האמת שדווקא אצל חיילים זה קשה יותר, יורדים למד"ס ברגע שרק אפשר, אבל לא משנה.

יש גם את העניין של לא להיות יוצא דופן אצל גברים...

לגבי השוק - אני לא זוכר את הסוגיה בדיוק, אבל אם אני לא טועה, ואל תתפסו אותי בזה להלכה, גבר לא מחוייב בכיסוי השוק מעיקר הדין.

אבל כל מי שאכפת לו מצניעות, במיוחד בדור כזה שמנסים שלא להכביד על הצד השני ולהחטיא, לא ילך ככה.

בשנים עברו שמעתי מכמה וכמה בנות לא דתיות על מה בדיוק הן מסתכלות ונראה שכדאי מאוד לכסות גם כל מיני דברים שלא מחוייבים מעיקר הדין.

אצלנו בישיבה התיכונית לא היו מעלים מי שלא היה לבוש בצניעות להיות שליח ציבור, אמנם זה דין מפורש (ויש בו דברים נוספים כגון פוחח, שזה חור בבגד שרואים דרכו וכו'). אבל אם אני זוכר נכון גם מי שהמכנס שלו היה אחרי הברך היה בעדיפות שניה לעומת מי שלבש מכנס ארוך.

רוב הבחורים ה'דוסים' לא הולכים בחוץ עם קצר

אבל גם בלי קשר, כסוג של מנהג, אז כן. נוהגים ללבוש ארוך (יותר מכובד)(בלי קשר עם מה אפשר להתפלל וכו')

על המקום ההלכתי

גם בנים מגיעים לפגישות ומכבדים  

(כלומר תמיד יהיו יוצאי דופן שכן. אבל) לדעתי רוב אלו שלובשים מכנסיים קצרים, לא רואים בזה משהו לא מכובד, ובנוסף לרוב הם מסוג האנשים שלא יתבשו לדייט באופן שונה מהיום יום.

סגנון לבוש...

לא שעובר לי בראש הלכות צניעות,

פשוט פחות מזה מרגיש לי מתאים רק לטיול, מכולת, או להוריד את הפח.

אני הולך עם מכנס ארוך אפילו לטיול. רק כשאני עושה ספורט אני לובש קצר. לי לא חם עם זה, נראה לי שלרוב מרגישים חום בפלג הגוף העליון ולא התחתון (אולי רק אני ככה?). 

זה גם מצד צניעות, וזה גם מצד כבוד לעצמו ולסביבה. 

כך מחנכים בנים דתיים ללכת, עם מכנס ארוך ולא קצר. בישיבות התיכוניות ממש מקפידים על זה (בישיבה תיכונית שאני למדתי בה מי שהיה מגיע עם מכנס קצר - גם אם הוא אחרי הברך - אז היו מחזירים אותו לבית). אני קצת מופתע שאת לא מודעת לזה. בסוף המון בנים דתיים שאני מכיר הולכים עם מכנס ארוך כל השנה, ואני מכיר גם בודדים שמחמירים ללכת עם חולצה ארוכה כל השנה. זה כן קשור לפעמים גם לרמה הדתית שלו, ככל שהוא יותר חזק בדת אז הוא יקפיד יותר ללכת עם ארוך.

יש גם כאלה שהולכים עם קצר, אבל לפגישה הם ילכו עם ארוך כי זה יותר מכובד. את פשוט יכולה לשאול אותו, לא נראה לי שיהיה לו בעיה לענות.

לגבי הנעלים - יש כאלה שרגילים ללכת כל השנה עם נעלים סגורות. ויש כאלה שישימו נעלים סגורות לפגישה כי זה יותר מכבד. אף פעם לא היה לי חם בכפות הרגליים, מה הבעיה ללכת עם נעלים סגורות (רק אני ככה?). 

אני מכיר כמה אנשים, לא חרדים, שהחליפו לשרוול ארוך בשביל הצניעות (מקופל על המרפק בקיץ כמובן ). לא-אברכים או משהו, חלקם גם לא למדו בישיבות.

לגבי החום, כשאתה לובש ציצית עם גופיה מתחת, שרוול ארוך, מכנס ארוך, ונעליים סגורות - לא פחות חם לך מבחורה שלובשת נעליים סגורות...

אתן לא לבד, אל תדאגו. תחשבו איזה מסכנים כל האנשי עסקים/פוליטיקאים/חרדים שהולכים עם ג'קט בשיא הקיץ?!

קשה מאוד ללכת ככה ברגל בשיא הקיץ

באופן ישיר היה נראלי לי, למשל, לא קשור לכלום, אבל לאחרים לגיטימי. אולי יותר אלגנטי להתחיל לדבר על החום ומשם לגלוש... 

אבל נראה לי שאם היו שואלים אותי, הייתי עונה שזה גם משום מצניעות.

אני חושב שלבנות שיצאתי איתן היה מובן מאליו שצריך ללכת עם ארוך, אז זה לא נשאל בפועל.

בשידוכים אמנם כן יצא לי לדבר על הקטע הזה שלבנים גם יש צניעות, משום מה בנות לא יודעות את זה.

לקב"ה לא מגיע פחות כבוד מדייט ראשון ומקום עבודה

זה לגמרי איסור לעמוד בתפילה בצורה שלא עומדים לפני *מלך*

אז לעמוד לפני הקב"ה בצורה שלא עומדים לפני הבוס?!?

אם יש איזו סיבה אחרת, דיינו, אבל סתם ככה כי החלטנו?

גם המשפט "חושב שזה שטויות במיץ, הכל תלוי בסביבה ואם שם נהוג ללכת עם קצר אז גם אין בעיה לעלות חזן וכאלו." הוא ממש אבל ממש לא מוסכם.(יותר נכון, כל מי שלא מהקיבוץ הדתי אאל"ט לא מסכים עם זה...)

וזה משתנה ממקום למקום ומזמן לזמן.

אבל היום אף אחד לא עושה את זה.

כשדנו בזה בקום המדינה היו הרבה חלוצים שעמדו לפני שרים וכו' במכנסיים קצרים.

היום אף אדם לא יבזה את עצמו כך, למעט תמהונים מעטים.

עיין בתגובה למטה של "@hartkebhdxcrd"

בגלל שתמיד אם אבי רב אחד יהיה מישהו שלא יסכים איתו, אז הבאתי מצבור רציני:

הרב רא"ם כהן (רב הישוב עותניאל וראש הישיבה):

האם מותר לחזן להתפלל עם מכנסיים קצרים?

- רק היכן שנוהגים, ואם יש סיבה כ"ש (ת"ח גדול או מעמד חשוב) אין להקל.

הרב שלמה בן אליהו:

תפילה ולימוד תורה במכנסיים קצרים | שאל את הרב

-אם נוהגים באותו מקום (אפילו בשבת - לא קורה כמעט) אפשר להקל. אבל, בכל מקרה עדיף להקפיד על ארוך.

הרב הלל מאירס:

האם מותר להתפלל עם מכנסיים קצרים?

-בבית ביחיד (!) - אם לא היה עומד כך לפני מלך, אין להתפלל כך.

(תכלס זו ההלכה הפשוטה וההגדרה הבסיסית - האם היה עומד כך לפני המלך, וברור שא"א לא היה מגיע כך לפגישה עם ראש ממשלה... אז אין שום דיון....).

ישיבה:

תפילה בטיול ובמכנסיים קצרים | בית המדרש | שיעורי תורה | אתר ישיבה

ש"ץ אסור. סתם תפילה - היום לא מתלבשים כך לפני המלך ואין להקל.

הרב שמואל שפירא (הרב של כוכב יאיר):

"

א. ראוי לכל אדם להתכונן לתפילה וללבוש בגדים מכובדים, כשם שהוא מתכונן לפגישה עם אנשים מכובדים. במקומות שבהם ברור שנוהגים להופיע בפני מכובדים במכנסיים קצרים - יכול היחיד להתפלל כך.

ב. אדם הלבוש במכנסיים קצרים לא יהיה ש"ץ או בעל קורא, משום שאין זה כבוד שמים ולא כבוד הציבור.

"

הרב נחום רבינוביץ': 

http://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9531.pdf

-תלוי במקום, ורק במקום שברור שהולכים כך כמו קיבוץ וכו' אפשר להקל.

ואפשר להביא עוד הרבה מקורות (האמת שאני מאוד לא אוהב להביא ראיות ממקורות אינטרנטיים, אבל כאן זה פשוט מגוון של רבנים ומגוון של אנשים בפורום אז סבורני שזה הכי פשוט. אבל כמובן שמי שבאמת רוצה לדעת אמיתת ההלכה צריך ללמוד את המקורות מהספרים ממש), אבל חבל על הזמן.

למעיישה, נראה לכאורה שבכל מקום שממש לפני מלך או אדם חשוב לא תגיע במכנסיים קצרים וכדו', אסור להתפלל כך. ופשוט שש"ץ אסור.

נדייק קצת שיש בנצל"ש הזה ערבוב בין שני דברים, ברור שמכנסיים קצרים זה עניין אחד, וזה תלוי מנהג.

אבל דובר גם על מכנס מעל הברך - שזה כבר בעיה של צניעות ולא שייך למנהג.

אפשר רק בתפילה - כמו שאמרת לגבי עבודה. 

ואני לא נועל שורש וגרביים (ה' ישמור ויציל )

ולא יודע מה ההלכה לגבי זה.

אבל העניין הוא שאם אתה מרגיש שלדייט ראשון ועבודה משהו לא מכובד - עד כדי שאתה מתאמץ לבוא מכובד

למה לתפילה פתאום זה בסדר גמור ולהקפיד זה חומרה של שטות במיץ?

איזה פוסק ספרדי אומר להוציא?

על איפה האחיזה של החיצונים

אני חושב שאלה רק פוסקים תימנים, הרב רצאבי כותב ככה וראיתי עוד אחד מגדולי הפוסקים התימנים הולך עם ציציות בחוץ.

זה בגלל שאצלם לא הלכו בכלל בטלית קטן, רק גדולי התלמידי חכמים שרצו להוסיף מצווה.

שאר העם הלכו בטלית גדול כל היום, כמו בימי חז"ל, ולמדו זה מזה.

זכור לי אבל שיש גם פוסקים ספרדים שכותבים בזה ככה, מנסה למצוא 

האם בתימן לבשו טלית קטן?

אבל מעיקרא הוא כותב לקיים כל אחד כמנהגו

הרב י"מ הלל, כתב בשו"ת שלו.

וכנראה שגם הרב מנצור בן שמעון, אבל לא בטוח לגבי זה.

יודע להגיד על עצמי שמאז הצבא מאוד מאוד קשה לי לחזור לנעליים פתוחות. וקצת פחות מזה, גם על מכנסיים קצרים.

אצלי לפחות זה לאו דווקא עניין של צניעות, אבל לחלוטין כן ענין של כבוד בלבוש, שחשוב (לי) מאוד במפגשים ראשונים לפחות.

ב"ה מאורס כיום, אבל יודע לומר על עצמי שגם כשנגמר החורף - רוב רוב הפעמים יצא שהייתי עם מכנסיים ארוכים (גם לידה וגם לא לידה) ויודע גם לומר שבפעם הראשונה היה לי מאוד מוזר להיות לידה עם מכנסיים קצרים, (אגב, כמו שכשנגמר החורף היה לי מוזר לראות אותה פתאום עם סנדלים ובלי טייץ או גרביון שמכסה את כל הרגל, אפילו שהיא גם ככה עם חצאית הרבה מתחת ברך) לצורך העניין פתאום שמתי לב שלמרות שלא יצאתי היום מהבית, אני כרגע לבוש בג'ינס ארוך, גרביים ונעליים סגורות 

מעבר לסיבה של הצבא והכבוד יש גם המון שרגילים לכך מהישיבה כי שם אין מצב להיכנס עם מכנסיים קצרים (בחלק מהמקומות)

לסיכוםםם אם באמת מעניין אותך לשמוע ולדעת אני חושב שאין שום מניעה מלשאול אותו בעצמך... אפילו בדרך לא ישירה כמו "תגיד, לא חם לך?" בהצלחה רבה לכם!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳