העתקתי את הדברים ממקום אחר, ערכתי אותם קצת, והנה לפניכם, יש הרבה הרבה עוד בנושא, אבל אולי בתגובה אחרת.. [עם כל החריפות שבדברים הכתובים פה, הם צודקים.. לצערנו הרב]
נ.ב. בכל מקום שכתוב ''הרבי'' ללא תואר, הכוונה לכ''ק הרבי מלובאוויטש.
''ההשקפה הציונית''
ההשקפה הציונית סוברת שהלאומיות היינו מדינה שפה או מוצא אחיד. באה בראש סדר העדיפויות של כל יהודי. זה הדרך לאחדו ולשמרו כעם, שמירת המצוות נצרכו רק מחוץ לארץ ישראל, כמכנה משותף בין היהודים מכל העולם. אך כעת, כיון שקיים מכנה משותף אחר, אין צורך בהם. מקימי הציונות, ראו צורך חיוני בהקמת מדינה ליהודים. כשיעדים נוספים של הציונות הוגדרו בקונגרסים שהתקיימו במשך השנים, כשהם משתנים בהתאם לזמן.
בקונטרס ומעין[אני עכשיו מנסה למצוא את המכתב המקורי, מופיע שם הסבר מפורט ומדוייק להרבה ממה שכתבו מקודם..] מובאת התכתבות בין אדמו"ר הרש"ב [הרבי החמישי של חב''ד] לרב אהרונסון בקשר להתנגדות של הרבי לתנועה הציונית. במכתב התשובה של אדמו"ר הרש"ב, מבוארת הבעייתיות שבשיטה זו. ושהיא אף הרעה לעשות מחברת מפיצי ההשכלה,[תנועת ההשכלה, שממנה התחילה מציאות של יהודי לא דתי, שלא הייתה קודם!] שהרי מי שנהיה למשכיל יודע שבכך עוזב את מסורת ישראל סבא,[הבעש''ט] לא כן הציונים שפרקו מעליהם עול תומ"צ ואעפ"כ מחשיבים עצמם למחזיקי היהדות, כפי שכתבו "אשר לא זהו יהודי מי שמקיים את המצוות, כי אם מי שהוא ציוני אף שאינו מניח תפילין ואינו שומר את השבת רח"ל". כיוון שלטענתם יהודי הוא לאומי. וגם מה שלפתע נתעוררו לעלות לאה"ק, הוא לא מפני הקדושה שם, אלא מפני שכבר כמעט ונתערבו בגויים רק שהאנטישמיות לא נתנה להם להיות אזרחים במדינתם, ולכן חיפשו הגדרה לעצמם ובזה נתעורר הרצון הלאומי, אך כלל לא אכפת אם יהיה זה בא"י או בארץ אחרת. [וכמו שרואים שבתחילה לא היה להם בעיה להקים את ''מדינת ישראל'' באוגנדה!!].
גם אדמו"ר הריי"צ [הרבי השישי של חב''ד] נלחם בציונות, ואף התבטא ואמר:" ...כאן אנו נמצאים בגלות בידי אומות העולם, בארץ ישראל נמצאים בגלות בידי יהודים, וקשה יותר להיות בגלות אצל רשעי ישראל מאשר אצל רשעי אומות העולם. הגלות בידי הגויים טובה מהגלות בידי יהודים, הגוי מחזיק את הגוף היהודי בגלות אך עם הנשמה היהודית אין לו עסק, ואילו הרשע היהודי מכניס את הנשמה היהודית בגלות ומחפש לטמא את הנשמה. חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה. אלה שנמצאים כאן יכולים להיות שבעי רצון על שלא נמצאים שם בארעא דישראל הגלותי, שהאנשים היראים הגרים שם הם עבדים תחת ידי פריצי עמך.
[הרבי שליט''א מה''מ לא גורס ויכוח ציבורי בנושא, כיון שאינו מביא לשום דבר, ויכול אף לגרום לנזקים. הרב יוסף הכט רבה של אילת מספר לפני שנים רבות, בעקבות חילוקי דעות שנתעוררו בבית הכנסת שלו מסביב לאמירת מי שברך למדינה, עלה בדעתו לערוך דיון ציבורי בנושא זה, דיון שהיה גולש מטבע הדברים, גם לשאלות נוספות כגון שאלת היחס למדינה ולציונות בכלל, גיוס לצבא (כולל של בחורי ישיבות ושל בנות) וכיו"ב, והוא שאל את הרבי אם לקיים את הדיון והסימפוזיון הזה, ועל זה הוא זכה לקבל את המענה בזה"ל: "מיעוט הויכוח בכיו"ב ישובח"[].]
כאשר מישהו שאל את הרבי כיצד לשלב בין השיטה של חב"ד נגד הציונות, עם השיטה של חב"ד לקרב כל אחד ואחד. השיב הרבי כי צריך לקרב את האנשים באופן אישי, אבל לא לקרב יחד איתם את הציונות שבהם, אלא לקרב מכיון שהם יהודים וצריך לקרבם.
''אתחלתא דגאולה''
למרות שהרבי הורה שלא להילחם בנושא, הרבי הורה לעסוק בשלילת הטעות החמורה שכביכול המדינה היא אתחלתא דגאולה " דבר שנוגד להלכה שהרי הרמב"ם שהוא הפוסק היחידי בעניין פוסק שהגאולה תבוא ע"י משיח בלבד, ולכן כל "גאולה" שאינה ע"י משיח אין עליה שם גאולה כלל גם לא ''אתחלתא''. לאחר ששלל הרבי את הרעיון בשיחה חריפה בחג השבועות בשנת תשט"ו, אמר הרבי:"ישנם החושבים שדיבורים אלו יזיקו, אך האמת היא שלא זו בלבד שלא יזיקו – אלא שתהיה מהם גם תועלת".
הרבי גם התבטא כי הסיבה היחידה שמצא לנפילת החללים הרבים – היא ההכרזה של ה"אתחלתא דגאולה"!
הרב יהודה פלדי נתבקש על ידי הרבי לעשות מערכה ציבורית בענין, כולל פרסום מאמרים בעיתונות בעניינים אלה בהסברה נאותה, והיה זה ביוזמתו של הרבי מבלי כל התעוררות מצדו. הסופר הרב פרץ אוריאל צימר, שהיה ידוע בדעותיו הקנאיות בנושא הציונות והמדינה, נצטווה על ידי הרבי, להרבות בכתיבה אנטי ציונית. למרות רצונו העז להפסיק מלכתוב בנושאים בטענה "אינני סאטמערער", למרות זאת ציווה עליו הרבי להמשיך בתוקף – "ודווקא בכיוון שכותב". ואכן בהוראת הרבי כתב את הספר "יהדות התורה והמדינה" - על יחס היהדות החרדית למדינה וליום העצמאות. כשראה הרבי את החוברת – התבטא כי היא כתובה בפחות מדי חריפות...
באחת ההזדמנויות[] סיפר הרבי לר' אוריאל שכמה עסקנים חרדיים, מהעומדים בראש מפלגה חרדית חשובה, בקשו מהרבי שיפעל עליו להפסיק לכתוב, אבל הוראת הרבי אליו היתה שדוקא משום כך עליו להרבות בכתיבה.
באותה יחידות הוא גם סיפר לרבי, שעסקני חב"ד בארה"ק התרעמו על שפירסם דברים שהרבי אמר לו ביחידות [זמן מיוחד לאדם לבד עם הרבי בחדרו הק'] קודמת בנושא זה, מכיון שסברו שהדברים יפים לאמרם בצינעא ובחדרי חדרים ביחידות, אך פירסום הדברים בעיתונות יכול להזיק לתדמיתה של חב"ד ואולי גם לתקציבים שהיא מקבלת מן השלטון. תשובת הרבי היתה: לא רק שניחא לי בפירסום הדברים, אלא זו הוראה מפורשת מצדי לפרסמם]
לאחד שהדפיס מאמר לשלילת הדיעה הרואה בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה, כתב הרבי:... ''כבר הבעתי תשואות חן ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס על דבר הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחשך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקוותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוד הפעם ועוד הפעם, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות העניין וההיזק של כינוי המצב הנוכחי בשם אתחלתא דגאולה.''
[כמה ממכתביו של הרבי מה''מ בקשר לקריאת המדינה בשם ''אתחלתא דגאולה''
- "כיון שלדעתי על ידי זה דוחין את הקץ ח"ו, נוסף ע"ז שהדברים על דבר אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התומ"צ..." (אגרות הקודש, אגרת ג'קד
וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה - הכרזת "אתחלתא דגאולה" - עניין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על עניין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל," (אגרות הקודש, אגרת ט'תריג).
במהלך אותן שנים, זכה הרב פלדי לאיגרות כלליות-פרטיות מהרבי ובהן עידוד רב למאבקו בנושא אתחלתא דגאולה, ולהלן קטעים מתוך אחדות מהן:
"ימי הגאולה יב-יג תמוז ה'תשכ"ט
בברכה לבשו"ט [בשורות טובות] בעניינים הפרטיים וגם הכלליים
חי"ק".
"ר"ח אדר ראשון תש"ל
בברכה לבריאות והצלחה בעניניו (ובפרט - בפעולותיו בשלילת הטועים האומרים לגלות מר וחושך ורווי קרבנות בנ"י [בני-ישראל] הי"ד - אתחלתא דגאולה. ה' יצילנו מהם ומהמונם, שיכפר שגגתם ברחמיו המרובים, ומכאן ולהבא יאמרו לחשך חשך ועי"ז יזכו לראות ולאמר לאור - אור. והוא יבש"ט גם בזה ולבש"ט בכהנ"ל"
"ישנם הטוענים שנמצאים אנו עתה בתקופה ד'אתחלתא דגאולה' – רחמנא-ליצלן לומר על תקופה זו שזוהי 'אתחלתא דגאולה'!
[אין כוונתם ל'אתחלתא דגאולה' בדוגמת ההתחלה שהיתה ברגע הראשון לאחרי חורבן ביהמ"ק, כמבואר במדרז"ל שכאשר געתה פרתו של הערבי פעם שנייה (מיד לאחר החורבן) אמר הערבי (שהבין שפת חיות ובהמות) שעתה נולד מושיען וגואלן של ישראל - שלאחרי אתחלתא זו התחיל מר הגלות, רחמנא-ליצלן, אלא כוונתם היא ל'אתחלתא דגאולה' כפשוטה.]
"שיטה זו היא היפך פס"ד מפורש ברמב"ם - כאמור לעיל שהרמב"ם פוסק שהגאולה תבוא ע"י משיח צדקנו, וסדר הדברים מפורש ברמב"ם: 'יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות... ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה'... עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל'. כלומר, שהגאולה תהיה ע"י משיח צדקנו דווקא, וסדר הדברים יהיה באופן שבנין ביהמ"ק יהיה לפני קיבוץ גלויות!
"ומכיוון שכל נושאי כלי הרמב"ם (הראב"ד, הכסף משנה, הב"י, הרדב"ז וכו') לא השיגו על דברי הרמב"ם - הרי זו הוכחה שהם מסכימים לדבריו (כידוע הכלל בענין זה) (ראה לקו"ש ח"ה ע' 149 הערה 51)). ועפ"ז - אלו שטוענים באופן אחר, הרי הם יוצאים נגד פס"ד מפורש ברמב"ם, פס"ד המוסכם אצל כל נו"כ הרמב"ם!
"וכמדובר כמ"פ שכאשר אומרים על חושך כפול ומכופל דזמן הגלות שזוהי 'אתחלתא דגאולה' - עי"ז גורמים לעכב, רחמנא-ליצלן, את הגאולה!
"נמצאים אנו בעיצומה של חשכת הגלות - חושך כפול ומכופל, ואדרבה: מעולם לא היה המצב מאוים כל-כך כמו בתקופה האחרונה, וזאת - הן ביחס ל'הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב', כלומר, ששנאת אומות-העולם החריפה ביותר בתקופה האחרונה; והן ביחס ל'רגש הנחיתות' של כו"כ מבנ"י כלפי גויים ו'גוי'שקייט', ליפול לרגליו של הגוי ולבקש תחנונים וכו'.
"והדברים אמורים במיוחד ביחס לאלו הטוענים שתקופה זו היא אתחלתא דגאולה. [שבת פ' חיי שרה מבה"ח כסלו].
* * *
.ו
ב''ה, י''ד כסלו תשט''ו ברוקלין,
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מא' וישלח בהנוגע למה שקרא במכ"ע אשר כתבתי לרב פלוני, ותמה על זה... והנה בכלל מנהגי ע"פ מה שראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לענות לכל השואלים, ובפרט לבני תורה, ובפרט כשיש להבטיח (באווארענען) על-ידי-זה טעות הרבים, ואולי גם מקום לאיזה תיקון... ראיתי בו פרק המדבר ע"ד המאורעות דשנים האחרונות, והעיקר בנוגע לארץ-ישראל וקוראים לזה אתחלתא דגאולה, מצאתי כאן הזדמנות לעורר את המחבר לחדול מלומר את זה, כיוון שלדעתי על-ידי-זה דוחין את הקץ ח"ו, נוסף על זה שהדברים ע"ד אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התורה ובפרט עם הרבנים באה"ק ת"ו, שביניהם גם חרדים, אשר תועים בפירוש המאורעות דשנים אלו, ד' יכפר בעדם, ומפרשים המצב כאתחלתא דגאולה... ויה"ר מהשי"ת, אשר כאו"א מאתנו יזכה למלאות חלקו - ולצאת בעצמו מן החושך כפול ומכופל ע"י שיעורר לאחרים לצאת מטעותם, ובפרט אלו השמים חשך לאור ואור לחשך, היינו שמשתדלים לפרש עניין ההצלה של בנ"י ע"י הקב"ה - באופן בלתי מתאים, ומהם גם כאלו המפרשים בענין כחי ועצם ידי כו'... שכתבתי לעיל, שעי"ז באה גילוי הדיעה שנמצאים אנו עדיין בחשך כפול ומכופל, ובמילא אין ישראל נגאלין אלא בתשובה ובהוספה בדרך התורה והמצוה...
בברכה
מ. שניאורסאהן
המכתב השני המובא בזה, נשלח כשנתיים לאחר-מכן:
ב"ה, י"ט אלול, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו שואל אם יש כבר אתחלתא דגאולה או לא.
ולפלא השאלה בדבר הפשוט ונפסק בהלכה ע"י המורה הגדול הוא הרמב"ם סוף הלכות מלכים מיוסד על כמה כתובים בתורה ובנביאים ורז"ל, שיעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה (והוא דוקא) ויקבץ נדחי ישראל, עיי"ש, ובהלכות תשובה סוף פרק ט', ונמצאים עתה בגלות חשך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו, כיון שכמה מגדולי ישראל הלכו למנוחות וכו' ולא די בהחשך מצד עצמו, הנה נתקיים גם החזון דשמים חושך לאור ואור לחשך.
ויהי רצון אשר תחת שאלות בעניינים האמורים, ינצל את זמנו להתמדה ושקידה בלימוד תורתנו הק' בנגלה ובחסידות ויוסיף בהידור בקיום המצות, שכל פעולה כזו מוסיפה אור בעולם ומעט אור דוחה אפילו הרבה חשך ומקרב עי"ז קץ הגלות המר.
ובאיגרת אחרת:
...נבהלתי לקרות בתוכן נאומו שבמכתבו וז"ל - עכשיו שהגענו בעזה"י לאתחלתא דגאולה אני מדגיש רק אתחלתא והגאולה שלמה תהיה בעת ביאת משיח צדקנו וכו' - וכנ"ל נבהלתי בקראי את זה, ולא כ"כ על מה שאמר כי מה שיאמר הנואם בעידנא דהתלהבות אין הוא אחראי כ"כ. אבל גדול תמהוני על מה שמעתיק זה במכתבו כדבר הפשוט. ולא חלי ולא מרגיש הענין דהעלם על האמונה ח"ו הכלול במשפט הנ"ל, ויתבונן אשר משנה תורה להרמב"ם מתחלת וז"ל: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. ומסיימת באופן הגאולה ולא מקרה הוא, כי נעוץ סופן בתחילתן ותחלתן בסופן ופסק הרמב"ם בפרט איך תהיה הגאולה, ובמילא גם התחלתה בכלל, וז"ל:
"(הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד') יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד וכו'".
''נצחונות המדינה''
''במענה על מכתבו מה' אייר, הנה ידוע פתגם הבעש"ט ששמענוהו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, [הרבי הרי''צ, חמיו של הרבי מה''מ והאדמור השישי לחב''ד] שמכל דבר שהאדם רואה או שומע יכול ובמילא גם צריך ללמוד הוראה בעבודתו את השי"ת, ועל אחת כמה וכמה במאורע שנוגע לכמה וכמה מבני ישראל, ובפרט אם רואים שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן נסי, הרי זה צריך לעורר תוספת כח לעבדו יתברך, ואין להתרשם כלל וכלל ממה שישנם נוהגים באופן אחר, ורוצים לבאר הנהגתם על פי שכל שהם הרוב, והנ"ל הוא הוכחה להיפך, שאין הרוב בכמות מכריע כלל וכלל, וגם אלו המתנהגים אחרת יודעים על דרך זה, אלא שיצרם הרע אין נלחמים בו כראוי, ולכן נופלים תחת ממשלתו, שזהו נוסף על כל שאר העניינים הנהגה דכפוי טובה באופן היותר מבהיל.
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו על ידי הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?! והנמשל מובן
|
|