תלמידי חכמים עישנו בעבר כי העישון מרגיע את המוח.

ורב שמעשן - סביר להניח שמוחו עסוק בלימוד

ובריאות זה ענין יחסי.

האם רב שאוכל הרבה סוכר עובר על  ונשמרתם?

אבל לא יצא נגד עישון כי חמיו עישן.

בכ"א דיברתי על העיקרון.
אף אחד לא יודע מה באמת בריא ומה באמת לא בריא...

האם כל רב שלא שומע אליהם בזה הוא פסול?

כן או לא?

אני לא טוען שצריך לעשן, אני טוען שזה לא המדד ליראת שמים, אלא כל מקרה לגופו

הוא בעל  הבית על עצמו ועל המלצות הרופא.

הדבר היחיד שמחייב אותו זה פס"ד של רב מורה הוראה

תלמיד  חכם קשור למעלה מן הטבע.

מי ששם באמת, הרופא הוא רק המלצה, לא דבר שמחייב

מי (חוץ מהרבי זצללה"ה, כמובן) אתה חושב ש"שם באמת" ויכול לצפצף על הוראות הרופא?

יש לך דוגמאות של אנשים שאתה חושב שהם למעלה מן הטבע ויכולים לצפצף על הוראה ישירה של רופא?

אגב, אני שם לב שלא ענית למה שכתבו לך כאן: ואעפכ נפסק בכל ספר הלכה שצריך לשמוע לדעת הרופאים - צעירים מעל עשרים האם עלינו להבין מכך שהריי"צ לא היה "שם באמת" והיה "מתחת לטבע" ולכן הוא כן היה צריך לשמוע לרופאים?

שדבוק בה' באמת ולא מכניס את עצמו תחת מגבלות הטבע.

אתה הולך מהסוף להתחלה

כמו שכתבת בהתחלה -  סביר להניח שזה אכן רב

בעצם אתה אומר "תחליט שעישון לא מזיק לך, ואז הוא לא יזיק כי תהיה צדיק גדול"

מחר כל אחד ירגיש שהוא ת"ח אמיתי ויתחיל לעשן ולעשות מה שבא לו? 

אצל תלמידי חכמים קדושים וטהורים זה היה מעין העבודה של העלאת קטורת.
 

אם תלמידיהם הולכים בעקבותיהם אסור לדבר נגד זה..

הפותח שאל מה אנחנו אומרים על רב שמעשן:

אתה ענית "מי שמעשן הוא אכן תלמיד חכם"  כאילו העישון גורם והוא יכול להחליט שחוקי הטבע לא בשבילו

והרי יש כאלה שסתם מעשנים הם והראש כולל שלהם. אז מי ישאל את מי?

אתה אמור להגיד הפוך - "שיכול להיות מישהו ממש צדיק והוא יכול לעשן"  

זה הנקודה.

זה ענין אישי שלא סותר שום ציווי של התורה.
 

אם למישהו לא מתאים לו באופן אישי - לבריאות.
ההפסד או הרווח כולו שלו.

תלוי במי מה ואיפה

כי לפי מה שכתבת עכשיו אין קשר לחוקי טבע ולא לת"ח

יתכן שהוא סתם מכור לסיגריות.

שאנשים היום חיים בעולם של התמכרויות
ולא בעולם של עובדי ה'

וחוקי הטבע חלים עליו והוא לא עכשיו בבא סאלי.

אז נסכים שיכול להיות שרב שמעשן הוא צדיק ענק (וזה כמובן מצריך בדיקה)

ויכול להיות שהוא סתם מכור? 

כי השליטה עצמית שלו בדרך  כלל מאוד גבוהה.

ואם קשה לו להפסיק והוא לא מרגיש צורך, לבריאות..

מכיר כמה וכמה רבנים שעישנו וחיו שנים ארוכות וטובות.

שמונחים בעולם התורה ה הכל  אחרת מכללי העולם הרגילים

כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן, (תהלים קכח ב): "אשריך וטוב לך"

ואם הרופאים אומרים שזה פגיעה בבריאות?

ענין של פורפורציות  

"לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה,

אלא הכי קאמר אפילו אין לאדם אלא פת במלח וכו' ואין לו כר וכסת לישן, אלא על הארץ, אל ימנע מלעסוק בה, דסופו ללמוד אותה מעושר:

תן לי שם! יש?

ולמה אתה ממשיך להתעלם מהשאלה על הריי"צ?

ואתה הולך לפי הדרכתו עד הסוף.

יש לו סייעתא דשמיא וגם אם הוא פוסק בניגוד לדעת  הרופאים , הכח בידיו..

 ואני לא מדבר רק על רבנים  שמכירים את עולם רפואה  על מעלותיו ומגרעותיו..

אלא גם על רב שלא מונח בהבלי העלם

שהמילה שלו והאמונה שלך נפגשים  - זה גבוה יותר מהכל

הרב נהיה מעל הטבע בגלל שאני החלטתי לקחת אותו???

תשמע ידידי, אני מכיר אנשים שהרב שלהם חשוד על העריות.... אז בגלל שיש לו תלמידים הוא מעל הטבע?

אתה רציני???

ולמה אתה לא מסוגל לתת שם - אתה ממש מתחמק!!

תגיד, למה לקחו את הרבי אחרי הסטרוק לבית החולים?

למה מחללים שבת גם על גדול הדור?

למה?

ולמה אתה עדיין מתחמק מלענות על הריי"צ??.

חוסר אחריות מזעזע שעולה במחיר נפשות.

בטוחני שאם היה סנהדרין היו מכים מכת מרדות מיש היה מטיף לאנשים דברים כאלו!

זה יכול להיות הרב אליהו הרב בורשטיין

רב בעדה החרדית

ורב ליטאי.

הנקודה שהוא *רב* שלך שאתה מתמסר אילו ומקבל ממנו

חבל שהוא לא יודע את זה בעצמו.....

ועדיין לא הבנתי למה זה תלוי בכך שאני מחשיב אותו לרב שלי, אז ברלנד מעל הטבע כי קיבלו אותו כמה חבר'ה לרב?

ומה עם השאלה על הסטרוק של הרבי?

וחילול שבת על פיקו"נ?

והעישון של הריי"צ?

והולך לפי הוראתיו.
ברגע שהוא עושה את עצמו לכלי הוא מקבל  את הברכה ויכול להנצל מצער מיותר

כל פעם במילים אחרות.

ללכת תחת ממשלת הטבע או מעליה.

איך שאתה מתייחס כך  זה מתייחס אליך

עכשיו אם יש לי התקף לב בשבת לא יחללו עלי שבת?

למה לעזאזל השו"ע לא כתב את זה?

ולכה"פ השועה"ר? 

לא חבל על החילול שבת המיותר?

שרצו לרב לפני הרופא

למה זה לא מוזכר בשום ספר הלכה?

או שצריך להסיק מכאן שאדמוה"ז היה קאלטער ולא הפריע לו שיחללו שבת לחינם?

אם הייתה עיירה שריפה בבית אדמו"ר הזקן בשבת  והלכו לכבות אותה.
זה לא סתר את  זה שאדמו"ר הזקן הסתכל על האש והיא עצרה וכבתה.

היה מי שרץ לכבות והיה מי שרץ להודיע לאדמו"ר הזקן..

למה לחלות ולחלל שבת שאפשר מלכתחילה לא לחלות?

זה הנקודה, היא לא הלכתית היא רעיונית.

זה ברור כשצריך מחללים שבת (מסופר על אדמו"ר הזקן שהלך לבשל מרק ליולדת ביוםו כיפור, לא שלח אף אחד אלא התעסק בעצמו).

אך יש מקרים שאפשר ללכת לרב ולדאוג לישועה כך שזה חוסך כאב ראש מ יותר.

תלוי באיזה עולם ערכים חיים

מקור הרפואה היא הברכה.

לגבי הרבי הריי"צ.
הרופא המליץ הוא החליט.

כמו כל הפעמים שהוא החליט למרות המלצת הרופא

כי הוא יודע מה רצון ה' 

ויש ללכת לצדיק או להתפלל לה' ולבקש ברכה שמייתרת את הצורך ברופא.
ומכיון שכך גם בפיקוח נפש.

נ.ב.וגם שמביאים רופא כי המצב הוא פיקוח נפש, עדיין אפשר לקחת את דבריו לאור הנ"ל ולפעול בהתאם.

יש כאן נקודה שלא מובנת, שיש סוג של  עבודת ה' לא מוכרת מכיון שמונחים כל כך בעולם הזה, למרות שאפשר אחרת וא המסקנות אחרות

ויש את האפשרות  כמעט  ולא להצטרך אילו.

לדוגמא, חולה מסוכן שאפשר ללכת לרב ולבקש ברכה שיתרפא ואז ממילא לא יצטרכו לחלל עליו שבת.

זה עדיין לא סותר שבאם יחליטו שלא ללכת אכן יצטרכו ללכת על פי דרכי הטבע

למה לא פשוט לשבת ולהשיח את הדעת בשיחת חולין קטנה או משהו אחר?

זה מה שעשה ר' זירא בגמרא כשלא היה לו כוח ללמוד. 

לעשות משהו רק לשם הנאה ועוד כזה שמזיק לבריאות זה כמובן חיסרון, אבל אי שם בתחתית רשימת החסרונות אחרי חוסר בידע, שיקול דעת לקוי, התנשאות כלפי אחרים, חוסר כבוד לתלמידים, חוסר סבלנות וכו'.

אם מה שיפריע לי בו זה שיש לו כאלו נפילות - כנראה שזה אדם שיש הרבה מה לקבל ממנו.

לסיכום: פרופורציות.

לא שאני חי ככה, אבל זה המצופה. "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם".

שלפעמים ההנאה עצמה היא לשם שמיים..

וכבר ישבו על מדוכה זו רבים וטובים.

המס"י מאריך לבאר את הסתירה בין "עתיד אדם ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא נהנה ממנו" ובין "קדש עצמך במותר לך"

מוזמנת לעיין כאן: מסילת ישרים יג – ויקיטקסט

והוא לא היחיד  בכלל.. זה נושא מורכב ועמוק ורחב.

מרוב התענוג שהיה לו מזה זה היה משפיע פיזית  על הגוף

פנה לתלמידיו בתמיהה "מנין הוא השמין? הרי הוא מעולם לא הבין רשב"א מוקשה..."

א. יכול להיות שיש לו 'עבודת ה'' באכילה. זכורני כד הוינא טליא קראתי על מפגש של שני אדמו"רים, שאחר הייתה עבודתו בתעניות וסיגופים והשני היתה עבודתו ותיקונו באכילה, והיה בעל בשר. ולא מזמן קראתי בדומה לכך על רב אחד שחי בתקופתו של הרב קוק, שהרב קוק אמר עליו כך, שהיה עניינו בתיקונים על ידי אכילה.

ב. יתכן שהוא עסוק בשבירת תאוות אחרות, ובינתיים נותן לגוף מרגוע ומנוחה בעניין תאוות האכילה, כדי שלא לבזבז כוחות בחזיתות אחרות. וראה כיוצא בזה מה שסיפר תלמידו של ר' נחמן על רבו בשבחי הר"ן (ח"א אות טז): "כן היה נוהג מתחלה שכל מגמתו וכל יגיעתו היו רק לשבר בראשונה התאווה הכללית הזאת. ולא היה משגיח כלל בתחילה לשבר תאוות אכילה, רק אדרבא, בתחילה היה אוכל הרבה מאד מאד, הרבה יותר משאר בני אדם, ואמר, שאז היה ממשיך כל התאוות לתוך תאוות אכילה, ואחר כך שבר גם זאת התאווה של אכילה".

וזאת הבנה נפלאה ודקה בנפש אדם ותהלוכותיה, שכ"כ אופיינית לר' נחמן.

ועל אותו משקל, יכול להיות שלפעמים מכיוון שהאדם רוצה לכוון את כל אונו ומרצו רק לעמל ויגיעה בתורה, אין לו את המאגר הנפשי לעמול על שבירת תאווה זו או אחרת, והוא מניח לה לנפשה ולא מתעמת איתה. 

וכמו שאמרו פה, לפעמים זה גם גנים.

אמנם כבר בגמרא גינו את ריבוי האכילה כמ"ש בברכות (לב.) מלי כריסיה זיני בישי, וכן בספרי (פרשת עקב) דרשו שאין אדם בועט אלא מתוך אכילה מרובה. וידועים דברי התד"א שהובאו בתוס' כתובות (קד.) שאכילת מעדנים סגולתה שמונעת את דברי התורה להיטמע בו. וכן ידועים דברי האר"י ז"ל שכל אכילה בימי החול, שהיא מעבר לנצרך לקיום גופו, הכל הולך לס"א, ונותן לה כח. וכן בספר מגיד מישרים הזהיר המגיד כמה וכמה פעמים את מרן על דקדוקי אכילה עד רמות שלא יתוארו. וכן כתב ר' צדוק שתחילת דרכו של אדם הבא לעבוד את ה', לתקן את תאוות האכילה שהיא היתה גם הגורם לחטא הראשון. וכהנה רבות. למרות זאת, העליתי כיוונים אחרים.

וזה עוד דוגמא לרב אמיתי, שיושב ולומד כמה שיותר במקום להשקיע בחיטוב הגוף (או כמו שקוראים לזה ספורט התעמלות וכו').
רב שמשקיע בראש יותר מהגוף

חשוב לטפל גם בגוף. אמנם בראש יותר חשוב, אבל לא להזניח את הגוף....

"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים ביחודים של שמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אור אחד עומד בלא חבירו כלל. (שמואל ב ח יג): "ויעש דוד שם", ו(שמואל ב ח טו): "דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו", (שמואל ב ח טז): "ויואב בן צרויה על הצבא".

ועדיין, התרבות של השקעה בגוף זו תרבות  של רומי..
לא משנה איך קוראים להם.

ביהדות ההשקעה היא בראש, גם ע"ח הגוף עד  גבול  מסוים

ופירוש הרמב"ם לגיבור, צ"ע מהוכחת הגמרא בנדרים. וכבר עמדו בזה.

בפירש"י בתענית (טז.) אדם של צורה - בעל קומה, שישמעו ויקבלו דבריו להמריך את הלב. וראה עוד בפירושו במו"ק (ט. ד"ה של צורה). וראה בשבת (צב.) ובעל קומה. ובבכורות (מה: ) מנין שהקב"ה משתבח בבעלי קומה וכו'.

תרבות של השקעה בגוף היא תרבות של גוים, אכן. (יוון, אגב, ולא רומי)

ההשקעה עצמה היא יהודית,

ובנתיים מרן הרב שקול אצלי יותר ממושיקו, ככה שאההמ... 

שזה רק על ידי ישיבה.

ההתעמלות והגבורה היא בדרך ממילא מהחיים, לא בצורה מכוונת.

בין סוגי ה,שמנים". יש כאלו בגלל אורח חיים וחילוף חומרים נורמלי של אדם מבוגר, ויש ממדים שמעידים ממש על הליכה אחר הנאות, וזה בהחלט מרחיק.

לשבת ללמוד.

ואין לדבר סוף.

כרגע יושבים ולומדים ודואגים שיהיה חילוף חומרים סביר בשביל לחיות חיים טובים.

גם שלפי דעת הרופאים זה לא נחשב בריא

 

אבל הסברתי שיש חילוק בין סוגי השמנים. בין שמן 'נורמלי', לבין כזה שאין שום סיכוי שהוא לא כרוך אחר תאוות האכילה - וזה בהחלט מרתיע.

ברור שהיו כאלו ,אלא מה נעשה שרוב ככול גדולי ישראל אינם כאלה. (על עישון אני לא מדבר גלל שזה פרמטר מאוד שונה) ואלו שכן הם בד"כ אדמורי"ם וד"ל.

בשטח זה "בריאות או לא בריאות לפי מה שהרופא מחליט"

הגישה היהודית היא שכמה שיותר קשורים לה' הטבע לא תופס מקום

אם כותבים הודעה לגמרי לא קשורה, אין סיבה לשרשר אותה עלי, תודה.

הוא היה גאון בתורה, והוא היה גיבור גדול. 

זה רק מוכיח את דעתי, במחילת כבודך, לא את דעתך.

ואגב, באופן כללי, לא הגבת בכלל למה שכתבתי, סתם כתבת שוב מנטרה, אם אתה מגיב לאדם - הואל נא להגיב לדבריו.

הוא היה גיבור מרוב שהוא למד שיחות של הרבי?

מאיפה הוא נהיה גיבור?

ואני לא אוותר לך על השאלה על הריי"צ....

ונ.ב. אני עוד ממתין שתענה למה שכתבתי שם  (לא הבנתי מה ה"ועדיין"... - צעירים מעל עשרים) ולא רק שתשרשר על הודעה שנתקעת איתה דברים לא קשורים. אנחנו עכשיו דנים בדבר שסתם תקעת שם, ולעצם מה שכתבתי טרם הגבת....

לעומת זה שהוא היה תלמיד חכם כי הוא השקיע בזה את זמנו וכוחו הרב שהוא נולד איתו.

לגבי הרבי והרבי הריי"צ - היו כמה וכמה מקרים שהם התעלמו במפורש מהוראות הרופאים הן לגבי עצמם והן לגבי מי שהגיע לבקש מהם ברכה

"לא כי הוא התאמן, אלא מכח תפקידו" - מה כתוב כאן? שהוא לא התאמן? תפקידו יצר לו גבורה?

אז למה הריי"צ הפסיק לעשן?

למה הרבי נלקח לביה"ח אחרי הסטרוק?

בתשל"ח?

הרבי אחרי אירועים רפואיים מעולם לא התפנה לבית הרפואה למרות המלצת הרופאים.

בחייאת דינא'ק, הוא מעל הטבע ולכן המחלה לא יכולה עליו, אבל המשמשים כן יכולים עליו? פה לא עוזר ה"מעל הטבע"?

והעישון של הריי"צ מה?

לא בכל מקום זה מעיד על חוסר שליטה עצמית.

יש מספיק מקומות שזה פשוט בסדר גמור אצלם.

הרב נתן קופשיץ, פוסק חרדי חשוב. מקטר בסיטונאות... אז מה? זה אומר שאין לו שליטה עצמית? לא, זה רק אומר שהוא צ'אלמער כבד.. שככה הוא גדל וזה שיא הלגיטימי אצלם.

החלטת שהם סבורים שזה אסור אבל לא שולטים בעצמם?

תשמע חידוש, יש כאלה שחושבים שזה מותר. הגרנ"ק ביניהם.

את זה שזה מקובל הבאתי כי איפה שזה לא מקובל אז גם בלי קשר לאיסור סביר להניח שזה חוסר שליטה עצמית.

איך נאמר, זכותו של הרב קופשיץ לחלוק עליך....

חזיר?

בא נלך טיפה לאט יותר... במחילה....

אני יודע שלא פוסקים הלכה בציטוט שמות של רבנים.

ואני לא אעשן "בגלל שהרב קופשיץ מתיר"

אבל מה כן? אני לא אדבר בחוצפה כלפיו, כמו שהוד מעלתך עשה.

כי כן, גם אם אין לי את המקורות שלו, זה לא מתיר לי לדבר גבוהה גבוהה כאילו אני מוישה גרויס.

אם אתה ממשיך להגיד, על רב מוכר, תלמיד חכם, מורה הוראות לרבים, הידוע כירא שמים וכאחד מחשובי הפוסקים, שהוא עובר איסורים כמו חזיר וכלאיים ולשה"ר, ולמרות שהוא יודע שזה איסור הוא לא שולט על עצמו להתגבר, ומחליט להתיר איסורי תורה. רק בגלל שזו דעתך, אין לי אלא לסכם בתפילה שלא יהא חלקי מחלקך, אכי"ר.

ומצחיק שהבאת דוגמה מלשון הרע. עיין מה שכתב הרב בעל מחבר ספר חפץ חיים ושאר חיבורים, על החובה לדון ת"ח לכף זכות.

אגב, הגר"נ כתב תשובה בה ביסס את דעותיו, טרחת לקרוא אותה?

תן לי לנחש שלא.

אז מי התיר לך לדבר?

מי?

ועוד להגיד "צריך מקורות"...

המקורות מוכנים, ערוכים. רק ממתינים לך שתואיל לקרוא אותם.

ולמקרה שזה לא בהיר מספיק:

אני לא פוסק כמותו.

אני מחזיק שעישון הוא אכן איסור תורה.

לא עישנתי מעודי ובע"ה לא אעשן.

ואף לא אסייע לאחר לעשן.

כי זו דעת רבותי, וזה מה שאני רואה בסוגיה.

אבל מכאן ועד לחוצפה הזו כלפי מי שחולק?

איפה אנחנו???

שמח שהבהרת.

אז אנחנו מסכימים בעצם.

שנינו חושבים שזה איסור תורה.

שנינו לא מסכימים עם המתירים.

ושנינו חושבים שאי אפשר לומר על ת"ח שמשום מה מתיר שזה חוסר שליטה עצמית.

תלוי בדרגה שלו - האם זה רב גדול או רב צעיר שרק מנסה לחזק אחרים

האם הוא מטיף לאחרים כאילו הוא מושלם או שהוא מודע לכך שגם לו יש חיסרון

אולי הוא התחיל לעשן מזמן ועכשיו קשה לו להפסיק.

בקיצור, אני לא ישר אשפוט אותו על זה,

אבל אני אדע לעצמי שיש פה חיסרון ואראה לפי התנאים איך להתייחס לזה.

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד