שני הפוליטיקאים הציניים ביותר שמחזיקים כבר שנה את מדינת ישראל
במשבר השלטוני הקשה בתולדותיה מתוך אינטרסים אישיים צרים,
הם בדיוק אותם אלו שמניפים את המלחמה נגד זהותה היהודית של המדינה.
המהלכים הפוליטיים שלהם מוכיחים שהכרעת העם לא מעניינית אותם,
והם לא מוכנים להכיר בתוצאות הבחירות.
מעניין שהאנטי-דמוקרטיים ביותר הם האנטי דתיים ביותר.
מתברר שבניגוד למה שטוענים כאן כבר שנים - שצביון יהודי פוגע בדמוקרטיה -
מי שפוגע בה באמת הם לא הדתיים אלא דווקא האנטי דתיים.
ואז נזכרתי בציטוט מהספר "מלחמת החלומות":
"רק מדינה יהודית יכולה להיות דמוקרטית,
ומדינה המוותרת על אופיה היהודי חייבת להידרדר למאפיינים טוטליטריים".
לא למותר לעמוד על כך, שאותו תהליך התרחש בממדים מצומצמים הרבה יותר במפלגת הציונות הדתית,
כאשר אלו שפעלו לעמעם את צביונה של המפלגה, התקשו גם לקבל את הכרעות מוסדותיה, רבניה ומתפקדיה
(ויצרו את התשתית למשבר הפוליטי הנוכחי).
אם הסקרים בימים האחרונים צודקים, הציבור לא קונה את הסחורה הזו,
וכחול לבן מתרסקת - בדיוק כמו שקרה בציונות הדתית.
