1. האם אתה חושב שנכון להכניס את כל הבנות לתוך תבנית אחת? יש דפוס שמתאים לכל הבנות? האם חכמה זה דבר שאתה מייחס בעיקר לגברים בכך שאתה רואה שלבנות יש 'צורך' למשהו יותר חכם? ה'צורך' בבן/בת זוג חכם/ה הוא בהכרח תלוי מגדר?

2. אצלך זה בא על חשבון הפן הרגשי? אם כן -אז כן. אם לא - אז לא.

3. כמה בנים יש כאלה בכלל? - נראה לי שהתשובה אצל הבנות אותה תשובה.

בהצלחה!!

ויש שוני בין בנים לבנות בדברים כאלה. הגברים מטבעם שכלתנים יותר אז זה לא בא על חשבון הפן הרגשי שלי, באופן פרטי, כי זה ככה באופן כללי - לכל המין שלנו יש עולם רגשי קצת פחות מפותח ועולם שכלי קצת יותר. אצל בנות הדיפולט הוא עולם רגשי מעט מפותח יותר, אז אני שואל אם במקרה כזה (בממוצע, כן? ברור שיש ויש) זה באמת בא על חשבון הפן הרגשי ככה שזה מתאזן (כמו אצלנו הגברים) או שזה גם וגם.

ואצל הבנות זה לא אותה תשובה, יש הסללה ונתונים שונים לגמרי. ראיתי מתישהו גרף של פיזור IQ אצל גברים לעומת נשים, אצל שניהם היה ממוצע די זהה אבל מתחלק אחרת (אצל בנות יותר בסביבות הממוצע ואצל בנים יותר טפשים ויותר גאונים אז זה סה"כ מתאזן)

כי אתה לא צריך לצאת או להתחתן עם רוב הבנות. לכל אחד יש מספר מצומצם של בנות שכדאי לו לצאת איתן ובסופו של דבר כל אחד צריך מישהי אחת בלבד. אז לשאול שאלות כלליות - זה נחמד תיאורתית - אבל זה לא פרקטי בכלל.

אני חושב שאתה מנמיך את הגברים ושלא בצדק. יש לי עולם רגשי עשיר! ולעוד הרבה גברים! נכון, זה שונהה מעולם רגשי של בנות, יש לו ביטוי שונה. אבל זה לא מוריד מאומה מהרגש שלי. הרגש שלי הוא הכי הכי. וגם לכל רגש אחר. בתור גבר לא רואה צורך להרגיש נחיתות בדבר הזה ליד כל אחת.

מתוך קבוצה של כל הבנות. נכון שאני לא יוצא עם כולן, אבל אני יוצא עם מדגם מתוכן (כמה מייצג? זו שאלה אחרת. אם היה לי דרך לכמת את זה הייתי יכול להפעיל על זה את חוק המספרים הגדולים. אבל אין לי, אז אאלץ להסתפק במושג כללי). אז כדי לקבל מידע על הרכבו האפשרי של המדגם אני צריך מידע על הקבוצה אותה אני דוגם.

אם אני אחשב את הסטטיסטיקה כלפי כל הבנות בכלים הנמצאים ברשותי - זה יעזור לי יותר למצוא בחורה שמתאימה לי?

מה הקשר בין השניים?

גם אם בסופו של דבר מה שאני מחפש מהווה כ1% מהאוכלוסיה - זה מה שאני מחפש! לא משנה כמה באחוזים הוא חלק מהאוכלוסייה..

מה שכן -

הדרך למצוא החורה שמתאימה לי זה להתחבר לעצמי, לדעת מה אני רוצה מעצמי ואז אני יוכל גם לזהות אילו בנות יותר מתאימות לי (בנות שרוצות מעצמן אותו דבר) ואלו בנות לא מתאימות לי (בנות שרוצות מעצמן דברים אחרים ממה שאני רוצה מעצמי).

שזה מפחיד (או מאלף סיבות אחרות), הם מעדיפים לעסוק בדברים החיצוניים יותר.

סליחה שאני מגלה סודות. זה בהחלט לא מקובל.

כל שאלה - "האם יש כאלה שהם X?" או "עד כמה יש כאלה שהם X?" היא לא רלוונטית לאתגר עצמו

כי מאחורי כל שאלה שאדם שואל - מסתתר רגש שגרם לו לשאול את השאלה.

כל עוד בנאדם מודע שלשאול שאלות כלליות זה לא יעזור לו ב'למצוא את האחת' - מצויין!

אני חושש מהשלב שזה מטשטש - שאדם לא מודע, וחושב שזה יעזור לו.

רק באתי להעביר את הנקודה הזאת. לא שולל את הלגיטימציה בעיסוק כשלעצמו. שכל אחד יעסוק במה שמעניין אותו.

אתם גנובים או מה? מה שאני שואל כל הכלל הוא כדי לדעת סיכויים לתוצאת מדגם. בהנחה שיש אקראיות מסויימת להרכב הבנות שאני יוצא איתן, אז נניח מתוך כל הבנות יש סיכוי של 1/10 לקבל בחורה עם שכל דומיננטי, אני רוצה לדעת כמה עם בנות n אני צריך לצאת כדי לקבל מבחר k של של בנות עם שכל דומיננטי (אם זה תנאי חשוב). אז קודם כל אני צריך לבדוק אחרי כמה בנות אני כנראה אצטרך בשביל להחליט, את התוצאה מציב בk, ואז מקבל את n לפי הנוסחה

כשאני משווה את זה לסיכוי קרוב למקסימלי.

זה נשמע מגוחך, אבל ככה אנחנו פועלים, פשוט אינטואיטיבית ולא חישובית. 

וברור שאני לא מתכוון לעשות אשכרה את החישוב (למרות שזה יכול להיות מעניין) אלא לקבל מושג כללי. אבל זה עובד באותה דרך

ואם את אומרת שזה לא פוגע, את זה טוב לשמוע. תודה.

הוא צריך לדעת מלכתחילה מה לחפש. חבל שיצא עם הרבה בחורות. צריך לברר לעצמו אם הוא רוצה מישהי חכמה ואם זה מתחשבן עם החום והרגש שלה.

אבל לא הבנתי מה שאתה בא להגיד עם השאלה הזאת.

זה יקדם אותך במציאת בחירת ליבך?

אם אתה רוצה לדוגמא דוסית סטייל קרית משה אם תחפש בכל קרית משה אישה סבירות גבוהה שתמצא את מה שאתה מחפש. איזו הסתברות מועילה אחרת אתה רוצה לעשות?

ברור שיש אחת שמתאימה לו, 

אבל הנושא כתופעה הוא מאוד מעניין....

ולא בקטע רע או משהו כן? חח

או בעברית - 'הבחנה' - יכולת לפריד ולבודד דברים. היא יכולת שיכלית בשורשה.

הרגש מחבר בין דברים, השכל עוסק בהפרדות והבחנות.

לקבל החלטות.

תגידו לי איפה למדתם כשהיה הסתברות בתיכון - לקראת נישואין וזוגיות

הנקודה היא שסטטיסטיקה עוזרת לי (גם אם אני לא באמת מחשב אותה כמו פה, אלא רק תופס אותה כללית) לדעת כמה אני אצטרך "להתאמץ" ומצוא את האחת, למרות שאני צריך רק אחת. עם כמה בחורות אני *כנראה* אצטרך לצאת. ברור שצריך אחת, אבל כמה קשה למצוא אותה זו שאלה סטטיסטית.

דבר ראשון - נפלא שאתה קיים. אתה אומר ששמעת שלנשים חכמות קשה למצוא שידוך, וזה נכון. אבל הנה אתה בעולם - מצויין.

מראה על ביטחון עצמי. מוערך בעיני.

1. אני חושבת שבאמת יהיו שזה יפיע להן. אבל זה נובע מחוסר ביטחון. בכל דבר כזה. צריך לתת לה את המקום התומך, המבין. אם אתה לא טיפש - מצויין. אני בטוחה שיהיו דברים שבהם אתה מבין וטוב יותר ממנה. גם האישה הכי חכמה בעולם לא יודעת הכל. ובטח לא המון דברים שגברים בעיקר לומדים/עושים/מתעסקים בהם.

2. לפעמים "מחוננים" הם קצת פחות מפותחים רגשית/חברתית, אבל זה לפעמים, וכשזה כשזה קיצוני, לא סתם חכם אלא מחונן. 

אז שכל יכול לבוא עם רגש, בהחלט. לא כל כך אהבתי את החלוקה שלך: נשים - רגש, גברים - שכל. אז ברשותך אני אתעלם;)

3. זה לא כל כך נדיר. מכירה הרבה מאוד.

יש שכל- ידיעות

יש שכל- חוכמת חיים/חוכמת הלב אולי יותר נכון

יש שכל- איי קיו גבוה

יש שכל- אדם אנליטי (מדעי המחשב, מתמטיקה וכו')

ויש שכל שיודע לנתח סיטואציות

(וברור שגם זה תלוי בזה)

קיצר חפרתי....

יש קטע כזה שיש בנים שעדיין בתחום הלא מודע, בתוספת סגירות של ישיבה ו"חממה" זה יוצר קצת ילדותיות באופי במובן מסוים... 

שגם חוכמה גדולה לא בהכרח תחפה על זה...

ובנות מאוד מפתחות את האישיות שלהן, והעולם הפנימי והרגשי שלהן, ואז לפעמים זה יוצר דיסוננס.

כמובן שיש גברים שגם להם יש את זה כבר בגילאים צעירים, אבל הרבה מפתחים את זה בגילאים קצת יותר מאוחרים.

לפעמים בחורה בת 18 יכולה להיות עם עולם פנימי כל כך עשיר ומפותח וכאילו הבן בגיל הזה לא שם בכלל ....

1. אישית אני אוהבת ומתחברת לחוכמה, אבל צריכה את זה יותר בכיוון של אנטגלנציה ריגשית...

2. לא בהכרח פוגע... אבל לפעמים זה כן קשור.. צריך לברר את זה

3.אני חושבת שיש הרבה...

עונה מנקודת מבט שלי בתור מישי שאובחנה על הסקלה שבין מחונן לגאון🙈

בכללי ההורים שלי בדעה שלא להפגין חכמה בפגישות. להראות רגילה. לי זה לא נראה כל כך קשור, אני לא רגילה... אם הוא לא יכול להתמודד עם זה אנחנו לא מתאימים, אני הרי לא אציג חיים שלמים, נכון?

מה גם שפלוס ועוד פלוס זה פלוס... אם יש לו ביטחון שמי שהוא זה אחלה-לא חושבת שזה אמור לאיים עליו...

לשאלותך:

1. בעיקרון, סבבה, ראש טוב, שיבין דברים. לא צריכה אינשטיין (אני כבר אהיה האינשטיין של הבית, לא צריך 2)

מה שכן, אני מעדיפה שהוא יהיה יותר חכם סתם בשביל ההרגשה שלי. לא אפסול על בן אדם שהוא לא מחונן, זה דבילי...

2. לא חושבת... אני רגשנית ממדרגה ראשונה😅 (סתם נקודה, חכם לא אומר שכלתן. זה שני דברים שונים.)

3. למה ככה?! מכירה בנות שישבות לקרוא ויקיפדיה... ועם מדברים על דת-זה אימון יומיומי בלהשליט שכל על רגש...

אבל תחשוב על זה שנייה-אם אתה שכלתן מאוד, לא עדיף שהיא תהיה יותר רגש ואז תאזנו אחד את השני?

אבל כן, יש בנות ריאליות מאוד מאוד מאוד.

בהצלחה!

בסדר מותר לך

קורה...

(עדיין לא מחקו לי משום מה...)

הפוך, לחשוב שהיא לא חכמה כשהיא כן זו קצת כפירה בטובה שהקב"ה נתן לה. 

ענווה זה לא לומר

"אני לא חכמה כל כך" כשהיא בעצם כן

אלא לומר

"אני חכמה וזה בזכות הקב"ה שנתן לי מתנה נפלאה שכזו".

וכמובן כל עוד לא חושבים שזה הדבר הכי חשוב בחיים ("כי אם בזאת יתהלל המתהלל..."), אז ברור שממילא אין פה מה להתגאות כל כך (כמובן שחכמה יכולה להועיל מאוד לעבודת ה' אבל זו שאלה של איך מנצלים אותה ולא מובנה באופן מהותי בחכמה עצמה).

אני לגמרי מסכים שאדם צריך להיות מודע ליכולות שלו, ולא להתבייש להשתמש בהם כשצריך - ואז באמת חשוב לא להתעטף בענווה מזויפת. מצד שני, אין צורך, בשום מצב, לומר "אני חכם", בטח לא לאנשים אחרים. זה לא מועיל לשום דבר ובמיוחד לא לאדם עצמו.

לבין להיות מי שאתה, ומה לעשות שזה יוצא שאתה חכם...😏

שכל זה מתנה, לא עשינו כלום בשביל לקבל אותו.

אין צורך להסתיר אותו ואין צורך להחצין אותו.

ככה (בערך) לדעתי.

או שלא ירדתי לסוף דעתך ב" להיות מי שאתה".

לעניות דעתי, זה לא בריא לא לאדם ולא לסביבה. את יכולה לפתור תרגיל קשה - מה שיעיד בעקיפין שאתה חכמה - וזה בסדר גמור. אבל לא צריך לנופף בפני כל העולם שקבלת 100 (אני באופן אישי במקרים כאלה מעדיף לומר "קבלתי בסדר", אבל יכול להיות שאני מגזים). 

כשאת ניצבת מול בעיות, ברור שאת צריכה להכיר את ערך עצמך, אבל לא לחשוב ש"אני הרואה ולי נפתחו שערי שמים". ולא בגלל זה דעתך באיזשהוא ויכוח תחשב יותר או פחות. האנשים היותר חכמים שיצא לי להכיר, אף פעם לא אמרו על עצמם שהם "חכמים". לעומת זאת, היו כל מיני "תרנגולים" שהיה חשוב להם להוכיח כמה הם חכמים, והם, אפעס, היו פחות. אני לתומי חשבתי שזו סוג של נחיתות שהם חשים, לעומת אלו הבטוחים בעצמם.

רק שתסכים איתי שם מדברים עם אדם חכם ועם אדם טיפש יש הבדלים, נכון?

לא חושבת שיש צורך (אם זה קשור) לא להגיד משו נחמד שעלה לי לראש כי זה עובדה לא מאוד ידועה והוא עלול להבהל שאני יודעת הרבה דברים...

(אתן דוגמא-

פעם נסעתי עם ההורים ודיברנו על צרפת, אבא שלי אמר שזו שפה מצחיקה אז הסברתי לו איך היא נוצרה, שזה עסק שלקח כמה דקות טובות וכלל סיפור על ימי הביניים... כשסיימתי הם צחקו ואמרו לי משו כמו אוי ואבוי אם תגידי ככה בפגישות, הוא יברח... לא להראות שת יודעת הרבה דברים, גברים אוהבים להיות אלו שיודעים הכי טוב...

הבנת את ההבדל?)

נ.ב.

ציונים אני בכללי לא אומרת... עינא בישא...

אם כך, אני לגמרי מסכים איתך ברוב המקרים, בטח בפגישות כשאת מנסה למצוא מישהו שיש לך יכולת לפתח שיחה איתו.(כלומר פחות עם הסיפור. אני כן יכול להגיד, כמו שאת אולי יודעת, "לא בכוח". כלומר, לי יצא שאנשים ניסו לציין כל מיני דברים שיעידו על "חכמתם", אבל לכל מי שהיה יד ורגל היה ברור שהוא\היא מבלבלים את השכל.

זאת ועוד, במגע עם אנשים מהיישוב, יש לי הרגשה שאת לא מהפריפריה(בלי להכנס לנושאים אישיים). לפעמים עם אנשים שאת לא מכירה, אז לא חכם לעשות דברים כאלה כי זה כמעט תמיד מתפרש כהתנשאות.(שזה אחד הדברים הכי גרועים שאפשר לעשות מול חברה כאלו)  

איזה פריפריה?!

אני רוצה בריטי, בלונדון, שישב איתי לתה ועוגיות בארבע אחה"צ

סתםסתם..

הכל טוב

הייתי מביאה לי דברים כאלה מידע כללי... אבל אני לא מייצג כנראה 

אז זהו שלדעתי אין אפילו שום דבר לא "בסדר" בלנופף בחכמה. אנשים פשוט לא אוהבים את זה כי הם מקנאים, וכדי להיות אהוב על הבריות אז צריך לשלם קצת מחירים... אבל במצב אידיאלי אני לא חושב שזה אמור להפריע למישהו.

כל אחד צריך להיות שמח עם התכונות הטובות שיש לו ולפרגן לאנשים אחרים ואני מצאתי שפרגון כנה באמת נותן משקל נגד מסוים לקנאה עם הזמן.

(במקרה יצא להסתובב הרבה עם אנשים גאונים באמת, ויש לי חברים שיודעים להריץ בראש טורי טיילור ולחשב פונקציות טריגונומטריות בלי מחשבון או לנתח סיבוכיות של אלגוריתמים מורכבים מאין כמוהם. באיזשהו שלב זה שמישהו הרבה יותר חכם ממני סה"כ הפסיק להפריע לי).

ולא צריך להעיר דובים ישנים.

של מה "נכון" לעשות אבסולוטית לבין הפן של להיות אהוב על הבריות ולהצטרך להתנהג קצת אחרת מהאידיאל לפעמים בגלל שהם לא מושלמים.

שענה כאן בשרשור... אז תודה לכולם על המענה וההשקעה! מכיוון שאני מוחק את החשבון מוזמנים לא להגיב פה כבר, אבל אם הדיון מעניין אתכם באופן כללי אתם יכולים להמשיך לדון אם באלכם

(חח אהבתי את הכנות בתשובה)

וזה חשוב לך .

וזה מערער לך על דברים אחרים שאת אוהבת בו

זה חשוב לשים לב .

בסוף האישה צריכה להסתכל על בעלה ולחשוב ואי זכיתי. מתוך כך תצמח זוגיות שהיא בריאה הוא ירגיש שאת פשוט מעריכה אותו וגבר שמרגיש הערכה מאשתו זה גבר שהוא חתיכת גבר וזה זכייה בלוטו 

הבעיה היא שאני לא יודעת עד כמה זה מערער או לא מערער

ולא בא לי להמשיך לצאת תקופה ארוכה ואולי גם להתאהב בטעות ואז יהיה לי קשה לפעול באופן ריאלי.

מפריע לך שהוא כנראה פחות חכם כי יש לך תפיסה על חכמים או כי יש לך תפיסה על גברים ותפקידם בזוגיות? 

אבל בתור חברה הוא יכל להיות לי ממש סבבה,

כי מחברה אני לא מצפה למשהו משמעותי מעבר לבת שיחה כיפית נחמדה וכו' וכו'

בתור בעל אני מצפה למישהו שיהיה יותר דומה לי ומוכשר/ חכם לפחות כמוני

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

באמת זה החשש שלי, שלא אעריך אותו מספיק ואתבאס כל פעם שמישהו קרוב אלי מצליח ובעלי לא...

הדברים שאמרת הם לא הדברים הנכונים שצריך להסתכל עליהם כדי לדעת אם להמשיך או לא.

היא יכולה לחשוב שהוא פחות חכם ממנה כי זה נכון עובדתית ועדיין להרגיש שיש לו הרבה דברים לתרום לה, הרבה איכויות שלא קשורות בהכרח לרמת משכל שלו. 

השוואות תמיד יכולות לקרות גם אם מתחתנים עם האדם שלא היה לנו שום ספקות לגביו בשעת ההחלטה, כי אף אחד לא מושלם וכי תמיד יהיו יותר טובים.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

בסוף זו עבודה שעושים עם מי שבוחרים להתחתן איתו, לא?

לא עם כל מדויט רנדומלי...

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:24

שיודע שמעריכים אותו על מה שהוא, מעצם היותו.  לא רק אם הוא יודע שפות/ מתמטיקה/ כללי....

שאדם מקלף רגע את כל הידע/ חכמה/ כשרונות

הוא מגלה את היסוד הראשוני שלו, ונראה לי שרק על זה לבד , יש מה להעריך .

הערכה כנה, חיוך אמיתי, מציאת חן אמיתית, מסוגלת להביא אדם לגבהים שלא חשב!! 

ואם אפילו על הראשונות בעייתי להעריך

אולי על האינטלגנציה הלימודית/שכלית/ אחרת יהיה קושי נוסף שאולי  או וודאי שישליך על יסוד האמת של החיים המשותפים. 

תחשבי על רבי עקיבא. רועה צאן  ראתה הו רחל שהוא צנוע ומעוּלה ובזכות שתי המעלות שהעריכה בו, נישאו. ההערכה התמידית גרמה לו להיות גדול הדור! 

אפשר לקחת את זה כדוגמא לזה שהערכה אמיתית, תורמת לביטחון העצמי וממילא למיצוי השאיפות לא משנה באיזה תחום. נתינה הדדית, כבוד והערכה תמידית- הדדית, יכולים לטפח את בני הזוג ולתרום הרבה מאד לשלום הבית ביניהם,  ולברכה בעקבותיו.

אבל קודם כל חשוב לי להבהיר שאני לא מזלזל באף אספקט שמישהו או מישהי רואים כמשמעותי בעיניהם. להיפך, דווקא בגלל שאני יודע שהחוכמה של הצד השני חשובה לי ומאוד, אז אני מניח גם את התובנה הזו של מושיק.

בעצם לא היה אכפת לו, כביכול, אם היא חכמה או יפה או עשירה או חברותית וכדומה (למרות שברור שיש לו עניין גם בדברים כאלה, אבל המבט הגדול הוא אחר). כשהוא רואה אותה הוא רואה מישהי עם איכות מוסרית עמוקה שמשפיעה עליו. הקשר שהוא מתאר הוא ברכה לא בגלל מה שהיא נותנת לו אלא בגלל מה שזה גורם לו להוציא מעצמו.

אבל זו באמת מעלה אדירה שאני לא בטוח שכולם מסוגלים לה, גם לא אני. אבל זה חזון יפה.

ברמה הטכנית, אני חושב שייתכן ופשוט-אני צודק. בטח אם זה דבר שבשורה התחתונה יביא לידי זילזול קבוע בו. בית אמור להיות מקום מוגן, שלפחות בו אפשר לקבל קצת כבוד קיומי (בין היתר). אם זה לא יקרה אז מלכתחילה זה נישואי אסון.

מקווה שלפחות בתור נשואה אגיע למעלה הזו

מעריכה אותו בכל זאת על שאר הדברים הטובים שיש בו- אין בעיה

אבל אם זה גורם לך לחוסר הערכה- בעיניי יש פה בעיה

אני לא מכירה אותו מידי לעומק

אם הקשר יעמיק ויתפתח אוכל לדעת אם אני מעריכה אותו על דברים אחרים ואם הרמה השכלית מפריעה לי

אבל זה בעייתי  לי מ2 סיבות:

1) אין בי רצון לצאת עם בחור תקופה ארוכה ואז להוריד, זה רק מכניס אותי לתסביכים וכשהקשר עמוק קשה יותר להיפרד.

2) אם אתאהב בו אז לא יפריע לי, אבל אחרי תקופה מהחתונה כשההתרגשות והנצנצים טיפה יורדים זה יוכל להפריע לי.

לא קיצוני ברמה כזאת.

לא קיצוני בכלל.

אבל כן פער קיים

זה תלוי בעיקר בך.

עד כמה זה חשוב לך? עד כמה זה קריטי? האם זה תופס משקל כבד יותר מדברים אחרים?

צריכה הרבה בירור עם עצמי

בטוחה שאם הייתי קצת יותר נואשת לחתונה אז הייתי מתגברת על זה.

אולי כי אני לא לחוצה בכלל, ויש לי עוד הצעות במקביל אז אני מתלבטת כי אולי יהיה מישהו טוב יותר.

מצד שני באמת יש לי איתו כימיה מדהימה והוא בחור לגמרי סבבה.

אבל לא בא לי שפתאום זה יפגוש אותי בכל מיני הזדמנויות ואני לא אעריך אותו מספיק

כי רוצה להעריך את בעלי הכי בעולם...

בהצלחה רבה!

שאלות לעיונך-

תקשורת טובה ביניכם, יש?

את מוצאת בו שתי נקודות מרכזיות של טוב?

את מרגישה שאת מצליחה להעריך אותו בגללן?

הנקודות האלו , מבוססות או משתנות עם כל משב רוח? הכוונה - היום מעריכה ומחר מזלזלת... 

אברר עם עצמי 🙏

מרגיש לי שלפעמים יש מסר שמאוד מעודד להישאר בזוגיות כמעט בכל מחיר, וזה קצת צורם לי.
 

אני אומרת את זה ממקום אישי שהתייעצתי עם נשים דוסות וכמעט התארסתי בגיל 21 מתוך תחושת לחץ  בין היתר בגלל מסרים ששמעתי מסביב מבנות, שהיום במבט בוגר אני מבינה שיש כאלה שנכנסו לנישואין מתוך לחץ ולא מתוך בשלות אמיתית(:

עוד נקודה חשובה לא פחות שמרגיש לי שלא מדייקים וחבל

לפני החתונה הוא עדיין אופציה, ולכן זה בדיוק הזמן לבדוק אם יש תקשורת, כימיה ומציאת חן. בעיניי, לא נכון להיכנס לנישואין בתקווה שהדברים האלה ייבנו רק אחר כך.

אחרי החתונה הוא כבר לא "אופציה" 

הוא בן הזוג שלך נקודה סוף פסוק.

 שם באמת עובדים על הקשר, מתמודדים, מתפשרים וצומחים יחד.

 אבל זה עולם אחר לגמרי. את הבסיס צריך להרגיש עוד לפני שמחליטים להתחתן.

(ב"ה בסוף החלטתי שלא שייך ובדיעבד הצלתי לעצמי את החיים )
 

בעיניי חשוב שכל אחת תקבל החלטה מתוך רצון, התאמה ושלמות עם עצמה, ולא מתוך פחד או לחץ חברתי או גרוע מכך נואשות. 

להרגיש עליו התנשאות וזלזול, לא הייתי ממליצה להמשיך

אם את רואה שאת מרגישה כלפיו כבוד והערכה

אז לא רואה סיבה לא לנסות

יכולה להגיד לך עלי שממש קל לי להתחבר לאנשים ולגברים .. ולא רע לי בכלל. .זה ממש לא אומר שכל אחד מהם הוא האחד .

אבל למרות כל מה שכתבנו לך את רשמת :

"אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד."

חשוב לי לחדד אף אחד לא מחליט לך חוץ ממך .

חשוב שתדעי את זה שאת ורק את אחראית הבלעדית להחלטות שלך.

נשמע שבכל זאת משהו מפריע לך. אז קודם כל אני מציע לך לברר האם זה תירוץ שאת מתרצת לעתמך על מנת לסיים קשר שאת לא כל כך רוצה בו, או שזו באמת שאלה נקודתית שאם תכריעי בה לקולא ותצליחי לשחרר היית שמחה להמשיך עם הבחור.

בלי קשר, השאלה עד כמה להיות עם יד קלה על ההדק לפסול על עניינים כאלה מושפעת מאד מגילך, כמה הצעות רלוונטיות את מקבלת, כמה לחוץ לך להתחתן בקרוב, וכמה משאבים (נפשיים בעיקר) את תבזבזי להערכתך אם תאמצי מדיניות פסילות כזו או אחרת.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.

בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

האולם קטן, 400 - 350 איש.

שלא יהיה אופציה בפנים?

בס"ד

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.