הרב אבינר הוא בן אדם, אותו שחם הוא גם כן בן אדם.
בן אדם פירושו: מורכב, בעל כמה פנים, לא מוחלט, משתנה, חושב, משנה את דעתו, לא מושלם ועוד ועוד.
מה זאת אומרת?
שהרב אבינר חשב באותו זמן (ואולי הוא חושב היום אחרת, למרות שאינני בטוחה בכך) שאותו שחם הוא איש חם וטוב ומיטיב מכיוון שראה אותו עושה מעשים טובים כאלה ואחרים ובחר להתמקד בהם.
אז הרב אבינר בחר לראות אותו כך, ואנו בוחרים לראות אותו במעשיו הרעים.
וזה לא אומר שאנחנו רעים או סתם צרי עין, אלא שנתקלנו בצד ה"לא נכון" של שחם הזה וכבני אדם אנו שופטים אותו על מעשיו.
מה שאומר לנו שאפשר להסתכל על בנאדם באלף דרכים שונות, ובכל זאת לחשוב שאני יודע "מי הוא באמת".
ולא כן הדבר, כי אין אובייקטיביות בעולם הנמוך שלנו.
כל זה כנ"ל לגבי הרב אבינר, שהמתנגדים לדרכו רואים בו פן אחד והמאמינים לו רואים בו פן אחר, או שאולי זה בעצם אותו פן, אבל יש המסכימים איתו ויש שלא. (למשל: הארוס של אחותי לומד ב"עטרת כוהנים" ואילו אני נמנעתי לאחרונה מלהיכנס לשיחה של הרב שהזמינו אצלינו. למה? ככה. כי אני בוחרת שלא ללכת על פי דרכו של הרב ואילו גיסי לעתיד מרגיש שהוא רוצה ללמוד מתורתו.)
ועוד "אולי" קטן:
אולי הרב אבינר, בגישתו הממלכתית, רצה להדגיש באותה התבטאות עד כמה הוא מאמין במערכת או עד כמה הוא סומך על המדינה ועל שלוחיה או כל מיני רעיונות אחרים שנשגבים מבינתי...
יהיה בסדר בסוף (איזו הבטחה נחמדה...), אל תדאיגו את עצמכם בכל מיני זוטות שכאלו, כי להרגשתי זה באמת לא מקדם לשום מקום אלא רק תוקע אותנו באותה נקודה קטנטנה ולא ממש חשובה...
אני מצרפת קטע מקסים של אסתר קל שהוא ממש אמיתי...
כל מה שאני / אסתר קל מתוך: "מאוחר בבוקר" הוצאת לוין אפשטיין, מודן
חשבתי כי מן הראוי שתחילה אציג את עצמי, לרגע זה נראה פשוט וקל, מה בעצם יכול להיות יותר טבעי?
לפתע זה נעשה יותר קשה ומסובך, על כל פנים בשבילי, הרי אני נותנת את דעתי שבשום פנים אני לא תמיד אותו דבר שבעצם בכל מקום אני מישהו אחר, ותלוי איך אני בעיני מי? כך שפתאום ראיתי שאני בעצם המון אני.
אני אחות לאחותי ולאחי, בת להורי, לבן זוגי בת זוגתו, בגן אני גננת, לפעמים אני קליינטית ולפעמים פציינטית, בשיעורי ההתעמלות תלמידה והכוונה ברורה...
כבר שמעתי אומרים עלי: "היא אדם שקט, שלו, תמיד נינוחה, אף פעם לא יוצאת מגדרה"- והקשבתי על כך בפליאה. שמעתי אחרים אומרים עלי: "זאת?, לא יושבת רגע בשקט, תמיד זזה לא מוצאת לעצמה מנוחה"- והקשבתי גם לכך בפליאה.
שמעתי אומרים עליי: "עליה אתה יכול לסמוך, אצלה מילה זו מילה. כאשר היא מבטיחה ראה זאת כעשוי"... גם שמעתי אחרים אומרים: "נו תוריד כמה אחוזים, זה לא תמיד כל – כך אצלה".
העניין הוא שאת כל הזמן משתנה ושום דבר גם לא אתם נשארים כשהייתם בראשונה. משנולדתם היית פעוטים, עכשיו אתם הורים. פעם, למשל, כל החברים שלי היו כולם ילדים, עכשיו כולם קצת מבוגרים....
ואפילו החלטתי בכנות לערוך עם עצמי היכרות ולהציע לעצמי חברות – זה בלתי ממשי, כי עד שהסתובבתי כה וכה, הכל גז לעולמים...
פתאום זה נעשה מסובך לעשות הכרות ולהציג לפניכם אותי, כי מה שאני שומעת לעיתים על עצמי בכלל לא דומה לי לדעתי.
אז אני מציעה שכל אחד יבחר לעצמו ממני מה שנראה לו, כי האמת מדהימה, אדם יכול להיות גם כך וגם היפוכו של זה וכל העניין נראה לי עניין של השקפה ובמבט על מה כל אחד רוצה לשים הדגש ולהניח את היד...