טוב, אז אחרי השרשור ייאוש שלי (ותודה לכל העונים!!)שירה חדשה~

עדיין בייאוש אבל לפחות מנסה למצוא דרך לצאת ממנו..

ומנסה להבין משהו.

יצאתי עם קרוב ל30 בחורים, ומתוך כל אלו היה קשר אחד רציני יותר, של חודש, וגם זה כשהייתי צעירה יפה וסתומה אז לקח לי חודש להבין מה שהייתי מבינה היום ב3-5 פגישות.

הבעיה הרצינית שלי היא הקונספט של הדייטים. כאילו, אני יושבת עם בן אדם במשך שעתיים לדבר, אחר כך עוד שעתיים ועוד שעתיים, לא צברנו שום חוויות משותפות אבל אלף שעות שיחה. באיזשהו שלב נגמרים נושאי השיחה של הרקע, ואמורים לעבור ליותר אישי.. אבל כאילו לא באלי! אני לא מכירה אותך! ובקיצור, זה הופך לקשר משעמם, אני מרגישה שהבנתי בגדול מי הבן אדם שעומד מולי, אנחנו לא מצליחים להגיע ליותר מזה, לא מעניין אותי להמשיך איתו, יאללה נקסט. וכך מסתיים לו עוד קשר חסר פואנטה.

 

עכשיו, שתי שאלות:

א. הגיוני שיצאתי עם קרוב ל30 ומתוכם קשר רציני אחד? או שמשהו *באמת* לא בסדר?

ב. איך עוברים את המחסום הזה של השעמום.. איך מצליחים לצאת מהיכרות בסיסית לחברות ולהיכרות עמוקה. מרגישה שזה תמיד נתקע איפשהו שם. לפעמים באלי לצאת איתם לטיולים, ללכת לבאולינג, לעשות משהו אחר.. אבל, כאילו, להציע את זה בדייט שלישי? נשמע לי קצת הזוי..

 

אז מה אתם אומרים?

ב. לגמרי!!כי בשמחה תצאו.
אחרי שמבינים שיש כיוון משותף, יאללה, זרמו
מחיחה מאלה שאעצבן אותם,
אבל 3- 4 פגישות מספיקות כדי להבין אם יש על מה לדבר
אם עובדים נכון וממוקד, מה שנשמע שאת עושה.

חוץ מזה, כן, קצת דוחפים, ומתחילים להכניס אותו לעולם שלי.
נכון, זה מלאכותי, ולא תמיד בא לי,
אבל כשיש כימיה מסוימת שווה להתאמץ קצת.
אם הסטרטר הזה יתניע את הקשר - נפלא,
ואם לא - עשית את שלך, ובע"ה הבא יהיה האיש שלך
אולי התכוונת ל א. ?..שירה חדשה~

והדחיפה המלאכותית הזו עלולה להפוך להרבה שריטות מאוד לא נעימות.. אולי זה חלק מהבעיה, שאני מפחדת לפתוח באמת כי אחר כך זה ייגמר. בכלל קשה לי ממש עם העניין הזה של פרידה מוחלטת ממישהו שלפני רגע ניהלתי איתו שיחות ארוכות ומעמיקות, גם אם אני מאוד מבינה למה עושים את זה.

לא, ב. חוויותכי בשמחה תצאו.
וכתשובה לטענתך
ברור שהכל בשכל, ולא לספר את הסוד הכי גדול שלך בפגישה הרביעית הבאה שלך.
אבל אם לא תיפתחי, מה את מצפה שיקרה?
אם תיפתחי - אולי הקשר יתקדם,
אבל אם לא - הוא בטוח לא יתקדם.
מה את מעדיפה?

שה' ייתן לך אומץ ובינה נכונה..
בהצלחה!
את צודקת, מה אני אגידשירה חדשה~

מוצאת את עצמי לפני דייטים מחפשת בקדחתנות מה אפשר לפתוח שלא ילך רחוק מידי אבל יקרב ביננו

אני מבינה אותך לפעמיים יש שיחות משעממותסנדינה
ואני חושבת שלא תמיד יש דברים מעניינים לספר וזה גם בסדר ,ואולי תנסי לצאת בפגישות הראשונות למקומות מעניינים
וואי נשמע קשוח..מיונז

אז דבר ראשון - חיבוק. בסוף הוא יגיע!

 

אני חושבת שיהיה מתיימר מידי לנסות להגיד לך אם זה הגיוני, בסדר או לא בסדר.. אני לא מכירה אותך באמת.

 

ויכול להיות שיש משהו שלא בסדר, אבל יכולה להיות גם סיבה אחרת, שפשוט ההצעות לא הכי קשורות ומתאימות ואז יוצא מצב שאת יוצאת עם אנשים שלא ככ מתאימים..? אם זה זה, אז אולי שווה לנסות לברר יותר, או לנסות לראות מאיפה אני מקבלת הצעות...

 

ב. לגמרי נשמע אחלה ולא הזוי! במיוחד אם את בקטע ורוצה... זה לנסות לבנות קשר בצורה קצת אחרת ממה שהתרגלת עד עכשיו.. קצת לחשב מסלול מחדש.. ואולי זה יעשה טוב.. בהצלחה גדולה!

גיסי נפגש עם יותר מ100 בחורותחיים של
והיה לו רק שני קשרים רציניים
והוא הבנאדם הכי חברותי וזורם.

זה לא בעיה בך.
אין עניין להמשיך סתם לקשר רציני.
המטרה היא שיהיה קשר רציני אחד.
ואני מאחלת לך שכמה שיותר מהר!!
תודה, באמת שזה מרגיע לשמוע את זה.שירה חדשה~


וואו..טוב כמובן שזה לא בעיה בהקל"ת
השאלה האם אפשר לנקוט צעדים כדי למנוע מצב של פגישות בודדות עם בחורים כלל לא רלוונטיים..

@שירה חדשה~
האם זה עניין שהרבה בחורים לא מתאימים לך כלל? ואז אפשר אולי לחשוב על לחדד לאנשים מה הכיוון שלך.
האם את מרגישה שהצד השני חותך אותך מהר מידי בלי להכיר אותך לעומק ולתת צ'אנס? זה יותר בעיה של הצד השני, אבל אפשר לחשוב מה יגרום לך להיפתח יותר.
האם את מרגישה שאת לא מצליחה להעמיק את הקשר גם עם בחורים שיש פוטנציאל להתאמה? ואז אולי אפשר לחשוב על דרך להעמיק את השיח, אופציות לגיוון הפגישות
מעודד!שבותי
נראה לי שאת נוגעת בנקודה מהותית, בשתי השאלותultracrepidam

מה בתהליך ההיכרות גורם לזוג לרצות בקרבה ביניהם?

 

האם זה מספר שעות השיחה? כנראה לא

כמות המידע שכל אחד יודע על השני? גם לא

 

בלי לחשוב יותר מדי ובלי לנסח משהו מורכב, התהליך אמור להיות שאחרי הרבה שעות שיחה אתם לא רק מכירים אלא גם קרובים יותר. אין לי בראש ניסוח של איך עושים את זה, להרבה אנשים זה הולך טבעי. שיחה נעימה אמורה לקרב. אם השיחה לא נעימה, ובדרך כלל את לא מגיעה לשיחה נעימה, בעצם קיבלת הצעות לא מתאימות - או לכל הפחות את לא יודעת איך להתנהל איתן.

 

המשך צריך לבוא. לא מבטיח

יש אנשים שהקונפסט של דייט פשוט לא מתאים עבורםפשוט אני..

יש כאלה שיהיה להם הרבה הרבה יותר קל להכיר בחור שלא למטרת נישואין (למשל: חבר ללימודים, קולגה בעבודה, חבר טוב של אח וכדומה), ורק אחרי שההיכרות מעמיקה באופן טבעי (כלומר בלי לשבת על כוס קפה בצורה מאולצת ולדבר על מנת להכיר ולבחון את הצד השני למטרות חתונה) - מתחילים לצוץ רגשות.

במקרה הזה, אחרי שיש רגשות, פשוט שואלים את הצד השני (ישירות או דרך חבר משותף) האם הוא מעוניין, ואם התשובה חיובית - הכל נעשה הרבה יותר קל, שהרי אפשר לדלג על השלב של ההיכרות הראשונית בבית קפה ולהגיע מיד לחלק המעניין והכיפי.

 

אני חושב שאם מישהו מזדהה עם מה שכתבתי כאן, ויודע שדייטים הם פשוט סיוט מתמשך עבורו, הוא צריך לשקול בכובד ראש לשנות אסטרטגיה, ולהכיר את בני/ות המין השני במקומות טבעיים יותר, כמו לימודים או עבודה.

וכשאני לומדת במכללה לבנות, ומלמדת בתיכון של בנות..שירה חדשה~

אין כל כך אופציות טבעיות להכיר, למרות שזה חלום מבחינתי.

אני כבר שנים טוענת שצריך להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה (של דוסים) לפחות לסוג של מעורבים, אפילו ברמה שבנים ובנות ילמדו באותו קמפוס. יכולים לצאת מזה המון זוגות בצורה הרבה יותר קלה ובריאה מדייטים.

לזה בדיוק התכוונתי בשינוי אסטרטגיהפשוט אני..

"הוא צריך לשקול בכובד ראש לשנות אסטרטגיה" - כלומר לחשוב איפה אפשר להכיר באופן טבעי, ואפילו לדחוף את עצמו לשם גם אם זו לא הייתה התוכנית המקורית.

 

היום ב"ה יש מסגרות רבות שבהן זה אפשרי, ולא חייבים לעבור עבודה בשביל זה (את יודעת למשל כמה זוגות הכירו בשיעורים של סיוון רהב מאיר?)

איפה זה השיעורים של רהב מאיר?חיים של
אני חייבת ללכת לשם כבר מהשבוע😁😁
עד להודעה חדשה - בזום פשוט אני..


חחחחיים של
להידלק על מישו בזום זה כמו להידלק על שחקן הוליווד

בלתי מושגים..
יש המון אירועים חברתיים מחוץ ללימודים והעבודהקוד אבל פתוח
בעיקר בביצות למינהן (לא ידעתי לזה עד שהגעתי לזה), שווה לנסות שם.
קודם כל את בסדר גמורחדשכאן
וזה טוב שאת חושבת על הדברים. אם לא היית חושבת זה היה משהו לא בסדר..🙃

דבר שני, עמדת נראלי על הנק'.. דייטים זה התכנות ועבודה. עבודה, עבודה, עבודה.
את בודקת בהתחלה היתכנות ואם יש לכם שיח טוב, זה הזמן לקפוץ למים ולעבוד. תעשי גם מה שלא בא לך. חייבים קצת להסתכן, קצת להיפתח. זה מה שיוצר את הקשר. היציאה מעצמי והשיתוף עם האחר. ולא להילחץ מה מתאים ומתי. לזרום. מאמין שלבד תצליחי לסנן מה מתאים ומתי..

בהצלחה!!
"משחק הוא חלק חשוב בהתפתחות של צבי צעיר"Half a man
(אמא של במבי עליה השלום)
לענ"ד יש משהו לא לגמרי נכון ביותר מידי דייטים 'יבשים'.
כאילו, מרגע שמסתכלים עד האדם שמולך ורואים שיש על מה לדבר, אין שום סיבה לא לעשות גם דברים אחרים..
שיחה לא תמיד מאפשרת היכרות מדוייקת לבעלי עיניים שאינן מקצועיות (בסופו של דבר, אדם בוחר מה לומר, וייתכן פער גדול בין הרצוי למצוי - ולא בהכרח שהוא משקר)
חוויות משותפת והתמודדות עם מצבים מסויימים דוקא כן.. כמו איך הבנאדם מגיב בלחץ, עצבים, חוסר אונים, פחד, קושי..

אני רק אומר, יכול להיות שהפרידה הרגשית תהיה קשה יותר אחרי זה..
בהצלחה!!!

אזהרה: כותב התגובה הינו בעל ניסיון מזערי, יש לקחת כל מילה בעירבון מוגבל..
לגבי בבאמת יהלום
אני גם מרגישה כמוך הרבה פעמים, עם הבחור האחרון יצא שפשוט אמרתי לו אחרי איזה 3 דייטים שקשה לי עם הקונספט הזה ושיהיה נחמד אם נגוון קצת.. זה היה קצת מוזר לומר את זה אבל ממש טוב ולדעתי גם הוסיף לקשר, הסברתי לו קצת על המקום שלי והוא זרם..
בדייטים הבאים עשינו דברים קצת שונים וזה באמת היה אחרת, אז ממליצה לך פשוט למצוא זמן שאת נרגישה בנוח ולהגיד את זה קצת רעיונות לדברים שיכולים להוסיף והם לא מוגזמים מידי לדעתי בהתחלה: לטייל בקטנה, להכין משהו ביחד (אפילו תה יכול להיות נחמד), לשחק משחק קופסא, יש גם שאלות כאלה בגוגל או משחקים כמו סו דו יו שאפשר לשחק בהם וזה נחמד..
המון בהצלחה!!
אני חושב שצריך לקחת את אופציה א ולדון בהיהלומ
שאלת אם משהו *באמת" לא בסדר,

ואני חושב שזו שאלה שאת חייבת לשאול אחרי 3 בחורים.

משהו לא בסדר זה יכול להיות המון המון דברים.

זה יכול להיות סגנון ייחודי שלך,
זה יכול להיות פחד גדול
זה יכול להיות בישנות יתר
זה יכול להיות תפיסה לא נכונה של הסביבה - ובעיקבותיה הצעות לא מתאימות

זה יכול להיות ברירנות מיוחדת

ועוד ועוד

אבל חייבים לשאול את השאלה הזה, ללא ספק.
מסתייגultracrepidam

טוב לשאול את השאלה הזאת גם לפני שפוגשים אפילו בחור אחד

 

והתשובה תמיד, גם אחרי 200, יכולה להיות "לא, הכל בסדר. אין בעיה"

אם אני קוראת את המפה נכוןקורונה משמחה
אז את נשמעת לי בנאדם לא שגרתי
עם הרבה מעוף
קצת "משוגע" (בחיוביות)
צריך אקשן.

אם כך
מעולה
תני לזה ביטוי בפגישות
תביאי עצמך לגמרי (בטאקט מסוים, כמובן)
תאתגרי את הבחור:
"יאללה אתה בא לבאולינג?"
"בוא נדבר על משהו מעניין, אחר"
"בוא נשחק משחק ש..."
וכו ככל העולה על רוחך (איך לי רעיונות כרגע אבל אם את כזאת אז כנראה שלך כן יש)

או שהבחור יברח (ואם כך אז טוב שכך)
או שהוא ידלק,
ותוכלו לבחון את הדברים בצורה יותר מדויקת וכנה

התכוונתי ברצינות לכל מילה, אגב.
איזה חמודה אתשירה חדשה~

יש הרבה אמת במה שאמרת, הבעיה שעם השיגעון אני גם קצת ביישנית.. אבל אולי באמת צריכה פשוט ללמוד לעשות את זה.

תודה!

אז אולי בגלל זה משדכים לך רק "חננות"קורונה משמחה


הביישנות לא אמורה לחסום אותך בדרך כלל.
תזרמי, תהיי את (לפעמים עם הביישנות ולפעמים בלעדיה, מה שמגיע באותה סיטואציה)
ותראי נפלאות , בעזרת ה'

בהצלחה!!
כשהייתי בדייטים, בשלבים מתקדמים כבר, פיתחתי שיטהפלונפון מירוסלב

אם לבחורה יש אחוז גבוה מדי של קשרים שנחתכו בפגישה ראשונה, כנראה שאין מה לבזבז את הזמן על דייט איתה.

למדתי את זה מנסיון, ובפועל זה חסך לי המווןן דייטים מיותרים. אם התחתנתי אחרי נניח 60 הכרויות, חסכתי לעצמי לפחות מספר זהה (ואולי גם יותר, בלי להפריז).

 

אז כן, יש בזה משהו משונה... אבל מי יודע?! אולי בכל זאת זה עובד להן?

הרבה מאלה שכן יצאתי איתן, בתקופה שלא היה לי הכלל הזה, אחרי שנים נזכרו בי ורצו דייט שני, וסירבתי...

קצת קשה לי להאמין שזה עובד להן...

דברים קשים כתבתכי בשמחה תצאו.
הרבה לא עברו פעמים רבות פגישה ראשונה מסיבות מאוד חיצוניות ושוליות,
ולעיתים הדרכה ועצה ממש קטנה יכולה לעשות את ההבדל.
יש יתרון בזה שבחורה לא פיתחה קשר רציני לפניך,
ומרגיש לי שחבל לוותר על יתרון כזה.

כמובן, הרציונל שבדבריך מובן, רק שיש לדעתי צד שני משמעותי.
לא כזה חבל, לאור העובדה שאני נשויפלונפון מירוסלב

ולמזלי גם לא הכרתי את אשתי בשידוכים, ככה שהמסע השוחק הזה של משודכים שחותכים כל מה שזז על כל שטות קטנה נגמר לי מהר מספיק. אה כן, גם אישתי לא פיתחה שום קשר משמעותי לפני, והיא לא יצאה למאות דייטים וחתכה כל בחור שזז. היא יצאה לפחות מעשירית מהדייטים שאני יצאתי חצי חיוך

 

בכל מקרה, לעניין, בדקתי את הנושא הזה מספיק טוב. כשחוויתי את זה על בשרי החלטתי לבדוק את זה מראש (כי לשאול למה אמרו לי לא, לא היה מגניב). שאלתי את כל הבנות האלה שעליהן בניתי את הכלל כל מה שצריך לשאול. למה, כמה ואיך.

רוב הסיבות היו ילדותיות ושטותיות. המשכתי לנסות קצת לבחון את הכלל הזה בפועל (כלומר, יצאתי עם כאלה שכבר סימנתי ב"דגל אדום") ונוכחתי לדעת שצדקתי.

ואז חסכתי לעצמי כמה עשרות טובות של דייטים מיותרים לגמרי. בזבוז זמן וכוחות.

 

כדאי לכולם לאמץ את הכלל הזה, במיוחד כשמסתכלים במראה. אם את/ה כזה/כזאת אז יש עבודה רצינית לעשות.

ואם אתה, למזלך, לא כזה. אז כשעומד מול אדם כזה, תשאיר את מגרש המשחקים לחבר'ה מהסוג שלו. תחסוך לעצמך עוגמת נפש רבה.

לדעתי אתה די צודק...מבקש אמונה

ותמיד חשבתי על זה, אבל לא חשבתי לעשות מזה שיטה. 

 

אני מתכוון לאלו שיש להן רקורד של דחיה על הראשונה - שניה.

כמה אצלך היה המדד?

חייב להעיר לגבי המספר השרירותי שהכנסתי בפניםפלונפון מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלונפון מירוסלב בתאריך ט' בסיון תש"פ 15:36

נמחקה לי ההודעה בגלל באג

@משה לחצתי עריכה אחרי שכבר הגיבו (כשההודעה צהובה עדיין, זה קיים) ואז לחצתי על "תגובה" בהודעה המקורית.

זה נתן לי לערוך את ההודעה המקורית, ומחק לי את התוכן הקודם בטעות. אגב, זאת פרצה במערכת ניטרול העריכות המאוחרות

לא הבנתי?ברוקולי

 

היית מנהל דייט טלפוני ומתחקר את הצד השני עם כמה בחורים היא נפגשה ומי פסל ועל מה?

 

 

לא, פשוט לא מדבר שיחה של 10 שניות וקובעפלונפון מירוסלב

בשביל זה המרכאות.

אבל כן, אפשר, אם יש זרימה בטלפון, לברר יותר... בד"כ הייתי מתחיל לברר את העניין הזה של האחוזים כשמשהו היה נראה לי באופי סגור מאוד, מרוחק כזה... את זה קצת קשה להעביר.

נראה לי שזה קטע של אנשים שלא באים "פגיעים", כלומר מוכנים באמת להסתכן.

אלה דייטים שממש לא היו קלים לי.

אני בא פתוח, מוכן להסתכן ולנסות, ואני עומד מול חומה בצורה. לא אווירה נעימה לאף צד.

 

גם אם היא יצאה, נניח לצורך הגזמה, עם 120 בחורים, ואחוז הפעמים שהיא ביטלה אחרי הפגישה הראשונה הם נניח 40%, ואף פעם לא היה מצב שהיא רצתה והצד השני לא רצה, יש פה משהו מוזר בעיניי. אז עושים דגימה... לא צריך לשאול 120 שאלות על כל אחד מהמדוייטים. מספיק לשמוע על 4-5.

תתפלאי לדעת כמה זה מלמד על המידות של מי שממולנו.

 

לבנות, שכמובן יהיה קשה לעכל ולכן ישליכו, תקראי את אותם הנתונים עם המגדר ההפוך, זה הרבה יותר מובן כשלא מערבים את עצמנו רגשית

 

הדבר שהכי הפתיע אותי זה שהיו הרבה אנשים שבאמת יצאו לדייטים סתם כי ככה הם רצו, ולא כי הם באמת היו מוכנים להשקיע מעצמם משהו בשביל להתקדם. וזה לדעתי קצת חבל כלפי הצד השני.

חייב להעיר לגבי המספר השרירותי שהכנסתי בפניםפלונפון מירוסלב

אין לי כוח להקליד מחדש אפאטי מי שראה ראה

 

@משה ערכתי את ההודעה אחרי שכבר הגיבו, אז זה לא נתן לי לשנות.

כשלחצתי על "תגובה" (בהודעה המקורית) זה מחק לי את ההודעה הנוכחית, השאיר את הכותרת, וכששלחתי זה פשוט ערך את כל ההודעה עצמה

(אפשרי בתוך 4 דקות)משה


עדיין, זה לא מגיב כשלוחצים תגובה אח"כ. סתםעורך ומוחק הכלפלונפון מירוסלב


מוזר. ננסה לשחזר את זהמשה


זה הולך ככה (ניסיתי כמה פעמים):פלונפון מירוסלב

לוחץ על "עריכה", משנה וכו', אח"כ במקום ללחוץ על שלח, אני לוחץ על "תגובה" - התוכן של העריכה נמחק והכותרת לא. ואז כשאני לוחץ שלח, זה עורך במקום להגיב

אה. הבנתי. מקרה קצה מהסוג הזהמשה


עם הסוף אני מאוד מאוד מסכיםכי בשמחה תצאו.
לגבי ההסתייגויות מההתחלה,
לי יצא לפתח הרבה קשרים עם כאלה שלא עברו פגישה חמישית,
או מדד אחר לקשר רציני מבחינתם.
דברתי בעיקר מהמקום הזה,
שהוא שונה, אבל יש בו דמיון מסוים.

החבל לא היה עליך, אלא על האחרים.
פגישה חמישית זה מעולה...פלונפון מירוסלב

אבל אם היית מגיע לכל היותר לפגישה ראשונה עם 90% מהבחורות שיצאת, ואת כולן אתה חתכת, כנראה שהיית צריך לעשות חשבון נפש.

ברור לך שאם סימנת דגל אדוםחדשכאן
יותר קשה להגיע למסקנה אחרת, כן?
הכוונהקל"ת
שסימנת עליה כבר תווית שלילית ובאת פחות בראש פתוח של לתת צ'אנס ולנסות
אז שניכם לא הבנתם מה שכתבתיפלונפון מירוסלב

כי לא אני חתכתי עם הבנות האלה, כדי לבדוק אם הכלל עובד.

זה אמור להיות מובן מאליו בתוך כל מה שכתבתי, אחרת הייתי הורס את הסטטיסטיקה.

מה? לא הבנתי..איזה כלל?קל"ת
שאלת בפגישות הראשונות את הבחורות עם כמה בחורים הן יצאו למשך פגישה אחת ועל פי זה החלטת האם להמשיך ולתת צ'אנס?
כתבתי בהמשך במפורט, אבל זה נמחקפלונפון מירוסלב


אז לא הבנתי את הסיטואציהקל"ת
מאיפה המידע עם כמה בחורים המדוייטת יצאה ולכמה זמן? היית נוהג לשאול את זה ישירות אותה?
אם כן אז סליחה, אני חושבת שזה ממש לא במקום.
לא הבנת,פלונפון מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלונפון מירוסלב בתאריך י' בסיון תש"פ 13:05

אני יכול להניח למה זה לא במקום בעינייך...

 

לא מתכוון לכתוב שוב, זה היה ארוך מדי. מחילה

שאלתי שאלת כן/לאקל"ת
אתה לא צריך לענות באירוך מה שרשמת בהודעה ההיא
זאת לא תשובה של כן ולאפלונפון מירוסלב

ואני לא צריך לענות בכל מקרה

נראה לי שאת בעצמך כתבת את התשובה..אנונימי פלוס
עבר עריכה על ידי אנונימי פלוס בתאריך ט' בסיון תש"פ 16:31

א. תזהרי מהשאלה הזאת - לא משנה מה נורמלי משנה מה יעשה לך טוב. בדר"כ שאדם אומר על עצמו שהוא במצב לא נורמלי זה לא עושה לו טוב. את סבבה לגמרי - אולי יש דברים שיעזרו לך להתנהל באופן שיהיה יותר קל לפתח קשר. תני לכל הסיפור שלך פרשנות שיהיה לך יותר נוח להתקדם ממנה.

 

ב. מאפשרים לחוות חוויות ביחד.. כמו שכתבת. אפשר להציע ללכת לבאולינג בדייט שלישי. ממש לא נשמע לי הזוי. באולינג זה לא הדבר הכי אישי. גם טיולון בדייט יחסית מוקדם זה יכול להיות אחלה. כל דבר שהוא סביב תוכן כלשהו זה יכול להיות פתח לחוויה משותפת.

צודקת.. תודה!שירה חדשה~


בת כמה את? 30 ללא קשר ארוך ורציני, זה לא נורמלייודו ל-ה' חסדו

ואת בעצמך אמרת, שאת באה לדייט במחשבה, חוסמת מאד, שמשעמם.
לא בא לך להיפתח.

מה מפחיד אותך בלהיפתח בדייט שלישי?

מה הדבר הגרוע שיקרה אם תיפתחי מכל הלב?

 

יש כאן כנראה איזושהיא הגנה לא מודעת שלך.

 

אפשרות נוספת, שאת לא יוצאת עם בחורים שמתאימים לך.

 

השילוב של ה-2 גם אופציה.

 

מה עושים?

מקדישים זמן לעבודה פנימית.

זמן לחשוב, מה יעזור לי לצאת מזה?

 

שואלים את עצמך שאלות מקדמות.

לא:"מה דפוק בי?"

אלא, "איך אהיה פתוחה יותר בדייטים?"

 

מזהים את הפחד, קוראים לו בשמו וחושבים, מה יעזור לי לעבור אותו?

במה הוא מגן עליי?

 

ואם אותו הדפוס ממשיך אצלך,
או את לא מצליחה להתגבר - נעזרים באשת מקצוע.

 

מעתיקה לך פוסט בדיוק על הנושא הזה, ששלחתי לפני שבוע:

 

הוא באמת סבבה, 
בחור מתוק, וזורם. ⛲
בדיוק בסגנון שאני מחפשת.
בהתחלה היה לנו כיף יחד
והזמן בגדול עבר בכיף.

אבל תכלס…
אני לא מרגישה כלום.
כלום.
לב נעול. 🛑

רציתי רומנטיקה,
התרגשות, כוכבים בעיניים... איזה ריחוף קטן 💫
עבר כבר חודש ואין לי פרפר אחד בבטן,  🦋
ועכשיו, אני לגמרי בדעיכה….
בקושי מחכה לפגישות. 👎🏻

וגם, 
כל פעם שהוא שואל אותי איך אני מרגישה בקשר,
קשה לי לענות.  🙊
מרגישה שהשיחות בינינו משעממות אותי
שאנחנו דורכים במקום

אולי הוא לא בשבילי ❓ 🤷‍♀️
וסתם אני מורחת זמן ❓
מצד שני, לא רוצה להפסיד כזה בחור מדהים. 
אוף…❗
מה עושים ❓🤦🏼‍♀️

אם את בקשר שבו על הנייר הכל מתאים
אבל את לא מרגישה כלום בלב
חכי ‼️
אל תספידי את הקשר כל כך מהר
את יכולה בהחלט לשנות את זה ❗

רומנטיקה ופרפרים וריחוף הם לא רק עניין של מזל…

את רוצה להתחיל להרגיש ❔
הנה כמה שאלות שיעלו אותך על המסלול:

1️⃣ עד כמה מ 1-10 היית רוצה שהקשר הזה ימשיך ויצליח ❔ 
(תמשיכי בתרגיל רק אם התשובה שלך היא שאת רוצה שהקשר יצליח)
2️⃣ מה טוב בו, מושך אותך, מה את מעריכה❔ 
     תכיני רשימה של כל היתרונות שלו...
3️⃣  תזהי את הפחד שלא מאפשר לרגש שלך להתפתח.
מה הדבר הכי מפחיד שיקרה, כשהקשר יתקדם ❔
4️⃣ מה תעשי בפגישה הבאה, שיגרום לקשר להפוך ליותר נעים פתוח, וכייפי ❔
 

בהצלחה יקרה

 

 

 

^^^^^ !!!!ברוקולי

אשמח לדעת מה הפריע לךיודו ל-ה' חסדו

הפותחת שאלה, "או שמשהו באמת לא *בסדר*?"

 

התשובה שלי היא לא, שהפותחת חלילה לא נורמלית. ממש לא,

ההיפך, הפותחת רוצה לברר ולהשתפר. היא הכי אחלה

ולוקחת אחריות על מה שקורה לה.

 

המציאות, ש30 בחורים לא הניבו קשר ארוך, חוץ מפעם אחת, היא לא מציאות נורמלית.

ז"א, אם היא הייתה יוצאת עם יותר מתאימים לה, או מגיעה בעמדה נפשית נכונה יותר, בוודאות

היו נוצרים יותר קשרים ארוכים. 

 

 

אם היא הייתה אומרת שיצאה עם 4-5, זה היה בגדר הנורמלי....

כתבת מדהיםultracrepidam


צודקתy101
בכל קושי אחר בדרך כלל לא מסתכלים על האדם עם אותו קושי כ"לא נורמלי" "לא מתאמץ מספיק"
"לא באמת רוצה" "מפחד מאחריות"
כשזה מדובר ברוקים ורוקות פתאום הם האשמים בקושי שלהם עם שלל הסברים שהרבה פעמים תלושים מהמציאות.
30 הצעות ללא קשר רציני אחד, זה בהחלט נורמלי
אלא אם כן את חוקרת ומבררת על כל הצעה חודש.
ואז אולי אפשר להגיע רק למי שבאמת מתאים גם לא בטוח.
אף אחד לא יכול לדעת באמת מה נורמלי
במיוחד לא אלה שהמסלול שלהם בדרך לנישואין היה יותר קצר.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שאנחנו אנשים שונים עם מסלולים שונים בדרך לכל יעד.
כל מילה בסלעקל"ת
אף מילה ממה שכתבתי לא סותרת את האמונה בהשגחה פרטיתיודו ל-ה' חסדו

ברור שהמסלול של 30 בחורים בלי קשר משמעותי, הוא מדוייק.
ורק הקב"ה בכבודו ובעצמו שם אותה במציאות הזו. בהשגחה פרטית.

 

עכשיו יש 2 אפשרויות ללמוד מהמציאות - מה הקב"ה רוצה ממני?
את בוחרת באפשרות של, אני אמשיך להיפגש,

ולמסור את הנפש,
וזה נסיון קשה , ולי נכתב שיהיו 200 בחורים עד שאגיע לחתן המדהים שלי.

אבל - אין משהו שאני יכולה לעשות מעבר ללהמשיך להיפגש ולהיפגש

עד שיגיע המזל.

לא הלך? אפגש עם אחר. 

 

אני חושבת שלהסיק כזו מסקנה, זה ממש מצער, מייאש

כי זה אומר שאין לי שום השפעה על מה יצא מהדייטים .

ואין לי שום דרך לקדם את החתונה שלי ולחסוך הרבה מהסבל הזה

 

ברור שיש הרבה שככה מתחתנות בסוף.

טוחנות מס' תלת ספרתי של דייטים, ומתישהוא, ב"ה מגיע הנכון.

 

אני מציעה התבוננות,

שאולי יש פה דפוס התנהלות בדייטים, שצריך לשנות 

(דפוס שאין לי דרך לאבחן במדוייק על גבי פורום כמובן)

ואז - את מאשימה אותי שאני לא רגישה, שהיד שלי קלה על ההדק.

שאני מאשימה את הרווקים במצב שלהם ועוד.

 

זו פרשנות שמאד מוציאה את הדברים שלי מהקשרם

אני עובדת עם רווקות. כל יום.

ומכירה את הכאב שלכן היטב היטב

ולא פעם בוכה עם מתאמנות.

הדבר האחרון בעולם שאעשה הוא לתקוע סכין בלב שלכן 

ולסובב אותו.

ההיפך, אני מוסרת את הנפש כדי שיכאב פחות.

 

הדרך שאני מציעה, 

לא מאשימה אף אחד.

היא אומרת, יכול להיות שהקב"ה רוצה ללמד אותך,
שיש משהו שאת יכולה לשנות.
30 בחורים זה מספיק כואב כדי לעצור ולחשוב, 

מה ישתנה מעכשיו והלאה

שיביא אותי לחתונה.

זה מספיק התנסות כדי להבין, שמשהו לא עובד פה.

שלהמשיך בדיוק באותה הצורה, לא בטוח יועיל.

והמשהו הזה שתשני, הוא הדבר שיחסוך לך בע"ה מסע ארוך כ"כ עד שתתחתני.

מה המשהו הזה? זה משתנה מאחת לאחת.

להתגבר על פחדים, לדייק הצעות, 

להצליח להיפתח ולדבר על נושאים אישיים יותר, להיות קשובה יותר 

לשפר קשרים עם המשפחה, להעלות בטחון עצמי, להבין מה אני מחפשת באמת ועוד. 

יש עוד אלפי דוגמאות.

וכשמסתכלים על המציאות ככה,

היי - אני עוברת סבל גדול מידי

להתחתן יכול להיות יותר פשוט

אם הקב"ה ציווה שאתחתן,

זה אמור להיות משהו שאני יכולה להגיע אליו.

אז איך אחרי 30 נסיונות אין לי אפילו הצלחה חלקית, קטנטנה?

 מה אני יכולה לעשות כדי להצליח ליצור קשר ארוך?

איך אשנה משהו אצלי מבפנים, כך שהמציאות שלי תשתפר?

זה נותן כוחות. אופטימיות.

כן, אפשר לקדם את החתונה שלך.

ואת העבודה הפנימית הזו, לא תמיד חייבים לעשות באימון.

יש הרבה שמצליחות מדהים לבד.

 

אני מעדיפה לא לפתוח דיון משני בהשוואות שלך לפוריות / שלום בית.

בואי נתמקד בשאלה של הפותחת .

 

מהנסיון שלי, אצל מי שהגיעה ל30 מדויטים בלי אף קשר ארוך,

תמיד תמיד מצאנו התנהלות פנימית סביב הדייטים

או בדייטים עצמם,

שלא איפשרה לקשר להיווצר.

כל מה שאני עושה בקליניקה, מגיע מבית מדרשו של הרב יהושע שפירא

 

הלוואי ונגיע להבנה

לא כי אני רוצה לשנות אותך

אלא כי כואב לי שאת מאשימה אותי 

בהסתכלות מתנשאת / מאשימה כלפי מי שאני הכי בעולם רגישה אליהן...

לא חשבתי לרגע שאת תוקפת את האימוןיודו ל-ה' חסדואחרונה

אימון זה רק למי שרוצה
ואם את ואחרות פה לא בעניין - מברוק.
כל אחת יש לה הדרך שלה בחיים להגשים דברים.
ואימון זה גם לא מה שהמלצתי לה לעשות.

תחזרי להודעה הראשונה והשנייה שלי....

אני שמחה לשמוע, שלא הבנתי אותך נכון.

שבהודעה שלך לא ניסית להאשים אותי...

ושוב - ממש לא אוהבת את האנלוגיה לפוריות.

 

היא שאלה "או שמשהו *באמת* לא בסדר?" 

אני עניתי - כן. יש כנראה משהו
שאת לא יודעת
ואני לא יודעת

שלא עובד.

את עושה מאמצי על, נפגשת עם 30

ואף פעם לא התקדם הקשר.

זה זמן מעולה להתבונן - 

יש סיבה שזה לא הצליח? 

כנראה שיש....

וזה - לא הופך אף רווקה לאשמה.

ההיפך - שם אותה בעמדה של למידה, 

ושל התקדמות. ושל השפעה על המצב שלה.

 

אני מקבלת שהמילים החדות שלי - לא נורמלי
לא היו נעימות. פגעו אולי בחלקכן.

ועל זה אני מבקשת סליחה.

בעיקר כי הן התפרשו כאילו אמרתי שהיא עצמה/ הרבה רווקות שטוחנות דייטים - לא נורמליות.


עם זאת, אני עומדת מאחורי המסר שבא איתן.
וחושבת שכתבתי בפירוט וברגישות.
מה לא נורמלי במאמצים הגדולים שלה

שלא מניבים את התוצאה הרצויה...

 

היא חושבת שאני טועה? זה לא המקרה שלה?  סבבה - 

לא צריך לקחת את העצה שלי

כמו כל עצה בפורום.

 

הלוואי שהדיון שלנו גרם אפילו למישהי אחת פה לברר עם עצמה,

אולי יש משהו חדש, שלא ניסיתי עד היום

ושאני יכולה לשנות ויביא לקשרים שמחים וארוכים

עם אהבה ופרפרים בבטן ובסוף לחתונה.

 

 

מאחלת לך ולכולן למצוא את האחד.

להיות מאושרות בכל מה ש-ה' יזמן.

ושהדרך הארוכה תסתיים בחתונה מאושרת.

 

אוהבת,

פנינה

 

 

 






 

וואו. לא הבנתי איך את יכולה לקבוע כל כך מהר ש"לא באלי להפתח"שירה חדשה~

את לא מכירה אותי בכלל.. קראת כמה משפטים שכתבתי והחלטת מה קורה איתי נורא מהר!

סליחה שזה יוצא לי נורא חריף, אבל זה ממש לא נעים לי..

זה נורא כיף וקל ישר להוריד פסיקות ועצות ותובנות שונות, אבל זה לא בהכרח נכון

סליחה, נצמדתי לתיאור שלךיודו ל-ה' חסדו

"ואמורים לעבור ליותר אישי...אבל כאילו לא באלי" = אני הבנתי שהמחסום הוא מלעבור רמה בקשר, להיפתח יותר, להביא את עצמך עמוק יותר.

תבהירי לי מה התכוונת. מה בדיוק לא בא לך, בשלב שמיציתם את ההכרות הראשונית

 

ואם פגעתי כי הבנתי לא נכון, סליחה ממש. דפדפי את העצות שלי, אם לא כתבתי קשור לשאלה, בגלל שפירשתי את דברייך שונה ממה שהתכוונת.

 

 

תזכורתadvfb

גם לגברים יש רגשות

 

סופריקה

נכון ומדוייקאדם פרו+
קשקוש נאו-שוביניסטיצדיק יסוד עלום

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

נכון בנות יותר רגישותאביעד מילוא

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

אני כמובן צוחק מגזים ומתמרמרצדיק יסוד עלום
בנות תבעו בעלות מלאה על הקושי שבדייטים. רק הן מסכנות ורק הגברים מזעזעים ולא רגישים
חד משמעיתהפיאחרונה
זה נהיה טרנד?הפי

לדבר עם בחורה ולברוח?

2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.

אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש

ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.

ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה

לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .

איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?

ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום


 

שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו

ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .

מדוע?


 

אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )

ובסוף הלכו בלי הסבר בבום


 

אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..

ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..

אבל לא כולן לוקחות את זה ככה

יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..


 

באמת קחו אחריות.

גוסטינג זה גועל נפש

אתם גועל נפש

 

השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.

אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..

נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??

(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?

 אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל 

 

דרך ארץ

 

כנל הפוך!! כלפי גברים

 

מעצבן ממשארץ השוקולד
פעם אחת קרה ליאביעד מילוא

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

קרה גם הפוךבחור עצוב
דיברתי עם מישהי איזה שבוע ופתאום פשוט נעלמה מעל פני האדמה. לא הגיבה להודעות. כלום.


אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

תגיד לה ברחל ביתך הקטנההפי
ההתנהגות הזו של היבוש לפני חודש לא היתה לעניין
לא בא לחנך אותהבחור עצוב
רק חתכתי וזהו. 
הלוואי עליadvfb
אם אחרי כל הבירורים זה מה שהתגלהintuscrepidam

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

התופעה שנקראת "גוסטינג"משה

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

נשים תמיד צודקות, גברים תמיד טיפשיםצדיק יסוד עלום
בעולם המודרני? כןמשה

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

יחי הפמיניזםצדיק יסוד עלום
נשים עושות את זה גם וזה ילדותי ברמותהפיאחרונה
זה אכן מזעזע, אבל תשמחו שלא התחתנתם/ן אתו/המתוך סקרנות

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עד כאןכְּקֶדֶם

מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה

וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד.  ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.

ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.

אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.

ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.


אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.

הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.



התוהו קדם לעולם. 

נוגע, לא נוגע

עצוב וכואב לשמוע

 

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

נעמת לנו… חבל שאתה מחליט לעזובפ.א.
וואלה לא קלטתי שזה שרשור פרידהadvfb
כתיבה יפהאדם פרו+
מבטאת את ההרגשה
כואב ממשארץ השוקולד
מאחל רק טוב
חבר יקרכל היופי

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.


אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.


מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

חולה עליךךךadvfb

אחלה כתיבה

 

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

בהצלחהברוקוליאחרונה
יש לי בכלל סיכוי?מה כבר ביקשתי

אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...

לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.

עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).

הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.

זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".

מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."

וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?

זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...

ביטחון עצמי כן חובהזיויק
לדעתי
מכיוון שאינני ראוי להיות הגאון של הדור,חסדי הים

אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.

"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".

שדכנים לחוצניקים ודומיהםTachyon

האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם? 

אתה יכול לפנות אלי במסר (לא בשיחה אישית) ואתן לךחסדי הים
מספר של שדכנית שעוסקת בזה.
אשמח גםראומה1
התחתנתי לתוך קהילה של חוצניקים רווקיםתמיד בבטחה

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

פניתי ראומה1
יש קהילה של חוצניקים רווקים כאן? סקרנת...מתוך סקרנות
זה סביב ישיבת מיר?
תודה, מכיר קבוצת ווצאפ שלהםמתוך סקרנות

יש להם גם קהילה פיזית?

בוודאיארץ השוקולד
תשאל בקבוצה איפה הם גרים ואיפה המניינים שלהם, לרוב זה סביב אוניברסיטאות לדעתי.
מעניין, טוב לדעתמתוך סקרנותאחרונה
תודה רבה! אם יש עוד איזה שדכנים מאזור בית שמש?Tachyon
יש בתחתית רשימת השדכנים בשרשור הנעוץלגיטימי?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

הייתי מחפש באינטרנט על JLICארץ השוקולד
ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצוב
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
נראה לי שזה בסיסי להיות רגיש למזג האווירadvfb
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

חחחח לא נראליהפי

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????


והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים


קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

אז תקבעו מראש במקום סגורבחור עצוב
ואי אני חושבתהפי

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.


שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

אז אפשר לעבורבחור עצוב

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).


אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

ברור שאמרתיהפי
סוף טוב הכל טוב?בחור עצוב

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

אפשר להגיד בטל ומבוטלהפי
לא הבנתיבחור עצוב
קורה לי הרבה בשרשור הזה
אולי זה דייט בין הראשוניםמישהי נשואה

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

את ההרצאות בנושא כלכלה שהיית נושא בפני😂יעל מהדרום
אשה היא לא יועץ השקעותבחור עצוב
אשה היא אכן לא יועץ השקעותאריק מהדרום
אבל אתה הולך לאחד את ההון שלך וההון שלה להון אחד.


זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.


המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.


וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

זה לא אומר שצריך לאכול לה את הראש על זה בפגישותבחור עצוב
ולגמרי אין לי בעיה לקחת אחריות על הצד הכספי בקשר. לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכל. 
אכן לא כל אחד חייב לדעת לעשות הכלאריק מהדרום
אבל בנושא הספציפי הזה זה מאוד חשוב לעבוד יחד כי ישנן החלטות מאוד גורליות.


אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.


אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.


וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אתה יודע שזה בערך מה שקרה בקיבוציםמשה

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

אני תוהה אם מספיק ששני הצדדיםארץ השוקולד

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

המצב הנפוץאריק מהדרום
הוא שיש צד אחד מאוד מעורב בפיננסים וצד אחד לא מעורב בכלל, העובדה שזה מצב נפוץ לא אומר שזה בריא, במקרה של גירושין או מוות או נכות פתאומית שתמנע מהצד המעורב לתפקד זה יקשה מאוד, מקרים שבו צד אחד לא רק שאין לו את הקוד לחשבון בנק, אלא שבכלל לא הוריד את האפליקציה לחשבון זה יהיה ללמוד להתנהל הכל מאפס.


בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

אם תרצהאריק מהדרוםאחרונה

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.


אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

ברור שמספיקברגוע
חחח גדולהפי
הרהורים בעקבות שירשורים: למי לדעתכם יש יותר סיכוי?יוני.ו.

ולמה

 

1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"

 

2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
 

נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.

 

(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)

מסכים ומחזקאביעד מילוא

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

אתה מה זה צודקadvfb

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

לא הבנתיהרמוניה

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

לראשון יש יותר סיכויadvfb

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

 

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

תלוי ביחס בין כמה שהוא חושב שהוא פריק ומוזרנוגע, לא נוגעאחרונה

לבין כמה שהוא באמת

אולי יעניין אותך