על פירוק חיזבאללה.
ומה עם חמאס לבנון?
ומה עם ארגוני טרור נוספים?
שלוש הנחיות צריכות לקבל המשלחת הישראלית לשיחות:
1. פירוק כל ארגוני הטרור והוצאתם אל מחוץ לחוק.
2. הסוגיה "הפלשתינית" לא תעלה כלל ואם תעלה- המשלחת הישראלית תנטוש את השיחות.
3. תיקוני גבול עם לבנון, וקביעת הגבול הבינלאומי על נהר הליטני.
סתם, אפשר לסכם עם ממשלת לבנון כל דבר, היא ממשלה חסרת משמעות ולכן כל סיכום איתה הוא חסר משמעות. אני מבין לגמרי, שכדי לטשטש את הביקורת הבין לאומית, רה"מ צריך להסכים לשיחות סרק הללו. כל עוד שבמקביל צה"ל ממשיך לכתוש אותם - זה בסדר
מהווה הכרה דה פאקטו במדינת ישראל, וזה הישג בפני עצמו.
יתכן שהצרפתים דחפו אותם למהלך זה בגלל מעמדם הבינלאומי שהולך ונשחק.
היה לנו פעם הסכם שלום עם הלבנונים שהופר בטרם יבשה בו הדיו. אולי יוציאו אותו מהגניזה כבסיס להסכם חדש ורציני יותר.
כך או כך, בניגוד לטראמפ החדש שיש לי עליו ביקורת עקבית, על הנוצרי הלבנוני אני סומך יותר.
הלבנוני יכול מאוד לרצות - הרצונות שלו חסרי משמעות. הוא לא באמת שולט במדינה שלו. מקסימום התועלת שהוא יכול להביא, זה אם הוא לא יפריע לנו במנגנונים הבין לאומיים.
לא מסוגל להבין את כפיות הטובה שלך (כמו כל תשקורת השמאל) לטראמפ. אני אומנם כופר בהתרברבות שלו שבלעדיו מדינת ישראל לא היתה קיימת, כי נצח ישראל לא ישקר - אבל בדרך הטבע, לולי העזרה חסרת התקדים שלו, היינו ח"ו עומדים היום מול אירן עם רצון, החלטה ויכולת להשמיד אותנו.
אין יותר אבסורד, מלהתלהב מהלבנוני המגוחך ולרדת על טראמפ.
מי שאמר שערי גהינום בעזה והתקפל, ורילוקיישן ושוב התקפל, יתקפל גם באיום שלו על מיצרי הורמוז, וכך היה.
במקום הספינות האירניות הטבועות אפשר לבנות או לרכוש חדשות.
כאן המקום לקרדיט לנתניהו שחיסל את הרוצח האירני, ואת סביבתו הקרובה. הם כבר לא יתכננו פעולות נגד ישראל, וגם המחליף שלו לכאורה לא נראה בציבור כי חושש לחיו. כן יאבדו כל אויבך השם.
פעם אחר פעם הוא מרדים אותם עם 'משא ומתן', ובדיוק כשהם משוכנעים שסיבבו אותו, הם חוטפים את המכה. אין לי מושג איך הם קנו את ההצגה פעם שניה, עד שחמינאי וכל צוותו היו מספיק מטומטמים להתכנס באותו חדר.
אני מאוד מעריך את נתניהו על ההנהגה של הפעולה נגד אירן, אבל מי שחושב שהוא וטראמפ לא מתואמים עד הכדור האחרון, כולל כשהם מציגים לתקשורת 'חילוקי דעות' ו'פערים' - עיוור לחלוטין ולא רואה מה הולך כאן בשנה וחצי מאז טראמפ נבחר.
היה להדליף לברק רביד שהוא מסוכסך עם ביבי.
האידיוט פרסם את זה כמובן וזה שימש להרדמת האוייב.
לעצם ההתנהלות של טראמפ, את הכסף סופרים במדרגות. במשא ומתן בפקיסטן- ישראל לא מיוצגת. טראמפ אוהב את ישראל (לכאורה) אבל לפני זה הוא אוהב את עצמו. האירנים כאמור מבינים טראמפית, שלא מעוניין בהמשך המלחמה.
כל כך השתכנעת מההדהוד של עצמך, עד שגם כאשר כבר ברור שזו היתה הצגה ונתניהו וטראמפ היו מתואמים ונשארו מתואמים, עד הפסיק האחרון - אתה משכנע את עצמך שטראמפ עובד עלינו.
כפי שציינתי, אם האירנים היו מבינים טראמפית, אחרי שפעם אחת הוא עשה להם תרגיל של כביכול מו"מ, כשברגע שהם משוכנעים שהם מורחים אותו - אנחנו מכים בהם - חמינאי וכל מקורביו, לא היו מתכנסים בחדר אחד, רגע אחרי 'פגישת מו"מ'.
טראמפ לא רוצה בחירות אמצע ברקע של מלחמה פעילה, ואולי חיילים אמריקאים נופלים. אמת, הוא אוהב את ישראל אבל האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו גוברים כאמור.
הוא עשה לאירנים תרגיל הטעיה ראשון שהצליח, ושוב עשה תרגיל שהצליח, ועכשו עליו להוציא שפן נוסף, ונראה על פניו שאין לו. הביקור המתוכנן בסין מעסיק אותו יותר.
לגבי אירן, כל הצמרת שלה חוסלה, ועכשו יש הנהגה חדשה שגם היא על הכוונת. אם תתכופף- זה הסוף הפנימי שלה, ואם לא תתכופף- גם זה הסוף שלה. לכן היא מושכת זמן, ובינתיים זה עובד. בינתיים!
עכשיו אתה מודה, שבפעמיים הקודמות שדנת אותו לחובה, הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. היה מצופה ממך לתת לו יותר קרדיט, אחרי שהזחיחות שלך וחוות הדעת שלך לגביו התנפצו פעם אחר פעם.
אבל לא רק
החוצה.
ולא הסכים לטרנספר את ישמעאלי צפון הרצועה דרומה.
על מה אתה מדבר.
מי שלא הסכימו, בשום שלב, שמעבר רפיח יפתח - זה המצרים שבגין באיוולתו מסר להם אותו.
בשלב שטראמפ דיבר על טרנספר - יכלנו מבחינתו לעשות מה שאנחנו רוצים, הבעיה, בדיוק כמו עם שערי הגיהנום - שלא רצינו.
נתניהו הבהיר לטראמפ, שיותר דחוף לו להחזיר את החטופים, אמנם לא בכל מחיר, אבל כן בכל מחיר שלא יאפשר להם לעשות טבח נוסף. אמר טראמפ - ביקשת, קיבלת!
טראמפ, לבקשת נתניהו, הצליח להביא הסכם שהחזיר את כל החטופים, במחיר יחסית לדרישות חמאס העקביות, מאוד נמוך - חצי מהרצועה בידינו, רשמית יש החלטה על פירוק - אבל עדיין להסכם הזה יש מחירים, אחד המחירים, ש(לצערי) ממשלת ישראל הסכימה לו - זה השארות העזתים.
מגוחך אחרי שקיבלנו מה שביקשנו, להאשים את טראמפ.
ולכן פנה לישראל, לבקשת עזרה תמורת שלום בר קיימא.
אני מאמין לו ב- 70 אחוז, ולטראמפ ב- 40 אחוז.
אבל במדינה רב לאומית שהוא עומד בראשה זה באמת לא פשוט.
כך או כך, יותר משאני מודאג מחילוקי דעות פנימיים שיצופו בלבנון, אני צופה התפרצות מחודשת של פרעות קפלן, והאשמת ישראל בהצגת "עמדות קשוחות", ולא ירפו לפני פיצוץ השיחות.
בימין שותקים, במקום להזהיר את הציבור מפני תבשילי קפלן, והאברמוביצ'ים למיניהם.
מנהיג זר שעוזר לנו כמוהו - אתה דן לחובה בכח, תוך האשמתו בכל מה שנתניהו לא רצה
ואת נשיא לבנון, ראש מדינת אויב, שחיזבאלה יושבים בממשלה שלו - אתה דן לכף זכות בכח. הוא חתום מלפני שנה וחצי ולא בפעם הראשונה, על מחוייבות לפירוק חיזבאלה ולא ניסה אפילו לבצע.
1. היחלשות אירן מייתרת את חיזבאללה בלבנון, מה שלא היה לפני שנה וחצי.
2. צריך להיות נאיבי על סטרואידים כדי להאמין שמיליציה חמושה בתוך לבנון משרתת את השלטון (עלאק) המרכזי.
טרי מהיום.
הוא שאמרנו, טראמפ החדש נכנס למערכה מול אירן כדי לחמוד את הנפט שלה, ולא בגלל אהבתו היתרה לנתניהו.
הוייב הלבנוני הכללי (כולל נוצרים דרוזים סונים מי שלא תרצה) הוא מאוד, מאוד, מאוד אנטי־ציוני בלשון המעטה.
הנוצרים הלבנונים פחדנים וחלשים, אף־אחד לא יילחם מלחמת אזרחים בשביל ישראל.
היינו כבר בסיפור הזה בעבר עם קלפי פתיחה הרבה יותר טובים. אם היו לבנונים אוהבי ישראל, הם התחפפו מלבנון כשנסוגונו משם. אם היו לבנונים משכילים, שוחרי שלום, עם מנטליות "צרפתית־אירופאית" (סליחה על הגזענות), הם כבר התחפפו לארה"ב אירופה וכל מדינה אחרת שיש לה עתיד.
הנשיא (או שזה ראש הממשלה, תמיד אני מתבלבל ביניהם) נוואף סלם אמנם פרגמטי ומתמרן יפה אבל בסוף הוא מבלבל במוח. הצבא הלבנוני LAF עשה מלא סיבובים וחרקות בסוף לא עשה כלום. אם LAF יתחילו לחורר חיזבלונים אני אוריד את הכובע, זה יהיה הישג.
עם רה"מ:
נשיא לבנון ג'וזף עון מסר למרקו רוביו: לא אסכים לדבר עם נתניהו | ערוץ 7
אין מה להאשים אותו, הוא זוכר מה קרה לקודמו, שלחץ יד לבגין.
אין גם מה להתרגש מהמחוות שלו, הוא חסר משמעות.
נמשיך לכתוש אותם.
עצם ההצעה הלבנונית לשיחות ישירות עם ישראל - אקטואליה וחדשות
אז כרגע טראמפ שאתה כל כך כפוי טובה כלפיו, נותן ללבנוני על הראש. עכשיו השאלה האם הבובה יותר מפחד מטראמפ או מחיזבאלה...
ונפרדו באופטימיות.
היה צפוי שהלבנוני ירצה לגזור קופון משיחה אפשרית עם נתניהו.
ובאותו עניין, ממה נפשך, אם הלבנוני לא היה בעניין, סביר להניח שהיה מטרפד את מפגש השגרירים.
בקיצור, שתה מים.
ברור שההכרזה של טראמפ על שיחה ישירה הבוקר, היתה אחרי תיאום על שיחה כזאת. חיזבאלה הודיעו שהוא יחשב משתפ ומייד הוא נבהל וביטל. גם כל הסכמה שתשיג איתו, או עם השגריר שלו, או לא משנה עם מי - לא רלוונטית אם היא לא על דעת חיזבאלה.
הושגה הפסקת אש בלחץ החבר שלך.
הלבנוני השיג את מבוקשו.
ששוב מכר את ישראל תמורת נזיד עדשים.
אתה האמנת שהוא יתמוך בחיסול סופי של קיני הטרור בצפון המדינה שנמצא בשליטת חיזבאללה.
אני לא!
יסלח לי כבודו, מי שאומר דבר והיפוכו במהלך 24 שעות ולפעמים באותו משפט, לא אמין בעיני.
כזה אני.
הלבנוני סתם מדבר
הג'ינג'י הביא מטוסים והפיל לא יודע כמה פצצות על איראן
רק אתמול ראיתי מטוס צבאי אמריקני ענק נוחת בנתב"ג מעל הראש שלי
לעומתו הג'ינג'י רוצה לשים אצבע בעין למקרון שנוא נפשו.
מחר הוא יחזור להיות חבר שלנו, עד מחרתיים.
אולי מתי שהוא הוא יחזור לדבר על טרנספר, וחוזר חלילה.
כל מה שהוא עשה או עושה אולי עזר או עוזר ללבנוני אבל לא הייתה בכך נפק"מ אלינו ואיני מאמין שתהיה
ישראל לא תפציץ עוד בלבנון נאסר עליה לעשות זאת- מספיק.
אבל אשמים אנחנו...
שנית - אני באמת לא מבין מה אתה מתרגש מכל משפט שלו. אתה בעצמך מציין שהוא אומר דברים והיפוכם.
במבחן המעשה אין ולא היה מקום המדינה נשיא אמריקאי או מנהיג זר בכלל - שתמך בנו בצורה כל כך משמעותית. זה ראוי להערכה, זה מצדיק להתחשב בתוך מכלל השיקולים, זה לא מוריד ממשלת ישראל את האחריות לעשות מה שנכון לישראל בכל מצב.
בכל הראיונות הוא אומר "אתם שואלים שאלות מטופשות, מה אתם רוצים שאספר את כל מה שאני מתכנן לעשות?"
או בראיון אחר "אנחנו ננצח כשנחליט שניצחנו, אנחנו לא צריכים שאף־אחד יכתיב לנו מה זה ניצחון מבחינתנו"
בניגוד להנהגה הישראלית התמימה שאינה יודעת לדבר ככה
...."אתה מטורף", אמר טראמפ לנתניהו - לדברי המקורות. "בלעדיי היית בכלא. אני מציל את הישבן שלך, כולם שונאים אותך עכשיו, כולם שונאים את ישראל בגלל זה". מקור נוסף שתודרך על תוכן השיחה אמר כי טראמפ היה "זועם" וכי בשלב מסוים צעק על נתניהו: "מה לעזאזל אתה עושה?".
בסופו של דבר - נאמר או לא נאמר, היתה שיחה של יותר משעה. אתה מבין שגם אם אולי נאמר משפט כזה או אחר, זה ממש לא 'מה שנאמר' בכזאת שיחה.
האיש המוזר והקפריזי הזה הוכיח כבר 900 פעם את יכולתו וכישוריו לומר דבר והיפוכו באותו יום ולעיתים קרובות באותו משפט.
סימן ההיכר הבולט ביותר שלו הוא שפת הביבים.
הראשונים שלמדו לפענח את הג'ינג'י הטיפש הזה הם האירנים, ומאז הם עושים לו בית ספר על בסיס יומי ושעתי.
בית הספר האירני נמצא ברובע הדחיה בבירות ולא במיצרי הורמוז. "האירנים מתחננים להסכם" מחרטט טראמפ, אבל את האמת כולנו יודעים, ואת דברי ההבל שלו, לא ניתן לתרץ הלכה למעשה.
האירנים מבעירים אש בגבולנו הצפוני, ובצדק מגיבה ישראל, אבל לאירנים זה מספיק כדי לנפנף את טראמפ ולשלוח אותו ללחוץ על ישראל לנצור אש, בטרם שיח רציני על סיום הסכסוך במפרץ.
למי שעוד לא ברור, לאירנים יש זמן, בניגוד לטראמפ שבחירות נובמבר נמצאות מתחת לחלון שלו בבית הלבן.
בינתים מצליח נתניהו להרגיע את הג'ינג'י, ולהוציא את הרבידים מדעתם לא בלי מחיר בטחוני משמעותי וחיי אדם יקרים.
ומצד שני, את תומכיהם ועוזריהם בחצי הכדור הדרומי, הוא מצליח להרגיז.
דעתי עליו לא השתנתה כהוא זה מאז שנכנס בשנית לבית הלבן.
הכרטיס שלי מסודר, בלי קשקושים ובלי מחיקות.
נתניהו, יאמר לזכותו, למד לעבוד עם האיש המתעתע הזה, ואכן הגענו להישגים כבירים.
אבל המשך כהונתו של נתניהו בלשכת ראש הממשלה אינה מונחת בכיס בגלל שיא מנדטים ימנים שצפויים, נכון לעכשו, לרדת לטמיון.
בדיעבד אנחנו יודעים, שבאותם ימים ממש, רכבת אווירית אמריקאית מילאה את מחסני צה"ל לקראת עם כלביא שהיה מתואם לחלוטין והתארגנו לקראתו במשך כמה חודשים.
כי:
א. מותר לטראמפ לכעוס, בהנה שלא מדובר בהנפצה
ב. טראמפ ונתניהו כבר עבדו על העולם. זה בדיוק אותן הדלפות שהיו לפני 'עם כלביא'.
ג. הקשר בין ישראל לארה"ב ובין נתניהו לטראמפ לא נמדד בהדלפת שיחות אלא בקואופרציה חסרת התקדים שיש בקדנציה הזו.
ד. על כל הדלפה של 'טראמפ זעם' יש תיעוד של טראמפ בעצמו מחמיא לנתניהו. אז למי להאמין לטראמפ עצמו או למדליף אנונימי?
ה. טראמפ מטורף יותר מנתניהו.
קיללה את ביבי בטלפון: " בן ****" אחרי שעשה דברים נגד ארהב
מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט
מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:
עוד חרטטן בשקל ועשרים, שמוכר לוקשים להמונים ומצליח בסופו של יום לשרוף שנים וחצי מנדטים לימין.
תגידו, מי מממן את החרטטן הזה, וממה הוא מתפרנס ביום יום.
איפה הנהגת הציונות הדתית שתקרא לכל המשוגעים ותומכיהם די בכל אתר ואתר, לרדת מהעץ ומהגג.
לגייס את כולם 'כדי להגן על ביתם' - זה מודל סופר בזבזני. אולי בישובי ספר, יש בזה טעם. אם כי גם בעוטף עזה הוכח לחלוטין שבישובים בהם היתה כיתת כוננות מאומנת באמת ושדאגה להחזיק את הנשק זמין - כמעט שלא היו נפגעים. כך שאפילו בישובי ספר, לא באמת צריך לכולם, רק להחזיק כיתות כוננות מאומנות ומצוידות.
בערים הגדולות זה פשוט מוגוחך. התוצאה היחידה של מהלך כמו שהוא מציע תהיה דו"צים מטורפים, כשמאות אלפי בעלי נשקים בגוש דן לדוגמא, שאינם מאומנים כראוי ולא מתורגלים בעבודה קרבית עם אלפי שכניהם ברחובות הסמוכים - יתחילו לירות תוך כדי אירוע שאף אחד לא מנהל אותו ולא באמת מסוגל לנהל אותו.
מעבר לזה, כיום נשארים בקבע, האידיאליסטים. הצורך להחזיק בתנאי קבע מספיק משכנעים, את עשרות האלפים שכיום לא נשארים, שיהיה צריך בשביל להחזיק את הקווים והפעילות הקיימת ובשביל שיהיו עתודות מילואים מספיקות למלחמה בכמה חזיתות - יעלה למדינה הרבה הרבה יותר ממה שעולה צבא החובה היום.
"בנימין נתניהו יורד מבמת ההיסטוריה, ללא חותם כלשהו, ללא הישג של ממש; הוא יהיה הערת שוליים, אם בכלל, בהיסטוריה של ראשי הממשלות בישראל". כך סיכם אמנון אברמוביץ' בשנת 1999 את הסיבוב הראשון של נתניהו כראש ממשלה. מאז נתניהו שב, נפל וקם, וחוזר חלילה. ב־29 ביוני 1996 נבחר נתניהו לראשונה לתפקיד ראש הממשלה לאחר שגבר בפער זעום על שמעון פרס. שלושים שנה (ויומיים) לאחר מכן, נתניהו עדיין כאן - וממש לא כהערת שוליים.
גם עבור מי שחושב שנתניהו הוא גדול המדינאים שקמו לישראל וגם מי שמשוכנע שהוא האחראי לרבות מבעיותיה, יתקשה להתווכח עם עובדה אחת: מדובר באחד הלוחמים הפוליטיים העיקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. הקריירה הציבורית שלו אינה בנויה רק מניצחונות, אלא בעיקר מהיכולת להתאושש מהפסדים וממשברים. בעוד שפוליטיקאים רבים נעלמו לאחר מפלה אחת או שתיים, נתניהו הפך את החזרה מהקרשים לאחד מסימני ההיכר המרכזיים שלו.
הדבר בלט כבר במערכת הבחירות הראשונה שלו לראשות הממשלה. חודשים ספורים לאחר רצח יצחק רבין נדמה היה כי הרוח הציבורית נושבת באופן מוחלט לטובתו של שמעון פרס. הסקרים, התקשורת והאווירה ברחוב הובילו רבים להעריך שנתניהו עומד בפני קרב אבוד. אלא שהוא מצידו המשיך לחרוש את הארץ, לנהל קמפיין אגרסיבי ולשכנע מצביעים עד לרגע האחרון. בסופו של דבר, בניגוד לרוב התחזיות, הוא ניצח והפך לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות ישראל.
גם ההפסד בשנת 1999 לא סיים את דרכו. אהוד ברק הביס אותו בבחירות, ונתניהו אף הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים. רבים האמינו כי מדובר בסוף הדרך עבור מי שהיה אז רק בן 49. פרשנים, יריבים פוליטיים ואפילו חלק מתומכיו העריכו כי הוא לא ישוב עוד למוקד קבלת ההחלטות. אלא שכפי שהתברר בהמשך, עבור נתניהו גם הפרישה הייתה לבסוף רק הפסקה זמנית.
כאשר אריאל שרון השתלט על הליכוד, נדמה היה שאין עוד מקום לנתניהו בצמרת. שרון נהנה מפופולריות אדירה והוביל מהלכים דרמטיים ששינו את סדר היום הישראלי. נתניהו, שנאלץ לפעול בצילו של מנהיג חזק ופופולרי ממנו, המתין בסבלנות להזדמנות, כולל ויתור על הובלת הרשימה כשכוחה בכנסת עמד על 19 מנדטים. לאחר ההתנתקות, הפילוג בליכוד והקמת קדימה, הוא שב בהדרגה למרכז הבמה והחזיר לעצמו את הנהגת המחנה הלאומי.
אלא שהמבחן הגדול ביותר שלו הגיע דווקא לאחר מכן. בבחירות 2006 התרסק הליכוד ל־12 מנדטים בלבד, תוצאה שנחשבה באותם ימים לאסון פוליטי של ממש. מפלגת השלטון ההיסטורית הפכה למפלגה בינונית, ורבים העריכו שנתניהו יתקשה לשקם אותה. היו שהאמינו כי דור חדש של מנהיגים יחליף אותו וכי זמנו חלף. ארבעה מחברי הכנסת של הליכוד אף דרשו את התפטרותו המיידית, אלא שנתניהו, כהרגלו, סירב לקבל את פסק הדין של והמשיך לבנות מחדש את כוחו הפוליטי.
שלוש שנים בלבד לאחר מכן הוא כבר חזר ללשכת ראש הממשלה. משם המשיך לכהן במשך תקופה חסרת תקדים כמעט במונחים ישראליים, והפך לראש הממשלה שכיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתולדות המדינה. גם במהלך השנים הללו לא פסקו ההערכות בדבר סופו הפוליטי הקרב. פעם אלו היו מחאות חברתיות, פעם משברים קואליציוניים, ופעם יריבים חדשים שהוצגו כמי שעומדים לשים קץ לעידן נתניהו.
העשור האחרון רק חיזק את התופעה. כתבי האישום, ארבע מערכות בחירות בתוך זמן קצר, הקמת ממשלת השינוי והפסדו בשנת 2021 נראו בעיני רבים כנקודת הסיום הבלתי נמנעת. גם אז נשמעו קולות רבים שהכריזו כי הפעם הסיפור באמת הסתיים. אלא שבתוך זמן קצר הוא הצליח לאחד מחדש את המחנה הפוליטי שסביבו ולחזור פעם נוספת ללשכת ראש הממשלה.
ייתכן שזו התכונה המרכזית שתיזכר מנתניהו, גם הרבה אחרי שהוויכוחים על מדיניותו יישכחו. לא רק היכולת לנצח, אלא בעיקר היכולת להמשיך להתמודד כאשר הסיכויים נראים קלושים. פעם אחר פעם הוא הוכיח שהוא אינו מקבל את ההנחה שהפסד אחד, ואפילו כמה הפסדים, אמורים לסיים קריירה פוליטית. איש אינו יודע כיצד יסתיימו הבחירות הקרובות ומה יהיה גורלו הפוליטי של האיש שמלווה את הפוליטיקה הישראלית כבר שלושה עשורים. גילו המתקדם, האתגרים הביטחוניים והמציאות הפוליטית המשתנה מציבים בפניו מכשולים שלא הכיר בעבר.
אבל אם יש לקח אחד שאפשר ללמוד משלושים השנים האחרונות, הרי שהוא זה: גם בבחירות האלו, כשהוא בשנתו ה־76 ומצבו לוט בערפל, נתניהו מסרב להרים את ידיו. ייתכן שינצח וייתכן שיפסיד, אבל דבר אחד כמעט בטוח - הוא ימשיך להילחם על מקומו עד הרגע האחרון, בדיוק כפי שעשה במשך שלושים השנים האחרונות.
תומכיו וגם בעיני מתנגדיו). תופעה שמעולם לא קרתה לשום ראש ממשלה במדינה
לא אמרתי מילה על נתניהו, או על כך שהוא לא אשם - אקטואליה וחדשות
"נתניהו כנראה שלא יהיה פה אחרי המלחמה"...
גם כחמישה חודשים לתוך המלחמה היו מעטי מעט, שאני לא בהם, שהאמינו שנתניהו ישרוד את זה - והוא שרד. מה שנראה אז כמעט לא לגיטימי - הפך למובן מאליו. זו דוגמה מעולה שמראה שגם בזמן שכל הסיכויים לרעתו - הוא ממשיך להילחם.
זו בהחלט אחת הנקודות שעמדו מול עיני שהחלטתי להתמקד בנקודה הזאת של נתניהו בסיכום 30 שנה מאז נכנס לראשונה לתפקיד ראש הממשלה.
לאחר טבח שמחת תורה נראה היה שהאיש גמור, אבל בתוך זמן שוכנענו רובנו, שמערכת הבטחון שבהגדרתה אמורה לשמור על המדינה מכרה את נשמתה לשטן. נתניהו שידע את האמת התחיל להשיב מלחמה שערה, הן במישור הפנימי והן מול האויבים מבחוץ. מול האויבים מבחוץ הוא רשם הישגים אדירים, ועדיין לא חזרה הארץ לשקוט 40 שנה.
במישור הפנימי הוא נלחם מול כוחות רשע עוצמתיים יותר מכל אויבי ישראל גם יחד, ולעניין זה ראש התמנון הוא בג"ץ כמובן.
בסבירות בינונית + שנתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יקדיש את מיטב זמנו במישור הפנימי, לסגירת חשבון אישי וציבורי עם בג"ץ ועם הפרקליטות.
בבקשה שזאת פעם אחרונה🙏
מצד שני הטכנולוגיה גורמת לכך שהעורף חוטף הרבה יותר, כי הכל בשלט רחוק
ע''ע הבליץ על לונדון
טיל אחד למדינה שלימה
שבעז"ה מקבלי ההחלטות יהיו שלוחים נאמנים ויקבלו את ההחלטות הנכונות בהקשר הביטחוני לעם ישראל.
הזוי שהצפון כרגע נמצא במלחמה (אזעקות, מוסדות סגורים וכל המשתמע) וכל שאר הארץ מתנהלת כרגיל
כמו שהעוטף היו הרבה שנים
מדינת ישראל עדיין מתקשה לשמור על אזרחים שגרים על הגבול
זו מציאות שרק מי שגר במקומות האלה מכיר, יש זמנים שאפילו הם כבר כחלק מהשגרה לא מתייחסים לזה כאל משהו חריג שזה עוד יותר הזוי
הריני להבהיר כי אינני שומר על זכויות יוצרים כלשהן לגבי הרעיונות והטקסטים המופצים על ידי. כל אדם רשאי לעשות בהם שימוש מלא – להעתיק כפי שהם, לערוך, לשנות ולפרסם בשמו שלו.
שליחת קישור המציג את הפרסום החדש אינה חובה, אך תתקבל בברכה ותסב לי נחת. תודה מראש.
כל כך הרבה שמאלנים מקבלים כספים ומשרות מפנקות בעמותות השונות, עד שאני כבר מתפלא: האם נשארו בכלל שמאלנים שפועלים אך ורק למען האידאולוגיה? אלו שאני קורא להם **"אידיוטים שימושיים"**. כנראה שלא, או שנשארו מעט מאוד.
הרי הוכח מעל לכל ספק שמדיניות הנסיגות - סימן ההיכר של השמאל - חושפת את תושבי מדינת ישראל להיות ישירות בחזית, במקום המתיישבים שהשמאל כל כך מנסה להשניא. זה בדיוק מה שקרה בשביעי לאוקטובר. לפני ההתנתקות ולפני אסון הסכמי אוסלו, פיגוע מפלצתי בהיקף כזה פשוט לא היה יכול להתאפשר.
**אני פונה בזה לאותם אידיוטים שימושיים שעוד נשארו שם:** תסרבו! תסרבו להמשיך להיאבק למען האג'נדה הזו בחינם, בזמן שהחברים שלכם גוזרים קופונים ומקבלים בוכטות של כסף, ואתם נשארים סתם אידיוטים.
**אבל גם למקבלי השלמונים, שלא מסוגלים לעמוד בפיתוי הכספי, יש לי מסר:** תזכרו תמיד שאתם אנוסים, ועושים את זה רק בשביל הפרנסה או מתוך פחד. ממש כמו אנוסי ספרד, בהזדמנות המתאימה אתם תחזרו בגלוי לעם ישראל. אבל גם עכשיו – כשיגיע יום הבחירות ותיכנסו אל מאחורי הפרגוד בקלפי, איפה שאף אחד לא רואה אתכם חוץ מבורא עולם – תצביעו עם הלב והנשמה אך ורק למפלגות שמתנגדות לנסיגות.
תזכרו תמיד שהקדוש ברוך הוא #לצד_הזה ותבורכו בכל הברכות!
מזימת הפיגוע בהופעות של טיילור סוויפט בווינה: המחבל נשלח ל-15 שנות מאסר
באוסטריה על תכנון של פיגוע שלא יצא לפועל הוא קיבל 15 שנות מאסר,
וכאן על פיגועים שיצאו לפועל מקבלים לפעמים פחות משנה.
וכל זה אחרי 20 שנים שביבי בשלטון ולא שינה כזה דבר פשוט ואלמנטרי.
כוונתי היא, שצריך להבין שקשה מאוד על בלתי אפשרי שב20 שנה הכול יהיה מושלם וכל חלקי העם יהיו מרוצים (מה שלא יקרה אף פעם, סמוך עלי)
אע"פ ש20 שנה זה הרבה מאוד זמן, ואני לא חס על ביבי, יש הרבה מאוד דברים שאני חושב שהווא טעה בהם והיה צריך לעשות אחרת (ובינהם מה שהעלית), ואעפ"כ צריך להסתכל על הדברים החיוביים שהשתנו מאז, ולזכור שתמיד אבל תמיד יהיו חלקים שלא יתרצו, ככה זה בעולם.
יש לי עוד מה לומר בנושא ואכמ"ל.
למרות שיד צה"ל על העליונה, זו מלחמת התשה, ובכל זאת אסור לנו להיבהל ולהפסיק.
אחרי מלחמת ששת הימים הייתה מלחמת התשה קשה פי כמה במשך 3 שנים, אבל אז התעייפנו והסכמנו על הפסקת אש, וזה היה אסון, כי אחרי 3 שנים פרצה מלחמת יום כיפור.
היה עדיף 10 שנים מלחמת התשה מאשר מלחמת יום כיפור.
גם עכשיו זה נכון, ופי כמה.
