https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.8268714?utm_source=App_Share&utm_medium=iOS_Native
הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים ביותר בקרב דוברי עברית
בכיר לשעבר במשרד החינוך אמר כי ההישגים הנמוכים בחינוך הממלכתי-דתי נובעים ממספר נמוך יותר של שעות לימודי חול, פתיחת כיתות קטנות מהתקן בשל ההפרדה המגדרית ורמת מורים נמוכה
הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
אינפו מתמטיקה
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
אינפו קריאה
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
אינפו מדעים
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו OECD
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הישגי הנערים הדתיים במבחני פיזה - הנמוכים ביותר בקרב דוברי עברית
בכיר לשעבר במשרד החינוך אמר כי ההישגים הנמוכים בחינוך הממלכתי-דתי נובעים ממספר נמוך יותר של שעות לימודי חול, פתיחת כיתות קטנות מהתקן בשל ההפרדה המגדרית ורמת מורים נמוכה
הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו הישגי הנערים בחינוך הממלכתי-דתי במבחני פיזה הבינלאומיים של 2018 הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית - כך מתברר מניתוח התוצאות. עוד עולה מהניתוח כי הישגי הנערות בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים מאלו של הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית ומהישגי הבנות בחינוך החרדי. התוצאות לא כוללות התייחסות לנערים החרדים, מאחר ששיעור השתתפותם במבחנים זניח.
במבחני המתמטיקה, הנערות בחינוך הממלכתי דובר העברית קיבלו בממוצע את הציון הגבוה ביותר (493), אחריהן נערות בחינוך החרדי (485), והנערות בחינוך הממלכתי-דתי קיבלו ציון נמוך יותר (478). הציון הממוצע של הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היה נמוך משל כלל קבוצות הנבחנים - 476 נקודות. לפי עורכי המבחן, פער של 30 נקודות שווה ערך למיומנויות הנרכשות בשנת לימודים שלמה.
אינפו מתמטיקה
גם בקריאה, ציוני הנערים בחינוך הממלכתי-דתי היו הנמוכים ביותר (469 נקודות). בתחום זה, הישגי הנערות החרדיות היו הגבוהים ביותר (527 נקודות), כאשר הציון הממוצע של תלמידים משני המינים בחינוך הממלכתי עמד על 509 נקודות, ואילו של תלמידים משני המינים בחינוך הדתי על 495. גם בבחינה במדעים תמונת המצב דומה: ציוני הנערים הדתיים הם הנמוכים ביותר בקרב דוברי העברית (471), כאשר הציון הממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי גבוה ב-16 נקודות מהציון בחינוך הדתי (482).
הישגיהם של התלמידים בחינוך הממלכתי-דתי נמוכים אף שתלמידי חטיבה ותיכון בבתי ספר דתיים מקבלים את התקציב הגבוה ביותר במערכת החינוך. לפי מחקר חדש של הכנסת, העלות הממוצעת לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי גבוהה בכ-36% מהממוצע הארצי (בחינוך הממלכתי דובר העברית העלות גבוהה ב-5% מהממוצע). בחינוך הממלכתי-ערבי העלות הממוצעת לתלמיד נמוכה בכ-17% מהממוצע הארצי, ובחינוך החרדי היא נמוכה ב-20%.
אינפו קריאה
מבחני פיזה 2018: הפערים בין יהודים לערבים התרחבו משמעותית
תוצאות מבחני פיזה הן התסמינים הראשונים: מערכת החינוך חולה
אחת הסיבות לתקצוב הגבוה של החינוך הממלכתי-דתי, היא שבחינוך זה תלמידים מחויבים במספר גדול יותר של יחידות לימוד לבגרות (בהן בגרות בתורה שבעל-פה, ושלוש יחידות בתנ"ך במקום שתיים בחינוך הממלכתי). סיבה נוספת היא תקצובם של בתי הספר הדתיים בתקן של רב ותגבור לימודי יהדות לבגרות. בנוסף, מהמחקר מתברר כי בחינוך הממלכתי-דתי ישנם יותר בתי ספר קטנים בהשוואה לשאר האוכלוסייה, והתקצוב של בתי ספר קטנים יחסית גבוה יותר מזה של בתי ספר גדולים.
"תלמידים דתיים לומדים פחות לימודי חול מהחילונים", אמר ל"הארץ" בכיר לשעבר במשרד החינוך, בניסיון להסביר את ההישגים הנמוכים. "מנהלי בתי ספר נאלצים, בעקבות לחצים של הורים, להקדיש יותר שעות ללימודי הקודש על חשבון שעות הלימודים הכלליים". לדברי הבכיר לשעבר, התלמידים הדתיים לא נהנים מהיתרון התקציבי בשל ההפרדה בין בנים לבנות, שמביאה לחלוקת המשאבים הבית ספריים בין מספר גדול יותר של כיתות.
אינפו מדעים
בנוסף, ההפרדה גורמת לפתיחת כיתות לימוד הקטנות מהתקן שקבע משרד החינוך, אף שהמשרד מעניק תוספת שעות בהתאם למספר הילדים בכיתה. "משאבים רבים מתבזבזים בגלל ההפרדה המגדרית. אם מפצלים שכבה של 40 תלמידים לשתי כיתות נפרדות, לבנים ולבנות, המשמעות היא שהתלמידים יקבלו פחות שעות לימודים כי מדובר בכיתה לא-תקנית", אמר.
הבכיר לשעבר תולה את ההישגים הנמוכים בחינוך הדתי גם ברמת המורים. לדבריו, בחינוך זה רמת המורים נמוכה יותר בשל העדפה ל"מורים שיידעו לחנך לערכים, שיידעו לתקשר עם התלמיד בגובה העיניים. יש פחות דגש על הפרופסיה והמצוינות האקדמית. במינהל החינוך הדתי יש דגש על ערכים, התנדבויות, חינוך לתפילה משמעותית וקיום מצוות. זה חשוב, אבל המנדט המרכזי של בתי הספר הוא פדגוגיה - וזו זוכה לפחות הערכה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי-דתי בבחינה הפסיכומטרית ירד מ-509 ב-2008 ל-501 ב-2017. באותן שנים, הציון הממוצע של מורים בחינוך הממלכתי דובר העברית עלה מ-503 ל-513.
אינפו OECD
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
הפערים נשמרים
גם בניכוי הפערים הכלכליים-חברתיים בין הקבוצות, הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הממלכתי-דתי נותרים נמוכים בהשוואה לחינוך הממלכתי דובר העברית: בכל אחת מקבוצות ההשתייכות הכלכליות-חברתיות שאליהן סווגו (חזקה, בינונית וחלשה), הישגי התלמידים והתלמידות בחינוך הדתי נמוכים בהשוואה לקבוצה המקבילה בחינוך הממלכתי. בקבוצה החלשה והבינונית, הפערים עומדים על 29 נקודות.
מבחני פיזה, שנערכו ב-79 מדינות ברחבי העולם על ידי ארגון ה-OECD, התקיימו בישראל בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים בני 15 מ-174 בתי ספר. המבחנים נערכים פעם בשלוש שנים בכל מדינות ה-OECD ובמדינות נוספות. בסך הכל השתתפו בהם יותר מחצי מיליון תלמידים מרחבי העולם. לפי עורכי המבחן, מטרתם היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים "המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם". המבחן בוחן יכולות כמו הסקת מסקנות ויישום ידע בהקשרים שונים.
המבחן נערך בישראל במארס 2018 באופן ממוחשב, והועבר על ידי בוחנים חיצוניים. רוב הנבחנים היו בכיתה י', חלקם בכיתה ט' ובודדים משכבות אחרות. התשובות נבדקו על ידי ארבעה בוחנים שונים, ובמקרה שהתגלה פער גדול בין הציונים שנתן כל אחד מהם - נערכה בדיקה חוזרת של התשובה. רק שישה מוסדות לנערים חרדים השתתפו במחקר, כך שלא ניתן ללמוד מהתוצאות על יכולותיהם של הנערים החרדים בישראל. אצל נערות חרדיות היה שיתוף הפעולה נרחב יותר, אך השאלון שונה והושמטו ממנו שאלות ש"נוגדות את ערכיהן".
