גם אותכם תקופת הקורונה הארורה החזירה לתחתית ?!
להתמודדויות קשות מנשוא,מעגל חוזר של נפילה ותשובה ,התרסקויות, דמעות,ייאוש וכל התסמינים המוכרים..
או שאני היחיד ?! ולא, אל תענו לי שגם אתם ככה כדי שלא ארגיש לבד, תענו בכנות. אני באמת רוצה לדעת אם אני חריג בזה שאני אשכרה כבר שנתיים לומד בישיבה גבוהה ועדיין לא מצליח להתגבר כלל כאחרון המתבגרים..לא רואה שום אופק,שום פתרון,שום כלום.
כותב ונחנק מדמעות אשמח לשיתוף כנה.
"עד מתי יהיה זה לנו כמוקש"
ועדיין הוא חזק מזה..
לא יודע אם אני צודק אבל נשמע ממה שכתבת שאתה שבור מזה נורא!!
אז קודם כל כמו שכתבו לפני זה קורה לכולנו יש ניסיונות והתמודדויות, ככה זה החיים מלאים מלאים באתגרים וקושי! כמו שכתוב אדם לעמל יולד לא באנו לפה בשביל להיות מלאכים!
אנחנו בני אדם עם כל מה שזה אומר! עם יצרים של בני אדם, ומהצד השני כוחות של בני אדם!!
היצור היחידי בבריאה שקיבל כוח להיות בורא, כוח ליצור הוא האדם, הקב''ה נתן לנו יכולת שבעצם שמורה רק לו יכולת ליצור דברים חדשים ולברוא את עצמנו מחדש!
ומנגד בכח הזה של הבחירה, של היצירה, יש את הכח הגשמי שמושך אותנו למטה!
אז קודם כל אח יקר!! אל תלחץ אתה סך הכל מתמודד עם ההתמודדות הבסיסית ביותר שיש לכל בן אדם,
גם אם נופלים עוד ועוד ועוד ועוד עדיין כתוב שבע יפול צדיק וקם, וכבר אמרו בעלי המוסר שבלי הנפילות אי אפשר להיות צדיק!
הנפילות הם מה שמלמד אותנו באיזה נקודות להתחזק, על מה לעבוד ואיפה להשקיע את הכוחות!
שני כלים חשובים ובסיסיים בהקשר הזה.
א. בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין! אי אפשר להתגבר על היצר בלי התורה פשוט לא שייך, ברמה מסויימת כל התורה נבראה בשביל שנוכל להכיל את התמודדות שלנו עם היצר, וזה גם מקביל כי המשיכה לתורה והאהבה אליה, מגיעות מאותו שורוש בנפש שנמשך ליצר הרע הזה!
ב. הכי חשוב זה לזכור שהתמודדות האמיתית היא לא החטא עצמו!!!! כן כן כמה שזה נשמע מפתיע ההתמודדות האמיתית, הקושי האמיתי, הוא לא להתגבר על החטא הספיציפי הנקודתי שלפנינו.
ההתמודות האמיתית היא עם הדרך שלנו להתמודד עם החטא!!!!
בעצם כשאדם חוטא אין לו שום מניעה לקום בבוקר להתפלל ברצינות לבקש סליחה אמיתית ולהתיישב ללמוד, הרי כבר אמר הקב''ה ''גם כשחוטאים בני הם''
אבא שלנו נמצא איתנו בכל מצב!!
אבל מה איתנו?? אנחנו תמיד איתו?
למה באמת זה כל כך קשה????
כל מי שנכשל פעם יודע שלהרים את עצמך זה כמו קריעת ים סוף!
דרושים מאמצים אדירים בשביל להתקדם אפי' פסיעה קטנה לכיוון הנכון, למה??
התשובה היא, כי בעצם הקושי שלנו, המקום שבו היצר הרע נלחם בצורה החזקה ביותר עם כל ''התותחים הכבדים''!!.
המקום הזה הוא בפנים הנפש שלנו, ביאוש, בתחושת הגועל העצמית, בתחושה של אני אפס, כבר שנתים אני בישיבה גבוהה ואני לא מצליח כלום, מה ייצא ממני, איזה רע אני, כזה חסר יראת שמים.
בעצם הקושי הגדול ביותר הוא בתחושה שאני כבר לא עם אבא, אני כבר לא עם הקב''ה, אני חוטא!!!!
כל האמירות האלו הם הם היצר הרע האמיתי!! פה המלחמה של היצר היא החזקה ביותר, להפיל אותנו לשבור אותנו!! לתת לנו תחושה שמזה כבר לא נקום!!
ההבנה שכל הרגשות האלו לא מגיעים מתוך מקום טוב, מתוך מקום של קדושה וחיבור לקב''ה, אלא בדיוק להיפך, הם מגיעים מתוך היצר שרוצה להוריד את הערך העצמי שלנו להשפיל אותנו בעיני עצמנו, ולגרום שלא נצליח לקום לקרב הבא, ההבנה הזו היא המפתח למלחמת היצר האמיתית (והרבה פעמים גם הקשה יותר!!)
הדרך האמיתית היא פשוט לקום ולחזור בכל הכח לעבודת ה' ופשוןט להתעלםפ מתחושת המיאוס הפנימית הזאת שעולה, וכל הזמן להזכיר לעצמנו שכל הגועל הזה זה לא באמת אלא שזה היצר הרע שמנסה לשבור אותנו שוב!!
תזכור מה שחשוב זה לא החטא אלא איך להתמודד איתו!!!
בהצלחה אח יקר!! ותדע שעצם זה שזה כואב לך ואכפת לך רק מעיד על כמה שאתה באמת לא שם!
לקח לי יותר שנים ממך בישיבה גבוהה, לעבור את השלב של "לא מצליח להתמודד כלל כאחרון המתבגרים", וזה היה בלי קורונה. מתישהו גם אתה תתגבר. אצלי זה קרה כמעט פתאום, אחרי ההכשר הנפשי לכך- הצלחתי להגיע להחלטה חזקה, ההחלטה החזקה ביותר בחיי עד כה, ולנצח.
אבל עד היום יש לי התמודדויות. 3 חודשים בבית לא החזירו לתחתית, אבל בהחלט גרמו לירידה.
ה' עמך גבור החיל.
שלא כבעבר... על זה עכשיו זה פלא בשבילי
בהמלצה אישית, מאוד מומלץ ההדרכה של ארגון ונשמרתם (שכתובה בחוברת שלהם). הם מבטיחים שכל מי שיעשה את מה שכתבו בחוברת היצר הרע של ראית העינים והברית יחלש ולא יהיו נפילות בכלל.
אני מעיד על עצמי שעלי זה עבד כמו שהם הבטיחו!
זה תיקון מהאר''י - 3 תעניות, תפילה (10 עמודים קטנים) וצדקה. זהו.
כריכת החוברת
פנים החוברת
@@יש סיכוי אבל לא חושב שכמה תיקונים וצדקה יעזרו,זה גם טוב,אבל אני חושב שצריך להבין איך זה עובד.
אם זה התמכרות אמיתית-לך לאיש מקצוע.
בדרך כלל זה סתם תוצאה ולא התמכרות,היצר הרע שלך הוא חבר שדואג לך,חלק ממך ולא משהו חיצוני,הוא הרובד הגופני "יצר לב האדם רע מנעוריו" ואז בגיל 13 מצטרף היצר הטוב-השכל,הרובד הרוחני (יצר המין הוא יצר טוב-עובדה שמקבלים אותו אחרי גיל 13 ולא מהלידה-להתחבר לנצח,לתת חיים ולא רק לקבל,להשלים את האישיות שלך באמצעות התחברות לחצי השני) ,היצר הרע רואה שחסר לך משהו-אבל כל מה שהוא יודע לתת זה מענה גשמי,(בהתחלה שינה ואוכל או כל דבר שמסיח את הדעת,נגיד מחשב/סרטים,וכשהוא מגלה שיש דבר עוצמתי יותר,יצר המין-הוא הולך עליו) יש דברים גשמיים שאסור לדחות-חייבים לאכול ולישון,ככל שמשהו נצרך יותר הגוף דורש אותו מהר יותר,אבל יצר המין הוא לא צורך קיומי-עובדה שאנשים יכולים "לשרוד" אפילו חיים שלמים בלי להשתמש בו (בתיאוריה,וגם נגיד מישהו מסורס חלילה עדיין יכול לחיות) לכן מוכח שהוא לא הכרחי,ולך יש שכל כדי להגיד לו "לא תודה,זה לא מה שאני צריך" (גם כשאתה סתם מבואס ואין לך כח והיצר אומר לך לישון או לנשנש למרות שאתה לא רעב) במיוחד אחרי שאתה הרבה פעמים נופל ורואה שתחושת ההנאה עוברת ורק גורמת לך סבל גדול,מה שאומר שיש בעיה אחרת שכל עוד לא תטפל בה-היצר ימשיך "לנסות לעזור" ולהציע לך "ממתק" שישכיח ממך את התחושה הרעה-אבל רק לרגע. אם יש לך תחביב חיובי שייתן לך הנאה רגעית-אפשר להשתמש בזה (תנגן משהו,תעזור בבית,תעבוד בגינה,תכין אוכל,דבר עם חברים-כל אחד ומה שהוא אוהב..)
זה לא אומר שלא צריך להפסיק עם זה עד שתמצא את מה שבאמת מציק לך ותפתור את הבעיה,סור מרע ועשה טוב, לכן אם יש שיטות טובות כדאי לנסות.
(לא מתכוון להכנס בך,אבל בדרך כלל אנשים רוצים אבל לא עד הסוף,לא עושים הכל,למשל אומרים לחבר שיעיר אותם לתפילה "אבל אל תוריד את השמיכה/או תשפוך מים"-למה?? אני יכול להבטיח לך שהמיטה לא תירטב-כי אתה באמת תקום!, אם יש לך פתרון קיצוני אבל שאתה אומר "עד כאן,זה כבר אמיץ מדי" כמו לספר להורים כל פעם שאתה נופל,לומר להם שלא יתנו לך במחשב בכלל-כל אחד לפי הנפילות שלו,אז תחשוב איך לחזק את הרצון עד כדי לעשות את הדבר ש"אוי,אבל זה באמת יגרום לי להפסיק"-ממש ככה,אם אתה רוצה להפסיק תעשה את זה 
)
ובנוגע לבעיה-אני ממליץ שתדבר עם מישהו שמכיר אותך או מבין בחינוך (אולי אפילו איזה פסיכולוג) ותנסו יחד להבין מה חסר לך-אולי כישרון שלא הוצאת לפועל,אולי קשה לך חברתית,אולי בעיה אחרת שמציקה לך ואתה מדחיק ולא מתמודד אתה.
ממש הרחבתי-מקווה שלא פספסתי משהו,אם אתה רוצה לדבר באישי בכיף.
בהצלחה אחי!! אוהב ומשתתף בכאבך! 3>
חושב שחייבים פסיכולוג, רק למכור אמיתי שלא מצליח יום בלי ליפול מאז שהוא התחיל עם זה,רק הצעתי את זה כאחת מהאפשרויות לאדם שמבין בנפש וברגשות שיוכל לעזור באיתור הבעיה האמיתית-ציטוט-"אני ממליץ שתדבר עם מישהו שמכיר אותך או מבין בחינוך (אולי אפילו איזה פסיכולוג)"
עלי זה עבד, כל השנה הזו נקיה ב"ה!
אפילו שאני אחרי לילה לבן, ויכולתי לפנות למקומות מאוד לא טובים, ולא עשיתי את זה ב"ה. פעם לא היה לי סיכוי, עכשיו מרגיש רחוק מזה.
זה הכח של הדרכת חכמים...
ולא יודע באיזה רמה הרימון שלך, אבל אולי כדאי לך להעלות, או להשתמש במערכת הגנה אחרת.
האמת שאני מאוכזב מעצמי בטירוף בעיקר מהדרך שבה אני מעביר את הזמן שלי.
פשוט שורף אותו בכמויות מסחריות על דברים חסרי משמעות (והלוואי שזה היה מסתכם בשיטוט בפורומים).
ויש סיכוי אחי. גם לי היו ירידות ועליות בחיי, והרבה פעמים אני מתקשה בעצמי להבין את התהליכים, העליות הפתאומיות מול הירידות הפתאומיות. אבל גם אם יש בגרף עליות וירידות, בסה"כ הוא עולה.
כשנפלתי בעבר הרבה, לא היתה בי ריקנות, עצבות, כעס, חוסר באהבה עצמית.
כלומר היו תקופות שכן, והיו תקופות שלא, וזה לא השפיע על כמות הנפילות.
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.
אני גנב לא חכם. מה רע?!
היית:
א. מתגייר/ת
ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח
ג. ערבי/ה חילוני/ת
ד. ערבי/ה מוסלמי/ת
ה. טרוריסט/ית
לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....
ואין בחירה חופשית. אין.
יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית
אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?
אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת להיות.
וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".
שלום!
אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה.
עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.
מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.
באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.
לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.
רקע:
סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.
אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה.
פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?'
באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!
העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת.
אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.
הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר.
אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.
יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?
סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.
לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.
אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?
זה פשוט לא רלוונטי.
ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.
אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.
הכי מצחיק / עצוב:
את חיממת את האווירה.
העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...
ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?
נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.
דיון לגיטימי.
אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.
אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?
הזיה.
אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.
רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.
כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה.
לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין?
להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.
אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?
איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?
כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?
בס"ד
דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי לא עם רופא ערבי,
היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל
שתודה ושלפי השם הוא יהודי.
לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.
בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי מ א ד לא נעים.
התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב
ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.
אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא
וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....
אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו
נסיון שהיה לך.
רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר
לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה
כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -
לזרוק אשפה על הרצפה כי ה ם ינקו הגויים
האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק
שזה מיטיב עם המידות שלנו...).
שזה ל א מיטיב עם המידות שלנו.
רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..
לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים
וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם
ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.
אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.
עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.
אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.
התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?
אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.
וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.
אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.
לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג
בסגנון צעיר
תודה🙏
להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...
אולי ביי מי
למרות ש90 זה לא הרבה לשובר
אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...
לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח
אולי 2 בורקס בבא + לימודה
בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.
תכלס, אולי תקנו להם בורקס
לא היו יותר מדי אנשים ותנועה
אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.
אם אתם יותר בעניין של יציאה אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)
הייתי במקרה שם
מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,
כרית עם תמונה עם המשפחה,
שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה
