אני מכיר ישהו שכבר נפגש כמה שנים ומעולם לא ישב בדייט במקום סגור.. לא מתוך קמצנות אלא מתוך חוסר בזבזנות...וגם הבחורות לא היו בקטע. גם אני אישית לא רואה שום עניין או יתרון בבית קפה על פני פינה שקטה תחת כיפת השמיים

טיפים לבדיקת רמת הלארג'יות/ ג'נטלמניות/ נדיבות/ קמצנות

יתקבלו בברכה

גם כשהדייט הוא במקום פתוח, את יכולה לומר "וואי, בא לי איזה כןס קפה" כשאתם ליד מקום רלוונטי, או "איך מתאים לי...." לויד'ע מה, ליד לויד'ע איפה.... קיצער, להוביל לקניה של משהו בלי לשבת שם, שאז אין את הנימוק של לא נעים לו וכו'.

ותראי איך הוא זורם.

(תזמיני משהו קצת יקר... כוס קפה ב5 שקל לא תהיה ראיה...)

אין על שקיפות

אנחנו לא עד כדי כך..

פשוט כי אני מכירה כ"כ הרבה אנשים כאלה. 

גם אני לא אוהבת להפגש במלונות. אין שם טיפת פרטיות

אולי זה בא ממקום של חסדנות,

לעולם אי אפשר לדעת מניעים של אדם. אלא ם כן שואלים אותו, וגם זה לא תמיד פתרון טוב.

אז מה עושים? דנים לכף זכות ונותנים לכל האפשרויות את המקום שלהם ולאו דווקא לשלילית את מרכז המחשבה שלנו.

את יכול להיות קצת פתוחה איתו לשדר לו שיהיה לך כיף אם תלכו למקום עם אוכל אם זה חשוב לך. חלק מהמשחק זה פתיחות, אם לא נפתחים - לא מתחברים. לאט לאט נפתחים ולאט לאט מתחברים.

שזה לא בא מקמצנות...

ואז אמרתי, אוקיי, איך בודקים אם בנאדם קמצן?

יש לי הרגשה שיצחקו עלי פה.. אבל לא אכפת לי

יש פסוק שאומר "מצרף לכסף וכור לזהב, ואיש לפי מהללו" 

אדם לרוב יהלל מעשה שהוא עצמו היה כנראה קשה לו לקיים בעצמו.   מניסיון, זה נכון. 

להמחשה בלבד,

יש סיפור ששלמה המלך רצה לברר במשפט מי מבין שלושה אנשים גנב כסף..

אז הוא סיפר להם סיפור שבתוכו היו כמה אנשים שעשו מעשים נפלאים וגם שודד אחד שוויתר על השלל שלו.

ושאל כל אחד "איזה מעשה לדעתו הכי משובח"  וזה שגנב ענה שהשודד שהחזיר את השלל הוא הכי משובח - כי זה קשה!

השאר בכלל לא התפעלו כי זה הכי הגיוני שיש. ובאמת הוא היה הגנב... 

למעשה, אני לא יודע איך בדיוק.

אבל לדעתי אפשר להשתמש בזה.

לספר משהו ולבחון את התגובה אם יש התפעלות מיוחדת ממישהו שמזמין או תורם וכו'

מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו

נראה לי מעניין...

לדעתי גם אדם קמצן ישלם במצב כזה

זה יפה שזה מוערך בעינייך,

אבל לרוב מי שעושה רק "בשבילה", אחרי הנישואין זה יעבור לו. 

מידות קשה לשנות.

או שתעשה גם את העצה שלך, וגם את מה שכתבתי..

לא בעיה. 

את אומרת "לסמוך על האינטואיציה והשכל הישר שלה" 

אבל עובדה שיש נשים שנפלו על קמצנים... 

אני לא שולל את העצה שלך, אבל תכלס זה גם ספקולציות במובן מסויים

הוא לא מתכוון להגיד שהוא קמצן - ככה שבכל מקרה זה יהיה פרשנות 

אני מציע להשתמש גם בדברי חכמים. 

למה לשלול? גם בזה היא יכולה להפעיל את השכל הישר ואת האינטואיציה.

אבל זה באמת רעיון להעלות את הנושא הזה בפגישות...

שאת רוצה לבדוק האם הוא קמצן בדייטים או האם הוא יהיה קמצן אחרי שתתחתנו?

כי אלו 2 דברים שונים לחלוטין.

בחור יכול להיות חסכן בדייטים ולארג' מאוד בנישואין ולהפך.

אם את חוששת שהוא יהיה קמצן אחרי החתונה, אז אני לא יודע האם אפשר לבדוק את זה בכלל. גם הוא אולי עדיין לא יודע איך הוא יהיה כי הוא אף פעם לא היה נשוי.

אבל אם את רוצה שהוא לא יהיה קמצן בדייטים, אולי תצטרכי להגיד לו את זה ישירות, כי בנים לא תמיד מודעים לצורך של האישה שיקנו לה דברים לפני שהם מחוייבים אחד לשניה. ובנים יכולים גם קצת לחשוש להעניק יותר מדי לבחורה בפגישות מכל מיני סיבות כמו חשש להיראות פזרן / שתלטן / לא צנוע באורחות חייו. זה תלוי תרבות והרגלים. לא הייתי פוסל על זה. הוא כנראה לא יודע מה את מצפה ממנו ואם עושים לו מבחנים זה בעיני לא הוגן, כי גם אם הוא ירצה להתנהל נכון, הוא לא תמיד ידע מה זה נכון מבחינתך אם לא תגידי לו ישירות.

חסכן בדייטים ולארג' אחר כך. זה מאוד מצוי ולכן אי אפשר לשפוט לפי זה.

זו לא צביעות, רמת המחוייבות שונה לחלוטין בין 2 המצבים. אני לא אסיע אותה מאות קילומטרים באוטו שלי לפני אירוסין/חתונה וגם לא אתחלק איתה בכסף שלי ולא אפתח חשבון משותף. אחרי חתונה אעשה בכיף מה שהיא תרצה. 

וברור שאי אפשר לבדוק הכל בדייטים. פגישות בכלל לא נועדו בשביל הבדיקות האלה אלא רק בשביל לקבל רושם האם יש בסיס לבניה משותפת של בית. האם יש תחושת אמון הדדית והאם יש רצון להתגבר על משוכות בעתיד שבוודאות יהיו.

ברור שרמת המחוייבות היא שונה בין המדוייטת שלך לאשתך, אך יש מינימום שמצופה שיהיה(לדעתי ולפחות גם לדעת פותחת השרשור) ואפשר לבחון על פי זה , הכל עניין של פרופורציות. לדוגמא:

ברור שלא מצופה שתסיע את המדוייטת שלך מאות קילומטרים, אך האם אתה כן מסיע מרחק מסויים?

ברור שלא מצופה שתשלם על המדוייטת של מאות שקלים, אך האם אתה כן משלם עליה סכומים מסויימים?

וכן הלאה.

פגישות בהחלט נועדו בשביל לבחון בין היתר את הדברים האלה.

נערים צעירים יכולים פשוט לא לדעת מה הם צריכים לעשות בדייט, או לא להצליח לעשות את מה שרצו בגלל חוסר ניסיון.

ובמקרים כאלה זה לא מעיד בכלל על האופי שלהם. וגם אם הם התרגלו להתנהגות מסויימת ברור שהם יכולים להשתנות בקלות אם ישתכנעו שהם צריכים להתנהג אחרת.

אל תפתחי חשדות, זה קודם כל.

דבר שני, לא כל קמצנות מובילה לאלימות כלכלית או בסגנון

דבר שלישי, יש הרבה אנשים קמצנים בתחומים מסוימים ופזרנים בתחומים אחרים, אז את צריכה להכיר אותו לעומק.

אני הייתי מנהל שיחה על הוצאות כלכליות.

תחליטי למה מפחיד אותך בחור קמצן (אם בכלל). מה בדיוק מפריע לך, ואז המשימה שלך תהיה לבדוק אם הוא כזה או לא

שקל על בקבוק מים .

תציעי לו בית קפה או משהו כזה, אם חשוב לך להפגש במקום סגור, ותראי את התגובה.

בכל מקרה, אם הוא בן תורה ואת מצפה לאחד כזה כדאי שתדעי שרוב הבנות שמחפשות בני תורה מבינות שבחורי ישיבה הם די עניים ומתחשבות מאוד בהם.

אבל קחי בחשבון שאם את באה בגישה של לבחון, בד"כ זה הדדי. יש מצב שהתעקשות שלך על בית קפה תצייר אותך כמחפשת שישלמו עליה או משהו כזה.

פשוט מכיוון שאני לא יודעת מה מקובל רציתי לדעת אם הוא אמור להציע

ללכת לטייל באיזה פארק או לשבת באוויר הפתוח. יש גם הרבה דתיים כאלה.

חרדים והדתיים לייט מעדיפים לשבת במקומות סגורים.

כמובן שזאת לא סטטיסטיקה מדוייקת, אבל זה קטע כזה.

אם הוא בחור דוס, ובמיוחד אם הוא בן ישיבה דתי, יש היגיון שהוא יעדיף לשבת בחוץ עם כל הקטע של טיולים וארץ ישראל וכל זה.

אני חושב שזה הרבה יותר נעים גם, בלי מלא אנשים מסביבך.

זה דיי הגיוני ואפילו לגיטימי ביותר לרצות אחרי 5 פגישות שהפגישות יכללו גם ישיבה בבתי קפה, או לפחות קניית שתייה ולשתות אותה בחוץ. תמוה שהבחור לא הציע את זה עד עכשיו.

לא כופים אנשים בקשר זוגי, יש כאלה שנוח להם ויש כאלה שלא.

וכן, זה נכון גם אם הבחורה היא זאת שכופה על הבחור. למרות שקשה לבנות משום מה שלא להשליך מכל סיפור על עצמן

אין שום דבר מוזר באנשים שלא אוהבים מקומות סגורים.

יש אנשים עם אגורופוביה, בעיות ויסות חושי, סתם כאלה שאוהבים שקט, וכאלה שפשוט גדלו על טבע ומרחבים פתוחים ולא מרגישים בנוח כשהם סגורים ומוקפים באנשים.

תפסיקו להיות כאלה שיפוטיים, בחייכם. לא באמת בא לכם להתחתן?

יש אנשים מכל מיני סוגים. יש אנשים ששוכחים לאכול ולשתות בעצמם, מכיר כמה כאלה, זה אומר שהם לא מתחשבים בזולת? לא, זה אומר בסה"כ שאכפת להם מהזולת כמו שאכפת להם מעצמם.

אי אפשר לנסות לנחש את כל הוריאציות של סוגי אופי של האנשים ואת הסיבות שהם לא עושים מה שהם לא עושים.

שחררו קצת, תתחתנו, לא יקרה כלום.

יש אנשים שצריכים ללמוד להוריד קצת את הראש ולהפסיק לחשוב שהעולם לא רק כבקשתם, אלא גם כהבנתם.

באמת ממליץ, חבל לכם על הזמן.

חבר שלי עשה את זה והיום הוא גרוש. 

צריך קצת ביקורתיות אם רוצים פרטנר לחיים נורמלים

חבר שלך לא היה שם וקפץ מעל הפופיק.

צריך קצת ה' בחיים.

אני חושב שאתה נוטה להשליך יותר מדי ממקרים יחידניים על העולם, ועוד על דעה של רבנים גדולים. זה לא נראה לך מוזר? אולי חבר שלך התחתן עם הבת זוג שנקבעה לו מ' יום לפני יצירת הולד והם פשוט פישלו את הקשר מסיבות כאלה ואחרות?!

בכל אופן, העולם לא כבקשתך זה לא אומר להתפשר ולא לבדוק את המידות שלו..

מידות זה לפני הכל.

אם לא להיות בררן, זה על יופי ושאר דברים שפחות חשובים.  לא מידות

אמת - יש לבדוק את המידות של המשודכ/ת,

אבל מצד שני יש לפתח מידה לא בריאה של פארנויה וגאווה שאומרת שהבן אדם מולי חולה נפש, אלים, מתעלל ואני שלם מושלם ובן העולם הבא.

לא להיות בררן זה על כל דבר שהוא דמיון. כולל הזיות על ניתוח מידות.

כבר שמואל הנביא קיבל על זה נזיפה מהקב"ה, ואתם רוצים להיות שופטי כל הארץ?!

נ.ב, יופי הוא לא תמיד דבר שולי.

לדעתי אם בנאדם לא שם לב שהשני אולי סובל, צמא, עייף... זה לא פראנויה. 

כנראה הוא לא כזה רגיש לאחרים.   

הגמרא אומרת  "מילתא דלא רמיא עליה דאיניש - לאו אדעתיה"  (דבר שלא מוטל על האדם - האדם נוטה לשכוח אותו)   אם הוא לא חושב על זה, סימן שזה לא מספיק אכפת לו. 

אני חושב שקל"ת צודקת.

אני שוכח לאכול ברמה מוזרה מאוד, ומן הסתם לא שם לב כשאנשים רעבים. ולגבי האכפתיות שלי @מבקש אמונה אתה מוזמן לשאול גם ניקים פה שמכירים אותי מחוץ לפורום אם אני בן אדם אכפתי או לא

אז אתם שוכחים מעצמכם.. עד פה זה בסדר אין לי טענות.

אבל מה לגבי זה שלידכם?

בוא נזרום עם האוכל.. ומה אם הוא עייף? אם הלכתם הרבה וכנראה כואב לו הרגליים,  אם הוא היום במצב רוח רע בגלל משהו וצריך התעניינות כו' וכו'

שמים לב? 

כנראה שפיזית אני בנוי אחרת מרוב העולם, ולא שם לב. מותר לבן השני גם לבטא את עצמו. אף אחד לא מת מלהגיד "בוא נשב רגע".

עזוב הליכה, פעם חבר ביקש ממני להעביר איתו דירה ונכנסתי למצב פעולה ופשוט לא הפסקתי בזמן שכולם היו מעולפים. כולל החבר שהדירה שלו. ממש לא חשבתי שצריך לנוח.

אגב,  תראה קטע מצחיק:

בדיוק דיברנו על זה פה, ואשתי הזכירה לי שלא אכלתי מאתמול בלילה

ועד שלא אראה בעיני אדם כזה שמצד אחד לא שם לב, ומצד שני מת לעזור לא כנראה לא אאמין.

סליחה...

אגב, רגע... אתה זה "פונפון מפונפן" (אם כתבתי נכון) שהיה פעם?

אתה מנסה להזים אותנו? @חדשכאן 

כן זה אני, שזה בעצם אתה.

חח אתה עדיין זוכר את זה

אולי זה כי אני לא אוכל יותר מדי

בגלל הדיון הזה שכחתי מזה שאשתי הזכירה לי לאכול 🙄

@מבקש אמונה

כן סוף סוף

עריכה: אופס, שכחתי לסיים

חחחח תודה שזה מצחיק

אם לבחור יש אגורופוביה? אולי הוא מתבייש להודות? צריך להיות רגישים גם לצד השני.

אני לא מבין מה הצורך הנוראי לשבת בבית קפה, מעולם לא הבנתי.

כן, זה נחמד. ועשיתי את זה הרבה יותר מדי בהרבה יותר מדי דייטים. אבל זה צורך? זה שווה ערך לרעב? להרגשת הערכה מהצד השני?!

אתם תקועים באיזה דמיון שאתם מושלמים אז אתם צריכים בני זוג מושלמים

אני חושב שאם תשנה את ההסתכלות שלך תתחתן הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב.

אגב, אם לא הבנת את דברי, אני יכול לתת לך מספרי טלפון של חברים שלי (ולא, לא לבירורים ) כדי שתשמע שאצלי נהוג שחברים שלי מבקשים בלי להתבייש לאכול ולשתות כי אני לא חושב על דברים כאלה, וכשהייתי רווק לא תמיד אמא שלי הייתה שם כדי לשים לב . וזה היה גם תוך כדי שהעברתי לילות שלמים איתם כדי לעודד אותם ממשברים וכו'.

ישר כח על הניסוח היפה

מותר וצריך לדרוש את הצרכים שלך מהבן או בת זוג.

אני מאמין בלדבר ישירות, במיוחד כשזה כבר דייט חמישי, שאם זה דוסי זה מתקדם מאוד

אני הולך להקצין את השאלה כמובן כדי שהמסר יעבור, לא להגיב בצורה ילדותית.

אם תכירי בחור שלא יאכיל אותך ולא ישקה אותך, אבל יהיה בן זוג מושלם. ידאג לכל הצרכים הרגשיים והאינטלקטואלים שלך. יאהב אותך ויעריך אותך. זה לא יתאים לך? בגלל מגרעה אחת?

אבל בחור שיפנק אותך בדייטים, ישלם עליך מלא, יקח אותך למסעדות יוקרה וטיסות למונאקו במטוס פרטי בזמן שידוכים, זה כן? ומה אם הוא פסיכופת מתעלל? ומה אם הוא אבא גרוע? ומה אם הוא בעל גרוע?

המסר עובר? אין לדבר סוף. לכל אחד יש מגרעות. ודבר כזה הוא קטן וזניח מאוד.

בכל הסרטים שראיתי שבהם היה בן או בת זוג מטורללים ומתעללים הם ידעו להציג את עצמם כמושלמים כלפי חוץ.

תזכרו, הסטטיסטיקה אומרת שפסיכופתים הם 1%-3% מהאוכולוסיה. ובתור רווקים כשכולם כבר נשואים ולא גרושים, לכו תדעו על מי תפלו.

הסטטיסטיקה נוראית ואיומה!!!!!!! יש המון אנשים מסוכנים בעולם!!!!!!! אמא'ללללללללללההההההההה 😱😱😱😱😱😱😱😱

סתם, תרגעו קצת, עם ישראל ברובם צדיקים טהורים

גם את אמרת שאת מסכימה לזה. ואין להשליך מאחד לשני.

אוכל זה לא רגש, געוואלד.

זה קשור לעצם היותנו גברים. וגם גבר שעבד על עצמו זה בד"כ כי הוא למד אכפתיות, לא כי הוא למד לאכול.

אדם שלא חושב שאוכל הוא דבר חשוב, לא ישליך מזה לאדם שמולו.

זה נכון יותר לאנשים שהרגש הוא פן משמעותי בחיים שלהם, ועוד יותר לאנשים שהאינטלקט הוא הפן המשמעותי בחיים שלהם.

ולא מכבדת

גם לא ברמיזה לשני ניקים פה 🙄

אם היה אדם שהצמא האינטלקטואלי שלו היה שווה ערך אצלו לרעב אצלך, והיית יושבת איתו בדייט היית טורחת לחשוב שאת חייבת להעלות איזה נושא שיגרה לו את המחשבה כי הוא משתעמם מהשיחה הלא שכלית שלכם? סביר מאוד שלא, כי זה לא משהו שנוגע אליך.

יש הרבה סוגי אנשים בעולם.

וזה לא עניין של רעב או לא רעב. זה עניין של עצם העובדה שרעב לא מפריע. לחיי ההבדל...

נ.ב, בכלל - שיפוטיות מהסוג הזה היא לא נעימה בזוגיות. כדאי לעבוד עליה לפני שמתחתנים, אחרת זה מקשה מאוד על השלום בית.

אני מבין את מה שאת אומרת.

צורך רגשי נשי כולל גם לדעת שמישהו שם לב אם אני צריכה לאכול או לשתות וחושב על זה לבד.

בעולם גברי זה לא קיים, ולכן גבר שמכיר בנות רק מדייטים פעם בחודש וחצי לא באמת יחשוב על הרעיון הזה לבד.

וזה לא אומר עליו כלום. זה אומר שהוא צריך ללמוד את זה. חשוב לך - תגידי לו. תשבי איתו, תגידי לו "בעיני חלק חשוב מתחושת הבטחון שלי זה שאתה מוכן לקנות בשבילי מה שאני צריכה לאכול ולשתות, זה יקדם את הקשר משמעותית/ההתקדמות של הקשר תלויה בזה"

מאמין שהוא יגלה יותר נכונות

גם לבקש לשתות כדי לבדוק את התגובה זה מצוין וראוי. 

התגובה תהיה אותו דבר אם תהיה צמא או לא, אז זו זכותך לבדוק עכשיו ולא אח"כ.

אליעזר עבד אברהם בדק ככה אז זה בסדר גמור.

אני לא שם בצד את התורה כשלא נוח.  סורי. 

למרות שאני לא מבין מה לא נוח פה.. אם למישהו זה מפריע כנראה שיש לו מה להסתיר. 

טוב אמרתי את זה כבר אלף פעם.. אין טעם שוב לטחון את זה

רק חזרתי על זה כי אני דואג לכם שלא תאכלו אותה עם צדיקות יתר.

זהו

אם זכותה לבקש לשתות כשהיא צמאה, זכותה גם לפני...

התגובה תהיה אותה תגובה והקטע זה לא המים אלא התגובה שלי,

מים הרי היא יכולה לקנות בעצמה.  

אם בעיניך זה לא הגון אז שלא תבקש גם כשהיא צמאה כי היא מנצלת אותי.

וגם הצגתי בפניך פירכה לשיטתך ואני רואה שאין לך תשובה.

טוב תהיו בריאים.. אני הולך לפי התורה.

אני לא בקטע של להמציא מוסר חדש לפי תחושת בטן

וגם אונאת דברים וכו' שאר איסורים שבין אדם לחברו. ויש אנשים שיצטערו מזה, וזה ברור, לפחות מהשרשור הזה

חשבתי שאת נגד ספקולציות.. הפתעת לגמרי.

בנאדם רוצה לברר עם מי הוא מתחתן, וכך הוא נהיה ילדותי עם מידות רעות...

כי? אתם החלטתם ככה?   התורה מוכיחה אחרת.

אגב, צר לי לאכזב אותך,

אבל לשיטתך יוצא שכל הבנות ילדותיות עם מידות מקולקלות.

כי הן לא באמת צריכות מים מהבחור, יש להן ארנק עם מספיק כסף למים.

למה הן מבקשות ממנו ולא קונות לבד?  

כשקצת צמאים וזה אחוז אמת מתוך 99 אחוז לא, אז מותר פתאום לבחון. 

עזבי זה לא רציני..

נשמע מוכר אבל לא זוכר כלכך

לבקש לשתות זה מעשה נורמלי שנעשה אותו גם כנשואים, ואם הצד השני יכעס על זה - הוא לא בסדר

והשני זה מעשה מכוער שלא עושים לאף אדם. היא באמת נכשלה במבחן המידות

שאני יכולה לספור לפחות 5 ישיבות של בחורים שיצאתי איתם שלימדו אותם את כל הכללים האלה 

מזיד חמור משוגג :3

לדוגמה - אני הגעתי מחוץ לעיר, את הגעת ברגל. אני צריך להביא לך מים לשתות? את עשר דקות הליכה מהדירה שלך!

תכננו טיול מסוג מסוים (שיש מה לשתות), בסוף יצא אחרת. בחור צריך להיות סופר-רגיש כדי לזכור שגם מים חסר.

בקיצור, לא חסר מקרים, שבהם גם בחור שעקרונית ישמח לתת לך, יחשוב שהפעם לא צריך - או הפעם יחשוב שלא צריך

עד שיוכח אחרת בוודאות

ו @פלונפון מירוסלב זה באמת פרדוקס המקרה הזה חח 

רגש שייך לעולם המלאכים

מעשים, בתוכם אוכל ואכילה, שייכים לעולם שלנו

אתם מערבבים עולמות, רק שלא יבואו לכם מלאכים כועסים בלילה להכות בכם

בעבר יצאתי עם מישהי חרדית "כבדה". ליטאית מהמוסדות הכי איכותיים וזה.

הצעתי שנפגש בבית קפה, היא אמרה שזה לא צנוע ושהיא מעדיפה בבית מלון. לא הבנתי מה ההבדל, אבל זרמתי (עשיתי תוכנית גיבוי עם חברים למקרה שהדייט יהיה חרדי מדי )

מפה לשם, כשבאתי לשלם גיליתי שהמחירים שם קצת מוגזמים (משהו כמו 20000% אחוזי רווח).

ואז הבנתי למה חרדים טוענים שזה לא צנוע!!!!!

העסקנים שלהם עושים דילים עם הבעלי מלון! יש להם אחוזים ברווחים .

אני גם מעדיף מקומות פתוחים, שאפשר למצוא פינה שקטה קצת רחוקה מאנשים. אני גם קצת ביישן. 

בפגישות השיחות הן אישיות ואינטימיות, ולא נוח לי לחשוף את עצמי ליד אנשים שיכולים לשמוע (גם אם זה רק בראש שלי).

אם אני אפגש בבית קפה, לא אהיה מסוגל לדבר על דברים אישיים, השיחה תהפוך ליותר חיצונית. אין בעיה להיפגש לפעמים בבית קפה בתור בילוי ביחד, ואז אין בעיה לדבר על דברים יותר קלילים.

לא חשבתי שמישהי תחשוד שאני קמצן בגלל זה. לא נראה לי שכל כך מסובך לברר דרך השיחה, בצורה עקיפה, מה היחס שלו לכסף. כמו שאני יודע לזהות על מישהי שהיא בזבזנית מאוד דרך שאלות עקיפות, דרך הסיפורים שהיא מספרת. 

נראה לי שדרך השיחה אפשר להבין מה היחס שלו לכסף יותר טוב מזה שהוא ישלם עלייך, שלפעמים זה סתם בשביל להרשים. 

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.