רבה הרבה יותר קיצוניים מהם ובלי קשר, זה לא היה צפוי הן בגלל שהיו חסידי חב"ד ואף אנטי ציוניים אחרים שהדליקו משואות, אבל זו החלטת בית הדין והחלטת חני ליפשיץ לכבד את הפסק, למען האמת, לא כזה חבל, כמה אחוזי רייטינג יש לטקס הדלקת המשואות? אפילו פחות מלחידון התנ"ך.

הם לא מתגייסים מתוך ציונות או מתוך חיבת המדינה אלא כחלק ממצוות פיקוח נפש , @מושיקו שירת בצבא שירות משמעותי מאוד, זה לא הפך אותו לציוני חלילה, הוא לא התחיל לברך בשם ומלכות על ההלל ביום העצמאות בערב ובבוקר, זה גרם לו לנטוש את הרבי מלובביץ ולטובת מרכז הרב, זה לא גרם לו לשמור רק יו"ט אחד באילת, הרבי מלובביץ לא היה נגד מסירת שטחים למצרים כי הוא ראה במדינה את הגאולה או ראשיתה אלא מדין פיקוח נפש.

האדמור הרש"ב התנגד לציונות מראשית הקמתה ואימץ את גרסת הרבי מסאטמר, כיום חב"ד קיצוניים יותר מסאטמר ביחסם לציונות ולמדינה ואולי דווקא זה שהם הולכים לצבא גורם להם להקצין, אולי גם שעם חסיד סאטמר אפשר עוד לערוך דיון אמיתי בהלכות מלכים לרמב"ם, עם חבדניקים הרבה יותר קשה, מבחינת חלק מהם זהות המשיח כבר ידועה ואי אפשר להזיז אותם מזה בפלפולים.

אם תציג לחסיד סאטמר את כתבי הירושלמי במסכת פסחים פרק תשיעי, הבבלי בפרק חלק בסנהדרין, הרמב"ם, הרמב"ן, האבני נזר, הגר"א, ר' חיים מוולוזין, הרב קאלישר, הרב יהודה חי אלקלעי, הרב נתן פרידלנד, המלב"ים, הרבי מקוטנא, הרב גוטמאכר, ההרב קוק, הרב גורן, האם הבנים שמחה, הרב גורן, הרב יצחק הרצוג, הרב מנחם מנדל כשר, הרב יוסף דב סולבייציק, הרב נריה, אז יש מצב שחסיד סאטמר יתחיל להתרשם שיש משהו בזה, חסיד חבד לעולם לא יראה זאת.

אם תראה לחסיד סאטמר את כל הפסוקים שמסתדרים יופי עם הגאולה הנוכחית יתכן שהוא יתרשם, חסיד חב"ד- אין סיכוי, הרבי המשיח ושלושת השבועות, אף על פי שהמהר"ל, (אחד מהשרשרת היחוס של הרבי מלובביץ) טוען בחידושי אגדות שמעולם לא נאסר על עם ישראל לעלות לארץ אלא שזה תיאור מצב של הגלות שלא ניתן יהיה לעלות כחומה, כך על מדרש שיר השירים, חסיד סאטמר, אם אתה חבר שלו יכול להתעניין, חסיד חב"ד לא יעזור כלום, דבר ללאמפה ויחי מלך המשיח, אין מה לדבר.

עם רוב הדברים אני אכן מסכים

אז איך חב"ד התנגדו לנסיגה מסיני, אם לדעתם מדובר בחוץ לארץ לכל דבר?

שהיה לרבי האחרון של חב"ד (שכולם ראו בו משיח) במלחמת ששת הימים ומבצע אנטבה כניסים אלו-היים, וכמובן שהיה במחלוקת על כך עם הרבי מסאטמר? ומתוך כך ראה בהחזרת שטחים כפיות טובה? וגם ראה בכך הכנה לגאולה?

למרות שיש להודות שבכל זאת הוא סבר שאנחנו בגלות

1) אני לא נכנס במחלוקת בין האדמו"ר מסאטמר לאדמו"ר מחב"ד, שהם יפתרו את הבעיות שלהם לבד.

2) אפרופו אותה מחלוקת- כמובן לא כולם ראו בו משיח, הרבי מסאטמר למשל לא ראה בו כזה.

3) הגאולה האחרונה אמורה לבוא בדרך הטבע ולא בניסים ראה בהרחבה ההקדמות לספר גבורות ה' למהר"ל מפרא"ג.

4)הרבי מלובביץ ראה בערך בכל דבר הכנה לגאולה,בפרט אם זה מאורע חשוב לעם היהודי, לא מפתיע שראה גם בזה הכנה לגאולה, רק בהקמת המדינה הוא סירב לראות את הקשר משום מה.

הרבי מסאטמר ראה בזה כוח שבא מהשטן. כמו התכשיטים שהפכו לעגל

הרבי מלובביץ חשב אותו הדבר.

גם בן כוזיבא המלך היה כזה, ועליו בנה הרמב"ם את פרק י"א בהלכות מלכים, אבל האנטי ציונים מוצאים פלפולים כדי לתרץ רמב"מים קשים, לא בעיה, כמובן שאיגרת רב שרירא גאון זה בכלל "ספרים חיצוניים" זה למזרוחניקים, לנו יש תניא וזה מספיק, שלא לדבר על תרגום יונתן על מספד הדדרימון בגבעת מגידו, מה אנטי ציונים צריכים להתעסק בזה? גם אברבנאל זה בכלל שם של בית חולים, גם רמב"ם זה בכלל שם של בית חולים אז עזוב אותך, לנו יש חת"ת, זה מספיק, אנחנו לא צריכים ספרים חיצוניים כמו עזרא ונחמיה, דניאל, מלאכי, צפניה, דברי הימים, ירמיהו, ישעיהו, זה למזרוחניקים כל זה, די לנו שנבין חת"ת לא? נתחיל בזה? נאא, האמת אצלנו, הרי אנחנו חושבים מה שכתוב בתניא, וננחיל לכל יהודי מה נכון לחשוב.

דווקא היו לי שיחות מאוד מעניינות עם חסידי חב"ד בנושא. 

הרושם שלי מאוד מאוד שונה ממה שאתה כותב כאן. 

הם רואים בכל יהודי חב"דניק פוטנציאלי!!!

מוהאהאהא!!!!

ובגדול, הם משפיעים, הם יתנו לך שיעור על מה שאתה צריך לחשוב, מה שהם צריכים לחשוב כבר כתוב להם בתניא, את זה לא תזיז משם, יש גם כאלה שאם תצליח לשכנע אותם שהרבי איננו המשיח הם עלולים לסטות מן הדרך כי זה נטוע אצלם כל כך חזק באמונה והם סופגים את זה מינקות.

גם לי היו שיחות רבות מאו עם חבדניקים, חלק מהם אני ממשיך להציק להם כאן ובמקומות אחרים, אבל את החבדניקים לא תזיז מילימטר, עם הסאטמרים אתה יכול לפחות לשאת ולתת עם הוא יסכים לשבת איתך על הספרים, פיקוח נפש? נו נו, ב"ויואל משה" יש ביטויים חריפים הרבה יותר, לא מתרגש מזה, בסך הכל הם בני אדם, אהבים גמרא וסיפורי הבעש"ט, אפשר לשבת איתם על כוס מים בכוס חד פעמית ולדבר.

ועדיין, היו לי שיחות מאוד מעניינות עם חב"דניקים מבטן ומלידה. 

אגב, לא כולם חושבים אותו הדבר. למעשה, יש קבוצות שיש נתק מוחלט ביניהן כך שהם אפילו לא מוכנים להתפלל יחד באותו מנין - גם אם זה אומר שיותר מעשרה אנשים יתפללו ביחיד. 

אלא אם כן אתה מדבר על התקופה האחרונה שיש מחלוקת  אם להתפלל במנין או לא

שתי קבוצות של חב"דניקים, כולם מתפללים יחיד למרות שיחד, יש להם כמעט שני מניינים. 

אל תגיד "שטויות" על דברים שאתה פשוט לא יודע או לא מכיר - זה לא לענין. 

גם אם מצאת מקום כזה בעולם.. הידיעה הבאה (בהשגחה פרטית מהיום) מוכיחה שזה שייך להיסטוריה ב"ה

ממשיכים באחדות: כל השלוחים במקסיקו בהתוועדות חסידים

ניסיתי לארגן מנין כדי להגיד קדיש - האמן לי, אני כותב את זה בודאות מוחלטת. 

אם המצב השתנה מאז (זה היה לפני כמה שנים) - אז מעולה. 

אני שמח לשמוע. 

מן הסתם השתנה ממזמן.

רופא דתי שמטפל במסירות בפציינט חילוני, לא חייב לאמץ את סולם הערכים שלו. כנ"ל חב"ד עוזרים ליהודים ולא מתלהבים בלשון המעטה מהציונות. זכותם המלאה.

זה באמת עצוב שככה הם חושבים 

אבל אני חושב שאפשר להעריך את חב"ד שהם מקרבים כל יהודי באהבת ישראל, אבל מסוגלים גם להציב גבולות בהזדהות עם ה'ממלכתיות'.

אין להם גם נציג בכנסת, מבחירה. למרות שהם בעצמם מצביעים כמובן.

הטענה שאומרים  על חושך שהוא אור.

זה נקרא חושך כפול ומכופל

ולנצל אותו לתת לכל יהודי לעלות לארץ להקים תלמודי תורה בארץ הקודש, דבר שלא היה קיים בתקופת המנדט (כדברי הרב עובדיה יוסף). כשאנחנו מודים לקב"ה על ידי הלל ביום העצמאות אנחנו לא מנכסים את הניצחון אלינו אלא לקב"ה.

יום יבוא ואת הכוח לקבוע את גורלנו ננצל בכדי שלא יהיה חילול שבת.

הלל אומרים בחנוכה על 200 שנות מלכות (כדברי הרמב"ם) ש בסופה דמתה לעבודה זרה של היוונים. תפריד בין ההודאה על הכוח לבין החטא שבניצולו לרעה

עם השנים המדינה יותר עצמאית כלכלית וממילא פחות תלויה בחו"ל. בין השאר תודה לביבי ולקב"ה אבל ממש לא רק.

זה נכון שבעבר זה היה מורכב הרבה יותר.

באמת שבם חסידות מטורפת 

ע"י הטקס המדינה טופחת לעצמה על השכם ומשייכת לעצמה פעילות של אנשים טובים, בארץ ואפילו בחו"ל.

רק תמימים (או עכו"מ גמורים שתולים דגלים ליד ארונות קודש) חושבים שמעשה טוב הופך לטוב עוד יותר אם הוא מקבל את חותמת האישרור של המדינה.

"את ה' היו יראים ואת אלוהיהם היו עובדים".

אפשר להיות גם יראי שמים וגם עכו"מ גמורים בתכלית.

"עד מתי תפסחו על שתי הסעיפים...אם ה' הוא הא-לוהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו"

יחסי ציבור זה חשוב.. מה שחבד שוכחים

הרב רוזנברג הכריז: לתפארת מדינת ארץ ישראל - כיכר השבת

לבסוף הוא הדליק ושינה את הנוסח:

הרב רוזנברג הכריז: לתפארת מדינת ארץ ישראל - כיכר השבת

היה אבא של השליחים...

ככה מציגים זאת אנשי חב"ד:

שמעון רוזנברג – חב"דפדיה

בכלל חלק גדול מההתנגדות כי ישר מקשרים את זה לפמינזם

רק שבעולם של היום הכל מתויג באופן אוטמטי לפמינזם

זה שמישהו חי בצורה מעוות  זה לא אומר שהם צריכים לתת את השקפת עולמם על נושאים שונים

^^סוףסוף מישהו מבין בצורה הגיוני - אקטואליה וחדשות

יוצג עליה סרטון קצר והיא תדליק משואה.

הוא מתכוון שהיא כפופה לרבנים בגלל שהיא שליחה, לעומת הרב רוזנברג שלא.

אין קשר לעובדה שהיא אשה.

נניח וזה היה כינוס חבדי על טהרת הקודש, מה היה הפסק?

זו סוגיה שנגועה במחלוקת קשה בין גדולי ישראל מזה 100 שנים, ואתה משום מה מאמין שהדעה שלך היא הבלעדית והיחידה.

עצם הדרישה של בית הדין לגיטימית (הרבי מאז ומעולם היה נגד השתתפותם של אנשי חב"ד בטקסים כגון הדלקת המשואות או קבלת אות הנשיא), אלא שהם היו יכולים לנסח אותה בצורה אחרת, בלי איומים.

מי הופך אותו למאן דאמר כלשהו? אם היה לה אח נטורי קרתא שהיה שורף דגלי ישראל, גם היית מביאה אותו - או שזו תכנית כבקשתך?

להפך, אם כבר אני רואה חיסרון של בלבול אנשים תמימים וקירוב שלהם לצד הלא נכון. 

זו החלטה שלה ושל האנשים שהיא שומעת לדעתם .

לי בעיקר הפריע זה :

אמנם היא זרם חדש יחסית אבל יחודי עם ישיבות ומוסדות חינוך משלו.

מה שקרה בפועל זה שהרבנים אמרו לא לעלות. כלומר הצדיקים עלו באשוויץ, ומי שנשאר זה אלו שהיו "פחות" מלכתחילה.

למעשה, הדור הראשון של הצה"ד היה הבן של החבר'ה האלה. שאכן היו פשרנים יחסית בחלק משמעותי מהם בגלל הסיבה שהוזכרה.

עד סביבות 1929 - הספר הלבן, אפשר היה לעלות חופשי חופשי. אנשים לא רצו. אחר כך כבר היה צריך סרטיפיקטים וכל השטויות האלה ואז המערכת פה ניצלה את זה לצרכיה (כלומר לא להעלות דתיים מדי, ובאופן כללי משפחות שלמות. העדיפו רווקים בריאים כדי להקים קיבוצים).

גילוי נאות: הכותב בן של משפחה ממייסדי פתח תקווה (דתיים), ומהצד השני - בן של רב שב"מקרה" לא מצא עבודה והתגלגל ארצה לשמחתנו לאחר שפשוט לא הצליח בפולין.

שנים בודדות אחרי מלחמת העולם הראשונה, וכבר אז היו הגבלות על עליה [בעיקר סביב היכולת להתפרנס בארץ].

וחלק גדול מהרבנים [להערכתי -רוב גדול, ההנהגה של יהדות פולין וליטא] לא שללו באופן גורף עליה, אלא התייחסו לכל מקרה לגופו, והיו לא מעט שגם עודדו עליה/עלו/רצו לעלות.

והיה גם חילון בארץ. קשור מן הסתם גם לשבירת המסגרות של צעירים שמגיעים לארץ אחרת, וגם לכךהתנועה הציונית החילונית הייתה מאורגנת בארץ יותר מהדתיים.

ואגב, גם רוב החילונים לא עלו, ולא רק מתבוללים רפורמים ובונדיסטים, אלא אפילו תומכי הציונות.

הסיכוי לנישואי תערובת בחו"ל גדול יותר

הסיכוי לחברות בקהילה דתית גדול יותר גם

כפי שאפשר לראות בסטטיסטיקות.

מי דאג לעניני יהדות  כל השנים האלו?

אני מכיר עדויות מכלי ראשון של מי שפעיל שם, שעליה לארץ גורמת ירידה בקיום תורה ומצוות.

אגב, מכל הנתונים שאתה מביא משם כמה רפורמים?

וכמה ישראלים שירדו? שאפשר להכניס אותם לסטטיסיקת נישואי התערובת  בישראל?

ישוב הארץ מקיימים אתו גם  רוחנית

בדוכני חב"ד??

זה מסובך כל הקטע של הקשירות, וזה בכלל עשוי מעור ולא טבעוני...

הנקודה עד  כמה שזכור לי שארץ על פי חסידות זה עובדת הלב והיא צריכה להיות בשלימות.

מצה תפילין וכו חובה לקיימם עם דבר גשמי

ןבכ"א לגבי מצות  ישוב ארץ ישראל  הרבי הולך לפי שיטת התשב"ץ - שמי שמרגיש שעליה לארץ ישראל  תגרום לו לירידה בתומ"צ הוא לא חייב לעלות.

וברגע שמקדשים  את המצוה הזו מול מצוות אחרות שהם חובה - כנראה זה מגיע ממקום לא טהור.

לדעתי תמיד כדאי שקודם כל תגיד במעשי לפי איזה פוסקים אתה טוען..

ואח"כ על זה תלביש את הטיעון לפי העומק.   כך אפשר להתייחס לזה יותר ברצינות

אני מביא לך רב עם שיטה דורה, שמכיר את המקורות  ופוסק לפי שיטתות

אתה מביא לי אוסף ציטוטים.

ההבדל  הקטן

אני אומר שיש פוסק עם שיטה סדורה שיודע שיש  ספרים אחרים ועדיים פוסק לפי שיטתו, לא שולל שום מקור.

ואתה מביא מקורות שלטענתך הוא , גאון עולם צריך לפסוק לפיהם?

בלה בלה זה בעדינות.

לא על המקורות, על המצטט אותם בלי קשר

שהוא טורח לענות לכולנו ולפתוח ספרים, בדרך כלל חבדניקים כשיש להם שאלות הם מניחים שהרבי צודק ובורחים לעיין בשקט באגרות קודש.

יישר כח מושיקו |מניף בוהן|

לא שולל , מכבד.

אבל זה לא רלוונטי עבורי

עיין כאן

קח את המקור, בהצלחה - אקטואליה וחדשות

מקור לא מדובר על מקור של רב זה או אחר.

לדוגמא:

ילד שנזכר להתפלל בדיוק שאמא שלו מבקשת ממנו משהו, זה נקרא דבר שמגיע ממקור זר.

זה לא אומר שהתפילה היא דבר לא נכון, אלא העיתוי

למועד מועדים וחצי, מה קשה להבין?

לא תבין, תשאל

לקחת 2 דעות  שונות שחולקות אחת על השניה בצורה עקרונית ולנסת למצוא מכנה משותף, זה ל לימוד.

ולפעמים זה לא מכבד את הת"ח שאמר את הדיעה הזו.

יש 70 פנים לתורה, וכל אחד הולך לפי רבותיו

לדוגמה, כבר נידון כאן בעבר הקשר בין החתימה שלך למציאות (בקישור הראשון לקמן).

אם אתה מסכים שיש 70 פנים לתורה,

למה אתה טוען שכש"מקדשים את המצוה הזו מול מצוות אחרות שהם חובה -

כנראה זה מגיע ממקום לא טהור"?! (קישור שני לקמן).

שיטה אחרת מ-70 פנים היא מקור לא טהור מבחינתך?!

גם מדברים אלו וגם מגוף דבריך כאן,

נראה שאתה לא מכבד את הדעה (בניגוד למה שכתבת בקישור השלישי לקמן),
ולכן נראה לך שהדעה הזו "לא מכבדת" את מי שאומר אותה.

@הסטורי לא בא "לנסות למצוא מכנה משותף",

אלא להביא מקור שמתמודד עם הטענות שבמקור שאתה הבאת.

אם לא כדי לדון בטענות - לשם מה הבאת אותו?!

ואם אין לך תשובה - תודה שאין לך ואל תעבור לשאלה אם הדעה "מכובדת".

כי הארץ הזאת לא נגמרת בגבולות המדינה - אקטואליה וחדשות

שני דברים שונים - אקטואליה וחדשות

זה לא מענין אותי כל זמן שהרב שלי פסוק כמו שהוא פוסק - אקטואליה וחדשות

יש 10 מקורות.
פוסק אחד לוקח 5 מקורות ועל פיו מוציא פסק

פוסק שני לוקח את ה5 מקורות השניים ועל פיהם מוציא פסק.

אם אני הולך לפי פוסק א', זה לא אומר שאני שולל ולא מכבד את פוסק ב'.

אבל  בשורה התחתונה אני לא הולך להסביר 2 פוסקים גאוני עולם, אלא אני אומר שאני הולך לפי קו א'

ציטטתי  משם.

כנראה לא ציטטתי במדויק ולכן זה לא הובן נכון

שאני מציג את השיטה של פוסק א והוא מביא כטענה מקורותיו של פוסק ב', הצגת  הטענות בצורה כזו לא מכבדת את הפסוק (ב') ואת מקורותיו.
שמשתמשים בו כביכול בצורה כזו

דרך מסירת התורה היא  שכל תלמיד חכם לקח מקורות ופירש את זה לפי כיוון חשיבה משלו בהתאם לכללי התורה

איך אמורים להתמודד עם הטענות כשאתה תוחם את הדיון לכיוון חשיבה אחד?

@מושיקו

כל אחד חכם על אחרים.

יש לחב"ד רבנים והם ביקשו ממנה לא להדליק.

תודה על הדאגה לחילול ה' ולפעולות הברוכות של חב"ד.. 

אנחנו נסתדר.. אני מבטיח לך.

והשיטה שאני הולך איתה, מדובר בצדיקים שיה להם קשר עם רשב"י האריז"ל בצורה שלנו קשה להבין.

שנשיא חב"ד הם לא עוד דיעה שחולקת, אלא הם ההמשך של רשב"י האר"י הבעש"ט וכו'

אלא הם ההמשך של משה רבנו מהר סיני.

המשוגעים שאומרים שהרבי הוא ההמשך של משה רבינו, ויתרה מזו - הוא המשה רבינו שבדור..

אני שמח שאנו לא היחידים..

(ב"מלך המשיח" אנו כנראה עדיין היחידים..)

גם בגמרא אמוראים אומרים אחד לשני "משה שפיר קאמרת".

בגמרא בירושלמי (סנהדרין ד, א) מסופר:

"אמר רבי: תלמיד ותיק היה לרבי מאיר

והיה מטהר את השרץ ומטמאו מאה פעמים,

אמרו עליו על אותו תלמיד שלא ידע להורות.

אמר ר' יעקב בר דסאי אותו תלמיד קטוע מטורא דסיני היה".

כלומר ת"ח צריך להיות מחובר להר סיני,

ואם הוא קטוע מהר סיני הוא לא יכול להורות.

מרן הרצי"ה ותלמידיו עמדו על כך שמשנת הרב היא המשך "משה קיבל תורה מסיני". לא "עוד דעה שחולקת".

דבר בדיוק על אדמור"י חב"ד ויתרה מזו.

טבעי שכל אחד אומר ככה על רבותיו, וזה בסדר גמור.

וגם שלי, אדמורי חב"ד הם הם ההמשך הישיר ל"משה קיבל תורה מסיני". 

יש לכך גם הוכחות אבל לא ניכנס לכאן.

אני מבין שזה משפט קצת צורם למישהו שלא סובר כך.

ומכבד גם דעות אחרות.

אם הטענה היא "ההמשך" וכו',

אין שום אפשרות לדון בדברים עצמם.

הטענה הזו לא יכולה לעמוד לעצמה כמו שהוא מנסה לעשות.

הבעל  של טוב הקדוש למד תורה מפי אחיה השילוני, 

(בהמשך לנקודה שהועלתה כאו בדיון שנשיאי חב"ד עם לקחו את  עיקר תורתו שלל הבעש"ט)

לא סותר שכולם אהובים כולם ברורים כולם גיבורים כולם  קדושים וגו'

אתה נתפס על מקורות במקום על שיטות.

אתה יכול לומר שאתה הולך לפי שיטת  הרב קוק וזה לא סותר ללמוד חסידות או כל מקור אחר בתורה ועדיין להשאר בשיטתו (וזה לא סותר שאני לא חייב להסכים שזה נכון).

כי הרב קוק לקח מקורות ולימד לפי שיטה סדורה שהוא בנה לעצמו אחרי שנות יגיעה בתורה וסייעתא דשמיא שהוא קיבל בגלל זה, אתה מצטט כמו גוגל בלי שיטה מסוימת.

על פי השיטה של הרבי ניתן לראות בקישור הזה

ארץ ישראל – חב"דפדיה

 כל יהודי ירא שמיים , ציוני, אנטי ציוני, חילוני, דתי, כל עוד יש בו יראת שמיים אן לי ספק באהבתו לארץ ישראל ועם ישראל. אין ולעולם לא תהיה הלימה בין מדינת ישראל לארץ ישראל כל עוד אין גאולה.

בהסטוריה היהודית היינו בהרבה מקרים בהרגשה שפעמי משיח בדרך וטוב שכך. הציפיה האמיתית לגאולה היא אחת מאבני היסוד של היהדות אבל אל לנו לטעות (כמו במקרים רבים בהסטוריה) שהאורים והתומים של קרוב הגאולה הוא למשל מלכות חשמונאי,  מרד נגד הרומאים , כינוס האר"י הקדוש וחבורתו בצפת או אפילו מפעל הציונות.

למפעל הציונות היה הווה ויהיה תפקיד עצום בענין הישועה לעם ישראל והצלחתו של מפעל זה בסיעתא דשמייא הוא השג חשוב למדינת ישראל אבל מכאן ועד לגאולה ממש יש עוד הרבה מה לעשות.

להזכירכם העיר העברית הגדולה במדינת ישראל עדיין שטופת זימה, כרטיסי זימה מפוזרים ברחובות ושמה ידוע בכל העולם כמקום הכי טוב למצעדי הגאווה.

שר המשפטים של מדינת ישראל הוא בעל השקפה ליברלית , רב ראשי לשעבר של מדינת ישראל היה בכלא ועוד ועוד ועוד מאפיינים של מדינת ישראל בטח שלא מקרבים את הגאולה.

חוקקו חוק נגד זה ואוכפים אותו בקנאות גדולה כבר שנים רבות.

.....כשהסתובבתי בטיילת בתל אביב. אם צריך חוק בשביל למנוע את זה איך

יהודים שמזדהים עם הממשל הקיים מסוגלים ללמד אחרים על קדושת הארץ.

אבל איש לא הכריח אותך להסתובב בטיילת בתל אביב עם ילדיך ולכן בדיוק נצרך חוק לזה, כדי שלא תתבייש.

ולשאלתך בכותרת, כן, לרבים יש ספק על אהבת ישראל אצל חסידי סאטמר, רבים מבני הציונות הדתית נתקלו במושג "סאטמר" בסוף הישיבה התיכונית או בתחילת ישיבת ההסדר או המכינה, הם נתקלו בספר "ויואל משה" כולו רושף באש שנאת מוות כלפיהם והם תהו לעצמם מי זה המשוגע הזה שכל כך שונא אותי מבלי להכיר אותי? אני דווקא בסדר, אפילו הייתי אחלה מדריך בבני עקיבא.

טוב אז אחרי שהם סיננו לעצמם קללות בחזרה, מנסים להגיע לרמה שלו, או לחילופין מזמזמים בלב את המזמור הנפלא "הכל עובר עליך וקקה בידיך" כל מה שהם יודעים על חסידי סאטמר בגדול הוא שהם שונאים אותם, טוב אז יש פה קטע שקצת מסובך להבין, אבל לא בכל פעם שקוראים בספר הזה האדמו"ר מתעורר מחדש ומתעצבן, הוא כבר נרגע מאז שכתב את הספר, למעשה המחבר גם נפטר, זה לא אומר שחסידי סאטמר שינו את דעתם ומצד שני זה גם לא אומר שלא ניתן לדבר עם חסיד זה או אחר, רצוי לדעת יידיש אבל זה אפשרי.

ובגדול, זה עוד יותר מסובך להבין שחסידי חב"ד, ההאלה החמודים המוזרים עם הדוכנים והטנקים (של המצוות ובכלל) הם באותו ראש עם הסאטמרים לגבי המדינה והציונות, לכן זה כל כך הפתיע את העולם כי אף אחד לא ממש חשב לשאול את המוזרים החמודים עם הטנקים מה הם חושבים על נושא רציני כמו המדינה אבל מסתבר שיש להם דעה בעניין.

אנשים פחות מכירים מה חבד חושבים על המדינה כי הם לא צועקים את זה כל היום, הם לא נלחמים במדינה כמו סאטמר, רק לא רואים בה גאולה, כמו רוב החרדים.

לכן אין להם בעיה לקבל תקציבים מהמדינה להצביע בבחירות ולהתגייס לצהל.

רק כששאלו את הרבי בצורה פרטית למה הוא לא מציין את יום העצמאות הוא התייחס לעניין, סתם כך הוא לא דיבר על זה בכלל.

הם משתלבים יותר כי הם פחות רואים עניין בלהסתגר בתוך גטו, זה לא קשור לעניין הציונות.

כמו כן לענין ארץ ישראל דין הטיילת בתל אביב כדין אלעד, בית שמש וירושלים.

התושבים מצביעים לכנסת ושולחים מחוקקים כדי שהמציאות של כרטיסי הזימה תיפסק, זה גם משהו.

עכשיו ממש אני שומע עם דמעות בעיני תוכנית זכרון בשידור חי בגלי צהל.

אני מאוד מתגעגע לארץ מולדתי. 

הכנסת ,הפוליטיקה המגעילה והמחוקקים שאתם שולחים ממש לא מה ש גורם לי

לגעגועים. הנחמה היחידה שלי היא שבני כרגע משרת בצהל וחושב לקשור את עתידו

בארץ ישראל, בני השני רוצה ללכת בעקבות אחיו ולשרת בצהל ובני השלישי רוצה ללמוד בישיבה בארץ ישראל.

זה לא הופך את המצווה הזו למצווה שאפשר לקיים ברוחניות.

זו מצווה ככל המצוות, שהקיום שלה הוא קודם כל בגשמיות. 

ועבור חלק גדול מהיהודים, אין את הפטור הזה, ועלייה לארץ לא תזיק למצבם הרוחני, ולפעמים גם תועיל.

יש מקרים אחרים, נכון. וצריך לחפש להם פתרונות.

מרשים .

אבל לא מבינה איך המרכז לענייני חינוך קשור למכתב בצורה טובה .

בייחוד כשיש את התוספת "על כל המשתמע מכך"

אשמח שתנסה לשנות את דעתי .

אם היא פועלת בניגוד למה שהיא התחייבה זכותם לפטרה

יש חוזה,

צריך לפעול בהתאם לחוזה.

נניח שיש רופא דתי שמטפל נאמנה באלפי חולים. יום אחד הוא מקבל טלפון מאגודה להט"בית: "היות שבמסגרת תפקידך ריפאת X הומואים, אנחנו רוצים להעניק לך את אות יקיר הקהילה". 

וגם מי ששאלתי לא בטוחה שלא משקר עלי

בתשע"א חבדניק הדליק משואה

העיתונאי ידידיה מאיר הקדיש הבוקר את טורו בעיתון 'בשבע' לסאגת חב"ד והדלקת המשואות | "חב"ד שילמה מחיר. מחיר כבד אפילו. לא רק שהיא לא זכתה בכבוד ובהכרה, אלא שיצאה חבולה וזה כואב. גם עוגמת הנפש של חני ליפשיץ מצערת. לא היה מגיע לה לעבור את זה. אבל אני מקווה שבסופו של דבר, במבט פנימה, אל תוך התנועה הזאת, סאגת טקס המשואות רק תחזק את הלפיד החב"די הבוער"

הסערה העגומה סביב טקס המשואות הייתה מיותרת, אבל אולי בעצם לא.

1. לפני הכול, חשוב לי לומר שני דברים: 1. אין ראויה מחני ליפשיץ, שליחת חב"ד לקטמנדו, להדליק משואה ביום העצמאות. היא ובעלה חזקי, וששת ילדיהם, ראויים לכל הוקרה והערכה. 2. אין מעליב מנוסח וסגנון המכתב שקבלה מבית הדין של חב"ד.

ואחרי שתי הנחות היסוד האלה, בואו נדבר על חב"ד. מי שקורא בקביעות את הטור הזה בטח שם לב שתנועת חב"ד מהווה עבורי השראה. ולא רק עבורי, כמובן. השבוע חב"ד חטפה מכה. בעגה המקצועית קוראים לזה "פיגוע תקשורתי". אבל אני חושב שאלמלא הדרך הצורמת, המגושמת והפוגעת שבה היא הסתיימה - סאגת הדלקת המשואות דווקא הייתה יכולה להיות שיעור חשוב לכולנו. גם, ובעיקר, אם אנחנו לא חב"דניקים. ושוב, אני לא מדבר על הדרך הלא יפה, שהותירה הרבה טעם רע בפה ובלב, אלא על תפיסת העולם.

•

2. לא יודע אם הכותבים של משרד ההסברה כבר הספיקו לכתוב לחני ליפשיץ את נוסח ההדלקה, אבל אני מניח שזה היה אמור להיות משהו כזה: "אני, חני ליפשיץ, שליחת חב"ד לקטמנדו, מתכבדת להשיא משואה זו של יום העצמאות ה־72 של מדינת ישראל, לכבוד למעלה מ-5,000 שליחי חב"ד, המקבלים כל יהודי ויהודייה באשר הם, במאור פנים, באהבת ישראל, מכל הלב לכל אחד! (מחיאות כפיים) ולכבוד עשרות אלפי התרמילאים שנכנסו בעשרים השנים האחרונות לבית שלנו וללב שלנו, לכבוד אחיותיי השלוחות המופלאות, צופיות הליכות ביתן ולחם עצלות לא תאכלנה, שבאורח פלא מצליחות לנהל גם בית חב"ד וגם את ביתן הפרטי המלא בילדים! (מחיאות כפיים, דמעות בעיניים), ולכבוד הרבי מלובביץ', שייסד את מפעל השליחות חובק העולם, הפורץ ימה וקדמה צפונה ונגבה, ולתפארת מדינת ישראל! (מחיאות כפיים סוערות, ייתכן אפילו שבעמידה)".

איזה יופי. איזה קידוש ה'. איזו הוקרה והכרה לכל בתי חב"ד בעולם. הרי כשחני ליפשיץ תעמוד שם, בלב הטקס המרכזי והנחשב ביותר של מדינת ישראל, ותשיא משואה, היא לא לבד. היא שליחת השליחים. היא מקבלת כבוד והוקרה וים של קונצנזוס בשביל כולם. ומתי? אחרי תקופה ארוכה שבה שליחי הרבי מלובביץ' עומדים תחת מתקפת ה"הדתה". מה הם היו צריכים אם לא את זה?

•

3. אז למה ראשי חב"ד, ולמיטב הבנתי גם רבים משליחיה בכל רחבי העולם, אמרו "לא, תודה" לכבוד הגדול הזה? מה, הם לא מבינים שזה היה עושה להם - כל אחד ובית החב"ד שלו, כל אחד ועמדת הנחת התפילין שלו - רק טוב? ובכן, הם מבינים. קשה להאשים את תנועת חב"ד בחוסר הבנה בפרסום ויחסי ציבור. אבל עם כל הכבוד לפרסום האדיר, לחסידות חב"ד יש דרך, תפיסת עולם. יש אג'נדה מאחורי כל העשייה המופלאה הזאת. ומה לעשות, המסיבה הזאת היא לא המסיבה שלהם. הם לא רוצים שמישהו או מישהי יעמדו שם במרכזה בשמם.

למה? האם הם לא שמחים בקיומה של מדינת ישראל? ברור שהם שמחים. הרבי מלובביץ' זצ"ל לא הפסיק להתעניין ולפעול למען קיומה של מדינת ישראל. הוא דאג כמובן לצרכיה הרוחניים ולזהותה היהודית, אבל לא פחות מכך היה מוטרד מיישובה, מביטחונה, מגבולותיה. האם החב"דניקים לא מרגישים מחוברים לעם ישראל? נו, באמת, אין מחוברים מהם לכל יהודי ויהודי. רעות שכזאת מעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח. האם הם שוביניסטים שונאי נשים בעלות השפעה? שטויות. לפני רבים מהארגונים הפמיניסטיים, הרבי מלובביץ' עודד נשים לפעול, לנהל, להוביל. עצם העובדה שאחד השליחים המפורסמים ביותר של חב"ד בעולם, הוא שליחה – מלמד הרבה.

אבל כן, יש להם בעיה עם המעמד הזה של ליל יום העצמאות על קברו של הרצל. הם לא רואים את עצמם נוטלים חלק באירוע שמסמל בעיניהם את ה"כוחי ועוצם ידי" של מדינת ישראל, את הציונות החילונית. אז נכון שבזכות השרה מירי רגב, לצד "אנו נושאים לפידים" שמנוגן מסורתית בזמן הדלקת המשואות, אחד משירי הכפירה החמורים ביותר שנכתבו אי פעם (כן, עד כדי כך. תעשו רגע גוגל על השיר, מילותיו ונסיבות כתיבתו, ותראו איך כל שורה בו היא התרסה נגד עיקר אמונה אחר: מכפירה בבריאת העולם, דרך כפירה בניסי הקב"ה, ועד התרסה מטופשת נגד הציווי לא לעלות להר סיני במעמד קבלת התורה), יש בשנים האחרונות גם שירים אחרים עם מסרים שונים לגמרי. ובכלל, בימי העצמאות האחרונים מדליקי המשואות והטקסטים שהם אומרים צובעים בצבע אחר את האירוע הזה, וזה נפלא, וכך גם מנחי הטקס (זוכרים את הסערה הקודמת סביב טקס המשואות, בדיוק לפני שנה? לא ביטול ההשתתפות של מדליקת משואה חרדית, אלא כיסוי הראש של מנחה חרדית של האירוע). ועדיין, אנשי חב"ד, תנועה חסידית שורשית, לא רוצים ליטול חלק בטקס הזה. זכותם המלאה. לשיטתם, זו אפילו חובתם המלאה.

ואגב, לא משנה כמה ביקורת תימתח עליהם, הם לא ישנו את תפיסת עולמם. הם לא יבואו לטקס המשואות, אבל גם לא יפסיקו לתרום לחברה ולמדינה: חב"ד תמשיך לעזור לאמא ישראלית שבנה נתקע בטרק במזרח, לארח אנשי עסקים ישראלים בהונג קונג, לבקר ישראלים שסחרו בסמים וכלואים בגרמניה, לסייע בשחרור נעמה יששכר ועוד. חב"ד מעורבת עמוקות בחיי החברה הישראלית, בכל כך הרבה תחומים, בלי לבקש כלום. הם גם לא כופים את דעתם על אחרים, הם פשוט וויתרו על הכבוד שמדינת ישראל רצתה לחלוק להם בטקס. זה הכל.

•

4. אילו ראשי חב"ד היו שואלים אותי לפני הסערה, הייתי אומר להם שכל מה שכתוב כאן לעיל נכון ויפה, שיעור מרתק בסוציולוגיה, אבל אחרי שחני ליפשיץ כבר נבחרה, ואמרה כן להצעה המרגשת, זאת תהיה טעות מרה לבטל את ההשתתפות שלה. זה לא ייראה טוב. זה לא יובן נכון. זה יעשה נזק. ויכול להיות שגם הייתי אומר להם, נו, די עם ההתעסקות האנכרוניסטית הזאת בסמלי הציונות של פעם. אתם חושבים שמישהו היום מכיר את המילים של "אנו נושאים לפידים"? שמישהו בקיא בפרטי משנתו החילונית-קיצונית של הרצל? יאללה, מחבקים אתכם, מצדיעים לכם, תזרמו. לחיים, לחיים.

אבל הם לא שאלו אותי. ואתם יודעים מה? אולי טוב שלא שאלו אותי. כי אני, מה לעשות, חושב תקשורת, חושב הסברה. אפילו חושב קידוש ה'. אבל אין לי באמת אחריות. אני לא צריך לנהל תנועה של אלפי שליחים, עם עשרות אלפי ילדים, עם דרך חסידית עתיקה שצריך לשמר ושלא פשוט לשמר. הרי תופעת שליחי חב"ד היא דבר בלתי נתפס. אנחנו אולי רגילים אליהם, כאילו תמיד היו כאן, אבל תחשבו רגע: זוג צעיר מקים את ביתו, הוא בחור חסידי מישיבת תומכי תמימים, והיא רק הרגע יצאה מהסמינר בכפר חב"ד, ואיפה הם הולכים לגור שנה אחרי החתונה? בבני ברק? בקריית ספר? בביתר עילית? לא. בפריז, בקליפורניה, בבנגקוק, במומבאי, בנפאל. או אפילו בתל אביב, בהרצליה, ברמת השרון, בגבעתיים. והבית הפרטי שלהם שם הופך לבית פתוח. הם מכניסים אליהם לסלון ולמטבח את האנשים שהכי שונים מהם (מתוך אמונה עמוקה שבפנימיות הם בדיוק כמוהם).

ואז נולדים ילדים. מלא ילדים, ברוך ה'. הם גדלים בסביבה חילונית ולרוב אף לא יהודית. לפני כעשר שנים נחשפתי להמנון של אחת מקייטנות חב"ד, שמספר את כל הסיפור: "אי שם באסיה, במקום נידח / ישנו בית חב"ד שזה עתה נפתח / שליח הרבי הגיע לכאן, עם אשתו ומנדי הקטן / אין בכל העיר בית ספר של חב"ד / בשבת וחג מתפללים לבד / אין אוכל כשר, וגם אין חברים / ובעצם החיים נורא קשים / אך בן של שליח הוא מחומר מיוחד / יש לו כוח שאין לכל אחד / ולמרות כל הקשיים שבדרכו / ההחלטה גמלה בליבו / להפיץ המעיינות זה התפקיד / כאן הרבי קרוב אליי תמיד / כשאגדל אצא לשליחות בעצמי / ויהיה לי בית חב"ד משלי". לדעתי, לחלק מהילדים ששרו אז את השיר הזה כבר יש היום בית חב"ד משלהם.

•

5. אז איך אלפי שליחים מחזיקים מעמד, ושומרים על רף חסידי כה גבוה, דור אחרי דור? זה כל כך לא מובן מאליו. הציונות הדתית חרתה על דגלה להשפיע מבפנים על החברה הישראלית. להיות המקף המחבר. והיא אכן עושה את זה. אבל נראה לי שאת המחירים כולם יודעים. אני לא טוען שאסכולת חב"ד מושלמת. באופן אישי אני הרבה יותר ציוני־דתי מחב"דניק. אותי יום העצמאות מרגש באופן דתי. כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. אבל אחרי כל זה, ובגלל כל זה, הגבולות ששמים לעצמם אנשי חב"ד צריכים להיות השראה לכל אלה בציונות הדתית שרוצים לצאת להשפיע. בתקשורת, בצבא, באקדמיה.

שלוחי חב"ד הם לא סתם אנשים חביבים שמחלקים ברחובות סופגניות (ובחלק מהמקרים גם נראים קצת כמו סופגניות). מאחורי כל העשייה הגדולה הזאת עומד חיבור עמוק ויומיומי לחסידות, לתניא, לרבי מלובביץ'. בלי זה, זה פשוט לא היה עובד. מאחורי הכנסת האורחים, מאור הפנים והוויי-פיי חינם, עומדת זהות חסידית ברורה, מוגדרת. עם גבולות מאוד ברורים. בלי זה, אתה הופך מהר מאוד ממשפיע למושפע.

•

6. אז השבוע חב"ד שילמה מחיר. מחיר כבד אפילו. לא רק שהיא לא זכתה בכבוד ובהכרה, אלא שיצאה חבולה, קיצונית, סאטמרית כמעט. וזה כואב. גם עוגמת הנפש של חני ליפשיץ מצערת. לא היה מגיע לה לעבור את זה. באמת סיפור מיותר, מכל הכיוונים. אבל אני מקווה שבסופו של דבר, במבט פנימה, אל תוך התנועה הזאת, סאגת טקס המשואות רק תחזק את הלפיד החב"די הבוער, לתפארת מדינת ישראל, לתפארת העולם היהודי כולו.

ועם כל הכבוד לכל מה שנכתב פה, להערכתי סיפור המשואות לא בדיוק הסעיר את חב"ד. למי יש זמן לעסוק בסערות ציבוריות, כשבכל יום שומעים על עוד דוד או דודה, על עוד חסיד, על עוד שליח, על עוד רב חשוב שנפטר בטרם עת במגפת הקורונה? ממזכירו המיתולוגי של הרבי, הרב לייבל גרונר, דרך ראש הישיבה בקראון הייטס הרב ישראל פרידמן ועד לשליח הוותיק במרוקו הרב שלום איידלמן והשליח הצעיר בנימין וולף מגרמניה. כך נראה בשבוע שעבר העמוד הראשון של השבועון "כפר חב"ד". אני חושב שמאז פטירת הרבי מלובביץ' לא התפרסם שם שער כזה עצוב. עד מתי.

1. א. ללמד זכות על הרצל זה מצוין. אין זה אומר שחב"ד צריכה להשתתף בהדלקות על קברו. עדיין הוא לא מל"ו צדיקים. ואכ"מ.

 ב. זכות גדולה, אבל הדרך שהובילה להרחקת יהודים מתורה ומצוות היא בעייתית.  אפשר ללמד עליו זכות, אבל אין זה אומר שצריך ללכת לאורו.

2. לחב"ד מאוד אכפת מכלל ישראל. אחרת לא היינו הולכים בהוראת הרבי לכל מקום בעולם שיש בהם יהודים. אלא שזה לא לפי השיטה שלך, מה לעשות. השיטה לש הרבי היא שכלל ישראל יגאל בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, וכל מעשה רוחני של קירוב יהודי, יוביל אותנו לשם רגע אחד קודם. אין כמו הרבי, שהשתוקק וציפה ודרש את הגאולה לכלל ישראל כולו.

אענה על הסדר:

1. אוקי, זה לא משנה את התוכן שכתבתי.

2. זה  נתן התלהבות גדולה, שהחליפה למרבה הצער, אצל אנשים רבים (לא כולם) את ההתלהבות בשמירת התורה והמצוות. בכל אופן מה שהיה היה. זה לא הנקודה כרגע. היום בוודאי שזה לא שייך אצל רובם של אנישם, שהם בגדר "תינוקות שנשבו" וככה חונכו.

3. למה אתה מכניס לפי מה כוונתי ב"כלל ישראל". כוונתי היא בהחלט לתפקיד הכללי שלנו כציבור כעם.

תפקידנו כעם ישראל הוא לבצע את התכלית האלוקית ש"נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", שיהיה גילוי שכינה בכל העולם כולו, ובפרט בארץ ישראל ובית המקדש. לצורך זה, לשיטת חב"ד לפחות, יש להגיע לכל יהודי בכל מקום שהוא, ולקרב אותו לקב"ה, וזה עצמו יביא את התכלית האמורה.

התכלית היא בוודאי - שכולם יעלו בסופו של דבר בארץ ישראל, כפי שהיא ארץ הקודש, בה מתגלה שכינה בגילוי. הדרך של הרבי היא לא לעשות את זה  רק ע"י דרבון חיצוני להגיע ל"שטח" שנקרא ארץ ישראל, אלא לעורר בכל יהודי את נקודת היהדות שלו, שבסופו של דבר, היא תביא את התכלית האלוקית של השראת השכינה בארץ ישראל.

כידוע לך, או אולי לא, השיחות וההתועדויות של הרבי, מלאות תשוקה געגועים וציפה לגאולה השלימה, כמעט כל שיחה, הרבי סיים, ולא רק סיים, אלא חזר על זה שוב ושוב בתוך הדברים, שהצפיה והתשוקה שלנו היא להגיע תיכף ומיד ממש לירושלים עיר הקודש ולבית המקדש השלישי. לזה הרבי שאף, לזה הרבי חינך, וזה מה שעומד מאחורי כל הפעילות והשליחות של הרבי בעולם.

הרי כשהיינו בארץ ישראל ולא שמרנו על תורה ומצוות הארץ הקיעה אותנו למרבה הצער "ומפני חטאינו גלינו מארצנו",. העבודה של הרבי בעולם היא בדיוק לתקן את זה ולהחזיר אתונו לארץ , אך הפעם בשלימות ולנצח.

אני מכבד גם שיטות אחרות בענין, אבל להציג את שיטת חב"ד כדאגה לאנשים פרטיים בלבד, ואת שיטת הרב קוק כדאגה לכלל ישראל, זה מגוחך. יכולות להיות שיטות שונות בפרשנות של "כלל ישראל" ובתפקיד שלנו כדאגה לכלל ישראל.

......הנאורים שכבר הגשימו את שיבת ציון.

הציונות אלא את היצר הרע של כל אחד (וכן, זכרת נכון)

אבל הציונות נתנה 'טעם בחיים', והחליפה את הטעם בחיים של התורה, כי הם חיינו וכו'.

בכל אופן גם אני לא התכוונתי להיכנס לנושא.

זה גם לא רלנוונטי היום בכלל

אבל הניסיון לנכס את ה"כלל ישראל" רק לשיטה שלך, היא מגוכחת, כפי שכתבתי קודם.

כולנו מודים על הניסים הגדולים שהקב"ה עשה ועושה לעם ישראל בעולם כולו ובפרט בארץ ישראל.

הרבי גם דיבר על זה והדגיש את זה פעמים רבות בהקשרים שונים.

(ואפילו גם ביחס ליום העצמאות והקמת המדינה, ראה בקישור הזה מדינת ישראל – חב"דפדיה אלא שהתנגד לאמירת הלל והיחס לזה כאתחלתא דגאולה וכו'.)

ואגב - להגיד שירושלים זה לא בחורבנה, זה עדיין לא נכון. האם שינת את הנוסח בתפילה "ותחזינה עיננו"? "ובנה ירושלים"? ירושלים ללא בית המקדש וקודש הקדשים, זה כמו חתן וכלה שהגיעו לעיר מגוריהם, אבל אין להם יכולת להיכנס לבית שלהם ולממש את הנישואין שלהם בפועל ממש.. 

השאלה שעמדה כאן היא - האם עיקר ההתעסקות היא להביא את האנשים רק פיזית לארץ, או לעורר בהם את הנקודה היהודית בכל מקום בו הם נמצאים, וככה כשיבואו לארץ ישראל יהיה זה מתוך התעוררות יהודית.

למותר לחלוק, אבל להגיד שזה דאגה ליחידים זה מגוחך.

להודות לה' על הניסים - צריך וחובה.

לראות את הקמת הממלכה הלאומית שלא מבוססת על הכרה בה' - כתחילת תהליך הגאולה - נתון לויכוח.

בחב"ד רואים בזה "שמים אור לחושך וחושך לאור".

יש מורכבות. 

להלן מתוך הקישור הזה (שם גם יש מקורות) אתחלתא דגאולה – חב"דפדיה

מכמה מדרשים ומאגדות הגמרא בתלמוד בבלי וירושלמי נראה שחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל הינו התחלת הגאולה. בגמרא בסנהדרין[2] אומר האמורא רבי אבא בקשר לדברי הפסוק[3] "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" - "אין לך קץ מגולה מזה" כשרש"י על הסוגייה מפרש את הדברים כלפי פריחת הצומח בארץ ישראל.

תפיסת היסוד של הרבי היא כי אי אפשר להסמך על מדרשים וגמרות ולקבוע מהם הלכה, ההלכה נקבעה ברמב"ם שהוא הפוסק היחיד בענין הגאולה, ובמקום שלא חלקו עליו סימן הוא, כי הסכימו לדבריו, הרמב"ם כותב בהלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פרק י"א על הסדר בגאולה: "יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה", כלומר הגאולה תתחיל בביאת המלך המשיח. רק לאחר מכן יהיה השלב של קיבוץ גלויות[4].

את המדרשים והגמרות אפשר לפרש בצורה שונה, מכיון שהשם 'גאולה' הוא שם כללי, כל גאולה של יחיד או רבים מצרה קרוי גאולה, לכן ייתכן שהמדרשים הללו מדברים על גאולה, אך לא על הגאולה המיוחלת. כמו כן ייתכן שזהו על דרך דברי חז"ל[5] שמיד עם החורבן בתשעה באב נולד מושיען של ישראל ונוצרה התחלה מסויימת של הגאולה, כשלאחרי 'אתחלתא' זו רק התחילה הגלות המרה ועד שרובו של בית המקדש נשרף לאחר מכן, למחרת תשעה באב[6].

את דברי חז"ל על פריחת הצומח בארץ ישראל מפרש הרבי[7] שזה אחד הסימנים המעיד שנמצאים בסוף זמן הגלות ובסמיכות לגאולה אך לא שהתחילה כבר הגאולה[8]. במקום אחר[9] פירש הרבי את הדברים על פי פנימיות העניינים כלפי הפצת מעיינות החסידות, אשר כשתושלם התפשטות החסידות בעולם תבוא הגאולה - כדברי המשיח לבעל שם טוב המפורסמים.

ישנם (בודדים - כמובן) שרצו לומר שמדברי הגמרא בסנהדרין: שהקב"ה מקים 'דוד אחר' שהוא יהיה מלך המשיח, הכוונה לדוד בן גוריון. טענה מגוחכת ומבהילה זו דחה הרבי, כפי המובן בפשטות שמלך המשיח תפקידו לכוף את ישראל לקיים תורה ומצוות ולהחזיר את שלימות התורה לעם ישראל, ממילא מובן שדוד בן גוריון שפעל בכיוון ההפוך לחטוא ולהחטיא לא שייך שיהיה מלך המשיח...[10]

עוד סיבה לשלילת הטעות היא, כיוון שהגאולה אינה רק גלות עם ישראל מארצו, אלא שאין גילוי אלוקות ואי אפשר לקיים תרי"ג מצוות. ולכן כל עוד שעניין זה לא מתחיל לחזור, אין שייך לקרוא לזה אתחלתא דגאולה.

עד כאן הציטוט משם.

כדאי לעיין במקורות של כל דבר שם, למען הדיוק, כי זהו סיכום ולא דברי הרבי עצמו.

ביחד עם זה, הרבי דיבר והזכיר פעמים רבות, שניתן לראות בנפילת מסך הברזל ובעוד מאורעות שקיימים בעולם, סימנים שאנו עומדים על סף הגאולה, "מעין והתחלה" וכדומה.

הרבי דיבר והזכיר שוב ושוב, שהגאולה האמיתית והשלימה עומדת על סף פיתחנו, ועורר לראות בכל המאורעות בעולם כסימנים לבואה המיידי.

הרבי עורר לקיים כל מצוה מתוך כוונה לזרז ולקרב את הגאולה וכו', וכאמור הביע השתוקקות וציפייה עצמוה לבואה של הגאולה בפעול ממש.

אך לשיטת חב"ד כאמור, אין זה קשר להכרזה של ה' אייר, לחזונו של הרצל, ואידאולגיה שמנתקת מה' ותורתו.

בקישור הבא יש סקירה על חילוף מכתבים בין הרבי לשז"ר על הנושא

בו ניתן לראות את המורכבות של כל הסוגיה - שם ההתייחסות היא בעיקר לשם - מדינת ישראל או ארץ ישראל, אבל יש שם גם הרבה מעבר לכך. מרתק ומעניין.

פרסום ראשון: ארץ ישראל או מדינת ישראל?

ההוכחה של הרמב"ם **מן התורה** למשיח היא קיבוץ גלויות. - אקטואליה וחדשות

ז"ל: "התורה מעידה עליו, שנאמר:

'ושב ד"א את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים... אם יהיה נדחך בקצה השמים, משם יקבצך...'

ואֵלו הדברים המפורשין בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים" (מלכים ומלחמות יא, א).

העיקר מן התורה הוא קיבוץ גלויות. לא כתוב שום דבר אחר, וכדבריו, זה כולל הכל.

@חבדני"ק צעיר

היתה לו קצת בעיה עם המשפחה שהקים יחד עם גויה אבל...

נורדאו גם היה מהיהודים הבודדים שהרב קוק לא אהב.

ב"ה

להצדיק צדיקים

בהמשך יום עליית נשמתו של מעוררנו הגדול בנימין זאב הרצל ז"ל

א. בכתביו של בנימין זאב הרצל ז"ל אין דברי אפיקורסות.

בכתבי יומנו כתוב: "אין אומתנו אומה אלא באמונתה".

מי שחושב, מדבר וכותב ככה הוא איש־אמונה ולא אפיקורוס.

והדברים חוזרים אל קדושת גזע מחצבתו:

מאת הגאון הקדוש ר' יוסף טאייטאצאק ז"ל (ע"פ הידיעה מאת ר' אהרן מרקוס ז"ל).

ב. בכתביו של מקס (מאיר שמחה) נורדוי ז"ל, אשר לפני התקופה הציונית,

יש דברי כפירה וחירוף־וגידוף גסים. והוא היה גם בעל־גוייה.

אבל הוא היה בעל־תשובה במלוא מובן המלה.

אחרי מות הרצל ז"ל פנו אליו שהוא יקבל על עצמו הנשיאות לציונות,

והוא דחה את זה באומרו כי יש לו כתם בחייו,

שאיננו מאפשר לו לקבל עליו נשיאות בישראל, (משום אשתו הגויה),

וקיימים דברי חז"ל הקדושים (ברכות יב: ) : העושה דבר עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עוונותיו.

נתפרסמו ממנו דברי מוסר ותוכחה חריפים נגד חילול שבת.

אמר: הלואי שאזכה לראות כשהסנהדרין ישוב ויתכונן,

ואפילו על מנת להיות נידון בה (ע"פ הידיעה מאת ר' אהרן מרקוס ז"ל).

לפני מותו, בדעה צלולה, ציוה לעטפו בטלית ולקברו כדין מסורת ישראל.

ובאחרית ימיו התפלל ביום כיפור בבית־הכנסת במדריד.

רק מי שעבר שטיפת מח בכת שיעית, ושזרק כל זכר לבושה ולרציונל אחרי גוו - יכול להוציא ממקלדתו כזה משפט הזוי על הרצל.

ובזה יסכימו איתי חילונים, חרדים וגם סרוגים שפויים רבים כמוני. בהתכחשו להיסטוריה ולאמת, אתם לא שונים במאומה מנטורי קרתא.

yedidyameir@gmail.com

הכתובת לתלונות

הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.

שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.

פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
 

הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...

תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.

אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.

על רקע זה לא בלתי  אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם. 

בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.

למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.

הוא עוזב כי רימו אותו.

וגם הרויח ביושר. 

לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.

וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.

הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
 

שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי. 

ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...

סמוטריץ' נחלש ועומד שוב על 4 מנדטים, כשהוא מגרד את אחוז החסימה מלמעלה.

ובשרשור בתוך שרשור, במיוחד בשבילך, לפי סקר מעריב מהבוקר, סמוטריץ'+בן גביר מאבדים יותר מעשרים אחוז מכוחם האלקטוראלי בקיזוז הריבוי הטבעי. בלעדיו הנפילה היתה כ- 25 אחוז.

לגבי הפער המשמעותי שנוצר, אם נוצר, כי במקום לקדם יידישקייט, קידמה המפלגה מלחמת חורמה בחרדים.

רחמנות על צביקה מור שהימר על הסוס הלא נכון.

אבל אם כבר אז הפוך - אפקט סופר הוא ההחלשות לא ההתחזקות.

יש בעיה אמתית כרגע שהציוני דתי הממוצע מגבעת שמאול או פתח תקווה, מנווה שאנן או רחובות - לא מוצא את בני דמותו במפלגה. כל הנציגים שנשארו חוץ מוולדיגר שגם לא ברור את תהיה בשביעיה הראשונה בכנסת הבאה - הם מציר 60. הפרישה של סופר וסלמון, שביטאו (גם אם אני חושב שהיו צריכים לעשות זאת בצורה יותר חכמה פוליטית) קול משמעותי בציבוריות הציונית דתית - מצמצמת את הציבור שרואה במפלגה את מיצגיו.

במידה רבה, וסמוטריץ' היה מודע לזה כשהשתדל בפריימריז לקדם את רחלי צינקין ודומיה, על זה תלויה השאלה אם באמת זאת מפלגת הציונות הדתית, או שזה רק גרסה של תקומה - חייבים לומר - גרסה עם הישגים כבירים.

ממילא אני ממש לא מבין למה האנשים שסמוטריץ' מנסה לגייס הן דמויות כמו עופר וינטר או הרב זרביב, גיבורי ישראל אבל זה לא רלוונטי. אין שום הוכחה שמי שהיה אריה בשדה הקרב, יצליח בפוליטיקה, על פי רוב זה להפך. אבל מעבר לזה - שניהם דמויות ש'ישכנעו את המשוכנעים', לא אלו שהציוני דתי הממוצע מדרום ירושלים או נו"ש ימצא בהם את מי שהוא רוצה להצביע לו.

לשמאל אין מה למכור, לא בדיוק, כי הוא מוכר רק לא ביבי, ומסתבר שזה עובד לא רע.

ולענייננו, סמוטריץ' מנסה לגייס כוכבים, אבל כוכבים לא מדברים לקהל שלו.

דוגמאות יש בלי סוף, וחלק מהם הזכרתי בהזמנויות קודמות. עופר וינטר זה אפי איתם החדש, ועל הרב זרביב אני לא רוצה לכתוב.

מפלגות צריכות להתמקד באויבים ולא לקושש כוכבים.

בענייננו, סמוטריץ' מתמקד במנסור עבאס, ולא בליברמן, והוא טועה, אבל מי אני שהוא יקשיב לי.

אם סמוטריץ' יעמיד למבחן הבוחר: אופיה היהודי של המדינה, מול וודקה וחזיר, ומחיקת הרוב היהודי השברירי, הוא יחזור ל- 14 מנדטים, ובגדול. 

או במילים אחרות, ה"רק לא ביבי" של סמוטריץ' והציונות הדתית צריך להיות רק לא ליברמן.

נ.ב. ליברמן עושה את המנדטים שלו מ- "משיחיים" ומריצות, ולא שיש לו משהו אחר למכור.

אני לא רואה הבדל גדול, 

שניהם הודו במה שלא עשו 

וחיים לניתוק מהמשפחות

רק מזיק לבן אוליאל?

ההבדל הוא עצום -

יגאל אמיר הודה במעשיו באותו רגע ובחקירה הראשונה, הוא גם התגאה בכך. אגב, בעייני, על עצם ההודאה הנלהבת שלו וההתנהלות שלו בבית המשפט - ראוי שישב בכלא עד סוף ימיו.

כל מי שטוען כל מיני קונספירציות, צריך להסביר גם למה יגאל אמיר שיתף איתן פעולה.

בן אוליאל הודה רק תחת עינויים, חזר בו כשהחקירה לא היתה תחת עינויים והסכים 'להודות' שוב, כשבניגוד לחוק הכניסו את המענה לחדר.

שניהם הורשעו בפשעים שביצעו,

אצל שניהם ההודאה היא לא הראיה היחידה נגדם (אחד עשה זאת מול קהל רב ואחד ידע פרטים מוכמנים שאפילו החוקרים לא ידעו),

שניהם היו יהירים בבית המשפט ולא הביעו כל חרטה,

שניהם יישבו בכלא ובצדק עוד שנים רבות.

אני כן יודע שאלו שטוענים שהם 'לא ידעו' כל מיני דברים, הם אלו ששיקרו למעלה, שיש הצדקה לעינויים, שמבוצעים במדינה רק במקרה של פצצה מתקתקת - כשהם ידעו טוב מאוד שזה שקר.

הם עינו עצור, נגד החוק, נגד התקנות ובעיקר נגד כל נורמה אנושית, רק כי 'רוח המפקד' היתה שאת התיק הזה חייבים לפענח (משום מה כעשר שריפות בתים בדומא, לפני ואחרי, כמעט לא נחקרו...).

הם גם עברו במהלך השחזור המדובר על הכללים, כשהחוקרים מהחקירה נכחו בשחזור.

אגב, אני גם מתקשה לסמוך על מערכת חקירה, שהיתה כל כך שיטחית, שבמשך שבועות ארוכים מהאירוע ושלושה שבועות שהחשוד הספציפי ועוד עשרות נחקרים בהם בחקירת שב"כ (שגם בלי עינויים, היא פגיעה חמורה באדם באשר הוא) לא טרחו לשלוח את מעבדת הזיהוי הפלילי, לבדוק אם החלון נפתח ימינה או שמאלה...

אני גם יודע שההודאה שלו, לא מתאימה לעדי הראיה שהעידו על שניים.

אני כן יודע בוודאות, שפדופילים שיש עליהם ידע וודאי שפגעו בעשרות ילדים מסתובבים חופשי, בגלל דיקדוקי עניות של כללי החקירה וזיהום חקירה. אז כן - אני מצפה שהעובדה שיש לאדם גזומבות זו לא הצדקה לדה-הומניזציה.

מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה

[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]

הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.

א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?

ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?

ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.

https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about

ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה? 

ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.

על קיצור תקופת הרישום הפלילי.

חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,

שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).

אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.

ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור. 

אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.

א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.

ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.

ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.

לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.

ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.

ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.

שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.

מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.

נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?

נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.

מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.

מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?

שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות

שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים. 

האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".

אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.

שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.

כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..

אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷‍♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז  זה באמת קשה להגיד לזה לא.

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז. 

נ.ב המגיב אינו משגיח.

והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..

תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז

שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?

אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים

זה לא קשור לתחביבים שלהם

מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים

אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות 

אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/3a-2.htm&ved=2ahUKEwjk5cnA5s2VAxXFXUEAHSAyPJwQFnoECB8QAQ&usg=AOvVaw3u9W5R8nybYTaQWr3kZZ9j

נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...

אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.

במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות, 

ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.

כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -

פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.

ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.

אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.

באידאל לא

אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.

אם נפשו שואבת אותו לשם.

לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"

אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.

מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.

כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...

לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...

אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...

יוצא שלא...

מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו. 

מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום

זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. 

וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!

או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...

נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...

לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...

לא!!!!!!!!!

אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...