קורונה, שטן, משיח, גאולה, סוף העולם, מדרשים, והמון מקובליםצלילי השקט
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ' באדר תש"פ 19:23
לבקשת הכותב.

 

אם אני תופס אותכם תוך כדי שאתם מכוונים כוונות וייחודים ושמות קדושים שעולים מקריאה בכל מיני פסוקים בתנ"ך או במשנה (למשל פיטום הקטורת או פסוקי המגיפות בספר במדבר) אני מבקש את סליחתכם... אני פשוט חייב לשאול אותכם שאלה

 

בזמן האחרון יש הצפה מסיבית ברשתות ובקבוצות שונות, על עולם שהולך להיחרב, על כת השטן שתגדע, על גאולה שתבוא, על סוף של עידן הרוע ועל מלכות אלוהים. כל הדברים הללו רוקדים במעגל סביב מושג מאוד מרכזי (במקומות מסויימים) ביהדות - משיח. כל מי שחשוף להפצה המסיבית הזו יודע שהנה עוד רגע המשיח בא, הוא בפתח, רק לחכות ולהיות מוכנים.

 

מה שמפליא אותי ממש זה שהמקום שתמיד טעה בהבנת המפה ההיסטורית-אלוהית, לא מפסיק לרגע בהפצת והטמעת המפה שלו ברבים (שאותה הוא מצייר הרבה מאוד פעמים). והמקום הזה הוא בית המדרש, ואם נצטרך להתמקד בבית המדרש אלו יהיו אנשים וזרמים שקשורים לקבלה (מקובלים). 

 

ואני לא מדבר על רבי עקיבא (שהיה מקובל(פרדס..?)) שטעה בתפיסתו את מרד בר כוכבא - שעלה בהמון הרוגים "תלמידי רבי עקיבא", אני מדבר על כך שכל פעם שבית המדרש חישב את הקץ הוא התבדה, וכל פעם שבית המדרש היהודי ניסה להבין את המציאות מתוך עולמו הוא נחל כישלון חרוץ. לבית המדרש יש חיסרון עמוק ביכולת ההקשבה שלו למציאות. וזה הוכיח את עצמו בצורה הכי מוחשית במה שיש היום. היום יש לנו מדינה וצבא ובית ליהודים מאנטישמיות כללית תוך קיבוץ הלאום היהודי, עם חופש דת, לא בזכות בית המדרש = אלא בעל כורחו של בית המדרש. בית המדרש מעולם לא השכיל להבין את המציאות, או אם תרצו את אלוהים שמדבר מהמציאות, הוא תמיד היה תקוע בהסברים שלו על המציאות, וברצונות שלו מהמציאות. הוא מעולם לא הקשיב למה שיש לה לומר, כי הוא תמיד היה עסוק ב-להקשיב לעצמו

 

אז מה אם קורונה לא באה לדבר על משיח? על שטן? ועל עולם חדש של אלוהים?

מה אם הקורונה היא לא איתות של גאולה של עם אחד, אלא חיבור של כולם למקור אחד?

מה אם קורונה היא לא אות של פילוג - אלא אות לכך שכולנו בני אדם עם מהות אחת, משותפת?

 

מה אם קורונה היא פה כדי לעבור, ולא פה כדי לעצור ולשבור ולגדור?

מה אם קורונה נלחמת בעליונות של האגו הלאומי-דתי בין העמים - ומראה לנו שכולם פגיעים באותה מידה?

 

וביננו, מה אם קורונה היא פשוט מסר לאדם המערבי שעובד בלי הפסקה - שיש חיים לפני הכל, או אולי אחרי הכל. 

(אגב, הסינים הם הפועלים השחורים של המערב שלא מפסיקים לעבוד (בצורה חולנית) בשביל המערב - השוו לדוגמה הודו או מדינות בדרום אמריקה שעובדים הרבה פחות, ושם אין כמעט קורונה) 

 

 

 

 

 

הכל יכול להיות אבל אף אחד לא יכול לנבא את הקץ, זה אסורהרמוניה
וזה גם ממש מעצבן...
אבל המשיח באמת פה, הוא פה בכל דור ודור "היום- אם בקולו תשמעו"
אפשר לקחת מהקורונה את כל המסרים אין משהו אחד, בכל מקרה זה סימן בשבילנו להתאחד, לחזור בתשובה, וכל הדברים שאמרת
אם נהיה כבר ראויים? רק ה' יודע ויכול לקבוע
עדיין צריך להאמין ולקוות שהוא יגיע כל רגע, ולזכור שזה תהליך ושאנחנו בכל שנייה בעצם יותר קרובים מתמיד
זה ידוע שהמשיח בפתח כלומר ממש איו עוד הרבה זמן כי כבר רואים את זה במוחש וכל הנבואות של עקבתא דמשיחא מתקיימות,
ואנחנו בסוף האלף השישי...
וואו זה מטורף...
אני לא כל כך יודעת למה לצפות, מה זה משיח, איך זה יהיה בכלל, אין לי שמץ מושג אבל רק מחכה כבר לטוב ולגילוי האלוקים בעולם
ואל תכעס כל כך על בית המדרשהרמוניה
אני דווקא לא חושבת שהדוגמא שנתת היא נכונה ואפשר להשליך ממנה על כל עולם התורה והרבנים מאז ומעולם
אולי עולם הישיבות האשכנזיות שצמח באירופה ובאמת התנגד לציונות מסיבות של קיצוניות ותורה גלותית
אבל חוץ ממנו זה נכון שכל המבט שלנו על המציאות צריך לנבוע ממבט של אמונה ומהתורה, מה אנחנו יודעים לפי המציאות שמתהפכת כל יומיים? שאי אפשר לדעת לגבה ואילו התורה היא אינסופית?
אני באמת חושבת שלקורונה יכול להיות חלק בתיקון עולם, ברור, באמת יש לה הרבה מסרים לאנושות שכולנו צריכים לקחת אותם, אבל בית המדרש בד''כ מביא לא רק את המסרים שאפשר להגיע אליהם גם בהגיון ישר, אלא בעיקר את הרובד הרוחני...
וגאולה של עם אחד- זו אותה גאולה עם הגאולה של העולם!
אל תקשיב לכל אחד, יש אנשים שממש תופסים על עניין ה''משיח'' הזה טרמפ, וממציאים דברים, בין אם מכוונות טובות ובין אם לא, אבל בית המדרש מנסה לחשוף את הרבדים הרוחניים גם, שגם הם אמיתיים ומשפיעים על המציאות ובתור יהודים יש לנו יכולת. יש לנו יכולת לבטל גזירות באמצעות קריאת תהילים, באמצעות, תפילה צדקה וחזרה בתשובה... אז אתה כבר לא מאמין בזה? או שרק פרקת את התסכול שלך מעודף העיסוק במיסטיקה שאתה שומע מכל עבר
עזוב אותך, אנשים מגזימים
פשוט "תמים תהיה עם ה' אלוהיך"
אין כאן כעס, יש כאן אי הבנה של אנשים שעושים אתצלילי השקט

אותו הדבר שוב ושוב ושוב בשם בית המדרש, בלי להקשיב לדברים כמו שהם.

כאילו שכל ההיסטוריה שהייתה עד היום שבה אנשים הקשיבו לבית המדרש והתבדו לא נמצאת אצלם בחשיבה. 

כאן הסברתי את עצמי יותר. 

נראה אם הבנתיטיפות של אור
1. בתי המדרש תמיד טועים.

2. כל הישיבות שאני מצליח לחשוב עליהן, לא חושבות שהקורונה היא סוף העולם.
(מרכז? הר המור? הגוש?)


מסקנה: הקורונה היא סוף העולם 👍
כנראה אתה לא חשוף ל"הצפה המסיבית" (שהוא מדבר עליה) וטוב שכךהרמוניה
טוב, אני אכתוב בלי ציניותטיפות של אור
אין דבר כזה 'בית המדרש'.

יש הרבה ישיבות והרבה לומדי תורה, חלק יותר רציונליסטים וחלק פחות. כמו בכל מקום.



היה אפשר לנסח את שתי הפסקאות באמצע בצורה לא פרובוקטיבית, ויותר קרובה לאמת; בלי שהמסר היה נפגע. חבל
הנה ניסחתי בשבילוטיפות של אור
"מאז שבטלה הנבואה, אנחנו לא יודעים לפרש את ההיסטוריה. עד היום, הנסיונות שהיו לחשב את הקץ התבדו.

הרבה פעמים אנשים גם לא הקשיבו להיסטוריה עצמה, אלא לעצמם; הם היו תקועים בהסברים שלהם על המציאות, וברצונות שלהם מהמציאות. [דוגמאות]

אז מה עם הקורונה לא באה לדבר על משיח..." וגו'
את המשפט הראשון הייתי משנה, ובמקום המילה אנשים - בית המדרש.צלילי השקט


נו, בדיוק נגד זה אני יוצא טיפות של אור
השיום הזה מאוד מועיל למטרות פובליציסטיות, וקצת פחות קשור לאמת.

אבל עכשיו קראתי את מה שכתבת למטה, וכנראה הפער גדול מידי. לא ידעתי שאנחנו עדיין בשנות השלושים, ומאמינים בציונות שגואלת את היהודי הגלותי ובהשכלה בת השמיים
אם אתה באמת רוצה לדון נקודתית אז בכייף..צלילי השקט

אין לי שום אמירה חוץ מהאמירה שבית המדרש טועה בהבנת ההיסטוריה.

יכול להיות שבית המדרש שאתה נמנה עליו לא טועה בהבנה כי הוא פשוט לא טוען כלום. (ישיבות שלא מדברות על אפוקליפסה)

כל מה שאני טוען זה שאילו בית המדרש היה טוען משהו מתוכו, על המציאות, הוא היה טועה.

רוצה לדון על הציונות שהיא רק דוגמא קלאסית לחוסר היכולת של בית המדרש להבין את המציאות - בא ותדון.

 

לא ברור ליטיפות של אור
איך אפשר להפריך את הטענה שלך.


כשהרב הרצוג אמר שהנאצים לא יגיעו לארץ כי אין בחז"ל גלות שלישית, וצדק; זה נחשב אמירה מתוך בית המדרש?

כשהרב רבינוביץ' כותב להיפך, שהתורה מלמדת אותנו שאין לנו הבטחה שדווקא המדינה תוביל אותנו לגאולה, ואולי נפספס את ההדמנות; זו אמירה מתוך בית המדרש?


(האמת שקשה לי להאמין שהדיון הזה יוביל לאנשהו...
ובאמת שהטרמינולוגיה הזאת מזכירה לי את המאה הקודמת. את כולם נשא הרוח, כולם סחף האור? )
קודם כל לא ברור לי למה אתה מנסה להפריך את הטענה שליצלילי השקט

אתה יכול לנסות להבין אותה ולטעון טענות נגדה לפני שאתה מפריך אותה או מסיט אותה מעניך בהינף יד.

 

נתחיל בזה שאני אנסה להסביר את מה שלא הובן ממני יותר טוב.

בית המדרש מכיל הרבה דעות. וגם חז"ל זו תקופה של 800 שנה עם הרבה דעות ואסכולות.

 

לא משנה מה תטען וכמו איזו דעה תחשוב לגבי ההיסטוריה, ברגע שהכנסת את בית המדרש, גם אם זה בית מדרש פתוח, שאתה ממש אוהב וחושב שהוא צודק - הוא בסופו של דבר יטעה.

עקרונית - לא ספציפית, עקרונית - כל אמירה מבית המדרש על המציאות, שמנותקת מהמציאות עצמה - היא טעות. ועצם הניתוק של בית המדרש מהמציאות והסגירות שלו בתוך עצמו, ברצונות ובאמונות שלו - זה מה שגורם לו את חוסר היכולת הכמעט מוחלטת להקשיב למציאות.

 

כן, הרב הרצוג זו אמירה של בית המדרש. כך גם האמירה של הרב מרדכי אליהו שטען שלא תהיה התנתקות כאן היא בית המדרש, וכך גם תלמידי הרב טאו שהקימו את מאמין וזורע (מתוך אותה תפיסה). ואמירות של תלמידי הרצי"ה בזמן פינוי ימית.

כשהרב רבינוביץ אומר את זה - זה לא קול בבית המדרש זה קול שאומר לא לסמוך על בית המדרש (ולכן זו שלילה של משהו ולא אמירה. זה כמו כאילו הוא אומר "התורה מלמד אותנו להקשיב למציאות ולא להנחות מקובלות של בית המדרש מסוים בדווקא, כי אין סיבה לחשוב שהוא צודק")

 

 

 

אוקייטיפות של אור
בהתחלה חשבתי שאתה לומד מההיסטוריה שבית המדרש תמיד טועה.
לכן שאלתי מה יחשב בשבילך דוגמא נגדית, כי אחרת אין הרבה טעם לדיון.

עכשיו אני מבין שאתה טוען טענה עקרונית - שבית המדרש מנותק מהמציאות. (לכן מן הסתם הוא יטעה לפעמים). ובכן, אני פשוט לא חושב שזה נכון 🤷🏽‍♂️⁩
זכותך לחשוב כך, ואין בי רצון אפילו קטן לשנות את זהצלילי השקט

הצגתי כאן רק שיתוף מסוים על חוסר היכולת של בית המדרש מעצם מהותו להקשיב לאלוהים שבמציאות. כשהביטוי העכשווי של זה היא אפוקליפסת הקורונה ברשתות.

 אם אתה חושב שאתה לא מסכים עם השיתוף זה יותר מבסדר 

 

תרשה לי להציג לך את פניו היפות של בית המדרשצלילי השקט

אבל לפני כן אני אבקש ממך לסלוח לי על הדברים. 

 

אני ואתה יודעים, ב2000 שנה עם ישראל חיכה וקיווה לאלוהיו שיושיע אותו מהגלות. ואני ואתה יודעים שמשהו זז כשאנשים התחילו לכפור בתורה ובאל מושיע, והוזיזו דברים בעצמם. "עברים אנו ואת ליבנו נעבוד" (ברדיצבסקי). הציונים של אז היו משוחררים מהקריאה של בית המדרש. הם יכלו לקרוא את המציאות, או אם תרצה את אלוהים שקורא מהמציאות שבהם. הם שמעו את הקול שקורא להם לעלות. רק כשאנשים הפסיקו לברך את ברכת תקע בשופר גדול לחרותינו, וקמו ונלחמו על החרות, ונלחמו ותקעו בעצמם בשופר, משהו זז. 

 

אז כן, תמיד אפשר להתכחש למציאות, להמשיך לקרוא לה גלות, מלכות הרשעה, מתוך הבנה שהדבר היחיד המהותי והנכון עלי אדמות זה ההבנה של בית המדרש העתיק והמבודד מכל קשר ושיח למציאות והקשבה לאלוהים במציאות. 

 

משהו בבית המדרש מסמא אנשים מלקרוא את המציאות, עם ישראל שהה בגלות 2000 שנה, כי בית המדרש, המקום המוכר של אבא וסבא, נחשב הרבה יותר מתוק ומלטף - מקריאה של אלוהים לאחריות ועשייה, לא מתוך טקסט, מתוך ההוויה.

 

ועכשיו בא נדבר על קבלה - - כי הרי אין בית מדרש בלא קידוש

אני לא נכנס כאן לעולם הגלות והגאולה בספרות הזוהרית, ואני לא אכנס איתך גם לתפיסות שונות ולמניעים פסיכולוגים, כי הנחות היסוד שלנו כלפי ההבנה של הדברים שונות. (גאולה היא נושא מרכזי בהרבה מקומות בזוהר מתוך תפיסה מסוימת שפחות קשורה לדיון שלנו)

אם לא הייתה שואה, מה שהיו מספרים לנו זה על השואה האיומה והנוראית שגירשה ורמסה קהילות שלימות - גלות ספרד.

ומה שקורה אחרי גלות ספרד, זה שבר עמוק, וניסיון למצוא מזור. גאולה.

וקבלת צפת חיה את התקופה ומתעסקת בזה המון המון המון. (עיין ערך אשר למלין. דוד הראובני, שלמה מולכו )

רמ"ק טען שהקץ יהיה בשנת ש"ל, ולכל הפחות תארך עד שנת שמט. (אור יקר כרך יא עמ ריח ריט)

האר"י טען (תלמידיו הפיצו בשמו) שבשנת "השלה" (1575) תהיה הגאולה ועוד מקובלים אז היו שותפים לה. 

ורבים אחריהם כמותם שחישבו את הקץ והתבדו. (אם תרצה עיין ערך חישוב קץ בויקי)

 

הצד השווה באותם חישובים, זה שהם הגיעו מבית המדרש. בית מדרש שקיבל מונופול על אלוהים והמציאות, והוא פשוט נמנע מלהקשיב לה בשום צורה שהיא. חוסר הקשבות הזו מוליד את אחד מהאסונות הגדולים שיהיו ביהדות בתוך בית המדרש - השבתאות.  השבתאות נולדה כי היא הקשיבה בצורה קיצונית לבית המדרש (בהקשר שלנו ליישום של קבלת הארי במציאות), במקום להקשיב לאלוהים.

 

החכמה היא לא לטעון משהו, ולנסות למצוא אותו במציאות, מי שעושה את זה, כמו בית המדרש, הוא ינחל כישלון חרוץ בכל פעם שהוא רק יבטא את עצמו. 

 

השאלה הגדולה תהיה עד כמה מי שטוען על המציאות יהיה מודע לכך שמה שהוא עושה גורם לו פעם אחר פעם לכישלון. 

 

מהתגובה שלך נראה שאתה מזהה אותי עם "מדענות"צלילי השקט

אין לי מושג למה, בכל מקרה אין לי קשר לזה.

להפך,

אני טוען שבית המדרש שאתה כל כך מגן עליו בחירוף נפש ובריבוי מלל,

הוא הוא ביטוי של "מדענות". 

זה לא משנה אם אתה מצייר מפה של המציאות באמצעות בית מדרש או כנסיית המדע (יש מדע שחוסם הקשבה, לא תמיד),

שניהם שכל וראש והגיון ולכן כשהם מנסים לתת מפה למציאות הם עושים את זה בחוסר הקשבה למציאות.

 

 

 

לא. הראש הוא טוב, הכל תלוי מה אתה עושה איתוצלילי השקט

אם אתה מנסה להבין איתו את המציאות, רק איתו, כשהוא מוביל, - הוא יוביל אותך לכשלון והרבה פעמים גם לסבל נפשי. 

אם אתה נעזר בו במציאות אז הוא יעזור לך המון. 

 

אין לי זמן לדון כאן יותר מדאי

מעלה מחשבות. תודהפסידונית


זמני קץ הם מסוגלים להיוושע.אנחנו יכולים להיוושע חלקית אוחסדי הים
כמעט ולא להיוושע בגלל שאנחנו לא ראויים לכך.
טעות הכי קטנה ואנחנו מפספסים את הקץ, כמו בר כוכבא שהרג את דודו רבי אלעזר המודעי שהוא היה העמוד הרוחני מאחרי המאבק.
הקטע הוא שחלקו על רבי עקיבא הרבה לפני שר' אלעזר נהרגצלילי השקט

ויפה ממש ה "טצדקי" שעשית לחישובי קץ שנכזבו. 

אבל אם הוא לא נהרג אולי המרד היה מצליח והיינו יושביםחסדי הים
כמעט אלפיים שנה בביטחון על אדמתנו.
בלי כל הגלויות ובסופם שואה איומה.

אי אפשר לדעת כלל בהיסטוריה.

אני רואה את הקיצים, פחות בדרך מיסטי (אם כי גם), אלא כהזדמנויות בהיסטוריה שאנחנו יכולים לשנות אותה בצורה דרסטית.
חלקו על רבי עקיבא לפני שהוא נהרג....צלילי השקט

יש כאלה שטוענים שהיות ורבי עקיבא היה קשור לעולמות מיסטיים הוא ממש רצה משיח בכל ישותו - זה גרם לו לדיסוננס קוגניטיבי שבו הוא רצה להאמין שבר כוכבא הוא המשיח.

והיו שחלקו עליו.

עוד לפני הקטע עם ר' אלעזר.

 

אבל זה רק ניסיון להסביר למה ר' עקיבא האמין בבר כוכבא, אף אחד לא יודע בוודאות למה, רק יודעים שהוא ומי שהלך אחריו נהרג (תלמידי רבי עקיבא(

(שאלה צדדיתטיפות של אור
אני לא בקיא במצב המחקר העכשווי.

בְּתזות שקראתי בזמנו, היה כתוב שכבר לא ככ מאמינים בקשר בין מות תלמידי רבי עקיבא למרד; ובכלל, הציגו את חקר בר כוכבא כנושא בו ההשערות תמיד מתאימות באורח פלא למגמה הפוליטית הרווחת באותה תקופה.

המצב השתנה מאז?)
התלות הפוליטית קשורה לדרשה של מרד בר כוכבא לגנאי או לשבחצלילי השקט

באופן כללי טענתי שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד אחרי רבם, והטענה הזו ספציפית לא קשורה למגמה פוליטית. המגמה הפוליטית קשורה לדרישה לגנאי או לשבח את היציאה למרד, את עצם המרד, ובזה אתה צודק.

 

אגב, כמו שכתבתי לחסדי, סביר להניח שאם הייתי חי שם כיהודי תחת שלטון רומי - הייתי מצטרף להלחם.

טיפות של אור
(לא הבנתי מה התשובה לשאלה הראשונה - האם היום במחקר שוב מקובל לקשר בין התלמידים למרד.

אבל לא משנה, כתבת למטה שזו פשוט דעתך, וזה מצויין בעיניי (לשקול דברים בעצמנו).
אבל בחיי שאני לא מבין מה לא ריאלי במגפות שפורצות)
אולי היה כדאי לההרג על נסיון מוצדק של מרד בר-כוכבאחסדי הים
חללי צה"ל שנהרגו (שלא נדע עוד) קרוב לזה של תלמידי רבי עקיבא.
אז ההבדל שזה הצליח ובנה לנו מדינה לתפארת וזה לא, אבל אי אפשר לדעת את זה מתחילת המלחמה. אולי מרד בר-כוכבא היה מביא לנו גם מדינה לתפארת, אם לא היו טעויות.

לפי מרבית החוקרים, עיקר הסיבה לצאת למרד היה חילול מקום המקדש לבנות עליו את מקדש יופיטר.
זאת סיבה מוצדקת לחלוטין.
בנוסף, הם רצו להשתחרר מעול הרומאים שעינו אותם.
המלחמה מוצדקת, רק אתה מבכה אותה כי לא הצלחנו.
אין מה לעשות כשאין נביא וחוזה לא בכל מלחמה ננצח.

החכמים שהתנגדו היו פציפיזסטים, וסליחה שאני אומר יש סיכוי שאם היו חיים בדור לפני השואה הם הין בדעת סאטמר.

בנוסף יש את מה ש @@טיפות של אור כתב שלא בטוח שתלמידיו נהרגו במלחמה. אולי הם מתו במגיפה, כמו שמשמע בכמה מקורות.
נכון זו הייתה הסיבה למרד. גם אני חושב ככה.צלילי השקט

השאלה היא לא למה נפתח המרד אלא על מה סמך רבי עקיבא כשהוא ראה את בר כוכבא כמלך המשיח - (ודרש עליו דרשות כידוע), מה שאחרים לא הצליחו לראות.

מקובל מבית מדרשו של הרמב"ם לדוגמא שאת המשיח אנו מגלים בדיעבד, אם יעשה כך וכך וכך וכך אז...

כאן עוד לפני הכל רבי עקיבא אמר שהוא המשיח.

 

אני חושש שמקורות שנכתבו כמה מאות שנים לאחר מכן על מגיפה ספציפית בעוון שלא נהגו כבוד זה בזה לא כל כך ראליים, והם אולי נכתבו מטעמי מוסר ולא מטעמי היסטוריה, ושיותר ראלי לטעון כמו הטענה שתלמידי רבי עקיבא מתו מתוך ניסיון להביא את הגאולה, אחרי רבם.

 

נ.ב סביר להניח שאם הייתי חי באותה תקופה בארץ ישראל כיהודי בשלטון הרומי הייתי מצטרף לשורותיו של רבי עקיבא. 

אני לא מאמין במשיח של אדם מסויים שהוא מיועד לכךחסדי הים
מראשית ההוויה.

המשיח זה אדם שמתהווה.
הוא מנהיג שהופך את עצמו למשיח בשלבים.

רבי עקיבא ראה שבר-כוכבא עושה את הצעדים הרראויים לכך ולכן הוא ראה בו פוטנציאל למשיח ולכן הוא סחף אחריו את כל התלמידים שלו.
הרמב"ם למד הלכות משיח מר' עקיבאהסטורי
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך כ' באדר תש"פ 22:18
ויחסו לבר כוזיבא. כלומר הוא לא תפס שנכון להגיד שר' עקיבא טעה, אלא שכשהדברים לא מושלמים, אנו יכולים בדיעבד לדעת שלא הוא.
הפוך = אם הדברים מושלמים אנו יכולים לדעת שזה הואצלילי השקט

כל עוד הם לא, זה עדיין לא בטוח - הוא רק ב"שלב המיונים" הוא עדיין מועמד לתפקיד עד שהכל יקרה. הרמב"ם למד מרבי עקיבא ובר כוכבא שהוא לא צריך להיות נביא כמו שהוא חשב בהלכות תשובה - אלא כמו דעת שמואל עולם כמנהגו נוהג. ממליץ לך לעיין בהלכה הנ"ל עם הפרשנות של הרב רבינוביץ.

⁦🤦🏽‍♂️⁩טיפות של אור

הרמב"ם בהלכות תשובה עצמן כותב שעולם כמנהגו הולך. 


גם באגרת תימן, שם הוא מסביר את דבריו בהלכות מלכים, הוא כותב שהמשיח יהיה נביא.


לחשוב שלפי הרמב"ם, נבואה היא לא חלק מעולם כמנהגו נוהג, זה קצת ⁦🤦🏽‍♂️⁩. ולחשוב שהרמב"ם חזר בו בין הלכות תשובה למלכים זה לגמרי ⁦🤦🏽‍♂️⁩⁦🤦🏽‍♂️⁩


(הרמב"ם המשיך לערוך את משנה תורה גם אחרי שהוא חתם ופרסם אותו, והיה יכול לכאורה לשנות את המשפט בהלכות תשובה)


בעצם אגרת תימן קדמהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ו באדר תש"פ 15:48
לחתימת משנה תורה. סורי

(מצד שני, במורה נבוכים כתוב שהנבואה תחזור בימי המשיח ⁦🤷🏽‍♂️⁩)
מצוטט תשובה ט,ט - השווה מלכ"ומל" יא שם משיח לא נביאצלילי השקט

מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דויד בעל חכמה יהיה יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב ממשה רבנו; ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה', ויבואו כל הגויים לשומעו, שנאמר "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" (ישעיהו ב,ב).

 

במורה זה לא בגלל המשיח, אלא בגלל הרווחה הגופנית כלכלית - שלדעתו של הרמב"ם היא חשובה בהקשר של פנאי להשכלה (ולכן ל) נבואה.

אוקייטיפות של אור
בהלכות מלכים *לא כתוב* האם הוא יהיה נביא או לא.

אני יצאתי נגד ההנגדה "נבואה - עולם כמנהגו נוהג" (כשלפי הרמב"ם במורה, הנבואה היא בערך חלק מה'טבע')
לא מתווכח עם זה, אלא עם הנסיון להציג את ר' עקיבאהסטורי
כ'אב טיפוס' של טעות.

ר' עקיבא לא טעה, אלא כשרואים תופעה כזו, צריך לשתף איתה פעולה, להיות 'נושאי הכלים' שלה. גם אם יתכן ובדיעבד יתברר שזה לא הוא.

( וגם לא מוכרחים לומר שהוא חלק על ר' יוחנן בן טורטא, אפשר ש'הדין (=כזה) מלך המשיח, אף שעדיין אינו 'בן דוד'.)
מסכים איתך. אבל לא צריך לדרוש דרשות ולצאת בהצהרהצלילי השקט

שהוא מלך המשיח. אין לנו תיעוד למשבר האמונה שעברו מי שניצל אם ניצל מישהו משם, אבל בטוח היה משבר כזה.

 

בנוסף, אני מאמין שהעיון במקרה של בר כוכבא ובהצהרתו המוקדמת של ר"ע הוא זה שגרם לרמב"ם לומר שאנחנו לא יוצאים בהצהרות של משיח באמת - עד שזה משיח באמת. אולי נתמוך בו אבל לא נצא בהצהרות ודרשות וניבויים - שיתבדו.  (מעבר לכך שכל משהו שאתה עושה מתוך להט משיחי - אין שיקולים, ואין סיבוב פרסה בדרך אם צריך לעשות. אין לי מושג מה היה ואיך אבל נראה לי שמתבקש לומר שר' יוחנן בן תורתא חלק עליו מכורח שיקולים ראליים שר' עקיבא לא הצליח לראות. אבל אין לי מושג)

די מסכים, למרות שהרמב"ם כותב כל חכמי דורוהסטורי
כלומר הרמב"ם מתעלם מר' יוחנן בן טורטא, שמופיע בירושלמי עליו דברי הרמב"ם בנויים.
קשה איך הרמב"ם כותב 'הוא וכל חכמי דורו' כשמופיע מייד חולק. הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, הציע שאולי באמת אין מחלוקת - כזה מלך המשיח ואינו בן דוד. ממילא מתורצת גם הערת הראב"ד מהבבלי (הרמב"ם כדרכו עם הירושלמי), אם יש 'מלך משיח' שבונה את הגשמיות ועדיין אינו בן-דוד, אינו צריך להיות 'מורח ודאין'. אלא שחלק מחכמי הדור אז ובימינו, לא מסוגלים לקבל זאת.
לא יודעת אני מאמינה בזההפי
ובאיזשהו מקום זה גורם לי לעצב פשוט פתאום אני לא כל-כך רוצה את הגאולה כי אני מפחדת .. אני לא רוצה שרק לחלק יהיה גאולה. אני רוצה שכולם יחזרו בתשובה ואז.
מזה יעזור לי אם אנשים שאני מכירה שחיים כרגע כנגד ההלכה לא יהיה להם גאולה??
חוץ מזה שיש אנשים מתוקים שיש להם ניסיונות וקשה להם לעבוד ככה עם התורה והמצוות כי הם מרגישים רעים .

לא יודעת זה מפחיד אותי.
איך אפשר להנות שחלק יסבלו
אתה מערבב כמה דברים שוניםהסטורי
א. כל מיני נבואות שמופצות בשם כל מיני 'מקובלים' למינהם - בד"כ הן שטויות ובד"כ המפיצים הם אנשים בעייתיים.
ב. חישובי קיצים לאורך הדורות: ברור מחז"ל שיש סכנה בעיסוק בהם, לכן כל מי שכן עסק מהגדולים באמת, עסק בעיקר בנסיון ללמוד את דברי הנביאים, הכתובים וחז"ל ולא ממקום של ביטחון מציאותי בקץ הזה. מפורסמים דברי רש"י בדניאל ח': פסוק י״ד: "עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות . ראיתי פתר בשם רבינו סעדיה לדבר וכבר עבר וכו' ובטוחים אנו כי דבר אלהינו יקום לעולם לא יופר ואני אומר וכו' ואם לא רמז החשבון הוא תלוי למה חזר וכפל אותו לומר אמת הוא , והחוזה נצטוה לסתום ולחתום הדבר ואף הוא לא נגלה בל' סתום וחתום. ואנו נוחיל להבטחת מלכנו קץ אחר קץ ובעבור קץ הדורש נודע כי טעה במדרשיו , והבא אחריו יתור וידרוש דרך אחרת וכו'".

כלומר, גם כשאנחנו דורשים ולומדים קיצים, זה לא שאנחנו בטוחים שאנחנו צודקים, אלא אנחנו לומדים ומחכים 'בכל יום שיבוא'.

ג. רובד יותר עמוק, הוא בדומה למה שכתב @חסדי הים, בכל תאריך כזה יש פוטנציאל. הפוטנציאל גם יוצא לפועל בצורה כזו או אחרת.
דוגמאות משמעותית לגבי הקיצים שבדניאל, אפשר לראות בספר 'מור והדס' של הרב יגאל אריאל עמ' 235-237 (בכלל מומלץ ללמוד את כל הפרק החותם שם בעניין חישובי קיצים). דוגמא מובהקת נוספת (את אותה דוגמא הרב יגאל אריאל לוקח לכיוון אחר) היה מזכיר מו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל - שנת ה'ת"ר - תלמידי הגר"א שעלו לארץ והקימו את היישוב הפרושי, חיכו לשנה זו "קול התר נשמע בארצינו", מתוך מסורת מהגר"א שבפסוק הזה רמוז הקץ. שנת ה'ת"ר הגיע, לא רק שלא נגאלו, אלא שהיתה עלילת דמשק ומצב היהודים באמפריה הטורקית הורע מאוד. היה משבר גדול בקהילה, שניים מהמנהיגים התנצרו ובכלל שיטת 'גאולה בדרך הטבע' ירדה למחתרת. בדיעבד אנו יכולים לראות, שבעקבות עלילת דמשק, מונטיפיורי הגיע לביקורו השני בארץ ורכש את חלקת האדמה שעליה הוקם 'מקווה ישראל', בית הספר החקלאי הראשון. בדיוק הפסוק - "הניצנים נראו בארץ" - ניצנים - לא פרי, אפילו לא פרח, אבל כן איזשהי הופעה ראשונית. האם לזה הגר"א התכוון? -אין לדעת. האם תלמידיו הבינו? - לא! אבל הפוטנציאל התממש בצורה מסויימת.

ד. בגדול לגבי תפקיד בית המדרש בתהליך הגאולה - יש לצערינו אמת חלקית בטענות, כבר בחז"ל יש ביקורת על "צדיקים שאינם מאמינים" שבזים ל'יום קטנות' ובוכים כשהגאולה לא מגיעה לפי התכניות שלהם, שמצפים לתורתו של הקב"ה ולא למלכותו.
יחד עם זאת, צריך לדעת שזה חלקי. לבית המדרש היה ויש תפקיד מאוד גדול במהלכי הגאולה. שיתוף פעולה חילוני-חרדי (מרצונות מנוגדים שהתנקזו לנרטיב משותף), צבע את מהלך שיבת ציון בצבעים מאוד חילוניים, מה שבמקומות רבים לא היה נכון. אפשר להאריך על כך רבות.
הקפיצו את השרשור אז אני אגיבצלילי השקט
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך כ"ו באדר תש"פ 14:12

א.ב. אוקיי

 

ג. הגרא הוא לא דוגמא - הוא לא הסתכן בלחשב את הקץ, הוא הסתכן בלחשב את תחילת הגאולה לדעתו. והתשובה לשאלה אם הוא צדק (או לא) תלויה ברצון שלך להניח שהוא צדק (או שלא). חישוב קץ - זה כמו שעשו כולם  - "בשנת כך וכך תבוא הגאולה".

 

ד. איזה תפקיד מאוד גדול יש לבית המדרש בגאולה? (חוץ מלהפריע בגלל בעיות קשב חמורות)

אתה חושב שבית המדרש קרא את המציאות לפני 100 שנה? אם כן אני חולק עליך.

בנוסף, גם הבודדים מאוד שקראו את המציאות בתוך בית המדרש, עשו את זה לא כי הם קראו אותה לכתחילה, אלא כי הם קראו אותה בדיעבד. הם קראו אותה בזכות אנשים שהשמיעו להם את הקול של המציאות מחוץ לבית המדרש, ובלעדיהם, אני לא בטוח שהם היו שומעים את הקול של המציאות בוקע מחוץ לקירות העבים של בית המדרש. 

ג' בנוי על ב', זה רובד יותר פנימי של אותו ענייןהסטורי
כלומר כל חישובי הקץ, של גדולי ישראל האמיתיים מהתנאים שמוזכרים בסוגיא בפרק חלק ועד האחרונים - הם נסיון לתת פרשנות לדברי נביאים וכתובים שמפורש בהם שהם סתומים וחתומים. עובדתית היו מתלמידי הגר"א שהבינו שהמסורת ממנו אומרת שבת"ר תבוא הגאולה השלמה. אנחנו בדיעבד יכולים להבין את הדברים אחרת.

ד. אני חוזר על מה שאמרתי, הנסיון להציג את 'בית המדרש' כגורם אחד, עם עמדה אחת הוא מגוחך ובהרכרח יוצא קריקטורי ולא נכון.
היו מתוך בית המדרש גורמים שהצרו לתהליך שיבת הארץ, או מהתנגדות עקרונית לפעולות גאולה מעשיות בידי אדם (שלוש השבועות - רש"ר הירש, חב"ד, מונקטש-סאטמער והחונים על דגלם) או מחוסר הסכמה/מסוגלות לשתף פעולה עם חילונים אפ' לדבר מצווה. חבל מאוד וכנראה שאם היו נוהגים אחרת, מליוני יהודים היו ניצלים וגם מצב התורה והשפעתה בארץ היה טוב בהרבה.

אבל היו הרבה אחרים מאנשי בית המדרש והרבה מהם עוד לפני הרצל ולפני ביל"ו עסקו בציונות בכל מובניה (כפי כוחם ויכולתם). אפשר להאריך הרבה בשיתוף פעולה בין הציונות החילונית, לבין החרדיות הלא ציונית, בהסתרת חלקם המשמעותי של אנשי תורה בתנועת שיבת עם ישראל לארצו, בשלביו השונים.
גם אם הייתי מסכים איתך על האמירה של הגראצלילי השקט

 אתה ניתלה בה בכל הכוח כדי לנסות להציל את בית המדרש מאלף חישובי קץ אחרים שהתבדו.

תקרא שוב את מה שכתבתי שוב, הגרא לא חישב את הקץ (לא קראתי את המקור יכול להיות שאני טועה), הוא הסתכן בלומר מתי הוא מתחיל, הקטע הוא שכל שנה שתנקוב אני אוכל למצוא בה את אירוע ההתחלה. הכל תלוי כמה אני מספיק רוצה.

ונניח ותצליח להחלץ את האמירה של הגר"א מציפורני המציאות הממשית, ותסביר למה באמת זה כך, ושהוא צדק, וכ'ו וכ'ו אתה תצטרך להסביר כל הפעמים האחרות שבית המדרש דיבר והמציאות סתרה. 

 

שוב, עקרונית, לא משנה איזה בית מדרש, כל סוג שהוא, ברגע שהוא מנסה להסביר את המציאות מתוכו הוא יטעה. זו אמירה עקרונית. 

 

מעבר לזה שהעיסוק הזה שעליו אתה מדבר היה מאוד שולי, השאלה היא לא אם הם עסקו, השאלה היא אם הם היו עוסקים במידה ולא היה עיסוק של הציונות. בית המדרש נשאר בצד לא סתם. גם בית מדרש שהסכים להתעורר ולקרוא את המציאות, ולהניע משהו, הוא התעורר מאוחר. והוא התעורר לא בזכות יכולת הקשב שלו למציאות, אלא בזכות זה שאנשים שהקשיבו למציאות הפנו את תשומת ליבו להתעורר למה שהם שומעים ולעשות משהו.  

ממליץ על השיעור על הרב אמנון יצחק שליט"א ששם מוכח הפוךמתנצל

 

אם נראה לך שיש סתירה בין הפסוק לבין המציאות - זה אומר שלא הבנת את הפסוק, או א תהמציאות, או את שניהם ביחד.

 

..צלילי השקט
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך כ"ו באדר תש"פ 14:34
עבר עריכה על ידי צלילי השקט בתאריך כ"ו באדר תש"פ 14:34
 

 

 

לא נכון ר"ע לא טעה יכול להיות שבאמת בר כוכבא היה ראוי להיותאור זריחה

משיח ולגאול את עמ"י אלא שישראל בעוונותיהם לא היו מספיק ראויים לכך.

לא מתייחס לנושא עצמו,והוא ישמיענו

פשוט כי אין לי חשק לזה כרגע.

אז רק מציע ללמוד בעיון את הקדמת המהר"ל לספר באר הגולה (ממקום נקי, 

ולא מראש לבוא בגישה של מקום שיפוטי ו'בואו נראה איפה הוא טועה' או 'איך אני מצדיק את עצמי'- ממש כמו שאנחנו באים ללמוד תורה, ע"י מידות שהתורה נקנית בהם וראש להם היא הענוה..).

לגבי היחס לחז"ל, לר' עקיבא, לחכמי התלמוד (וניתן לעיין למשל בגמ' שבת פ"ח:, זוהר ויקהל ), לגדולי הקבלה וכו'.

שנדע את המקום שנכון לנו. ולקרוא שם את ההקדמה כולה, מתחילה ועד סוף

 

ואולי גם נזכה להבין איפה עובר הגבול של השכל האנושי שלנו, ביחס לתורה שבע"פ ולנושאיה.

 

ובכלל, ספר באר הגולה כולו הוא ספר מצויין להבין את היחס הזה ומי היו חז"ל

זה לא מפתיע, אנשים בנושאים מסויימים לא מפסיקיםארצ'יבלדאחרונה
להזות הזיות. מה אפשר לעשות.
אפשר שאלה?מחפש אהבה

במה אתם יותר מאמינים:

בזה שאפשר לקלקל,

או בזה שאפשר לתקן???

לתקן - חלק משאיפה מתמדת להשתפר, להתייעל, להחכים,פ.א.

להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד

אחי, בפשיטותמחפש אהבה
משאיר לך לבחור מה לקחת מהתגובה - המילה הראשונהפ.א.
מספיקה 
במושכל ראשון - שאפשר לקלקלמבקש אמונה

את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם 

שניהם אפשרייםרקאני

לקלקל יותר קל

בשבילoo

לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ

זה קל

אנשים עושים את זה כל הזמן


כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות

להיות במודעות

ללמוד

ליישם

להתמיד

להתאמץ

מאה אחוז!נחלת
לתקןחתול זמני

לא רק באמונה אלא גם בתחושה

אפשר גם וגם, מה השאלה?advfb
יותר קל לקלקלאני:)))))אחרונה
אבל בשניהם
סקר־צד לשוני מעניין...אלעזר300

עבורכם, האם למילה "בוהה" יש משמעות של...

1. "מסתכל בדבקות ובעניין רב", או של...

2. "אולי רואה משהו, אבל חולם בהקיץ"?

(אישית, מצביע 2)אלעזר300
אני דעת יחיד חתול זמני
החלק הראשון של מספר 2 לא ברור לי לגמרייעל מהדרום
לק"י

אני בוחרת 2.

בעצם גם וגםיעל מהדרום
יכול להיות 2, ויכול להיות משהו שונה הן מ-2 והן מ-1ריבוזום

במשמעות 2: "האיש שבחדר ישב ברישול, בוהה ניכחו, וניכר שמחשבותיו בל עמנו"

במשמעות שונה: "האיש היה לבוש באופן כל-כך משונה! לא הצלחתי שלא לבהות בו, על אף חוסר הנימוס"

כלומר, זה לא בדיוק להסתכל בדבקות ובעניין, זה להסתכל בהשתוממות \ בפליאה \ בהערצה (תלוי בהקשר, יכול להיות גם רגש שלילי של דחיה), הרבה פעמים בניגוד לשיקול הדעת שלא מופעל באותם רגעים.

(יכול להיות שהמשמעות השניה בהודעתי אינה "נכונה",ריבוזום

אבל היא בשימוש)

מעניין. אני חושב...אלעזר300

שהתכוונתי להכניס את המשמעות שהצגת באפשרות 1.

כלומר, החלוקה בעיני היתה בין יחס פעיל למראה, לבין מעבר שלו על פני התודעה.

תוכלי לחדד את ההבחנה הנוספת שאת מציגה? אשמח.

כמו שנקדימון צייןריבוזוםאחרונה

ההגדרה הראשונה שלך נשמעת מתאימה ל"התבוננות", שהיא בנחת, בתשומת לב לפרטים.

אבל בבהיה אין תשומת לב לפרטים, אין בחינה מדוקדקת, ואין נחת ומודעות. אלא הסתכלות לפרק זמן ממושך מהמקובל שמגיעה מתוך רגש חזק פתאומי שהתעורר ממה שעליו מסתכלים. מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את כוונתי.

נקודה יפהטיפות של אור

(באתי להצביע 2, אבל בעקבות ההודעה שלך חשבתי שאולי לבהות זה בעצם 'להסתכל בנקודה מסויימת בקיפאון, בלי לזוז או להזיז את המבט'. ככה זה תופס את שתי המשמעויות - גם לבהות באוויר, וגם לבהות במישהו מפתיע או מטיל אימה וכדומה)

2 - וגם זה לא ממש מדויקנקדימון

מה שמתאים למילה 1 שתיארת זה "התבוננות".

 

"לבהות" זה להסתכל מבלי להתמקד מנטלית בשום נקודה באופן ספציפי. שים לב, העיניים לא מתרוצצות אלא כן "נמצאות" באיזו נקודה אבל המוח לא ממש מסתכל על הנקודה עליה העיניים נחות. מה שאתה עושה עם עיני הבשר שלך בזמן כשאתה חולם בהקיץ זה נקרא "לבהות".

החיים וזהמישהי719

היי לכם

איך מתקדמים החיים שלכם?

אתם מרגישים שהגשמתם את המטרות והחלומות שלכם?

האם קרה לכם שהרגשתם שכל הדלתות נסגרו בפניכם? מה עשיתם אז?

מתייעצת כי אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי...

חסרים הרבה פרטים להבין את התמונה שלךפ.א.
סבבה מאודחתול זמני

התקדמתי הרבה וגם עשיתי הרבה הפסקות.

 

בגדול כבר הגשמתי את כל החלומות שלי, אין לי עוד משהו מיוחד שאני שואף אליו/רוצה אותו.

 

הגעתי לשיא של מה שהייתי רוצה מבחינה מקצועית.

 

חוויתי את כל מה שרציתי להספיק לחוות בחיים, אין לי רעיונות נוספים חוץ מזה. זה קצת כמו פיצוחים, לכל גרעין יש אותו טעם, אז אין הבדל בין לאכול אחד לבין לאכול 30.

 

היו זמנים כשהייתי יותר צעיר שהרגשתי די חסר אונים, אבל השקעתי ביצירת דלתות טובות ובשמירה עליהן. כרגע אני בתחושה שגם אם יקרו כל־מיני דברים, אוכל להתרומם מזה.

לא סבבה בכללנעמי28
אז מה בטעם בחיים? תחושות של גיל 119
נכון,חתול זמני

אני בהחלט מרגיש ככה. אם היו מודיעים לי שמחר הגיע הזמן לקפל את הבסטה, לא נראה לי שזה היה מזיז לי.

מצד שני, נכון לעכשיו גם לא רע לי, אז אני פשוט זורם עם החיים.

בקיצור: חתול זמני.

תשע נשמות זה לא כזה זמנינעמי28
גם זה נגמר מתישהו...חתול זמני
יש מי שיכנה את זה דיכאון. מתמשך. סליחה.נחלת
הממ.חתול זמני

זה לא ממש דיכאון כי אני לא סובל או משהו. זה לא שאין לי כוחות, או שאני לא נהנה מהדברים שאני בדרך־כלל נהנה מהם (מבחר מאוד מצומצם, אבל לא נורא).

פשוט אני מרגיש שכבר הספקתי את כל מה שרציתי ומעבר לזה, כך שכל השאר בונוס.

הרי אני כבן 70… כמו בסיפורי ההגדה של פסחפ.א.
כך אתה נשמע, שבע ימים וחוויות שהספקת לחוות בחיים הארוכים שלך…
תראה,חתול זמני

אנחנו חיים בעולם מאוד מהיר שבו אפשר לחוות אינספור חוויות תוך זמן מאוד קצר, יחסית.

בעבר, בן־אדם היה חי בשטייטעל, מתחתן בגיל 18 עם רוח'לע, מוליד 50 ילדים, מדי פעם נוסע ללייפציג ליריד כדי לגרד כמה זהובים או אדומים, לומד גמרא, וזהו בערך. אולי מכיר קצת אנשים מהשטייטעל או מהעיירות הקרובות ומדבר איתם פעם באף־פעם. מקבל מכתב "גיה"ק הגיעני לאחר כמה חודשים..."

 

לא יודע, סיימתי לימודים, טיילתי כמעט בכל מקום בארץ, הייתי בחו"ל, קראתי הרבה ספרים, סיימתי את כל מה שרציתי ב"bucket list" שלי (באופי שלי אני מסתפק במועט)

אין לי עוד משהו מיוחד שאני משתוקק אליו

נשמע שאתה עם ציפיות ודרישות צנועות, תבורך 🌹פ.א.
אולי כמו שמיכלאנג'לו בואונרוטי אמרLavenderאחרונה

"הסכנה הגדולה ביותר עבור רובנו היא לא שהמטרה שלנו גבוהה מדי ונעצור לפני שנגיע אליה, אלא שהיא נמוכה מדי ואנחנו אכן משיגים אותה."

בקיצור, השמיים הם הגבול ואפשר לחלום בגדול ולהגשים בגדול, ככה לפחות עם בני האנוש, לא יודעת איך זה עובד עם חתולים זמניים(:

החיים שלי תותיםLavender

וגם אם הם לא- משתדלת לראות אותם תותים

לא הספקתי להגשים את כל החלומות שלי, אבל אני בהחלט בדרך...

ואם הרגשתי שהכל נסגר בפניי- פשוט בכיתי והתפללתי לה'. (כמה קלאס)

ובכנות, הדבר שהכי עזר לי ברגעים קשים יותר זה האמונה. שהכל נגזר עלי ושאני צועדת במסלול שנקבע לי לפני שנולדתי ועליי רק לבחור בטוב.

הייתי קוראת הרבה משפטי חיזוק, הרצאות של אמונה וביטחון בה', ומוציאה את עצמי לדברים חיוביים שנותנים לי כוח.

והבנתי שהיחידה שיכולה לעשות אותי מאושרת, זאת אני בעצמי...

מאחלת לך למצוא את האושר הפנימי שלך, כי מה ששלך יגיע עד אלייך 💖

 

וואיהרמוניה

-אני מאמינה שהחיים שלי מתקדמים למרות שזה לא ניכר כרגע בפועל. לא רואים צמח באמצע גדילה, רק במבט לאחור.

-ממש לא, אני מרגישה רחוקה מהם... החלומות הישנים שלי מרגישים כמו חלומות של מישהי אחרת כי אני כבר לא חולמת אותם, ובכל זאת צובט לי בלב כל פעם שאני רואה מישהי אחרת שהגשימה אותם.

-למה את מרגישה שכל הדלתות נסגרו?

 כשנדחקתי לקיר, הקיר נשבר. זה מה שקרה. היה כואב. אח"כ רווחה.

באמת להתחנן להשם.נחלת

לא יזיק לשוחח עם מישהו מקצועי או לא, אבל מבין ויכול לעזור לחלץ את החוט מהפקעת

ולנער את תחושת הסנדול (?).

 

אולי חשוב להיות מסוכרנים עם כל נשימה; להיות בתיקו איתה. להתקדם באותו

קצב. לעבור רק את היום הזה בשלום (את זה שמעתי מאדם  גדול). קראי

את הספר "אל דאגה" - יש לו שם רשימה של: רק היום....

 

לכתוב לעצמך מה היית באמת רוצה. על מה אתה/את מתאבל. מה מפריע.

למה העצבות.  לא פשוט. אבל השם תמיד מחלץ. עוזר. מאיר פתאום נקודה

קנקנה של אור שנחבאת מתחת לשמיכות החושך הכבדות. נושמת בכבדות,

כמעט לא מורגשת עכשיו, אבל חיה וקיימת.

 

יהיה טוב. זה לא יימשך לנצח. הנפש שלנו גמישה - "בערב ילין בכי ובבוקר...רינה".

מפליא עד כמה פעולה קטנה, ממש פעולה, עם הידייםנחלת

יכולה לגרש חושך גדול.

 

פעילות איזושהי. לא לחשוב באותו רגע על משמעות החיים שלי. פשוט לעשות.

חושבת שזה עוזר להבהיר את הבאלאגן במוח ולהשקיט אותו. 

ישoo

מטרות/ חלומות שהגשמתי

ויש שעדיין לפני


אם דלת אחת נסגרת

אני מחפשת את דלת אחרת

ובאופן כללי לא תלויה באחרים או בגורמים חיצוניים כדי להגשים חלומות 

צריך להיות שקוע במשהו אידאליסטינוגע, לא נוגע

להרגיש שחלק מהמטרות שלך זה שיהיה טוב לאחרים, ולצערנו לא חסר צער וכאב בעולם.

כמובן שרצוי גם במעשה, אבל לפחות לחיות בתודעה כזו.

לא להישאר בעולם הפרטי המצומצם מטבעו, אצל מי פחות ואצל מי יותר.


ברוח היום הקשה הזה, המטרות והחלומות לא יכולים להתגשם כל עוד לא הגענו ליום בו מלכות ישראל תהיה שלמה, ננצח את אויבינו, נבנה את מקדשנו, ויגיע יום תחיית המתים בו כל הכואבים יפגשו שוב את אהוביהם.

עצות לטסט!!!!מחפש אהבה

זה הכל סייעתות או יש מה לעשות השתדלות?

גם וגםל המשוגע היחידי

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

בהצלחה!!!אנונימי 14
לא להכנס למחשבות על..מחפש שם

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

לגשת כאשר מוכניםאינגיד

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).


 

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

תשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרהאריק מהדרום

1. תשובה- לזכור את הטעויות בטסטים הקודמים, הכרת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד לא לחזור על הטעויות האלה-זה העיקר.

2. תפילה, יש באינטרנט תפילה לפני טסט, חפש בגוגל.

3. צדקה, לתרום לאור ירוק או לעמותות מהסוג הזה יש באינטרנט גם.


בהצלחה.

מישו עבר בראשון?מחפש אהבה
אני - לדעתי תלוי איפה לומדים, מבחינת עומס התנועהזמירות
למדתי ונבחנתי בעיר רגועה ולא עמוסה בתנועה
אני. והופתעתי מזה...יעל מהדרום
לק"י

הרבה בהצלחה לך!

נכון יותר לשאול את מורה הנהיגה שלךנפשי תערוגאחרונה
הוא כנראה יותר מנוסה 
פעם הרגשתם שמישהו מבין אתכם?מחפש אהבה

אבל באמת?

ואתם חשובים לו באמת?

ויצא לכם להיות גם מאוכזבים ממנו אחרי זה?

אולי סוג של בגד בכם?

כן, פעמיים הרגשתי שמבינים אותיאינגיד

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

כן.חתול זמני

לא הייתי אומר ממש שהתאכזבתי, כי ציפיות יש רק לכריות.

הייתי דלוק עליה אבל מבחינתה זה היה ידידותי בלבד. אבל הבנתי את זה, ולא ממש הרגשתי שזה ביאס אותי.

עד עצם היום הזה, היא ה־suicide hotline שלי אם אני צריך משהו.

נדיר מאדזיויק
אבל כן
כן, מתלבט בין ג'מיני לבין ג'פטומתוך סקרנות

אף אחד כמעט לא התקרב ללהבין אותי ברמה שהם מבינים .

 

אולי ניקים ספציפיים בפורום

לאמחפש שם
הרבה שנים חיפשתי מישהו שיבין אותי, וזה לא קרה... הסתובבתי עם כעס ואשמה על העולם שלא מבין אותי. הגאולה שלי החלה כשהתחלתי למצוא בתוכי משענת, כהתחלתי להבין שרק בכוחי לתת לעצמי אהבת אמת ושאני לא אמצא אותה בחוץ.
כןהפיאחרונה
זכרתי את הטוב ... וזה עזר לי למחול בלב שלם
זכריםמחפש שם

כשאתם מדברים עם בנות רנדומליות אתם מסתכלים להן בעיניים? 

ובנות איך אתן מרגישות מול זה? הייתן רוצות? זה מוזר לכן אם לא? מפריע לכם אם כן?

 

לי מרגיש לרוב אנטימי מדי להסתכל למשהי בעיניים סתם ככה

ואולי גם מהצד שלה חודרני

מצד שני זה גם מוזר, ולא מרגיש לי בריא אם לא...

אז מתעניין

נראה לי שהכל מוצג כאן מאוד טוטלישלג דאשתקד

אפשר לדבר עם בנאדם ולהסתכל עליו, אבל לא חייב לתוך העיניים בצורה מאיימת. וזה בכלל לא קשור לצניעות, יש לנו שכן וחבר טוב שמדבר ומסתכל לתוך העיניים (סתם סוג של נימוס מעושה) וזה ממש לא נעים. גם באיגרת הרמב"ן כתוב לא להסתכל על בני אדם כשמדברים, זה מעצבןןן.

אבל גם לא צריך להסתכל הצידה, אפשר פשוט להסתכל לכיוון ולראות את הבן/ת אדם בלי לבהות או להתמקד בצורה לא נעימה.


 

יש כמובן מקרים וסיטואציות חריגים. אבל זה בדרך כלל לדעתי. יכול להיות שביישובים קהילתיים ןכדו יש יותר חששות ואי נעימויות.

וכן, יש גם אנשים שנורא מנסים להפוך כל שיח בין מינים לתחרות מי יותר מושך/דוחה. וזה נראה לי לפעמים סוג של דפקט.

באווירת היום..לא יודעתת
יש פה מישהו/י שרוצה לספר על אדם שנפל/נרצח? ומה נוכל ללמוד ולקחת ממנו?❤️
יש פה עוד מישהו ש...?מפחד מאוד!

יש לו חלומות שלא הגשים כי השם לא מסכים, אבל עמוק בפנים פועם הגעגוע אליהם בלי להרפות?

יש פה עוד מישהו שמסתכל על האנשים שהכל מותר להם ואומר: גם אני רוצה אבל לא יכול. אבל בפנים לעולם לא השלמתי עם זה שאיני יכול?

חלומות שה' לא מסכים?אני:)))))
מי זה האנשיםרקאני

שהכל מותר להם?

אין אנשים שהכל מותר להם...הסטורי
וגם מי שלא מקבל את הגבולות שכלשונך: "השם לא מסכים", יש לו איזשהם גבולות ערכיים/מצפוניים/חוקיים או פשוט מציאותיים - כמה שינסה לנופף בידיים ולעוף, הוא לא יצליח, כמה שינסה להכניס פיל בקוף של מחט - לא יצליח.

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.


אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

הכל מותר לכולם במידה שווה, מותר לך לעשות מה שבא לךצדיק יסוד עלום
אתה לא באמת דתי והם לא באמת חילונים. כל היהודים חייבים במצוות, וחילוני שעובר על מצוות ה' נדפק בדיוק כמו אדם דתי.
מצ"ב שיר של אדם שמותר לו הכלצדיק יסוד עלום
הייתי פעם כזה "שהכל מותר לו"מבקש אמונה

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

 

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

 

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

מבקש אמונה אתה יכול להסביר יותר?מפחד מאוד!
אם אוכל.. מה בדיוק להסביר? תמקד אותימבקש אמונה
בוא לשיחה אישיתמפחד מאוד!
לא חושד ספציפית באף אחד, אבל מציע להיזהר מאודהסטורי
משיחה אישית על נושאים מורכבים ובמיוחד על נושאים שהצנעה יפה להם.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

נכון, אבל כל מקרה לגופו.מפחד מאוד!
ועוד משהו: לפני שאתה חושד - תכבד ואז תחשודמפחד מאוד!

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

וגם שתינו גברים. בחיים לא היית פותח נושא כזה עםמפחד מאוד!

מי שלא גבר

תכל'ס, במקום לחשוד, תנסה אולי לעזורמפחד מאוד!
כתבתי שאני לא חושד ספציפית באף אחדהסטורי
אני באמת לא חושד ספציפית בך, כתבתי את זה לשניכם והייתי כותב זאת לכל מי שמציע שיח בפרטי על נושאים מורכבים.

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

אוקיי. תודה. מרגיש שזה באהבהמפחד מאוד!
הערה חשובהארץ השוקולד

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

ספרא, פרשת קדושים, פרשה י'פצל"פ
לא יאמר אדם אי איפשי (אין רצוני) ללבוש שעטנז, אי אפשי לאכול בשר חזיר, אי איפשי לבוא על הערווה, אבל (יאמר) איפשי ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עליי כך.
מה שבטוחמחפש שם

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

בוודאי. וגם לחוסר ההשלמה יש שם...נקדימוןאחרונה

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

אולי יעניין אותך