שנים על גבי שנים פמפמו לנו שגודל הגוש קובע, ולא גודל חלקיו קובע, ולכן צריך להצביע למי שסוגיית ארץ ישראל יותר בוערת בעצמותיו.
תוצאות בחירות מועד א' יצרו את הסדק הראשון בשל העובדה שהימין ניצח אבל לא הצליח להרכיב ממשלה.
הגענו למועד ב', הימין נחלש, אבל קרה עוד משהו, כחול לבן סיימה עם מנדט אחד יותר, שסימן אותה כמנצחת, ולו בעיני עצמה, ובשל כך היא דורשת לעצמה את ראשות הממשלה. ממשלת מיעוט בתמיכת המשותפת- לא הלך, ועכשו נושאים ונותנים על ממשלת אחדות שיסתיים בסבירות גבוהה בלא כלום מה שמבשר שאנחנו דוהרים למועד ג'.
הסיטואציה הזו היתה יכולה להמנע בתרחיש שימינה היתה מסיימת במנדט אחד פחות, ומנגד הליכוד במנדט אחד יותר, כי אז שוויון מספרי בין הגדולות לצד יתרון מובהק לגוש הימין היו מכריעים את הכף.
לפי כל התחזיות שוב לא יהיה לאף אחד 61 מנדטים, ונותר פתוח מי תהיה הרשימה הגדולה יותר שתהיה ראשונה ברוטציה. שקד וסמוטריץ' מבינים פוליטיקה, וערים לגעוואלד שנתניהו ירכב עליו, והפעם יהיה לו בסיס לסמוך עליו.
בנסיבות האמורות אני חושב שימינה צריכה לחשב מסלול מחדש, ולשקול ריצה בבלוק טכני עם הליכוד. בדילמה שבין אובדן שלטון הימין, ובין אובדן הייצוג בכנסת לציונות הדתית ממה נפשך צריך לבחור באופציה הפחות גרועה.
)