתו היתרה לנתניהו.
הוייב הלבנוני הכללי (כולל נוצרים דרוזים סונים מי שלא תרצה) הוא מאוד, מאוד, מאוד אנטי־ציוני בלשון המעטה.
הנוצרים הלבנונים פחדנים וחלשים, אף־אחד לא יילחם מלחמת אזרחים בשביל ישראל.
היינו כבר בסיפור הזה בעבר עם קלפי פתיחה הרבה יותר טובים. אם היו לבנונים אוהבי ישראל, הם התחפפו מלבנון כשנסוגונו משם. אם היו לבנונים משכילים, שוחרי שלום, עם מנטליות "צרפתית־אירופאית" (סליחה על הגזענות), הם כבר התחפפו לארה"ב אירופה וכל מדינה אחרת שיש לה עתיד.
הנשיא (או שזה ראש הממשלה, תמיד אני מתבלבל ביניהם) נוואף סלם אמנם פרגמטי ומתמרן יפה אבל בסוף הוא מבלבל במוח. הצבא הלבנוני LAF עשה מלא סיבובים וחרקות בסוף לא עשה כלום. אם LAF יתחילו לחורר חיזבלונים אני אוריד את הכובע, זה יהיה הישג.
עם רה"מ:
נשיא לבנון ג'וזף עון מסר למרקו רוביו: לא אסכים לדבר עם נתניהו | ערוץ 7
אין מה להאשים אותו, הוא זוכר מה קרה לקודמו, שלחץ יד לבגין.
אין גם מה להתרגש מהמחוות שלו, הוא חסר משמעות.
נמשיך לכתוש אותם.
עצם ההצעה הלבנונית לשיחות ישירות עם ישראל - אקטואליה וחדשות
אז כרגע טראמפ שאתה כל כך כפוי טובה כלפיו, נותן ללבנוני על הראש. עכשיו השאלה האם הבובה יותר מפחד מטראמפ או מחיזבאלה...
ונפרדו באופטימיות.
היה צפוי שהלבנוני ירצה לגזור קופון משיחה אפשרית עם נתניהו.
ובאותו עניין, ממה נפשך, אם הלבנוני לא היה בעניין, סביר להניח שהיה מטרפד את מפגש השגרירים.
בקיצור, שתה מים.
ברור שההכרזה של טראמפ על שיחה ישירה הבוקר, היתה אחרי תיאום על שיחה כזאת. חיזבאלה הודיעו שהוא יחשב משתפ ומייד הוא נבהל וביטל. גם כל הסכמה שתשיג איתו, או עם השגריר שלו, או לא משנה עם מי - לא רלוונטית אם היא לא על דעת חיזבאלה.
הושגה הפסקת אש בלחץ החבר שלך.
הלבנוני השיג את מבוקשו.
ששוב מכר את ישראל תמורת נזיד עדשים.
אתה האמנת שהוא יתמוך בחיסול סופי של קיני הטרור בצפון המדינה שנמצא בשליטת חיזבאללה.
אני לא!
יסלח לי כבודו, מי שאומר דבר והיפוכו במהלך 24 שעות ולפעמים באותו משפט, לא אמין בעיני.
כזה אני.
הלבנוני סתם מדבר
הג'ינג'י הביא מטוסים והפיל לא יודע כמה פצצות על איראן
רק אתמול ראיתי מטוס צבאי אמריקני ענק נוחת בנתב"ג מעל הראש שלי
לעומתו הג'ינג'י רוצה לשים אצבע בעין למקרון שנוא נפשו.
מחר הוא יחזור להיות חבר שלנו, עד מחרתיים.
אולי מתי שהוא הוא יחזור לדבר על טרנספר, וחוזר חלילה.
כל מה שהוא עשה או עושה אולי עזר או עוזר ללבנוני אבל לא הייתה בכך נפק"מ אלינו ואיני מאמין שתהיה
ישראל לא תפציץ עוד בלבנון נאסר עליה לעשות זאת- מספיק.
אבל אשמים אנחנו...
שנית - אני באמת לא מבין מה אתה מתרגש מכל משפט שלו. אתה בעצמך מציין שהוא אומר דברים והיפוכם.
במבחן המעשה אין ולא היה מקום המדינה נשיא אמריקאי או מנהיג זר בכלל - שתמך בנו בצורה כל כך משמעותית. זה ראוי להערכה, זה מצדיק להתחשב בתוך מכלל השיקולים, זה לא מוריד ממשלת ישראל את האחריות לעשות מה שנכון לישראל בכל מצב.
בכל הראיונות הוא אומר "אתם שואלים שאלות מטופשות, מה אתם רוצים שאספר את כל מה שאני מתכנן לעשות?"
או בראיון אחר "אנחנו ננצח כשנחליט שניצחנו, אנחנו לא צריכים שאף־אחד יכתיב לנו מה זה ניצחון מבחינתנו"
בניגוד להנהגה הישראלית התמימה שאינה יודעת לדבר ככה
בס"ד
במהלך כנס הפעילים הראשון של מפלגת 'ביחד' שהתקיים בשבוע שעבר, ביקש יו"ר המפלגה, נפתלי בנט, לעורר במשתתפים תחושות נוסטלגיות. "בבחירות הקרובות עם ישראל יחולל מהפך שלא היה כמותו מאז 1977", הבטיח בנט לקהל שפקד את האולם באקספו תל אביב. לאור האמירה הזאת התיישבתי לקרוא השבת את הספר 'גבירותי ורבותי מהפך' שכתב ד"ר משה פוקסמן־שע"ל, כדי לקרוא מה באמת אירע פה במהלך המהפך שעשה מנחם בגין, ולנסות להבין מה בין זה לבין ההצהרות של בנט.
כדי להבין מדוע הניסיון של בנט לנכס את המהפך שהיה בשנת 1977 הוא אשליה, יש לחזור אל העובדות ההיסטוריות. המהפך שהוביל מנחם בגין לא היה רק חילופי שלטון טכניים. זה היה רעידת אדמה תרבותית וחברתית ששינתה את פניה של מדינת ישראל ברובד העמוק ביותר. בגין לא עלה לשלטון לבדו, הוא עשה זאת באמצעות ברית עמוקה, אותנטית ויציבה עם מה שכונה לאחר מכן "המרד המזרחי". הליכוד דאז הפך לביתם של הציבור המסורתי, תושבי הפריפריה ועדות המזרח, שהרגישו מודרים ונרמסים תחת שנות שלטון ארוכות של מפלגת העבודה.
הברית החברתית-עדתית שהעלתה את הימין לשלטון ב-77' רחוקה שנות אור מהמפלגה החדשה שמקים בנט יחד עם האח הישן-חדש יאיר לפיד. הפער מעמיק עוד יותר כשבוחנים את היחס לדת ולמסורת. מנחם בגין, אף שלא היה אדם דתי במובן ההלכתי, רחש כבוד עצום ליהדות. הוא זה שכונן את המושג "השותפים הטבעיים" עם המפלגות החרדיות והדתיות, העניק את פטור הגיוס הרחב וקיבע את הסטטוס-קוו הדתי.
כשבוחנים מי הם השותפים הטבעיים של בנט בגוש הנוכחי, אנחנו רואים מפלגות חילוניות מובהקות מהמרכז והשמאל, שחלק מאג'נדת הליבה שלהן כולל שינוי דרסטי של הסטטוס-קוו, גיוס חרדים בכפייה וקידום יוזמות ליברליות אנטי-דתיות. מהפך שישען על שותפים כאלה לא יחזק את המרקם היהודי של המדינה - הוא יפרק אותו.
מהפך 77' נועד, בין היתר, לנפץ את האליטות בתוך מוקדי הכוח הבלתי-נבחרים של המדינה: במערכת המשפט, באקדמיה ובתקשורת. בגין רחש כבוד לחוק, אך שאף למערכת משפט המשקפת את כלל גוני החברה הישראלית, ולא כזו הפועלת כסניף אידיאולוגי מוגן של הגמוניה מובסת. גם בנקודה זו, התהום בין הבטחות של מפלגת 'ביחד' למציאות הפוליטית שלה היא העמוקה ביותר. השותפים של בנט הם המגינים האדוקים ביותר של הסטטוס-קוו המשפטי והאקדמי הישן.
הם אלו שנלחמים בחירוק שיניים נגד כל פשרה או רפורמה שתאזן בין הרשויות או תאפשר גיוון בזהות היושבים בכס השיפוט. בממשלה שתקום על קולותיהם, שום שינוי אמיתי במערכת המשפט או פתיחה של השורות לא יוכלו לצאת אל הפועל. המהפך של בנט, (שלפני כמה שנים רץ במפלגת 'הימין החדש" תחת הקמפיין "שקד תנצח על הבג"ץ") ישמש דה-פקטו כשכפץ ההגנה הגדול ביותר של המערכת הממסדית הוותיקה.
גם בתחום ההתיישבות, לקחי 1977 מציבים מראה מביכה מול הצהרות ההווה. באותה מערכת בחירות עלתה לגדולה מפלגת המרכז 'ד"ש' (התנועה הדמוקרטית לשינוי) בראשות האלוף יגאל ידין, שגרפה 15 מנדטים. בגין, מנהיג תנועת החירות שדגל ב"אף שעל" ובזכותנו התנ"כית על יהודה ושומרון, הקים את ממשלתו תחילה בלעדיהם. הוא סירב להכניס את אנשי המרכז לקואליציה עד שהבהיר מעל לכל ספק שהקו המדיני וההתיישבותי שלו אינו נתון למיקוח. רק לאחר שד"ש נכנעה וקיבלה את תנופת ההתיישבות של הימין, היא הצטרפה לממשלה.
בנט, לעומת זאת שצמח מתוך מפעל ההתיישבות ביו"ש, מנסה היום לעשות את ההפך הגמור. כדי להגיע לכיסא ראש הממשלה, הוא ייאלץ להישען על שותפים פוליטיים שרואים בהתיישבות נטל ומכשול. את חברי מפלגתו הוא שולח להסביר שהנושא הפלסטיני כלל לא נמצא על הפרק, ובכך הוא מנסה להתחמק מכל שיח שיבליט את הפערים בינו לבין שותפיו.
בשנת 77' בגין הוא זה שכופף את מפלגות המרכז לקווי היסוד של הימין למרות כעס גדול מצד הממשל בארה"ב של אותם הימים (מה שלצערנו הוביל בהמשך הקדנציה לוויתור על סיני, אך גם זה נעשה מתוך רצון לשמור על ההתיישבות היהודית ביו"ש ולהוביל להתפתחותה). לעומת זאת, בסיטואציה הפוליטית של 2026, השותפים של בנט מהמרכז-שמאל הם אלו שיכופפו אותו כפי שראינו שקרה בממשלה הקודמת ביחס להתיישבות.
צריך לזכור - מהפך פוליטי אמיתי אינו נמדד רק בזהות האיש שיושב בלשכת ראש הממשלה, אלא ברעיונות ובקבוצות הכוח שהוא מביא עמו אל השלטון. בעוד שמנחם בגין הביא את הימין, המסורת והפריפריה אל מרכז הבמה, המהפך של 'ביחד' מסתמן כמהלך שיחזיר את השלטון לידי האליטה הליברלית-חילונית הישנה. מי שמבטיח שחזור של שנת 1977 עם השותפים של שנת 2026, מוביל שוב את בוחרי הימין (אלו ששבט להאמין לו) בעיניים פקוחות אל תוך הפחת.
---
כעת, שמערכת הבחירות בפתח, אנסה מידי פעם לגעת פה לעומק בנוקודת שונות ובראיה רחבה יותר מאשר הסגנון שהיה בעבר.
וכשזה המצב, החרדים ויאיר גולן ילכו ביחד.
לחרדים חשוב שהממשלה תיפול על רקע חוק הגיוס, ואם מישהו חשב שהימין והשמאל יעשו יד אחת בעד מתווה מוסכם, הוא פשוט אדיוט.
החרדים לא היו דוחפים לפיזור הכנסת במועד צמוד כל כך למועד החוקי אם לא היתה בידיהם הבטחה מפורשת מהאופוזיה להעביר את החוק תמורת ראשו של נתניהו.
להערכתי הפור נפל. גם אם לא יצטרפו לקואליצית קפלן, הם ינקטו בשב ואל תעשה, וילמדו את נתניהו לקח.
וגם את סמוטריץ' כמובן, שניסה לרקוד בשתי החתונות.
אל תגידו שלא הזהרתי.
במשך שלוש וחצי שנים אני מזהיר וקולי כקול קורא במדבר.
אם באמת היו רוצים לפרק ולהפיל - היו עושים זאת מזמן.
דווקא עכשיו כשבכל מקרה עוד רגע בחירות והשאלה היחידה האמיתית היא התאריך המועדף - המריבה המתוקשרת היא בסך הכל הדרך הכי יעילה למצות הצבעה לגוש -
ג' מרוויחים את אלו שמתבלטים אם להצביע בכלל והמפלגות הציוניות בגוש מנטרלות את קמפיין ה'מכרו אותנו לחרדים' של השמאל לסוגיו.
מהלכים צבאיים ופוליטיים עושים כשהכוכבים מסתדרים.
האופוזיציה מוכנה היום לשלם לחרדים מה שלא היתה מוכנה לשלם מאז הדף הריק של גנץ.
דחוף לאופוזיציה עכשו לסכל את מינויו של גופמן, ולרכב על כשלונו של טראמפ לחסל את המשטר האירני, שאיך שהוא יפילו על נתניהו.
אדלשטיין, סופר, ואחרים, יתוגמלו על הפלת הממשלה, ונתניהו ילך הביתה.
ממצב בו החרדים ירגישו שנשארו להם רק שתי אפשרויות- או חוק גיוס שיסדיר את מעמד בחורי הישיבות שעל הדרך יחזיר את ההטבות הכספיות שהם התרגלו לקבל או להשאר עם הימין אבל להמשיך במצב הנוכחי שבעייתי מבחינתם.
כי בסוף הם לא רואים אידיאל עצמי במדינה, אלא בכמה הפרה הזו שנקראת מדינת ישראל יכולה לחלוב להם. -אין להם ערך של 'מדינה וזהות יהודית', אלא כאוסף פרטים לאפשר לכמה שיותר יהודים חופש דת.
אז כמובן שאם מתאפשר הם יעדיפו ללכת עם הימין המסורתי ולקרב אותו. ואם התאפשר לשמור על צביון יהודי גם נחמד כי אין ספק שזה עוזר לעוד יהודים לשמור על אורח חיים מסורתי.
אבל אם יהיה התנגשות בין הדברים היפים האלה לחיים עצמם, הם יחזרו לחומות שלהם בחינת תן לי יבנה וחכמיה. הם לא ילחמו לא על ארץ ישראל ולא על הצביון של המדינה= זה יחזור להיות כמו מדינת פולין וכמו אצל הצאר הרוסי שהחרדים בשלהם והחילונים בשלהם.
כך שאם הם ירגישו איום אמיתי על עולם התורה החרדי הם לגמרי יוכלו להסתדר עם מדיניות שמאל וגם לחיות בשלום עם מדינת 'תל אביב' ומדינת 'בני ברק' העיקר תיתן להם את האוטונומיה שלהם בדמות חוק גיוס ותקציבים.
ואל תגיד שזה פגיעה לתווח הארוך- הם פשוט יאמרו לך שזה לא אישי, שהם הולכים עם מי שיתן להם מה שיבקשו- ימין או שמאל- ובינינו אם הימין יצטרך אותם לממשלה יצרפו אותם יופי.
אבל הפיתרון מאד פשוט- לחוקק את חוק גיוס מה שהוסכם כבר ולהעביר אותו עם פסקת התגברות. ואם יהיה צורך גם שזה יבוא עם טיפול יסודי בבית המשפט- החרדים הראשונים שיתמכו במהלך כזה.
כחלק מהתיקון הם נעתרו למהלך של פיזור הכנסת תמורת התחייבויות ראשי האופוזיציה להעביר את החוק בכנסת הבאה שנכרכו בראשו הפוליטי של נתניהו.
גם אם הבחירות תתקיימנה במועדן תחת קומבינה כזו או אחרת, הפור נפל. החוק יעבור במהלך המושב הראשון של הכנסת הבאה, בלי הליכוד ובלי הציונות הדתית.
תודה אופיר סופר.
כבר בתחילת הדרך, כשרק חתמו על הסכמי אוסלו, היו בתוך מערכת הביטחון אנשים רציניים שהתריעו בקול רם וברור: ההסכמים האלו יביאו עלינו נהרות של דם.
.
המציאות הוכיחה שהם צדקו. תוכנית ההתנתקות לא הייתה אלא ניסיון נואש ומבוהל לתקן את נזקי אוסלו האומללים - אבל במקום לתקן, היא רק העמיקה את הבור. את התוצאה המדממת של הקונספציה הזו קיבלנו בראש כואב וכל כך אכזרי בשבעה באוקטובר.
עכשיו תשאלו את עצמכם: את מי משרת השיח על "בגידה מבפנים"?
התשובה פשוטה. הוא מייצר מסך עשן שמנקה מאשמה היסטורית את האדריכלים האמיתיים של האסון - פרס, רבין, ביילין וחבריהם - ומספק לכולנו תירוץ פסיכולוגי נוח. זהו תירוץ שמטרתו למנוע מאיתנו לעשות את מה שבאמת נדרש: להכיר בטעות, לבטל את הסכמי אוסלו לחלוטין ולעקור אותם מהשורש.
הועדה תמשוך שבועיים לפחות, ולו בגלל חג השבועות, והגענו לתחילת תמוז. או אז אפשר להכריז על בחירות כעבור 90 יום לפחות.
הגענו איפוא לעשרת ימי תשובה, ולא לפני אסרו חג.
דהיינו הרבה רעש וצלצולים ובפועל יתקיימו הבחירות במועדן החוקי.
בס"ד
(הצעות חוק פרטיות עולות ביום רביעי)
כולנו זוכרים את הבוקר שבו העיתונים שירדו לדפוס בחצות כתבו שהולכים לבחירות, כשמי שהיה ער ידע שרגע לפני ההצבעה המכרעת מופז חתך לממשלה.
הזוי שמפלגה שמנפנפת במסורת, רוצה שבמקום התחזקות בתורה, בתפילה, בגמילות חסדים - יהיו בעשרת ימי תשובה עודף לשון הרע, רכילות, שיחות בטלות ועיסוק בחול באופן כללי.
ש"ס מאז ומעולם היתה מפלגה של ניצול ציני לצרכים פוליטיים של המסורת, של האמונה התמימה בצדיקים - בעבר היו מטיסים בהליקופטר את הרב עובדיה זצ"ל, את המקובל כדורי זצ"ל, לכנסי בחירות של המפלגה, קמעות, מים קדושים…
סיעת ש"ס חילקה במסגרת תעמולת הבחירות דף שמציע תיקון פדיון הנפש — תפילה מיוחדת שתיאמר מפי "גדולי המקובלים, על קברו של מרן, הרב עובדיה יוסף, בכ"ו באדר" (יום הבחירות לכנסת). עוד מציעה המפלגה לבוחרים להירשם בשמותיהם, כדי שהמקובלים יתפללו עליהם באותו יום.
המפלגה גם הפיצה תפילה מיוחדת לפדיון הנפש, שאותה יש לומר עם הדלקת נר לזכרו של הרב יוסף ביום הבחירות. בדף נוסף, תחת הכותרת "וזאת לתעודה", נכתב כי משפחת המצביע זכתה באות בספר התורה שיוכנס "לכבודו של מרן עובדיה יוסף לאוהל שייבנה בציון הקדוש".
עדיין מזעזע שהם משעבדים לזה את הימים הנוראים
אם נקלף את המחנה הזה מכל הפחדנים והמתחנפים שכבה אחרי שכבה, נסיר את הפחד ואת האינטרסים, נגלה בסוף שלא נשאר ממנו דבר.
לכן, ביום הבחירות – כשאנחנו בקלפי ואף אחד לא רואה חוץ מבורא עולם – להצביע רק למי שהכי רחוק מהחנפנות לשמאל.
כי השמאל זומם לסגת מיו"ש, ואז מרכז הארץ הופך לעוטף יו"ש ויחלוט את גורלנו כגורל עוטף עזה. זה בנפשנו.
גדר ההפרדה של סאוטה (בספרדית: Valla de Ceuta) היא מחסום הפרדה בין מרוקו לבין סאוטה, עיר ספרדית השוכנת לחופה של צפון אפריקה. הגדר נבנתה על ידי ספרד במטרה לעצור הגירה בלתי חוקית והברחות. עלות ההקמה של גדר ההפרדה הייתה 30 מיליון אירו והיא מומנה על ידי האיחוד האירופי. הגדר היא הראשונה מבין שתי גדרות שנבנו בין המובלעות הספרדיות בצפון אפריקה לבין מרוקו.
מחסום ההפרדה מורכב משתי גדרות תיל מקבילות שגובהן 6 מטרים, מצופות תלתלית. בין הגדרות עובר כביש מערכת המשמש לפטרולים משטרתיים ולגישה של רכבי הצלה במקרה הצורך. לאורך הגדרות מפוזרות נקודות תצפית קבועות. כבלים תת-קרקעיים מחברים זרקורים, חיישני תנועה וקול ומצלמות וידאו לחדר פיקוד מרכזי.
מרוקו התנגדה לבניית הגדר שכן היא איננה מכירה בריבונות הספרדית בסאוטה.
נשמע כמו גדר ליופי, ברגע שבאמת ירצו לעבור יעברו..
הממלכתיות המדומה: הגה השלטון עובר רק בקלפי
לאלו שמנופפים ללא הרף במילה "ממלכתיות", כדאי להזכיר כמה כללי יסוד בדמוקרטיה:
* לגיטימציה לא משיגים באיומים: לנסות לתפוס את הגה השלטון באמצעות השבתת מערכים קריטיים ואימוץ סרבנות בקרב טייסים – זו לא ממלכתיות. הגה השלטון מופקד בידיים של מי שמנצח בבחירות, ולא בידי מי שמחזיק בנקודות לחץ אסטרטגיות.
* שלטון החוק, לא שלטון הפקידים: שימוש בהגשת כתבי אישום נגד נבחרי ציבור כאמצעי פוליטי לעקיפת רצון הבוחר והחלפת השלטון – זו לא ממלכתיות. בקביעת זהות ההנהגה, כוחו של פתק ההצבעה בקלפי חייב להיות חזק יותר מכל מהלך משפטי.
*הבערת הרחובות אינה תחליף לדמוקרטיה: ניסיונות לכפות שינויי מדיניות דרך הפרת הסדר הציבורי והפגנות אלימות – זו לא ממלכתיות. בדמוקרטיה מתוקנת, כוחו של הרחוב אינו גובר על כוחו של הפרלמנט.
השורה התחתונה: רוצים להיות ממלכתיים באמת? תתחילו בקבלת דין הבוחר בהכנעה, בכבוד ובסבלנות. שלטון מחליפים אך ורק בקלפי.
#919 ח"כ שמחה רוטמן - יו"ר ועדת החוקה נגד אהרן ברק: "טעות היסטורית שמבוססת על טראומת השואה"
בס"ד
האם יש אפשרות לעמוד על ההבדל מדוע החוק של רוטמן הוא חוק נצרך וייושם לבין החוק של לימור סון הר מלך שהוא "רק הצהרה"? (רוב זה הבדל יפה, אבל לא שייך להבדלים).
בסוף בסוף שניהם עובדים על אותו עיקרון חשוב שקובע דבר אחד: מחבל יצא מהכלא במצב אחד בלבד - מת. או כי הוטל עליו עונש מוות למחבלים, או כי הוא מת כדרכו של אדם.
מה שמילינובסקי ורוטמן עשו, זה לא חוק שקובע שהמחבלים יוצאו להורג (כי אז היתה טענה על חוק רטרו-אקטיבי), אלא החוק שלהם מסדר את הפרוצדרות, כך שהמחבלים באמת יוצאו להורג בטווח זמן סביר יחסית.
ואני לא מזלזל בחשיבות של החוק הזה לרגע. השאלה שלי היא מה ההבדל פרקטית בינו לבין החוק של סון-הר מלך שבנוגע אליו נכתב "רק הצהרה"?
הסיבה שזה לא נעשה עד היום, אינה שלא היה חוק, אלא שהפרוצדורה כל כך מסובכת ודורשת מהמערכת הרבה רצון והרבה מאוד משאבים שאם אכן יושקעו - יתקעו את המערכת לשנים. אם בעוד עשר שנים נראה מחבל אחד מוצא להורג בעקבות החוק הזה - זה יהיה מפתיע ומעיד על התגייסות מופלאה של כל המערכת ואם המערכת תתגייס לזה - לא צריך עוד חוק.
מרדכיבס"ד
ולעניין -
בהחחט לא היה רצון מצד המערכת להשתמש בחוק הזה למרות שהוא היה חלק מחוקי הענושין (בבתי המשפט הצבאיים). מה שהחוק החדש עשה זה בדיוק מה שאתה אומר - הסדיר אותו בכל מיני מובנים כדי שבתי המשפט, הצבאיים והרגילים, יהיו חייבים להשתמש בו, וגם אם לא - אין יותר שחרורים מוקדמים ומחבל יוצא אך מת מהכלא. בדיוק כמו בחוק של מילינובסקי ורוטמן.
בקיצור, אם מדברים על פרוצדורה (סליחה, כבל) אז בוודאי שהחוק של סון הר מלך עוסק גם בזה.
בכל מקרה, אני מאוד מקווה שלא נראה גם בעוד עשרים שנה את החוק יוצא אל הפועל, והמציאות כמו בחודשים האחרונים שאין פיגועים רצחניים תימשך עוד זמן רב (החוק לא חל רטרואקטיבית(. אבל בהנחה שכנראה לצערנו זה כן יקרה אז ממש לא מדובר בעשר שנים.
מצד שני, רק שלשום הורשע המחבל שרצח לפני שש שנים את עמית בן יגאל הי"ד בכפר יעבד. אבל זה לא קשור לחוק, אלא לסחבת המשפטית שנהוגה לצערנו במדינת ישראל.
רקע: איראל כהנא ערך ריאיון זוגי עם רוטמן ומילינובסקי על רקע העברת החוק והמהלך המשותף של קואליציה ואופטזיציה. באחת השאלות שאל כהנא מה ההבדל בין החוק שלהם לחוק עונש מוות למחבלים של בן גביר.
מיליבינסקי, כמי שמקפידה לתקוף את בן גביר מטעם ישראל ביתנו כדי לנסות לקחת מהם מצביעים ענתה שזה הצגה, קמפיין ואין קשר.
רוטמן סתר את דבריה והדגיש: "בלי קשר להצגה או קצפיין. החוק של השר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית עוסק במה שיקרה מכאן ולהבא. הוא לא רטרואקטיבי. לכן הוא לא עוסק במחבלי 7 באוקטובר בצורה הכי ברורה שיש".
אבל היקף האירוע והטראוומה הציבורית - מאפשרים ליצור תקדים ולהעביר את החוק בהסכמה חסרת תקדים.
תקשיב לפרודקאסט שהבאתי.
