אמרתי לו שיתכן שזה מפריע לו כי הוא חושב שזה מפריע להן.
השאלה היא האם זה באמת מפריע לבנות?
(אישית, ממה שראיתי אצל כמה זוגות, יש פחות הערכה לבעל כשהאישה חכמה ויודעת להחליט בצורה מושכלת יותר, וזה גם אם הבעל הוא אדם טוב, מכיל, יר"ש וכו').
זה מזעזע אותי, חייב להגיד לך...
הגבר צריך להיות החכם? באיזה עולם אנחנו חיים?
אבל אני לא באמת בא אליך בביקורת כי זה העולם התרבותי שאני מגיע ממנו, שיותר מושפע מהעולם המערבי בקטע הזה.
אתה חושב שעולם שנותן לגיטימציה לכך שהגבר צריך להיות מורמם מהאישה הוא עולם מתוקן?
דבר כזה זה מראה עד כמה הם שבויים בתפיסה שובניסטית שממעיטה מערך האישה וטוענת שהגבר צריך להיות יותר חכם.
הנגזרת של התפיסה הזאת היא כשזוג יסתדר טוב רק כאשר יש את המצב ה'בריא' שהגבר חכם מהאישה. מזעזע, לא?
טענתי שתבנית כזאתי שאומרת שהאישה צריכה להיות פחות חכמה מהגבר זה דבר מזעזע.
יכול להיות שהגבר יהיה יותר חכם ותהיה אחלה זוגיות - אבל להפוך את זה לאידיאל הצרוף - ה' ישמור.
אבל אם אומרים שאצל אחד החכמה יותר דומיננטית מאצל השני- זה לא בהכרח ממעיט מערכו של השני, אלא אם הערך היחיד שנחשב בעולם ובאדם זה חכמה (שכלית בלבד- IQ), ולהגיד דבר כזה זו שטות גמורה שאולי מתאימה לימי הפילוסופים של יון לפני כ-2500 שנה
דיברנו על חכמה באופן כללי. כל החלוקות בתור מונח שנקרא 'חכמה' הם בסוף של דבר כולם תחת מושג כולל אחד. גם חוכמה אנליטית, וגם מה שנקרא 'חכמת חיים' נמצא תחת מושג כולל של 'חכמה'.
כל דבר שכולל בתוכו עיבוד של מידע נקרא חכמה - גם חכמה שמשתמשת בכלים אינטואטיביים.
היכולת עצמה לעבד ידע להפוך אותו לחכמה היא יכולת שיכלית.
כי הכל מגיע מהשכל, קרי מיכולת כלשהי של המח
תקן אותי אם אני טועה
היכולת השיכלית זה מה שמבדיל את האדם מן הבהמה.
לחיות יש מוח אבל אין להם יכולת שיכלית אז זה לא נכון שכל דבר הוא מהשכל.
כל פעולה שאדם עושה היא מהמוח אבל לא בהכרח מהשכל. שכל ומוח זה שני דברים שונים.
אבל באמת זה לא קשור לדיון שבו נפתח השרשור.
כי פותח השרשור לא התכוון לחכמה במובן הלגמרי כוללני שאתה התכוונת..
ולכן אני לא רואה פה שום המעטה מערך האשה
נ.ב. לחיות אין יכולת שכלית? אתה בטוח?
א'. זה לא נכון. חיות יכולות ללמוד דברים והתנהגויות. גם אם בסוף הן נשארות חיות עם 'נפש בהמית'- יכולת שכלית לנתח דברים יש להן.
ב'. כעת יש לך עבודה להעמיק בכוונה של הפסוק "ויפח באפיו נשמת חיים", ומה יתרון האדם על הבהמה
חוכמה כפשוטה - לקראת נישואין וזוגיות
שזאת ההדרה הכוללנית שהבאתי בפניך. תקן אותי אם אני טועה.
יש שכל ויש שכל, אנחנו משחקים במושגים. תבדיל בין השכל של החיות לשכל שבני אדם באופן איכותי לצורך העניין.
מי שמפריע לו/לה הוא בעל/ת תפיסת עולם מאוד עקומה לטעמי.
גם אם התפיסה לא מודעת אולי זה במודע...
או שאני טועה? תקנו אותי בבקשה.
משמע - אנשים שחיים תחת תרבות ישרה שאיננה עקומה לא חושבים דברים כאלה.
יכול להיות מישהו שהתפיסת עולם שלו היא איננה שובינסטית אבל הוא חי בצל תרבות שובניסטית שגורמת לו (בין אם זה במודע בין אם זה בתת מודע) לחיות בתרבות שובניסטית. להרגיש ע"פ הערכים שלה.
אדם שלא חי בתרבות שובניסטית (ולא צריך להיות 'שמאלן תל אביבי' בשביל זה) לא יבין בכלל מאיפה זה בה. וגם ברגש. לא ירגיש בזה שום דבר.
אגב, כשדרוזי גבר ישתוף כלים הוא ירגיש מושפל.. לא משנה מה חושב על זה.
יכול להיות שבת שמסכימה אם הנאמר ע"י חבר שלך היא חייה תחת עולם מושגים שובניסטי כמוהו.
יכול להיות שגולשי לנ"ו של ערוץ 7 הם חיים תחת גישה שובניסטית.
מה זה קשור לאיך לתפוס את הגישה השובניסטית?
אל את תייחס דברי לאיזה זרם, אלא תענה באופן ענייני על הטענה..
כמו כן גם @נפש חיה. בסופו של דבר לא חושבת שצריך להיות אקסיומה כזאת.
כפי שאני רואה הבנות שענו לך לא התייחסו באופן ישיר לדבריך.
אבל אתה גולש פה לנושא אחר לגמרי. יש שני דיונים נפרדים -
הדיון האם יש הבדלים בין גברים לנשים (שבו אני מסכים איתך לגמרי).
לבין הדיון מה ההבדל בין נשים לגברים. שבו אני לא יודע מה עמדתך, אבל בו השרשור שפתחת עוסק.
לגבי זה טענתי שאין שום עניין שגבר יהיה יותר חכם מאישה. חכמה זה דבר אנושי כללי ולא שייך לאחד המינים (גם אם יש בו ביטויים שונים לפעמים בין גברים לנשים). וזה דבר שאותי באופן אישי מזעזע. להגיד שאישה צריכה להיות פחות חכמה מגבר. זה עוול מדרגה ראשונה, אני אפילו לא חושב שבכלל צריך להסביר את זה.
כמו כן, עניתי לך שהרגשות שיש לאנשים נובעות מתוך התפיסות עולם שאנשים נמצאים בהם (כמו שה'פסיכולוגיה הקוגניטיבית' וה'פסיכולוגיה ההומנסיטית'' סוברות). ולכן אנשים מרגישים שאישה צריכה להיות פחות חכמה מגבר, צר לי על טעותם הקשה.
לא בגלל שקורים לזה 'שובינזם' אלא בגלל שזה רע ועושה עוול לנשים.
(טבעי לא במובן של 'טבע ראשון' אלא 'טבע שני')
אם אתה כופר בטענה הנ"ל שהבאתי אז תסביר למה שלבנות יהיה חשוב שהגבר יהיה יותר חכם אם לא מתוך תפיסת עולם? ולמה שזאת תהיה בכלל תופעה 'שבנות צריכות גבר חכם'? מאיפה זה נובע?
אתה יכול לענות לי 'צורך טבעי', אבל מסביר. תוכיח לי איפה הצורך הטבעי הזה שאתה טוען שהוא קיים קיים בעוד מקומות.
נראה לי שמילת הקוד בהקשר של חכמה ובכלל היא: הערכה,על הערכה אסור לוותר בשום אופן
לגיטימי שאנשים יעריכו דברים שונים, מי שיודע על עצמו שהוא צריך חכמה אצל הצד השני כדי לוודא שהוא יעריך אותו אסור לו לוותר על זה לטובת שני הצדדים.
(רק רוצה להוסיף שאם היו שואלים אותי עם איזו חברה הייתי רוצה להתבודד על אי במשך תקופה לא קצרה
הייתי בוחרת בחברה שאני מעריכה אותה ואת מה שיש לה לומר ,שיש לי מה לקבל ממנה ולה ממני.)
אני חושבת שבחיים עצמם יש כח עצום לאישה בבית וגם אם היא קצת פחות חכמה מהאיש יש לה כוחות גדולים אחרים שאיכשהו מאזנים כי היא הלב של הבית, גם האיש, אבל יותר האישה-
לכן נראה לי שבאופן כללי טוב שלאיש תהיה עדיפות מסויימת בפן הזה (ברור שכתבתי בהכללה גסה מאוד..)
ואם לא עדיפות לפחות שבסך הכללי הוא לא יפול ממנה..
אנחנו לא אנשים מושלמים, תמיד יש ויהיה מה לשפר ומה ללטש במידות שלנו
לגרום לאיש להרגיש לא מוצלח ולא מספיק מוערך בעיני האישה - נראה לי דבר איום ונורא
והייתי רוצה להתרחק מזה מאוד מאוד. זה בחירה בשלום בית.
(מישהו אמר לי פעם שכאישה מגיעה למצב שהיא מזלזלת באיש שלה היא בעצם הורגת אותו..)
כל אחד צריך להכיר את הכוחות שלו ולפי זה לראות אם אתגר מסויים מתאים לו יותר או פחות.
ולכן אני מסכים איתך בזה שהצורך הנשי הכולל הוא שאישה צריכה 'דמות'.
וכבל זאת, עדיין אני לא רואה סיבה מספקת שעל בסיס אידיאולוגי כלשהי האישה תצטרך להיות פחות חכמה מהגבר. שתיהם יכולים להיות ברמת חכמה אותו דבר ובכל זאת האיש יהיה משפיע והיא תהיה מקבלת.
בלי להתפלפל במה זה חכמה. אם ראיתי פעם משיהו/י שהוא /היא חכמ/ה אז אתה בטח יודע מה זה.
חכמה זה דבר כולל, יש כל מיני הבחנות שונות בתוך המושג הזה ובכל זאת גם בהם יש קשר בלתי נפרד.
והאמת היא שהכי כדאי לעזוב את ההגדרות.
אדם צריך לממש את האופי שלו.
חז"ל לא מדברים על אופי אידיאלי, אלא על מצב קיים/ תפקיד כללי.
האופי הכי אידיאלי זה איך שה' ברא אותי ספציפי. התפקיד האישי שלי נגזר מהמהות שלי, שהדרך שעל ידה אני נפגש איתה מכונה 'אופי'.
לא דומה איש זה לאיש אחר, ולא אשה זו לאשה אחרת.
כמו שאני אומר תמיד, כמו שהאמת היא לא יכולה להיות סובייקטיבית- כך האמת לא יכולה להיות רק אובייקטיבית כללית (למשל- "גברים הם שכליים"/ "נשים הן רגשיות"). האמת כוללת את שניהם. מתחילה בכלל ויורדת לפרטים, ולפרטי פרטים
אבל אני כן רוצה מישהו ברמה שלי, לפחות.
הדבר האחרון שיגרום לי להעריך מישהו זה שאני אצטרך להסביר לו דברים שאמורים, מבחינתי, להיות מובנים מאליהם או לכל הפחות לו.
ראיתי מה ענית לברוקולי לפני ששלחתי - אז זה בדיוק אחד אינטלגנט, תפיסה מהירה ויכולת ניתוח. (לאו דווקא יותר, לפחות ברמה שלי)
אולי יותר מדויק להגדיר את זה כחכמת חיים, אבל חלק מזה זה חכמה.
אין לי ספק.
וכשאני חושבת על זה,
שמעתי על בחורים חכמים, כמעט כמו ששומעים על בחורים שהם אוהבים לטייל.
אוהבות לטייל ;)
שזה תלוי בכל אדם בפני עצמו. יש אנשים שזה יפריע להם ויש שפחות.
לי אישית זה מפריע כשאני מרגישה שאני הרבה יותר אינטילגנטית מהבחור אבל יש נושאים שברור לי שאני אבין בהם יותר וכן נושאים שהוא יבין בהם יותר.
אני גם לא חושבת שזה עניין של "חכמה" משום שאנחנו יצורים שונים והשכל שלנו עובד קצת אחרת אז הגיוני שיהיו רגעים בחיים שאחד יחשב חכם יותר מהשני
ה"חכמה" האמיתית היא ללמוד איך להעריך את הידע של השני ולתת לו את המקום וההערכה הראויים להם![]()
שאני מחפשת מישהו שהוא בסכ די כמוני בכטע הזה ויותר קצת
אבל בטוחה שהוא יהיה אחר ממני ולכן הוא יהיה יותר בדברים מסויימים ופחות באחרים ...
אם יהיה הבדל משמעותי מאוד לאיזה כיוון כנראה יפריע אבל אולי יעבוד אם נעבוד על זה
לא בריא לזוגיות שהאישה תחשוב שבעלה לא חכם(טיפש)בסה"כ -אם זה יגרום לה לקושי להעריך אותו,(אם היא חכמה ממנו אבל זה לא מפריע להערכה כלפיו וכו' ולא נכנס עכשיו לשאלה מה זה חכמה וכו -זה משהו אחר .זה מאוד אינדיבידואלי)
אנחנו לא תמיד במיטבינו-מיושבים ומודעים ורצוי שמחשבות שעלולות לפגוע בבן זוג בזמנים חלשים לא ידלפו החוצה במודע או שלא במודע, אין 100% אף פעם אבל אם אפשר לצמצם אתגרים אז למה לא?
לרוב כשיצא לי לשמוע מאנשים שזה מפריע להם, הם אמרו שהם חוששים שהיא לא תעריך אותם ואת דעתם.
לא שבאמת אכפת להם שתהיה חכמה
שאני לא מאמינה שלבחור לא מפריע להרגיש לא חכם ליד הבחורה שלו..
אבל כן מאמינה שיש בחורים שמקבלים מצב כזה בדיעבד.
אף אחד לא אוהב להרגיש לא חכם ליד מישהו אחר... וזה כנראה מהסיבה שהוא לא מוערך.
וכמובן שזה מתעצם כשמדובר בזוגיות.
הרי חלק מהחיזור של הגבר זה להרשים את הבחורה.
אבל אני התכוונתי שהבחורה קצת יותר חכמה והוא גם חכם. הבנתי שעל זה מדובר פה...
ל @advfb
ראיתי את הטענות שלו, אבל הערכתי שאם אני אגיב זה לא יגמר שם אלא יתפתח לדיון
ואני לא בנאדם של וויכוחים ארוכים. (:
לפעמים נקלעים לדיון וכל הדיון זה ניסיון להסביר למה התכוונת בהודעה הראשונה ובסוף מרגישים בזבוז אחד גדול..
זה שאלה קצת עם היבט ריגשי.
כי יש הרבה סוגי חוכמות.
ובתכל'ס חוכמה לא ממש עוזרת להצלחה זוגית חוץ מחכמת חיים ואינטלגנציה ריגשית.
אולי הוא פשוט בחור שמעריץ מאוד חוכמה, וספג זאת בבית או משהו דומה,
ואז כל בחורה שהוא נפגש איתה זה שיקוף של מה שבעצם חסר לו, וזה מעורר אצלו את הרגשי נחיתות.
זה עוול לייחס את החכמה לתיכון וציונים...
חכמה זה חכמה לא צריך להתפלסף בזה.
קיבל פחות בפסיכומטרי ויותר קשה לו ללמוד דברים חדשים.
ממש לא מפריע לי ולהפך נמשכת לזה (מרגיש לי מחוספס כזה ולא חנון כמוני)
סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול
לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??
פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.
לא באופי לא בנראות לא באצילות
יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.
לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי
וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה
באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף
דמט אני לא בנויה לשטויות האלה
כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל
עברתי אותו הדבר לפני כמה חודשים.
עד שאתה מוצא משהו שעונה על הדרישות שלך, שאיפות משותפות, כימיה זרימה.. אבל בסוף זה לא זה. אתה פשוט יודע שזה לא זה. וזה לא חלילה שהצד השני בעייתית או משהו, היא בהחלט זהב טהור..אבל יש דברים קצת יותר מורכבים.
והחזרה ל'שוק' לא כיפית בהחלט.
אז אני יכול להגיד לך רק מהניסיון הדל שלי שאני למדתי מהפרידה הזאת המון, על עצמי ועל זוגיות. והביטחון שלי בקב"ה התהדק עוד יותר. ואני בטוח שהטוב שלי יגיע, כי גם אני טוב, ואני בטוח שגם את טובה.
אז מה שאמרתי לעצמי זה - תתאפס על עצמך, תמשיך בכל הכח כי עוד שנייה תכיר את אישתך בע"ה, ואותו דבר אגיד לך (רק הפוך
תעופי על החיים ורוצי לחפש את החצי השני שלך כי הוא יגיע בע"ה.
בהצלחה
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.
בתקופת חיפוש הזוגיות.
ראומה1שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.
חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.
חכם, אבל שלא יתקן אותי.
עשיר, אבל שיהיה עניו.
תורני, אבל שלא יהיה "כבד".
קליל, אבל רציני.
מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.
רגיש, אבל גברי.
גברי, אבל מחובר לרגשות.
ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.
כריזמטי, אבל צנוע.
מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.
אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.
ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.
בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.
חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.
שיהיה לו תואר.
רצוי שניים.
ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.
שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.
אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.
שיאהב ילדים.
אבל שלא ייתן להם מסכים.
שידע לבשל.
ושלא יעשה מזה עניין.
שיקום מוקדם לתפילה.
אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.
שילמד דף יומי.
וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.
שיהיה מחובר לרב.
אבל שיחשוב בעצמו.
שידע לרקוד.
אבל לא יותר טוב ממני.
שיאהב מוזיקה.
אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.
שיהיה כריש במשא ומתן.
אבל עדין איתי.
שיזכור כל תאריך חשוב.
בלי שאני אזכיר.
שידע להחליף גלגל.
לתקן ברז.
להרכיב איקאה.
להבין במשכנתאות.
להשקיע בבורסה.
ולהוציא את הזבל בלי לבקש.
שיהיה עמוק.
אבל גם זורם.
שידע להכיל.
אבל גם להציב גבולות.
שיכבד את ההורים שלי.
ויאהב את האחים שלי.
ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.
שיהיה בן 29.
עם ניסיון החיים של בן 45.
והאנרגיות של בן 23.
בלי מטענים.
בלי אקסיות.
בלי דרמות.
ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.
וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.
כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)
שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.
תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.
חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.
זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.
שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.
נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.
דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.
עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.
שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.
שתעשה תואר פרקטי.
עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.
אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.
שתעבוד חצי משרה.
כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.
שתאהב ילדים.
שתגדל שבט של שמונה ילדים.
אבל שלא תיראה עייפה לעולם.
שתדע לבשל כמו אמא שלי.
ושלא תשתמש באבקת מרק.
שתכין חלות כמו במאפייה.
ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.
שתאהב אורחים בשבת.
ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.
ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.
שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.
אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.
שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.
אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.
שתדע לשיר זמירות שבת.
אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.
שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.
אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.
שתעשה ספורט ותשמור על כושר.
אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.
שתדע לנהוג בצורה בטוחה.
אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.
שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.
ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.
שתהיה עמוקה מחשבתית.
אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.
שתדע להכיל את הספקות שלי.
אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.
שתכבד את ההורים שלי.
ותאהב את השטויות של אחים שלי.
ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.
שתהיה בת 21.
עם בגרות נפשית של בת 50.
והמראה הרענן של בת 16.
בלי היסטוריה של דייטים.
בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.
ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.
וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?
ראומה1
ארץ השוקולדיש שיר כזה
אגב זו תשובה לכל אתגר
חתן מתוק מדבש*
אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה
שיעור ד' זה לא צעיר
לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?
(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )
מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.
אפשרות 1 :
בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן
( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)
אפשרות 2 :
בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.
עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם
והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.
אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.
לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .
תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.
גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים
טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.
ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.
אוקי,
למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,
איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?
כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב
ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.
ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.
אחרי ההבהרה הזו,
איזה אופי תעדיפו יותר ?
גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)
אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.
אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.
רואה ? עניתי על התשובה.
עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)
מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)
או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.
זו השאלה.
שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,
גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.
זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.
האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?
שייך,
סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.
הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...
אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]
בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..
וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...
אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...
ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.
וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...
בקיצור אני אוכל תסביכים...
לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.
כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..
אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .
ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע
אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.
ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף
זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב
רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.
אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)
קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....
מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.
סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?
זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.
אני הולך.
🤣🤣🤣
רק עכשיו אני רואה @ארץ השוקולד אני נכנס פעם במאה שנה לכן לא ראיתי.
שתזכו לבניין עדי עד !
אמן, שימחת