מחפשת... עזרהצעד בחול
לא יודעת איך מחפשים כאן שירשורים קודמים...

מחפשת שרשור של נשים שחוו היפרמזיס (ככה קוראים לזה??) , אני מתכוונת לנשים שחוות את תחילת ההריון מאוד מאוד קשה, עם הקאות בלי סוף וכו'.
ובנוסף אשמח לשמוע האם משהי לקחה כדורים וזה עזר, ואם כן איזה? והאם ההשפעה של הכדור היא תוך כמה ימים או מיידית?)
תודה רבה!!
כן. אני היפרמזיסית ותיקה לצערי הרבקרונפלקס עם חלב
דיקלקטין עזר לי חצי קלאצ (ובהריונות האלו הפלתי!)
עברתי לזופרן, הציל אותי!!!!!!!
בשביל התחלה כדאי לקחת בוריד כדי שיתחיל לפעול מהר,
כשאת יציבה ולא מיובשת - כלומר, כמה שעות אחרי העירוי - להתחיל בכדורים.
חיבוק גדול.
זו תקופה נוראית שנצרבת בנשמה.
אבל היא עוברת.
בעז"ה בעיתו ובזמנו בידיים מלאות.
מתייגת לך מי שזוכרת. היו עוד. תרגישי טובאורוש3
מתייצבת...פיג'מה
כהרגלי ממליצה מאד על הקבוצה הסגורה בפייסבוק 'היפראמזיס גבידרום - קבוצת תמיכה'. נותנת המון ידע, כלים ותמיכה מנשים שחוות / חוו את זה...

פרקטית - דיקלקטין לא הועיל לי בכלל, לקחתי מינון מקסימלי במשך חודשיים.
לעומתו, זופרן 4 מ''ג, פעם ביום, היה נס של ממש. לי הספיק בכדורים.

הכי הכי חשוב! לא להגיע למצב של התייבשות, ובמעוחד לא התייבשויות חוזרות! זה מסוכן, לך ולעובר!!
אם צריך כדורים / עירוי עם תרופות (או אשלגן או סוכרים או מלחים וכו'), אז זה עדיף מאשר התייבשות.

ההשפעה של הכדור:
בדילקלקטין ההשפעה לאו דווקא מהירה, אבל אני פחות בקיאה בו, םשוט כי הוא לא השפיע עלי... בזופרן תוך יום- יומיים הרבשתי שיפור משמעותי מאד.. הזופרן משפיע תוך חצי שעה- שעה מאז שלוקחים אותו, והוא מאד משמעותי. מותר להגיע עד 12 מ''ג זופרן ביום, ככה שאפשר לסדר את זה לאורך היממה...
מוזמנת באהבה לעוד שאלות...
הלוואי ויעבור בקלות כמה שאפשר, ותזכרי מה ייצא בסוף...
גם אני... אתייג לך את הקישורים של השרשורים שכבר היוניק חדשה
הלוואי וזה יעזור, והלוואי ותרגישי טוב יותר!
מגיבה כדי לזכור להגיב כשתקפוץ לי התראהטארקו
חיבוק בנתיים
חזרתי לכתוב.טארקו
עברתי את הגיהנום הזה גם.
זה קשה, סיוט נוראי
אבל לפחות יש "פרס" בסוף-תינוק חמוד.

לי דיקלקטין עזר מאוד מאוד, הציל אותי ואת הבן שלי!!
לפני הדיקלקטין הקאתי עשרות אם לא מאות פעמים ביום, ממש כל הזמן בלי שליטה, הגעתי לתשישות והתייבשות נוראית, לא הייתי מסוגלת לאכול/לשתות/לישון. הגעתי פעמיים לקבל עירוי במרפאה(בדיעבד הייתי צריכה ללכת למיון..אבל גם לקופה היה לי קשה להגיע)
ב"ה אלף פעמים, שדיקלקטין השפיע עלי ממש טוב. עברתי להקיא כמו הריונית 'נורמלית', כ3 פעמים ביום, עם אפשרות להגיע לשירותים ולא להקיא על עצמי במיטה..
בנסיעות היה לי סיוט, הייתי מקיאה קבוע. גם בימים שפספסתי אפילו כדור אחד(רוב הזמן לקחתי 3 ביום. בהתחלה 4, התאזנתי על 3 ולקראת סוף ההריון הצלחתי לרדת ל2 ואז ל1 אבל פחות מ1 לא הצלחתי)
אבל עם הכדורים הצלחתי יחסית לתפקד(לא במאה אחוז אבל מספיק סביר ולא כל היום במיטה). אומרים שהם מתישים ומעייפים מאוד- הייתי כל כך גמורה לפני שהתחלתי את הדיקלקטין שזה היה חבל הצלה בשבילי!

דברים שהיו עוזרים לי בתקופה הזו? חברה. מישהו שיוציא אותי מהבית אבל בלי נסיעות!! עידודים שאני לא מפגרת ומגזימה אלא באמת יש לי הריון זוועה.(הרופאה המדהימה שלי הכירה את התופעה ועודדה אותי. היו כלמיני אנשים טובים מפגרים שאמרו דברים מחלישים נורא ומייאשים)
שיכינו אוכל בשבילנו, עם כמה שפחות ריח
ולדבר עם נשים שחוו את זה גם.

תשלחי לה עידוד ממני. זה באמת אחד הדברים היותר קשים לעבור בהריון.
אה, שכחתי לכתוב לגבי ההשפעה של הדיקלקטין-טארקו
תוך יומיים הייתי מסוגלת לאכול משהו בלי שהוא ייצא אוטומטית.
מקסימות שאתן!!צעד בחול
תודה רבה על התשובות!
ואשמח באמת לתיוגים...
(שאלתי בשביל גיסתי, שאני רואה כמה שהיא סובלת וחשבתי שהקריאה על נשים שחוות אותו דבר כמוה יכולה אולי קצת לעודד שהיא לא לבד בסיפור)
אני רואה שאנשים סביבה חושבים שהיא לוקחת את הכל באופן קיצוני, ואז לא מספיק מכילים את העניין.
לדעתי אין מספיק מודעות בציבור לעניין הזה, אני נחשפתי רק מקריאה כאן בפורום.

ושואלת אתכן גם- מה עוד אפשר לעשות בשבילה, לא בצד הטכני כי שם ב"ה היא מקבלת עזרה, אלא יותר רעיונות טיפים איך להתמודד ומה הייתן שמחות שהיו עושים בשבילכן.

ותודה רבה לכן! ממש מעריצה
איזה מהממת את!!פיג'מה
הדבר שהכי חשוב לנשים עם היפראמזיס (מחקרית), זה הכרה בהן.
תעודדי אותה לקבל טיפול רפואי הולם, לפעמים טיפולים משלימים גם עוזרים (לא לכולן) תשאלי אותה אם להביא לה אוכל - ואיזה בדיוק, מה יעזור לה (ניקיון בבית, שמירה על הילדים שכבר יש (אם יש..), לתת לה תעסוקה לבית, פיגמה מפנקת...
מוסיפה פה קישורים. הכי חשוב זה הכרה,לא חיבוק כי זה עושהניק חדשה
בחילות;) אבל בעיקר שידעו . ובאמת שלא יודעת אם יש מה לעשות, מנסייון של הריון שני שקצת קל יותר מהקודם אבל בהחלט קשה וכואב ועצוב שזה ככה. מתפללת שזה יגיע לסוף ההריון בטוב ועם הרבה כוחות נפש. יש ימים שאתה מבקש להרדם עד עוד חצי שנה, שלהעלם מהעולם הזה ומההקאות הזוועה האלה.
ורק ה' מבין כמה קשה.
והמון המון בכי ודמעות.
ככה זה.
לצערי .

מיובשת והיסטריתתת - הריון ולידה
יאוו ממי מה שלומך? מזמן לא הייתאורוש3
אני פה מרגישה פסדר. סוחבת, קשה, בחילות והקאות אבל עם הרבהניק חדשה
כח ואופטימיות יחסית להריום הקודם .
מקיאה כמה פעמים בודדות ולא 40 ביוםכמו בהריון הקודם, עדיין לא קיבלתי עירוי ועליתי 3 קילו שזה מרגש מעצמו כי הריון הקודם ירדתי 13 קילו עד השבוע שלי עכשיו.
יש ימים של דמעות שלא נגמרות, לא מאמינה שזה המצב של החיים שלי.
אבל
ביומיים האחרןנים הצלחנו להיות ביחד כמה פעמים, והרגשתי אפילן טוב, וזה ככ ריגש אותי, שיש קצת שפיות בחיים האלה. וכמה שהתגעגעתי אליו וכמה הוא יקר ואהוב וסובל אותי במצב הזה.
באמת שיש לי בעל יקר במיוחד.
אבל
גם בכיתי ממש כי הבנתי כמה המצב גרוע וקשה ועצןב, ןהפסדתי אירוע משפחתי מטורף שעובדים עליו כמה חודשים טובים, כי הרגשתי זוועה בכל הערב הזה.
הלוואי וזה ייגמר בטוב
הלוואי
ייוואו כמה את עוברת! חיבוק!מק"ר
באיזה שבוע את כבר טפו טפו?
22 כבר:0)ניק חדשה
אמן! את נשמעת קצת יותר סביר. חיבוק מותקאורוש3
כן, תודה💙ניק חדשה
את סובלת ככה עד הלידה?למה לא123

אלוקים ישמור,זה בלתי נתפס

עד הלידה. ובתוכה.. כן, זה בלתי נתפס. גם אחרי הריון וגם בתוכוניק חדשה
הרבה דמעות ושאלות יש לי לקב"ה.
זה הנסיון שלי בחיים מסתבר...
וואי חיבוק גדולאני זה אאחרונה
ניסיון לא קל בכלל. אני זוכרת בהריונות שלי שלצערי הגיעו אירי הרבה תפילות זה מה שהחזיק אותי בכל הסבל הבלתי נגמר הזה. רק המחשבה כמה חיכיצי להרעון הזה נתן לי את הכוח להתמודד..
ובאמת מי שלא חווה את הסבל הזה של ההיפרמזיס לא יכולה להבין כמה זה קשה ומתסכל.. בהצלחה אהובה😘
ועוד קישורים וכמה מילים...ניק חדשה
יום המודעות להיפראמזיס גברדרום, משתפת מה 3> שלי... - הריון ולידה

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

מתי הבחילות האלה עוברות?הריון שני ה' יעזור☹ - הריון ולידה

אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו! למה אני צריכה לתת דיווח שלם - הריון ולידה

https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1157664#12279371-

וזה. הלב שלי נמצא פה.

תדעי שאת לא לבד. הבחילות האלה נוראיות , ההקאות זוועה. לי עזר להבין שהמצב שלי גרוע, שלא יגידו לי כמה נשים אחרות מסכנות וככה זה בהריון. הקל עלי שלא היינו בבית שבתות כי לא הייתי מסוגלת לתפקד, שנסענו מלא ושחמותי היקרה הפסיקה להכין חמין כי הריח עשה לי הקאות כל השבת, עזר לי שנשארתי בבית, שבכיתי את חיי על החלום של הריון יפה ופוטןגני, איבדתי צלם אישה בהריון. זה קשה אבל המודעות מקלה את ההתמודדות.
אני.. לקחתי דיקלקטין עד שבוע 41 (עד הלידה)אניחדשהכאן
חייתי על דיקלקטין משבוע 7 ועד הלידה
בשבוע 5-6 הקאתי אינספור פעמים
עם הדיקלקטין זה הצטמצם ל2-3 הקאות ביום
בחודש 6 נגמרו ההקאות לגמריי ונותרו רק בחילות מגעילות
מה שעזר לי בהתחלה זה מים קפואים ולאכול הרבה דברים יבשים כי כשאין אוכל בקיבה הבחילות היו מתגברות
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

הרבה תגובותoo

שלא לוקחות בחשבון שכל ילד זה עול כבד לאורך שנים ארוכות

על שיח על משפחות 'קטנות' שבעצם 2 ילדים זה גם אחריות גדולה מאד

שיש אנשים שלא עומדים בה כראוי 

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
גם אני לא פתחתי מקפיאהלידה שלי
תקופה ארוכה חחח, שמחה לשמוע שאני לא המשוגעת היחידה
בונג'סטה כן או לא.נעומית

 תחילת הריון. בחילות, בחילות, בחילות

כמעט בלי הקאות.

חוסר תאבון

אוכלת כמעט כלום, אז גם אין כוח

אני בשלושה מצבים: עובדת /על הספה/ עצבנית.


בד''כ אני לא בעד התערבות תרופתית, בטח בהריון.

יש כ''כ הרבה סיבות לבקש מרשם לבונג'סטה, אבל יש כאן נשים שהיו להן סיבות לא לקחת?

אשמח לשמוע למה ואיך הסתדרתן

והאם נותנים מרשם במצב שלי? בחילות כמעט ללא הקאות.


תודה

ממש נשמע לי שכדאי לקחת, אני מכירה שנותנים מרשםשיפור
גם בלי הקאות
תודה, אבקש מרשםנעומית
אם הבחילות ברמה שמפריעות לתפקוד, לדעתי לקחתפרח חדש

בלי ספק (ולגבי בטיחות התרופה אין לך מה לדאוג)

אם את פחות או יותר מתפקדת

הייתי אומרת לך לנסות בלי כי התרופה עצמה מאוד גורמת לעייפות (יש לה חומר מרדים) וזה לכשעצמו קושי מאוד גדול.

תנסי לקחת ויטמין b6, תראי אם יש שיפור בהרגשה שלך. זה אחד מהמרכיבים של בונגסטה ואולי יספיק לך. 

תודהנעומית
מבחינתי זה היה מציל חיים בהריון הראשוןראשונית
לא יודעת מה יהיה בעתיד, השיקול היחיד שלי לא לקחת בעתיד זה שאני מקיאה כל דבר ואולי זה יעזור לי להרזות.... 
חד משמעית כן.מוריה

בריאות הנפש.

לאישה ולסביבה.

(לפעמים מצב ממושך כזה גורם לקושי נפשי)

הסיבה היחידה שלא לקחתי היא שאסור אותה בהנקהואילו פינו

ובאחד מההריונות הנקתי. באותו הריון משמעותית היה הרבה פחות בחילות.

כל שאר ההריונות לקחתי מהבחילה הראשונה.

ברגע שמגלה הריון מבקשת מרשם 

בשעה טובה!רקאניאחרונה
אחרי החזרה נוספת והפעם... אני בהריון!!!אנוונימית1

אמאל'ה אני רועדת לכתוב את זה...

ממש עכשיו יצאה בדיקה חיובית.

תתפללו איתי שהבטא יהיה תקין!


לא מאמינה שהטיפול הצליח... הייתי בטוחה שגם הפעם לא.

חסד חסד חסד


תתנו לי רעיונות חמודים איך לספר לבעל😍

יאאא אושררר. בשעה טובה!!אורוש3

שיהיה בקלות ובידיים מלאות.

חח לא יודעת לשאלתך, אני הערתי אותו רועדת עם המקלון. 

יש בזה משהו רומנטי D-:רקלתשוהנ
וואי מרגש!!! בעז"ה שימשיך תקין רגיל ומשעמם!!!רקלתשוהנ
איך הצלחת לכתוב פה שאלה ולא לצרוח לו לתוך האוזן??אמאשוני

יפה לך על האיפוק..

בשעה טובה ומוצלחת!!!

תחזרי לספר איך הייתה התגובה שלו 😁

חחחח עוד לא סיפרת לו?שירה_11
אני התקשרתי אליו רועדת 
וואו בשעה טובה!חולמת להצליח

מרגש ממש!

שיהיה הריון תקין וקל שיסתיים בידיים מלאות ותינוק בריא!💐♥️

בשעה טובה!!!רקאני

מרגש ממש

שיהיה בקלות בבריאות ובידיים מלאות

אז תקשיבו איזה רעיון קורע כדי לספר לואנוונימית1

אין על צ'אט ג'י פי טי


המליץ שאני אדפיס מסמך רישמי של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עם הודעה על "אישור בקשה לתוספת בנייה ואכלוס דייר משנה"

ואז כתוב מועד אכלוס צפוי, תנאי שכירות, הדרישות מהדייר הראשי (הוא😂) כמו אספקת מזון מיוחד ב3 בלילה וכו'.


ולמטה כתוב שהעסקה סופית ואינה ניתנת לביטול, החזרה או החלפה🤣


ותודה על כל הברכות החמות! אמן ואמן. הלב מתקשה להכיל את הטוב הזה🩷

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!! ובאושרררראוהבת את השבתאחרונה
תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
לכו לטיפול זוגי מאמיהמקורית

חמתך היא לא הבעיה העיקרית פה, אלא העובדה שאתם לא באותו צד והעובדה שלא שמים לה גבול ברור (ומכבד, אבל ברור)

והיא אכן נשמעת אישה לא נעימה

וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

מאמי זה לא תקיןDoughnut

היא מניפולטיבית ואני במקומך הייתי תופסת רגע מרחק ומתייעצת עם איש מקצוע שמבין בדבר מה לעשות. היא משחקת בך ומתעללת בך  (לא לדבר אתך שבת שלמה שאת שם כי לא באת כשהיא רצתה זו ממש התעללות רגשית) ומעוד דברים שכתבת בעבר נשמע התנהלות לא תקינה בעליל! במיוחד שהיא מערבת את הילדים זה יכול ממש להשאיר חותם, אני במקומך ממש לא הייתי מניחה לדברים להמשיך להתנהל כך שלא תעשה גם נזק לילדים.

רק שתדעי אנשים כאלה ככל שתרצי אותם יותר כך הם ישחקו בך יותר, וככל שתציבי באסרטיביות את הגבולות שלך- שצריכים להיות ברורים מאד לך עצמך- כך הם יכבדו אותך יותר, וזה נכון גם מול בעלך. אין לך אחריות על הרגש שלה אם היא נעלבת- צריך להיות לך ברור מה את רוצה ולהתמיד בקיום הרצון שלך.

ממליצה לך בחום לקבל ליווי מקצועי לשינוי הזה ולעשות אותו בחכמה, ועדיף כמה שיותר מהר. אם את במרכז יש לי המלצה למישהי ממש טובה.

ועוד ענייןהדרים
בעלי בטוח שכל האמירות של אמא שלו נעשות מטוהר לב ודאגה ולא ממקום מניפולטיבי, אני מסבירה לו שיש לה חרדה להיות הסבתא הפחות אהובה או להיות פחות מעורבת וזה מקום שחולה שליטה וצריך לדעת הכל והוא אומר לי נו ומה אכפת לך; כלומר מצפה שאתחשב בפחד שלה להיות לא מעורבת מאה אחוז ואמשיך לשתף ולכבד אותה ולהתייחס אליה כמו אמא , הוא לא מבין שזה מעיק ובלתי אפשרי גם כשהיא מתערבת בחינוך או מעירה הערות על זה שעם אמא שלי אני יותר בקשר הוא לא מבין שזה חולה הוא אומר לי נו אז תני לה את המקום הזה 
והנקודה שהכי מפריעה ליהדרים

שבגלל שאני אדם מרצה מיסודי, ומנסה לעבוד על זה, כשבעלי אומר לי אתמול שהייתי צריכה להזמין אותה ליום הולדת , אני מתחילה להאמין ולחשוב שאני הרעה בסיפור , למרות שהסברתי לו ש יומולדת שלו יום אחכ (אתמול) ורציתי שנהיה יחד רק המשפחה הגרעינית, ושאם המשפחה שלו הייתה באה מהצפון הם היו נשארים לאירוח וכבד עליי כרגע נפשית ופיזית (אציין שהם פה על בסיס לפחות אחת לחודשיים שבת, ובשנים של המלחמה במלא חגים), בקיצור אני מתחילה לחשוב שבאמת חמותי קורבן של הרוע והאנטי שלי למרות שבפועל זה ממש לא ככה. יוצא שגם כשאני מציבה גבול אז בגלל שבעלי לא לצידי ומבין יותר את הפגיעה של אמא שלו מאשר אותי אז אני אומרת אולי הוא צודק אבל יודעת שלא. ועוד סלט שנהיה זה שאין לי למי לפרוק אז שיתפתי את אמא שלי והיא מחזקת אותי אבל מרגיש לי בגידה באמון של בעלי כי אין לו מושג שאמא שלי יודעת ממלא דברים שאמא שלו אמרה לי ושציערו אותי כל השנים 

ממליצה ממש על טיפול זוגיכורסא ירוקה.

בעלך מבקש ממך להכניס דינמיקה לא מתאימה לקשר בינך לבין חמותך כדי לקבל שקט או כי הוא חושב שאמא שלו צודקת. שתי האפשרויות לא משהו.

לכל קשר יש דינמיקה מתאימה, היא לא אמא שלך ולא יכולה להיות ואם היא מנסה להכנס לתפקיד הזה לא משנה מאיזו סיבה אז הקשר שלכן רק ייפגע.


בנוסף המניפולציות על הילדים אולי לא נראות לא משמעותיות היום אבל בעתיד זה או יהיה יותר גרוע או שהילדים יבינו שהיא משחקת בהם ויתרחקו.


שורש הבעיה כאן שבעלך לא מבין את הבעייתיות, כי אז היה אפשר למצוא פתרון להכל. טיפול זוגי יכול לתת לו ראיה יותר נכונה של המצב. 

חשבת ללכת לטיפול?אמאשוני

את עברת ועוברת אתגרים, וזה ממש טבעי שיוצאים מאיזון

וגם באופי שלך את אחת שחושבת כמה צעדים קדימה ועושה הרבה דברים רק כדי לקבל שקט..

אבל השקט לא יגיע מכיבוי שריפות.

כי אחרי כל בלתם יגיע בלתם אחר

פעם מול הילדים

פעם מול השכנים

פעם מול בעלך

פעם מול העבודה

פעם מול חמותך.


השקט יגיע כשלך יהיה שקט פנימי. כשאת תהיי יציבה וחזקה, הרוחות מסביב לא יערערו אותך.

ריצוי וריחוק הם לא מנגנונים שיביאו לך שקט נפשי.

וגם הדינמיקה הזאת בסוף מגיעה גם לקשר הזוגי.


את מתמודדת עם מלא דברים במקביל, ולדעתי חשוב ממש לעשות את זה עם ליווי.

אני מאוד אוהבת תכנים של NLP

אבל כמובן כל מה שנועד לחזק את האני הפנימי ולהזכיר לך את החוזקות שלך ונועד לעזור לך להתמודד מהשורש עם כל בלתם שיבוא, זה מבורך.


בכנות אני חושבת שבעלך צודק וההתנהגות של חמותך לא יוצאת דופן במיוחד וזה חלק מאתגרי החיים.

הבעיה היא בדינמיקה.

אני חולקת מאוד על הפתרון שהוא חושב שצריך להמשיך פה בריצוי כשאת נשרפת לזה מבפנים.

אני חושבת שהפתרון צריך לבוא ממקום שאת שלמה עם הדרך שלך, שהדרך הזו היא בפועל מאוזנת, אבל מתחת לפני השטח עושה שמות.

אנשים מרגישים כשמי שמולם לא שלם עם עצמו והוא "תוקף" או מסרב מתוך התגוננות. והוא קולט שמשהו שם לא שלם וזה מחזק אותו שהוא צודק.

כשבנאדם קולט שהשני שמולו מצד אחד מאוזן, מצד שני בטוח בעצמו, אין לו מה לנסות לדבר עם גורם משפיע כדי לשנות את ההחלטה.


זה כמו שבתור ילדה כשאמא שלי הייתה אומרת "לא" ממקום שלם, קיבלנו את הלא,

אבל כשהיא הייתה אומרת "לא" והרגשנו שזה בא עם מצפון, אז הייתי מבקשת מאבא שישכנע אותה.


וגם הילדים שלי עושים לי את זה. כשמבקשים נניח ממתק ואני אומרת לא ממקום שלם (לא תוקפני ולא חושש) הם עוזבים את הנושא

כשזה מגיע ממקום של "אין לי כח לויכוח"

אז הם מנסים לבקש בדרך אחרת (נגיד: ואחרי ארוחת ערב את תרשי??)


בנוסף כשדינמיקה עוברת מדפטס אחד לאחר, לוקח זמן לצד השני גם הוא להגיע לאיזון החדש. חמותך עדיין מחפשת איפה המקום שלה בתוך השינוי הזה.


את מקסימה וחכמה וחזקה, ויש לך לב טוב ויש לך יכולות התמודדות יוצאות דופן,  ועם ליווי נכון תראי שאת מצליחה להתחזק ולנהל קשרים ממקום בריא בע"ה.

ותראי שתצליחי לקבל את השקט שלך חזרה ❤️

זה לא לגיטמינעומיתאחרונה

לא יודעת אם יש לחמותך עוד ילדים

אבל ברור שתהיי בקשר טוב יותר עם אמא שלך

אין ספק.

אין לי רעיונות מעשיים אלא רק לומר לך שאת צודקת, זה לא לגיטמי בכלל.

זכותך להיות במידת הקשר שאת רוצה עם כל אחד מההורים (בטווח המכבד), וזה נראה שאת ממש שם, מעל ומעבר. 

מה אתם הייתם עושים?שוב אני2

הגעתם למסעדה שבחצי שנה האחרונה אכלתם בה כמה פעמים והיתה לכם הנחה של 20% דרך גוף מסוים.

מגיעים לתשלום ומגלים שהמסעדה החליטה להתנתק מאותו גוף ואין שום הנחה.

נותנים טיפ?

אני לא נותנת טיפ מעיקרוןהבוקר יעלה
אבל אם את נותנת ומאמינה בכך, מה זה קשור להנחה? 
בקטע שזה עלה הרבה יותר ממה שציפינו מלכתחילהשוב אני2
אבל אלו שני דברים שוניםהבוקר יעלה

לכתחילה אציע לך לא לסמוך על הנחה אף פעם, תמיד נחמד לקבל אבל תתייחסי למחיר הראשוני כמחיר הסופי.

זה מבאס לשלם יותר ממה שתכננת, אבל אין לזה קשר לטיפ.

שוב אומרת, אני לא נותנת. מבחינתי נותני שירות עושים את עבודתם וצריכים לסמוך על המשכורת שלהם ולא על חסדים של אחרים, בדיוק כמו שאני לא מקבלת טיפ.

בקיצור, אם את מביאה בדרכ וחושבת שזה מגיע למלצרים, לא הייתי מחסירה בגלל שלא קיבלת הנחה, לא קשור אליהם. 

אוקיישוב אני2

נראה לי שאנחנו חלוקות בגישה. אני מתייחסת להנחות כחלק מבחירה שלי אם לקנות משהו

לא רואה עניין להתעלם מזה כשאני עושה השוואות מחירים


תודה על הכנות

לא הבנתי מה הקשר...?מדברה כעדן.
אני נותנת טיפ כי ככה החלטתי.. אבל זה לא קשור להנחה שקיבלתי /לא קיבלתי (גם לי יש דרך אשמורת) 
הקשר הואשוב אני2

שהתלבטנו בין 2 מקומות

אמרנו אוקיי, שם יש הנחה, אז זה עדיין יעמוד בתקציב

אחרת היינו הולכים לסתם פיצרייה פשוטה

פתאום זה פער רציני, והגיע לסכום שלא תיכננו להוציא

אוקיימדברה כעדן.

אז עכשיו הסיפור מסופר אחרת.

את צריכה להחליט כמה טיפ חשוב לך לבי יוצא דופן...

אם באמת החריגה מהתקציב היא לא אפשרית, אז תמחלו לעצמכם ואל תשלמו טיפ


ולמדתם להבא לוודא לפני שיוצאים..


מבינה את העוגמת נפש שחשבתם שהכל יותר זול עבורכם ב20 אחוז... 

אבל הבלתם לא קשור לטיפאמאשוני

זה כמו שתגידי בגלל שחטפתי קנס חניה על הבילוי אז לא אשלם טיפ..

מבאס לשלם יותר ממה שתכננת, אבל זה לא קשור לטיפ.

הקשר הוא יותר רגשי.

(אלא אם זה טיפ שהולך למסעדה עצמה ולא למלצרים)

לא תכננתם להוציאאמאשוניאחרונה
אבל יש לכם איך להוציא או לא תכננתם להוציא ועכשיו צריך לקצץ משהו אחר כדי לכסות על החריגה?
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

אולי יעניין אותך