שלכל אחד מן הצדדים יש שלבים שונים של חומרא, ולא כל מה שנמצא בצד אחד הוא המקבילה לצד השני.

אני לא רואה מקום להשוות בין מי שלא מוכן להתייצב בלשכת גיוס למי שבוחר להעלות על נס בראש כל חוצות את סטייתו המינית.

לא הבנתי.

וחוצמזה, זה לא עונה לדיון, הבנאדם שאל מה דעתנו על סובלנות כלפי חטאים וכו', אז את אמרת - מה עם אנשים כמו הפלג, ועונים לך - שזה לא בר השוואה. זה הכל.

לא כי אני מסכים, אלא כי אין טעם שנתווכח ואין לי כח.

אבל לגבי החצי השני - אז שוב, נו באמת, את ברצינות משווה? וויכוח בין שני אנשים דתיים מה בדיוק המצווה המדוייקת שווה בעינייך  לפריקת עול? בואי ולא נגחיך עד עפר את מושג שמירת המצוות. רוצה לא להתערב לאדם בחייו - אל תתערבי, אבל אל תאמרי שמי שנוטל אתרוג תימני במקום מרוקאי או מוציא שבת שלא בזמן רבינו תם הוא "הדדי" למי שנלחם להפוך את כל ילדינו להומואים. במחילת כבודך.

אל תייחסי גם את לי....

אני רק אומר, שאל תגידי "הדדי" כי זה לא. כששואלים איך נתייחס לנושאים מסויימים, שהם חמורים שבחמורים, אל תאמרי "זה הדדי ליחס בין דתיים כשיש ביניהם הבדלים" כי זה לא, אין הדדיות.

לא אמרתי שיש לך יחס אוהד, אלא שאמרת שאי ההתערבות בחייהם, הוא הדדי לאי ההתערבות בין דתיים, ועל זה חלקתי, ואמרתי לך, שאל תאמרי "הדדי" על דברים אלו, ישנו מרחק כממזרח למערב בין מי שמוציא שבת בזמן שונה ממני או נוטל אתרוג שונה ממני, לבין אותם מטונפי עמו ישראל. זכותך לומר שלא תתערבי להם, אבל אל תאמרי שזה הדדי למחלוקות הלכתיות פנימיות.

האם כעת הובנתי?

יש לזכור כי בסופו של דבר אנו מתפללים לחידוש הסנהדרין. אדם שלא ישמור שבת ח"ו אנו נסקול אותו.

עמ"י הוא עם אחד שערב זה על זה. אם ניתן להוכיח את העובר עבירה ולא נוכיח אותו הרי זה כאילו אנו בעצמנו השתתפנו בעבירה. האמירה 'אכפת לי אך ורק מעבירות שפוגעות בי' היא אמירה מסוכנת שיסודה הוא בפירוד של עמ"י, בחוסר אכפתיות או הבנה במהותו של עמ"י כעם אחד.

אינני אומר שאין חילוק, החילוק לדעתי הוא בדרך הפעולה. בעוד שבמצוות שבין אדם לחבירו יש סברא שגם חילוני יבין אותה, במצוות שבין אדם למקום הוא לא מרגיש שייכות כלל. לפיכך הדרך שלי לדבר או להוכיח חילוני על מצוות שבין אדם למקום שונה.

במיוחד שהם מחוייבים לחמישה חומשי תורה.

נרשמע לך הגיוני שחלק ניכר מחמישה חומשי תורה מפסיק להיות רלוונטי בתקופה מסויימת? זאת אמירה מאוד משמעותית. תשימי לב לזה.

הרי אדם שגדל בתרבות מערבית ורואה את העולם הערכים שלו שם יגיד לך שגם כל היחס לנטיות הפוכות דרוש שינוי.

העלת שורה של נושא שכל אחד עולם ומלואו - עבדים, מיתות בית דין וכולי. להגיד "זה מיושן ופאסה" זה נראה לי שיטחי. גם ההבדל בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה הוא ענק פה. גם בתקופה שבה היתה סנהדרין.

אני לגמרי מסכים שהתנ"ך מתכתב ביחס לעולם העתיק שבו הוא נכתב, אך דווקא זה הופך אותו לרלוונטי בכל תקופה שלא תהיה. אם אני מבין את ההקשר שמתוכם נכתבו הדברים אז אנחנו יכולים להבין את העקרונות החשובים שהוא מלמד ומיישמים אותם לפי ההקשר הנוכחי שאנחנו חיים בו. אך מה ההקשר שבהם נכתבו הדברים? זה לא בא ברגל. זה דורש העמקה.

אני יכול להזדהות עם הידע הכללי שלך ואף להסכים איתו. אך תסכימי איתי שיש ידע הרבה יותר כללי ובסיסי -

כל פסוק בתורה יש לו רלוונטיות (מסויימת, אפילו משתנה עם הזמן) בכל תקופה תהיה. את חושבת לערער על כך? באמת?

גם אם חלילה האמת הייתה כדברי ההבל הללו, והיו עושים דברים "מותאמים" עדיין את רואה שיש אכפתיות לכלל ממעשי הפרט.

אבל בכל מקרה לא, ואכן בגאון ובעוז נסקול, נשרוף, נסייף ונחנוק את מי שהתורה מצווה על כך.

ורק המחשבה על שיהודיה (דתיה לכאורה) כתבה עכשיו ש"האכזריות שבתורה" "תותאם לזמנינו" (כלומר - התורה היא פאנאטית ולא מתקדמת, אנו בעולם הנאור והאצילי...) עושה לי חשק להקיא. 

כפירה זו כפירה זו כפירה, ברור שאין בי נכונות לדון על כך, לנהל משא ומתן, להסכים על א' ולהתפשר על ב', אין דבר כזה.

כשהרב ליכטנשטיין שמע בפאנל מישהי אומרת שחז"ל קבעו מה שקבעו בגלל היותם גברים. הוא עזב את הדיון בטריקת דלת.

אני יודע שפה זה לא מקדם שום דבר. ולכן אני לא מקבל רושם מהסיפור שלך לנידון דידן אע"פ שבטח שיש הרבה מה ללמוד ממנו.

 זה כולה פורום שאנשים אקראים מגיבים בו. זה לא פנאל רבנים מכובד..

אם אתה חושב שהדרך הנכונה היא לקבל כפירה כדעה לגיטימית וברת-דיון. לבריאות.

אני בטוח שהרב ליכטנשטיין היה עושה כאן בדיוק מה שאני עשיתי, ומסתמא אף באופן נחרץ יותר.

אבל אני רואה צורך לדון איתה. להתמודד איתה.

צעקות גוועלד של "כפירה, כפירה" לא יעזרו לחזק את אמונה לטווח ארוך.

אמונה כנה שבטוחה בעצמה יודעת גם להתמודד עם הכופרים בה.

אמנם - אני חושב שהאפשרות להרהר הרהורי כפירה היא חשובה מבחינה מסויימת.

חופש מחשבתי זה דבר מאוד חשוב. הוא בסיס לכל אמונה שהיא.

דבר ראשון, בלי קשר לצעקות געוואלד, חובה להצביע על כפירה ככפירה, ולוודא שזה לא מטושטש, אח"כ שב לדון ולהתווכח, אבל אין מקום לעדן את ההגדרה.

דבר שני, אני חושה שבעצם האמירה שדברים אלו מנוגדים לי"ג עיקרים יש כדי הסברה, לפחות התחלתית. חובה לזכור שזו נקודת המוצא שלנו, והיא בלתי ניתנת לערעור.

היא דווקא מעלה סברות הגיוניות על פניו. לא רואה סיבה לא להתמודד איתם.

גם אם הם סותרות את הי"ג עיקרים. 

אני חושב שלצורך התקדמות הדיון לא רלוונטי למחות. וזה לא הסיטואציה.

לא מצאתי שהיא מוכיחה מעבר לכך מדוע ככה זה.

אם היא תגיד לי שמתישהו פסוקים בתורה הופכים להיות חסרי משמעות מבחינת הזמן אני בהחלט לא רואה מקום לדון ביחס לטענה הזאת. אכן זה סותר את ההבנה שלי בנצחיות התורה ולכן מבחינתי זאת אמונה בתורה אחרת.

אך אני לא חושב שכדאי לכתוב בצורה בוטה נגד דברים שאנשים כותבים בכבוד בפורום. גם אם הם טועים. גם אם זה כפירה. אני גם בטוח שאף אדם פה לא אומר בכוונה דברי כפירה.

אך מצד שני צריך לדעת כיצד להגיד זאת. כאשר הרב ליכטנשטיין, דמות מיוחדת בעיני כולם, עוזב את הדיון, זה מעביר מסר ואמירה ברורה. אך אנחנו לא הרב ליכטנשטיין ולפיכך דרך פעולה כזאת לא תועיל הרבה...

לגבי תפילות - תמיד היה חיוב תפילה, ומשעה שנבצר מעימנו, לאונסינו, להקריב קרבנות  -התקינו סדר לתפילות כנגדם.

גם לוח השנה - משעה שנבצר מעימנו לקדש ע"פ הראיה, עמד הלל וקידש ע"פ חשבון לעתיד, וזה מיוסד על ההלכה שהייתה מעת מעמד הר סיני שלא הראיה עצמה היא המקדשת אלא אמירת  האב"ד "מקודש". והאריכו הרמב"ם והרמב"ן לבאר זאת.

ואגב, זה לא היה הלל הזקן, כי אם נכד נינו - ר' הלל האמורא

שום הלכה לא שונתה או בוטלה.

ובמחילה, אל תוסיפי להביא דוגמאות מדברים שברור שלא למדת.  וכואב שקובעים השקפת עולם כה הרת גורל על ידי שברי ידיעות וקלישאות ריקניות. ברפואה או אסטרונומיה גם היית עובדת ככה? או שרק את האמונה שלך את מוכנה לשים על קרן הצבי?

שדנו בו הרבה חוקרים - התפתחות ההלכה - ראו הוזהרתם ;)

אבל אם אין. סוקלים.

אי אפשר לברוח מזה.

חלילה מלהבין בציטוט המדובר שבאמת יש להמנע מלסקול.

דברי אוא"ר נכונים לחלוטין.

אלא שאכן יש לחפש המוני צידי זכות.

(לא באתי לסתור אלא להוסיף)

יש המון המון תנאים בסופו של דבר כדי להוציא למיתה. איני בקיא בכלל בפרטים אבל כך הבנתי את האמרה של סנהדרין קטלנית הורגת ב70 שנה. מראש החוקים של התורה (שבעל פה) לא מאפשרים הרבה מקרים כאלה. נראה לי, לא?

כן.

חילול שבת זאת עבירה חמורה

העלמת מס זאת עבירה חמורה.

העניין הוא שעם החרדים שאת מדברת עליהם הויכוח איננו אידיאולוגי (אלא חוסר אידיאולוגי) ולכן אני לא רואה בהם איום על תפיסתי. אם אני אראה משהו מעלים מס (גונב במילים אחרות) יהיה לי הרבה יותר קל להזדעזע. אולם אם אני אראה חילוני מדליק סגריה בשבת, אני פחות אזדעזע.. לכן יש לי צורך לתפוס מרחק יותר מחילוני, כי הוא ההשפעה החינוכית שבאה ממנו הרבה יותר מסוכנת מבחינת ההגררות אחריה.

אני מתלבט, גם לזה יש השלכות חינוכיות שיכולות להיות לא פשוטות..

את יכולה קצת לספר על הנקודה של ההתמודדות בסיבה חילונית?

את חושבת שעליך זה לא מפשיע, אבל הילדים זה משפיע?

בלי קשר לעניין החינוכי. אני מדבר פה על העניין החינוכי. אם יש לך מה להוסיף בקשר לזה אשמח לשמוע

אשקף בקצרה את המקור שהבאת ואגיד את דעתי עליו -

הוא מדבר על שלושה סוגי סבלנות פגומים.

בשני הסוגים הראשונים הסבלנות נובעת מחולשה ברורה - או חולשה ביחס לדרך שבנאדם מאמין בא וממילא הוא סבלני כלפי הדרכים האחרות או חולשה ביחס לזולת וממילא יש סבלנות כי במילא לא אכפת ממנו.

הסוג השלישי הוא יאוש מאפשרות השפעה על הזולת וממילא באה סבלנות. וגם אותה הוא (בעל הספר שהבאת) מראה באור שלילי. אמנם פה אני נוטה לחלוק עליו. הוא מראה את זה בתור 'תירוץ'. כאילו באמת אפשר להשפיע, אבל מסיבות שונות מתייאשים מהאפשרות. אני חושב שבמציאות הרבה פעמים ההשפעה שלנו על אנשים היא יכולה להיות מאוד מאוד עקיפה.

אני לא חושב שעכשיו קנאות נכונה תגרום לי להטיף לאנשים שלא מעוניינים לשמוע את דעתי בנושא. אולי יש עניין 'לא להיות ביישן'. וזאת נקודה חשובה שהוא עורר בי. אבל זה ממש לא רק 'תירוץ'. היכולת השפעה שלנו בתור יחידים לשנות לאנשים אחרים סדרי עדיפויות היא ממש לא גבוהה.

לגבי הכותרת שלך - 'תינוק שנשבה' -אפשר לדון על ההגדרה הזאת. צריך להזהר שהיא לא תבוא ממקום מתנשא.

מבחינה מופשטת זה נכון מאוד, אבל בפועל בחיים של יום יום - זאת עסקת חבילה. אתה מקבל את האנשים ואת ההשפעות שלהם בין אם אתה רוצה את ההשפעות בין אם אתה לא רוצה.

אבל קרוב מאוד לבית שלי יש כביש ראשי עם הרבה תנועה

כואב לי שאני רואה הרבה אנשים מחללי שבת ובלי שום מושג ביהדות אבל יותר מזה אין לי מה לעשות

ההלכה עובר תהליכים. אין ספק. דברים שבנקודה מסויימת בציר הזמן הם מותרים, בנקודה אחרת על ציר הזמן הם אסורים. זה נושא גדול ומורכב ואכמ"ל.

אמנם מה שדיברתי על היחס באופן כולל להלכה - בריכה מעורבת וחילול שבת היו תמיד אסורים וגם תמיד יהיו אסורים. אמנם היחס בציבור הדתי משתנה אליהם. ההבדל בין מה שדיברתי אליו לדוגמא שנתת - אני מדבר עלי יחס "חוץ-הלכתי" ואתה מדבר על יחס "פנים-הלכתי".

מה אנשים עושים זה לא בהכרח מצביע על ההלכה.

וגם קצת קצת לא מסכים. אלו שאלות יסודיות ביותר בהוויתנו כאומה אחת בארץ שיש בה דעות וכיוונים ומגזרים שונים. אלו שאלות שבמהותם, לקבל תשובה עם תוכן עמוק ומשוכלל ומסודר צריך לשאול את גדולי הדור שעוסקים בנושאים כאלה, כדוגמת הרב זלמן מלמד.

1. תמיד החברה שלנו היתה מגוונת גם לפני תנעות ההשכלה והחילון. ותמיד היו סוגים שונים וכתות שונות. לכן הצורך החברתי באחדות תמיד היה על הפרק.

2. זה שיש אנשים עם אורח חיים שלא מקיים מצוות ברור שזה לא אידיאלי בשום צורה ולכן ההשפעה תמיד תהיה חסרון. אמנם אם אנחנו רוצים לחיות בתודעה לאומית טובה, אסור לנו להזניח יחס לשום ציבור יהודי מאן דהו.

3. בפועל, נראה לי שבגדול 'האידיאל' זה לחיות בביבה שכל עמ"י יכול לחיות בה ושתמיד תהיה לך קבוצה מצומצת באותו איזור שהתיה 'האיזור הנוח' שלך.

לשמור על הרגישות.

זה לא אמר שלא תוכל ללכת ברחוב.

זה אומר שאכן יהיה לך קשה ללכת בשבת במקום שכל הזמן נוסעים שם. זה באמת קשה.

וזה לא קשור ליחס אל "האנשים" בדווקא.

כי האנשים הללו לא למדו, רוח הזמן סוחפת. גם לילדים אפשר להבין שיש כאלה שלא זכו ללמוד. ויכולות להיות להם מידות טובות, וזה עדיין מאד מצער.

מתרגלים לאהבת ישראל, ביחד עם אהבת דבר ה'. זה בא מאותו שרש.

[פעם סיפר לי מישהו, שהלך עם הרב שלמה מן ההר זצ"ל ברחוב בשכונת בית וגן בירושלים, בשבת.

עבר רכב ברחוב. עצר הרב מן ההר, ואמר מרוכז (לעצמו): "מחלליה מות יומת"..

שאל אותו הבחור: איך זה מסתדר עם הלימוד זכות וכו'?..

אמר לו: קודם כל צריך לדעת שמחלליה מות יומת - אח"כ השאר...

כלומר: הלימוד זכות לא מכהה את הכאב על הענין עצמו וחומרתו.

כך היה גם אצל הרצי"ה קוק זצ"ל, אוהב ישראל הגדול, שהיה באיזה שיעור שלו מישהו שאינו שומר שבת, והוא קרבו באהבה גדולה. אח"כ משך את הזמן הרבה, עד שיגיע עשירי למנין ערבית - למרות שעם אותו יהודי היו עשרה.

שאלו אח"כ, בערך, הרב כ"כ החשיב אותו, למה לא צירף אותו למנין?  פרץ הרב בבכי: אתם לא מבינים את הערך של השבת המשמעות של חילול שבת בפרהסיא..

אז הנה, יכולה להיות אהבת ישראל גדולה, גם כלפי אדם כזה, ובלי שמץ סתירה, כאב עצום על החילול שבת ואי התפשרות על צירופו כחלק מהמנין, בלי שירגיש בכך..]

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז