אבל שאדם בא לקהילה מסויימת, שואלים אותו על שייכות המגזרית?

בדר"כ שייכות מגזרית זה משהו שבא ממילא, בלי שתגדיר אותו.

לא חייבים הגדרה עצמית מדוייקת בשביל לחשוב איזה בית ספר יהיה הכי טוב לבן שלי.

אני מחנך אותם על פי הערכים שאני מאמין בהם או ע"פ ערכים של איזו הגדרה חברתית שבחרתי להיות חלק ממנה?

למה הערכים שלי חייבים להיות מזוהים אם מגזר כזה או אחר?

החברה עצמה היא מוגדרת כפי שהיא הגדירה את עצמה ואם אני בוחר לקחת חלק בחייה אז ממילא אני מגדיר את עצמי כמו שהיא מגדירה את עצמה. למה מראש אני צריך להגדיר את עצמי בהגדרה מסויימת?

פשוט רואה איזו חברה אני רוצה לחיות בה 

לא רואה חשיבות בהגדרה מגזרית כמעט,

אבל לעצמי זה חשוב בשביל פגישות וכו', לדעת מה הדרך שלי

שישאלו אותך איזה מגזר את?

זה פוגש אותך עוד בקטע הזה? זה קשור למפגש עם בחור כלשהו? או רק לבירורים?

בעיני אין חשיבות לנתח לאיזה תת-תת-תת מגזר אני שייך. אפס חשיבות.

מצד שני, אני יכול לזהות - לפעמים מהר ולפעמים לאחר היכרות - מה המרחק על הסקאלה המגזרית שלי מאדם מסוים, ויש לזה משמעות.

נוח לי להיות בחברת אנשים שהנחות היסוד התרבותיות והחברתיות שלהם דומות לשלי, או הן כאלה שאני מתחבר אליהן או מעריך אותן (וכנראה אהיה מעוניין בשניהם - אנשים שאני מעריך את תפיסת העולם שלהם הגבוהה מדי בשבילי, ואנשים שיכולים להכיל את החולשות שלי)

יש צורך אנושי בהשתייכות לקבוצה - אגב זה היה מקור הכוח של KKK בתקופת השיא שלה. והצורך הזה יכול לשרת את עבודת ה', כאשר אנחנו משתייכים לקבוצה של עובדי ה'.

אמירה ידועה היא על רב שאמרו לו שתלמידיו צבועים, והוא אמר "לפחות הם יודעים איזה צבע לבחור". אני מאד מזדהה עם זה. תשקיע בפנימיות, אבל החיצוניות תכפה עליך סטנדרטים כשתהיה חלש מכדי לשמור עליהם מכוח הפנימיות שלך.

"מצד שני, אני יכול לזהות - לפעמים מהר ולפעמים לאחר היכרות - מה המרחק על הסקאלה המגזרית שלי מאדם מסוים, ויש לזה משמעות"

מה המשמעות של זה? המשמעות נובעת מההגדרה המגזרית או מעולם ערכים שונה?

אני שומע הרבה קולות על הגדרה עצמית ואני מנסה מה עומד מאחוריהם.

גם אם את לא מזדהה עם הרעיון, לי זה נראה לי סבבה.

יש המון רבדים ופרטים בתפיסת העולם - בנקודות חשובות יותר ופחות. 

למשל - ערבי "הלילה לא לומדים תורה" למיניהם, ברור שאם אתן לך רשימה של חמש ישיבות תוכל לדרג לי מה הסיכוי שתלמיד שלהן ישתתף שם. זאת תפיסת עולם חברתית. בין אם מבחירה ובין אם מהשפעה חברתית ובין אם מחינוך. ואז, כשאתה אומר שאתה לא אוהב או כן אוהב אירוע מסוים כי הוא דומה לאותם ערבי "הלילה לא לומדים תורה", אם תהיה בין אנשים דומים לך, תתקל באהדה והבנה. אם תהיה בין אנשים שונים לך, תיתקל באי הבנה ובפליאה (אם הם מנומסים).

אני הייתי בטוח שהתפיסת עולם יוצרת מגזר.. מעניין. לא חשבתי על זה ככה.

מה ההגיון בזה, בעצם? יש בזה הגיון?

אם גדלת ברוסיה הקומוניסטית, תהיה לך תפיסה מסוימת לגבי דברים, שיהיו שונים מאשר אם גדלת באמריקה. פשוט כי הנחות היסוד שלך ונוף מולדתך הם שונים. אותו דבר אם גדלת ביצהר או בגבעת שמואל, יהיו לך תפיסות שונות לגבי דברים *כתוצאה מזה*.

רק לדוגמה, השאלה מה נחשב יקר ומה זול, אם לנסוע ברכב או בתחבורה ציבורית, אם לשבת על חול ואם לאכול חריף. וכמובן יש דוגמאות מהותיות יותר.

תפיסות עולם יוצרות תנועות אידאולוגיות. אנשים שמתגבשים סביב תנועות אידאולוגיות יוצרים חברה. חברה יוצרת מגזר.

 כדי לברר איזה אולפנא מתאימה לי היה לי חשוב להגדיר את עצמי ולהבין מה אני רוצה מעצמי ומה השאיפות שלי...

לאדעת אם זה הכי קשור...אבל זה היה חשוב בעיני..

בכללי לא רואה בזה הרבה חשיבות וזה נראה מיותר בעיני לחלוטין.

אולי בעולם השידוכים זה תופס מקום משמעותי וחשוב יותר...ואחכ השתייכות לקהילה וכו'..

אתה יכול לתת דוגמא איפה זה מפריע?

דווקא שמגדירים דברים אני רואה את האפשרות שאי אפשר ללמוד אחד מהשני.

הרי אתה 'חרדי' ואני 'דתי לאומי' אז זהו יש לנו שמות שונים ומה אתה טוען לא רלונטי אלי בכלל כי אתה במגזר אחר. לא?

זה בטח לא עניין של זהות אישית.. אלא לחסוך זמן בדיונים ע"י 'קודים' של הנחות יסוד.. זה מה שאתה מתכוון?

זהות משפחתית וזהות קהילתית, לאומית זה אחלה..

רק עם המגזרית זה נראה לי מוזר קצת להיות קנאי על זה. 

משפחה לאום קהילה זה משהו יותר עצמי.

מגזר זה נובע מהשקפת עולם. זה סוג של האספות טכנית. כמו האספות פוליטית שנובעת מאינטרס משותף. זה לא משהו עצמי לבנאדם שהוא לא ישנה (שלא כמו משפחה, לאום)

שבט זה משהו שורשי מאב לבן,

מגזר זה אוסף של אנשים בעלי תפיסה דומה, זה לא סתם קבוצה שבין העם למשפחה..

לקדם מגזר מסויים זה לקדם עמדה מסויימת, זה הכל.

רב שאני סומך עליו אז אני שואל אותו. זהו נראה לי.

יש רבנים שמעברים שיעורים גם בהר המור וגם במרכז לידיעתך..

זאת הנחת יסוד לא מובנת. אם אני סומך עליו זה לא משנה לי איפה הוא מלמד.

אני סומך עליו כי אני סומך עליו.

למה צריך להתייחס לתיוגים כאלה ואחרים?

ההוא ממרכז הרב לא ישאל רב עם השקפות ליברליות מאוד, או לא ישאל בענייני מדינה רב מנטורי קרתא וזה הגיוני מאוד

ליברליות זה לא דבר שנוגע לכל תחומי ההלכה וגם יש סקאלה מאוד מאוד רחבה בתחום.

יש כאלה משום מה הם נחשבים 'ליברלים' אע"פ שהם סופר שמרנים.

יש גם סוגים שונים של שמרנות.

קיצר כל אדם לגופו. בלי טייטלים.

תפקיד של רב הוא הרבה פעמים באמת מעבר לשאלות הלכתיות פרקטיות

מורכבים. אז אם מוצאים בקלות את התשובה בספר הלכתי רציני בסדר, אבל הרבה פעמים צריך את ה"עשה לך רב"

יש בזה כמה אי דיוקים שאנשים לא מודעים אליהם לפעמים.

למשל, אין שום חובה לשאול רב אחד וללכת לפיו בכל. אם יש רב אחר שדעתו שונה אפשר ללכת לפיו. וזה כמובן כל עוד לא מחפשים כל הזמן את הדעה המקילה.

גם למשל בעניינים שהם לא הלכה, אין שום עניין לשאול רב שלא בתור עצה טובה אלא כקבלת פסק (למשל קניית בית, מעבר דירה וכדו')

ואין שום בעיה שלא יהיה רב מסוים, אלא לפתוח ספרי הלכה וכו'. גם אותם חיבר רב. והיום כשכ"כ קשה למצוא רב אמתי ויש כ"כ הרבה תקלות, בעיקר לנשים ובנות, לפעמים יש לזה עדיפות מסוימת.

(אני כותבת על סמך מקורות ולא דעתי האישית)

הלכה ואם רוצים- גם מתייעצים בנושאים אחרים. ונכון ש"עשה לך רב" יכול להיות גם כמה רבנים.

מה חשוב לי במוסד לימודים לדוגמא? ערכים. לדוגמא, אם אני ציוני דתי אני אשלח את ילדי לבית ספר שמתאים לערכי הציונות הדתית. אם כך, ה'טייטל' ציונות דתית הוא פחות קריטי אלא באילו ערכים אני מאמין ורוצה שילדי יגדלו לתוכם.

אף הגדרה כזאת או אחרת לא תעזור לי לגבש סל ערכים אישי שאותו ארצה להנגיש לילדי.

למה נועדו המסגרות שציינת? שנלך כולם כמו 'עדר' אחרי סיסמא כזאת או אחרת של 'ציבור' מסויים?

בוודאי שההליכה ע"פ 'האמת הפנימית' היא המטרה הראשית שהמסגרת נועדה להיות אמצעי לממש אותה.

בשייכות חברתית אני מכיר אנשים ויוצר איתם קשרים.

מגזר זאת קבוצת אנשים שלאו דווקא מכירה אחד את השני באופן אישי אלא תנועה בעל תפיסה מסויימת שמאחדת אנשים באופן אוחבי. לכן שייכות מגזרית לא נותנת שום מענה חברתי בפנ"ע. 

לדוגמא - מישהו הולך לבנ"ע והוא מבסוט חברתית זה לא בגלל שיש לו עכשיו שייכות מגזרית אלא בגלל שיש לו קבוצה של אנשים שהוא בקשר איתם.

לפני מה שהבנתי ממך - שייכות מגזרית היא לא דבר נצרך מבחינה חברתית.

כי יכול להיות אדם בודד בבודדים שיש לו שייכות מגזרית מאוד יציבה וחזקה. לא?

איזה בטחון אדם קונה עם אנשים שהוא לא מכיר אותם באופן אישי (מגזר)?

לבסס בטחון ויציבות סביב שייכות לאנשים שאת לא מכירה (מגזר)?

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה