זה מזעזע אותי, חייב להגיד לך...

הגבר צריך להיות החכם? באיזה עולם אנחנו חיים?

אבל אני לא באמת בא אליך בביקורת כי זה העולם התרבותי שאני מגיע ממנו, שיותר מושפע מהעולם המערבי בקטע הזה.

אתה חושב שעולם שנותן לגיטימציה לכך שהגבר צריך להיות מורמם מהאישה הוא עולם מתוקן?

דבר כזה זה מראה עד כמה הם שבויים בתפיסה שובניסטית שממעיטה מערך האישה וטוענת שהגבר צריך להיות יותר חכם.

הנגזרת של התפיסה הזאת היא כשזוג יסתדר טוב רק כאשר יש את המצב ה'בריא' שהגבר חכם מהאישה. מזעזע, לא?

טענתי שתבנית כזאתי שאומרת שהאישה צריכה להיות פחות חכמה מהגבר זה דבר מזעזע.

יכול להיות שהגבר יהיה יותר חכם ותהיה אחלה זוגיות - אבל להפוך את זה לאידיאל הצרוף - ה' ישמור.

אבל אם אומרים שאצל אחד החכמה יותר דומיננטית מאצל השני- זה לא בהכרח ממעיט מערכו של השני, אלא אם הערך היחיד שנחשב בעולם ובאדם זה חכמה (שכלית בלבד- IQ), ולהגיד דבר כזה זו שטות גמורה שאולי מתאימה לימי הפילוסופים של יון לפני כ-2500 שנה

דיברנו על חכמה באופן כללי. כל החלוקות בתור מונח שנקרא 'חכמה' הם בסוף של דבר כולם תחת מושג כולל אחד. גם חוכמה אנליטית, וגם מה שנקרא 'חכמת חיים' נמצא תחת מושג כולל של 'חכמה'.

כל דבר שכולל בתוכו עיבוד של מידע נקרא חכמה - גם חכמה שמשתמשת בכלים אינטואטיביים.

היכולת עצמה לעבד ידע להפוך אותו לחכמה היא יכולת שיכלית.

כי הכל מגיע מהשכל, קרי מיכולת כלשהי של המח

תקן אותי אם אני טועה

היכולת השיכלית זה מה שמבדיל את האדם מן הבהמה.

לחיות יש מוח אבל אין להם יכולת שיכלית אז זה לא נכון שכל דבר הוא מהשכל.

כל פעולה שאדם עושה היא מהמוח אבל לא בהכרח מהשכל. שכל ומוח זה שני דברים שונים.

אבל באמת זה לא קשור לדיון שבו נפתח השרשור.

כי פותח השרשור לא התכוון לחכמה במובן הלגמרי כוללני שאתה התכוונת..

ולכן אני לא רואה פה שום המעטה מערך האשה

נ.ב. לחיות אין יכולת שכלית? אתה בטוח?

א'. זה לא נכון. חיות יכולות ללמוד דברים והתנהגויות. גם אם בסוף הן נשארות חיות עם 'נפש בהמית'- יכולת שכלית לנתח דברים יש להן.

ב'. כעת יש לך עבודה להעמיק בכוונה של הפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים", ומה יתרון האדם על הבהמה

חוכמה כפשוטה - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת ההדרה הכוללנית שהבאתי בפניך. תקן אותי אם אני טועה.

יש שכל ויש שכל, אנחנו משחקים במושגים. תבדיל בין השכל של החיות לשכל שבני אדם באופן איכותי לצורך העניין.

מי שמפריע לו/לה הוא בעל/ת תפיסת עולם מאוד עקומה לטעמי.

גם אם התפיסה לא מודעת אולי זה במודע...

או שאני טועה? תקנו אותי בבקשה.

משמע - אנשים שחיים תחת תרבות ישרה שאיננה עקומה לא חושבים דברים כאלה.

יכול להיות מישהו שהתפיסת עולם שלו היא איננה שובינסטית אבל הוא חי בצל תרבות שובניסטית שגורמת לו (בין אם זה במודע בין אם זה בתת מודע) לחיות בתרבות שובניסטית. להרגיש ע"פ הערכים שלה.

אדם שלא חי בתרבות שובניסטית (ולא צריך להיות 'שמאלן תל אביבי' בשביל זה) לא יבין בכלל מאיפה זה בה. וגם ברגש. לא ירגיש בזה שום דבר.

אגב, כשדרוזי גבר ישתוף כלים הוא ירגיש מושפל.. לא משנה מה חושב על זה.

יכול להיות שבת שמסכימה אם הנאמר ע"י חבר שלך היא חייה תחת עולם מושגים שובניסטי כמוהו.

יכול להיות שגולשי לנ"ו של ערוץ 7 הם חיים תחת גישה שובניסטית.

מה זה קשור לאיך לתפוס את הגישה השובניסטית?

אל את תייחס דברי לאיזה זרם, אלא תענה באופן ענייני על הטענה..

כמו כן גם @נפש חיה. בסופו של דבר לא חושבת שצריך להיות אקסיומה כזאת.

כפי שאני רואה הבנות  שענו לך לא התייחסו באופן ישיר לדבריך.

אבל אתה גולש פה לנושא אחר לגמרי. יש שני דיונים נפרדים -

הדיון האם יש הבדלים בין גברים לנשים (שבו אני מסכים איתך לגמרי).

לבין הדיון מה ההבדל בין נשים לגברים. שבו אני לא יודע מה עמדתך, אבל בו השרשור שפתחת עוסק.

לגבי זה טענתי שאין שום עניין שגבר יהיה יותר חכם מאישה. חכמה זה דבר אנושי כללי ולא שייך לאחד המינים (גם אם יש בו ביטויים שונים לפעמים בין גברים לנשים). וזה דבר שאותי באופן אישי מזעזע. להגיד שאישה צריכה להיות פחות חכמה מגבר. זה עוול מדרגה ראשונה, אני אפילו לא חושב שבכלל צריך להסביר את זה.

כמו כן, עניתי לך שהרגשות שיש לאנשים נובעות מתוך התפיסות עולם שאנשים נמצאים בהם (כמו שה'פסיכולוגיה הקוגניטיבית' וה'פסיכולוגיה ההומנסיטית'' סוברות). ולכן אנשים מרגישים שאישה צריכה להיות פחות חכמה מגבר, צר לי על טעותם הקשה.

לא בגלל שקורים לזה 'שובינזם' אלא בגלל שזה רע ועושה עוול לנשים.

(טבעי לא במובן של 'טבע ראשון' אלא 'טבע שני')

אם אתה כופר בטענה הנ"ל שהבאתי אז תסביר למה שלבנות יהיה חשוב שהגבר יהיה יותר חכם אם לא מתוך תפיסת עולם? ולמה שזאת תהיה בכלל תופעה 'שבנות צריכות גבר חכם'? מאיפה זה נובע?

אתה יכול לענות לי 'צורך טבעי', אבל מסביר. תוכיח לי איפה הצורך הטבעי הזה שאתה טוען שהוא קיים קיים בעוד מקומות.

נראה לי שמילת הקוד בהקשר של חכמה ובכלל היא: הערכה,על הערכה אסור לוותר בשום אופן

לגיטימי שאנשים יעריכו דברים שונים, מי שיודע על עצמו שהוא צריך חכמה אצל הצד השני כדי לוודא שהוא יעריך אותו אסור לו לוותר על זה לטובת שני הצדדים.

 (רק רוצה להוסיף שאם היו שואלים אותי עם איזו חברה הייתי רוצה להתבודד על אי במשך תקופה לא קצרה

הייתי בוחרת בחברה שאני מעריכה אותה ואת מה שיש לה לומר ,שיש לי מה לקבל ממנה ולה ממני.)

אני חושבת שבחיים עצמם יש כח עצום לאישה בבית וגם אם היא קצת פחות חכמה מהאיש יש לה כוחות גדולים אחרים שאיכשהו מאזנים כי היא הלב של הבית, גם האיש, אבל יותר האישה-

לכן נראה לי שבאופן כללי טוב שלאיש תהיה עדיפות מסויימת בפן הזה (ברור שכתבתי בהכללה גסה מאוד..)

ואם לא עדיפות לפחות שבסך הכללי הוא לא יפול ממנה..

אנחנו לא אנשים מושלמים, תמיד יש ויהיה מה לשפר ומה ללטש במידות שלנו

לגרום לאיש להרגיש לא מוצלח ולא מספיק מוערך בעיני האישה - נראה לי דבר איום ונורא

והייתי רוצה להתרחק מזה מאוד מאוד. זה בחירה בשלום בית.

(מישהו אמר לי פעם שכאישה מגיעה למצב שהיא מזלזלת באיש שלה היא בעצם הורגת אותו..)

כל אחד צריך להכיר את הכוחות שלו ולפי זה לראות אם אתגר מסויים מתאים לו יותר או פחות.

ולכן אני מסכים איתך בזה שהצורך הנשי הכולל הוא שאישה צריכה 'דמות'.

וכבל זאת, עדיין אני לא רואה סיבה מספקת שעל בסיס אידיאולוגי כלשהי האישה תצטרך להיות פחות חכמה מהגבר.  שתיהם יכולים להיות ברמת חכמה אותו דבר ובכל זאת האיש יהיה משפיע והיא תהיה מקבלת.

בלי להתפלפל במה זה חכמה. אם ראיתי פעם משיהו/י שהוא /היא חכמ/ה אז אתה בטח יודע מה זה.

חכמה זה דבר כולל, יש כל מיני הבחנות שונות בתוך המושג הזה ובכל זאת גם בהם יש קשר בלתי נפרד.

והאמת היא שהכי כדאי לעזוב את ההגדרות.

אדם צריך לממש את האופי שלו.

חז"ל לא מדברים על אופי אידיאלי, אלא על מצב קיים/ תפקיד כללי.

האופי הכי אידיאלי זה איך שה' ברא אותי ספציפי. התפקיד האישי שלי נגזר מהמהות שלי, שהדרך שעל ידה אני נפגש איתה מכונה 'אופי'.

לא דומה איש זה לאיש אחר, ולא אשה זו לאשה אחרת.

כמו שאני אומר תמיד, כמו שהאמת היא לא יכולה להיות סובייקטיבית- כך האמת לא יכולה להיות רק אובייקטיבית כללית (למשל- "גברים הם שכליים"/ "נשים הן רגשיות"). האמת כוללת את שניהם. מתחילה בכלל ויורדת לפרטים, ולפרטי פרטים

אבל אני כן רוצה מישהו ברמה שלי, לפחות.

הדבר האחרון שיגרום לי להעריך מישהו זה שאני אצטרך להסביר לו דברים שאמורים, מבחינתי, להיות מובנים מאליהם או לכל הפחות לו.

ראיתי מה ענית לברוקולי לפני ששלחתי - אז זה בדיוק אחד אינטלגנט, תפיסה מהירה ויכולת ניתוח. (לאו דווקא יותר, לפחות ברמה שלי)

אולי יותר מדויק להגדיר את זה כחכמת חיים, אבל חלק מזה זה חכמה.

אין  לי ספק.

וכשאני חושבת על זה,

שמעתי על בחורים חכמים, כמעט כמו ששומעים על בחורים שהם אוהבים לטייל.

אוהבות לטייל ;)

שזה תלוי בכל אדם בפני עצמו. יש אנשים שזה יפריע להם ויש שפחות.

לי אישית זה מפריע כשאני מרגישה שאני הרבה יותר אינטילגנטית מהבחור אבל יש נושאים שברור לי שאני אבין בהם יותר וכן נושאים שהוא יבין בהם יותר.

אני גם לא חושבת שזה עניין של "חכמה" משום שאנחנו יצורים שונים והשכל שלנו עובד קצת אחרת אז הגיוני שיהיו רגעים בחיים שאחד יחשב חכם יותר מהשני

ה"חכמה" האמיתית היא ללמוד איך להעריך את הידע של השני ולתת לו את המקום וההערכה הראויים להם

שאני מחפשת מישהו שהוא בסכ די כמוני בכטע הזה ויותר קצת 

אבל בטוחה שהוא יהיה אחר ממני ולכן הוא יהיה יותר בדברים מסויימים ופחות באחרים ...

אם יהיה הבדל משמעותי מאוד לאיזה כיוון כנראה יפריע אבל אולי יעבוד אם נעבוד על זה 

לא בריא לזוגיות שהאישה תחשוב שבעלה לא חכם(טיפש)בסה"כ -אם זה יגרום לה לקושי להעריך אותו,(אם היא חכמה ממנו אבל זה לא מפריע להערכה כלפיו וכו' ולא נכנס עכשיו לשאלה מה זה חכמה וכו -זה משהו אחר .זה מאוד אינדיבידואלי)

אנחנו לא תמיד במיטבינו-מיושבים ומודעים ורצוי שמחשבות שעלולות לפגוע בבן זוג בזמנים חלשים לא ידלפו החוצה במודע או שלא במודע, אין 100% אף פעם אבל אם אפשר לצמצם אתגרים אז למה לא?

לרוב כשיצא לי לשמוע מאנשים שזה מפריע להם, הם אמרו שהם חוששים שהיא לא תעריך אותם ואת דעתם.  

לא שבאמת אכפת להם שתהיה חכמה

שאני לא מאמינה שלבחור לא מפריע להרגיש לא חכם ליד הבחורה שלו..

אבל כן מאמינה שיש בחורים שמקבלים מצב כזה בדיעבד.

אף אחד לא אוהב להרגיש לא חכם ליד מישהו אחר... וזה כנראה מהסיבה שהוא לא מוערך.

וכמובן שזה מתעצם כשמדובר בזוגיות.

הרי חלק מהחיזור של הגבר זה להרשים את הבחורה.

אבל אני התכוונתי שהבחורה קצת יותר חכמה והוא גם חכם.  הבנתי שעל זה מדובר פה...

ל @advfb

ראיתי את הטענות שלו, אבל הערכתי שאם אני אגיב זה לא יגמר שם אלא יתפתח לדיון

ואני לא בנאדם של וויכוחים ארוכים.  (:

לפעמים נקלעים לדיון וכל הדיון זה ניסיון להסביר למה התכוונת בהודעה הראשונה  ובסוף מרגישים בזבוז אחד גדול..

זה שאלה קצת עם היבט ריגשי.
כי יש הרבה סוגי חוכמות.
ובתכל'ס חוכמה לא ממש עוזרת להצלחה זוגית חוץ מחכמת חיים ואינטלגנציה ריגשית.
אולי הוא פשוט בחור שמעריץ מאוד חוכמה, וספג זאת בבית או משהו דומה,

ואז כל בחורה שהוא נפגש איתה זה שיקוף של מה שבעצם חסר לו, וזה מעורר אצלו את הרגשי נחיתות.

זה עוול לייחס את החכמה לתיכון וציונים...

חכמה זה חכמה לא צריך להתפלסף בזה. 

קיבל פחות בפסיכומטרי ויותר קשה לו ללמוד דברים חדשים.

ממש לא מפריע לי ולהפך נמשכת לזה (מרגיש לי מחוספס כזה ולא חנון כמוני)

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"