ברא את העולם, אבל למה יש כורח להגיד שהוא כל יכול? 

דבר ראשון, הוא מסכים עם חכמי ימי הביניים, או לא? הוא מסכים עם הרמב"ם או עם דקרט? 

למה "אם האלוקים אינו כל-יכול, הרי שיש לו סוף, ואינו אין-סופי?"

ולמה "אלוקים שיש לו סוף אינו רוחני אלא חומרי"?

ואיך יודעים ש"לרוח הטהורה אין סוף"

ומה זה אומר ש"תיאור אלוקים ככל-יכול הוא אלמנטרי לחשיבה דתית בשלה"?

יש פה לוגיקה שנראת במבט ראשון מעולה, אבל במבט שני חסרת כל בסיס...

אני חושב שזה מוכח ממכות מצרים ושאר הניסים...

המרחק בין שליטה גם אם אדירה ונשגבת לבין יכול בלתי מוגבלת הוא

תן דוגמא למשהו שהוא עדיין לא הוכיח שהוא יכול לעשות. 

שליטה בזמן. כל מיני דברים מוזרים כמו להרוג את עצמו לעשות מישהו אחר אל, עזוב זה סתם יהיה מגוחך כי יש אינסוף דברים שלא הוכיחו בתנ"ך או בשאר ההיסטוריה.

שחזקיה המלך היה חולה, הקב"ה החזיר לו את השמש אחורה.

ובזמן יהושוע גם הזמן נעצר. 

אם הוא היה יכול להתאבד אז הוא לא היה נצחי.. אבל זה בכלל לא רלוונטי לדעתי להתעסק בזה

מה שכן, הוא נתן כוח למלאכים ולצדיקים לעשות דברים. 

משהו שנעשה ממש...

אבל בגדול אתה צודק. חשבתי לכתוב את זה האמת.

משמע הוא כל יכול. 

המילים "היד ה' תקצר" (בתמיה) 

בעצם אומרות שאין גבול ליכולת ולא רק עוצמתי. מי שעוצמתי אחרי הכל ידו כן תקצר במצב מסויים.

אין שום בעיה להסביר שהפשט של הפסוק הוא שאין לו גבולות. ממילא הנפק"מ היחידה בין ההסברים היא מה שלא מתקבל בהיגיון (כגון ריבוע שהוא משולש), אז אין כורח להסביר שהפסוק מתכוון דווקא להוסיף את הדברים האלו.

אגב, שוב, משולש זה שם עצם למשהו עם שלוש צלעות.. ברגע שאין שלוש צלעות תקרא לו איך שאתה רוצה זה לא ישנה את העובדה שהוא לא משולש.  עדיין לא הבנתי מה השאלה פה בכלל.  

אם אתה שואל על שני הפכים בו זמנים...

המים שבמכת דם היו מים ליהודי ודם למצרי.

והגמרא מספרת שחיפשו את הקבר של משה רבינו, והתפצלו בחיפושים, וכל אחד ראה את הקבר ליד החבורה השניה.

ואני חושב שהראיה הכי חזקה, בעשרת הדיברות הקב"ה דיבר וזה נשמע בו זמנית בכמה שפות, כמו כן זכור ושמור נאמרו ברגע אחד.

אז כן, זה אפשרי. 

אבסורדיים? אתה חושב שפשט הפסוק הוא: יכול גם להעשות ריבוע שהוא משולש?

ואם אתה רוצה להגביל, זה נגד משמעות הפסוק. 

אם הוא היה אומר לדוגמא "אני מספיק חזק בשביל כך וכך" או "אני מסוגל לזה - ויותר מזה" יכלנו להגיד שיש גבול איפשהו.

אבל פה האמירה היא "וכי יש לי גבול?"

אז כן בהחלט כך הבנתי את הפסוק.. שהכל אפשרי אצלו.

ואחרי הראיות שהבאתי. בכלל זה מסתדר יופי.

כמו שאתה חושב שהוא לא יכול ל"פיצה תרנגול" כי אין לזה משמעותת, אני חושב שהוא לא יכול לעשות ריבוע משולש, כי אין לזה משמעות. 

אני אמרתי אחרת ממה שאתה אמרת... כדי שתהיה לזה משמעות

לא "שהריבוע יהיה משולש" שזה רק הגדרות ולכן אין משמעות

אלא שלעצם מסויים יהיו- תכלס במציאות - ארבע צלעות ושלוש צלעות בו זמנית. 

לעשות ריבוע שהוא משולש?

אם זה בגלל ההוכחות אין בעיה להסביר אותם.

המים שבמכת דם היו מים ליהודי ודם למצרי.- הם הפכו לדם או למים לפי האדם.

והגמרא מספרת שחיפשו את הקבר של משה רבינו, והתפצלו בחיפושים, וכל אחד ראה את הקבר ליד החבורה השניה. - אשליה

ואני חושב שהראיה הכי חזקה, בעשרת הדיברות הקב"ה דיבר וזה נשמע בו זמנית בכמה שפות, כמו כן זכור ושמור נאמרו ברגע אחד. -אין לו מגבלה של פה אחד, הוא יכול להגיד בכמה שפות שהוא רצה בו זמנית.

ארון הברית לא היה תופס את המקום שהוא עומד עליו.  והוא נשאר אותו גודל..

משמע, מקום מסויים בשני גדלים בו זמנית

ויש כמה מקומות בתורה שהמועט החזיק את המרובה - מלא אנשים שלא יכלו באמת להיכנס שם.

כמו שמשה רבינו הקהיל את כל ישראל אל פני הסלע שיראו.. זה לא הגיוני בכמות כזאת של אנשים.

שוב, שטח מסויים בו זמנית גם קטן וגם גדול.

אם כך, גם המשולש יכול להיות בו זמנית מרובע.

אפשר להגיד משהו כזה בשאלת האבן?

ושאלת האבן בכלל לא מתחילה

נתחיל מזה שגם הרי לפי השואל, אם הוא לא יכול, אדרבא זה בדיוק מה שעושה אותו כל יכול

וגם ככה הוא לא נמצא תחת שליטה של שום חוק בטבע.

האם אפשר לומר איכשהוא שהוא כן יכול לברוא אבן כזו. (כמו שאפשר לומר שהוא יכול לעשות ריבוע משולש).

אולי הוא גם יכול להרים אותה וגם לא יכול להרים אותה? (לפי מה שאמרת על ההפכים.)

כי היכולת לעשות הפכים נובעת מכך שהוא שולט בבריאה

אבל הוא עצמו מ"כל יכול" להפוך ל"לא כל יכול".. לא נראה לי. הוא פשוט כל יכול וזהו

אני מאמין שהקדוש ברוך הוא, הוא הא-להים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ואין עוד מלבדו.

שהוא ברא את העולמות, את השמים והארץ וכל צבאם, והוא מחיה את כולם.

ושהוא משגיח בעולם, ועושה את רצונו בשמים ובארץ, כפי שרואים בנביאים ובהיסטוריה של עם ישראל והחסידים הראשונים והאחרונים (חסידי ה', לא תנועת החסידות).

כל מה שנובע מזה בהכרח- נכון.

לא יודע מה זה בדיוק "כל יכול". ביטוי שלא אומר לי הרבה. (כמו גם "אור אין סוף".)

לדעתי הבעיה העיקרית בביטוי "כל יכול" (כמו גם "אין סוף"), היא שהיא נותנת את ההגדרה לפני שהיא יוצקת תוכן להגדרה.

אתה לא יכול להגיד שהקב"ה הוא משהו בלי שאתה בכלל יודע מה זה אומר. ברגע שאתה יודע מה זה אומר- אז בד"כ תדע גם איך יודעים שזה נכון (או לחילופין- יהיה לך אינדיקציה טובה הרבה יותר לדעת אם הטענה נכונה או סתם לא קשורה).

לכן גם הדיון האם הקב"ה מוגבל הוא קצת חסר טעם מבחינתי. בד"כ הדיון הוא על מסגרת והגדרות עם קונוטציה שלילית וחיובית, בלי שום אמירה בעלת תוכן באמת. על פי רוב, אלה ואלה יסכימו בפועל על אותם דברים. וגם אם לא יסכימו, זה מסיבות אחרות.

סתם הסתבכות טרמינולוגית.

דהיינו שאנחנו אומרים שהוא לא מוגבל, ולא אומרים שהוא כל יכול, ואז נכנסים לבעיות בגלל ההגדרה. עדיין אין לזה מקור, לפחות לפי הרב חיים נבון.

הרי משולש זה סך הכל שם עצם למשהו עם שלוש צלעות... 

וסתם הערה לגבי משולש עם ארבע צלעות- אני מסכים עם טענתו של מבקש אמונה. זו הגדרה שלא קיימת.

אם הקב"ה לא יכול לגדכמךלףש אז הוא לא כל יכול?

אותו דבר לגבי משולש עם ארבע צלעות. רק שפה גיבבתי מילים, וקודם גיבבתי אותיות.

(וכמו שאמרתי קודם, לא בוער לי להגדיר אותו כ"כל יכול". לא יודע מה זה אומר)

ואני אוסיף עוד משהו חשוב- אני לא חושב שכל זה רלוונטי או נדרש מהאמונה הדתית.

אני באמת חושב שאם אתה מאמין בדברים שכתבתי לעיל- אז אף אחד לא יכול להאשים אותך בכפירה. ולא משנה מה אתה חושב על משולשים בעלי ארבע צלעות.

קודם כתבתי: "אני מאמין שהקדוש ברוך הוא, הוא הא-להים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, ואין עוד מלבדו.

שהוא ברא את העולמות, את השמים והארץ וכל צבאם, והוא מחיה את כולם.

ושהוא משגיח בעולם, ועושה את רצונו בשמים ובארץ, כפי שרואים בנביאים ובהיסטוריה של עם ישראל והחסידים הראשונים והאחרונים (חסידי ה', לא תנועת החסידות)."

אם אתה רוצה אפשר גם להוסיף- מכח זה שהוא מחיה את כולם, הוא גם יודע הכל, ויש לו שליטה בהכל. (בעיני זה די בלוע בדברים לעיל, אבל שיהיה)

לאמיתו של דבר, אני חושב שהאמונה היהודית, על פי התורה שלימדונו אבותינו ורבותינו, מלמדת אותנו את היסודות הללו.

כל השאר (בתחום הנידון כאן), זה כבר לא מיסודות היהדות והאמונות השורשיות, אלא פילוסופיה יהודית. שהיא דבר חשוב מאד, אבל לא חיוני לאמונה, ומותר להתווכח עליו.

שמתי לב שנגענו פה בנקודה שהיא באמת ההתפתחות הכי טובה שציפיתי. ההגדרה של "כל יכול". אסביר:

שמעתם על השאלה "האם ה' יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים?" אני מניח שכן.

מה השאלה הזו רוצה לומר?

היא מנסה לשלול את הביטוי "כל יכול" היא מנסה לומר שאין דבר כזה כל יכול, מי שמנסה להחזיק בהגדרה הזו, יאלץ להיפרד מההיגיון. (דבר שלמרבה האירוניה דווקא דקרט עשה, אדם שאמור לפעול על פי ההיגיון בלבד.)

כלומר לפי המסקנה של רוב (נראה לי), המגיבים פה, התשובה לשאלה היא: לא, הוא לא יכול, ובאמת לפי ההגדרה הפשוטה של "כל יכול" ה' הוא לא כזה, הוא לא יכול לעשות הכול.

בעצם אנחנו פשוט הגענו למסקנה פה, שהוא לא כל יכול, הביטוי הז בפשטותו לא הגיוני, (אפשר להסביר את המונח"כל יכול" בצורה שונה אבל בשביל הנוחיות אשאיר אותו בפשטותו).

מה שהוסק פה הוא שה' הוא "פשוט" מאוד עוצמתי, ואז אין את כל הסיבוכים שנבעו , כמו שבאמת "בן חורין" אמר, מכך שהגדירו את ה' כ"כל יכול" לפני שההגדרה של כל יכול הייתה מובנת.

המונח ההוא כלל לא מפקיע את המושג כל יכול מן ההגיון.

אלא הוא עצמו מופקע מן ההגיון.

בלי כל קשר לאמונה, מדובר במשפט מופקע ברמה הכי פשוטה של הלוגיקה.

תגיד, אם אלקים הוא כל יכול - אז הוא יכול ל"ברווז גדול לאן נעלמו גלגלי החומוס"? אם לא - זה חסרון בכל יכול? 

לא, זה פשוט חסרון במשפט שלא אומר מאום.

ככה הבקשה לברוא אבן שלא יוכל להרים, היא בקשה עם כשל לוגי, זה הכל. יש כאן משפט שלא יכול להישאר על כנו.

סתם בדיחה אפיקורסית שמבקשת להגחיך את הא-ל, אך מגחיכה את עצמה בעיני כל לוגיקאי מתחיל...

יש בהחלט מושג של כל יכול, ואין בו שום בעיה הגיונית חוץ מ"וואו, אבל איך זה יכול להיות..." אז כן, לכן הוא א-ל ולא אנו, כי הוא יכול גם מה שאנו לא תופסים. זה הכל.

וזה הבדל גדול בין אמונתינו לאמונת האלילות, 

בהודו יש פסלים של אלים עם עשרות ידיים ורגליים.. זה בשבילם הביטוי ליכולת אין סופית, שהוא "מאוד מאוד מאוד" חזק.

אבל האמונה היהודית, יודעת שה' הוא לא על אותו סולם שלנו רק ב"עוד יותר יותר חזק", אלא מהות אחרת לחלוטין. מהות שלמה שלמות מוחלטת, בלתי בעלת חסרון כלל. שלא נבצר ממנו מאום, לא כי "כמות" חוזקו היא רבה, אלא כי "איכותה" שונה, הוא לא נמדד בס"מ ולא בק"ג, הוא לא "מאוד חזק" ולא "חזק הרבה", הוא פשוט ש-ל-ם.

אתה פשוט חושב כמו דקרט.

אם כי לא הסברת למה השאלה היא עם כשל לוגי.

בכל אופן, יש לך כורח לחשוב ככה? או איזו הוכחה?

אני לא בקי בדתות של הודו אבל אם הם חושבים שהאל שלהם הוא כל יכול ומושלם אני לא כל כך מבין למה יש הבדל. אומנם אם הם חושבים שהאל שלהם הוא חזק ואנחנו שה' הוא כל יכול אז ברור שה' נמצא בסקלה אחרת.

בכשל לוגי אתה מוכיח שזה לא יתכן.

בדבר ש"לא השגת" אתה רק טוען שלא הוכח שככה זה.

ההבדל בינינו לבינם הוא בדיוק הנקודה הזו:

ה' הוא לא "מאוד מאוד מאוד" חזק.

והוא גם לא "מאוד מאוד מאוד" חכם.

זה לא נמדד בכמות, אלא באיכות, ה' הוא פשוט משהו אחר.  

אם תרצה - במילותיו של הנשר הגדול "הוא המדע והוא היודע" - ה', בשונה מחכמי האדם, אינו רק "יודע הרבה" אלא הוא עצמו החכמה.

ואם תבקשנה ככסף ......

האופציה השניה היא הנכונה (אומנם אם הם חושבים שהאל שלהם הוא חזק ואנחנו שה' הוא כל יכול אז ברור שה' נמצא בסקלה אחרת.)

אבל עדיין לא הסברת למה אתה חושב ככה? למה דווקא להאמין שמשהו לא הגיוני? יש איזה עניין לומר שה' יכול לעשות דברים לא הגיוניים?

כי אם אני הבנתי אותך נכון אתה אומר שהוא יכול לעשות הכול אלא שאנחנו לא מבינים את זה אנחנו לא מבינים איך זה הגיוני, אבל הוא עדיין יכול.

אז הוא יכול לברוא ריבוע שהוא משולש.

הוא לא "יכול" לברוא ריבוע משולש, אבל זה לא שהוא "לא יכול" אלא שאין דבר כזה.

כפי שציינתי, הוא גם לא "יכול" "חומוס ארוך טלפיים שטוף שמש איפה הקרניים" כי זה לא שם של יכולת כלשהיא.

זה, כן כשל לוגי.

אבל מה שהוא לא כשל לוגי, אלא מעל להשגה שלי, זה סיפור שונה.

והזכירו כאן מקורות להבין למה להאמין כך (יותר מדוייק: לדעת שזה כך) לדוגמה זה:

לא קראתי הכל - צעירים מעל עשרים

או מעל להשגה?

לי היא נראית (לפי ההגדרות שלך) כמו מעל להשגה, דהיינו הוא יכול לברוא ריבוע שהוא משולש אלא שאנו לא מבינים איל זה הגיוני.

אם אני טועה אז הבא דוגמא או הסבר את "מעל להשגה".

משולש מרובע זה משפט שאינו קיים. כמו המשפט שציטטתי. הוא סותר את עצמו.

מעל ההשגה זה דבר שאין לך ראיה לאי אפשרותו, אלא רק אין לך נימוק ליכולת אפשרותו.

עצם היותו כל יכול. זה דבר שאיננו מבינים מזה, כי הרי כפי שביארתי, זה לא המושגים שלנו ב"הרבה הרבה" אלא משהו אחר, שאין לנו מושג מהו. אבל אין לנו שום ראיה נגדו.

מה שאין כן יכולת לברוא משולש מרובע, שזה כשל לוגי, לא כי יש חסרון ב"יכולת" לזה, שסיכמנו שאיני יודע מהי, אלא כי יש חסרון במושג הזה. ומושג שאינו קיים, אין "יכולת" לעשותו, לא כי היכולת אינה מספקת, אל כי אין לה על מה לחול.

ידיעת העתיד היא מובנת בהגיון? לא. היא כשל לוגי? גם לא!

יכולת ל"חומוס מגולגל סיבוב הרכבת" היא כשל לוגי כי זה מושג שאיננו. וכמוה גם יכולת לברוא "משולש מרובע".

גם "אבן שהקב"ה לא יכול להרים", זה מבחינתי בדיוק כמו משולש עם ארבע צלעות. זו סתירה לוגית, מה שהופך את המשפט לגיבוב של מילים חסרות משמעות אמיתית.

ולגופו של ענין- יתכן שהביטוי הוא בעייתי ושכדאי לשדרג את הפילוסופיה שלנו ואת הביטויים שלנו. אבל, אני לא חושב שנכון לומר שהוא "לא כל יכול". כי אף שיש דברים שלא נכון לומר שהוא יכול לעשות אותם, אין דברים מחוץ תחום הסתירות הלוגיות שהוא לא יכול לעשות אותם. (לפחות בתחום הידוע לנו.)

כל מה שהוא בכח, הוא יכול להוציאו אל הפועל. (וזה די הכרחי מזה שהוא א-ל אחד ויחיד- כל מה שקיים בכח, קיים מכוחו, רצונו, וחכמתו.) וכן להיפך. אין משהו שבו הוא מוגבל, ואין מישהו או משהו שמגביל אותו. פשוט יש מושגים שלא שייך לדבר בהם על יכולת.

מה שאני טוען זה שפשוט צריך להשתדרג ובמקום להגדיר את השלמות הא-להית במושגים מכלילים, לדבר על התוכן.

שלדעתי ההגדרה "כל יכול" היא שהבאיה לבלבולים ושאלות האלה.

אבל לא הבנתי למה אתה חושב שלא נכון לומר שהוא לא "כל יכול" בהגדרה הפשוטה. (אא"כ הסיבה היא חשש, ואני מבין שיש חששות בלומר את זה. )

לכן בתחילה גם אמרתי שאני פחות מתחבר אליה.

לגבי למה לא לומר שהוא לא "כל יכול", אז א'- כמובן, החשש. ב'- זה לא לגמרי מדויק לומר את זה, כי אין שום מגבלה או מעצור ליכולת שלו. פשוט יש דברים שהיא לא שייכת בהם.

ואולי זה יפתור את השאלה.

אני התכוונתי לומר שלא הגיוני להגדיר הגדרה ואז לנסות לדבר על ההגדרה, בין עם זה להקשות או להביא חילוקים, בלי שיודעים מה עמד מאחורי הההגדרה ולכן מה המשמעות שלה.

או במילים אחרות, אין טעם להגדיר את ה' כ"כל יכול" ואז להקשות על זה, בלי לדעת מה באמת המשמעות של ההגדרה. אם מי שהגדיר את ה' כ"כל יכול" התכוון שפשוט מגבלות דהיינו שיש לו מעיין (בהיעדר מילה טובה יותר), כוח אינסופי (עוצמה אינסופית, ידע אינסופי וכו'), אז אאין שום הגיון בשאלה האם הוא יכול לעשות ריבוע שהוא משולש, כי ריבוע מוגדר להיות עם 4 צלעות ומשולש עם 3, אז לא, הוא לא יכול., אבל זה לא סותר כלום.

נניח והגענו למסקנה שאלוקים הוא כל יכול.

האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יצליח להרים אותה?

הנחת דעתי.

רק- "בורא עולם שכולל את כל העולם"-

הוא נמצא בכל דבר בעולם או שבו נמצאים כל הדברים?

(כולנו בתוכו או שהוא בתוכינו?)

מדרש רבה סח

"ויפגע במקום" ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו מן מה דכתיב (שמות לג, כא): "הנה מקום אתי" הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.

א"ר יצחק כתיב (דברים לג, כז): "מענה אלהי קדם" אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו, מן מה דכתיב (תהלים צ, א): "ה' מעון אתה" הוי הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו.

כי כתוב שכשה' ברא את האדם הוא הכניס לתוכו נשמת חיים

והנשמה היא חלק מה' > בכל אחד יש חלק מה' > ה' נמצא בתוכינו.

אין דבר כזה שאלה לא לגיטימית (ככל הידוע לי).

אני מניח שאת התכוונת שהשאלה לא הגיונית או משהו כזה, אבל לשאול, תמיד אפשר.

יכול להיות שאפשר להסביר הגיונית איך יכול להיות שה' הוא כל יכול (או ליתר דיוק, אפשר להסביר שזה לא הגיוני) אבל השאלה לא הייתה "איך ניתן להסביר את זה בצורה שלא תסתור את עצמה?" (זו שאלה בפני עצמה ונראה שענו פה די יפה עליה). 

השאלה הייתה : למה מוכרחים לומר כך?

יכול להיות שלא הסברתי את זה טוב בשאלה המקורית, אז הנה:

באמת יש סברא לומר שה' שולט במציאות, אחרי הכול הוא ברא אותה, אבל (כמו שהגדרתי זאת פעם) מכאן ועד יכולת אינסופית הדרך ארוכה.

אני לא חושב שיש איזהשהו אינטרס דווקא לומר שאנחנו לא מבינים כלום, אם כך, למה חייבים לומר שהוא "כל יכול"?

1.@טיפות של אור

הרב חיים נבון מביא את תשובת הפילוסופים כשהיקש הלוגי שלהם לא ברור לי (ולא נראה שהוא ברור לעוד מישהו פה.)+לא ברור שהוא בעצמו מסכים איתה. הוא מביא את המחלוקת האם זה שהוא כל יכול אומר שהוא יכול לעשות, לדוגמא משולש עם 4 צלעות.

(ספציפית אמרנו פה שמה שנמצא בעולם שלנו, הגיוני שיכול לעשות כי הוא ברא אותו, ולכן יכול לעשות משולש עם 4 צלעות, כמו לוחות הברית שהיה חקוק בהם עד הסוף מ2 הצדדים.)

[אני חושב שזה מוכיח את האבסורד, אם באמת הוכיחו שה' הוא כל יכול היו צריכים להסיק דרך ההוכחה מה הוא יכול ומה לא.]

2.@מבקש אמונה @ד.

יכול לשלוט בכל מה שברא ולכן הוא כל יכול (כי ברא הכול).

הפרכות:התשובה [ לא, התכוונתי... ]

3. @בן חורין

מסכים לכאורה על בעייתיות ההגדרה "כל יכול".

או שמאמין בX ובכל מה שנובע מכך, לא הובאה ראיה גם לשיטתו למי שלא מאמין בכך. 

+ מסכים עם תשובה 2.

4. @נשמה כללית

אני לא בטוח האם הוא חושב שה' יכול לברוא דברים לא הגיוניים או לא. אך נראה שחושב שה' לא יכול לברוא משולש בעל 4 צלעות כיוון שזה כשל לוגי [זה לא פוגם בהיותו על יכול].

אני חושב שזה גם מצביע ישירות על בעיתיות ההגדרה "כל יכול".

5.@חסדי הים

לא הבנתי [אם ה' הוא הכל אז ה' הוא כל יכול ]

6. @rivki אולי גם @ילדה של אבא

אנחנו לא מבינים מה זה כל יכול.

שוב: למה מוכרחים לומר כך?

אם הבנתי מישהו לא נכון: אשמח שיגיב ואתקן את הבנתי. 

זה לא ש"ה' לא יכול לברוא דבר אם כשל לוגי" - אלא שאינני מקבל משפט בעל כשל לוגי, וממילא לא ניתן לדון עליו במונחים של יכולת לעשות אותו.

זה פוגם במושג "כל יכול"?

לדעתי זה פוגם בו בדיוק כמו שפוגם בו הנבצרות של ה"כל יכול" מלעשות "ברווז עקום היכן ימין נשבר גלגל" פשוט אין כאן נידון. 

אתה מסכים עם המשפט שכתבתי אחרי דעתך?

[אני חושב שזה גם מצביע ישירות על בעיתיות ההגדרה "כל יכול".]

כפי שכתבתי בפירוש, איני מסכים עם המשפט הזו.

תוך כדי שאני מנסה להבין מה נקודות המחלוקת בינינו - עלתה לי תובנה שנראה לי שבה טמונה הבעיה.

אתה רואה את המילה "יכולת" כ"כל כוללת"..... כלומר, לכל דבר בעולם שייך להצמיד את המילה "יכולת".

ואז - דווקא בגלל שלא לכל דבר זה נצמד, אתה טוען שלא יכול להיות "כל יכולת" כי עובדה שיש דברים שהיכולת לא תהיה קשורה אליהם.

כלומר, הבעיה שלך עם "כל יכול" אינה רק עם הדוגמאות הנ"ל, אלא עם עצם ההגדרה, והדוג' הנ"ל הן רק נגזרות ממנה.

ואני טוען - זה לא קשור, צריך להבין מה ההגדרה של יכולת, ולאן היא שייכת. ואז "כל יכול" זה מי שביכולתו לבצע כל דבר ששייך למערכת היכולות. מה שלא שייך למערכת היכולות - לא קשור לנידון. ואזי "כל יכול" פירושו מי שבידו כל היכולות.

ודו"ק.

אנחנו לא מתווכחים באמת

אתה לא מוכן לקבל את ההגבלה המילונית במילה "יכולת" במקום להתעמת בשלב 2 - על ההגרה "כל יכולת"?

אז זה כבר לא ויכוח אמיתי בסברא, שאז אמנע מלומר דברים מסוג "אבל הרמב"ם אמר" כי אני תומך בדיון אינטלקטואלי.

כעת אתה כבר מסכים שמבחינת הלוגיקה אין פירכא לדברים, אלא אתה חושש שיש שיבינו לא נכון.. אז שוין... בזה אני כבר כן מרשה לעצמי לומר שאם כל הראשונים השתמשו בזה ללא חשש, אין אני חושש.

מטעה? אז שילמדו.

ערכתי כשראיתי שהייתי מתומצת מדי.

התכוונתי שאולי בזמן השימוש בהגדרה הזו, היא לא הטעתה כ"כ.

אנשים צריכים ללמוד עברית תקינה, לדעת מה הפירוש של המילה "יכולת", ואז לא יטעה אותם המושג "כל יכולת".

הרי ההגדרה של "יכולת" היא - אפשרות לעשות X. "-יש לו יכולת ל..."

כל יכולת אומר שיש לו אפשרות לעשות הכל.

לא עוזר במיוחד.

אני חושב שההגדרה הלשונית ל-"כל יכול", לא נכונה לפי ההסבר. אף כי אני מניח שהיא בעצמה לא מספיק ברורה, כך שאפשר לשחק איתה.

ראה: משמעויות לאומניפוטנטיות

אין בעיה ל"כל יכולת" אם נגדיר היטב מהי יכולת.

האם יש דבר כזה "יכולת לגלגלים ימין ברווז עקום"?  - אין דבר כזה. נקודה.

מה כן נקרא יכולת? כל דבר שהוא משפט תחבירי נורמלי עם המילה "יכול ל.."

ובהחלט יש מי שיכול את כל מה שנכלל בהגדרה הזו.

סליחה שלא עניתי, פשוט לא נכנסתי למשתמש די הרבה זמן...

כמו "יכול לעשות משולש עם 4 צלעות".

אולי תקנית אין דבר כזה יכול ל"ךיטעךטןכע ךחיטכעטוכ"  כי אין פה פועל. אבל אני לא בטוח.

אבל מהות המילה "יכולת" לא חלה על זה. מה לעשות.

לא משנה.

האם עברית תקינה מגדירה את "יכולת" באופן שמגדיר את הפעלים שלו להיות הגיוניים.

לא משנה, זו שאלה של הגדרה

את הבעיה...

אבל זו צריכה להיות הגדרת הכלל...

אה הממ... לא נראה לי. 

נראה שאתה גם מסכים שאי אפשר לומר "כל יכול" על מה שהוא לא ברא, נכון?

[זה שהוא ברא את היקום לא מספיק כדי שיהיה כל יכול, בטח לא "כל יכול" במובן שיכול, לדוגמא, להיות כל יכול ולא כל יכול בו זמנית, או יכול להיות מסוגל להרים אבן ולא מסוגל להרים אותה בו זמנית בצורה שזה יסתדר וכו']

כי זה לא קשור למה שהוא ברא או לא, וזה לא חוסר יכולת.

ועניין של האבן זה לא שני הפכים כמו שאמרנו לגבי עצם שהוא יכול להיות שני צורות בו זמנית.

האבן היא עצם שנברא, חומר. והקב"ה זה הקב"ה שלא פתאום יהיה כבד לו משהו.. בלתי אפשרי לא קיים.

אנחנו מדברים עליו בעצמו - הוא בעל הכוחות ובעל השליטה, (וחוץ מזה הוא מקומו של עולם כך שאין בכלל משקל לאבן בשבילו)

בעל כוח לא יכול פתאום להיות חסר יכולת.  זה בדיוק מה שהופך אותו לכל יכול

"נכונה?"

אני גם לא חושב שזה הופך אותו לפחות חזק אם הוא לא יכול להיות כל יכול ולא כל יכול בו זמנית. אבל אני כן חושב שההגדרה "כל יכול", לא נכונה, או ליתר דיוק, מטעה.

'מצד שורש השורשים, אור אין סוף במילואו, אין מקום לשום נמנע, אפילו אותן הנמנעות המוחלטות, הבנויות על יסוד חוקי הזמן והמקום, כמו התהפכות עבר לעתיד, וחלק לכל, או גם עבר מאוחר לעתיד, וחלק גדול מהכל, קו אלכסון של מרובע שוה או קצר מקו הישר, כל אלה הן מניעות מוכרחות רק בחוג הזמן והמקום, שהם מכוננים בכונניות של מצר והגבלה של הרשימו שהתגלתה רק אחרי העלמת אור אין סוף מכל אותו השטח, כלומר אותו הסיגול העתיד שכללי כללים של הכשרות עולמים בו עלולים להיות מכוללים ובנויים.

כשמתעלים ממעל לראשית ואחרית, ממעל לזמן ומקום, אין מניעה, אמנם אין גם שפה ולשון, דיבור והגיון, שאלה וערך'

(פילוסופיה של הלשון? כנראה ⁦🤷🏽‍♂️⁩)

שמונה קבצים ז:מא

וגם "הנאה" זה לא הכי חשוב....

תהיה בריא.

צריך קצת לשחרר את ההסתבכות בתוך המחשבה הדי מוגבלת..

אשאל יותר: לאיזו מטרה אתה עושה כל דבר אם לא בשביל ההנאה שזה יקנה לך?

נ.ב. הנאה לא חייבת להיות חומרית. גם אדם שפועל לפי רגשותיו (כלומר, אדם מוסרי), נהנה מכך, ואילו אם לא היה הולך לפי צו ליבו, הוא היה עצוב בשל כך.

ההפך: ההנאה היא סימפטום טוב (אצל אדם הגון ומוסרי וערכי) למשהו טוב. 

כלומר: הערך של הטוב, כפי שהקב"ה ברא אותו, הוא מוחלט. טוב כי הוא טוב. ה"הנאה", היא ביטוי של זה.

יש שאלה ידועה, מה יותר מעלה? שאדם עושה את הטוב כי כך ה' ציוה, כי כך טוב - בלי תפיסת "טעם" כלשהו, הן בשכל והן בהרגשה, או עם זה.

יש צדדים לכאן ולכאן. מצד אחר, בלי כל "טעם", אז הוא דבק באמונה מוחלטת בה', בטוב המוחלט. 

אבל אם הוא עם ההבנה והתחושה, אז הדברים הם יותר בשמחה, ברצון.

בפשטות, הדברים צריכים להית משולבים. אכן, צריך ע"י האמונה להיות יכולים לדבוק במה שלמעלה מכל מוגבלות שלנו. "ככה זה". אבל, יש ענין לשתף את כל כחות החיים בכך. לא סתם ה' ברא את השמחה והתחושה וההנאה. זה גורם לדבקות שלמה של כחות החיים של האדם בטוב - וגם בעצם נותן לנו "משל" על מה שיש בטוב.

- למה שתעשה מצוות?

- כי ה' ציוה.

- ו...

- אני רוצה לעשות את רצון ה'

- למה?

- כי הוא ציוה.

- אכן, הוא ציוה. אבל איזה אינטרס יש לך לעשות את זה?

- כי אני אהנה מהתקרבות לה' יתברך, זו ההנאה הכי גדולה וטהורה שיכולה להיות.

+ארוויח שכר בעולם הבא.

ההנחה הבסיסית היא "אינטרס".

הטוב המוחלט, הקישור לטוב המוחלט, הוא למעלה מזה. 

אמרתי: הסדר הוא הפוך. קודם הטוב - ה"הנאה" היא רק סימפטום והפועה, וקישור כחות, של ההתקשרות בו.

באיזו סקלה?

האם לא בסקלת ההנאה?

זה דבר משמח וגדול - לדעת שאנחנו מתקשרים בטוב כי הוא טוב. ערך מוחלט שעומד בפני עצמו.

[המבחן, למשל, שאנחנו נעשה אותו גם כשזה קשה לנו ולא "נעים"]

והשמחה וההנאה בו, הם דרך לקשר את כל כחות הנפש לכך.

ערב רה"ש, קשה להאריך - שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם.

לפי דבריך, אני מבין שיכול להיות שלא הסברתי את עצמי טוב.

גם כשעושים מצווה וזה "לא נעים" זה כן נותן הרגשה טובה בלב, בדרך כלל ניתן להגדירה כ"סיפוק" אחת ההנאות הטובות ביותר...

לכן אני עדיין מחשיב זאת כהנאה.

יכול להיות שאנו לא מגדירים באותה צורה את המילה "הנאה" כיוון שההגדרה שלי מוזרה עקב היותה "רחבה יותר".

ואעפ"י כן, לא זאת המטרה. אע"פ שזה טוב ונחמד ונותן טעם.

אלא העיקר זו האמת עצמה. הטוב עצמו. להידבק בטוב של ה' כי זה הטוב. כי ככה זה.. 

וממילא, זה גם ממלא את האדם.

זה חילוק שנראה "דק" - אבל הוא משמעותי..

למה שנעשה משהו טוב אם אין לנו תועלת ממנו.

לדוגמא: המסילת ישרים (כמדומני) אומר שהסיבה שאנחנו בעה"ז היא שלא נקבל "נהמא דכיסופא" שבלחם שקיבלנו במתנה, לא נהנה.

איזו תועלת מביא טוב בלי הנאה?

וגם הנושא של "נהמא דכיסופא", בפשטות משמעותו העמוקה היא שנהיה ממש מחוברים אל הטוב, כלומר שע"י עמלנו זה יהיה חלק מאיתנו, ולא שמקבלים משהו מחוץ לנו.

אצל הרמח"ל, הטעם העליון יותר הוא גילוי יחוד ה'. שיתברר שהכל הוא חלק מהטוב האלוקי המוחלט. 

הטוב זה ערך בפני עצמו - וממילא זה גם הכי משמח.

אבל יש הבדל, אם אני מתחיל מחיפוש ה"הנאה", או אם אני מתחיל כי כך האמת וכך הטוב המוחלט, ואני רוצה להתקשר בו בכל כחת הנפש.

לא שולל שגם מי שעושה כי זה יהיה לו טוב, גם משהו. הרי הרמח"ל אומר במסילת ישרים, שאם אדם עושה כדי שיהיה לו טוב בעוה"ב, זה כמובן גם בסדר. אבל יש יותר מזה.

א. (שאלה למחשבה) ה' הוא זה שקבע מה טוב ומה לא טוב, לא? אם כן מבחינת ה' לא אמור להיות משהו טוב ומשהו רע. לו, לכאורה, לא אמורה להיות מוסריות. כל המוסריות מתחילה מ:

אפשרות א: רגשות.

אפשרות ב: משהו גדול ממך שקובע מה מוסרי וטוב ומה לא.

בכל אופן זה משהו אחר, נדמה לי, אז נחזור אלינו:

ב. אפשר להמשיך ולשאול משהו כמו: "למה אם המעשה טוב, צריך לעשות אותו?" אבל נראה שזה לא כל כך עובד. אז אנסה להסביר בצורה שונה.

מתי צריך לעשות מעשה טוב כשהוא לא מביא הנאה?

דעתי היא שהנאה היא המטרה. כי היא הדבר היחיד שאנחנו רוצים וצריכים לרצות.

דעתך היא שהנאה היא תוספת שמגיעה עם המטרה שהיא "טוב". השאלה שאולי צריכה להישאל היא: "למה זו המטרה?" או "מה מיוחד בטוב, שבגינו אנו אמורים לעשותו גם בלי התוסף הנקרא - הנאה?"

@ד.?

זה חלק אינטגרלי מההבנה של המושג, שמי שברא הכל ואת כל האפשרויות ואת כל ה"יכולות", הוא למעלה מזה וכל-יכול.

זו נגזרת ראשונית של האמונה.

א. זה שהוא ברא את היקום לא מספיק כדי שיהיה כל יכול, בטח לא "כל יכול" במובן שיכול, לדוגמא, להיות כל יכול ולא כל יכול בו זמנית, או יכול להיות מסוגל להרים אבן ולא מסוגל להרים אותה בו זמנית בצורה שזה יסתדר וכו'

ב. האם הוא ברא את כל היכולות? האם הוא ברא את עצמו?

לגבי השאלה על האבן, זו "התפלספות" ידועה שאין בה ולא כלום - כי היא משחקת בתוך השכל המוגבל של עצמנו בהמצאה של מילים.

ההצגה של "אינו יכול" בתור יכולת.. זה משחק מילים במחשבה שלנו. להיות "לא יכול" אינה יכולת, אלא להיפך. אז זה לשאול האם אינו יכול משהו - כמובן שהתשובה שלילית.. יכול הכל.

ב. בוודאי ברא את הכל היכולות. זה חלק מההבנת המושג. לגבי החלק השני של זה, זו הגשמה גמורה. אנחנו פונים באמונתנו, בעריגה הפנימית שלנו, אל מה שהוא למעלה מכל מושג - ואיננו עוסקים כלל ב"עצמותו", אלא בהבנת ותחושת הערכים והתכנים שבהם הוא מופיע. לדידנו, דיינו בפירוש של שם הויה, היה הווה ויהיה. מעולם ועד עולם. וגם זה "הופעה" בגג שהשכל המוגבל יכול לתפוס. עצם השאלה על "עצמו", כבר מגשימה. מניחה הנחות שאנחנו מכירים מהמציאות המוגבלת. זה הרבה יותר מאשר מה שחתול לא מסוגל להבין את הנוסחה הכי פשוטה במתמטיקה, ובכלל להבין על מה אתה מדבר...

הבסיס הוא הפניה בענוה אל מה שמעבר לכל - ומתוך זה אל התכנים שבהם הוא מופיע. אלו לימודים עמוקים וארוכים.

א.מה שאמרתי על האבן היה רק הדגמה למשהו שלא נכלל בכוח שברא יקום. [יכול להיות שברא יקום אבל אין לו את היכולת ההיא.]

ב. שוב, אני לא מחפש לדעת איך זה אפשרי להאמין בכך, אם כי אתה באמת הסברת את זה מעולה, אני רוצה לדעת למה אומרים ככה?

גם מה שאתה אומר על ה' נטוע בכך שאנחנו לא מבינים, אבל אני לא חושב שיש חובה לומר שאנחנו לא מבינים (גם אם זה יכול ללמד שיעור בענווה, כמו שאתה אומר.)

אלא שלא הבנת עד תומו מה שנכתב... ברא הכל, כולל הכל וכל היכולות, ומה שציינת כ"דוגמה" אינו יכולֶת אלא ההיפך מיכולת.

וכפי שכבר הסברתי בקצרה, זה חלק אינטגרלי הכרחי מהתפיסה האמונית. אם יש מוגבלות, אז יש משהו מחוץ לכך. זה ההיפך ממה שמדובר.

ולגבי ה"לא מבינים" על דברים מסויימים - בוודאי שזה כך. אפילו את מושג ה"אין סוף" אנחנו רק אומרים, אבל לא מבינים עד תומו. הוא מושג שולל. קח את המשל של מה החתול "מבין" כשהוא רואה אותך.. זה הרבה-הרבה למעלה מזה.

נ.ב. אני מוסיף כאן ציטוט מהרב קוק זצ"ל, לגבי הנקודה הבסיסית שכבר הזכרתי, שבורא כל המושגים אינו משועבד להם (שם מדובר על נושא אחר, הבחירה של האדם וההיפוך של מעשיו  למפרע אחרי חזרתו בתשובה, אבל העיקרון על מגבלות תפיסתנו ואי שייכות המושגים הללו אצל הבורא, נמצא כאן). וזה שאנו לא נבין משהו מעבר לרובד מסוים, אין בכך כלום, כי גם שכלנו הוא נברא. והקב"ה נתן לו את הכלים להבין מה שצריך, באופן שוכל להתקשר כך באין סוף דרך הופעותיו.

"ואחרי הידיעה הבהירה, שהשאלה על-דבר שני הפכים בנושא אחד היא רק תכונה יחסית לנו, לגבי שכלנו המוגבל, ואינה שייכת כלל בחק בורא כל, אדון כל החקים, וסבת כל הסבות, מקור החכמה ובונה התבונה, ברוך הוא, הננו נכונים להבין שיש מקום גם לההשקפה של בחירתו של האדם וחופשו וגם לאי-בחירתו ואי-חופשו, והדברים נמשכים מכל הזרמים שבהויה. אך כל זמן שלא שב האדם מחטאו, לא סידר לו את ארחות תשובתו, הרי הוא מונח תחת הסבל של בחירתו והאשמה של כל מעשיו, וכל תוצאותיהם הרעות מוטלות עליו. אמנם אחרי הארת התשובה מיד נמסרים למפרע כל המגרעות שבחייו, וכל המעשים, שלגבי ערכו של האדם אינם טובים, ותוצאותיהן הן מרות לו, לרשות הגבוה, וכולם נערכים מחוץ ליסוד חופשו ובחירתו, ומצטרפים הם לרשות ההנהגה העליונה, רשות הגבוה, אשר כל מעשינו פעלת. וכל זה הוא ביחש להצד הרע שבמעשיו, מה שאין כן הצד הטוב כולו הוא קשור עם חופשתו של האדם, וכפי אותה המדה שתוכן התשובה מתגבר, והצד הרע שבמעשיו הולך וניתק מרשות הבחירה החפשית שלו, ונמסר לרשות העליון, ששם כולו הוא טוב, ולא יגורך רע, ככה מתקשר יותר הצד הטוב שבמעשיו וכל תוכן חייו לרשות בחירתו וחופשו, להגדיל אורו ועשרו לשעה ולנצח.."

א. אם הוא ברא הכול זה לא אומר שהוא כל יכול. איפה יש פה היקש לוגי?

ב. אני מבין את המשחק עם האבן אבל זה לא פותר אותו. דווקא הייתי אומר אחרת לדעתך ["כמובן שהתשובה שלילית.."], במקומך הייתי אומר שהוא יכול, והוא יכול להיות כל יכול ולא כל יכול בו זמנית, אלא שאנחנו לא מבינים איך.

האמירה "לא כל יכול" אינה נכונה. אלו משחקים בתוך השכל, שמנסים "לשעבד" את הבורא אליהם...  לא שייך.

לתבוע חולשה, אינה לתבוע יכולת, אלא ההיפך.

הבורא הוא כל יכול, כמובן, והוא טבע כללים מוגבלים בבריאה המוגבלת, שאינו משועבד אליה, והנהגתו מתגלה גם בתוכם.

מה שאמרת, על "בו זמנית" באופן שאיננו מבינים, נכון למשל לגבי מה שציטטתי מהרב קוק על האפשרות לבחירתו ואי בחירתו של האדם כאחד. כי היכולת האלוקית אינה משועבדת למה שהאדם מבין.  אבל אינו נכון אם באים לייחס "אי יכולת".. אין כל מעלה באי יכולת, והיא ההיפך מהמושג של האלקות.

לגבי מה שאמרת בהתחלה. ראשית, כל מה שאנחנו תופסים על "יכולת" זה חלק מהבריאה האלוקית. כל מה שאתה יכול לתפוס כ"יכול", זה חלק מהבריאה. בנוסף, המעבר בין אין ליש, הוא למעלה מכל מעבר של אופנים בתוך היש, שאותו עצמו הקב"ה ברא. ומעבר לכל זה - האין סוף הבלתי מוגבל (שגם זה רק אמירה כלשהי שאנו יכולים לומר), שזה מה ששייך לענין האלוקי בעצם ההבנה הבסיסית של המושג, הרי שכל איזושהי "הגבלה", כבר סותרת את המושג הזה.

יסוד כל הטעות, הוא בהגשמה. גם הגשמה בצורה דקה, היא הגשמה. נסיון להלביש את השכל שלנו על מה שמעבר לכל הגדרה.

אני רוצה לדעת למה חייבים לומר את כל הקטע הזה שאנחנו לא מבינים כלום?

אין לדבר סוף.

אני לא רואה שזה נגמר כאן..

אני אכן חושב שבהתבוננות לא קשה מידי, ניתן לראות שכך חייבים לומר, מעצם המושג.

למה להיכנס לסיבוכים האלה שיש אלטרנטיבות אחרות?

להמשיך לחזור על אותם דברים. אני חושב שזה תלוי בהתבוננות במושג שהזכרתי לעיל. זה לא כ"כ יעזור אם אגיד על זה עוד "מילים".

אבל בוודאי שזה לא "סיבוכים". אין "אלטרנטיבות אחרות". אי אפשר להגיד אחרת על הקב"ה, זה היפך האמונה...

שאנו לא מבינים + מה קורה למי שלא הצליח להתבונן טוב?.

יש אלטרנטיבה שהועלתה פה:

לדוגמא:

התשובה של נשמה כללית

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה