מחוץ לעבודה ומעבר למטלות המתבקשות במסגרת מה שהחיים מזמנים אני זקוקה לכמה שעות שקט, שקט שיכול להיות גם רועש אבל מסיח דעת מצרות ובעיות, אחרת אני מרגישה שאני נשאבת כלפי מטה.
לאחרונה, בשבועיים האחרונים, יש מישהי שאני מאוד אוהבת שעוברת תהליכים מאוד משמעותיים והיא במצב נפשי מאוד פגיע ורגיש. אני הכתובת. היא מתקשרת אלי כל ערב וכל שיחה נמשכת לפחות שעתיים.אתמול למשל היא התקשרה אלי אחרי 12בלילה והקשבתי לה עד 2:30.
אני מקשיבה לה, היא סומכת עלי מאוד , אני רואה שהשיחות לאט לאט עוזרות לה ב"ה וזה מצד אחד מאוד משמח
מצד שני, אני מרגישה שהחפירה האינסופית זה גומרת אותי מבפנים..משהו בי זועק "די".
היא רואה מתי אני מחוברת לווצאפ וישר מתקשרת.
יש לי כבר רתיעה מאוד גדולה מהשיחה הזאת ומצד שני אני לא יכולה להפקיר אותה, היא בוכה ושבירה ורגישה . כשאני מנסה לקצר קצת את השיחה היא בוכה ומבקשת שאתן לה לדבר והיא ממשיכה לחפור ולחפור במעגלים.. ואיכשהו בסוף זה נגמר, אני משתדלת לכוון את השיחה כך שתהיה תכליתית ומועילה אבל כל שאלה גורמת לה לפתוח עוד ועוד, אני לא יודעת מאין לשאוב את הכוחות בשבילה, הרבה תכניות שלי נדחות בגלל השיחה הזאת.
היא סיפרה לי מה עשתה לה לאחרונה חוויה בה היא ניסתה לפתוח מקומות רגישים אצל אדם קרוב לה שלא הכיל אותה כפי שרצתה וציפתה ודורשת כמעט חוויה מתקנת ממני.
היא לא שואלת אותי, היא רוצה מה שהיא רוצה ומצפה ממני להיות שם. אני לא רוצה לאכזב
אבל אם היא הייתה יודעת מה עובר עלי.. טוב שלא.
מה הייתם עושים במקומי?
.