ידועה החלוקה על בין 'משפטים' ל'חוקים'. משפט זה דבר שטעמו יכול להיות ידוע לכל, אפשר להבין בשכל האנושי. בניגוד לחוק שאותו אי אפשר להבין בשכל האנושי.
לשון הרע בודאי שהוא בתחום שבין אדם לחברו נמצא בקטגוריית ה'משפטים'. לאור העובדה הזאת, מה שמעניין הוא כי המוסר המקובל בתרבות כיום איננה בהכרח לוקחת את לשון הרע כדבר לא מוסרי. למדבר לשון הרע יש תחושה של הצדקה. הרי פשוט - הצד השני הוא הרע וממילא מותר 'להכנס בו' ולהזיק לו וכו'. "מגיע לו".
בגלל התחושה הזאת ובגלל תחושות אחרת , קשה מאוד לשמור מפני האיסור הזה. במידה ובנאדם רוצה לשמור על לשון הרע אז ראוי לשאול את שתי שאלות פשוטות:
מה הצורך לומר לשון הרע?
מה כ"כ רע בלשון הרע?
צורך כשלעצמו הוא אינו דבר רע. הוא דבר אנושי שקיים בכל אדם ברמות שונות. צורך זה דבר שאפשר למלא אותו בדברים טובים ובדברים פחות טובים. הצורך האנושי ממילא דורש הוא את שלו ולכן בסופו של דבר הוא ימולא, השאלה איך.
מה הצורך בלומר לשון הרע? מה אנחנו מרוויחים כשאנחנו אומרים לשון הרע? מה אני מרוויח שאני מספר לפלוני שאלמוני הוא טיפש/מכוער/רשע? כל אחד יכול לחשוב על הרווחים שהוא מרוויח. זה לא באמת משנה מה הם אבל אצל כל אחד הם קיימים (אפשר גם לשתף פה) והוא צריך להיות מודע אליהם. אולי הרווח הנפוץ (/היחיד?) יהיה רווח בתדמית.
ה'הוא' טיפש/מכוער/רשע אבל 'אני' חכם/יפה/צדיק.
(אם החסרון הוא של שנינו סביר להניח שלא יהיה רווח להגיד אותו)
אם זה אכן הרווח הנפוץ. מה המסר שלשון הרע? מה כ"כ חמור? - כשאדם אומר לשון הרע הוא בעצם מנצל את חולשה של הזולת לטובת אינטרסים אישיים. בלי קשר לפגיעה בבנאדם אחר (וגם אם הוא לא יידע מזה ונניח שהוא לא יפגע) עצם התפיסה המעוותת היא מה שרע פה. מה שרע - זה הפגיעה של אדם בעצמו שהוא מנסה לבנות את התדמית שלו על בסיס פגיעה בזולת.
מכאן אפשר ללמוד תשובה מסויימת לשני השאלות הנ"ל. בכל אופן חשוב לענות עליהם שהוא ישכנעו, פחות קריטי מה תהיה התשובה.
ואולי אנשים שמספרים לא מודעים לזה, כי ברגע שמודעים לזה, זה נהיה מגעיל מאליו.. קשה להגיד או לשמוע את זה.
המסר - האדם בונה ע"פ מעשיו את התדמית שלו, לא ע"פ חסרונותיו של הזולת. הצורך החיובי שקיים בעניין - צורך האדם לבנות תדמית (שזה נושא חשוב בפנ"ע).
