ככה לא נלחמים במגפה: מחדל בדיקות הקורונה יעלה לנו 90 מיליארד שקל
קופות החולים מתחננות בפני משרד הבריאות לבצע בדיקות קורונה, וכך גם כל מוסדות המחקר האקדמיים ■ ההערכה היא שניתן להגיע ל–10,000 בדיקות ביום, אבל במשרד מתעקשים על רגולציה מחמירה — ומקרבים אותנו לסגר כולל על המשק
מירב ארלוזורוב
פורסם ב-06:07
בדיקת קורונה במעבדה של שיבא (למצולמת אין קשר לכתבה)צילום: תומר אפלבאום
מנהלת באחת המעבדות של משרד הבריאות, שקורסת תחת עומס בדיקות הקורונה, התראיינה שלשום (שני) בטלוויזיה. היא התרעמה על הזנחת מערכת המעבדות, על העומס העצום במעבדות, על היעדר משאבים, על הסיכון הבריאותי שאליו נחשפים עובדי המעבדות — ועל כך שאין פתרונות. "מציעים לי כל מיני סטודנטים שיבואו לעזור, זה חסר משמעות. לוקח לי שנה להכשיר לבורנט", היא אמרה נרגשת.
במוסדות המחקר האקדמיים המובילים של ישראל צפו בתמונות, ולא ידעו אם לבכות או לצחוק. "שנה?", אמר ל–TheMarker חוקר בכיר באחת האוניברסיטאות, "כל דוקטורנט אצלי מבצע בדיקות פי כמה יותר מסובכות בכל רגע נתון. בדיקת קורונה זאת בדיקה סתומה, ממש הכי פשוטה שיש. בתוך שעתיים אני יכול להכשיר מאות דוקטורנטים שיעזרו, אבל משרד הבריאות לא רוצה".
נכון לאתמול רק שמונה מעבדות בישראל ביצעו בדיקות קורונה, בקצב בדיקה של פחות מ–1,000 ליום. מספר הבדיקות היומי התרסק אל מתחת ל–1,000, לאחר שהמעבדה המרכזית — זו של שיבא — נסגרה לאחר שאחת העובדות נדבקה בקורונה. גם המספר הזה הוא גידול מסחרר: עד תחילת שבוע שעבר פעלו חמש מעבדות בלבד, עם יכולת בדיקה של כמה מאות בדיקות ביום. אתמול החלה מעבדה ראשונה של אחת מקופות החולים, המעבדה המרכזית של כללית, לבצע בדיקות קורונה. שאר קופות החולים עדיין לא קיבלו אישור לבצע בדיקות כאלה, וגם לא אף מוסד אקדמי.
במוסדות האקדמיים בישראל יש מאות מעבדות, משוכללות פי כמה מהמעבדות של משרד הבריאות — חלקן רובוטיות, שיכולות לבצע בדיקות במהירות רבה. על פי הערכה של חוקרים בכירים באוניברסיטאות, מעבדות המחקר בתחומי הרפואה ומדעי חיים של כל האוניברסיטאות יכולות להגיע בתוך ימים לתפוקה של 10,000 בדיקות ביום. המעבדות של קופות החולים, לפי עדות מנהליהן, יכולות גם הן להגיע ל–3,000–5,000 בדיקות ביום. אז מדוע, לכל הרוחות, ישראל עדיין מבצעת פחות מ–1,000 בדיקות ביום — אף שחלפו כבר שלושה שבועות מאז פרץ משבר הקורונה במלוא עוזו?
תעודת יושר ללבורנט
כל מי ששוחחנו עמו בנושא דיבר במונחים של מחדל ניהולי של משרד הבריאות. יכולות בדיקה יש, אבל הוראה להתחיל לבדוק לא ניתנה. אפילו המהלך הכי פשוט — לתגבר את המעבדות של משרד הבריאות עם סטודנטים, כלומר דוקטורנטים שהם חוקרים מנוסים בתחום מדעי החיים, כדי שניתן יהיה להפעיל את המעבדות במתכונת של 24/7 — נתקל בהתנגדות עצומה, כפי שעלה מדבריה של אותה מנהלת מעבדה.
חולים בבית - 71
ככל הידוע, המעבדה של בית החולים הדסה בירושלים היא היחידה שנעתרה לקבל סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, שיבצעו בדיקות במשמרת לילה. ייתכן שגם סורוקה בבאר שבע יקבל בקרוב עזרה כזו — אף שכל האוניברסיטאות הציעו מתנדבים מטעמן לכל המעבדות של משרד הבריאות.
מדוע משרד הבריאות אינו ממנף את מערכי מדעי החיים וקופות החולים, כדי להגביר את קצב בדיקות הקורונה? במשרד נתלים בחסמים פיזיים וביורוקרטיים רבים. כך למשל, משרד הבריאות מחויב לרגולציה קפדנית בנוגע לאישור מעבדות — בין השאר כללי בטיחות, שנועדו להגן על בריאות עובדי המעבדות וכמובן גם על בריאות הציבור, וגם כללי תיקוף, כדי לוודא שהמעבדה בודקת נכון.
בכל המעבדות שעמן שוחחנו, באוניברסיטאות ובקופות החולים, מבינים את הצורך ברגולציה, אבל בכולן טוענים כי ביכולתן לעמוד בכללי הרגולציה בתוך 48 שעות לכל היותר, לו רק הפקידים במשרד הבריאות "היו טורחים להזיז נייר מצד אחד לצד שני של השולחן".
חוקר בכיר באחת האוניברסיטאות אמר כי "ארגון הבריאות העולמי הוציא כללי בטיחות למעבדות שבודקות קורונה. המעבדה שלי עומדת בכללים הללו. באופן שגרתי אנחנו מבצעים מחקרים על פתוגנים מסוכנים לא פחות מהקורונה, וכל החוקרים במעבדה של שומרים על כללי הבטיחות. הבעיה היא שמשרד הבריאות המציא רגולציה ייעודית לישראל. המשרד דורש עמידה בכללי בטיחות מחמירים מאלו של הארגון העולמי — ובכך מצמצם את היצע מעבדות הקורונה מאלפים לעשרות".
עברו לתצוגת גלריה
אין זו המגבלה היחידה שמטיל משרד הבריאות. הוא דרש, למשל, שלכל המתנדבים — כולל סטודנטים לרפואה שרצו לסייע לאנשי מד"א בנטילת דגימות מחולים אפשריים שנמצאים בבידוד בבית — יהיה ביטוח, חיסונים וציוד מיגון מתאים. בתחילת הדרך עלתה גם דרישה הזויה לתעודת יושר — שממנה משרד הבריאות כנראה כבר ירד, אבל בכל שאר הדרישות הוא אינו מגמיש את התנאים.
"זה בסדר שרוצים לשמור על בטיחות", אומרים חוקרים בכירים, "אבל אנחנו במלחמה, וזה הזמן להתגמש. גם כשהייתי מפקד בצבא, בזמן מלחמה לקחתי אתי לקו חיילים שעוד לא סיימו מסלול, כי לא היתה ברירה. משרד הבריאות נאלץ להשבית את המעבדה הראשית שלו, שיבא, משום שסגנית המעבדה נדבקה בקורונה. בכלל לא ברור היכן היא נדבקה, מאוד יכול להיות שהיא נדבקה בקהילה. זהו טיבה של מגפה, אנשים נדבקים בכל מקום כל הזמן, ולכן חייבים עכשיו להקל את החוקים — זה לא הזמן להתעקש על הגנה מרבית".
גם בקופות החולים מעלים טענות דומות. "אנחנו יודעים לעשות בדיקות בצורה מקצועית ובטיחותית — ובכל זאת עדיין לא קיבלנו אישור לעבוד". גם בקופות החולים וגם במכוני המחקר מדווחים על התסכול הרב מכך שהם "רודפים אחרי משרד הבריאות", וממש "מתחננים שיתנו לנו לבדוק, אפילו בחינם" — אבל המשרד בשלו.
"היעדר קשב ניהולי"
עברו לתצוגת גלריה
בדיקת קורונה בגרמניהצילום: KAI PFAFFENBACH/רויטרס
יש כנראה סיבות נוספות למספר הנמוך של הבדיקות. בין השאר, צוואר בקבוק בלקיחת הדגימות — מחסור בעובדי מד"א (בינתיים הם תוגברו במאות סטודנטים לרפואה שהתנדבו לעזור) — מחסור בערכות דגימות, וכנראה גם מחסור בחומרי הבדיקה למעבדות. אלה צווארי בקבוק אמיתיים, אבל ניתן להתגבר עליהם אם משרד הבריאות ישים עליהם את כל כובד משקלו.
"קשה לבוא בטענות לפקידים במשרד הבריאות, הם באמת קורסים מרוב עבודה", אומרים בקופות החולים. "הבעיה היא של היעדר קשב ניהולי, והיעדר גנרל שיקבל את ההחלטה שהבדיקות הן בראש סדר העדיפות — וחייבים לפתוח את כל החסמים המעכבים אותן".
צוואר הבקבוק של לקיחת הדגימות נובע גם מהמדיניות שקבע משרד הבריאות: לוקחים דגימות רק בבתים של אנשים (ולא בקופות או בחדרי המיון), רק על ידי אנשי מד"א, ורק על פי סט קריטריונים צר. בכמה מקופות החולים טוענים שמדובר במדיניות מוזרה, אולי אפילו מזיקה. "זה ממש נראה שמשרד הבריאות מפחד לבדוק, שמא יגלה — כמו שכולנו מעריכים — שיש עשרות אלפי נשאים, ושאין מקום לאשפז אותם או לטפל בהם".
רבים מהמומחים חוששים כי מיעוט הבדיקות שנעשו עד כה עלול להיות כבר בלתי־הפיך. כולם נושאים עיניים לדרום קוריאה, שבעזרת כמות עצומה של בדיקות כלליות כנראה בלמה את התפשטות המגפה — יחד עם צעדים נוספים כמו סגירת בתי הספר, מעקב אחר נשאים באמצעות איכון, וסגרים ספציפיים על מוקדים שזוהו.
עברו לתצוגת גלריה
צוות מד"א מעביר חולה קורונה למלון דן פנורמהצילום: מוטי מילרוד
רק שדרום קוריאה עשתה זאת מיד עם תחילת המגפה, ולא איבדה שלושה שבועות קריטיים. משרד הבריאות הישראלי, לעומת זאת, העדיף ליישר את העקומה בכל דרך — פרט לזו של בדיקות מרביות.
גם כעת נראה שבמשרד הבריאות מעדיפים להשבית את המשק, תוך גרימת נזק כלכלי אדיר, מאשר להגמיש את הרגולציה שלו כדי לאפשר ריבוי בדיקות. יכול להיות שהגישה הדווקנית של המשרד תביא לכך שהסגר יהיה בלתי־נמנע. זהו מחדל שיעלה לישראל בנזק של 80–90 מיליארד שקל אם הסגר יימשך חודש וחצי — בעיקר בשל הפחתת התפוקה במשק ואובדן תוצר.
במשרד הבריאות סירבו להגיב.
עברו לתצוגת גלריה
