לאיזה מלחמה בהיסטוריה אתם הכי מרגישים מחוברים?חסדי הים
אפשר ממלחמת ארבעת מלכים נגד החמישה עד למלחמת האזרחים בסוריה.
אפשר מלחמות או ישראל נגד הגוים או בתוך הגוים.
אפשר למנות כמה.
המלחמות שהיו בארץ ששת הימים יום כיפור שלום הגליל לבנון 1 ו2בחור אחד

העצמאות כל המלחמות שעם ישראל נלחם בדורות האחרונים חווה אלו המלחמות שהכי קרובות לנו  לפי עניות דעתי

וויטנאם. ללא ספקאריך וייס
ההתשהט'


עם גרושתי זה באפשרויות?סוג'וק

חחחחחחחחחחח

למלחמה שלי עם סלקום.האטורי האנזו

 

45 דקות נעימת חליל?! 

הסינים המציאו את עינוי טיפת המים על הראש.

הצרפתים את השקט המוחלט.

וסלקום עלו על כולנה עם.. חליל?!  באנו ראינו חיללנו.

וואי אני נהנה מהמתנות כאלוסוג'וק

אנשי מדיטציה נהנים מהמתנה

לכל זמן ועת.האטורי האנזו

כשאתה מוציא את הצאן למרעה ושכחת את החליל בבית, הייתי אומר שזה בול

בזמן, מתאים כמו דודו זר לעוזה.

 

אבל כשאתה ביום עמוס והאינטרנט נפל.. :/

שלי- מרד בר-כוכבא ומלחמת האזרחים בארה"ב. שני הפסדיםחסדי הים
צורבים.
(לא יודע איך הunion בדיוק שבע רצון מהניצחון כשנהרגו להם יותר מ100 אלף חיילים מאשר בconfederacy. גם במרד בר-כוכבא הנחלנו לרומאים אבידות קשות מאוד עד שאדריאנוס נמנע לשלוח לסנאט "אם לכם ולבניכם שלום, טוב הדבר, שכן גם לקיסר ולצבאותיו שלום".)
אין כוכב כבר כוכבאסוג'וק


כן,רק בשלנו יצאנו עם מורשת מפוארתאריך וייס
מה שאי אפשר להגיד על האזרחים
מלחמת קרקר כמובן.מי האיש? הח"ח!

qarqar בשנת 853- למניינם.
מדהים שהמלחמה המקראית האדירה מכולן - ושממלכת ישראל נטלה בה חלק מהותי - בכלל לא נזכרת במקרא.

חחח עורכי התנ״ך האלהאריך וייס
מעניין אותם רק טיאולגיה ולא היסטוריה
מה, דיברת איתם?מי האיש? הח"ח!

אם אתה יכול להוכיח שיש לך את התשובה, אז באמת פתרת וואחד תעלומה היסטורית!

אממ לא,אבל נראלי הסברא המקובלת היא שהםאריך וייס
פשוט שנאו אותו כי הוא היה מלך רשע, לא?

או שאין באמת תשובה טובה?
מה שהבאת - גם אם זו סברה מקובלת - הוא בטח לא תשובה טובה.מי האיש? הח"ח!

בהתחשב בכל הדברים הרעים עד מאוד שהמקרא לא חוסך מאיתנו בנוגע לבית דוד, ומצד שני למשל במעשיו וגבורתו של אחאב גם במה שכן מתואר במקרא - מלחמותיו ההירואיות בארמים - משונה ואף מסתורי שהמלחמה הזו הושכחה מלב בשתיקה רועמת כזו.
על אחת כמה וכמה כשהמקרא "נתפס" על התעלול הזה כעבור עידן ועידנים, כשהארכיאולוגיה והאשורולוגיה המודרניות מספרות לנו את הסיפור ממרחק הדורות, ואז פסוק תמים, כמו זה הראשון של הפרק האחרון בספר מלכים הראשון, הופך כמעט למין סרקופג עתיק שמפחיד לפתוח אותו ולמצוא מה מסתתר בפנים.

גם משלחת הכניעה והמס של יהוא לאשור נדמה לי לאחסדי הים
מוזכר במקרא.
אכן, אבל זה רק עושה זאת עוד יותר מעניין.מי האיש? הח"ח!

כי סביר מאוד להניח שהכניעה באה בהכרח כדי לפייס את האשורים שעוד זכרו היטב את השתתפות ממלכת אחאב בקרב קרקר (מלך אשור היה עדיין שלמנאסר השלישי בעצמו), כביכול לבדל את עצמו ולהצהיר על הכרה בשגיאה שעשה שלטון בית עומרי, שהעז להוציא לקרב את צבא ישראל נגד האימפריה.
וכידוע הכתובת האשורית באופן מעורר פליאה מכנה את יהוא "בן עומרי", בין אם מפני שהמודיעין הצבאי-מדיני האשורי טעה איזו טעות תמוהה שהונצחה לדורות, ובין אם מפני שמבחינתם באמת יהוא הוא רק איזה אוזורפאטור שהדיח את יהורם - ולשמחתם נכנע בפניהם ונעשה לווסאל - אבל המשיך את קיום ממלכת ישראל ה"אחאבית" (והרי המקרא עצמו מציג לנו את שתי הפנים הללו, מצד אחד מלך "לגיטימי" של עשרת השבטים, שנביא משח למלך בניגוד לכל היתר, ומצד שני מלך ישראלי קלאסי שהמשיך ותיחזק את פולחן ירבעם).

נדב נאמן כתב על זה פעם מאמרעוד סתם אחד
לא יודע אם אני מסכים איתו, אבל מסקנתו היתה שסיפור מלחמת מות אחאב מבוסס בעצם על קרב קרקר (לטענתו זה עוזר לתארך את מות אחאב לקרב זה מבחינת כמה עניינים כרונולוגיים כמו הופעת יהוא על האובליסק השחור ועוד. לא זוכר את כל הטיעונים), כאשר בתקופה המאוחרת שבה הסיפור עלה על הכתב כבר שכחו מהמלחמה הזאת אז פשוט הציבו אותה בהקשר של מלחמות הארמים שיוחסו לאחאב.
זה עדיין לא נשמע לי הגיוני ההשמטהחסדי הים
בוא נגיד בקצרה שהנחות היסוד שלך לגבי מה אמור להיכלל במקראעוד סתם אחד
שונות מאד מאלו של נדב נאמן. ממילא ברור שההסברים שלו לא יספקו אותך.
חשבתי ולי נראה להסביר ככה: הרי ידוע שהעורכיםחסדי הים
העיקריים של ספר מלכים היו מממלכת יהודה (גם לפי חז"ל שירמיה כתב הוא היה מבנימין שהיה בממלכת יהודה כשכתב) לכן זה היה עלבון גדול מאוד ליהודה שהם לא היו ראויים אפילו להיכלל בברית ה-12. הם ירדו מאיגרא רמא בימי דוד ושלמה לבירא עמיקתא לכן הם השמיטו את זה.


לא הבנתי את הנידון כולו:הָיוֹ הָיָה

ככל הידוע לי, הנביאים נכתבו בנבואה.

מה יש לדון למה השמיטו ומה?

א. ראה המשפט הראשון בתגובתי הקודמת ל'חסדי'עוד סתם אחד
ב. מה זה אומר שהספרים הללו נכתבו ב'נבואה'? שה' הכתיב לנביא בדיוק מה אמור להיות כתוב שם? אז מה ההבדל בין זה לבין נבואת משה? ואם בכל זאת יש מקום גם לשיקול דעת הנביא - האם אין מקום לברר מה שיקול הדעת שלו?

ג. גם לו יצויר שה' הכתיב לנביא בדיוק - האם אין מקום להבין את שיקול דעתו של הקב"ה? ברור שכשלא היה ידוע דבר על המלחמה הזאת - מפני שהיא לא הופיעה במקרא - לא שאלו על זה. אולם כשאנו יודעים היום על הקרב הזה ועל עוצמתו ומשמעותו, השאלה צפה מאליה. מספרים לנו על כל איזה קרב-חרטא מול כל אויב חסר משמעות מהסביבה הקרובה, אבל על המערכה הכי משמעותית לאזור כולו במאה התשיעית לפנה"ס - אף מילה.


ד. תחשוב על נביא שהיה חי היום וכותב את ההיסטוריה של עמ"י למי שיחיה עוד אלפיים שנה, ומתעלם לחלוטין ממלחמת ששת הימים.

אינך סבור שיהיה צריך לתת איזשהו הסבר להתעלמות הזאת? גם אם כל הספר שהוא ישאיר לדורות הבאים הוכתב לו ישירות על ידי ה', ובוודאי אם הנביא הפעיל שיקול דעת עצמאי בכתיבת הספר הזה?
...הָיוֹ הָיָה

א. כמובן, אני יודע שיש כאלו שחושבים אחרת, יש שבכלל חושבים שהנביא נכתב בזמן בית שני, נו שוין... פניתי כאן למי שדן לכאורה מנקודת מבט דתית-אמונית.

ב. כן, הוא הכתיב, את ההבדל בין זה לנבואת משה כבר פירשו חז"ל - בין אספקלריא המאירה לשאינה מאירה, לא בחומר הנכתב.

ג-ד. כמובן שכן, אבל ממילא זה יוצא מכלל דיון על אופי האנשים, תרבותם, סגנונם, הממלכה אליה השתייכו והחשיבות של הנידון בעיניהם, והופך להיות דיון "למה א-לקים לא ראה בזה מאורע שצריך להלמד לדורות ולהחרט עלי ספר הספרים המקודש", אוקיי, נידון חדש.

יפה שכל כך ברור לך מה זה אספקלריא מאירה לעומת אספקלריא שאינהעוד סתם אחד
מאירה.

אגב - גם בחז"ל קיימות מספר דעות בנושא. למשל, שהנביא מתנבא בסגנון שלו - אם כך, כנראה שלא מדובר בהכתבה. אגב - גם כשנביא אומר "כה אמר ה'", כמו שאמר אליהו בגזירתו, הוא עשוי לחטוף ביקורת מ-ה' על כך, כפי שחז"ל מסבירים את מעמד הר חורב של אליהו. אז זה ממש ממש לא כל כך פשוט שהכל הכתבה מלמעלה.

ג-ד. אז זה לא נושא חדש לדיון. זה היה הדיון מלכתחילה. אתה בסה"כ חולק על הכיוון ש'חסדי הים' בחר לענות באמצעותו. אז הניסוח "לא הבנתי את הנידון כולו... מה יש לדון למה השמיטו" - הוא שגוי מיסודו. הציטוטים הם מהודעתך הקודמת. זה קצת שונה ממה שכתבת כאן, שאכן יש לדון למה זה מאורע שה' החליט שאין צורך לכתוב עליו... כאילו, זה בדיוק מה שכתבת מקודם שלא צריך לדון בו. אז אני שמח שהגענו לעמק השווה בהקשר הזה.
אני, אגב, חלוק עליך לחלוטין בהקשר הזה. נניח עוד פעם לצורך הדיון שה' הכתיב לגמרי את הנוסח של הספר שבפנינו לנביא. האם לא ייתכן שהוא התחשב גם בקהל היעד, נניח - החברה של הנביא, מה הם עשויים לקבל ומה לא? האם בהכרח הכל חייב להיות גלוי כבר ברגע הראשון? כלל לא ברור לי. אבל אם זה ברור לך - אז סבבה, תציע תשובה אחרת מזו שהציע חסדי.
זה מה שהבנת ממני?הָיוֹ הָיָה

 

כי אני לא רואה קשר, ברור שאני לא יודע מה פירוש אספקלריא מאירה או שלא, ויתכן שהפירוש הוא הסגנון, אבל  בבקשה אל תגיד לי שמכח הסגנון גם מדובר על השמטת מאורעות חשובים וכו', הוא נתנבא עליהם או לא? סגנון רלוונטי אך ורק וסגנון, לא לסינון תוכן.

ואכן התכוונתי שאני לא מבין את הדיון - כי בגלל הנ"ל קיבלתי נק' מבט שמתפלספים על הכוונות והסגנון שמאחורי עורכי התנ"ך, והתבטאתי על זה מתוך משמעות של "לא מבין מה אתה אומר בכלל", כמובן שהדיון גופי'ה הוא חשוב מאוד, אכן כן, מתנצל על לשוני הבלתי מדוייקת ובלתי מתחשבת. עמכם הסליחה.

לגבי התחשב בקהל היעד - בהתחשב בכך וקהל היעד נועד להיות עם ישראל כולו, לדורותיו, אז זה ממש לא נשמע לי הסבר טוב.

אז אני רואה הרבה קשרעוד סתם אחד
תסתכל על הפסוקים שעליהם נדרש עניין האספקלריא. על משה נאמר שם "פה אל פה אדבר בו, ומראה ולא בחידות". 'חידות' לא נשמע בדיוק כמו אמירות ברורות ליתר הנביאים, בטח שלא הכתבה. חידות זה דבר שהם אמורים לפתור. ומה אם הוא לא פתר הכל? מה אם הוא פתר קצת? מה אם מראש החידה היא רב משמעית והוא 'עלה' רק על חלק ממנה?
אגב - הבאתי דוגמה גם לתוכן שעליו נאמר במפורש "כה אמר ה'", ובכל זאת ה' אמר אחר כך לנביא "אי אפשי בנבואתך", אבל לזה לא התייחסת.

ואני מתנצל במיוחד בכך שהאשמתי אותך שהמלים "מה יש לדון למה השמיטו" נתפסו אצלי כ, ובכן, טענה שאין צורך לדון מעיקרא למה השמיטו. כנראה ר' ישמעאל טעה כשטען ש'דיברה תורה כלשון בני אדם' משמעות הדבר שאין צורך לדרוש המלים מעבר למה שכתוב בהן.
מוזר.הָיוֹ הָיָה

אתה הולך רחוק מאוד בפרשנות של זה, חידות וכו' - אוקיי, אבל להשמיט נושא שלם? להגיד שהוא לא "עלה" על חלק? בגמרא כתוב שנבואה שנצרכה לדודות - נכתבה. אז זה אומר שנכתבה, אולי הסגנון שונה, וזה כמובן נובע מכך שזה בחידות ולא מילה במילה - מה שנותן לנביא - שכותב מילים - לכתוב בעצם בנוסח שלו, אבל ממש לא שיש חלקים שהוא פשוט "לא עלה" עליהם, נשמע לי מאוד רע מבחינה אמונית בכלל להניח אפשרות כזו. ואדרבה - כשקרתה פאשלה - אתה רואה שחז"ל מודיעים לנו שה' גער בו, זה לא אומר שמעכשיו תדון בכל נבואה ונבואה "אופס, אולי בכלל הוא לא הבין את הכוונה?".....  ובכלל, אם מדובר בלא הבין - אז אתם בעצם דנים למה הוא לא הבין? והתשובות - מסוג ההיא של חסדי - בעצם אומרות שכיוון שהוא היה XYZ לכן הוא לא הבין? מה זה קשור? או שתאמר שבגלל שהוא היה כזה היה לו מנגנון הגנה במח שהדחיק את הפרשנות האמיתית לחידות? לא יתכן, בקיצור.

 

ואתה לא צריך להתנצל, אני הוא זה שכתב בניסוח מטעה בלי להקדיש מחשבה יתירה, אתה היית ההגיוני.

אוקיי, אז לי זה נשמע הדבר הכי הגיוני מבחינה אמוניתעוד סתם אחד
בטח בהתחשב בכך שזו לא הבעיה היחידה מבחינת התיאור ההיסטורי במקרא (בעיות של כרונולוגיה פנימית כמו גם של התאמה לנתונים הידועים לנו ממקורות חוץ-מקראיים, וכן כמה תיאורים פנטסטיים לגמרי).

בטח ובטח כשיש נבואות זהות לגמרי של שני נביאים, שהמסקנות שלהם הפוכות - והם אפילו בני אותה תקופה! כך ישעיהו בן אמוץ ומיכה ניבאו שניהם על "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים... ונהרו אליו כל הגוים". לפי ישעיהו בסוף "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", ואילו לפי מיכה "כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה'". אז אני יודע שלא מלמדים את זה, אבל זה בהחלט מקשה מאד על הנחת המסר הברור או בהכתבה מלמעלה. בטח כשיש נבואות שפשוט לא התגשמו. ובטח כשנביאים מאוחרים יותר אומרים במפורש שהם לא מבינים את החזון, ומבקשים הסבר ממלאך (זכריה, דניאל).

ולא הבנתי מה לא ייתכן בכך שבאמת יש נתונים המגבילים את האדם מלפתור חידות, או הגורמים לו לנטות אחר הסבר מסוים.


ולסיום - עצם המדרש של אספקלריה המאירה מול שאינה מאירה: מראות בתקופת חז"ל לא היו שקופות, אלא מברונזה. הכי חלק שאפשר - ועדיין רואים עמום. בטח אם יושבים בחושך, כמו שאר הנביאים שאינם רואים באספקלריה המאירה. וגם כשרואים - מה רואים במראה? בעיקר את עצמך, וגם כמה עצמים מסביב שמי ששם בפניך את המראה החליט להציב שם - אבל אותם בטוח תראה יותר עמום מאשר את עצמך.

אז אני יודע שזה לא מה שאמרו לך בישיבה, ככל הנראה, על משמעות המדרש הזה. אבל זה התוכן שלו.
לא מבין אותך..הָיוֹ הָיָה

ונ.ב. העניין עם מה לימדו אותי בישיבה ומה לא - נא להוציא אותו ממסגרת הדיון. ודו"ק.

 

למעשה - בסתירה שציינת - י שמספיק אפשרויות לבאר, לדוג' שזה שלבים שונים, מנין לך שזה אותו שלב.

 

ולעצם העניין - היות והגמרא מודיעתנו שנבואה שנצרכה לדורות נכתבה, והיות ואנו יודעים שנבואה אינה שעשוע אינטלקטואלי לנביא, לא דרכו של הא-ל להעביר מסר מסויים לשוכני הארץ, בלתי מקובל בעליל לומר שהוא פישל, זה הכל. ושוב הראיה שלך אומרת את ההיפך ממה שרצית - הנה אנו רואים שכשמשהו לא הובן - ידעו לברר את זה! כמו שכשהייתה פאשלה - ה' עגר בנביא, אתה לוקח מקרים כאלו - ומשליך מהם - שאולי עוד פעם היה ככה, ובא כבר נלך עד הסוף - אולי תמיד הייתה ככה, אם ככה שוב שום נבואה אינה אמינה וחהתנ"ך חזר להיות ספר לספרות נאה, ויצא ממנו המימד של דבר ה'....

ועוד, שגם אם כן נקבל (מבחינתי: ח"ו) הנחה שכזו שתתכן טעות בפענוח החידה, טרם ביארת את אשר טענתי לך - שאולי זה הגיוני בפיענוח נבואה מסויימת וכדו', אבל השמטה מוחלטת של נושא שלם, שהיטיבו לבאר פה את חשיבותו - מה שבעצם אומר שהיכיוון שלך לתשובה הוא שהא-ל  כן ניבא עליו נבואה ארוכה והגונה וראויה לסדר גודל שלו, והנביא פשוט לא קלט כלום והשמיט את כל העניין, נשמע לי סופר קונספירטיבי ולא הגיוני. בלי קשר למבט האמוני.

איך אנחנו 'יודעים' מה זה נבואה?עוד סתם אחד
מה הקשר שעשוע אינטלקטואלי? דבר ה' דרך מאורעות היסטוריים - זה שעשוע אינטלקטואלי? נניח שהשואה היתה אמורה ללמד אותנו לקח מסוים - אז היא בגדר שעשוע אינטלקטואלי לרבנים? בכל זאת, עינינו הרואות שעד היום רבנים לומדים מהאירוע הזה דברים שונים לחלוטין, והרבה פעמים קשה להפריד בין תפיסת העולם הכללית שלהם לבין המסקנה שהם גוזרים מהאירוע הזה.
לא הבנתי איפה נכנס היות הספר ספר של ספרות נאה שיצא ממנו המימד האלוהי. ר' ישמעאל ור' עקיבא חלוקים ביניהם על עקרונות הפרשנות של הטקסט המקראי עד השיתין של עבודתם הפרשנית, החל מעקרונות יסוד כמו 'דיברה תורה כלשון בני אדם' או שיש לדרוש כל קוץ וקוץ, וכלה במחלוקת בנוגע לתוכן המידות הספציפיות שהתורה נדרשת בהן. בפניהם עומד אותו הטקסט ממש, כל אחד קורא אותו אחרת לגמרי ומסיק מסקנות הפוכות לעתים. בית שמאי ובית הלל אינם מסכימים על שום דבר כמעט. האם המשנה ומדרשי התנאים הופכים בגלל זה לספרות יפה גרידא ללא קשר לדבר ה'? תמהני. אם כך כל הספרים הקדושים ביהדות הם ספרות יפה ללא דבר ה'. באסלאם אולי יש כמה מסורות פרשניות נטולות סתירות ומחלוקות, אם זה מה שאתה מחפש.

אתה רוצה את ההסבר שלי למקרה הנקודתי שדנים עליו כאן? יש לי שלושה פתרונות אפשריים, אבל מאחר שאיני מומחה לדבר - אני לא רואה סיבה להפיץ את הרהוריי ברבים.

לגבי הדוגמה הספציפית שהבאתי על ישעיהו ומיכה - לא הבנתי איך זה לא אותו שלב. שניהם מדברים על מה שיקרה באחרית הימים. מה זה משנה באיזו שנה כל אחד מהם ניבא את זה?
מלבד זאת - עצם העובדה שאין לנו הסברים, וש'ניתן לפרש בכמה דרכים', מוכיחה שזו 'נבואה שנצרכה לדורות' במובן מאד מוגבל, מאחר שגם בפני אותם דורות - הנבואה חתומה והם נדרשים לפרש אותה. ממילא תהיינה מחלוקות, והפרשנות תהיה תלויה בקורא - ואז כבר שאלת ההכתבה לנביא הופכת ללא רלוונטית.
כל מה שציינת - שונה לגמרי.הָיוֹ הָיָה

בשואה אין התיימרות  להעביר דבר ה' באופן ישיר,  כמובן שה' מדבר דרך המאורעות, אבל זה לא נבואה, בנבואה ה' מדבר עם נביא במטרה לומר משהו שהנביא יעביר את מה שהוא אמר, אם הוא יכול לפשל ולא יקרה כלום - זה אומר שזה הפך להיות שעשוע אינטלקטואלי שלו, ולא משהו שאפשר לסמוך עליו.

גם המח' הנ"ל לא רלוונטיות, הכל טוב ויפה, ויש פנים שונות לתורה, וזה עדיין דבר הא-ל, אבל אם נגיע ללומר שהנביא עצמו השמיט דברים, או לא הבינם כראוי ומסר מסר מעוות, אז כל הסיפור נהיה מיותר. וזה נשאר ספרות יפה ותו לא.

שוב, איך אתה יודע מהי נבואה?עוד סתם אחד
אני אגיד שוב: הפסוק אומר במפורש על משה בניגוד לשאר הנביאים: "ומראה ולא בחידות". חז"ל אומרים שהם ראו במראת-נחושת ללא תאורה. הרמב"ם מסביר שה' לא מדבר כי לה' אין פה, ומדובר במשל המתאר התקשרות של הנביא עם השכל הפועל (ולכן גם נביא צריך להיות חכם לפי הרמב"ם. אולי כי הוא צריך לפתור חידות?). איפה המקום כאן להכתבה, או למסר ברור?
לא הבנתי למה אם ר' עקיבא ור' ישמעאל חלוקים אז זה בסדר והכל דבר האל, אבל כשישעיהו ומיכה חלוקים זה לא בסדר והכל חרטא ולא אמין. איך פתאום אין מקום לטענת 'אלו ואלו דברי א-לוהים חיים'? ה' בחר להעביר את המסר דרך נביא מסוים, על כל יתרונותיו וחסרונותיו. וזה מה שיש בפנינו, בדיוק כמו שיש בפנינו בפירוש התורה את דברי ר' עקיבא ור' ישמעאל. לא רואה מה ההבדל.
שוב: אני לא מתייימר לדעת איך היא פועלת.הָיוֹ הָיָה

מה שאני כן יודע - זה מה היא נועדה להיות, הכל נכון - חידות, לא ברור, וכו' וכו' כוו', הכל נכון, אבל השאלה היא - יש כאן א-ל שביקש להעביר מסר על ידי פלוני, האם יתכן שהפלוני לא הבין מי מנו ושמאלו, בלבל הכל ומסר לנו, אבל הא-ל הלך לנוח צהריים?

 

לגבי ר"ע ור"י וכו' - יודע מה - יתכן, צריך גם לדון הרבה מה פירוש או"א דא"ח ואיך זה מתבטא וכו', ואין לי כל כוונה להכנס לזה כאן, עיקר מה שבאתי לומר - לא יתכן שהייתה טעות בדברים - אתה מראש הבאת את זה כראיה לכך שיתכן שהנביא יפשל בהבנת הנבואה - והנה שינית את דבריך.. שים לב, עכשיו אתה רק אומר שזה נבואות שונות, וכמו מח' בין ר"ע לר"י, ואכן שניהם דא"ח, משמע - אין כאן שום פשלה. וממילא זה לא קשור בגרוש להנחה שה' מסר נבואה על הקרב הנ"ל, אבל הנביא פספס אותה.

 

להגיד "על יתרונותיו וחסרונותיו" זה די מגוחך, מזכיר לי את הספק שהובא לפני ר' חיים מבריסק - באיזה חזן לבחור - אחד בעל קול ערב וכו', ואחד זייפן אבל יר"ש גדול, אמר ר' חיים, חזן צריך קודם כל להיות חזן, השלב הבא הוא רצוי שיהא יר"ש גדול.... אז גם בנידון דידן - נביא צריך להיות קודם כל נביא.. אולי יש לו חסרונות שונים, אבל אם החסרון שלו הוא שהוא שומע מה' א' ומבין ומעביר ב' - אז אם אני הייתי המעסיק שלו במקום ה' הייתי מפטר אותו

ממש לא הבנת את דברייעוד סתם אחד
הפלוני הבין היטב בין ימינו לשמאלו. כפי שציינתי - הרמב"ם כותב במפורש שהוא צריך להיות חכם. אבל מה נעשה? ייתכן שפשוט ככה זה עובד. לא קשור לשאלה אם א-לוהים הלך לנוח בצהריים או לא. אין לו פה, הוא לא מדבר. נביאים נקשרים אליו ומבינים מה שמבינים. בדיוק כמו שהוא מחולל אירועים בארץ ואנשים מבינים מזה מה שהם מבינים. ה' יכול לפטר את הנביא, אבל לא ברור שהוא יבין שהוא מפוטר... בדיוק כמו שאליהו לא הבין שה' אמר לו "אי אפשי בנבואתך" (על פי פרשנות חז"ל!) - שעליה, כאמור, הוא אמר "כה אמר ה'"!!, והמשיך לנבא לבנו של אחאב שהוא ימות מהמחלה שלו כי הלך לדרוש בבעל זבוב. זה ממש לא הופך את דברי הנביא לחרטא ברטא. הבן של אחאב אכן מת בסוף.
טוב.הָיוֹ הָיָה

אני לא רואה בזה הסבר מספק, ונדמה לי שנימקתי היטב למה, ודברי עומדים גם לגבי ההבהרה שלך. אבל כנראה לא נשכנע אחד את השני, אז דיינו.

תבורךעוד סתם אחד
אני מקווה רק שגם אם אינך מסכים, אתה לפחות מוכן שלא לקבור אותי מחוץ לגדר רק בגלל השתתפות בדיונים מסוג זה...
גם אתה...הָיוֹ הָיָה

לגבי המחוץ לגדר, נו נו, כל עוד אתה מאמין שמה שיש לפנינו הוא אמת אתה בסדר..

 

אשריך שזה משכנע אותךעוד סתם אחד
מוזמן לקרוא את תגובתו של 'מי האיש' פה למטה, הוא מסביר הרבה יותר טוב ממני את החשיבות של הקרב הזה.

לא הבנתי את הטיעון 'לא הגיאופוליטיקה קובעת דברים אלא ה''. הוא קובע דברים באמצעות הגיאופוליטיקה, לא? ובאמצעות מאורעות היסטוריים ממשיים. והקרב התנהל באופן ממשי, וישראל יצאה אליו כגורם חזק וחזרה ממנו כגורם חלש. את זה לא ה' ניהל?

אם אותו נביא היה כותב 'או"ם-שמום' ואז מסביר לי שגם ככה זה גוף אנטישמי וחסר כוח ושהכל נקבע מאת ה' בכלל, אבל אז מתעלם לחלוטין מהחלטת האומות המאוחדות ב-1947 - אז כן, זה היה סופר מפתיע, ודורש הבנה יותר מאשר 'אה, אוקיי, או"ם-שמום', כי זו דווקא החלטה שהיתה מתאימה היטב לתיאולוגיה שלו. אז לא, זו לא דוגמה טובה.
אבל זו נקודה טובהטיפות של אור
אני מנחש שאף פרשן בימי הביניים לא נתן ככ הרבה משמעות לגיאופוליטיקה.

בטח לא ברמה של 'תפיסת המקרא היא שצריך להכנע תמיד בפני אשור'


כמה הקריאות החדשות באמת מהוות פרשנות הגיונית לאור הממצאים, וכמה הן פשוט משקפות את העולם הפנימי של הארכיאולוגים ותחומי העניין שלהם?...
שאלות טובות.מי האיש? הח"ח!

תשאל מורים, מרצים, רבנים, חוקרים.
רק תשתדל לא להניח הנחות מראש ובנוסף נסה לקבל זוויות שלא הכרת או שלא למדת בעבר.

וזה מה שאני עושה?טיפות של אור
אני מתעניין בדעתו של @עוד סתם אחד, שלמיטב שיפוטי הוא אדם ישר וגם מתעסק בנושאים האלו
אבל הטענה שהעלית איננה ממש ממין העניין.מי האיש? הח"ח!

כפי שאני הסברתי בפרסום אחר בדיון הזה כאן במפורש, שאלת פרשני ימי הביניים איננה באמת רלוונטית לדיון הזה, כי הם בוודאי לא עסקו בשום נושא שהטקסט המקראי איננו מעלה (וכן הוא הדבר בכלל במקורותינו כולל המשנה והתלמוד).
ולכן הבהרתי שהכרחי לאפשר גם מקום מעבר לזה בדיון מבחינת ידע ולימוד, כל עוד בכלל מנסים לענות לשאלה בסגנון "מה יש לדון למה השמיטו ומה" (שהודעותינו שלך ושלי כאן ושל אחרים כולן מסתעפות מהשאלה המקורית הזו), ושזה נשמע מאוד מאולץ לדייק ולחשוב האם "הקריאות החדשות" "פשוט משקפות את העולם הפנימי של הארכיאולוגים ותחומי העניין שלהם" כדבריך, שזה מאוד פולמוסי, כביכול אין אפשרות שהם אכן יסייעו לנו לראות משהו חדש במקרא דרך הקליידוסקופ שהם מספקים, כאשר הדיון כאן בעיקרו אינו נסוב סביב מה הן התשובות אלא האם קיימת בכלל שאלה.

קשה לי להביןטיפות של אור
איך ממצאים ארכיאולוגיים משפיעים על השאלה 'האם תפיסת המקרא היא שצריך להכנע תמיד בפני אשור'

על פניו זו שאלה פנים-טקסטואלית מובהקת


(כמובן, הגיוני שאני מפספס משהו. לכן שאלתי)
הם לא משפיעים על זה.מי האיש? הח"ח!

הם משפיעים על השאלה האם עניין מלחמת קרקר וכל המשתלשל ממנו ועוללותיו תואמים לתפיסה הזו או לא.
עד כמה שאני מבין הסיפור הוא אבן יסוד שתואמת בדיוק נמרץ את תפיסת המקרא (שאגב מבוטאת בלשון הכתוב "על מה אבדה הארץ"), וגם עומדת בלב תולדות ישראל עד חורבן הבית הראשון, ולכן העלמתו המוחלטת נותרת תעלומה מוזרה ממש.

אני לא אמרתי בשום מקום שצריך תמיד להיכנע בפני אשורעוד סתם אחד
פשוט אם ההנחה היא שהמאורעות ההיסטוריים - כמו נצחונות וכשלונות צבאיים - הם יד ה', אז גם פה פעלה יד ה'. אז למה זה לא נזכר?



הבריחה האוטומטית לטיעון 'התנ"ך אינו ספר היסטוריה' פשוט לא עונה על השאלה - לא על בעיית הסתירות בין המתואר במקרא לבין המתואר במקורות חוץ-מקראיים, ובטח שלא על שאלת ההשמטה של קרב שהיה יכול להיות חתיכת case study תיאולוגי.
טיפות של אור
(פשוט הפנית להודעה של 'מי האיש' למטה, אני מתנצל)

ו - אני קצת חושש לשאול - מה עם האפשרות שקרב קרקר לא נתפס בזמן התרחשותו כקריטי כמו שהוא נתפס בעינינו?


(למשל - רובנו זוכרים לאולמרט את עמונה ולא את תקיפת הכור הסורי...)
זו תשובה אפשריתעוד סתם אחד
היא עומדת במגבלות קיומה של השאלה, כמובן.

אני מניח שאם היו נופלים 3000 מטוסים מהצי הישראלי במהלך ההתקפה על הכור הסורי, כן היו בהחלט זוכרים את זה. ואם ישראל היתה הופכת בעקבות זאת לוסאלית של סוריה - על אחת כמה וכמה.
כל הצבא יוצא למלחמת עולם וזה לא בכותרות?מי האיש? הח"ח!

כל כוח השיריון - אלפי חיילים, בטח גם מילואימניקים, מכל משפחה, מכל שכונה, מכל בית, מקבלים מאחאב צו שמונה להישלח עד נהר פרת - וזה לא השיח המרכזי כל ערב במהדורת חדשות שומרון?
אתה מבין את גודל התעלומה?

הוא יותר מתייחס למה שאני פרסמתי כאן בעניין.מי האיש? הח"ח!

ואין שום בעיה להתווכח על הרעיון כולו, זה בסדר גמור.
אבל קשה לי מאוד להבין איך זו לא התפיסה המקראית כשנביאי הכתב האדירים המנבאים על ממלכת ישראל - ישעיהו, עמוס - אומרים במפורש "הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי", "הוי השאננים בציון והבוטחים בהר שומרון [וכמובן כל התיאור המופלא בהמשך הפרק עד הסוף המר]... הנני מקים עליכם... גוי [אשור] ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה".

אני לא יודע למי התכוונת לענות,עוד סתם אחד
פשוט אין קשר לדבריי (בטח הטענה המוזרה שהנביא כותב היסטוריה, או שהמקרא אינו כתוב מנקודת מבט תיאולוגית. וגם לא מצאתי את הכפירה שבפסקה השנייה שלי, או את הטענה שה' פועל *אך ורק* באמצעות גיאופוליטיקה).

יצרת איש קש ואתה מתווכח איתו. מקווה שתנצח בוויכוח. בהצלחה.
חס ושלום שלא תדקור את עצמך, התכוונתי לניצחון בוויכוחעוד סתם אחדאחרונה
תודה על הפנינה האקטואלית לימי בין המצרים. ברכות על ראשך.
ההשמטה לא מסתדרת עם תפיסת המקרא.מי האיש? הח"ח!

התפיסה היא שאשור היא שבט הזעם של הא-ל, ושצריך היה להיכנע מפניה ולא לנסות לעשות תעלולי אנוש כדי להתגבר על כוחה, מה שעשה אחאב ואחריו כמובן אחרוני מלכי ישראל שרק עוררו את חמתו של תגלת פלאסר השלישי. ושאפילו חזקיהו טעה במרידתו נגד אשור, ורק אולי התפארותו המגוחכת של רבשקה כביכול אשור (או המלך האשורי) הוא הוא הא-ל בהתגלמותו - מה שכמובן הראש האלילי תמיד האמין מפרעה ועד הבבלים - הביא לנס שחרור ירושלים והצלתה מחורבן בידי סנחריב. וכמובן שטעות נוראה טעה אחז מלך יהודה שהזמין במו ידיו את האשורים ללמד לקח את פקח בן רמליהו, כי במקום זאת היה צריך להאמין במה שנביא נשלח לומר לו ולהרגיעו שלא להתיירא מזנבות האודים העשנים, ולא להתייחס בקלות ראש לאשורים כאילו הם איזה סתם בעלי ברית אקראיים פוליטיים, שאפשר לשחק עימם במשחקים מזרח תיכוניים טקטיים ואסטרטגיים, במקום לקבל ברוח נמוכה שהם מופעלים מלמעלה ככוח עצום המשנה את עולם האימפריות העתיק והקמאי, לקראת תום ימי בית העבדים הגדול של ממלכות בראשית (מצרים, עמלק, ארם, כנען וכדומה, והרי אפילו הלכתית מסעות צבא אשור "בלבלו את האומות" שתורת ישראל לימדה אותנו על ראשיתן והן אינן עוד), ובוודאי לא לפעול על דעת עצמו ולהשתמש בכוחם באופן מסוכן והרסני כל כך, שגם ניתק מעם ישראל את רוב שושלתו עוד מימי יעקב אבינו.
לכן הרעיון שאפשר לקבל בשוויון נפש את הסתרת כל סיפור העוצמה הישראלית האחאבית היהירה והגאה בקרב קרקר, שעמדה רק לרועץ לעם ישראל, כאשר בהמשך המלך הישראלי היחיד המשוח בנביא, יהוא, נאלץ להשתטח בפני אשור - שכשלעצמו זה היה לכאורה מעשה ראוי בהבנה המקראית אלא שכך הועמדה ממלכת ישראל כולה מאותו רגע תחת זרקור אשורי יוקד, ולרקתה הוצמד מטען נפיץ על תיל ממעיד, שברגע שזיהה ניסיון בריחה מלפיתת נינווה החונקת התפוצץ ושלח את כל כוחו הרצחני להשמדת עצמאות עשרת השבטים - לא נשמע מתיישב ונכון. הרבה יותר סביר שהמקרא עשה מין תעלול די מעורר צמרמורת, של מעבר בשתיקה רועמת על עניין ידוע ומוכר, כשההנחה הכללית היא שהלומד יידע בסופו של דבר את הפרטים ההיסטוריים וישאל את עצמו את השאלה שהעלינו, ועובדה היא שהשאלה חזרה כמו מן האוב כעבור דורות רבים כל כך אל תודעת לומדי המקרא, אחר שפסחה על כל המדרש במשנה, בתלמוד, באגדה, וכמובן במפרשים ובשאר המקורות והספרים.

קרקר נגד קרקרחיים של
מוצדק לחלוטיןמי האיש? הח"ח!

צוחק

הרבהultracrepidam

אבל ספציפית מלחמות שאני יודע את ההיסטוריה שלהן ומסוגל לראות את הצד האנושי של המנהיגים.

 

בגדול מלחמות אירופיות למיניהן, כנראה כי ההזדהות ההיסטורית שלי היא עם הענף הזה של הידע ההיסטורי

מלחמות אירופאיות של איזה תקופה?חסדי הים
כל מה שהיסטוריונים רשמוultracrepidam

אבל נראה לי שאיפשהו במלחמת העולם הראשונה זה נעשה מורכב מכדי שיהיה אפשר לעקוב אחרי הגורם האנושי, ואז זה מעניין פחות

מלחמת ההתש"ח דוב פנדה
קרב סטלינגרד, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפוריםבינייש פתוח
אחד הדברים שהכי מרתקים במלחמות, זה שכל מהלך קטנה אוחסדי הים
טעות קטנה משפיעה על המלחמה באופן מהותי.
הלילה ומחר הוא התאריך העברי שצלאח א-דין ניצח את הצלבנים.חסדי הים
נו ומה אתה אומר, זה טוב או לא?הָיוֹ הָיָה

צלאח א-דין היה יותר טוב ליהודים והוא הזמין אותם להתיישבחסדי הים
בירושלים.
מה גם שהוא פתח את הכותל מכל האשפה שהיתה שם רק חבל שהוא בנהבחור אחד

את כיפת הזהב 

היה שם מסגד משנת 691. בימי הצלבנים הם הסבו את הבנייןחסדי הים
ל'מקדש נוצרי. צלאח א-דין פשוט הסב את זה חזרה למקום מוסלמי וייפה את זה.

עדיף מסגד שזה לא עבודה זרה מאשר מקדש נוצרי שזה עבודה זרה.
תכלס צודק והכי עדיף בית מקדש שםבחור אחד


מלחמת הכוכביםחירטוטא דלעילא
האם אחרי שמחת תורה התשפ"ד הפכתם לאנשים טובים יותר?זיויק

או שנשארתם אותו הדבר?

ומה המשמעות למה שעברתם? או שלא עברתם..

לצערי לא. אותו בן אדם.צעאחרונה
במה לעבוד ומה אפשר לעשות בתקופת חיפוש עבודה?צע

כבר כמעט חודשיים שאני מחפש עבודה.

נראלי שיש מין תום כזה שבע"ה נמצא בקלות עבודה, ולכן זה בסדר לקבל דמי אבטלה נמוכים שנגזרים ממשרת סטודנט..


ואז מגיע הרגע הזה, שאתה מבין שאולי ח"ו זה יכול לקחת הרבה יותר זמן .. ויפה שעה אחת קודם גם לחשוב על הכנסה זמנית וגם על לוז או משהו כזה ..


אני מניח שלרבים מילואים זאת אופציה אבל אין לי כח ורצון לפרט למה, אבל ישמצב גדול שאני מנוע מלעשות מילואים..

(לא עשיתי במלחמה..)


האם יש רעיונות אחרים למקומות עבודה זמניים?


במהלך התואר לא קמתי בזמן אז קל וחומר עכשיו שאני ללא מסגרת.. ואני מניח שאולי עבודה תוכל לגרום לי לבריאות ויציבות .. וכמובן גם להכנסה..


רעיונות אחרים לסדר ויציבות עשיה לימוד והתקדמות בתקופה מאתגרת זו מלבד עבודה זמנית/או על הצד שאתקשה למצוא עבודה זמנית זה גם מבורך..


בתפילה לפרנסה בשפע ולמציאת מקום עבודה מתאים ומספק לכולם.. ואולי אפילו השבוע אעדכן שדברים יסתדרו והתקבלתי😃


תודה רבה..

אולי משלוחים? ראיתי מלא שעושיםזיויקאחרונה
והכי חשוב להתמקצע במה שאתה טוב
דברים שאני עושה לפעמים/משה

יחד עם שאר פרוייקטי הווטסאפ של ערוץ 7, הנה עוד אחד: אייטמים מעניינים שאני (או הצוות) דגים מהפורום.

 

מוזמנים להצטרף. קבוצה שקטה של 2 אייטמים ביום בממוצע .

 

ערוץ 7 הפורומים - Whatsapp

ילדה שיוצאת מלא פעמים בלילה ממיטת מעבר, מותשים.עינב66

אשמח לשמוע מנסיונכם כשילדה בת שנתיים ותשע עברה למיטת מעבר (כי למדה לצאת מהמיטת תינוק), מה הכי עזר לכן שתשאר במיטה שלה במהלך הלילה ולא תבוא אליכם חמש פעמים?

רוצים להתחיל איתה מהלך אבל מנסים להבין מה יגרום לה להישאר במיטה שלה ולא לבוא אלינו כי היא יכולה וזה מפתה לצאת ולהיות עצמאית.


מבחינת שפה היא מבינה אבל לא הכי מדברת עדיין.

תכתבי בפורוםרקאני

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

בפועלנפשי תערוג

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם


אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.


ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

לא נוראנחלתאחרונה

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

אנשים שמבינים בכסף השקעות וכוניק זמניק
אני אשמח לשמוע אותכם שם בשאלה קטנה שאלה על חסכון קטן - חיסכון השקעה וצריכה
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפי

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

זה קצת מצחיק אבלנקדימון

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

 

זו פרשנות בלבד.

לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרר

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

בינינו, קשה ברשת להישאר בדיונים מעמיקים כל הזמןמתוך סקרנות
להבנתי, סוד ההצלחה של הפורומים שהזכרת הוא שרוב גולשיו עם חסימה חזקה מאוד לרשת, ככה שאין לה באמת "רשת" שמושכת אותם לכל מיני מקומות ומפריעה לריכוז...
יש סיפור מעניין עם אוצר החכמה והפורום שלהםמשה

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

יש קבוצת פייסבוק/ווטסאפ של רבנים לדעתיארץ השוקולדאחרונה
אבל לא יודע אם היא סגורה, רק שמעתי עליה מרב שאני מכיר
ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויק
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
יש ביוטיוב כמויות של חומר בחינםמשהאחרונה

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

אי אפשר לשבור הרגליםצדיק יסוד עלום
אפשר לשבור הרגלים, זה לוקח זמן אבל קורהקעלעברימבאר
הפך היהדותזיויק
הפך הפסיכולוגיהקעלעברימבאר
מידות בסיסיות בנפש אי אפשר, אבל אפשר לנתב אותןקעלעברימבאר
למקומות אחרים בשבירת הרגלים. כדוגנת מי שזולד במזל מאדים בגמרא
יש לנו ש"ס שלם לצטטצדיק יסוד עלום
פוק חזי
איפה בשס?קעלעברימבאר
אנשים נשארים אותו הדבר,צדיק יסוד עלום

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

המציאות סותרת את דבריך. אבל מביןקעלעברימבאר
ללבך❤️
נדבר עוד כמה שנים בפורום גרושים גרושותצדיק יסוד עלום
אל תדאג יהיה טוב❤️🙂קעלעברימבאראחרונה

אולי יעניין אותך