שאלתי איך אפשר לקחת את ההסתגלות, ואז חידשת שבעצם הנקודה המרכזית היא הענווה, 

 ואדם שיש לו ענוה ומבין את זה, ומקבל את זה, הוא מסוגל להסתגל לכל תרחיש שיקרה.

האמנם הבנתי נכון.?

תודה רבה!

אבל מרגיש לי שצריך לסייג אמירות כאלה..

וכמוהו יש עוד הרבה אחרים שאני לא מכירה..

צדיק ויקר שמתמודד עם קושי נפשי בעניין,

חשבתי שלקרוא את זה בטח היה מכאיב לו..

אחרת ממך אני חושבת שההסתגלות לא גורמת לנו רק להתרגל לרע ולקשה ואז בהתאם להיות מרוצים מהחיים 

אלה בגלל שכמו שכתבת מתרגלים גם לטוב אז לא נהנים מהם ונהיים אדישים ומשועממים 

ואז מה שקורה זה שהמוח נוטה לראות שלילי בטח שמשועממים 

אבל בעזרת מודעות אפשר לעורר את הזיכרון של הכיף והטוב בהתחלה ודווקא להתנגד להרגל 

הטענה שלי שהראש נוטה לשלילי זה משהו שלמדתי בלימודים. זה נועד אבולוציונית שנרצה לשפר דברים 

שאנחנו כן מסתגלים להכל 

אנחנו צריכים 'רק' לשנות את הדפוס חשיבה לאחד שרואה ונהנה מהטוב ולא חוזר לחשוב על הרע ועושים את זה עם מודעות ותרגול 

אבל במציאות זה לא כך.

אנשים סוחבים איתם שנים את הצלקת, את השיניים העקומות, את השומנים, הטון דיבור, הצחוק, ההליכה, הבדיחה המוזרה.

וכו', 

והם לא מסתגלים אליה, ולא נוח להם איך שהם, ומה שהם, ומי שהם. 

שביקורת זה מה שדיברתי עליו מקודם(לראות את הרע) וצריך לעשות עבודה 

יש בני אדם המסוגלים כך ויש כך. אוקיי.. יש לך מסקנה מעשית מהמשפט הזה?

מה אפשר לראות על ילדים ותינוקות?

מה לא עובד ביחס ישר? מה כן עובד? ובאיזה יחס?

שיש נוחות מוחלטת.

כל עוד לא נוח, עוד לא הסתגלתי לגמרי. 

ברור שיש סקאלה, ואנחנו בני אדם משתנים.

למשל:

אני עובד בחינוך, כאשר אני מגיע לכיתה חדשה אני חושש כל פעם מחדש.

כאשר אני מסתגל לכיתה, כבר נוח לי, והחששות לא מגיעים. 

ההסתגלות לסביבה החדשה היא כל פעם מחדש. אבל יש הסתגלות ויש בזה שלבים. 

אני שאלתי:

איך לדעתך אפשר לקחת את ההסתגלות ולגרום לה לעבוד בשבילנו?

לא איך ההרגל יכול לעבוד בשבילנו. 

לא מתרגלים לחוסר נוחות, ואם מתרגלים - אז נוח.

אני לא מבין מה את מנסה להגיד.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה