בקשר לפסקה הראשונה - אני מסכים. חושבני שגם אמרתי שזה נעשה רק על מנת להמשיל. ודאי וודאי שזו דמגוגיה.
בקשר לפסקה השניה - אתה חושב שהזמינו את עתניאל שנלר בגלל שהוא ח"כ? אני באמת שואל, כי אני חושב שהתשובה היא 'לא', והוא הוזמן כי הוא פעיל למען המקדש, אבל על זה יכול לענות רק יהודה גליק. בכולופן, עכשיו דיברת לעניין. אפשר לחלוק עליך, אבל הטיעון שלך מבוסס.
אני אבהיר משהו על הצדוקים: הצדוקים היתה כת שהתנגדה לפרושים בעיקר מטעמי דת. הם היו הרבה יותר קיצוניים ומחמירים מהם. הקפדתם היתריה על כל מיני הלכות גרמו לכך שפגעו בהלכות אחרות, ולכן הפרושים התנגדו להם. תלמידי החכמים של הצדוקים התייחסו לפרושים כאל רפורמים. אחרי תלמידי החכמים הצדוקים הלכו כל מיני עמי ארצות עשירים שקנו משרות בכסף, והשחיתו את החברה הצדוקית שהורכבה בעיקר מכוהנים.
איני יודע למה כיוונת בדבריך על "האנטי תזה" ליהדות. זו האשמה חמורה, שאפילו ביחס לעתניאל שנלר לא הייתי אומר אותה בכזו נחרצות.
ואני עדיין מתגלגל מצחוק על "כך נולדת ולכך חונכת". אני לא יודע איפה אתה נולדת, אבל אני גדלתי בבית מרכזניקי למהדרין, ולמדתי בישיבה התיכונית בבית אל, בנשיאות הרב זלמן מלמד. איזה לכך נולדתי ואיזה נעליים...
אבל יותר מכך. לומר "לכך נולדת ולכך חונכת" זו אמירה מתנשאת מכוערת. היא לא מאפשרת שום דיון רציני. היא מזכירה לי את החילונים שהיו מתווכחים איתי בתקופת הגירוש: "הרבנים שטפו לכם את המוח, מלידה טוחנים לכם בשכל" וכו' וכו'. זו הבעת אי אמון באדם באשר הוא אדם. אני מאמין במה שאני מאמין כי חשבתי ובחרתי כך. איני יודע בן כמה אתה, אבל אני מניח שאתה צעיר ממני בכמה שנים טובות. באמן לי שבאותן שנים הספקתי לחשוב ולבחור לי את דרכי, וגם לא לקבל את כל מה שאומרים לי.
באותה מידה יכולתי לומר לך שאתה חונכת ההיפך וכו', אלא שאני מאמין שאתה אדם חכם היודע להבחין בין טוב לרע, ומה שאתה מאמין בו הוא תוצר של החלטותיך.
מה פירוש "להיות מאן דאמר בנושא הר הבית"? אף אחד לא הפך אף אחד אחר לפוסק ההלכה בהר הבית. ירצה יאמר את דעתו, נרצה נשמע לא נרצה לא נשמע. הוא לא בא לפסוק הלכה או משהו.
באמת כמו שאתה אומר - הר הבית שייך ליהדות, והיהדות שייכת ל..יהודים. ומי שפוסק הלכות אצל היהודים אלו הרבנים. ואולם, עובדת היותם של הרבנים פוסקי הלכות לא שוללת מאחרים לומר את דעתם על דברים לא הלכתיים. כמובן, כל עוד זה נוגע להלכה אף אחד לא ישים עליו.
ושתי שאלות לי אליך:
א. אליבא לדבריך, נראה שרק אדם שיש לו מה לומר מבחינה הלכתית יכול לדבר. מה מקומו של אורי אריאל?
ב. ואם תאמר שרק אדם שמקפיד על קלה כבחמורה רשאי לדבר - אתה בעצם טוען שאין דבר כזה שמאל דתי*? ובלי קשר - מה מקומו של אריה אלדד?
*סתם נזכרתי, שבשמינית רצינו להוציא סטיקר: "ממלכתי דתי זה רק בית ספר"...
עוזיה.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל