אפילו לא יודעת איך לכתוב.הריון ולידה2

וגם לא רוצה שידעו מי אני כי אם יהיה לי אאוטינג יהיה לא נעים.

לא הכי קשור לא להריון ולא ללידה, אבל אני פשוט אוהבת את הבנות שכאן...

 

אני הנשואה היחידה במספר דו ספרתי של אחים. אני גם לא הכי גדולה.

נוצר מצב שאני אצל ההורים שלי במהלך השבוע ובסופ"שים בבית.

ו..אחים שלי. הזלזול שלהם, חוסר האכפתיות שלהם- פשוט זוועה. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה. מעבר לזה שלא אכפת להם מהחפצים האישיים של עצמם, הם לא שמים על מה שההורים שלי (ובעיקר אמא שלי) אומרים להם. והכי נורא- 2 אחים שלי. מתייחסים בזלזול לאמא שלי. ממש. משהו מזעזע. אני בוכה שאני כותבת אתזה. היא כבר הייתה בכמה ייעוצים, כלום לא עוזר!

 

ברוך ה' שלא כל האחים שלי ככה, יש כמה עם מעט ערכים. הם באמת האור שלי.

אבל אני מסתכלת על חלק מהאחים שלי- ו-ב-ה-ל-ם! 2 בחורי ישיבה שהתורה שלהם לא שווה כלוום. אפס בכיבוד הורים!

וההתנהגות שלהם משפיעה גם על הקטנים.

 

אני פשוט מרחמת על אמא שלי. באמת. והיא חינכה אותנו, דאגה לנו, ובאמת שהיא האמא הכי מושלמת שקיימת! והכי עצוב- היא אשת חינוך! הסנדלר הולך יחף...

אני כבר לא יודעת מה לעשות. אמיתי.

לא יודעת אם זו היתה פריקה או בקשה לעזרה אבל באמת כבר לא יודעת מה לעשות! נואשת ממש.

וואי קשה.אין לי הסבר

חלק מהדברים ממש ממש מזכירים לי את האחים שלי.

גם אני לפעמים מרחמת על אמא שלי..

אני פשוט משתדלת לא לקחת ללב. עם כמה שזה קשה...

נשמע לא פשוטאורוש3
אבל, למה את שם באמצע שבוע????
נשמע לי לא בריא בעליל וכדאי כמה שיותר מהר למצוא דרך להתחפף משם.
בקשר לאחים- עם כל כמה שזה נשמע קשה, בעיני כדאי לא לא להתערב ולנסות כמה שניתן לא לקחת ללב. זה לא שלך. זה שלה ושלהם. חבל להרעיל לעצמך את הנפש עם זה.
בהצלחה
הפותחת..הריון ולידה2

בעלי חייל... לא רוצה להיות בבית לבד. אנחנו צריכים בקרוב לעבור לדירה יחסית קרובה אבל עד אז אני אצלם..

 

לא יכולה לסבול את הזלזול. והרבה פעמים זה גם נופל עליי.

אם אף אחד לא ישטוף כלים אני אעשה את זה.

קשה לי לראות בלאגן.

וזה אחים שלי! שיתאפסו! זה אנשים בוגרים, ומוערכים מאוד מאוד.

והיא באמת האמא הכי מדהימה שיש!!

ממש מבינהאורוש3
את חוסר הרצון להיות לבד. אבל תקראי מה כתבת? כל הכאב הזה שלך. אוכל אותך מבפנים. ובעיני אין אין לך מה לעשות עם זה ואיך לשנות. אולי יחלקו עלי. אבל זה לא המקום שלך להיכנס לשם. פשוט לא.
מבינה מאוד מאוד למה את שם. אבל נראה לי מהצד שזה פשוט לא יעשה לך טוב. לא בטווח הקרוב ולא הרחוק.
אולי תחפשי קהילה עם עוד במצבך? יודעת שיש בעלי. את לומדת? עובדת? הייתי מתמקדת בזה. אם הוא חייל לא להרבה זמן וזו התמודדות קצרת טווח אז הגיוני לגור ליד ההורים (אבל לא אצלם. בעיני). אבל אם זה הולך להיות לשנים. אז כדאי לחפש קהילה מתאימה או מנגנון כלשהו שכן יבנה אתכם בטוב. בלי קשר להורים. לא אומרת את זה כגורף. אלא ממה שנשמע שהקרבה הזו עושה לך.
כרגע אין אפשרות לעבור...הריון ולידה2

בעז"ה עוד 3 חודשים אני אעבור לגור אצלנו.

כרגע אין כ"כ ברירה..

 

בעלי כבר אמר לי לחזור הביתה אבל זה לצערי בלתי אפשרי מסיבות טכניות...

 

הייתי חושבת על זה שובאורוש3
ומפנימה שאין לי איך לשנות את מה שהולך שם. או להשלים עם המציאות. או להתרחק ממנה.
אז.. המסקנה היא שהפתרון היחיד זה לשמור מרחק?הריון ולידה2


בעיני כל עוד שזה ככהאורוש3
מכאיב לך בנפש אז כן. כי את לוקחת פנימה וזה שובר מבפנים.
לא אומרת חלילה להתנתק. אפילו לגור ליד ולקפוץ זה ממש ממש אחרת מלגור בפנים. כי כשאת בפנים את הרבה יותר חלק מהדינמיקה. והרבה יותר לוקחת ללב
כן. מלא פעמים.הריון ולידה2

בני 20+

יקרה, כמה נקודותמיואשת******

קודם כל את כותבת המון על האמא ולא על אבא. יחס של גברים במשפחה לאמא לפעמים (מדגישה לפעמים) נגזר מאיך שאבא מתייחס אליה וכמה הוא מכבד אותה.

ואם נותנים כבוד והערכה לאבא ולא לאמא זה חלק מהתפקיד של אבא להעמיד אותם במקום. לא רק אמא.

זה סתם נקודה למחשבה.

 

בנוגע למה שאת יכולה לעשות, לא הרבה. את שם? תני דוגמא טובה. תדברי בכבוד, תעריכי, תראי להם דוגמא טובה. אם ההתנהגות שלהם משפיעה על הקטנים אז ההתנהגות שלך תשפיע לכיוון השני.

זה כל מה שאת יכולה לעשות. תתמכי באמא באהבה, לא חסרים אנשי חינוך שבבית שלהם קשה יותר. זה לא אומר שהיא לא בסדר, הרבה יותר קשה ליישם מללמד . מותר לך אם את שומעת משפט לא במקום להראות להם פרצוף מזועזע. אבל לחנך ממש זה כבר לא התפקיד שלך. 

 

את יכולה ליזום עם הקטנים איזה פעילות לכבוד אמא - בואו נכין לה מסיבה שווה, בואו נכין לה הפתעה סידור הבית, אולי יש לה יום הולדת בקרוב? זה יכול לתת תירוץ להכין תכנית שמתמקדת בכל הדברים המדהימים שהיא עשתה במשך השנים בשבילכם, להראות תמונות, להזכיר להם קצת.

 

ועוד דבר שאולי ישמע לך משוגע ממש, לנסות לומר לאחים שלך תודה על דברים קטנים שהם עושים. להאיר להם פנים. כל שטות קטנה, תודה שזכרת, תודה שקנית, תודה תודה. זה קשה מאד אבל זה בהחלט יכול להפיל את האסימון.

מתחברת ממש לדברייך ^^^בימבה אדומה
לפותחת, חיבוק ובהצלחה!
אבא שלי עובד קשה.הריון ולידה2

חוזר מאוחר ועושה כמה שהוא יכול. הוא מאוד מעריך את אמא שלי וב"ה הזוגיות מדהימה.

 

באמת הרבה פעמים מנסה לחנך, צריכה להפסיק עם זה.

 

כבר נמאס להם להפתיע אותה כל פעם עם סידור הבית. הם ישר מתחילים לריב על מי ישתוף כלים ולמה אני עושה יותר ממנו. ואת זה הם למדו מהאחים הגדולים והיקרים שלי.

יקרה שלי, כל הילדים רבים ככהמיואשת******

הילדות שלי מהממות ומקסימות ומכבדות אותי מאד וכלללללללללללל הזמן רבות מי שטפה מזלג אחד יותר מהשניה. ושביום שישי התורנות של הבשרי יותר גדולה מהחלבי, וואי בשבועות איך זאת של הבשרי ירדה על זאת של החלבי- רואה? רואה? כמה קשה לי תמיד וכו

 

נשמע לי שאת צריכה להפסיק לומר להם כלום. זה התפקיד של אמא שלך בלבד.

את רוצה לעזור יותר מרצונך? מהמם. תני דוגמא טובה, תעזרי וזהו. זה של אמא שלך, ושלהם.

 

ולא העברתי ביקורת על אבא שלך, האם הוא יודע איך הם מתנהגים? מנסה לחנך אותם? אולי הוא לא מודע מספיק? את יכולה לנהל איתו שיחה ולומר לו מה את רואה. פעם אחת. מה הוא יעשה עם זה זה כבר שלו.

את כ"כ צודקת.הריון ולידה2

אבל הגדוליים. אופ שיתבגרו.

אחרי החתונה בעלי היה בהלם! הוא העריך אותם הרבה יותר...

אני בתפקיד שלי מחנכת אז זה קשה לא לחנך. באמת חייבת להפסיק עם זה!

תודה שמיקדת אותי!

בגלל שבתפקיד שלך את מחנכת את רואה את זה ככהחדשה כאן 1
כאילו את צריכה לתקן ולחנך אותם אבל זה לא ככה..
גם שאני הייתי רווקה וגרה אצל ההורים עשיתי הכל מהכל האחים שלי לא הזיזו כלום ושום דבר .. בשישי הייתי דואגת להם לחלות עם שניצל. בהתחלה בגלל שזה היה חסר לי גם הייתי נוסעת לשם הרבה בכל דרך אוטבוס מבקשת מבעלי לוקחת את הרכב לבד.. עד שלא העריכו, באתי הכנתי קניתי אז למה לא להרים אחרי האוכל? הכל היה מחכה לי שאבוא .. אני כבר לא חלק מהבית אני אורחת לכל דבר אז הפסקתי לעשות וברגע שהם הבינו הם שינו את הצורה של ההתנהגות שלהם. ויש כאלה שזה האופי שלהם הגיסות שלי לא משנה ככמה תעשי להן עדיין מתנהגות אותו הדבר . אז לחנך זה לא התפקיד שלנו אבל עם בא לי לתת מעצמי לעזור להם לשטוף יותר לקפל כן אני עושה. גם באופי שלי זה לא לראות ערמת כביסה ולקפל אני חייבת לקפל לא משנה של מי זה! אמא שלי עד היום אןמרת כמה היא מתגעגעת שהייתי גרה איתם לקיפולים סדר ניקיון היה לי משטר משלי🤦🏻‍♀️
להפסיק לעשות זה אומר להפיל הכל על אמא שגם ככה עובדת קשההריון ולידה2

וממש לא באלי.

היא האמא שלהםמיואשת******
אם היא לא ר תרצה שזה יפול עליה היא תעשה משהו בנידון. את לא יכולה לעשות הכל בשבילה
ואם היא תחליט להקריב את עצמה ולעשות הכל זה עדיין בחירה שלה. אי אפשר לתקן אותם
אני ממש מבינה אותך. לא רוצה לפרט אבל אני משתדלת לא לדעת מה ההורים שלי עושים בשביל חלק מהאחים שלי כי אני אחטוף שבץ
הם לא הכי שמים על מה שהיא אומרת...הריון ולידה2

יותר נכון, הם שמים פס. בדיוק כמו האחים הגדולים והמקסימים שלהם

היי יקרה לא קראתי את כל בתגובות אבל קראתי מה שכתבתבתי 123
אני דוקא בין הקטנים ופתאום נזכרתי איך זה היה פעם..
ילדים מתבגרים הראש שלהם לא בדיוק נמצא במקום ובטח שלא נמצא כרגע בכיבוד הורים ועזרה בסידור הבית.
אני יכולה להבין אותך את נשואה ומסתכלת בפרספקטיבה שונה עכשיו ומובן שזה כואב אבל אני לא חושבת שהחינוך של אמא שלך וההשפעה על הילדים יכול להמדד עכשיו בגילאים האלו.
נסי להסתכל עליהם בעין טובה ועין מרחמת בייננו איזו תקופה קשה זו והדור של הבחורים של היום לא מתמודד עם אותם דברים שאנחנו התמודדנו זה לא פשוט בכלל.
בעז"ה הם יתבגרו יקימו בית משלהם על יסודות החינוך הטוב שקיבלו בבית שלכם .
אני מתפללת לזה. כרגע אני מרחמת על מי שתתחתן איתם..הריון ולידה2

הנשים האלה יהיו מפותחות השרשורים של "לא יודעת מה לעשות עם בעלי"

אפשר להגיד את זה כמעט על כל נער מתבגר אבלבתי 123
זו חשיבה לא נכונה ההשפעה הכי גדולה על הזוגיות זה מה שהם ראו בבית איך ההורים התנהלו איך האבא מתייחס לאמא וכו
מקווה ממש!הריון ולידה2

כרגע אני לא רואה את זה קורה.

נקווה שיהיה טוב!

או זהחגהבגהאחרונה
או שיחזירו להם קצת שכל וישימו אותם במקום
מה שרואים מכאן לא רואים משםהמקורית
אני הייתי בסיטואציה דומה מבחינת ההסתכלות
ולקחתי צעד אחורה. והיום הקשר יותר בריא ואני לא לוקחת אחריות על מה שלא באחריותי.
לא כלכך ברור לי למה את שם כל השבוע אבל סיבותייך עמך. ועדיין, אם את מרגישה כזו מצוקה מהקרבה אליהם אני כן מציעה להתרחק קצת.

תזכירו לי למה אני יולדת בלי אפידורל...אנונימית בהו"ל

(מאנונימי כי שתפתי גם בחיים האמיתיים)

6 לידות, 5 מתוכן ילדתי בלי.

בראשונה לא הספקתי,

בשניה היתה לידה ארוכה יחסית ולקחתי,

בשלישית לא הספקתי,

ואז ברביעית החלטתי לנסות שוב בלי.

היייתי בערך שעתיים בחדר לידה, בסוף היה לי קשה,

ולכן בחמישית לקחתי תומכת והיה מעולה אפילו שלקח כ5 שעות בחדר לידה.

הפעם לקחתי את אותה תומכת, הגעתי בפתיחה מלאה,

אבל אחרי שירדו המים פתאום בבדיקה המיילדת אמרה שאני ב8 ס"מ.

הזהירה אותי לא ללחוץ כדי לא להיקרע.

לקח בערך עוד שעה וחצי של לחץ חזק ולא היתה התקדמות בפתיחה, כשאני מנסה לא ללחוץ, עם מלא תרגילים ותנוחות...

בסוף הרגשתי לחץ מטורף והתינוקת פשוט החליקה על המיטה...

אחרי הלידה הרגשתי שאני בטראומה, שהיתה לידה ממש קשה. בעיקר נראה לי ההתנגדות לדחף הטבעי של הגוף...

לקח לי הרבה זמן להתאושש.

אני עכשיו חודש אחרי לידה ויש לי מלא מחשבות...

למה בעצם אני לא לוקחת אפידורל???

בתחושה שלי בלידה היחידה שלקחתי ההתאוששות היתה יותר קשה לי,

וגם הזריקה מפחידה אותי...

אין לי איזו אג'נדה של לידה טבעית או משהו כזה, פשוט הרגשתי שלי זה יותר נכון.

מצד שני באמת באמת סבלתי, ואז אני תוהה- אולי יכולתי לחסוך את זה? למה אני מתעקשת?

מלא נשים שסיפרתי להם על הלידה שאלו אותי למה אני לא לוקחת, מה הקטע שלי, וכאילו לא ידעתי מה לענות...

(לא הדעה של אחרים מעניינת אותי אלא שאפילו לעצמי אין לי תשובה כרגע).

אשמח למחשבותיכן על הגיגיי...

למרות שאני לא רואה שזה רלוונטי בקרוב חחח

הרגשתי עם אלחוש ובכיתי כמו תינוקתהרמה

זה היה טראומתי ומזעזע יותר מהכל זה צרוב לי רע

מה הדרך שלכן להסיר איפור מהפנים אחרי יום ארוך??פומלה

אשמח ממש לפירוט על סדר השלבים ובמה אתן משתמשות🙏🙏

סבון פניםמדברה כעדן.

של איזה חברה? עם צמר גפן?פומלה

למצוא סבון שמתאים לעור שלךמדברה כעדן.

לי יש כרגע של חברת fre

וככה עם מים סבון ושטיפה.

שוטפת עיניים במים חמימים כדי להוריד מסקרההמקורית

ואז מוסיפה סבון לשאר הפנים

מסיימת במגבונים לשאריות השחורות על העור

יש לי כמה תכשירים להסרת איפור ואני לא אוהבת את המרקם שזה משאיר אחרכך וגם לא משאיר את הפנים שלי נקיות מאיפור אותו דבר למרות שמגבונים זה לא מומלץ אז ככה אני עושה בכל אופן

שתמשת במגבונים ללא בישום וללא ריח

של איזה חברה הסבון? והמגבונים?פומלה

סבון של חברת סקין 1004. אני קונההמקורית

באייהרב אבל לדעתי מוכרים גם בסופר פארם רק במחיר כפול

מגבונים - אך ורק של רמי לוי. חבילה לבנה. הכי טובים בעולם. לא קונה שם כמעט כלום ונכנסת רק בשביל המגבונים

מגבון אחד של לייף מסיר איפור הירוקשמחה כפרוייקט

והפנים מבריקות.

אני מתאפרת עם איפור עמיד וזה תענוג.

ואם יש מקווה אז בכלל זה עוזר לי.

אמנם לא זול אבל שווה. הייתי כל כך מסתבכת עם 10 שלבים ועדיין תמיד היה בעיניים שחור מעצבן שלא נגמר.

תודה! רק מגבונים וזהו? בלי שטיפה?פומלה

לא צריך. אבל אני לרוב עושה מגבון לפני המקלחתשמחה כפרוייקט

מסיר איפור פשוטהבוקר יעלה

מסירה חפיף ואז נכנסת למקלחת ושוטפת את הפנים עם קצף פנים גם פשוט מסקארה

קצף פנים של סקארה?פומלה

כן סבון מקציף כזה בצבע ורודהבוקר יעלה

מים מסילריים דו פאזי, אני אוהבת את הורודים של ניווטארקו

סוגים אחרים לא הורידו או לחלופין עשו לי גירוי

ואז סבון פנים במקלחת(יש לי סבון פילינג של קרליין בלי שמן אבל זה גם אישי) ואם יש לי כח קרם פנים אחרי.

**לא מתאפרת כל יום

**לא מתיימרת להיות מומחית או מבינה גדולה או עם איזה ניסיון מוצלח או שגרת טיפוח

הוורודים של ניוואה, נחתך..טארקו

תודה!פומלה

עונהדיאן ד.

במקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים, פעם ביומיים שלוש שמה גם פילינג גרגרים לפנים

וקרם פנים אחרי המקלחת (כשאני יוצאת והבית שקט ונינוח, בדר"כ יוצאת לרוח סערה של הילדים ואז שוכחת...)

העברתי מסיר איפור לבקבוקון ספריירק רגע קט

אני מרססת על הפנים, מנגבת עם מגבון רגיל, אבל מהעדינים, בלי ריח.

ואז נכנסת למקלחת ושוטפת פנים עם סבון פילינג.

אם שמתי מסקרה יכול להיות שצריך לעבור אחר כך עם מסיר איפור על עיגול צמר גפן.

סבון גוף רגיל או סבון פנים של גרניירשימושית

במקלחת עם מים חמים

נצל"ש- אתן מצליחות להקפיד להוריד?אובדת חצות

לפעמים אני באפיסת כוחות ואין לי כוח

לא...טארקו

אבל בגלל שלא מתאפרת קבוע אלא פעם ב...

אז אם זה נדחה לבוקר זה לא ממש נורא.

משתדלת, רק בשבת/חג לא מורידהשימושית

גם אנירקאניאחרונה

אבל אני מתאפרת רק שבת וחג חחח

בפנים. לא מתאפרת ביומיום כמעטמרגול

שגרה רגילה, עובד גם על מסקרה (לפחות כזו לא-עמידה-במים):

שמן ניקוי - שמה על כל הפנים. אם איפרת את הצוואר אז גם שם. שיהיה בכל פינה.

נכנסת למקלחת ישר (עצלנית אנוכי), שוטפת עם מים חמימים את הפנים. יורד כל החלק השומני.

מתקלחת כרגיל, ולפני סוף המקלחת שוטפת פנים עם סבון פנים - מורחת על הפנים, מעסה קצת, שוטפת במים היטב.

יוצאת וישר מנגבת פנים עם מגבת נקייה

זהו

אחרי המקלחת קרם לחות, אבל זה לא קשור לאיפור.

סבון של מיכל סבון טבעייהלומה..

משפשפת היטב ושוטפת

ואחר כך אם השתמשתי באותו יום במסקרה אז מסירה עם מסיר איפור נקודתית

התארחת פעם בדירה לא שלכם? מה הבאתם למארחים כמתנה?אנונימית בהו"ל

משהו חמוד אבל יותר גדול משוקולד או עוגה

לא מכירים אותם (לא משפחה או חברים שלנו)

בקבוק ייןבוקר אור

כלי קטן לבית124816

תחתית לסיר/ קערה יפה

כלי נחמד לביתשלומית.

בתור אחת שהשאירה את הבית כמה פעמיםדרקונית ירוקה

שוקולד ופתק זה לגמרי מספיק

השאירו לנו פעם שקית של חיות צעצוע - היה נחמד כי הילדים שמחו שהשאירו משהו בשבילם

בקבוק יין

כלי קטן לבית - היה פחות שימושי והרגיש לי מוגזם

נר יפה להבדלה

שקית של מיקס שוקולדים קטנים (פסק זמן מקופלת וכו)כל הישועות

ופתק..

פדחנית שאני. אנחנו רק השארנו פתק תודהממתקית

ובית מתוקתק ונעים כשהיה.

זה הכי חשוב לי כשאני משאירה את הביתשאלה גנים

לשמוע שהשתמשו, שהיה טוב

השוקולד מפנק אבל זה לא קריטי בעייני

(משתדלת להשאיר אחריי שוקולד או משהו כזה אבל לא תמיד זוכרת להביא, תמיד מקפידים להשאיר פתק)

בתור אחת שמשאירה הרבהרקאני

ממש לא מצפה לזה

יש כאלה שלא השאירו כלום

יש כאלה שמשאירים ממש מתנות (מלחיה ופלפליה זכוכית, סט קרשי חיתוך...)

ויש את אלה שמשאירים כסף

מבחינתי מי שמשאיר נקי ועם כמה שפחות סימנים שהיה שם מישהו

זה מה שעושה לי טוב

מתנות זה חמוד אבל ממש לא נצרך

והכי חשוב לא להשאיר שאריות אוכל וחדפ וכזה

פעם השאירו לי במקרר חסה וכרוב וסלט חצילים

במגירות מלא חדפ

ועוד כל מיני מזכרות

זה ממש חשוב!!אפונה

לפעמים אני חוזרת ולא בטוחה שמישהו אכן התארח פה, או שטרחתי לשוא.

פחות יוצא להתארח יצא הרבה פעמים להשאירהשקט הזה

לי לגמרי מספיק שוקולד ופתק. משתמשת גם בכליפ שקיבלתי, אבל קיבלתי גם כלים פחות פרקטיים ואז זה סתם נתקע אצלי.

אנחנו הבאנו הרבה פעמים את הדירהצומת דרכים

בכיף ובאהבה.

האמת לא מצפה לכלום.

אבל בד"כ משאירים לנו איזה שוקולד שווה עם פתק

אבל לגמרי בסדר אם רק היו משאירים את הבית כמו שקיבלו אותו (ותמיד נשאר נקי ברוך השם.)

אנחנו משאיריםרקאני

פתק עם שוקולד או עוגיות

הכי חשוב להשאיר נקי ומסודר

דבש או שמן זית או יין. משהו מתכלה....חילזון 123

שוקולד עם פתק ולפעמים רק פתקטארקו

הכי חשוב-להחזיר ממש מסודר כמו שקיבלנו. אנחנו משתדלים להעביר טיטוא גם, אם הזזנו משהו מאיזושהי סיבה אז מחזירים, משתדלים להביא מגבוני ניקוי ולהעביר ויש על השירותים. שיהיה להם נעים לחזור הביתה..

עציץ הכי שימח אותיאפונהאחרונה

(קנו כמרכזי שולחן לאירוע ואחר כך חילקו למארחים)

פשוט מפחדת. זהו.הריון ולידה

מרגישה שנכשלתי.

הריון שהתחיל עם היפראמזיס חמור ואשפוז ביתי בגלל המלחמה, והמשיך היישר לתוך סכרת הריון.

אני שומרת על תזונה באדיקות כבר שישה חודשים.

לפי הצ'אט אני מסיימת את ההריון הזה במשקל של בערך 20 קילו פחות משהתחלתי (עכשיו אני 10 פחות, ויורדת..)

כל דבר בהריון הזה היה מאבק

לאכול בהתחלה. לשתות. לצאת למיון ולעירויים.

כבר לא סופרת כמה פעמים הייתי בבית חולים בהריון הזה.

מעקבים ארוכים ארוכים

ולהילחם על תזונה

ולבדוק, וללמוד, ולא פחמימות וכן פחמימות ולדייק ולעשות הכל נכון ולא לוותר לרגע.

והסכרת שוב ושוב יוצאת מאיזון

וכבר לא מספיקים הכדורים

ומעבירים אותי לאינסולין

ואני מרגישה שנכשלתי.

ואני מפחדת נורא מהיפוגליקמיה ומטירוף מערכות חדש

ואין לי כוחות

ויש עבודה ברוך ה', שגם אליה אין לי כבר כוחות נפשיים בכלל

וגם פעם שאני מנסה לחזור לחיות ולהתחייב לדברים פתאום יש דברים שדורשים מעקב רציני ובדיקות (היום הייתי בבדיקות שגרתיות שהיו אמורות לקחת 40 דק' +שעתיים נסיעה, ולקחו מעל 5 שעות)

וזה בסיכון, אז מעקב כזה כולל הכל כל שבוע וחצי-שבועיים

ואין להתנחם או להתפנק באוכל

ואין לאכול עם בעלי כי הוא לא יאכל כל היום כמו ארנבת

אז כן יוזמים יציאות אחרות והכל, אבל זה מתסכל.

וקשה לי מאוד.

אהה וכמובן ענין הזירוז שמחכה לי בסוף הדרך.

אף פעם לא ילדתי לפני התאריך. אז אצטרך זירוז.

ומלבד אחת כל הלידות שלי היו עם סיבוכים.

ואני פשוט מפחדת ומרגישה כשלון ולא יודעת מה ילד יום וזהו.

חיבוק גדול גדול!!!מוריה 7

חיבוקשימושית

זה קשה, וכ"כ מבינה את ההרגשה החולה הזו

לעניין הזרוז זה לא כ"כ מפחיד, במיוחד כשזה לא נוחת עלייך בהפתעה

ולא מתמצאת בסוכרת ב"ה אבל יודעת שהליכות אחרי האוכל מאוד עוזרות לאזן, גם הליכות איטיות וגם מכשיר אופניים בבית

אם זה משהו שאת עדיין לא עושה ממליצה לך לנסות (לי עזר בטרום סכרת הריון)

אוף קשוח. חיבוקאורוש3

בע''ה יהיה שווה הכל.

תחזיקי מעמד

גיבורת עלשמחה כפרוייקט

חיבוק גדול יקרה

לא יודעת איך הגעת לזה שאת כישלון

לא משנה מה תעשי ואיך תגיבי, עם כזה נסיון בהבאת חיים לעולם, את מלכת המלכות!

ותהיי אופטימית לגבי הסוף

ה' כל יכול!

וואי את באמת גיבורת עלנעמי28

עם כמה את מתמודדת וכמה את משתדלת ❤️

איך זה אשמתך? זה תלוי גוף נטו, כל גוף מגיב אחרת, זה כמו להאשים מישהי בבחילות או מישהו בזה שהוא חולה.

את אלופה ובעז"ה שיעבור בקלות ובבריאות לך ולעובר.

בזכות נשים צדקניות כמוך ייגאלו ישראל!!יעל...

איזו מסירות והשקעה עצומים כדי להביא עוד נשמה לעולם.

יאללה, את מדהימה, אלופה, מסורה ברמות בלתי רגילות!!

מגיע לך כתר ממש! איך היצה"ר הצליח לבלבל אותך עם תחושת כישלון? כתר!!! את מדהימה! תתחזקי באמונה שה' אוסף כל רגע של קושי שלך, ומוסיף אותו לשק הזכויות של עמישראל. אין מצב שלא.. בהצלחה ממש ממש, והלוואי שיהיה בקלות, בשמחה, עם ילד מהמם ומתוק!!

קוראת כל אחת ואחתהריון ולידהאחרונה

תודה!! אתן כל כך מחזקות!

יש פס חלש? 9 יום לפני איחורTuti424

סתם בדקתי. מוקדם. וגם באמצע היום. אחכה למחר בבוקר לשתן הראשון.

גוגל טוען שיש שם פס בהיר מאוד. אני בספק.

בטא - קבעתי לעוד 8 יום.

ועדיין, יש זמן עד לאיחור בלי קשר,Tuti424

אבל כל התסמינים קיימים, כולל דחיית קפה של הגוף.

יש פס לא חלש לדעתיאונמר

נראה ממש פס. בעז''ה

לא יודעת אם הבדיקה אמינה לפני איחור

וואי וואיTuti424

בעז"ה

אם יצא אז כנראה,

אבל באמת מה שקובע זה האיחור....

מחכה...

🩷

אני לא רואה פסרקאני

אבל זה באמת מאוד מוקדם

כן, באמת מוקדם.Tuti424

תודה 🤍

ממש ממש חלשלש??Tuti424

מנסה!

אולי בכל זאת, אבל יש זמן. 😉

אני לא רואה בשניהםאחת פשוטה

באסה...Tuti424

אל תמהרי להתבעסאחת פשוטה

בשלב כזה גם אם יש הריון לא יהיה פס

נכון. טנקס!Tuti424

משתדלת לא להתבאס..

מה שבטוח, אם זה כן אז זה כן, גם אם עכשיו לא יוצא, זה לא אומר כלום, כן, בשלב כזה לא אמור להיות פס, לפחות עוד 5-6 יום בבדיקה מוקדמת, אם בכלל.

🤍🤍🤍

בשניהם לא רואה פסגפן36

והאמת שגם יש פס חלש חלש אני לא סומכת עליו כי זה יכול להיות גם כימי.. כבר היה לי

כנ"ל, גם לי היהTuti424

יותר מדי פעמים.

אבל מקווה לטוב....

התחושות הפעם בגוף כמו בהריונות קודמים.

אבל לפעמים זה גם פסיכולוגי...

אראה בהמשך. יאללה שיעברו כבר 8 ימים לבטאאאאא

שיהיו בשורות טובות!גפן36

אני רואה פהמקקהאחרונה

מקווה שצודקת

בשעה טובה

אין פסים בשתיהן אבל הזמן שבדקת לא רלוונטי עדייןאורוש3

אז זה לא אומר שום דבר.

תעשי בטא ביום האיחור או ביתית יום אח''כ.

בהצלחה

נכון טנקס! 🤍Tuti424

לקראת לידה. סיפורי לידה טובים שיתנו לי השראה..דפני11

ב"ה זה נרגיש קרוב

אשמח לשמוע סיפורי לידה שיתנו לי השראה ללידה קלה זורמת כיפית....

היו לי כאלה בעבר ב"ה

אבל המוח הולך ישר לשלילי ולמפחיד.

ואני רוצה למלא אותו בסיפורים טובים.

אשמח לסיפורים בלי דולות וכו

שהלידה פשוט היתה מהממת, עם מילדות מהממות, והכל זרם יפה טבעי ולבד....

הבנתי את זהעל הנס

בעלי עשה קורס מדא הוא מבין את ההשלכות הרפואיות של זה,זה לא מה שישכנע אותי.

מה שישכנע אותי זה שהבנות שלי לא יצטרכו לנקות.

*הגיון של אישה הורמונלית*🤣

דרך אגב הלידה שהיתה באמבולנס היתה קריטית בקטע הזה כי חבל הטבור יצא לפני הלידה וזה אחד הסיבוכים שעלולים להיות סכנת מוות לעובר.

אבל הלידה התרחשה מיד אחר כך והכל היה בסדר,אבל בעלי נהיה לבן לגמרי כי הוא הבין את המשמעות.

ודרך אגב זה אחת הלידות האחרונות שלי...

נראה לכם שיש כזה דבררק רגע קט

בית ספר דתי לבנות, שהצוות בו מעורב - גברים ונשים?

כנל. יצא לי לעבוד רק במקומות חילוניים האמתהמקורית

לפעמים אני שואלת את עצמימחי

מה אלוקים חשב כשהוא בחר דווקא בי להיות אמא של הילד הזה. כשאני לא עומדת בזה שכל פעם שמשהו מעצבן אותו האחים הקטנים שלו הופכים להיות הקורבן להתקפי הזעם שלו. כשאני לא עומדת בזה שהוא הופך כסאות וזורק דברים. כשאני משתגעת מזה שכשאני אומרת לא הוא יבקש שוב ושוב ושוב. כשההתפרצויות שלו מעכירות לי את המצב רוח עוד הרבה זמן אחרי שהוא כבר נרגע. כשאני שוב ושוב מרגישה שאני נכשלת איתו ונופלת למאבקי כח במקום להיות המבוגר האחראי.

ולא מדובר בילד עם צרכים מיוחדים, סך הכל ילד רגיל בן 7 עם אמוציות גבוהות ואופי לא קל.

חיבוק ענקאפונה

מאתגר מאד מאד.

אני חושבת שהקב"ה עשה בחירה מצויינת כשהוא בחר דוקא בך.

הרבה אמהות היו אומרות: הילד הזה מופרע, הוא אלים, הוא תוקפני, הוא אימפולסיבי וכו' וכו'.

ואת רואה את הילד שלך ואיך שהוא מתנהג, ומצליחה לראות בו זמנית אותך, ולהבין שיש כאן דינמיקה שאת מופעלת בה באופן שלא מאפשר לך להוביל, ושמכניסה אותך למצב הישרדותי לאורך זמן.

את צודקת שהתפרצויות זעם אצל ילד בן 7 זה לא מופרך בכלל, אני מכירה לצערי הרבה ילדים מבוגרים יותר שעדיין מתפרצים. נחמד? ממש לא. אבל כשבוחנים היטב את הילד ומה קורה בחיים שלו אפשר להבין מה קורה שם ולעשות את העבודה שצריך על תסכול.

לכי להדרכת הורים טובה. שם תוכלי לעשות בעצמך את.העבודה על ויסות והתאוששות וזה יאפשר לבן שלך לבתווסת באמצעותך.

אולי יעניין אותך