טוב, אז אחרי השרשור ייאוש שלי (ותודה לכל העונים!!)שירה חדשה~

עדיין בייאוש אבל לפחות מנסה למצוא דרך לצאת ממנו..

ומנסה להבין משהו.

יצאתי עם קרוב ל30 בחורים, ומתוך כל אלו היה קשר אחד רציני יותר, של חודש, וגם זה כשהייתי צעירה יפה וסתומה אז לקח לי חודש להבין מה שהייתי מבינה היום ב3-5 פגישות.

הבעיה הרצינית שלי היא הקונספט של הדייטים. כאילו, אני יושבת עם בן אדם במשך שעתיים לדבר, אחר כך עוד שעתיים ועוד שעתיים, לא צברנו שום חוויות משותפות אבל אלף שעות שיחה. באיזשהו שלב נגמרים נושאי השיחה של הרקע, ואמורים לעבור ליותר אישי.. אבל כאילו לא באלי! אני לא מכירה אותך! ובקיצור, זה הופך לקשר משעמם, אני מרגישה שהבנתי בגדול מי הבן אדם שעומד מולי, אנחנו לא מצליחים להגיע ליותר מזה, לא מעניין אותי להמשיך איתו, יאללה נקסט. וכך מסתיים לו עוד קשר חסר פואנטה.

 

עכשיו, שתי שאלות:

א. הגיוני שיצאתי עם קרוב ל30 ומתוכם קשר רציני אחד? או שמשהו *באמת* לא בסדר?

ב. איך עוברים את המחסום הזה של השעמום.. איך מצליחים לצאת מהיכרות בסיסית לחברות ולהיכרות עמוקה. מרגישה שזה תמיד נתקע איפשהו שם. לפעמים באלי לצאת איתם לטיולים, ללכת לבאולינג, לעשות משהו אחר.. אבל, כאילו, להציע את זה בדייט שלישי? נשמע לי קצת הזוי..

 

אז מה אתם אומרים?

ב. לגמרי!!כי בשמחה תצאו.
אחרי שמבינים שיש כיוון משותף, יאללה, זרמו
מחיחה מאלה שאעצבן אותם,
אבל 3- 4 פגישות מספיקות כדי להבין אם יש על מה לדבר
אם עובדים נכון וממוקד, מה שנשמע שאת עושה.

חוץ מזה, כן, קצת דוחפים, ומתחילים להכניס אותו לעולם שלי.
נכון, זה מלאכותי, ולא תמיד בא לי,
אבל כשיש כימיה מסוימת שווה להתאמץ קצת.
אם הסטרטר הזה יתניע את הקשר - נפלא,
ואם לא - עשית את שלך, ובע"ה הבא יהיה האיש שלך
אולי התכוונת ל א. ?..שירה חדשה~

והדחיפה המלאכותית הזו עלולה להפוך להרבה שריטות מאוד לא נעימות.. אולי זה חלק מהבעיה, שאני מפחדת לפתוח באמת כי אחר כך זה ייגמר. בכלל קשה לי ממש עם העניין הזה של פרידה מוחלטת ממישהו שלפני רגע ניהלתי איתו שיחות ארוכות ומעמיקות, גם אם אני מאוד מבינה למה עושים את זה.

לא, ב. חוויותכי בשמחה תצאו.
וכתשובה לטענתך
ברור שהכל בשכל, ולא לספר את הסוד הכי גדול שלך בפגישה הרביעית הבאה שלך.
אבל אם לא תיפתחי, מה את מצפה שיקרה?
אם תיפתחי - אולי הקשר יתקדם,
אבל אם לא - הוא בטוח לא יתקדם.
מה את מעדיפה?

שה' ייתן לך אומץ ובינה נכונה..
בהצלחה!
את צודקת, מה אני אגידשירה חדשה~

מוצאת את עצמי לפני דייטים מחפשת בקדחתנות מה אפשר לפתוח שלא ילך רחוק מידי אבל יקרב ביננו

אני מבינה אותך לפעמיים יש שיחות משעממותסנדינה
ואני חושבת שלא תמיד יש דברים מעניינים לספר וזה גם בסדר ,ואולי תנסי לצאת בפגישות הראשונות למקומות מעניינים
וואי נשמע קשוח..מיונז

אז דבר ראשון - חיבוק. בסוף הוא יגיע!

 

אני חושבת שיהיה מתיימר מידי לנסות להגיד לך אם זה הגיוני, בסדר או לא בסדר.. אני לא מכירה אותך באמת.

 

ויכול להיות שיש משהו שלא בסדר, אבל יכולה להיות גם סיבה אחרת, שפשוט ההצעות לא הכי קשורות ומתאימות ואז יוצא מצב שאת יוצאת עם אנשים שלא ככ מתאימים..? אם זה זה, אז אולי שווה לנסות לברר יותר, או לנסות לראות מאיפה אני מקבלת הצעות...

 

ב. לגמרי נשמע אחלה ולא הזוי! במיוחד אם את בקטע ורוצה... זה לנסות לבנות קשר בצורה קצת אחרת ממה שהתרגלת עד עכשיו.. קצת לחשב מסלול מחדש.. ואולי זה יעשה טוב.. בהצלחה גדולה!

גיסי נפגש עם יותר מ100 בחורותחיים של
והיה לו רק שני קשרים רציניים
והוא הבנאדם הכי חברותי וזורם.

זה לא בעיה בך.
אין עניין להמשיך סתם לקשר רציני.
המטרה היא שיהיה קשר רציני אחד.
ואני מאחלת לך שכמה שיותר מהר!!
תודה, באמת שזה מרגיע לשמוע את זה.שירה חדשה~


וואו..טוב כמובן שזה לא בעיה בהקל"ת
השאלה האם אפשר לנקוט צעדים כדי למנוע מצב של פגישות בודדות עם בחורים כלל לא רלוונטיים..

@שירה חדשה~
האם זה עניין שהרבה בחורים לא מתאימים לך כלל? ואז אפשר אולי לחשוב על לחדד לאנשים מה הכיוון שלך.
האם את מרגישה שהצד השני חותך אותך מהר מידי בלי להכיר אותך לעומק ולתת צ'אנס? זה יותר בעיה של הצד השני, אבל אפשר לחשוב מה יגרום לך להיפתח יותר.
האם את מרגישה שאת לא מצליחה להעמיק את הקשר גם עם בחורים שיש פוטנציאל להתאמה? ואז אולי אפשר לחשוב על דרך להעמיק את השיח, אופציות לגיוון הפגישות
מעודד!שבותי
נראה לי שאת נוגעת בנקודה מהותית, בשתי השאלותultracrepidam

מה בתהליך ההיכרות גורם לזוג לרצות בקרבה ביניהם?

 

האם זה מספר שעות השיחה? כנראה לא

כמות המידע שכל אחד יודע על השני? גם לא

 

בלי לחשוב יותר מדי ובלי לנסח משהו מורכב, התהליך אמור להיות שאחרי הרבה שעות שיחה אתם לא רק מכירים אלא גם קרובים יותר. אין לי בראש ניסוח של איך עושים את זה, להרבה אנשים זה הולך טבעי. שיחה נעימה אמורה לקרב. אם השיחה לא נעימה, ובדרך כלל את לא מגיעה לשיחה נעימה, בעצם קיבלת הצעות לא מתאימות - או לכל הפחות את לא יודעת איך להתנהל איתן.

 

המשך צריך לבוא. לא מבטיח

יש אנשים שהקונפסט של דייט פשוט לא מתאים עבורםפשוט אני..

יש כאלה שיהיה להם הרבה הרבה יותר קל להכיר בחור שלא למטרת נישואין (למשל: חבר ללימודים, קולגה בעבודה, חבר טוב של אח וכדומה), ורק אחרי שההיכרות מעמיקה באופן טבעי (כלומר בלי לשבת על כוס קפה בצורה מאולצת ולדבר על מנת להכיר ולבחון את הצד השני למטרות חתונה) - מתחילים לצוץ רגשות.

במקרה הזה, אחרי שיש רגשות, פשוט שואלים את הצד השני (ישירות או דרך חבר משותף) האם הוא מעוניין, ואם התשובה חיובית - הכל נעשה הרבה יותר קל, שהרי אפשר לדלג על השלב של ההיכרות הראשונית בבית קפה ולהגיע מיד לחלק המעניין והכיפי.

 

אני חושב שאם מישהו מזדהה עם מה שכתבתי כאן, ויודע שדייטים הם פשוט סיוט מתמשך עבורו, הוא צריך לשקול בכובד ראש לשנות אסטרטגיה, ולהכיר את בני/ות המין השני במקומות טבעיים יותר, כמו לימודים או עבודה.

וכשאני לומדת במכללה לבנות, ומלמדת בתיכון של בנות..שירה חדשה~

אין כל כך אופציות טבעיות להכיר, למרות שזה חלום מבחינתי.

אני כבר שנים טוענת שצריך להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה (של דוסים) לפחות לסוג של מעורבים, אפילו ברמה שבנים ובנות ילמדו באותו קמפוס. יכולים לצאת מזה המון זוגות בצורה הרבה יותר קלה ובריאה מדייטים.

לזה בדיוק התכוונתי בשינוי אסטרטגיהפשוט אני..

"הוא צריך לשקול בכובד ראש לשנות אסטרטגיה" - כלומר לחשוב איפה אפשר להכיר באופן טבעי, ואפילו לדחוף את עצמו לשם גם אם זו לא הייתה התוכנית המקורית.

 

היום ב"ה יש מסגרות רבות שבהן זה אפשרי, ולא חייבים לעבור עבודה בשביל זה (את יודעת למשל כמה זוגות הכירו בשיעורים של סיוון רהב מאיר?)

איפה זה השיעורים של רהב מאיר?חיים של
אני חייבת ללכת לשם כבר מהשבוע😁😁
עד להודעה חדשה - בזום פשוט אני..


חחחחיים של
להידלק על מישו בזום זה כמו להידלק על שחקן הוליווד

בלתי מושגים..
יש המון אירועים חברתיים מחוץ ללימודים והעבודהקוד אבל פתוח
בעיקר בביצות למינהן (לא ידעתי לזה עד שהגעתי לזה), שווה לנסות שם.
קודם כל את בסדר גמורחדשכאן
וזה טוב שאת חושבת על הדברים. אם לא היית חושבת זה היה משהו לא בסדר..🙃

דבר שני, עמדת נראלי על הנק'.. דייטים זה התכנות ועבודה. עבודה, עבודה, עבודה.
את בודקת בהתחלה היתכנות ואם יש לכם שיח טוב, זה הזמן לקפוץ למים ולעבוד. תעשי גם מה שלא בא לך. חייבים קצת להסתכן, קצת להיפתח. זה מה שיוצר את הקשר. היציאה מעצמי והשיתוף עם האחר. ולא להילחץ מה מתאים ומתי. לזרום. מאמין שלבד תצליחי לסנן מה מתאים ומתי..

בהצלחה!!
"משחק הוא חלק חשוב בהתפתחות של צבי צעיר"Half a man
(אמא של במבי עליה השלום)
לענ"ד יש משהו לא לגמרי נכון ביותר מידי דייטים 'יבשים'.
כאילו, מרגע שמסתכלים עד האדם שמולך ורואים שיש על מה לדבר, אין שום סיבה לא לעשות גם דברים אחרים..
שיחה לא תמיד מאפשרת היכרות מדוייקת לבעלי עיניים שאינן מקצועיות (בסופו של דבר, אדם בוחר מה לומר, וייתכן פער גדול בין הרצוי למצוי - ולא בהכרח שהוא משקר)
חוויות משותפת והתמודדות עם מצבים מסויימים דוקא כן.. כמו איך הבנאדם מגיב בלחץ, עצבים, חוסר אונים, פחד, קושי..

אני רק אומר, יכול להיות שהפרידה הרגשית תהיה קשה יותר אחרי זה..
בהצלחה!!!

אזהרה: כותב התגובה הינו בעל ניסיון מזערי, יש לקחת כל מילה בעירבון מוגבל..
לגבי בבאמת יהלום
אני גם מרגישה כמוך הרבה פעמים, עם הבחור האחרון יצא שפשוט אמרתי לו אחרי איזה 3 דייטים שקשה לי עם הקונספט הזה ושיהיה נחמד אם נגוון קצת.. זה היה קצת מוזר לומר את זה אבל ממש טוב ולדעתי גם הוסיף לקשר, הסברתי לו קצת על המקום שלי והוא זרם..
בדייטים הבאים עשינו דברים קצת שונים וזה באמת היה אחרת, אז ממליצה לך פשוט למצוא זמן שאת נרגישה בנוח ולהגיד את זה קצת רעיונות לדברים שיכולים להוסיף והם לא מוגזמים מידי לדעתי בהתחלה: לטייל בקטנה, להכין משהו ביחד (אפילו תה יכול להיות נחמד), לשחק משחק קופסא, יש גם שאלות כאלה בגוגל או משחקים כמו סו דו יו שאפשר לשחק בהם וזה נחמד..
המון בהצלחה!!
אני חושב שצריך לקחת את אופציה א ולדון בהיהלומ
שאלת אם משהו *באמת" לא בסדר,

ואני חושב שזו שאלה שאת חייבת לשאול אחרי 3 בחורים.

משהו לא בסדר זה יכול להיות המון המון דברים.

זה יכול להיות סגנון ייחודי שלך,
זה יכול להיות פחד גדול
זה יכול להיות בישנות יתר
זה יכול להיות תפיסה לא נכונה של הסביבה - ובעיקבותיה הצעות לא מתאימות

זה יכול להיות ברירנות מיוחדת

ועוד ועוד

אבל חייבים לשאול את השאלה הזה, ללא ספק.
מסתייגultracrepidam

טוב לשאול את השאלה הזאת גם לפני שפוגשים אפילו בחור אחד

 

והתשובה תמיד, גם אחרי 200, יכולה להיות "לא, הכל בסדר. אין בעיה"

אם אני קוראת את המפה נכוןקורונה משמחה
אז את נשמעת לי בנאדם לא שגרתי
עם הרבה מעוף
קצת "משוגע" (בחיוביות)
צריך אקשן.

אם כך
מעולה
תני לזה ביטוי בפגישות
תביאי עצמך לגמרי (בטאקט מסוים, כמובן)
תאתגרי את הבחור:
"יאללה אתה בא לבאולינג?"
"בוא נדבר על משהו מעניין, אחר"
"בוא נשחק משחק ש..."
וכו ככל העולה על רוחך (איך לי רעיונות כרגע אבל אם את כזאת אז כנראה שלך כן יש)

או שהבחור יברח (ואם כך אז טוב שכך)
או שהוא ידלק,
ותוכלו לבחון את הדברים בצורה יותר מדויקת וכנה

התכוונתי ברצינות לכל מילה, אגב.
איזה חמודה אתשירה חדשה~

יש הרבה אמת במה שאמרת, הבעיה שעם השיגעון אני גם קצת ביישנית.. אבל אולי באמת צריכה פשוט ללמוד לעשות את זה.

תודה!

אז אולי בגלל זה משדכים לך רק "חננות"קורונה משמחה


הביישנות לא אמורה לחסום אותך בדרך כלל.
תזרמי, תהיי את (לפעמים עם הביישנות ולפעמים בלעדיה, מה שמגיע באותה סיטואציה)
ותראי נפלאות , בעזרת ה'

בהצלחה!!
כשהייתי בדייטים, בשלבים מתקדמים כבר, פיתחתי שיטהפלונפון מירוסלב

אם לבחורה יש אחוז גבוה מדי של קשרים שנחתכו בפגישה ראשונה, כנראה שאין מה לבזבז את הזמן על דייט איתה.

למדתי את זה מנסיון, ובפועל זה חסך לי המווןן דייטים מיותרים. אם התחתנתי אחרי נניח 60 הכרויות, חסכתי לעצמי לפחות מספר זהה (ואולי גם יותר, בלי להפריז).

 

אז כן, יש בזה משהו משונה... אבל מי יודע?! אולי בכל זאת זה עובד להן?

הרבה מאלה שכן יצאתי איתן, בתקופה שלא היה לי הכלל הזה, אחרי שנים נזכרו בי ורצו דייט שני, וסירבתי...

קצת קשה לי להאמין שזה עובד להן...

דברים קשים כתבתכי בשמחה תצאו.
הרבה לא עברו פעמים רבות פגישה ראשונה מסיבות מאוד חיצוניות ושוליות,
ולעיתים הדרכה ועצה ממש קטנה יכולה לעשות את ההבדל.
יש יתרון בזה שבחורה לא פיתחה קשר רציני לפניך,
ומרגיש לי שחבל לוותר על יתרון כזה.

כמובן, הרציונל שבדבריך מובן, רק שיש לדעתי צד שני משמעותי.
לא כזה חבל, לאור העובדה שאני נשויפלונפון מירוסלב

ולמזלי גם לא הכרתי את אשתי בשידוכים, ככה שהמסע השוחק הזה של משודכים שחותכים כל מה שזז על כל שטות קטנה נגמר לי מהר מספיק. אה כן, גם אישתי לא פיתחה שום קשר משמעותי לפני, והיא לא יצאה למאות דייטים וחתכה כל בחור שזז. היא יצאה לפחות מעשירית מהדייטים שאני יצאתי חצי חיוך

 

בכל מקרה, לעניין, בדקתי את הנושא הזה מספיק טוב. כשחוויתי את זה על בשרי החלטתי לבדוק את זה מראש (כי לשאול למה אמרו לי לא, לא היה מגניב). שאלתי את כל הבנות האלה שעליהן בניתי את הכלל כל מה שצריך לשאול. למה, כמה ואיך.

רוב הסיבות היו ילדותיות ושטותיות. המשכתי לנסות קצת לבחון את הכלל הזה בפועל (כלומר, יצאתי עם כאלה שכבר סימנתי ב"דגל אדום") ונוכחתי לדעת שצדקתי.

ואז חסכתי לעצמי כמה עשרות טובות של דייטים מיותרים לגמרי. בזבוז זמן וכוחות.

 

כדאי לכולם לאמץ את הכלל הזה, במיוחד כשמסתכלים במראה. אם את/ה כזה/כזאת אז יש עבודה רצינית לעשות.

ואם אתה, למזלך, לא כזה. אז כשעומד מול אדם כזה, תשאיר את מגרש המשחקים לחבר'ה מהסוג שלו. תחסוך לעצמך עוגמת נפש רבה.

לדעתי אתה די צודק...מבקש אמונה

ותמיד חשבתי על זה, אבל לא חשבתי לעשות מזה שיטה. 

 

אני מתכוון לאלו שיש להן רקורד של דחיה על הראשונה - שניה.

כמה אצלך היה המדד?

חייב להעיר לגבי המספר השרירותי שהכנסתי בפניםפלונפון מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלונפון מירוסלב בתאריך ט' בסיון תש"פ 15:36

נמחקה לי ההודעה בגלל באג

@משה לחצתי עריכה אחרי שכבר הגיבו (כשההודעה צהובה עדיין, זה קיים) ואז לחצתי על "תגובה" בהודעה המקורית.

זה נתן לי לערוך את ההודעה המקורית, ומחק לי את התוכן הקודם בטעות. אגב, זאת פרצה במערכת ניטרול העריכות המאוחרות

לא הבנתי?ברוקולי

 

היית מנהל דייט טלפוני ומתחקר את הצד השני עם כמה בחורים היא נפגשה ומי פסל ועל מה?

 

 

לא, פשוט לא מדבר שיחה של 10 שניות וקובעפלונפון מירוסלב

בשביל זה המרכאות.

אבל כן, אפשר, אם יש זרימה בטלפון, לברר יותר... בד"כ הייתי מתחיל לברר את העניין הזה של האחוזים כשמשהו היה נראה לי באופי סגור מאוד, מרוחק כזה... את זה קצת קשה להעביר.

נראה לי שזה קטע של אנשים שלא באים "פגיעים", כלומר מוכנים באמת להסתכן.

אלה דייטים שממש לא היו קלים לי.

אני בא פתוח, מוכן להסתכן ולנסות, ואני עומד מול חומה בצורה. לא אווירה נעימה לאף צד.

 

גם אם היא יצאה, נניח לצורך הגזמה, עם 120 בחורים, ואחוז הפעמים שהיא ביטלה אחרי הפגישה הראשונה הם נניח 40%, ואף פעם לא היה מצב שהיא רצתה והצד השני לא רצה, יש פה משהו מוזר בעיניי. אז עושים דגימה... לא צריך לשאול 120 שאלות על כל אחד מהמדוייטים. מספיק לשמוע על 4-5.

תתפלאי לדעת כמה זה מלמד על המידות של מי שממולנו.

 

לבנות, שכמובן יהיה קשה לעכל ולכן ישליכו, תקראי את אותם הנתונים עם המגדר ההפוך, זה הרבה יותר מובן כשלא מערבים את עצמנו רגשית

 

הדבר שהכי הפתיע אותי זה שהיו הרבה אנשים שבאמת יצאו לדייטים סתם כי ככה הם רצו, ולא כי הם באמת היו מוכנים להשקיע מעצמם משהו בשביל להתקדם. וזה לדעתי קצת חבל כלפי הצד השני.

חייב להעיר לגבי המספר השרירותי שהכנסתי בפניםפלונפון מירוסלב

אין לי כוח להקליד מחדש אפאטי מי שראה ראה

 

@משה ערכתי את ההודעה אחרי שכבר הגיבו, אז זה לא נתן לי לשנות.

כשלחצתי על "תגובה" (בהודעה המקורית) זה מחק לי את ההודעה הנוכחית, השאיר את הכותרת, וכששלחתי זה פשוט ערך את כל ההודעה עצמה

(אפשרי בתוך 4 דקות)משה


עדיין, זה לא מגיב כשלוחצים תגובה אח"כ. סתםעורך ומוחק הכלפלונפון מירוסלב


מוזר. ננסה לשחזר את זהמשה


זה הולך ככה (ניסיתי כמה פעמים):פלונפון מירוסלב

לוחץ על "עריכה", משנה וכו', אח"כ במקום ללחוץ על שלח, אני לוחץ על "תגובה" - התוכן של העריכה נמחק והכותרת לא. ואז כשאני לוחץ שלח, זה עורך במקום להגיב

אה. הבנתי. מקרה קצה מהסוג הזהמשה


עם הסוף אני מאוד מאוד מסכיםכי בשמחה תצאו.
לגבי ההסתייגויות מההתחלה,
לי יצא לפתח הרבה קשרים עם כאלה שלא עברו פגישה חמישית,
או מדד אחר לקשר רציני מבחינתם.
דברתי בעיקר מהמקום הזה,
שהוא שונה, אבל יש בו דמיון מסוים.

החבל לא היה עליך, אלא על האחרים.
פגישה חמישית זה מעולה...פלונפון מירוסלב

אבל אם היית מגיע לכל היותר לפגישה ראשונה עם 90% מהבחורות שיצאת, ואת כולן אתה חתכת, כנראה שהיית צריך לעשות חשבון נפש.

ברור לך שאם סימנת דגל אדוםחדשכאן
יותר קשה להגיע למסקנה אחרת, כן?
הכוונהקל"ת
שסימנת עליה כבר תווית שלילית ובאת פחות בראש פתוח של לתת צ'אנס ולנסות
אז שניכם לא הבנתם מה שכתבתיפלונפון מירוסלב

כי לא אני חתכתי עם הבנות האלה, כדי לבדוק אם הכלל עובד.

זה אמור להיות מובן מאליו בתוך כל מה שכתבתי, אחרת הייתי הורס את הסטטיסטיקה.

מה? לא הבנתי..איזה כלל?קל"ת
שאלת בפגישות הראשונות את הבחורות עם כמה בחורים הן יצאו למשך פגישה אחת ועל פי זה החלטת האם להמשיך ולתת צ'אנס?
כתבתי בהמשך במפורט, אבל זה נמחקפלונפון מירוסלב


אז לא הבנתי את הסיטואציהקל"ת
מאיפה המידע עם כמה בחורים המדוייטת יצאה ולכמה זמן? היית נוהג לשאול את זה ישירות אותה?
אם כן אז סליחה, אני חושבת שזה ממש לא במקום.
לא הבנת,פלונפון מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלונפון מירוסלב בתאריך י' בסיון תש"פ 13:05

אני יכול להניח למה זה לא במקום בעינייך...

 

לא מתכוון לכתוב שוב, זה היה ארוך מדי. מחילה

שאלתי שאלת כן/לאקל"ת
אתה לא צריך לענות באירוך מה שרשמת בהודעה ההיא
זאת לא תשובה של כן ולאפלונפון מירוסלב

ואני לא צריך לענות בכל מקרה

נראה לי שאת בעצמך כתבת את התשובה..אנונימי פלוס
עבר עריכה על ידי אנונימי פלוס בתאריך ט' בסיון תש"פ 16:31

א. תזהרי מהשאלה הזאת - לא משנה מה נורמלי משנה מה יעשה לך טוב. בדר"כ שאדם אומר על עצמו שהוא במצב לא נורמלי זה לא עושה לו טוב. את סבבה לגמרי - אולי יש דברים שיעזרו לך להתנהל באופן שיהיה יותר קל לפתח קשר. תני לכל הסיפור שלך פרשנות שיהיה לך יותר נוח להתקדם ממנה.

 

ב. מאפשרים לחוות חוויות ביחד.. כמו שכתבת. אפשר להציע ללכת לבאולינג בדייט שלישי. ממש לא נשמע לי הזוי. באולינג זה לא הדבר הכי אישי. גם טיולון בדייט יחסית מוקדם זה יכול להיות אחלה. כל דבר שהוא סביב תוכן כלשהו זה יכול להיות פתח לחוויה משותפת.

צודקת.. תודה!שירה חדשה~


בת כמה את? 30 ללא קשר ארוך ורציני, זה לא נורמלייודו ל-ה' חסדו

ואת בעצמך אמרת, שאת באה לדייט במחשבה, חוסמת מאד, שמשעמם.
לא בא לך להיפתח.

מה מפחיד אותך בלהיפתח בדייט שלישי?

מה הדבר הגרוע שיקרה אם תיפתחי מכל הלב?

 

יש כאן כנראה איזושהיא הגנה לא מודעת שלך.

 

אפשרות נוספת, שאת לא יוצאת עם בחורים שמתאימים לך.

 

השילוב של ה-2 גם אופציה.

 

מה עושים?

מקדישים זמן לעבודה פנימית.

זמן לחשוב, מה יעזור לי לצאת מזה?

 

שואלים את עצמך שאלות מקדמות.

לא:"מה דפוק בי?"

אלא, "איך אהיה פתוחה יותר בדייטים?"

 

מזהים את הפחד, קוראים לו בשמו וחושבים, מה יעזור לי לעבור אותו?

במה הוא מגן עליי?

 

ואם אותו הדפוס ממשיך אצלך,
או את לא מצליחה להתגבר - נעזרים באשת מקצוע.

 

מעתיקה לך פוסט בדיוק על הנושא הזה, ששלחתי לפני שבוע:

 

הוא באמת סבבה, 
בחור מתוק, וזורם. ⛲
בדיוק בסגנון שאני מחפשת.
בהתחלה היה לנו כיף יחד
והזמן בגדול עבר בכיף.

אבל תכלס…
אני לא מרגישה כלום.
כלום.
לב נעול. 🛑

רציתי רומנטיקה,
התרגשות, כוכבים בעיניים... איזה ריחוף קטן 💫
עבר כבר חודש ואין לי פרפר אחד בבטן,  🦋
ועכשיו, אני לגמרי בדעיכה….
בקושי מחכה לפגישות. 👎🏻

וגם, 
כל פעם שהוא שואל אותי איך אני מרגישה בקשר,
קשה לי לענות.  🙊
מרגישה שהשיחות בינינו משעממות אותי
שאנחנו דורכים במקום

אולי הוא לא בשבילי ❓ 🤷‍♀️
וסתם אני מורחת זמן ❓
מצד שני, לא רוצה להפסיד כזה בחור מדהים. 
אוף…❗
מה עושים ❓🤦🏼‍♀️

אם את בקשר שבו על הנייר הכל מתאים
אבל את לא מרגישה כלום בלב
חכי ‼️
אל תספידי את הקשר כל כך מהר
את יכולה בהחלט לשנות את זה ❗

רומנטיקה ופרפרים וריחוף הם לא רק עניין של מזל…

את רוצה להתחיל להרגיש ❔
הנה כמה שאלות שיעלו אותך על המסלול:

1️⃣ עד כמה מ 1-10 היית רוצה שהקשר הזה ימשיך ויצליח ❔ 
(תמשיכי בתרגיל רק אם התשובה שלך היא שאת רוצה שהקשר יצליח)
2️⃣ מה טוב בו, מושך אותך, מה את מעריכה❔ 
     תכיני רשימה של כל היתרונות שלו...
3️⃣  תזהי את הפחד שלא מאפשר לרגש שלך להתפתח.
מה הדבר הכי מפחיד שיקרה, כשהקשר יתקדם ❔
4️⃣ מה תעשי בפגישה הבאה, שיגרום לקשר להפוך ליותר נעים פתוח, וכייפי ❔
 

בהצלחה יקרה

 

 

 

^^^^^ !!!!ברוקולי

אשמח לדעת מה הפריע לךיודו ל-ה' חסדו

הפותחת שאלה, "או שמשהו באמת לא *בסדר*?"

 

התשובה שלי היא לא, שהפותחת חלילה לא נורמלית. ממש לא,

ההיפך, הפותחת רוצה לברר ולהשתפר. היא הכי אחלה

ולוקחת אחריות על מה שקורה לה.

 

המציאות, ש30 בחורים לא הניבו קשר ארוך, חוץ מפעם אחת, היא לא מציאות נורמלית.

ז"א, אם היא הייתה יוצאת עם יותר מתאימים לה, או מגיעה בעמדה נפשית נכונה יותר, בוודאות

היו נוצרים יותר קשרים ארוכים. 

 

 

אם היא הייתה אומרת שיצאה עם 4-5, זה היה בגדר הנורמלי....

כתבת מדהיםultracrepidam


צודקתy101
בכל קושי אחר בדרך כלל לא מסתכלים על האדם עם אותו קושי כ"לא נורמלי" "לא מתאמץ מספיק"
"לא באמת רוצה" "מפחד מאחריות"
כשזה מדובר ברוקים ורוקות פתאום הם האשמים בקושי שלהם עם שלל הסברים שהרבה פעמים תלושים מהמציאות.
30 הצעות ללא קשר רציני אחד, זה בהחלט נורמלי
אלא אם כן את חוקרת ומבררת על כל הצעה חודש.
ואז אולי אפשר להגיע רק למי שבאמת מתאים גם לא בטוח.
אף אחד לא יכול לדעת באמת מה נורמלי
במיוחד לא אלה שהמסלול שלהם בדרך לנישואין היה יותר קצר.
זה לא אומר כלום חוץ מזה שאנחנו אנשים שונים עם מסלולים שונים בדרך לכל יעד.
כל מילה בסלעקל"ת
אף מילה ממה שכתבתי לא סותרת את האמונה בהשגחה פרטיתיודו ל-ה' חסדו

ברור שהמסלול של 30 בחורים בלי קשר משמעותי, הוא מדוייק.
ורק הקב"ה בכבודו ובעצמו שם אותה במציאות הזו. בהשגחה פרטית.

 

עכשיו יש 2 אפשרויות ללמוד מהמציאות - מה הקב"ה רוצה ממני?
את בוחרת באפשרות של, אני אמשיך להיפגש,

ולמסור את הנפש,
וזה נסיון קשה , ולי נכתב שיהיו 200 בחורים עד שאגיע לחתן המדהים שלי.

אבל - אין משהו שאני יכולה לעשות מעבר ללהמשיך להיפגש ולהיפגש

עד שיגיע המזל.

לא הלך? אפגש עם אחר. 

 

אני חושבת שלהסיק כזו מסקנה, זה ממש מצער, מייאש

כי זה אומר שאין לי שום השפעה על מה יצא מהדייטים .

ואין לי שום דרך לקדם את החתונה שלי ולחסוך הרבה מהסבל הזה

 

ברור שיש הרבה שככה מתחתנות בסוף.

טוחנות מס' תלת ספרתי של דייטים, ומתישהוא, ב"ה מגיע הנכון.

 

אני מציעה התבוננות,

שאולי יש פה דפוס התנהלות בדייטים, שצריך לשנות 

(דפוס שאין לי דרך לאבחן במדוייק על גבי פורום כמובן)

ואז - את מאשימה אותי שאני לא רגישה, שהיד שלי קלה על ההדק.

שאני מאשימה את הרווקים במצב שלהם ועוד.

 

זו פרשנות שמאד מוציאה את הדברים שלי מהקשרם

אני עובדת עם רווקות. כל יום.

ומכירה את הכאב שלכן היטב היטב

ולא פעם בוכה עם מתאמנות.

הדבר האחרון בעולם שאעשה הוא לתקוע סכין בלב שלכן 

ולסובב אותו.

ההיפך, אני מוסרת את הנפש כדי שיכאב פחות.

 

הדרך שאני מציעה, 

לא מאשימה אף אחד.

היא אומרת, יכול להיות שהקב"ה רוצה ללמד אותך,
שיש משהו שאת יכולה לשנות.
30 בחורים זה מספיק כואב כדי לעצור ולחשוב, 

מה ישתנה מעכשיו והלאה

שיביא אותי לחתונה.

זה מספיק התנסות כדי להבין, שמשהו לא עובד פה.

שלהמשיך בדיוק באותה הצורה, לא בטוח יועיל.

והמשהו הזה שתשני, הוא הדבר שיחסוך לך בע"ה מסע ארוך כ"כ עד שתתחתני.

מה המשהו הזה? זה משתנה מאחת לאחת.

להתגבר על פחדים, לדייק הצעות, 

להצליח להיפתח ולדבר על נושאים אישיים יותר, להיות קשובה יותר 

לשפר קשרים עם המשפחה, להעלות בטחון עצמי, להבין מה אני מחפשת באמת ועוד. 

יש עוד אלפי דוגמאות.

וכשמסתכלים על המציאות ככה,

היי - אני עוברת סבל גדול מידי

להתחתן יכול להיות יותר פשוט

אם הקב"ה ציווה שאתחתן,

זה אמור להיות משהו שאני יכולה להגיע אליו.

אז איך אחרי 30 נסיונות אין לי אפילו הצלחה חלקית, קטנטנה?

 מה אני יכולה לעשות כדי להצליח ליצור קשר ארוך?

איך אשנה משהו אצלי מבפנים, כך שהמציאות שלי תשתפר?

זה נותן כוחות. אופטימיות.

כן, אפשר לקדם את החתונה שלך.

ואת העבודה הפנימית הזו, לא תמיד חייבים לעשות באימון.

יש הרבה שמצליחות מדהים לבד.

 

אני מעדיפה לא לפתוח דיון משני בהשוואות שלך לפוריות / שלום בית.

בואי נתמקד בשאלה של הפותחת .

 

מהנסיון שלי, אצל מי שהגיעה ל30 מדויטים בלי אף קשר ארוך,

תמיד תמיד מצאנו התנהלות פנימית סביב הדייטים

או בדייטים עצמם,

שלא איפשרה לקשר להיווצר.

כל מה שאני עושה בקליניקה, מגיע מבית מדרשו של הרב יהושע שפירא

 

הלוואי ונגיע להבנה

לא כי אני רוצה לשנות אותך

אלא כי כואב לי שאת מאשימה אותי 

בהסתכלות מתנשאת / מאשימה כלפי מי שאני הכי בעולם רגישה אליהן...

לא חשבתי לרגע שאת תוקפת את האימוןיודו ל-ה' חסדואחרונה

אימון זה רק למי שרוצה
ואם את ואחרות פה לא בעניין - מברוק.
כל אחת יש לה הדרך שלה בחיים להגשים דברים.
ואימון זה גם לא מה שהמלצתי לה לעשות.

תחזרי להודעה הראשונה והשנייה שלי....

אני שמחה לשמוע, שלא הבנתי אותך נכון.

שבהודעה שלך לא ניסית להאשים אותי...

ושוב - ממש לא אוהבת את האנלוגיה לפוריות.

 

היא שאלה "או שמשהו *באמת* לא בסדר?" 

אני עניתי - כן. יש כנראה משהו
שאת לא יודעת
ואני לא יודעת

שלא עובד.

את עושה מאמצי על, נפגשת עם 30

ואף פעם לא התקדם הקשר.

זה זמן מעולה להתבונן - 

יש סיבה שזה לא הצליח? 

כנראה שיש....

וזה - לא הופך אף רווקה לאשמה.

ההיפך - שם אותה בעמדה של למידה, 

ושל התקדמות. ושל השפעה על המצב שלה.

 

אני מקבלת שהמילים החדות שלי - לא נורמלי
לא היו נעימות. פגעו אולי בחלקכן.

ועל זה אני מבקשת סליחה.

בעיקר כי הן התפרשו כאילו אמרתי שהיא עצמה/ הרבה רווקות שטוחנות דייטים - לא נורמליות.


עם זאת, אני עומדת מאחורי המסר שבא איתן.
וחושבת שכתבתי בפירוט וברגישות.
מה לא נורמלי במאמצים הגדולים שלה

שלא מניבים את התוצאה הרצויה...

 

היא חושבת שאני טועה? זה לא המקרה שלה?  סבבה - 

לא צריך לקחת את העצה שלי

כמו כל עצה בפורום.

 

הלוואי שהדיון שלנו גרם אפילו למישהי אחת פה לברר עם עצמה,

אולי יש משהו חדש, שלא ניסיתי עד היום

ושאני יכולה לשנות ויביא לקשרים שמחים וארוכים

עם אהבה ופרפרים בבטן ובסוף לחתונה.

 

 

מאחלת לך ולכולן למצוא את האחד.

להיות מאושרות בכל מה ש-ה' יזמן.

ושהדרך הארוכה תסתיים בחתונה מאושרת.

 

אוהבת,

פנינה

 

 

 






 

וואו. לא הבנתי איך את יכולה לקבוע כל כך מהר ש"לא באלי להפתח"שירה חדשה~

את לא מכירה אותי בכלל.. קראת כמה משפטים שכתבתי והחלטת מה קורה איתי נורא מהר!

סליחה שזה יוצא לי נורא חריף, אבל זה ממש לא נעים לי..

זה נורא כיף וקל ישר להוריד פסיקות ועצות ותובנות שונות, אבל זה לא בהכרח נכון

סליחה, נצמדתי לתיאור שלךיודו ל-ה' חסדו

"ואמורים לעבור ליותר אישי...אבל כאילו לא באלי" = אני הבנתי שהמחסום הוא מלעבור רמה בקשר, להיפתח יותר, להביא את עצמך עמוק יותר.

תבהירי לי מה התכוונת. מה בדיוק לא בא לך, בשלב שמיציתם את ההכרות הראשונית

 

ואם פגעתי כי הבנתי לא נכון, סליחה ממש. דפדפי את העצות שלי, אם לא כתבתי קשור לשאלה, בגלל שפירשתי את דברייך שונה ממה שהתכוונת.

 

 

בת 36, אשמח להכוונהשמחה :)

שלום לכולם ובהצלחה!!

מחפשת בחור שמשלב תורה עם עבודה, בעיקרון באה מרקע דתי לאומי והתחזקתי בשנים האחרונות יותר .

ממש אשמח אם תוכלו להפנות אותי היכן לחפש חוץ מהאתרים , כמובן ששומעת גם צעירים יותר , אין שום בעיה הלכתית ככה שזה לא אמור להפריע לי

תודה רבה

היי ברוכה הבאה, בהצלחה גם לך!הרמוניה

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

ברוכה הבאהארץ השוקולד

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

צדיק איך לא עשיתי את זה בעצמי😄הרמוניה
תודה רבה !שמחה :)

אקרא, תודה !

בכיף, בהצלחה!ארץ השוקולדאחרונה
קודם כל בהצלחהזיויק
כדאי אולי לגבש תובנות מה היה הנסיון עד עכשיו ומה הלקחים כדי להתמקד בכיוון פעולה שיצליח בעזרת ה'
הושגה התקדמות, מה הלאה?נו, ההוא מהזה

אז ב"ה הרבה בזכות עצות של חברה פה אני אחרי דייט ראשון מוצלח ודייט שני אפילו טוב יותר... אבל מישהו יודע מה הלאה?

כאילו, אחרי הראשון התקשרתי לומר שלי היה טוב ולוודא שממשיכים לשני, זה הנוהל אחרי כל פעם?

תגיד לעצמך מה זה "טוב"זיויק
ואז תספר לה
לאעל הדרך לרגע

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

 

כתבת יפהמבולבלת מאדדדד
רק דיוק קטן- לא לנסות בכוח שיהיה ארוך. לזרום. שלא יהיה מעיק. 
אכןעל הדרך לרגע

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

משתנההתלמיד העייף

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

..הרמוניה

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

מבין אבל לא מסכיםעל הדרך לרגע

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

 

קשה לחתוך ברגישות?הרמוניה

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

 

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

כמובן שיש לסיים בצורה מכובדתעל הדרך לרגע

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

 

אה אוקיי הבנתי...הרמוניה

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

 

מאוד אוהבת את התגובה הרמוניה יקרהנחלתאחרונה
מה אתה היית רוצה לשמוע אם היית בצד שלה?advfb
הצעות לאדם תורניהתלמיד העייף

 לאיזה שדכן/מיזם הכי כדאי לי להירשם אם אני מחפש בחורה תורנית מאוד? 

מחפש גם כאלה שיש להם באמת "מאגר" והם מציעים רשום לשדכנים שאפילו פעם אחת בקושי הציעו

מציע קודם כל לא להיות עייףזיויק
להגיע לנושא עירני ונמרץ 😀
הרב חיים קורץבחור עצוב
תלוי בסגנוןאשר ברא
אתר שידוכים "השדכן". ויש עוד.נחלתאחרונה
לא מצליח להפסיק ליפול...מפחד מאוד!

מתוסכל ממש... לא מצליח להפסיק ליפול.

מרגיש שיש מגנט שמושך אותי בכח לרע...

מצד שני, בפנים אני לא רואה איש רע אלא בןאדם רגיש שמחפש רק טיפת אהבה..

קיצור, מרגיש רעעעע מאוד עם עצמי..

מה עושים??????

נמאס לי כבר ליפול!!

ונמאס לי יותר מזה שאין לי שליטה על עצמי!!!

נ.ב. בסוד: הפחד הכי גדול שלי זה שאני לא יודע לאיפה אני עוד אגיע.. אולי לא אשלוט בעצמי ויקרו דברים לא טובים חס ושלום.

אבל עזבו, ההתמודדות שלי היא בעיקר עם הכלב שבי ששב כל הזמן על קיאו... לא יכול יותר!!!!

היי אחי❤️פתית שלג

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

לכל־אחד יש מגנט שמושך אותו לרע,חתול זמני

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

 

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

 

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

 

///

 

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

 

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

 

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

 

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

 

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

 

ברמה הרעיונית:

 

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

 

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

 

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

 

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

להיות עסוקים. עסוקים.נחלת

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

 

 

בודק אם אני בלנ"ו.. כן אני בלנ"ו..בנות מרכלות עלי
הרב יואב אקריש ביוטיוב. ראיתי כותרת בענייני נפילותנחלת

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

 

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

 

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

 

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

אתה עכשיו במלחמה. ומלחמה, זה לא עובד.משה

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?


לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

חלילה איש רע. יש להבדיל בין מוסר והלכהמרגול

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).


אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.


אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

את צודקת בתאוריהצדיק יסוד עלוםאחרונה

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

מה אתם מעריכים?intuscrepidam

בהמשך לשרשור הארוך של הגברת לבנדר, ואחרי מחשבות במהלך השבת, אשמח לשמוע איזה תכונות/ התנהגויות אתם מעריכים? אפשר בכל סוג קשר, זוגי, חברי, משפחתי וכו'.

אשמח להתייחסות משני כיוונים, האם זו הערכה חיובית, דהיינו אתם מעריכים את מי שיש לו את אותה תכונה. או הערכה נצרכת, דהיינו אתם לא מעריכים את מי שחסר אותה.


@Lavender @advfb @זיויק @ארץ השוקולד

אכפתיות, מחויבות (בזוגיות), יוזמה לאורך זמןמרגול

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

אני מעריך מאוד אנשים עם "צ'יל"חתול זמני

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

בבקשה תפרט מאוד למה דווקא התכונות האלהכלב זמני
נוכלחתול זמני

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

 

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

סבלנות, יציבותארץ השוקולד
נתינת מקום לא להעמיק יותר מדי ברגשות אם אני לא רוצה לשתף 
בבקשה תפרט מאוד למה דווקא התכונות האלהחתול זמני

(סתם)

..הרמוניה

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

אנשים שהם תוכם כברם, אנשים אכפתייםadvfb

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

 

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

 

כמובן "תנא ושייר"

אמoo

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)


2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות


3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית


לשני הכיוונים 

מזדהה עם הראשוןאנימה
אנשים עם חוזק מנטלי, אנשים טובים שכל המהותLavender

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

(בתנאי שיהיו יפים)חתול זמני
😂😂😂😂Lavender

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

עושר יכול להיות סימן לחריצות ואחריות כלכלית וכיו"בחתול זמניאחרונה

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

להיות שם תמידהפי

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני


 

נחישות


 

ויציבות

ביחד עם עדינות

 

חיוך מתוק וקסם אישי

 

אני מעריכה בעיקרלא יודעתת
אינטליגנציה רגשית (וגם שכלית),אחריות,פשטות ואכפתיות
מחשבות מתקופה ההמתנה\מתנהאביעד מילוא

אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו" 

האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה? 

 והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך

שנאתי את התקופה ואני עדיין שונאת אותה במבט לאחורתמיד בבטחה

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

 

אז לא יודעת.

גם אני לא אוהב את התקופה הזואביעד מילואאחרונה

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

 

 

לנשואים ששכחו. מה אומרים על כל העניין הזה?ארץזיתשמןודבש

ממגדלי השנהב

מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב

מהארמונות המפוארים והמתנשאים

אשר שייכים רק לנשואים

טיפים לנו הם מחלקים

שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים

"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים

על המדרגות המפותלות מנסה לטפס

דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס

הלב המסכן שאף פעם לא מוותר

כבר טיפה מתחיל להישבר

"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"

אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה

"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים

את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים

תזכרי אני לוחשת לעצמי

"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"

את תשימי מעלית על האדמה

תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!

היא בת מי ש"שאלה"advfb

ואם חשבת שהיא התכוונה שתענה לשאלה אז הבנת את דבריה בצורה הפוכה, היא לא ביקשה ממך את דעתך במה רווקים צריכים "להשתפר".

היא דברה על כך שאני מעבירים לנו מסרים במקום להקשיב לכאב, ובדיוק זה מה שחטאת בו. וכן, העברת מסר.

 

חחח זה שאתה קורא את דברי שאני אומר כאילו שאני מסכן זאת פרשנות שלך לדברי, פרשנות שהיא לא מוכרחת.

אני יודע שאני תותח על חלל ולא מסכן בכלל, בהקשר לרווקות ובלעדיה.

אתה יכול להגיד אמירה מתנשאת וזה יכול לעצבן, בלי לקשר לאם אני מסכן או תותח.

אני דווקא לא מנסה לחקור את עולמך הפנימי. האמירה מתנשאת, עליך, אני לא יכול להגיד שום דבר.

וזה פשוט למה הציקה לי התגובה שלך, זה די פשוט שחושבים על זה.

התייאשתי מלעקובזיויק
אחרי השרשורפלצת של @Lavender

בלתי קריא בעליל מהפל'

גם פה חחזיויק

אולי יעניין אותך