אבל גם לאוו דווקא משלימות.

אני יכולה למצוא את עצמי אומרת על בחור: הוא לא חמוד בעיני.(אולי כי הוא לא מי שתמיד דמיינתי, אולי כי הוא לא עונה על ה"קריטריונים" שלי) ועדיין להרגיש מאוהבת בו בגלל ההגדרה השניה...

נשמע אגואיסטי למדי,

אבל פרויד כבר אמר: "אשה אוהבת את עצמה ואת מי שאוהב אותה."

אין אהבה בין שניים.

יש אהבה של כל אחד את עצמו כפי שהוא משתקף דרך בן הזוג.

זה מעסיק אותי מאד לאחרונה...

הזווית שאתה מציע בהחלט מסבירה לי דבר או שניים שלא הצלחתי להבין עד כה.

תודה!

שימי לב, שאת לא מחפש גבר ש"אהוב" אלא ש"את אוהבת", חייב להיות המקום של "את", ומי זה ה"את" הזו שאוהבת? ולמה היא אוהבת? ה"ווארט" באהבה שיהא יחס בין שניים, כמו כל הרגשה שבעולם שבנויה באופן של "אובייקט- סובייקט- מפגש", יש משהו ב"את" שמתחבר למשהו בו, אם הוא לא היה בך, לא הייתה לך דרך להיות אוהבת אותו. 

ולכן התשובה המדוייקת לשאלתך היא ש"את אוהבת אותו דרכך".

תשאל אותי אם אני אוהבת אותו?

התשובה היא לא.

אבל,

רוצה קשר איתו.

רוצה את קרבתו.

בקיצור רוצה לקבל את מה שיש לו לתת לי

אני הזויה.

יש לך רגש של אהבה, נכון?

ועליו את שואלת מה הוא בעצם.

אם היית אומרת "אני לא יודעת אם אני בכלל אוהבת, אולי אני אגואיסטית שאוהבת שמישהו ישעשע אותי, הדיון היה אחר.

כעת לפי מה שהבנתי מהודעת הפתיחה - שב"ה יש בך אהבה,

רק שאת שואלת מאיפה היא נובעת,

ובכן - היא נובעת מגילוי תכונות אצלו שמקבילות להופעתן אצלך - ולכן את רואה אותם כחיוביות, כאהובות, כמתאימות.

לא כן?

יש רצון חזק לקשר,

כי הקשר איתו פתח בי מקומות רדומים של שמחה וחיות ושחרור.

וכי יש בו משהו שגורם לי לחוש מעניינת ומסקרנת ומושכת.

נראה לי דווקא שהמשפט שלך ממש נכון.

איזה פדיחה.................

באמת זה מוזר, לא יודע מה להגיד. 

ואולי תפתחי שרשור כזה, כי אם ככה כל השרשור כאן לא רלוונטי אלייך ואל מה שאת מרגישה, את צריכה לשאול את האנשים כאן מה הם אומרים על מצב כמו זה שאת מתארת ואיך הם מציעים להגיע לאהבה אמיתית, לא איך הם מגדירים את האהבה האידיאלית. שזו שאלה של הסתכלות וניתוח על אהבה קיימת, לא כשאין אהבה.

עריכה: בעצם אני רואה שהשרשור כן הגיע לזה... אז מעולה... לא צריך שרשור חדש. ובע"ה שיתבררו הדברים כאן כבר ובקלות..

יש אהבה שהיא באמת אובייקט-סובייקט מפגש. "אני-אוהב-את". קודם כל אני, ואז הרגש שלי, ואז האדם הנאהב בסוף השרשרת. ויש "__-יקר ואהוב-לי". שזה אומר שיש דמות מסוימת, שהמאפיין שלה הוא חשיבותה בעיני.

בחב"ד יש התייחסות למושג "יש מי שאוהב", כלומר שהאהבה נובעת מתוך תחושת "ישות" של האוהב ולא מתוך התמסרות למושא האהבה

אבל באמת מה שאת מתארת כאן (אם התיאור נכון) זה באמת אהבה של מה שהוא נתן לך ולא שלו. שזה מעניין למה. זה יכול להתפתח כשהצד המקבל חסום לאהבה, או כשהצד הנותן באמת נותן מחוץ לעצמו ולא מתוך עצמו.

לא הבנתי.

איזה מסובך הכל...

אדם דואג לך ולכל צרכייך

כי הוא המוכר במכולת

אז הוא נותן מחוץ לעצמו. ולכן את תאהבי את מה שהוא נותן ולא אותו.

אם גבר יחמיא לך - במילים או במשתמע - אבל זה לא מהלב, אז יהיה לך נורא כיף, אבל זה לא יהיה בריא לאהוב אותו בתגובה

או לחלופין, אם הכל נעשה נכון, אבל את כועסת על משהו, אז תמשיכי לכעוס עליו ולשנוא אותו, אבל לאהוב את מה שהוא נותן

וענית רק לגבי זה שנותן מחוץ לעצמו.

לא ענית לגבי מי שחסום לאהבה.

אני מרגישה שזה לא נכון..
אני בהחלט יכול לאהוב את השני, ולא את עצמי המשתקף בו.
אני בהחלט מסוגל לצאת מעצמי, ואפילו לא להרוויח מההענקה שלי אליו.. 
אני חושבת שבעיקר יש פה בלבול במושגים של התאהבות ואהבה.
 

אבל בעולם הזה אנחנו חווים את עצמנו קודם כל כנפרדים.
 

יש זמנים שחווים את גודל הנשמה שלך, את עומק הקשר והשלימות שבביחד..
אבל עדיין החוויה הארצית שלנו היא של שני חלקים.

שזה בדיוק הבעיה, וזה מה שבא @כלי פשוט להפקיע.

האהבה האמיתית היא מתוך התבוננות בפנימיותך, ולזהות את עצמך עם בעלך "באותה סירה" הפנימית, אתם "אחד" ולא שכל אחד לחוד.

(מסייג: אני מדבר בלי נסיון.. אז שלא ייראה יומרה או חוצפה... רק מנסה לדון בדברים, לא לקבוע לך משהו)

שמח לשמוע.

הלואי שזו תודעה שתלווה אותנו בחיי הנישואין.
אבל עדיין אהבה בעולם הארצי היא חויה של שניים נפרדים שבהחלט יוצאים מעצמם הפרטי.
אפשר להכנס לענייני השקפה ופילוסופיה עמוקים יותר של 2 נשמות -
אבל אני חושבת שאם מישהו בוחר לאהוב את בן הזוג שלו ברגעים קשים רק כי הוא אותה נשמה - הוא נשאר אגואיסט..
לאהוב אותו רק כי אנחנו ישות אחת, זה דרגה נמוכה יותר מלאהוב אותו כשהוא אחר לגמרי..
ואולי אפילו במצב שיש לי פקפוקים שהוא לא החצי השני שלי.. שם האהבה האמיתית מופיעה.

רק שחששתי שזה קצת חצוף שאני אביע דעות נחרצות על איך אוהבים, בעוד אני בלי נסיון ואת כן....לכן סייגתי.

לעצם העניין - מה הוא דבר הפלא שגורם לאהוב "ברגעים קשים ו"במצב שיש לי פקפוקים שהוא לא החצי השני שלי" מהי אותה "אהבה אמיתית" ש"מופיעה" אז? מהי? מנין היא נובעת? למה כלפיו ולא כלפי מישהו אחר?

אבל כמו ששואלת פה החתולה הג'ינג'ית - שאלת השאלות במקרה הזה היא "מה זו אהבה"?

וגם לא לעצמך, את אומרת שיש אהבה גם ברגעים כאלו, שלכאורה יש פקפוק בבחירה, אז אני שואל אותך ומהי האהבה ולמה היא קיימת אז - אז את אומרת בגלל הבחירה? משהו פה לא קוהרנטי.

הם גדולות ממילים בפועל.

כשמגיעים למצבים שבהם יש אפילו פקפוק בבחירה הראשונית
(ז"א שבאותו רגע, כל הכללים שבגללם בחרת את בן הזוג לא תקפים, אתם לא מצליחים לתקשר, אתם לא מסכימים על משהו מהותי, אתם לא מרגישים בנוח ביחד, ועולה תחושה של כאב ופגיעה) -
אבל יש ידיעה פנימית עמוקה, שהוא שלך ואת שלו - ואתם תתגברו על זה!
ואת רוצה בטובתו. ורוצה בטובתכם! ורוצה לשמור על הקשר הזה בכל מחיר!
אז - בעיני - זו אהבה..

כי היא לא תלויה בדבר..

אבל חייבים לעבור דרך מימד הבחירה כדי להגיע למקום הזה. 
אז כן לבחור ככה, ובהמשך להבין (זה יקרה אם תרצו ואם לא) שלא בחרנו כלום.. ורק מה' אישה לאיש.

מלא הצלוחה..

למה שתאהבי את X ולא את Y או Z?

חייבת להיות סיבה, והסיבה היא ההתאמה, וההתאמה אומרת שהתכונות שבך - שתואמות את התכונות שבו - מרגישות את הקשר ביניהם!!

מה שכן, אחרי השלב הזה, כשנוצר קשר, שהתבסס עליו, אזי מעצם הקשר מגיע "אהבת העצם" כמו שהובא כאן בהמשך מהמלבי"ם.

האמת שכשאני מתבונן בזה - אני רואה את זה כקשור קשר הדוק לשרשור של @הללויה~ על אהבה לפני הנישואין, וכמדובר שם ('האהבה תגיע אחרי החתונה' - לקראת נישואין וזוגיות) שחייבת להיות אהבה לפני, ומאידך - ברור שלא דומה היא לאהבה שאחרי, אז מה קורה כאן?

אלא - שלפני - יש את האהבה שע"י החיבור והדמיון, ועל בסיסה ניתן לבנות קשר, ואז - האהבה היא מעצם הקשר - כי איש אוהב את אשתו כמו אמא את בנה, וזה באמת כבר לא יהיה קשור לשום תכונה.

עכשיו אני רואה שכתבת שם שבאמת לא שייך אהבה לפני החתונה, בכלל, אז כנראה  שבאמת אנחנו חלוקים "מן הקצה אל הקצה"....

ואני יודעת ששונאים שאני אומרת את זה- אבל זו האמת.
העניין הוא שאנחנו לא באמת נתחתן עם כל אחד..
יש לנו צרכים פנימיים, התניות וכו' שיביאו אותנו לבחור בטיפוסים מסויימים.
ועוד דבר - 
כדי להצליח להחזיק זוגיות שמחה, אנחנו צריכים להרגיש שבחרנו אותה מתוך התאמה.
אנחנו צריכים את שלב ההתאהבות שמספר לנו שמצאנו את השותף המתאים והמושלם.
זה לא שקר.
בסוף זה שנעמוד איתו מתחת לחופה - הוא חצי הנשמה שלנו!
ואיתו נצטרך לעשות את העבודה בכל מחיר (כמעט)
אבל טכנית? אפשר להתחתן עם כל אחד שמוכן לעשות את העבודה איתך!
וזה בעצם מה שבודקים בדייטים, האם אנחנו מוכנים להיות שותפים לדרך..
כי בלי המוכנות הזו - לא נוכל לכבד ולהוקיר וללמוד לאהוב באמת, אחרי הנישואין.

מה גרם לך לאהוב את בעלך ולא מישהו אחר? אני לא מדבר על הפרקטיקה שביטאת ב"בשביל שמחה אני צריכה לדעת שבחרתי" וכו' וכו', אלא על הבחירה עצמה, את לא חושבת שזה בגלל שהייתה ביניכם התאמה שהביאה לאהוב?

זה שלב הכרחי..
כשחשבתי שבחרתי בעצמי, חשבתי שבחרתי בבעלי כי יש לו מידות טובות, כי הוא היה נאה בעיני, והיו לנו ערכים והשקפות משותפות, דיברנו על אותו גל והיתה לי תחושה של בית לידו..
וזה חד משמעית הדברים שצריך לשים דגש עליהם כשיוצאים לדייטים
1. מידות טובות שמאפשרות שותפות
2. מציאת חן חיצונית
3. תקשורת מצוינת
4. ערכים והשקפות משותפות
5. שמחת הלב

בהמשך מבינים - שלא בחרנו במודע כלום. אבל אין מדויק ממנו בשבילי והוא באמת חצי הנשמה שלי.

אם את מסכימה שהם היו, ושאהבת, ושסברת שהאהבה היא בגללם,

מה גורם לך לחזור בך?

והעיקר - מה את אומרת כעת? מה את אומרת למישהי שיוצאת ושואלת אותך "מה יגרום לי לאהוב את בעלי"?

ועליית מדרגה.

זה בנוי קומה על גבי קומה.

ויש לי איתה לכאורה ויכוח:

א. על קיומה של קומה א' בכלל.

ב' על מהותה של קומה ב' (שגם בה היא די סתרה את עצמה, כמו שציינת, ולגמרי התבלבלתי מהי דעתה המדוייקת)

וקומה ב - היא לא משתנה גם אם קומה א' לא היתה בדיוק מלאה..

אבל בצורה אחרת..
אנחנו נראים אחרת אחרי כמעט עשור מהנישואין.
אנחנו מתקשרים אחרת , ומכל מריבה לומדים איך לעשות זאת יותר טוב ויותר עמוק מבעבר
אנחנו לא בהכרח מסכימים על הכל - 
גילינו שהמידות שלנו לא כאלה מושלמות וגילינו גם איך לתקן אותן.. כל הזמן..

אבל כל הדברים האלה שכאילו בגללם בחרתי בו - הם כבר לא רלוונטים בכלל לשאלת האהבה שלנו.
האיש הזה יקר לי יותר מכל דבר אחר בעולם,  החיבור בינינו הוא כל כך הרבה יותר עמוק וכבר לא תלוי בכלום.
גם אם חס ושלום הוא יתכער נורא, או לא נסכים על משהו מהותי, או לא נצליח להסביר את עצמנו זה לזו במשך תקופה ארוכה..
הקשר והקרבה הנפשית הם כבר כל כך במקום אחר..
שלפעמים אפילו המילה "אהבה" נראית עלובה ליד הידיעה הפנימית הזו של שלימות עילאית..

ואני מקווה שאני לא דורכת פה לאף אחד על הפצעים.
מה שחשוב לי שיובן - זה שלא הבחירה הראשונית עשתה את הקשר לכזה עמוק, טוב ואוהב, אלא המוכנות לעבוד ביחד בכל מחיר בדרך..
וכל זוג יכול להגיע ולזכות בזה.. 
(וגם אנחנו כנראה נזכה לעוד יותר, רק 8 וחצי שנות נישואין. זה לא מספיק.)

רק שזה באמת באמת לא אמור להשפיע על הלפני!! בוחרים בן זוג - מתוך XYZ, שמביאים לאהבה, וכשהוא נהיה בן זוג - מגיעים לרמה ודרגה אחרת של אהבה, מעצם היותו הבן זוג, וכפי שכתבתי לעיל.

כך עכ"פ לדעתי.

את בעצם אומרת לי ככה: "כל מה שכתבת שקיים - קיים, נצרך - נצרך, רק מה? שזה לא מה שנקרא אהבה, אלא התאהבות, אהבה זה רק אותו רגש עליון ועמוק ובלתי ניתן לביטוי שקיים אחרי הנישואין".

לפי זה - האם אין לך חברות שאת אוהבת?

ולא שאני משווה - אני רק בא להראות נקודה מסויימת, שיש דרגות וסוגים שונים של אהבה. ולא בהכרח שמה שאינו אהבת איש לאשתו ואשה לבעלה - איננו אהבה.

וההנחה שלי היא, שישנה אהבה אף לפני הנישואין, שהיא יותר מאהבת חבר ופחות מאהבת זוג, ויסודה הוא מאותה אהבה שכתב המלבי"ם כמו שהביאה בהמשך פותחת השרשור, שישנה אהבת הערב והמועיל, והאהבה של אחרי החתונה היא "אהבת העצם" שעליה דיבר. 

(קראתי כבר כמה תגובות ושיא המעניין.. ממש כיף לקרוא... וגם מעודד חח)

תודה

למרות שתמיד אני אומרת לעצמי שזה לא פייר.

לצורך העניין- יש לי קטע ציני מעט (או הרבה, תלוי את מי שואלים) ואני לא יכולה לסבול אנשים ציניים.

אבל-

תמיד אומרת לעצמי- "קשוט עצמך תחילה".

אין לי אפשרות לבוא בטענות למישהו על משהו שאני עצמו לוקה בו.

יחד עם זה,

זה בהחלט יפריע לי לאהוב ולהתקרב אליו...

2 זה אמנם חשוב לזוגיות, כדי להישאר ביחד.

אבל לדעתי אם זה מבוסס על זה - זה בעצם תלות ולא אהבה.

יכולה להתפתח אהבה?

זה לא נותר בגדר הערכה רציונאלית במקרה הטוב? 

אם אני אוהב את עצמי מספיק זה סבבה.  אני לא צריך שיגלו בי דברים טובים כדי לאהוב,

אלא להפך, שאני אגלה בשני.

הרי לא כל אהבה זה למישהו שרואה בנו טוב...

לדעתי ולהרגשתי, אהבה בגדול זה מישהו שאנחנו אוהבים את מה שיש בו והוא עשוי לעזור לנו להגיע לשלמות

"...והנה אם בהשקפה ראשונה רגשי אהבת עצמו ורגשי אהבת זולתו הם כצרות זו לזו, אבל עלינו להשתדל להעמיק בזה, למצוא הסגולה המאחדת אותם אחרי כי שניהם דורש ה' מאתנו. וסגולה זו היא, שיתברר ויתאמת אצל האדם איכותו של ה"אני" שלו. כי בזה יומדד מעלת כל האדם לפי מדרגתו. האיש הגס והשפל, כל "אני" שלו מצומצם רק בחומרו וגופו. למעלה ממנו, מי שמרגיש ש"אני" שלו כולל את כל עם ישראל. שבאמת כל איש ישראל הוא רק כאבר מגוף האומה הישראלית. ועוד יש בזה מעלות של איש השלם, ראוי להשריש בנפשו, להרגיש שכל העולמות כולם הוא ה"אני" שלו, והוא בעצמו רק כאבר קטן בתוך הבריאה כולה. ואז גם רגש אהבת עצמו עוזר לו לאהוב את כל עם ישראל ואת כל הבריאה כולה. ולדעתי מרומז ענין זה במאמרו של הלל עליו השלום שהיה אומר אבות א יד: "אם (אין) אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני?" היינו שראוי לכל אדם להתאמץ לדאוג תמיד בעד עצמו, אבל עם זה, יתאמץ להבין שאני לעצמי מה אני. שאם יצמצם את ה"אני" שלו בחוג צר כפי מראית עין, אז "אני" זה מה הוא, הבל הוא וכאין נחשב. אבל אם תהיה הרגשתו מאומתת, שכללות הבריאה הוא האדם הגדול, והוא גם כן כאבר קטן בגוף הגדול הזה, אז רם ונישא גם ערכו הוא. שבמכונה גדולה גם מסמר היותר קטן, אם רק משמש כלום להמכונה, הוא דבר חשוב מאד. שהכלל בנוי מפרטים, ואין בכלל אלא מה שיש בפרט. וכן ראוי להתבונן על כל מתנות שמים מטל שמים ומשמני הארץ שהם נתונים לכלל ישראל כולו, והתחלקותם ליחידים הוא רק בתור גזברות, על מנת שיחלקם לנצרכים, לכל אחד כחלק הראוי לו, וליטול לעצמו כפי חלקו הראוי לו"

(ר' שמעון שקאפ, מתוך ההקדמה הקדמה ל'שערי יושר')

קיצר - האדם מרחיב את ה'אני' שלו ומכניס לתוכו גם את בן/בת הזוג בשלב מסויים. כמו שגם ההורים הם חלק מה'אני' וכמו שגם כל יהודי או כל בנאדם הוא חלק כלשהו מה'אני' של הבנאדם הבודד. 

מומלץ לקורא את כל ההקדמה. אולי יש לכם את הספר הזה בבית (ספר עצמו למדנות קלאסי).

כי זה אומר שהקשר בריא יותר וטוב יותר

דווקא 1 נראה לי יותר תלותי, בניגוד למה שאחרים כתבו פה

אם האדם שמולי רואה את הטוב בי ועוזר לי לגלות אותו (ולהיפך, אני עושה כך עבור הצד השני. הנה דוגמה גבר יקר, - נשואים טריים), השמחה היא משותפת, וזה קשר שבאמת בונה משהו שגדול יותר מסך חלקיו.

ונראה לי שצריך להבדיל בין

א. מישהו שמשקף בתכונות שלו את התכונות החיוביות שלי (שזה 1 אבל עם טוויסט של אהבה עצמית)

ב מישהו שמעצים במעשים או בדיבורים שלו את התכונות החיוביות שלי, שעל זה אני מדבר כעל "2"

1 זה שיש בו תכונות טובות שאתה מעריך ומן הסתם שיעזרו לך לשפר את עצמך.

2 הוא רק עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי, כי לי קשה לאהוב את עצמי לבד.

חתולה ג'ינג'ית... למה התכוונת? 

כל עוד אנחנו מסבירים על איזו שאלה אנחנו עונים

יצא לי לאחרונה לפגוש בחור, שאני יכולה בהחלט להצביע על דברים שמוצאים חן בעיני (רמה אינטלקטואלית, עומק, כנות ועוד) ומצד שני, על דברים רבים שאינם מוצאים חן בעיני (קושי בגבולות, בוטות מסויימת) ובהתייחס לשלם הגדול מסך חלקיו, זה לא אדם שאני מסמפטת.

יחד עם זאת, קרה משהו בקשר הזה שלא קורה לי בד"כ. הוא עורר בי מקומות חבויים של שמחה, של חיות, של שחרור ועוד.

אנשים אומרים לי שהשתניתי אחרי הקשר איתו, ולטובה...

אני חתכתי. היו לי שיקולים רציונאליים לחלוטין. אבל ככל שהזמן עובר אני שואלת את עצמי האם זו לא היתה טעות.

האם עצם החוויה הזו, שיש לידך מישהו שמחיה אותך, דייה כדי לבסס קשר??? 

(כן אני זוכר שאני צריך להרחיב עוד, אבל לא רוצה לשכוח את המחשבה של עכשיו)

יש שני סוגים של אהבה - אהבה שיפוטית ואהבה של קשר.

אהבה שיפוטית: אני אוהב אותו כי הוא טוב. אם הוא יהיה רע, אני לא אוהב אותו.

אגב, מודל השידוכים הישן/מסורתי/חרדי בנוי כך: רשימת תכונות שנותנות לכל אדם ערך מסוים, ואז אנחנו מתאימים אנשים בעלי ערך דומה.

אהבה של קשר היא לדוגמה אהבה של אבא לבן שלו - אבא לא אוהב את בנו כי הוא טוב. אבא אוהב את בנו כי הוא הבן שלו. הקשר עם האדם הוא מה שגורם לאהבה. הקשר הזה יכול להיות משהו לא לגמרי מוסבר (כמו אבא ובן), או משהו שאפשר להבין - אני אוהב אותו כי הוא משמח אותי. כי טוב לי איתו. אינני יודע למה.

מודל השידוכים המודרני/לא חרדי בנוי ככה. מפגישים בין אנשים על בסיס הסיכוי להתאמה וליצירת קשר, ומקווים שהקשר יתפתח.

אגב זה ההקשר שבו פתחתי את השרשור הזה מעניין אותי לשמוע את דעתכם - לקראת נישואין וזוגיות

נראה לי שרציתי לכתוב עוד כמה דברים אבל חוט המחשבה נקטע

אהבת הערב, אהבת המועיל ואהבת העצם.

אבל- אהבת העצם הוא מגדיר כ"אהבת הטוב את הטוב" כלומר, בסופו של דבר חיבור ואהבה אמיתיים הם כשהטוב שלי פוגש בטוב שלו. (לעומת אהבה לאדם רק כי הוא עושה לי טוב- זו אהבת הערב)

ובהקשר לשרשור שפתחת, חושבת שכל עוד יש מובחנות בקשר, אשה נורמלית  לא תהיה מוכנה להמשיך קשר עם רוצח.

גם אם היתה מאוהבת בו...

אלא אם כן אין ביניהם שום מופרדות ומובחנות, ואז אוטומטית היא מזדהה ומגבה עם כל צעד שלו. ולא בטוחה שקשר כזה הוא נכון ורצוי.

קודם אתייחס לשרשור שהבאתי - ובאמת ההסבר שלך על המובחנות הוא צעד בכיוון - האם אמא תאהב את בנה הרוצח? (הרבה אמהות של רוצחים כועסות עליהם ועל מעשיהם, אבל לא שונאות *אותם*). באותה מידה, יכול להיות קשר בריא שבו האהבה לא תלויה בשאלה של האם הנאהב הוא טוב, אלא בקשר שלו אלי. לדוגמה, במקרה הזה היא לא חייבת לגבות אותו - היא יכולה להתייחס לזה כ"שתי נשמות עם נפש אחת". הוא רע, ואני טובה, אבל אנחנו זוג ולא אפרד ממנו, ואשאר נאמנה לו. או לחלופין - לעשות את תהליך התשובה בשבילו. בדיוק כמו שהוא יכול, גם היא יכולה לעשות תהליך של תשובה (כמו נכדים של נאצים שמנסים לכפר על מעשי סביהם).

ואחזור לדוגמה מהמלבי"ם - 

אהבת הערב זה לאהוב מי שמאכיל אותי או נותן לי משהו, שעכשיו הוא שלי.

אהבת העצם זה לאהוב מישהו כי ביחד אנחנו יותר מאשר בנפרד. כלומר כאשר המובחנות היא פחותה, שזה יכול לקרות גם בצורה בריאה, ואז האהבה היא לאדם עצמו, ולא לאוסף תכונות שבהן הקב"ה חנן אותו (או שהשיג במידותיו המעולות).

חשוב לי לראותו.

ואשמח שתרחיב לגבי כך שלדעתך הקשר כך הוא טוב ובריא  יותר.

לפעמים נדמה לי שזה קשר שבנוי על מילוי חסכים, ואינו עומד בפני עצמו.

הקישור שהבאתי ממחיש עד כמה זה ממש לא מילוי חסכים אלא חלק מהותי מקשר מוצלח.

אם הקשר הוא קשר של "אני מעריך את האדם השני", אז זה קשר שהוא חיצוני. אני חייב להאמין שהאדם השני הוא באמת עם המעלות הלה, ושבגלל זה אני צריך להעריך אותו, ועוד יותר מזה להיות בקשר איתו... יש פה המון הנחות לא מוכחות בכלל, ולכן זה איזה משהו מוזר שמבוסס על המון מחשבות...

מצד שני, יש סוג אחר של קשר. באמת יפה. שבו בעצם כל צד משלים את הצד השני. לא בגלל דברים שחסרים לו. יכול להיות דברים שבכלל לא ידעת שיכולים להיות בך, ופתאום אתה מסוגל לעשות רק בנוכחות של האדם הזה. שזה אומר, שמצאנו משהו ששנינו יכולים לבנות - וזה מכלול התכונות החדשות שאני מגלה בעצמי. בעצם זה תוצר, תולדה, של הקשר. כמו ילד שנולד ומחזק את הקשר (תחשבי על המקרים שהילד מחזק את הקשר)

אז הקשר מהסוג הזה - זה לא שאני אוהב את עצמי. אני מגלה שאני מסוגל ליותר, ואני מאושר כי הקשר הזה הוא המקום שבו אני פורח. אני בכלל לא תלוי באדם. אני תלוי בעצמי - והאדם הזה הוא הסביבה שמפתחת את עצמי.

למעשה, לפי דבריך אהבה היא המרחב החיובי שנוצר במפגש בין שני אנשים?

והוא לא מנומק ברכיבים רציונאליים דווקא,

אלא תוצר של המפגש ביניהם?

כמו קשר כימי בין שני חומרים שיוצר חומר חדש?

קשר נראה ככה. השאלה עד כמה עוצמתי ועד כמה חיובי מה שנוצר בין שני האנשים. רוב מערכות היחסים שלנו מוסיפות מעט מאד.

קשר זוגי הוא בדרך כלל עוצמתי יותר.

יש קשרים שבהם ממש אפשר לראות שפתאום נהפכים להיות מישהו אחר.

ונכון, אני חושב שהתלות ברכיבים רציונליים זה לחלשים (סליחה למי שנפגע מהביטוי. לא מתכוון להעליב). לפעמים זה המקסימום שיש, ולדעתי לגמרי אפשר להתחתן ככה. אבל אחרי שרואים שיש משהו אחר, קשה להתפשר על זה.

זוכר שפעם פגשתי מישהי, ויום אחר כך הלכתי לדבר עם חבר, וחזרתי לשדכנית ואמרתי לה "עם החבר הזה היה לי הרבה יותר כיף לדבר מאשר עם הבחורה הזאת. לא ברור לי למה להמשיך".

אגב גם בדייט אני בכלל לא בודק אם היא טובה או לא טובה. מצדי שתהיה מרשעת (כתבתי את זה פעם ולא הבינו מה אמרתי). השאלה העיקרית היא אם כיף לי או לא כיף לי. ברור שגם מעניין אותי לדעת שהאינטרפול לא במעקב אחריה, אבל השאלה שאני שואל בסוף דייט זה מה התוצר. אם היה כיף או לא.

לגבי "אהבה" כשלעצמה - אני באמת לא לגמרי סגור על מה זה. יש כל כך הרבה סוגים וכזה ספקטרום רחב שמאד קשה להתייחס לשאלה מה זה וכמה מזה צריך ומאיזה סוג. נראה לי שכל מי שהחליט להתחתן חושב שיש לו מספיק מהסוג שהוא צריך.

ברור שבסוף מעבר לנתונים היבשים צריכה להיות אוירה טובה וחווייה טובה.

אבל אם יש כיף ואין לו במה להיאחז במציאות- מי מבטיח לך שמחר לא יהיה לך כיף עם מישהי אחרת?

איך אפשר לבסס קשר ונאמנות רק על זה?

אם המטרה היא לבדוק מי היא היחידה שיכול להיות לי טוב איתה - המטרה מבוססת על הנחה שגויה, ויקח לי כמה עשרות שנים לבדוק.

אם המטרה לבדוק שיהיה לי טוב לחיות עם מישהי שמבחינת קריטריונים בסיסיים לקיום חיי משפחה היא בסדר, אז ברגע שזה כך, אני יכול לבחור בה, ואחרי הבחירה - היא אשתי. ואם היא אשתי, מה פתאום שלא אשמור על נאמנות ל**אשתי**!!!

להיפך, אם הקשר מבוסס על "היא יפה ובעלת מידות טובות", אני בטוח שיש מישהי שבמדדים אובייקטיביים תיחשב יפה וטובה יותר, או לפחות אחת שטובה ממנה בכל מעלה אפשרית. ואולי דווקא מה שהכי חשוב זה שהיא תהיה גבוהה, ואני כמו טיפש חשבתי שאני צריך מישהי שיודעת לכתוב ביד שמאל?

בקיצור, אם אני בוחר לפי קריטריונים, תמיד אני יכול לחשוש שאמצא מישהי שטובה יותר בקריטריונים האלה.

אצטט בהקשר הזה אדם חכם הערה קטנה לגבי זה - לקראת נישואין וזוגיות

מדובר על שלב שבו שני הצדדים רואים זה בזו אך ורק את הטוב.
וההורמונים מייצרים תחושה גדולה של עונג במפגש -
לכן יש תחושת העצמה גדולה מאוד זה של זו..
ובעצם אנחנו אוהבים את עצמנו כי יש עונג בקבלה של כל זה, אבל אנחנו גם מספקים את השמחה הזו לצד השני..
אז זה לא דבר רע..

השאלה היותר אמיתית היא - האם זו אהבה?
אם בעבודת ה' אהבת ה' נמדדת ביראה (לפי חז"ל)
זאת אומרת, היא נמדדת ביכולת לקיים את רצון ה' גם כשזה פחות קל לנו -
ככה גם בזוגיות, 
אהבה אמיתית נמדדת דווקא כשאנחנו לא מסכימים זה עם זו, כשיש לנו ביקורת זה על זו..
אהבה נמדדת ביכולת שלנו לכבד את הצד השני למרות אי ההסכמה, ולהיות מוכן לשמוע את מידת הצדק שלו..
וזה פחות קורה בהתאהבות ובקשר שלא בא לידי מימוש מלא בנישואין..

אז בעיני השאלה קצת מיותרת..
התאהבות זו התחלה חשובה, כדי להחזיק אהבה, אבל היא לא העיקר.
(וזה לא שבזמן שנשואים לא נשארים מאוהבים, אפשר לתחזק פרפרים)

מזאתומרת אוהבת את עצמי דרכו?

למה להסתבך אבל?

סביר להניח שהייתה התאהבות

וסביר להניח שהיו בו תכונות שאהבתי

וסביר להניח שהמראה שלו מצא חן בעיניי

וכמובן עוד דברים נחמדים וחביבים

קשה לי עם זה שאנשים מנסים להגיד את לא מתגעגעת אליו את מתגעגעת להרגשה של ההתאהבות

כאילו די,  מספיק.

לפעמים נראה שמעודף מחשבה נוצרים תיאוריות מעצבנות כאלו

אז לא. אוהבת אותו כי אוהבת אותו...ושלום על ישראל...

(ושלא תביני לא נכון, גם לי לא חסר עם החפירות שלי. אבל צריך לעשות הפרדה בין פילוסופיות ותאוריות לבין מציאות. המציאות בד"כ שאם הרגשנו שהתאהבנו אז באמת התאהבנו, מה גרם לזה שהתאהבנו, זה יכול להיות מאוד מעניין לבדוק, אבל לא צריך להזניח עובדות על הדרך... )

יש אנשים שגם אם ירצו לא מצליחים להמנע מהשאלות שמאחורי הדברים.. מנסים להעמיק ולחקור עוד ועוד
ויש אנשים יותר חדורי מטרה.. פחות אוהבים את ההתבחבשות..

אבל לא צריך להיבהל מהעובדה שהתאהבנו, או שאנחנו מתגעגעים *לבן אדם!! כן כן לבן אדם ולא לתחושה... 

או להיבהל מזה שהתאהבנו באדם לא נכון...

בקיצור, אם החקירות האלו מגיעות ממקום של לנסות להדחיק/להסתתר מאחורי הרגשה מסוימת שלא נוח לנו איתה, אז בעיה... אם סתם רוצים להתעמק.. בכיף אני בעד... 

אני פשוט לא מבינה מה קרה לי פה...

ותסבירו לי כבר אחת ולתמיד איך אפשר להעתיק קישור של תגובה??

הנה הציטוט:

זה מוזר

תשאל אותי אם אני אוהבת אותו?

התשובה היא לא.

אבל,

רוצה קשר איתו.

רוצה את קרבתו.

בקיצור רוצה לקבל את מה שיש לו לתת לי

אני הזויה.

תעמידי את הסמן על השורה של הכותרת, לחצן ימני, העתק כתובת קישור. פתחי את המקום שאת רוצה לשים, קונטרול וי. גמרנו.

סתם סתם. לא בוער.

( כן) בלי רווח= .

זה אפשרי, יש כאלו שלא.

מה שלא בוער אסור לבקש?

את מפל' או ממחשב?

לא תמיד רגש רומנטי הוא זה שיוצר את הרצון לקרבה ולקשר

תחשבי על זה קצת קצת כמו מישהי שאת מאוד מאוד קשורה אליה בפנים עמוק...

יש אנשים כאלה שאנחנו באמת קשורים אליהם, ויהיה קשה ההרגשה של להיפרד 

אבל לא תתפתח שם אהבה או יותר נכון התאהבות...

וזה קרה לי אגב...

שהיה לי רצון להמשיך את הקשר

לא יודעת לגבי קרבה מה כוונתך

אבל לא פתחתי רגשות אליו...

רצון לקשר בלי רגש לבן אדם?

אז מה זאת אהבה למען ד'???

ואיך אמורים להרגיש אותה?

יש כמה אפשרויות לבחינה של התאהבות:

יש לך חיבה אליו (שלדוג' תרצי לקרוא לו בכינויי חיבה... שיש לך רצון לזה... )

משיכה גם מבטאת צד בהתאהבות אז רצון לקרבה פיזית 

שהמפגש בינכם יוצר אצלך קצת התלהבות או שמחה

במבטים- את מסתכלת עליו ויכולה להרגיש שאת אוהבת אותו... 

ורגע, לעולם לא חווית התאהבות/אהבה?

ולגבי האפשרויות שנתת:

1. כן

2. כן

3. כן

4.- לא ולא ולא

מוזרררררררררררררררררררררר

ואי סיקרנת אותי עכשיו...

נראה לי זה עניין ליועץ זוגי לא?

(מעבר לדיון הפילוסופי, אני מתלבטת אם לנסות לחדש את הקשר)

את צריכה מישהו/מישהי שיכול להרגיש מה עובר עלייך בפנים ברגש/תת מודע

מדובר על מקרה מסויים בלבד, (כי את אומרת שיש נידון "לחדש את הקשר")?

היה משמע ממך שפתאום תפסת שלעולם לא היה לך רגש של אהבה למישהו.

מה שגורם אכן להמליץ על ייעוץ, לאוו דווקא אצל יועץ זוגי. וזה חשוב מאוד גם אם לא יהיה רלוונטי לחדש את הקשר המסויים הזה. זה חשוב לך מהותית.

נוכחות גברית יכולה למלא צורך גדול, גם אם אין לך שום רגש לבחור..

ועדיין

כמי שחיה כרווקה שנים רבות, זה טבעי שיש לי צרכים בסיסיים לא מסופקים לא?

ומכיוון שאין לי דרך לספק אותם כל עוד לא נישאתי (לפי התורה לפחות), זה טבעי שהם יהיו חלק או לפחות יהוו "רעשי רקע" בדרך למציאת בן זוג. 

אבל אני כבר בטיפול.

וחשבתי שעשיתי איזה דרך בנושא הזה.

ובא המקרה הזה ועורר לי הרבה סימני שאלה על הדרך הזו.

שזה לא ייאש אותך או משהו כזה

בעיקרון זה יכול לשבת על נקודה ממש קטנה...

זה לא חייב להיות איזה משהו בומבסטי...

יש מצב אפילו דרך שיחה אחת אפשר יהיה לעלות על זה...

ויש עוד אפשרות: אוהבים את הביחד

אוהבים את הביחד.

והאמת אף פעם לא בדואליות

ויש עוד אפשרות: אוהבים את השכינה מתוך הביחד

החוויה בפועל אף פעם לא דואלית

-"את הביחד"? אוהבים את השהות ביחד? כלפי מה מכוון רגש האהבה?

מתוך הרפיה בעיקר

היא פחות מכוונת, היא לא אישית ממישהו למישהו

אלא מצב הווה

שהות בהחלט

והיא אגב זאת שגוברת אחרי חתונה

אני חייב להעריך בשביל להתאהב. אבל גם 2 יכול להוסיף ולהעמיק את הקשר.

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: