אני מכיר ישהו שכבר נפגש כמה שנים ומעולם לא ישב בדייט במקום סגור.. לא מתוך קמצנות אלא מתוך חוסר בזבזנות...וגם הבחורות לא היו בקטע. גם אני אישית לא רואה שום עניין או יתרון בבית קפה על פני פינה שקטה תחת כיפת השמיים

טיפים לבדיקת רמת הלארג'יות/ ג'נטלמניות/ נדיבות/ קמצנות

יתקבלו בברכה

גם כשהדייט הוא במקום פתוח, את יכולה לומר "וואי, בא לי איזה כןס קפה" כשאתם ליד מקום רלוונטי, או "איך מתאים לי...." לויד'ע מה, ליד לויד'ע איפה.... קיצער, להוביל לקניה של משהו בלי לשבת שם, שאז אין את הנימוק של לא נעים לו וכו'.

ותראי איך הוא זורם.

(תזמיני משהו קצת יקר... כוס קפה ב5 שקל לא תהיה ראיה...)

אין על שקיפות

אנחנו לא עד כדי כך..

פשוט כי אני מכירה כ"כ הרבה אנשים כאלה. 

גם אני לא אוהבת להפגש במלונות. אין שם טיפת פרטיות

אולי זה בא ממקום של חסדנות,

לעולם אי אפשר לדעת מניעים של אדם. אלא ם כן שואלים אותו, וגם זה לא תמיד פתרון טוב.

אז מה עושים? דנים לכף זכות ונותנים לכל האפשרויות את המקום שלהם ולאו דווקא לשלילית את מרכז המחשבה שלנו.

את יכול להיות קצת פתוחה איתו לשדר לו שיהיה לך כיף אם תלכו למקום עם אוכל אם זה חשוב לך. חלק מהמשחק זה פתיחות, אם לא נפתחים - לא מתחברים. לאט לאט נפתחים ולאט לאט מתחברים.

שזה לא בא מקמצנות...

ואז אמרתי, אוקיי, איך בודקים אם בנאדם קמצן?

יש לי הרגשה שיצחקו עלי פה.. אבל לא אכפת לי

יש פסוק שאומר "מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו" 

אדם לרוב יהלל מעשה שהוא עצמו היה כנראה קשה לו לקיים בעצמו.   מניסיון, זה נכון. 

להמחשה בלבד,

יש סיפור ששלמה המלך רצה לברר במשפט מי מבין שלושה אנשים גנב כסף..

אז הוא סיפר להם סיפור שבתוכו היו כמה אנשים שעשו מעשים נפלאים וגם שודד אחד שוויתר על השלל שלו.

ושאל כל אחד "איזה מעשה לדעתו הכי משובח"  וזה שגנב ענה שהשודד שהחזיר את השלל הוא הכי משובח - כי זה קשה!

השאר בכלל לא התפעלו כי זה הכי הגיוני שיש. ובאמת הוא היה הגנב... 

למעשה, אני לא יודע איך בדיוק.

אבל לדעתי אפשר להשתמש בזה.

לספר משהו ולבחון את התגובה אם יש התפעלות מיוחדת ממישהו שמזמין או תורם וכו'

מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו

נראה לי מעניין...

לדעתי גם אדם קמצן ישלם במצב כזה

זה יפה שזה מוערך בעינייך,

אבל לרוב מי שעושה רק "בשבילה", אחרי הנישואין זה יעבור לו. 

מידות קשה לשנות.

או שתעשה גם את העצה שלך, וגם את מה שכתבתי..

לא בעיה. 

את אומרת "לסמוך על האינטואיציה והשכל הישר שלה" 

אבל עובדה שיש נשים שנפלו על קמצנים... 

אני לא שולל את העצה שלך, אבל תכלס זה גם ספקולציות במובן מסויים

הוא לא מתכוון להגיד שהוא קמצן - ככה שבכל מקרה זה יהיה פרשנות 

אני מציע להשתמש גם בדברי חכמים. 

למה לשלול? גם בזה היא יכולה להפעיל את השכל הישר ואת האינטואיציה.

אבל זה באמת רעיון להעלות את הנושא הזה בפגישות...

שאת רוצה לבדוק האם הוא קמצן בדייטים או האם הוא יהיה קמצן אחרי שתתחתנו?

כי אלו 2 דברים שונים לחלוטין.

בחור יכול להיות חסכן בדייטים ולארג' מאוד בנישואין ולהפך.

אם את חוששת שהוא יהיה קמצן אחרי החתונה, אז אני לא יודע האם אפשר לבדוק את זה בכלל. גם הוא אולי עדיין לא יודע איך הוא יהיה כי הוא אף פעם לא היה נשוי.

אבל אם את רוצה שהוא לא יהיה קמצן בדייטים, אולי תצטרכי להגיד לו את זה ישירות, כי בנים לא תמיד מודעים לצורך של האישה שיקנו לה דברים לפני שהם מחוייבים אחד לשניה. ובנים יכולים גם קצת לחשוש להעניק יותר מדי לבחורה בפגישות מכל מיני סיבות כמו חשש להיראות פזרן / שתלטן / לא צנוע באורחות חייו. זה תלוי תרבות והרגלים. לא הייתי פוסל על זה. הוא כנראה לא יודע מה את מצפה ממנו ואם עושים לו מבחנים זה בעיני לא הוגן, כי גם אם הוא ירצה להתנהל נכון, הוא לא תמיד ידע מה זה נכון מבחינתך אם לא תגידי לו ישירות.

חסכן בדייטים ולארג' אחר כך. זה מאוד מצוי ולכן אי אפשר לשפוט לפי זה.

זו לא צביעות, רמת המחוייבות שונה לחלוטין בין 2 המצבים. אני לא אסיע אותה מאות קילומטרים באוטו שלי לפני אירוסין/חתונה וגם לא אתחלק איתה בכסף שלי ולא אפתח חשבון משותף. אחרי חתונה אעשה בכיף מה שהיא תרצה. 

וברור שאי אפשר לבדוק הכל בדייטים. פגישות בכלל לא נועדו בשביל הבדיקות האלה אלא רק בשביל לקבל רושם האם יש בסיס לבניה משותפת של בית. האם יש תחושת אמון הדדית והאם יש רצון להתגבר על משוכות בעתיד שבוודאות יהיו.

ברור שרמת המחוייבות היא שונה בין המדוייטת שלך לאשתך, אך יש מינימום שמצופה שיהיה(לדעתי ולפחות גם לדעת פותחת השרשור) ואפשר לבחון על פי זה , הכל עניין של פרופורציות. לדוגמא:

ברור שלא מצופה שתסיע את המדוייטת שלך מאות קילומטרים, אך האם אתה כן מסיע מרחק מסויים?

ברור שלא מצופה שתשלם על המדוייטת של מאות שקלים, אך האם אתה כן משלם עליה סכומים מסויימים?

וכן הלאה.

פגישות בהחלט נועדו בשביל לבחון בין היתר את הדברים האלה.

נערים צעירים יכולים פשוט לא לדעת מה הם צריכים לעשות בדייט, או לא להצליח לעשות את מה שרצו בגלל חוסר ניסיון.

ובמקרים כאלה זה לא מעיד בכלל על האופי שלהם. וגם אם הם התרגלו להתנהגות מסויימת ברור שהם יכולים להשתנות בקלות אם ישתכנעו שהם צריכים להתנהג אחרת.

אל תפתחי חשדות, זה קודם כל.

דבר שני, לא כל קמצנות מובילה לאלימות כלכלית או בסגנון

דבר שלישי, יש הרבה אנשים קמצנים בתחומים מסוימים ופזרנים בתחומים אחרים, אז את צריכה להכיר אותו לעומק.

אני הייתי מנהל שיחה על הוצאות כלכליות.

תחליטי למה מפחיד אותך בחור קמצן (אם בכלל). מה בדיוק מפריע לך, ואז המשימה שלך תהיה לבדוק אם הוא כזה או לא

שקל על בקבוק מים .

תציעי לו בית קפה או משהו כזה, אם חשוב לך להפגש במקום סגור, ותראי את התגובה.

בכל מקרה, אם הוא בן תורה ואת מצפה לאחד כזה כדאי שתדעי שרוב הבנות שמחפשות בני תורה מבינות שבחורי ישיבה הם די עניים ומתחשבות מאוד בהם.

אבל קחי בחשבון שאם את באה בגישה של לבחון, בד"כ זה הדדי. יש מצב שהתעקשות שלך על בית קפה תצייר אותך כמחפשת שישלמו עליה או משהו כזה.

פשוט מכיוון שאני לא יודעת מה מקובל רציתי לדעת אם הוא אמור להציע

ללכת לטייל באיזה פארק או לשבת באוויר הפתוח. יש גם הרבה דתיים כאלה.

חרדים והדתיים לייט מעדיפים לשבת במקומות סגורים.

כמובן שזאת לא סטטיסטיקה מדוייקת, אבל זה קטע כזה.

אם הוא בחור דוס, ובמיוחד אם הוא בן ישיבה דתי, יש היגיון שהוא יעדיף לשבת בחוץ עם כל הקטע של טיולים וארץ ישראל וכל זה.

אני חושב שזה הרבה יותר נעים גם, בלי מלא אנשים מסביבך.

זה דיי הגיוני ואפילו לגיטימי ביותר לרצות אחרי 5 פגישות שהפגישות יכללו גם ישיבה בבתי קפה, או לפחות קניית שתייה ולשתות אותה בחוץ. תמוה שהבחור לא הציע את זה עד עכשיו.

לא כופים אנשים בקשר זוגי, יש כאלה שנוח להם ויש כאלה שלא.

וכן, זה נכון גם אם הבחורה היא זאת שכופה על הבחור. למרות שקשה לבנות משום מה שלא להשליך מכל סיפור על עצמן

אין שום דבר מוזר באנשים שלא אוהבים מקומות סגורים.

יש אנשים עם אגורופוביה, בעיות ויסות חושי, סתם כאלה שאוהבים שקט, וכאלה שפשוט גדלו על טבע ומרחבים פתוחים ולא מרגישים בנוח כשהם סגורים ומוקפים באנשים.

תפסיקו להיות כאלה שיפוטיים, בחייכם. לא באמת בא לכם להתחתן?

יש אנשים מכל מיני סוגים. יש אנשים ששוכחים לאכול ולשתות בעצמם, מכיר כמה כאלה, זה אומר שהם לא מתחשבים בזולת? לא, זה אומר בסה"כ שאכפת להם מהזולת כמו שאכפת להם מעצמם.

אי אפשר לנסות לנחש את כל הוריאציות של סוגי אופי של האנשים ואת הסיבות שהם לא עושים מה שהם לא עושים.

שחררו קצת, תתחתנו, לא יקרה כלום.

יש אנשים שצריכים ללמוד להוריד קצת את הראש ולהפסיק לחשוב שהעולם לא רק כבקשתם, אלא גם כהבנתם.

באמת ממליץ, חבל לכם על הזמן.

חבר שלי עשה את זה והיום הוא גרוש. 

צריך קצת ביקורתיות אם רוצים פרטנר לחיים נורמלים

חבר שלך לא היה שם וקפץ מעל הפופיק.

צריך קצת ה' בחיים.

אני חושב שאתה נוטה להשליך יותר מדי ממקרים יחידניים על העולם, ועוד על דעה של רבנים גדולים. זה לא נראה לך מוזר? אולי חבר שלך התחתן עם הבת זוג שנקבעה לו מ' יום לפני יצירת הולד והם פשוט פישלו את הקשר מסיבות כאלה ואחרות?!

בכל אופן, העולם לא כבקשתך זה לא אומר להתפשר ולא לבדוק את המידות שלו..

מידות זה לפני הכל.

אם לא להיות בררן, זה על יופי ושאר דברים שפחות חשובים.  לא מידות

אמת - יש לבדוק את המידות של המשודכ/ת,

אבל מצד שני יש לפתח מידה לא בריאה של פארנויה וגאווה שאומרת שהבן אדם מולי חולה נפש, אלים, מתעלל ואני שלם מושלם ובן העולם הבא.

לא להיות בררן זה על כל דבר שהוא דמיון. כולל הזיות על ניתוח מידות.

כבר שמואל הנביא קיבל על זה נזיפה מהקב"ה, ואתם רוצים להיות שופטי כל הארץ?!

נ.ב, יופי הוא לא תמיד דבר שולי.

לדעתי אם בנאדם לא שם לב שהשני אולי סובל, צמא, עייף... זה לא פראנויה. 

כנראה הוא לא כזה רגיש לאחרים.   

הגמרא אומרת  "מילתא דלא רמיא עליה דאיניש - לאו אדעתיה"  (דבר שלא מוטל על האדם - האדם נוטה לשכוח אותו)   אם הוא לא חושב על זה, סימן שזה לא מספיק אכפת לו. 

אני חושב שקל"ת צודקת.

אני שוכח לאכול ברמה מוזרה מאוד, ומן הסתם לא שם לב כשאנשים רעבים. ולגבי האכפתיות שלי @מבקש אמונה אתה מוזמן לשאול גם ניקים פה שמכירים אותי מחוץ לפורום אם אני בן אדם אכפתי או לא

אז אתם שוכחים מעצמכם.. עד פה זה בסדר אין לי טענות.

אבל מה לגבי זה שלידכם?

בוא נזרום עם האוכל.. ומה אם הוא עייף? אם הלכתם הרבה וכנראה כואב לו הרגליים,  אם הוא היום במצב רוח רע בגלל משהו וצריך התעניינות כו' וכו'

שמים לב? 

כנראה שפיזית אני בנוי אחרת מרוב העולם, ולא שם לב. מותר לבן השני גם לבטא את עצמו. אף אחד לא מת מלהגיד "בוא נשב רגע".

עזוב הליכה, פעם חבר ביקש ממני להעביר איתו דירה ונכנסתי למצב פעולה ופשוט לא הפסקתי בזמן שכולם היו מעולפים. כולל החבר שהדירה שלו. ממש לא חשבתי שצריך לנוח.

אגב,  תראה קטע מצחיק:

בדיוק דיברנו על זה פה, ואשתי הזכירה לי שלא אכלתי מאתמול בלילה

ועד שלא אראה בעיני אדם כזה שמצד אחד לא שם לב, ומצד שני מת לעזור לא כנראה לא אאמין.

סליחה...

אגב, רגע... אתה זה "פונפון מפונפן" (אם כתבתי נכון) שהיה פעם?

חח אתה עדיין זוכר את זה

אולי זה כי אני לא אוכל יותר מדי

בגלל הדיון הזה שכחתי מזה שאשתי הזכירה לי לאכול 🙄

@מבקש אמונה

כן סוף סוף

עריכה: אופס, שכחתי לסיים

חחחח תודה שזה מצחיק

אם לבחור יש אגורופוביה? אולי הוא מתבייש להודות? צריך להיות רגישים גם לצד השני.

אני לא מבין מה הצורך הנוראי לשבת בבית קפה, מעולם לא הבנתי.

כן, זה נחמד. ועשיתי את זה הרבה יותר מדי בהרבה יותר מדי דייטים. אבל זה צורך? זה שווה ערך לרעב? להרגשת הערכה מהצד השני?!

אתם תקועים באיזה דמיון שאתם מושלמים אז אתם צריכים בני זוג מושלמים

אני חושב שאם תשנה את ההסתכלות שלך תתחתן הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב.

אגב, אם לא הבנת את דברי, אני יכול לתת לך מספרי טלפון של חברים שלי (ולא, לא לבירורים ) כדי שתשמע שאצלי נהוג שחברים שלי מבקשים בלי להתבייש לאכול ולשתות כי אני לא חושב על דברים כאלה, וכשהייתי רווק לא תמיד אמא שלי הייתה שם כדי לשים לב . וזה היה גם תוך כדי שהעברתי לילות שלמים איתם כדי לעודד אותם ממשברים וכו'.

ישר כח על הניסוח היפה

מותר וצריך לדרוש את הצרכים שלך מהבן או בת זוג.

אני מאמין בלדבר ישירות, במיוחד כשזה כבר דייט חמישי, שאם זה דוסי זה מתקדם מאוד

אני הולך להקצין את השאלה כמובן כדי שהמסר יעבור, לא להגיב בצורה ילדותית.

אם תכירי בחור שלא יאכיל אותך ולא ישקה אותך, אבל יהיה בן זוג מושלם. ידאג לכל הצרכים הרגשיים והאינטלקטואלים שלך. יאהב אותך ויעריך אותך. זה לא יתאים לך? בגלל מגרעה אחת?

אבל בחור שיפנק אותך בדייטים, ישלם עליך מלא, יקח אותך למסעדות יוקרה וטיסות למונאקו במטוס פרטי בזמן שידוכים, זה כן? ומה אם הוא פסיכופת מתעלל? ומה אם הוא אבא גרוע? ומה אם הוא בעל גרוע?

המסר עובר? אין לדבר סוף. לכל אחד יש מגרעות. ודבר כזה הוא קטן וזניח מאוד.

בכל הסרטים שראיתי שבהם היה בן או בת זוג מטורללים ומתעללים הם ידעו להציג את עצמם כמושלמים כלפי חוץ.

תזכרו, הסטטיסטיקה אומרת שפסיכופתים הם 1%-3% מהאוכולוסיה. ובתור רווקים כשכולם כבר נשואים ולא גרושים, לכו תדעו על מי תפלו.

הסטטיסטיקה נוראית ואיומה!!!!!!! יש המון אנשים מסוכנים בעולם!!!!!!! אמא'ללללללללללההההההההה 😱😱😱😱😱😱😱😱

סתם, תרגעו קצת, עם ישראל ברובם צדיקים טהורים

גם את אמרת שאת מסכימה לזה. ואין להשליך מאחד לשני.

אוכל זה לא רגש, געוואלד.

זה קשור לעצם היותנו גברים. וגם גבר שעבד על עצמו זה בד"כ כי הוא למד אכפתיות, לא כי הוא למד לאכול.

אדם שלא חושב שאוכל הוא דבר חשוב, לא ישליך מזה לאדם שמולו.

זה נכון יותר לאנשים שהרגש הוא פן משמעותי בחיים שלהם, ועוד יותר לאנשים שהאינטלקט הוא הפן המשמעותי בחיים שלהם.

ולא מכבדת

גם לא ברמיזה לשני ניקים פה 🙄

אם היה אדם שהצמא האינטלקטואלי שלו היה שווה ערך אצלו לרעב אצלך, והיית יושבת איתו בדייט היית טורחת לחשוב שאת חייבת להעלות איזה נושא שיגרה לו את המחשבה כי הוא משתעמם מהשיחה הלא שכלית שלכם? סביר מאוד שלא, כי זה לא משהו שנוגע אליך.

יש הרבה סוגי אנשים בעולם.

וזה לא עניין של רעב או לא רעב. זה עניין של עצם העובדה שרעב לא מפריע. לחיי ההבדל...

נ.ב, בכלל - שיפוטיות מהסוג הזה היא לא נעימה בזוגיות. כדאי לעבוד עליה לפני שמתחתנים, אחרת זה מקשה מאוד על השלום בית.

אני מבין את מה שאת אומרת.

צורך רגשי נשי כולל גם לדעת שמישהו שם לב אם אני צריכה לאכול או לשתות וחושב על זה לבד.

בעולם גברי זה לא קיים, ולכן גבר שמכיר בנות רק מדייטים פעם בחודש וחצי לא באמת יחשוב על הרעיון הזה לבד.

וזה לא אומר עליו כלום. זה אומר שהוא צריך ללמוד את זה. חשוב לך - תגידי לו. תשבי איתו, תגידי לו "בעיני חלק חשוב מתחושת הבטחון שלי זה שאתה מוכן לקנות בשבילי מה שאני צריכה לאכול ולשתות, זה יקדם את הקשר משמעותית/ההתקדמות של הקשר תלויה בזה"

מאמין שהוא יגלה יותר נכונות

גם לבקש לשתות כדי לבדוק את התגובה זה מצוין וראוי. 

התגובה תהיה אותו דבר אם תהיה צמא או לא, אז זו זכותך לבדוק עכשיו ולא אח"כ.

אליעזר עבד אברהם בדק ככה אז זה בסדר גמור.

אני לא שם בצד את התורה כשלא נוח.  סורי. 

למרות שאני לא מבין מה לא נוח פה.. אם למישהו זה מפריע כנראה שיש לו מה להסתיר. 

טוב אמרתי את זה כבר אלף פעם.. אין טעם שוב לטחון את זה

רק חזרתי על זה כי אני דואג לכם שלא תאכלו אותה עם צדיקות יתר.

זהו

אם זכותה לבקש לשתות כשהיא צמאה, זכותה גם לפני...

התגובה תהיה אותה תגובה והקטע זה לא המים אלא התגובה שלי,

מים הרי היא יכולה לקנות בעצמה.  

אם בעיניך זה לא הגון אז שלא תבקש גם כשהיא צמאה כי היא מנצלת אותי.

וגם הצגתי בפניך פירכה לשיטתך ואני רואה שאין לך תשובה.

טוב תהיו בריאים.. אני הולך לפי התורה.

אני לא בקטע של להמציא מוסר חדש לפי תחושת בטן

וגם אונאת דברים וכו' שאר איסורים שבין אדם לחברו. ויש אנשים שיצטערו מזה, וזה ברור, לפחות מהשרשור הזה

חשבתי שאת נגד ספקולציות.. הפתעת לגמרי.

בנאדם רוצה לברר עם מי הוא מתחתן, וכך הוא נהיה ילדותי עם מידות רעות...

כי? אתם החלטתם ככה?   התורה מוכיחה אחרת.

אגב, צר לי לאכזב אותך,

אבל לשיטתך יוצא שכל הבנות ילדותיות עם מידות מקולקלות.

כי הן לא באמת צריכות מים מהבחור, יש להן ארנק עם מספיק כסף למים.

למה הן מבקשות ממנו ולא קונות לבד?  

כשקצת צמאים וזה אחוז אמת מתוך 99 אחוז לא, אז מותר פתאום לבחון. 

עזבי זה לא רציני..

נשמע מוכר אבל לא זוכר כלכך

לבקש לשתות זה מעשה נורמלי שנעשה אותו גם כנשואים, ואם הצד השני יכעס על זה - הוא לא בסדר

והשני זה מעשה מכוער שלא עושים לאף אדם. היא באמת נכשלה במבחן המידות

שאני יכולה לספור לפחות 5 ישיבות של בחורים שיצאתי איתם שלימדו אותם את כל הכללים האלה 

מזיד חמור משוגג :3

לדוגמה - אני הגעתי מחוץ לעיר, את הגעת ברגל. אני צריך להביא לך מים לשתות? את עשר דקות הליכה מהדירה שלך!

תכננו טיול מסוג מסוים (שיש מה לשתות), בסוף יצא אחרת. בחור צריך להיות סופר-רגיש כדי לזכור שגם מים חסר.

בקיצור, לא חסר מקרים, שבהם גם בחור שעקרונית ישמח לתת לך, יחשוב שהפעם לא צריך - או הפעם יחשוב שלא צריך

עד שיוכח אחרת בוודאות

ו @פלונפון מירוסלב זה באמת פרדוקס המקרה הזה חח 

רגש שייך לעולם המלאכים

מעשים, בתוכם אוכל ואכילה, שייכים לעולם שלנו

אתם מערבבים עולמות, רק שלא יבואו לכם מלאכים כועסים בלילה להכות בכם

בעבר יצאתי עם מישהי חרדית "כבדה". ליטאית מהמוסדות הכי איכותיים וזה.

הצעתי שנפגש בבית קפה, היא אמרה שזה לא צנוע ושהיא מעדיפה בבית מלון. לא הבנתי מה ההבדל, אבל זרמתי (עשיתי תוכנית גיבוי עם חברים למקרה שהדייט יהיה חרדי מדי )

מפה לשם, כשבאתי לשלם גיליתי שהמחירים שם קצת מוגזמים (משהו כמו 20000% אחוזי רווח).

ואז הבנתי למה חרדים טוענים שזה לא צנוע!!!!!

העסקנים שלהם עושים דילים עם הבעלי מלון! יש להם אחוזים ברווחים .

אני גם מעדיף מקומות פתוחים, שאפשר למצוא פינה שקטה קצת רחוקה מאנשים. אני גם קצת ביישן. 

בפגישות השיחות הן אישיות ואינטימיות, ולא נוח לי לחשוף את עצמי ליד אנשים שיכולים לשמוע (גם אם זה רק בראש שלי).

אם אני אפגש בבית קפה, לא אהיה מסוגל לדבר על דברים אישיים, השיחה תהפוך ליותר חיצונית. אין בעיה להיפגש לפעמים בבית קפה בתור בילוי ביחד, ואז אין בעיה לדבר על דברים יותר קלילים.

לא חשבתי שמישהי תחשוד שאני קמצן בגלל זה. לא נראה לי שכל כך מסובך לברר דרך השיחה, בצורה עקיפה, מה היחס שלו לכסף. כמו שאני יודע לזהות על מישהי שהיא בזבזנית מאוד דרך שאלות עקיפות, דרך הסיפורים שהיא מספרת. 

נראה לי שדרך השיחה אפשר להבין מה היחס שלו לכסף יותר טוב מזה שהוא ישלם עלייך, שלפעמים זה סתם בשביל להרשים. 

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.