סטיגמות -
רוב האנשים בוחרים בפוליטקאים בשביל סטיגמות.
הוא לא דוס, הוא קיצוני, הוא לייט וכולי.
הסתכלות שרואה שאדם הפוליטקאי איזה 'סימבול' שאמור לסמל משהו.
לא משנה איזה תקציבים הוא יביא לאן. לא משנה איזה חוקים הוא יקדם.
ערכים -
על מנת לממש את הערכים נצרך שימוש בכוח פוליטי. אין דרך אחרת.
כוח פוליטי -
מעגל השפעה רחב, אם הכח שלך הוא קטן אזמ עגל ההשפעה שלך יקטן או לא יהיה בכלל.
מי שלא עובר את אחוז החסימה - יש לו 0% של כח פוליטי.
כל עוד תקום ממשלה עם חרדים - דיבורים 'ליברלים' על נושאי דת ומדינה - הם דיבורים באוויר לא שווים כלום.
לכן גם בתור 'דוס' - לא אכפת לי שבנט יכנס, כי מילא אין לו שום בשורה רצינית בדת ומדינה.
שימוש בכח פוליטי זה שם המשחק,
לכן העדפה של סמוטריץ' את בנט, והרב רפי את בן גביר איננה צעד שהוא לא נכון ערכית אלא
הוא התברר כלא נכון פוליטית. כי לבנט יש אינטרס לדמוי שלו (שרק על פיו יש לו כח פוליטי) שלא להיות מזוהה עם בן גביר.
לבנט יש כח פוליטי גדול מבן גביר. מפה דרך לתוצאה היאה פשוטה. פוליטית בנט מוציא את בן גביר מהמשחק. אין לו סיבה לא לעשות את זה.
עם זאת המהלך של הרב רפי פרץ איננו ישר. זה ממש לא אתי לעשות דבר כזה.
בלב כבד אצביע בבחירות 'ימינה', המפלגה הכי נמוכה מבחינתי היא מפלגת הבית היהודי, עסקנות מגעילה. מערכת תקועה.
בתקווה שבבחירות הבאות הציונות הדתית תקים משהו רואי לשמו ולא מפלגה חסרת מנהיגות.
רוב החברים בימינה הם בסדר/טובים סה"כ.
)