(צריך לשמור את הופלים שוקולד לדייטים פשוט..) 

מה עושים?

נושמים עמוק 

אוגרים כוחות 

מדייקים את הסיבה להפסקה 

וממשיכים הלאה

עוד יחשבו שהבחור חתך (כי זה ופלים לימון, כמובן)

אני אישית שונאת הפסקות. קשה לי להיות בחוסר עשיה לגבי החיפוש... 

אבל אם יצא אז בעיקרון יש לי מחברת התקדמות כזאת אישית שאפשר לייחד אותה לתובנות שקשורות ללנ"ו

או תובנות על התפתחות אישית. על אופי, על דברים שצריך להשתפר בהם. על פריקות קטנות. על דברים שמפריעים וכו'

ואני חושבת שעם יד על הדופק ההפסקה לא תהיה סתם הפסקה..

אבל זה גם תלוי מה הייתה הסיבה להפסקה...

אה שלא באה בטוב....

להתחזק באמונה וביטחון

לימוד מתוך מודעות ומטרה להתחזק 

הלימוד יוביל להתבוננות 

במעשה זה פשוט יחזיר אותך בטיסה לדייטים 

@לב אוהב

אני רוצה חברותא איתך 

אבל צריך לזרוק את השכל לפעמים

וצריך להבין שאמונה וביטחון בה' זה כח! זה כוח שאם אתה מפנים אותו לעורקים אתה אריה ושום דבר שבעולם לא יזיז אותך. זה זה גם האמונה בעצמך. הכל קשור אחד בשני 

תודה לא עוזרת לי אם אתה לא מתחיל ללמוד משהו בביטחון

שער הביטחון

או בגן האמונה

או נר לרגלי

אני חושבת שעדיף ספר שמדבר יחסית בשפה שפונה אליך בצורה ישירה. 

אז למה אתה לא מתמלא בביטחון עדיין?

(אתה הופך את הלימוד לתפילות???)

למדת נגיד עכשיו שיש כמה חלקים בביטחון.. ומה כל חלק אומר בפירוט

או נגיד שיש כמה דרגות ומה כל דרגה אומרת

אז אתה אומר לקב"ה:

ריבונו של עולם, למדתי היום, שיש ככה וככה דרגות בביטחון. לדרגה הזאת אני מאוד שואף להגיע. אני אסביר לך למה. ואני אגיד לך גם מה מפריע לי.. ריבונו של עולם כתוב ככה וככה.. תביא אותי לשם. תעשה אותי שם. תכין אותי לשם. תלמד אותי איך להיות שם. 

מ @אוהביה

(בכללי נראה לי שכדאי לכם להיות חברים...) 

1-1 

על אמונה. אמונה. אמונה. 

שיסיח את הדעת מהעניין, ומשקיעים בו כוחות נפש ומתפתחים דרכו. 

ואז איכשהו משתחלת הצעה שממש נשמעת טוב, מנסים. 

\

לאו דווקא מעשית אלא  יותר פנימית - להפסיק להיות עסקים בזה ברמה הנפשית, מחשבתית ורגשית ולהפנות את המשאבים הפנימיים לתחומים אחרים שאפשר להתפתח בהם.

בתוך הרצון והכמיהה וההשתוקקות לקשר שלא קורה במציאות

<יכול להיות שזה קצת לא מסודר - אני פשוט רושם את חוט המחשבה שלי>

אני פחות נוטה להניח שאנחנו יכולים להשתמש בכל אירוע שקורה לנו לכל מטרה שנרצה.

ואז נשאר לכל היותר מה התודעה הכי טובה בזמן שאנחנו נמצאים בהפסקה.

אני מניח שהמדובר הוא הפסקה שבה מחליטים לא לשמוע הצעות למשך תקופת זמן לא מוגדרת מראש. אם לא, אז כנראה לא הייתי אמור לענות. אבל אני גם לא צדיק ובכל זאת עונה לפניה שלך.

אז קודם כל אני אף פעם לא עשיתי הפסקה יזומה. היו לי מספיק הפסקות לא יזומות.

והגישה שלי היא שאם יש לך הצעה כדאי לבדוק אותה.

וממילא השאלה שעליה אני יכול לחוות דעה מנסיון, היא: איך להתייחס לתקופה שבה לא יוצאים.

התשובה שלי:

אדם הוא לא רק מכונת דייטים. יש לנו עולם מלא ושלם. ובזמן שאנחנו לא מתעסקים בדייטים, אנחנו יכולים לפתח את העולם שלנו. איך זה משפיע על הזוגיות? כי אחרי תקופה שהשקעת בתכונה מסויימת שלך, הבחורה הבאה פוגשת בחור שונה ממה שפגשה הקודמת.

וזה מסתדר לי יופי עם הגישה שאנחנו לא באמת יכולים לבנות תכנית שתצא לפועל ותגרום לתוצאות מסוימות בדיוק. אנחנו יכולים לפעול נקודתית אבל לא לתכנן את כל מערכת התוצאות, ותוצאות עקיפות ומשניות - כמעט שלא. מעטים שבמעטים יכולים לתכנן תוצאות משניות. מצד שני, כמה שמשקיעים יותר במהות, זה משפיע גם החוצה.

לא יודע אם עניתי לך על השאלה, בטוח הגבתי לך על השאלה. מקווה שתפיק את מרב התועלת.

אנסח את זה בשפה קצת גבוהה ואידאליסטית - כי אדם צריך להיות פתוח לטוב שהעולם (ובורא העולם) נותן לו.

אני מאמין בזה בניסוח קצת יותר פשטנית, אבל מאד מתחבר לניסוח הזה.

ניסוח שלילי יהיה שזאת חוצפה וגאווה להניח שמותר לך להגיד "לא" להזדמנות 

לפעמים זה דווקא ההפך מגאווה. 

השאלה היא למה אני לא מסוגל לקבל משהו כרגע. לפעמים זה יכול לנבוע מתחושת נחיתות, נכון

מתחושה של ענווה והבנה שלא הכל אצלי ואני מוכן להקשיב? אני לא חושב שזה יוביל להפסקה כללית. זה כן יכול לגרום לא לשמוע הצעה מסוימת, אבל לא לשלול באופן גורף למשך תקופה (כמובן כשזה בא מקום נפשי ולא תקופת מבחנים וכדומה)

וגם אדם עם תחושת נחיתות יכול להתנהג בחוצפה. זה דוקא מסתדר יופי ביחד. חוסר איזון בדרך כלל ילך לשני הכיוונים, נדיר למצוא מישהו עם הטיה לכיוון אחד בלבד. חוסר איזון פשוט אומר שהמקום בנפש שמתייחס לדבר הזה לא נבנה נכון, ולכן מאפשר בעיות.

וכמובן זאת לא כפירה, אולי "כפירה בטובה" אבל לא כפירה במובן הרחב

ולהתפרק ולחוש את הכאב - מבין מה אתה אומר, אצלי זה תהליך מאד מהיר. ברגע שאני מרגיש ששחררתי את מה שהיה אני יודע שהתגברתי על הכאב (הוא ימשיך אבל לא דורש טיפול מיוחד). יכול להיות שלא רק אצלי, ועם מודעות לאופציה הזאת כל אחד יכול. רק על עצמי לספר ידעתי.

ו"לא מוכן לקשר הבא" זאת לא הפסקה *יזומה*. זה פשוט תחושה שההצעה שמגיעה היא לא כזאת שתרפא את המקום.

כשאני כותב את זה אני מבין שאצלי הכאב של הפרידה הוא מהרעיון של קשר עם אדם מסוים או מסוג מסוים, וקשר דומה יכול למלא את המקום הזה.

ולדעתי להשאר לבכות כשיש משהו טוב שמחכה לך זה חבל. ממש חבל.

יש לי יכולת מוגבלת להתייחס למה שאנשים כותבים, ולכן ככלל אני מגיב למה שנאמר ואני מגיב לזה. אין לי האפשרות לקחת בחשבון הכל. 

אני כותב מתוך רצון אמיתי להועיל לאנשים. אין לי צורך להביע את עצמי, לפחות לא כאן. אני כותב רק כי אני מרגיש שהאמירה תועיל לאנשים, זאת הסיבה היחידה.

הידע וההבנה שלי הם מוגבלים, כמו כל אדם. אבל אם אני מרגיש שאפשר להתייחס למשהו בצורה עמוקה יותר, אז זה מה שאני עושה. זה יכול להיות גם לא נכון, זה יכול להיות גם בדברים שאני לא יודע על מה אני מדבר. ציינתי בעבר שזאת המשמעות של הניק שלי.

אתייחס לתוכן:

התייחסתי למבנה אישיות מסוים, אולי הוא מקרה קיצוני - אבל הוא מקרה שקיים ויש בו הגיון, כלומר יש קשר בין שני הרכיבים, ולכן "זה הולך טוב ביחד".

ולאמירה העקרונית שלי על חוצפה או גאווה: חוצפה פירושו שאני לא מתייחס לאחרים שגדולים ממני בכבוד הראוי להם. גאווה פירושו שאני חושב שאני חשוב מהם. בתפיסת העולם שלי, אנחנו מוקפים הזדמנויות. אדם שמסוגל לקבל אותן אבל נמנע מכך ("הפסקה *יזומה*"), אומר ששיקול הדעת שלו הוא שלא לקבל הזדמנויות. יש בזה מימד של גאווה או חוצפה, של אמירה של "שיקול הדעת שלי הוא שלא לעסוק בתחום מסוים עכשיו, ולכן לא אתעסק בזה וגם לא אקשיב".

מי שמרגיש חוסר מוכנות רגשית או נפשית או מה שיהיה, זה ממש לא גאווה ולא חוצפה אלא להיפך - נכונות לקבל את התחושות שלו (אם נניח שמדובר בתחושות כנות; אני אישית נוטה להאמין לאנשים ואין לי סמכות לפקפק בכנותם).

אני מקווה שהתשובה הזאת נוחה יותר לשמוע. היא נכונה, לא שיקרתי כדי שאנשים ירגישו בנוח, אבל הבהרתי דברים ושמתי דגש באופן כזה שני מקווה שאנשים ירגישו יותר בנוח.

אגב אנשים אחרים כאן, שכן התנסו בכלי הזה - בניגוד אלי, כמו שציינתי - כתבו דברים מאד מעניינים, הרבה מהם לא הכרתי. אז זה החכים אותי ואני מקווה שהתגובות המרובות כאן יועילו לי ולך ולאחרים (לאו דוקא בסדר הזה)

רק לדעתי לפני שהדיון הזה ממשיך 

שהוא מעניין , חשוב ומועיל

כדאי לנהל אותו באופן כללי ולא לנתח לגופו של הפותח 

מזדהה עם כל מה שאמרו.. כדאי להנות ולהשקיע בדברים שיש לך זמן אליהם. ליצור זמן איכות רב יותר.

ביחד עם זאת, אני חושב שכדאי לחשוב מאוד על הדברים.

אתה מתאר תחושה של בריחה. לפעמים הבריחה היא באה בעקבות חוסר בהירות. כאשריש בדבר מסויים חוסר בהירות אז יכול לנבוע רצון לברוח ממנו, כי אין כלים להתמודד איתו. ואחרי שחוזרים לשגרה ורואים ששוב דבר לא השתנה כי לא באמת הייתה התמודדות אלא בריחה. אחרי השלב הזאת יכולה להוצר תחושה של יאוש. והתחושה הזאת היא יכולה להיות לטובה, כי היא מראה  שהדרך המוטעת שהלכנו בא עד כה לא נכונה. זה הפנמה של העניין.

תחשוב על דברים בגדול, על החיים האישיים שלך ומתוך כך הרצון להקים בית. המתודה של איך עושים את זה וכולי.

הרבה פעמים הכל ענייני לנ"ו מציפים עניינים אישיים שמשפיעים על כך גם אם הם לא קשורים וממילא זה מעלה אפשרות להתעסק איתם.

אם אתה מרגיש בלופ שאתה לא יודע איך לצאת ממנו, אתה יכול להרגע ולחשוב על זה בכנות מתי שיהיה לך יותר פניות לזה.

אולי זה קשור אולי זה לא. 

בהצלחה!!

אולי אפשר לפתור? אולי זה דורש זמן? יום יומיים, שנה שנתיים?

יש לך תחושה של ודאות לגבי זה שלא תהיה ודאות? מניין היא נובעת?

כתבת: "ולפעמים יש חסרונות באדם שלא ניתנים לשינוי גדול"

יש הבדל בין חוסר בהירות לחסרונות.

השלמה עם החסרונות זה הדבר הכי כיף שיש!

ח"ו אני לא מדבר על השלמה שאומרת על הרע שהוא טוב. אלא הפנמה שזה מי שאני ועם זה אני אנצח. ולכל צד שלילי יש צד חיובי מאחוריו. מערכת החסרונות והיתרונות היא מערכת אחת שמשותפת כם החסרונות וגם היתרונות. זה הכל עניין של מינונים. לאדם נדיב יהיו א ב ג ד חסרנות לעומת זאת באותה תכונה בדיוק יהיו לו יתרנות ה ו ז ח. אם ליהיו את היתרנונות לא יהיו את החסרונות.

יש דברים שאע"פ שבנאדם שנים מודע אליהם הוא מרגיש שהוא לא יודע לפתור אותם. במקים כאלה כדאי על איש מקצוע ישיכול להנחות את הבנאדם.

אולי עצם האפשרות שאי אפשר לפתור את הבעיות היא מאוד נוחה לנו? מאפשרת לנו לא להכנס לנקודות הכואבות ולהרגיש אותם? 

בהתחלה. קודם כל העבודה היא הבירור מה זה טוב ומה זה רע.

הדבר השני הוא הבירור לשאלה 'מי אני?' כמה טוב וכמה רע יש בי ע"פ הבירור הראשון.

אחרי זה איך אני מתקדם באופן בטוח מאיפה שאני עכשיו?

קל לדבר על זה. זהאת עבודה עבודה. היא דורשת הרבה התרכזות ולא להסיח את הדעת בגלל נורמות שקיימות בחברה ולאו בהכרח מתאימות לך.

גם אם גילית שאתה לא הבחור המושלם שאתה מצייר באידיאל. סימן שזה לא נכון כי ככה אתה אמור להיות. רק אומר להתקדם משם בקצב שלך.

חחח טוב זה לתת שקל לעני רע זה לתת לו בעיטה. לבנות סולם ערכים. זאת הכוונה.

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.