רק כדי לברר שחזר לה אורח כנשים?

יש מי שאומר אמנם (אם אני לא טועה ההגה ברש"י בראש השנה בסוגיה הרלוונטית) שבזמן ההריון של יצחק מחשבים את ימי הנידה, אבל זה מדרש.

לא תבערו אש בכל מושבותיכם- זה רק אש. מותר לנסוע במכונית ולבנות בשבת, לברור ולקצור, כי זה חז"ל

לבין מדרש אגדה שלא מתיימר להוציא פרשנות הלכתית אלא רעיונית.

אני מקבל את זה שיכול להיות שגם הוא צריך להיות שיטתי בפנ"ע אבל בטח שהוא לא מתכוון להיות פשט.

לא בכל המקרים לפחות.

בפרשנות התנ"ך מצינו הרבה ראשונים ואחרונים שחולקו על פירושי המדרש.

לעומת זאת בחשיבה הלכתית לאף ראשון או אחרון אין שום סמכות..

קיצר, השאלה שלך היא על המדרש ולא על הפשט. זה הכל.

נ.ב - יודע מה זה שאלת יסוד ממש טובה.

האם פרשנות של מדרשי אגדה משלימה אחד את השני?

נראה לי שבמקרה שאפשר, זה מבורך. במקרה שלא אז כנראה שלא..

היו גדולים עולם כמו הרמב"ן שאכן חיפשו שיטתיות

בנושא יהודה ותמר, וקצת בדומה אצל דוד ובת שבע, 

המלכות הגיעה דווקא מהם, ודווקא מהמעשים האלו שלהם,

כתבתי על כך כאן:

וירד יהודה

יש ליקויים אצל אנשים שונים וזה לא הופך את הליקוי למשהו נשגב וקדוש. 

 בעניננו התשובה שהלכות נידה לא נהגו לפני מתן תורה מספיקה בהחלט. גפ יעקב נשא שתי אחיות , ועמרם נשא את דודתו יוכבד. 

 באביון-גיליון מביאים את השושלת (המדומה) של ישו . ודגישים את החריגים הנראים לא תקינים  יהודה ותמר וכו'. 

\למה ? כנראה כדי לכסות על מה שכולם ידעו שמריה , האמא, התעברה לא מבעלה. 

אין דרך לדעת את פרטי הסיפור, מלבד החלק אותו כתבה תורה בפירוש,

יכולות להיות אלף ואחת וריאציות איך לפתור את זה, אבל זה פשוט לא רלוונטי. מאחר שזה לא סופר.

תראה שיש סיפורים בתורה שסופרו בפרוטרוט, הרבה מאוד מלל על מעשה שקרה ביום אחד בלבד, 

ויש סיפורים הפוכים שמאות ואולי אלפי שנים התקבצו לפסוק או פרק אחד.

אז גם במה שסופר אין לך בו אלא סיפורו.

גם זו תשובה...

מילא אשתו של אדם נאמנת (וספרה לה, מכאן שע"א נאמן באיסורין וכד') אבל כיצד ניתן לסמוך עליה?

עד אחד  נאמן באיסורין לא נאמר על האדם עצמו.

מלבד בנידה.

יש מסיח לפי תומו שזה דין אחר לגמרי, וודאי שאינו שייך כאן

ולכן אם אשתו נאמנת לומר טהורה אני, אז גם קדשה (השתמשתי במילה המקראית כדי למנוע חסימה) נאמנת.

איך אברהם מכין חמאה וחלב ובן בקר?  (לא תבשל גדי בחלב אמו)

איך יעקב מתחתן עם שתי אחיות?     (ואשה אל אחותה לא תקח)

איך רחל גונבת את התרפים אצלה?   (פסילי אלוהיהם תגדעון)

איך יהודה בא על קדשה?                 (לא תהיה קדשה...)

אגב, לא דיברתי על שאלות יפות אחרות כמו  -

איך אברהם מתיר לשרה לענות את הגר?

איך יעקב ורבקה מרמים את יצחק?

איך ראובן שוכב עם פלגש אביו?

איך האחים כמעט הורגים את אחיהם?

לא בטוח שאתה תתחבר לתשובות שלי לשאלות הללו - אבל - 

לסגנון השאלות הראשונות אני טוען שהם לא ידעו על האיסורים הללו בפרט ועל התורה בכלל.

ולסגנון השאלות האחרונות אני טוען ש - הם היו (הצטיירו כ) בני אדם. 

יש שאלה כללית אן האבות קייימו את כל התורה לפני נתינתה או לא.

על הצד שלא, רוב השאלות יורדות, אם כי ניתן לתרץ כל אחת כמעט. על הצד שכן, יש ליישב.

והכי חשוב לדעת שלא תמיד באמת ניתן לענות...

(נערך לבקשת הכותב)

הייתי מחליף את המילה מכין במילה מגיש, הלכתית (לא פשט) זה אסור, ואדם שמקפיד על עירובי תבשילין אמור לדעת את זה...... (אגב, עיין המאירי בהקדמה לאבות) 

אגב, אתה יכול לומר גם שהוא הכין להם אבל הוא בעצמו לא עושה את זה לעצמו, ואתה יכול להתפלפל עוד ולומר שאין כאן לפני עיוור כי הוא ידע מראש שהם לא קשורים למצוות. אבל כאן אתה נכנס לפרדוקס - כי אברהם הוא לא רק מקפיד על עירובי תבשילין אלא הוא גם המחזיר בתשובה הראשון (הנפש אשר עשו בחרן)- ואיך במוסד להחזרה בתשובה של אברהם הכינו בקר וחמאה ביחד? הרי זו הרחקה מהאמת...

זה היה ניסוח מתוך מודעות שהן שואל השאלה והן ק"ש "לא אוהבים" את המקום שהתגובות שכתבתי מורות אליו. 

ומתוך מודעות לעולם הפלפול הפרשני דרשני שמוצא תשובה לכל שאלה אפשרית. 

אין פה כוונה לזלזל או להיות ציני. 

אם מישהו נפגע אני מתנצל.

(עורך)

יעקב גייר את נשותיו ולכן יכל להתחתן איתן.

אברהם נתן להם את החמאה לפני הבשר.

רחל רצתה להציל את אביה מהעבודה זרה שלו.

לגבי יהודה- ש לי תשובה אבל אני ממש לא רוצה לכתוב אותה כאן כי זה מסוכן (קשור גם לחנוכה אגב).

ובכללי, מוזר שזו הבעיה ההלכתית היחידה שמצאת בסיפו המזעזע הזה...

ואם זה משנה למישהו שום דבר לא ישכנע אותו אחרת ממה שהוא החליט לחשוב. 

מה אכפת לך? למה את מתעקש לעשות פה בלגן? רוב מוחלט של עם ישראל נאמן לרש"י ולצאנה וראינה, ולא מחפש בלגן אצל רלב"ג,תלמידי ראב"ע, אבן כספי, רבי עזריה מן האדומים,נחמה ליבוביץ', הרב קאסוטו, משה מנדסון, ואחרים, הרוב הולכים יד ביד עם פירוש רש"י, הרוב המוחלט, למה אה מתעקש לחולל בלגנים?

וכך כל פרשני המקרא לדורותיהם מהגאונים ועד ראשוני האחרונים. 

אז אם הולכים על רוב חכמה ורוב מניין אני זוכה בשלל, והקושיה עליך. 

אח שלי כתבתי תגובה איפה הבלגן?! זו תגובה שאפשר להתייחס אליה ואפשר שלא. 

אם הוא היה כותב שהתגובות בלעדיות לאנשים שמגדירים את עצמם קווניקים - לא הייתי מגיב.

אני עדיין חושב שאין משמעות לדיון (כי או שלא משנה לך - או שמשנה לך ואז אתה לא תשתכנע). אבל זה לא סותר את זה שכתבתי תגובה של מה אני חושב. וזכותך לראות בזה סתירה.

על רחל והתרפי ופירוש ראב"ע מפי רבי יוסף ממורוויל, העלית אותו שנה שעברה ועצבנת חצי פורום ופה חזרת והעלית אותו כקישור לפה כבדרך אגב אף שזה קשור בקשר רופף לשאלה כאן, אתה מתעקש לחזור לפולמוס "תנ"ך בגובה העיניים" אף שאין צורך בכך, לא מבין למה לך הבלגן הזה, להלן "הבלגן".

רש"י לא רואה עצמו מחוייב לחז"ל? נו בחייך.

כל פרשני המקרא לדורותיהם, אלה האורתודוקסים קיבלו מסורות ומדרשים מרבותיהם, על בסיס זה נכתבו הפירושים כולל ראב"ע, אף שכנראה קיבל דברים שאחרים לא קיבלו, זה כולל את הגישה המיוחדת שלו בתפיסת היהדות, ואין כאן המקום להרחיב, בסופו של דבר מי שלא ראה עצמו מחויב לחז"ל מצא את עצמו בחוץ כמו ברוך שפינוזה ואחרים (בעיקר בגרמניה ובמרכז אירופה).

לא מפרשים מה שבא לנו, איננו קראים, אנו מקבלים מסורות והולכים על פיהם, בלי המסורת לא יכולנו לדעת איך הוגים צורה של אות, חיתוכים, תנועות, טעמים ופיסוק, תחילת פסוק וסופו, מה הכוונה של פסוק, האם עלינו למול את ערלת הלב כפשוטו? האם להוציא עין למי שהוציא עין חברו, מהי הדוכיפת שבשרה אסור למאכל,האם מותר לנו בכלל לאכול בשר שהוא לא קורבן,  האם אסור להבעיר אש בכלל בביתנו ביום השבת (אגב נרות שבת לפי פשט הפסוקים זה חילול שבת) לא יכולנו לדעת דבר בלי המסורת והרמב"ם מביא דוגמה שכן יש פסוק "והיית משוגע ממראה עיניך" מכאן מצווה דאורייתא להיות משוגע, אי אפשר להבין רבע אות בתורה בלי מסורות חז"ל.

אל תנסה להגיד לי שרש"י לא מחויב לחז"ל סבבה? אתה מדבר איתי על רוב חכמה ומניין? אני אמוטט עליך את מגדל הקלפים שבנית בקלות.

עכשיו, יש חלק מהיהודים האורתודוקסים הליברליים ששיטת "תנ"ך בגובה העיניים" שיסודותיה בתורתו של הרב הילדסהיימר כנראה מתאימה להם מסיבות חינוכיות, חינוך יקה בעיקר, אני לא בא לתת ביקורת על השיטה עצמה, רבים וחכמים ממני בחכמה ובמניין כבר תקפו אותה (לא רק קווניקים, ממש לא רק הם), אני רק תוהה למה אתה מתעקש להביא את זה לדיון בכל פעם ולקשר את הקישור הזה לכאן אף שאין בו ממש צורך להתפתחות הדיון מלבד אולי שאתה מחפש אש להפיל על עצמך את זעמו של ק"ש ואחרים? סבבה שזה מה שאתה חושב, מה הועיל הקישור לבלגן שעשית בשנה שעברה שהעלית מן האוב את פולמוס תנ"ך בגובה העיניים ועכשיו עשית זאת שוב בלי שום סיבה שנראית לעין?

לעיני לפחות.

(נערך לבקשת הכותב)

רק כי אמרת (מחוסר ידע לדעתי) שאתה תמוטט את מגדל הקלפים בקלות. אז אתה (וכל מי שקורא את התגובה הזו) מוזמן בחפץ לב לנסות. 

רש"י - עיין בראשית פרק ג - ח, כב, כד. פרק ד - ח. פרק יט - טו. והכי חשוב עיין בשמות ו,ט. ועיין במיוחד רשבם בראשית לז, ב. 

אתה משכתב את ההיסטוריה ביהירות וחוסר ידע גדול. כמו שאמרתי ואני חוזר ואומר רוב מנין וחכמה מהגאונים ועד ראשוני האחרונים לא היו מחויבים לחז"ל ולמדרש ההגדה בפרשנות המקרא. רוצה לכפור בהם? תכפור, בכייף. אבל אל תחשוב שאתה מייצג אותם, או משהו שדומה להם. 

התפיסה שלך שמייצגת את התפיסה החרדית\חרדלי"ת היא תפיסה שרוצחת את האינטואיציה הפנימית וההבנה הפנימית, ושורפת אותה על המזבח החזל"י\קבלי\קווניקי\ - אין לי בעיה עם זה ואני לא מנסה לרגע לשכנע מישהו שהתפיסה שלו היא מוטעית, אבל הבעיה מתחילה כשאנשים מטאטאים את האפר השרוף בדבקות עילאית מתחת לארון הספרים היהודי - כשארון הספרים הזה - במקרה שלנו - לא קיים.

אתה טועה. אין קשר לקראות. לא דיברתי על מדרשי הלכה, דיברתי על מדרשי אגדה. בהלכה ובמדרש הלכתי אתה לא מחויב כי חז"ל הם הפשט, אלא כי חז"ל הם הסמכות בפרשנות. רשב"ם טען שעל פי הפשט והיו לטוטפות זה מטפורה, אבל מבחינה הלכתית הדרש החז"לי הוא הסמכות ההלכתית. לא כי הוא הפשט, אלא כי הוא הפירוש ההלכתי המוסמך מבחינה הלכתית. אין קשר בין הלכה ודרש הלכתי לבין הנושא כאן.

שתי שניות של היסטוריה: התפיסה של תנך אזוק לחז"ל היא תפיסה שהייתה מאוד פופולארית אצל מקובלי צפת, עם התפשטות קבלת הארי באירופה אפשר להניח שהיא גם התפשטה, אבל התפיסה הזו קיבלה תנופה משמעותית במשך הזמן כשהיא הגיבה לחילון - באמצעות סגירות והתאבנות כואבת. היום זו הסיבה שאם יש לך זיקה כלשהיא ל(קבלה) חסידות או לחרדיות אתה בדרך כלל תהיה אזוק לחז"ל. 

שיתפתי את הקישור כדי להסביר את עצמי נטו - כי לרוב האנשים זה לא מובן בלי ההסבר הזה. 

יש לך תאוריה שרש"י איננו נאמן לחז"ל, תציג את שאלות המחקר שלך ואל תשטח פה מראה מקומות, זה לא רציני אפילו בשביל המחקרים באקדמיה, תשאל שאלות ונענה.

אני משכתב את ההסטוריה? קודשם כל תגיד מה אני משכתב ואחר כך תוכיח לי שזה לא נכון, להטיח אישומים ללא ביסוס זה לא רציני בעליל, זה סתם לזרוק מילים ולחוש צודק, מה אני משכתב לדעתך ובמה אינני צודק והשתדל להביא הוכחה לוגית.

אינני חושב שיש לי תפיסה חרדית ו/או חרד"לית ו/או חזל"ית ו/או קבלית ו/או קווניקית, אני גם חושב שיש הבדלים גדולים בין כל התפיסות הנ"ל, אבל כאן סיבכת את עצמך, נא תגיד לי מה אני חושב, מה פירוש כל התפיסות הללו וה הקשר בי מחשבתי לתפיסות הללו ואז למה אני טועה, אם תצליח מברוק, אם לא גיבבת פה פיסקה חסרת טעם, ניסית לצאת צודק והטחת מילים ללא כיסוי או מחשבה בפועל.

מרת שרש"י לא מחויב לחז"ל קריא: רש"י קראי או שפירושו למקרא נטול השלכה הלכתית כמו שרשב"ם ראה את פירושו, בסדר, רק רציתי להבהיר לך שמשמעות דבריך זעזעת וני לא טועה, אתה זה שמגבב מילים בלי לשים לב למשמעותם, רש"י נאמן לחז"ל, מאוד נאמן, כמובן, כי הוא אורתודוקסי (או כפי שקראו לזה בימי הביניים- "רבני") אתה פשוט לא שולט בלקסיקון.

שתי שניות ש הסטוריה שלך מעניינות, אבל לא מעבר, כל היהדות האורתודוקסית בגולה התה אמנת לחז"ל, גם בארץ ישראל, מי שלא היה אורתודוקסי (=נאמן לחז"ל) יצא החוצא מבית המדרש ובסופו של דבר התבולל, ואה עוד אומר לי שאני משכתב את ההסטוריה...בסדר.

שיתפת את הבלגן שעשית בשנה שעברה כדי להסביר את עצמ? אני חושב שרק הסתבכת סביב עצמך, חג אורים שמח.

גם פרשני הפשט, שמיעוטם לא ראו בעיה בלחלוק על חז"ל (רובם טענו שהם מפרשים את הפשט, וחז"ל את הדרש) לא אמרו את מה שאמרת על האבות.

וּבְעִנְיַן תָּמָר אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פה, ח), עַל פָּסוּק ''וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל־הַדֶּרֶךְ'' (בראשית לח, טז): בִּקֵּשׁ יְהוּדָה לַעֲבֹר וְרָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה וכו'. בָּא לְהוֹדִיעַ, שֶׁלֹּא (*) יַחֲשֹׁב שׁוּם אָדָם שֶׁכַּוָּנַת יְהוּדָה הָיְתָה לִזְנוּת; חָלִילָה וְחַס לְצַדִּיק גָּמוּר כִּיהוּדָה, מִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת זַרְעוֹ רִאשׁוֹן לִדְגָלִים וּלְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ וּלְכָל מִלְחֶמֶת מִצְוָה, שֶׁיַּעֲלֶה עַל לִבּוֹ דָּבָר כָּזֶה. אֲבָל בִּרְאוֹתוֹ כִּי בְּנֵי בַת שׁוּעַ אִשְׁתּוֹ מֵתוּ בְּחֶטְאָם, חָשַׁב, שֶׁהַקַּלְקָלָה בָּאָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ. וּבִרְאוֹתוֹ לְתָמָר שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתֶּנֶת לוֹ מְכֻסָּה פָנֶיהָ בְּצְנִיעָא נִכְנַס בּוֹ דַעַת עֶלְיוֹן וְחָשַׁב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֵת קְדֵשָׁה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כַוָּנָתָהּ אֶלָּא לָבֹא אֶצְלוֹ לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְהֵכִין כַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְהוֹלִיד בָּנִים הֲגוּנִים וְלֹא כָרִאשׁוֹנִים. וְגַם הָיָה סִיּוּעַ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת, שֶׁכַּוָּנָת תָּמָר הָיְתָה לְמוּטָב (*) וְהִכְנִיס בְּלִבּוֹ לִקְרַב אֵלֶיהָ. וּבְעֵזֶר הָאֵל יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא צוֹפֶה עֲתִידוֹת, נָתַן לָהּ הֵרָיוֹן שְׁנֵי צַדִּיקִים תְּאוֹמִים, שְׁנֵיהֶם טְהוֹרִים כְּדֻגְמַת שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הֵם פֶּרֶץ וְזֶרַח. (*) מֵהָאֶחָד יָצְאוּ מְלָכִים וּמֵהַשֵּׁנִי נְבִיאִים, נוֹלְדוּ בְּצוּרוֹת סִדְרֵי עוֹלָם. וּבָרוּךְ הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בָּחַר בָּהֶם (*) לְמַדְרֵגוֹת אֵלּוּ וְהִסְכִּים בַּדָּבָר וּבָא מֵאִתּוֹ.

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

… לובשים אותו דבר, ומצביעים אותו דבר.

כל הילדים שלי למדו בבית ספר של חב"ד.

בקשר ל"מצביעים אותו דבר" - אתה מוזמן לראות את התפלגות ההצבעות בכפר חבד...

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.